מלחמת העולם השנייה היתה מלחמה שפרצה לפני הכל בשל הדיקטטורה של אדולף היטלר, ששאף לכבוש את העולם ולעשות בו סדר חדש וגזעני.

למלחמת העולם השנייה היה גם רקע היסטורי, שנבע מהתוצאות הקשות שידעה גרמניה מהסכם ורסאי הדרקוני. על ההסכם הזה הוחתמה גרמניה, לאחר שהובסה במלחמת העולם הראשונה. היטלר עשה שימוש ציני ומניפולטיבי ברגשות העם הגרמני הפגוע ומרושש כתוצאה מהחובות האדירים שגרמניה נדרשה להשיב למנצחים במלחמה הקודמת, כדי לעלות לשלטון ובהמשך כדי לפתוח במלחמה עולמית נוספת ואף גרועה מקודמתה.

מלחמת העולם השנייה היא ללא ספק האסון מעשה ידי אדם, הגדול בתולדות האנושות. זוהי המלחמה הגדולה ביותר בתולדות המים האנושי והיא הביאה למותם של כ-60 עד 70 מיליון איש, מתוכם כ-40 מיליון אזרחים!

מלחמת העולם השנייה פרצה ב-1 בספטמבר 1939, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין והסתיימה ב-8 במאי 1945 עם חתימת גרמניה הנאצית על חוזה הכניעה הסופי.

במקביל לזירה האירופית שלה החלו אירועי המלחמה באסיה, בתחילת מלחמת סין-יפן השנייה ב-7 ביולי 1937. לאחר מכן, פתחו היפאנים במלחמה עם ארה"ב בפרל הרבור והמלחמה הפכה עולמית. הנאצים הכריזו מלחמה גם הם על ארה"ב והיא החלה להילחם גם ביפאנים וגם לצד הבריטים באירופה. מלחמת העולם השנייה בזירה האסייתית הסתיימה ב-15 באוגוסט 1945 עם כניעת יפן לארצות הברית.

במהלך מלחמת העולם השנייה התרחשה השואה, מבצע של רצח עם שלא היה לו תקדים בתולדות האנושות. באופן אירוני, מעריכים רבים מהמומחים וההיסטוריונים שדווקא אידיאולוגיית ומדיניות ההשמדה שהנהיגה גרמניה הנאצית, הן שהביאו לתבוסתה במלחמה.


הנה הסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה (עברית):

https://youtu.be/a79rj6ztgPE


כך פרצה המלחמה האלימה והגדולה בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/OSTNcYqNFWg


היהודים מיד יתחילו לסבול (עברית):

https://youtu.be/0CAYxRHOYLQ


השתלשלות האירועים שהביאו לפרוץ המלחמה (עברית):

https://youtu.be/LyX5zDoLyIc


מפתח המלחמה הדינמית והשתלשלות מלחמת העולם השנייה (מתורגם):

https://youtu.be/yUzpLl3CZJM


סקירה על מלחמת העולם השנייה באנגלית:

https://youtu.be/HUqy-OQvVtI


ומתקפת הבזק שיובילו הגרמנים בפתיחת מלחמת העולם השנייה והממו בה את אירופה (עברית):

https://youtu.be/HLIFpBE1SfU

אם ראו בשנות ה-30 בסלובקיה צעירה דוהרת על אופנוע זו הייתה בטח היא.. מי שתהיה חברת פלמ"ח אמיצה ואידיאליסטית, הייתה אז נערה יהודיה נחושה ומלאת חלומות, ולפי הסיפורים גם אחת היחידות שהרהיבו עוז לדהור כך על אופנוע.

עשור אחר-כך, הצנחנית חביבה רייק היא כבר צעירה ישראלית, חברה בפלמ"ח, ילידת סלובקיה שיוצאת בשליחות הצנחנים לאירופה, למחוזות ילדותה שבסלובקיה. זה היה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כשנשלחו צנחנים יהודיים לשליחות המסוכנת. מטרתם הייתה לעזור לבעלות הברית במלחמה המשותפת בנאצים ובמקביל לעשות הכל כדי להציל יהודים ממלתעות הנאצים.

כחברתה לשליחות של חנה סנש הייתה חביבה יותר צנועה ופחות ידועה, אבל לא פחות אמיצה ונועזת. עד שנתפסה ונרצחה על ידי הנאצים, היא הצילה באירופה מאות יהודים ועשרות אנשי צוות בריטיים. בסלובקיה נחשבת כיום חביבה רייק לגיבורה, אחת היחידות מהארץ הזו שנאבקה בנאצים. מעניין וקצת אירוני שסלובקיה, שרבים בה שיתפו פעולה עם הנאצים, מתהדרת כיום באומץ ליבה של יהודיה שבאה מארץ ישראל להילחם בהם.

בארץ קראו על שמה של חביבה רייק רחובות, ישובים ומקומות, ביניהם גבעת חביבה, להבות חביבה, נחל חביבה ועוד.


הנה סיפורה של הצנחנית חביבה רייק:

http://youtu.be/Oq4aFjggz9c

האם שמעתם על השיר שגרם לחיילים משני צידי המתרס לשיר אותו במלחמת העולם השניה?

זהו שיר שנכתב בידי חייל גרמני עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה. הוא עוסק בנערתו של חייל, לילי מרלן שמה, הממתינה לו מתחת לפנס, עם הישלחו לחזית. הוא גם מדבר על געגועיו העזים של החייל לנערתו שממשיכה להמתין.

השיר הולחן והוקלט בגרמניה בתור "הנערה מתחת לפנס". לאלה אנדרסון, זמרת שוודית שהופיעה במועדוני ברלין, שרה אותו כל ערב, אבל איש לא חשב שהשיר הקטן והנוגה יעשה היסטוריה.

"לילי מרלן" היה נשאר ודאי בזכרונם של מעטים ולא זוכה לכבוד כלשהו, אלמלא רצה הגורל ובמהלך מלחמת העולם השנייה כבש הצבא הגרמני את בלגרד והתקליט עם השיר הזה היה אחד היחידים מהתקליטים שהביאו עימם הגרמנים ושרדו את הלוחמה.

די מהר גם הנכבשים החלו להשמיע אותו בשידורים לחיילים והשיר התחבב גם עליהם מאד.

תוך זמן קצר אהבו והכירו אותו חיילי הצדדים השונים למלחמה בתור "לילי מרלן" - שמה של גיבורת השיר. לא כל הנאצים אהבו את השיר והם אסרו על השמעתו ברדיו בתחילה, אך המפקד הנערץ הגנרל פלדמרשל ארווין רומל התלהב ממנו והורה לשלבו בתחנת השידור של הצבא הגרמני בחזית צפון אפריקה. בהדרגה הוא הפך לשיר המושמע ביותר בכל החזיתות.

כשגם הבריטים החלו לשדר את הגרסה שלהם באנגלית, הפך השיר הגרמני לפופולרי ביותר משני עברי החזית, במהלך המלחמה הארוכה. גם המסר היה כל-כך קרוב לליבו של כל חייל. הרי זה שיר המבטא געגועים לבית ולאהובה שמחכה לו שם.

אבל גם הלחן הנוגע והביצועים הנוגים של זמרות כמו מרלן דיטריך, לאלה אנדרסן ולוסי מלר הבריטית - כל אלה הפכו את השיר להמנון כמיהה לסיום המלחמה ולשיבה הביתה. זה היה כאילו זמרות בכל הצדדים התאחדו לתמוך בכאב הלוחמים ובגעגועים שלהם הביתה.

השיר הוקלט בגירסאות אין-ספור. הייתה אפילו חברת תקליטים שהגדילה והוציאה את אחד האלבומים המשונים בהיסטוריה, אלבום בו מוקלטות 195 גרסאות של השיר הזה, על גבי 7 דיסקים.


הנה השיר "לילי מרלן" בביצוע מרלן דיטריך:

http://youtu.be/ml_ueR763S8


פניה היפות של דיטריך בשיר הנודע:

https://youtu.be/2jlT_Jb2efU


והביצוע של לאלה אנדרסן לשיר "לילי מרלן":

https://youtu.be/8btnYYDbkqQ

דיוויד גריי היה טייס במלחמת העולם הראשונה. הוא הפך שבוי של הגרמנים לאחר שמטוסו הופל. הוא ניסה 5 פעמים לברוח ונכשל. גריי הועבר ב-1918 למחנה הולצמינדן ומיד עמד בראש החופרים. מחנה השבויים הקשה והאכזרי ביותר לקצינים שבויים. מפקד המחנה היה אכזרי וקשה וכולם כולל השומרים, שנאו אותו.

במנהרה שאורכה 55 מטרים זחלו 29 שבויים וברחו. הם חצו את נהר הוויזר והחלו לברוח לכיוון הולנד הנייטרלית.

3 הטייסים בראשות גריי הצליחו לברוח, כשהעמידו פנים שהיחיד מביניהם שלא ידע גרמנית הוא משוגע והשניים האחרים מובילים אותו לבית חולים פסיכיאטרי..

בסך הכל הצליחו 10 מהבורחים להגיע להולנד ולברוח ממנה לאנגליה. זו הייתה הבריחה הנועזת ביותר במלחמת העולם הראשונה.


הנה בריחות מפורסמות של שבויים:

http://youtu.be/WKXiCtV9lFw

אם נספר לכם שקצין בריטי שגופתו התגלתה בים שינה את מהלך המלחמה הגדולה בכל הזמנים, תאמינו? ואם נספר לכם שהקצין הזה מעולם לא היה קצין, אלא חסר בית אומלל שמת בלונדון כמה ימים לפני כן?

הסיפור המדהים הזה נחשב לתרמית הצבאית הכי מוצלחת אי-פעם. בעלות הברית שהחלו להכין את הפלישה לאירופה הכבושה, חיפשו דרך להסוות את ריכוז הכוחות הגדול שלהם. "מבצע קציצה" (Operation Mincemeat) שהגו נועד להיות מה שיטעה את הנאצים וישכנע אותם שהם יודעים מה מתכננות בנות הברית..

במסגרת ההטעיה שתלו הבריטים בים גופה של קצין בריטי, שכאילו טבע לאחר שמטוסו הופל. כדי "לשחק את הגופה" הם בחרו בגופת הומלס בריטי, שנבחרה לאחר חיפוש מדוקדק בחדרי מתים. בכיסו של "הקצין" המת נשתלו ידיעה כוזבת על הפלישה שבנות הברית מכינים ליוון, עם הטעייה בסיציליה. לצד הידיעה הזו היו בכיסו גם מכתבי אהבה ותמונת אהובתו, חיילת יפה בצבא הבריטי, שנועדו להגדיל את האמינות של המת..

דיג ספרדי שמצא את הגופה העבירה אל המודיעין הגרמני והם נפלו בפח. הצבא הגרמני ריכז את מירב כוחותיו ביוון. בנות הברית מצידם נחתו דווקא בסיציליה וכבשו אותה ללא התנגדות ואבדות משמעותיות. בזכות הפלישה הזו הודח מוסוליני האיטלקי מהשלטון, איטליה יצאה מהברית עם גרמניה והיטלר נחלש באופן קשה. "הגרמנים בלעו את הקציצה, על כרעיה ועל קרביה", נכתב במברק ששלחו מהמודיעין לראש הממשלה צ'רצ'יל..

בריטים רבים טוענים שהמבצע המבריק שינה את פני המלחמה ולא כולם יודעים שאת הרעיון למבצע נתן למודיעין הבריטי הסופר איאן פלמינג, מי שיחבר לימים את סדרת ספרי ג'יימס בונד.


הנה סיפורו של מבצע קציצה:

https://youtu.be/_f4rhmWZfEQ


התיאור בחוף שבו עשו זאת:

https://youtu.be/8lQtdhtw5eI


עוד על הסיפור המדהים של ההטעייה כנגד הנאצים:

https://youtu.be/ZbqUliTbNp4


וסרט טלוויזיה על פרשת קציצה:

https://youtu.be/hBk3sSUB5X4?long=yes

הגטו היה שכונה או רחוב של יהודים, שהיה לרוב מופרד וסגור משאר חלקי העיר. בתקופות שונות בהיסטוריה העדיפו השלטונות להכניס את היהודים לגטאות ולהפרידם מהאוכלוסייה הרגילה.

המונח "גטו" נולד בשנת 1516 בעיר האיטלקית ונציה. בוונציה הוכנסו היהודים לשכונה סגורה ונפרדת. קראו למקום "גטו נואובו", באיטלקית: 'בית היציקה החדש' וחלק מהשם תפס והפך למושג שהשתמשו בו שליטים אנטישמיים רבים ורעים.

האחרונים להשתמש בגטאות בקנה מידה גדול היו הנאצים בשואה. הם הפרידו את היהודים מהאוכלוסיה, בערים רבות במזרח אירופה, בזזו את הרכוש שהשאירו היהודים בלית ברירה מאחריהם והקלו את מלאכת העברתם למחנות ההשמדה.

הגטאות של הנאצים נודעו בתנאי המחיה הקשים באופן קיצוני מהם סבלו היהודים בהם. הצפיפות הבלתי נסבלת, לא פעם שתי משפחות בחדר, היגיינה ירודה, מחסור קשה עד רעב קיצוני, הגבלות לא אנושיות וכמובן התעללויות ואלימות נאצית איומה.

למרבה הזוועה, רבים מיהודי אירופה נספו עוד בשלב הגטו. לשורדי הגטאות, הגטו היווה תחנת מעבר בדרך להשמדה קשה במחנות.

כיום המונח "גטו" עדיין בשימוש, במיוחד באזורים מופרדים תרבותית בעולם, בהם מתגוררים ברוב המקרים עניים.


על יצירת הגטאות ליהודים על ידי הנאצים (עברית):

http://youtu.be/P6QXvPD98JM?t=14s


הגטו היהודי בשואה (עברית):

https://youtu.be/5A6TUzyGsfQ


סרטונים שצולמו בגטו ורשה (ללא מילים):

http://youtu.be/ZIYzLa0z-OA


ותקציר של הצגה על הגטו מתיאטרון הקאמרי (עברית):

http://youtu.be/4PHwhl0jNYI

ג'ינו ברטאלי (Gino Bartali) הוא הספורטאי עם הלב הגדול בהיסטוריה. אנו קובעים זאת בלי חשש כיוון שהאיטלקי הזה, אלוף העולם ברכיבה על אופניים ומי שנתפס כגדול ספורטאי איטליה בכל הזמנים, עשה כמה דברים לא נתפסים באותה העת:

הוא השבית את הקריירה שלו בגלל התנאי שהציב לו המשטר להזדהות עם הדיקטטור האיטלקי מוסוליני בשנות מלחמת העולם השנייה - דבר שברטאלי סרב לעשות והיה מוכן לשלם את המחיר על כך, אפילו במחיר חייו.

לאחר מכן, במהלך המלחמה, הוא סיכן את חייו ואת חיי משפחתו כשהשתמש באופניו כדי להבריח תעודות מזוייפות ליהודי איטליה והציל מעל 800 יהודים! הוא הסתיר את התעודות בתוך צינורות האופניים שעליהן רכב ובהתחזות לאימוני רכיבה הוא עשה את הדרך מעיר לעיר כדי להביא את התעודות מבית הדפוס של המחתרת אל היהודים הממתינים לו. בשלב אחר במלחמה הוא סייע להגניב יהודים לרכבות אל החופש, בכך שנהג לעורר סנסציה בהגיעו לתחנת הרכבת ולגרום לכולם להתקבץ סביב כוכב הספורט, כולל שומרי הרכבות שניסו לעשות סדר, באותו הזמן התגנבו אל הרכבת יהודים ופליטים רבים וניצלו ממוות בטוח.

גם לאחר המלחמה הוא סרב לכל נסיון לפרסם את דבר מעשי הגבורה שלו לאורך כל חייו. הסוד נשמר עד למותו והוא הקפיד עליו כשאמר לבני משפחתו את המשפט הצנוע והכן כל כך: "איני רוצה להיראות גיבור. גיבורים הם מי שמתו, נפצעו או בילו חודשים ארוכים בכלא".

ג'ינו ברטאלי זכה לכבוד ותהילה כספורטאי, אבל אנחנו לומדים ממנו שעלינו להיות קודם כל בני אדם, או במילים שאמר לבנו: "אם אתה טוב בספורט, מצמידים מדליות לחזה שלך ואז הן נוצצות במוזיאון כלשהו, אבל מה שמושג במעשים טובים, מוצמד לנשמתך וינצוץ בכל מקום שתהיה בו".

אגב, ג'ינו קיבל את ההזדמנות הנוספת שלו כספורטאי וחזר להתחרות במירוץ ה"טור דה פראנס" גם אחרי המלחמה ואחרי תבוסת הפשיסטים באיטליה. הוא הדהים את העולם כשזכה שוב בגיל מבוגר מאד בתואר האלוף ובכך הוא כבש גם את השיא העולמי שלא נשבר מאז - הוא האדם שזכה בטור דה פראנס לאחר הפרש השנים הגדול ביותר - עשור שלם עבר בין נצחונותיו!

לאחרונה הוענק באופן רשמי התואר "חסיד אומות העולם" לברטאלי ובכך הודה לו גם העם היהודי על תמיכתו ואנושיותו.


הנה סיפורו של ג'ינו ברטלי:

https://youtu.be/TZjUH_BWJFQ


מצגת וידאו על גבורתו במלחמה (עברית):

https://youtu.be/RTGTc9dwVXA


סרטון מרגש על סיפורו של ג'ינו ברטאלי בתמונות:

http://youtu.be/CHH59GcSo40


תיאור מסרט תיעודי על ג'ינו ברטאלי ומעשיו (עברית):

http://youtu.be/OpftW-DO2dM


פארק אופניים שהוקדש לזכרו בנתניה (עברית):

https://youtu.be/5E0nC9ZDVig


והרצאה על חייו וגבורתו (עברית):

https://youtu.be/F4dyDyzz-6Y?long=yes

זה קרה קצת אחרי עלות השחר ב-7 בדצמבר 1941, במפרץ פרל-הארבור שבהוואי. זוהי תחילתה של התקפת פתע של כוחות יפן על אחד מנמלי הצבא האמריקאי הגדולים שבהוואי. בתוך רגעים הפך המפרץ השקט לשדה קרב שכמותו לא הכיר הצי האמריקאי מעולם.

מאות מטוסים יפאניים הגיעו מ-6 נושאות מטוסים יפאניות, שעגנו כ-300 קילומטרים מפרל-הארבור. הטייס היפני המוביל, קרא בקשר את האות למתקפה "טורה, טורה, טורה" והמטוסים החלו להמטיר פצצות על ספינות המלחמה, מאות מטוסים ואלפי חיילים ואזרחים.

המתקפה הזו הייתה כשלון מודיעיני קשה של צבא ארה"ב, שלא העלה על דעתו את המתקפה הזו. האובדן העצום של אלפי חיילים, 12 ספינות קרב וכמעט 200 מטוסים אמריקניים היה רק חלק מהתמונה.

אבל היפנים לא שברו את אמריקה. להיפך - פרך הקבור יצרה התגייסות מטורפת למלחמה ביפנים והנשיא האמריקאי שרצה זמן רב להיכנס למלחמה ולהכריע אותה קיבל בעקבותיה את רשות העם לעשות זאת בקלות.

וכך הצטרפה יפן למצעד האיוולת של ההחלטות המטומטמות בהיסטוריה, לפי ההיסטוריונית ברברה טוכמן. בעקבות ההתקפה על פרל הרבור הצטרפה ארה"ב למלחמת העולם השנייה והצטרפותה הפכה את המלחמה למלחמת עולם.

בזכות השתתפותה של אמריקה במלחמה גברו בנות הברית על הנאצים ובנות בריתם, כולל יפן הקיסרית. את יפן הכריעה ארה"ב בפצצות אטום הרסניות והורידה אותה על ברכיה, כשהיא שמה סוף למחשבות האימפריאליות של הקיסר היפני וחבורתו, שרצו להכניע את אמריקה ויצאו מובסים והרוסים.


הנה סיפור המתקפה על פרל הארבור:

https://youtu.be/QG6jooK3Jxs


סצנת המתקפה על פרל הרבור מהסרט:

https://youtu.be/jU3kvXOI5B8


קדימון הסרט על פרל הארבור:

https://youtu.be/oGYcxjywx0o


עוד מאותה התקפה קשה:

http://youtu.be/jbF0cjl8yB8?t=6s


הנקמה שלא תאחר לבוא ב"מבצע דוליטל" (עברית):

https://youtu.be/QeNDrRqIV1c


אחת התוצאות הקשות של ההתקפה היפנית היא מחנות הבידוד האמריקאים (מתורגם):

https://youtu.be/hI4NoVWq87M


הפיוס אחרי 70 שנה (עברית):

https://youtu.be/6hQdRJIOKiY


תכנית חינוכית על המתקפה על פרל הארבור (עברית):

https://youtu.be/lSdMhuI44No?long=yes


וסרט תיעודי על פרל הרבור, המתקפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית:

https://youtu.be/XxilMWYBFDk?long=yes

במלחמת העולם השנייה לא היה עוד קרב כמו קרב סטלינגרד (Battle of Stalingrad). לא היה קרב שיכול להיחשב כנקודת התפנית של המלחמה. בקרב העקוב מדם במלחמה, עם אבידות של כמיליון הרוגים, זהו הקרב הקשה ביותר שנוהל במלחמה הזו, שחיי אדם בה לא נחשבו יותר מדי, בטח לא חיי החיילים.

קרב סטלינגרד, שהתנהל בין השנים 1942 ל-1943, היה ההימור הגדול של היטלר. למקורביו נראה היה שבהיטלר נכנס שיגעון של ממש, לכבוש את סטלינגרד. האובססיה הזו, שחלקה נבע מעצם העובדה שהעיר נשאה את שמו של סטלין, הדיקטטור הרוסי שהצליח לראשונה במלחמה, לעצור את צבא היטלר בכיבושיו.

האמת היא שכמעט איש בעולם לא האמין שדווקא בסטלינגרד ייעצר הצבא הגרמני. אבל היטלר, במקום לרכז את כוחותיו ולהלום זירה אחרי זירה באויביו, נהג בטפשות. מונע בשגעון גדלות מטורף ונגוע בחוסר הבנה טוטאלי באסטרטגיה צבאית, הוא פרס את הוורמאכט, הצבא הגרמני, ברחבי העולם, בצורה מוגזמת ולא חכמה.

איפה לא היו הגרמנים באותו שלב - מחופי צרפת שעל האוקיינוס האטלנטי, דרך צפון אירופה, על נהר הוולגה וברחבי מדבר סהרה - בכל חזית ניסה היטלר, בו-זמנית, לייצר נצחונות. אבל הפריסה הזו רידדה את הכוח הגרמני ופוררה אותו. במקום אגרוף ברזל מוצק, הוא נעשה חלש יחסית, במוקדי הקרבות המרובים.

בסטלינגרד עמד מולו הצבא האדום. אמנם חבול ומוכה, אבל צבא פטריוטי שיודע דבר או שניים על החורף המתקרב, על חיסול של כובשים מהמערב בכפור ובשלג הטובעני. צבא שקיבל מסטלין פקודה לא לסגת בשום מחיר. הצבא הזה השיב בסטלינגרד מלחמה ועמד על מקומו, עד שניצח.

זה לא היה פשוט. העיר הסובייטית נכתשה עד דק בהפצצות של טייסות הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, בפיקודו של ריכטהופן. מפציצי הצלילה מדגם שטוקה הותירו את העיר שוב ושוב עם אינספור תימרות עשן שעולים מבנייניה החרבים וממכלי הנפט וחומרי הבעירה, הנשרפים במחסני המפעלים ובנייני התעשייה הרבים שבה.

אבל אל מול הגרמנים העמיד סטאלין גנרל פראי וחסר-מעצורים, בדיוק כמו שהגיע להיטלר לפגוש. קראו לו צ'ויקוב. החיילים העריצו אותו והוא ידע להיות בשדה הקרב בשבילם. המורל עלה מרגע שהוא הגיע לזירה.

צ'ויקוב היה רוסי עם מנטליות של איכר קשוח, חסר-רחמים וערמומי במיוחד. הוא לא היה אסטרטג גדול, אבל היה חריף והבין שעליו להתיש את הגרמנים ולהחזיק מעמד בכל מחיר.

צ'ויקוב הוציא פקודה להוציא להורג את העריקים הרוסים, שברחו בהמוניהם משדה הקרב ועצר באחת את העריקה. הוא קרב את חייליו בקבוצות קטנות אל הגדודים הגרמניים. בכך הוא מנע הפצצות של חיל האוויר הגרמני עליהם, מחשש לפגיעה בחיילים הגרמנים.

בעיר ההרוסה עצמה טמן צ'ויקוב פח לחיילים הגרמנים ויצר שטח הריגה אכזרי. צלפים והמון נשים שהיו צלפיות מצטיינות עשו מלאכה מדויקת ומכאיבה לגרמנים. במקביל הוא הורה לארטילריה שלו להפגיז, מהגדה המזרחית של הוולגה, את ריכוזי הכוחות של הגרמנים היוצאים להתקפה. תוך זמן קצר מצא עצמו הצבא החזק בעולם נכתש בסטלינגרד, על ידי 20 אלף חיילים, שהונהגו על ידי שועל ערבות רוסי, חסר עכבות, אכזרי ובעל משמעת ברזל, שלא הסכים לזוז בסנטימטר ממקומו.

ואז לקרב האחרון.

בנובמבר הגיעה מתקפת הנגד הסובייטית, ב"מבצע אורנוס". הגרמנים היו המומים. זו הייתה הונאה מתוחכמת של ז'וקוב, הסגן של סטלין וראש הצבא הסובייטי. האיש תכנן ומימש את המתקפה הזו כבר חודשים, כולל מבצע חימוש מחדש, עם טנקים, ארטילריה ומטוסים חדשים בפס יצור חדש. בנוסף, הצבא הרוסי תקף בתנועת מלקחיים שהובילה אותו לתקיפה מתוחכמת מאחור של הגרמנים. כל זאת נעשה מבלי לעורר חשד בקרב המטה הגרמני או אצל פאולוס, המפקד הגרמני בחזית סטלינגרד.

וכך, מופתעים לחלוטין, ללא ציוד מספק או תזונה מספיקה, קפואים ומשותקים מהקור, הנאצים חוו בסטלינגרד ההרוסה צבא רוסי של מיליון איש ואישה, מצויד במיטב הנשק והציוד וכולו מוקדש לחיסולם. הצבא הרוסי הנחית מכת מוות איומה על הצבא הגרמני השחצן, שזילזל בו תמיד והחזיק בשלב הזה ב-90% מסטלינגרד.

עתה היטלר איבד את הכל.

העיר ניצלה. הפסד המערכה על סטלינגרד יעצור לגמרי את המומנטום הגרמני. אם עד כאן לא הפסיד היטלר כמעט באף קרב, מעתה הוא כמעט ולא ינצח עוד. ההיסטוריה מעתה תפנה לעברו וכנגדו.


הנה סיפורו של קרב סטלינגרד:

https://youtu.be/gHkELWFqGKQ


מהלכי הקרב (עברית):

https://youtu.be/hLcmaCWM-AE


על הקרב:

https://youtu.be/bCQBSf1rb7o


וסרטים אמיתיים מהקרב הגדול על סטלינגרד:

https://youtu.be/iPrHDQ85Blk

משוררת למגירה ולוחמת נועזת. איך זה מסתדר? - התשובה היא בחורה צעירה, מוכשרת ואידיאליסטית למופת. קראו לה חנה סנש (Hannah Szenes).

מעבר להיותה משוררת ברוכת כישרון, חנה סנש הייתה לוחמת יהודית נגד הנאצים במלחמת העולם השניה. היא עלתה לארץ בשנת 1939 והיתה מהצעירים שהקימו את קיבוץ שדות ים.

חנה סנש היתה חלק מקבוצת צנחני היישוב שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ובמסגרת פעולה קרבית היא צנחה ביחד עם חבריה בהונגריה הכבושה, נתפסה על ידי ההונגרים שהסגירו אותה לנאצים, עונתה והוצאה להורג, בהיותה בת 23 בלבד.

לאחר מותה, נמצאו בין חפציה שבארץ שירים שכתבה בחשאי וביניהם התפרסמו בין השאר שירים כמו "אשרי הגפרור" ו"הליכה לקיסריה", המוכר במילותיו "אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם".


הנה סרטון קצר על חנה סנש (עברית):

http://youtu.be/scnr3Kgid-E


על השירים שלה ששמורים היום בפנתיאון (עברית):

https://youtu.be/4UrGOjVn094


"הליכה לקיסריה" - מהשירים הידועים שכתבה (עברית):

https://youtu.be/YgUI9JH4pbE


קטעים מעצרת שנערכה לציון 65 שנה למותה של סנש (עברית):

http://youtu.be/VPNEsU6wiRc


מצגת וידאו על חנה סנש (עברית):

http://youtu.be/8O2L90U68YA


סרט נפלא לטלפון על הצנחנית והמשוררת (עברית):

https://youtu.be/mkzZSQwCc-g?long=yes


תכנית חינוכית על חנה סנש (עברית):

https://youtu.be/YgUI9JH4pbE?long=yes


וסרט תיעודי על המשוררת והלוחמת האמיצה בנאצים (עברית):

https://youtu.be/blAifBSkY3E?long=yes

"ג'רי-קן" (באנגלית "מכלים של גרמנים") הוא מיכל הדלק המצוין שפיתחו יצרני הנשק של בעלות הברית במלחמת העולם השניה, על ידי חיקוי של פיתוח גרמני זהה שנפל לידיהם. בתהליך של הנדסה לאחור, הם למדו את המבנה של מיכלים גרמניים שנתפסו שלל ואת יתרונותיהם ויצרו מיכלים דומים לנפט, מים ונוזלים אחרים.


הנה ג'ריקן ממלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/8F0lGZrxqBI


והיום יש ג'ריקנים מפלסטיק וגם חיוכים (עברית):

https://youtu.be/x7UWszUSTqg

הנאצים לא אפשרו לאיש לצלם את אירועי הזוועה שעל רמפות הרכבות או במחנות הריכוז. הם עמלו קשות על הסתרת תהליך ההשמדה של היהודים מעיני שאר העולם. צילומים כאלה יכולים היו להקים עליהם את העולם כולו. אבל חייל נאצי אחד לפחות צילם במחנה הריכוז הגדול מכולם ואסף את התמונות לאלבום. נסו לדמיין אלבום תמונות יחיד במינו, שמתעד את הגעתה של קהילה שלמה למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו ושרד. ועכשיו דמיינו שמי שמוצאת אותו, לאחר המלחמה ובמרחק רב מאושוויץ, היא ניצולה של אותו משלוח יהודים שצולם באלבום.

הסיפור הלא-יאומן של האלבום, הוא סיפורה האישי של נערה יהודיה בת 18 בשם לילי יעקב. זה היה לקראת סוף המלחמה, באביב של שנת 1944. לילי הגיעה לאושוויץ ביחד עם משפחתה, באחת הרכבות שהובילו את יהדות הונגריה. על הרמפה של אושוויץ היא הופרדה מהמשפחה כולה. מבעד לדמעות הספיקה לילי לראות את הוריה ואחיה הקטנים הולכים ומתרחקים. היא לא תראה אותם יותר. הם נשלחו לתאי הגזים.

לילי עצמה נשלחה לעבודה רחוק משם, במחנה הריכוז דורה. בעוד שאיש מהאנשים שהיא אהבה לא שרד, היא הצליחה להישאר בחיים. בודדה ואומללה, הצליחה לילי לשרוד את כל המלחמה.

יום השחרור היה אמנם יום מאושר, שבו ברחו החיילים והקצינים הנאצים והמחנה ננטש. אבל הוא התחיל רע, כי לפני שהם ברחו, חיסלו השומרים הנאצים כמה שיותר מהאסירים.

לילי ניצלה מהחיסול כי הייתה בחדר החולים. חלושה ורעבה היא יצאה מחדר החולים וכששמעה שהשומרים ברחו, היא החליטה לחפש מזון בביתנים של החיילים הנאצים. בין החפצים שננטשו על ידי הנאצים בחדרים היא מצאה אלבום תמונות. צילם אותו קצין נאצי שהורשה לצלם יום בעבודה למטרותיו הפרטיות. מעין אלבום מזכרת שטני...

כשהביטה היטב בתמונות לילי יעקב נדהמה. הסתבר לה שהיא מצאה זה עתה אלבום תמונות שהנציח את הגעת הטרנספורט שלה עצמה לאושוויץ. זה היה משלוח היהודים שהגיע מהונגריה ברכבת ובו היא, משפחתה ורבים מידידיה ושכניה. התמונות שבאלבום הציגו את הקהילה שלה יורדת מהרכבת אל הרציף, עוברת סלקציה אכזרית ומחולקת למי שהולכים לעבודה ומי שממתינים לתאי הגזים. התמונות המצמררות ביותר הן של האמהות והילדים הממתינים ליד העצים, מבלי לדעת שרובם ימותו בשעות הקרובות. חלק גדול מהם היא הכירה באופן אישי.

לילי זיהתה ברבות מהתמונות שבאלבום את עצמה, את משפחתה וחברים רבים.

במשך שנים רבות החזיקה לילי באלבום. טיפין טיפין הגיעו ניצולים מאותו משלוח וזכו לקחת תמונה של יקיריהם מתוכו. אבל עם השנים הסתבר עד כמה האלבום הזה הוא יחודי. "אלבום אושוויץ" שמצאה לילי יעקב היה ונשאר העדות המצולמת היחידה שהנציחה באופן ברור את הגעת יהודים למחנה השמדה כלשהו. היו בו התמונות הבלעדיות שהנציחו את הסלקציה שעברו היהודים ואת מנגנון ההשמדה הנאצי. האלבום אמנם מתמקד במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, אבל היה לעדות ברורה לתהליך שרבים מניצולי השואה העידו עליו בעל פה, ללא עדויות מצולמות אחרות.

לקראת סוף חייה, לאחר שנים רבות שבהן האלבום היה ברשותה, תרמה לילי יעקב את אלבום התמונות היחיד של השואה, שהוא גם אלבומם האחרון של בני משפחתה וחבריה, למוסד "יד ושם".


הנה סיפורו של אלבום אושוויץ (עברית):

https://youtu.be/Johmwy48P2w


וסרט תיעודי על האלבום והחיים במחנה כפי שמשתקפים ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/1o8n3UxAROE?long=yes

הטייסים המתאבדים של הקַמִיקַזֶה (Kamikaze) הם אחד הדברים הקשים שהולידה המלחמה הגדולה מכולן. זה קרה לקראת תום המלחמה, בשנת 1944. צעירים יפאניים, חלקם נערים בני 16, גויסו בהמוניהם לצבא ההולך ומפסיד במלחמה באמריקה. הצעירים הללו נדרשו לצבא יפאן כדי להפוך לבשר התותחים של המלחמה נגד בנות הברית. לצבא היפאני כבר לא היו שום מחסומים או עכבות והוא שלח אנשים צעירים וללא הכשרה של ממש, בדרך אל מוות יזום ומכוון ואל מה שהגנרלים היפאניים הציגו להם כתהילה וככבוד.

הגנרלים של יפאן שלחו את הצעירים הללו על מטוסי קרב, אך לא במטרה להילחם, אלא בכוונה למות. לאחר שיטילו על המשחתות, האוניות ונושאות המטוסים האמריקניות פצצות של 250 קילוגרם, הם נדרשו לכוון את מטוסיהם אל הספינות, ממש לאמצע הספינה, ולהתרסק עליהן, כדי להטביען. מעל 2,800 תקיפות קימקזה התבצעו במלחמה כולה.

בצבא האמריקאי הבינו שהחוקים השתנו בבת אחת. עשרות משחתות ואניות אמריקניות טבעו בשל המתקפות הללו. נושאות מטוסים נפגעו שוב ושוב וגם אם לא טבעו, הן יצאו לא פעם משימוש לתקופות שונות, עד שהושלמו התיקונים. זו הייתה, כמו שתיארו את זה אז בצי, "מלחמה בין גברים הנחושים למות ובין גברים הנלחמים כדי לחיות".

האמת כמובן מעט שונה. לא כל טייסי הקמיקזה יצאו מרצונם למבצע האחרון שלהם. רבים בהם חששו וביקשו לוותר. הם לא תמיד ידעו שהמטוסים שלהם נבנו במיוחד למשימות התאבדות כאלה. הם לא צויידו בכני נחיתה ובנשק לקרב אוויר והיו בנויים בעיקר כדי להגיע אל היעד. ליתר בטחון גם תודלקו המטוסים בדלק שיספיק רק כדי להגיע אל היעד ולא כדי לחזור הביתה. כך, ידעו המפקדים, ייאלצו הטייסים לבצע את המשימה ולמות, במקום להתרסק ללא דלק וללא כבוד...


הנה סיפורם של טייסי הקמיקזה:

https://youtu.be/PsI79eO23K0


פגיעה באחת הספינות הגדולות של הצי האמריקאי:

http://youtu.be/hziFBOx4yqc



כך בקורס טיס הפכו היפנים את הטייסים שלהם לטייסי קרב מעולים (עברית):

https://youtu.be/NRvd9YQkquo


ההשראה שלקחו הנאצים מהקמיקזי היפאנים (עברית):

https://youtu.be/pYKAwsrU9Mg


והיורש שלהם הוא בכלל כלי טייס לא מאויש (עברית):

https://youtu.be/hwxwnth1iuM


וסרט תיעודי על טייסי הקאמיקזה המתאבדים של יפאן:

https://youtu.be/VNeu_DgJG6Y?long=yes?t=10s

בריוקאן שבנורווגיה יש מפעל ענקי לייצור חשמל ומים כבדים. במהלך מלחמת העולם השנייה השתלט הצבא הנאצי על המפעל וייצר בו מים כבדים. המים הכבדים הם רכיב חובה לייצור של פצצות אטום ונשק גרעיני שהיטלר כל כך רצה, כדי להכריע את המלחמה ולשלוט בעולם.

כדי למנוע מהיטלר לקבל את הנשק האימתני הזה ולכבוש את העולם, סייעו אנשי המחתרת הנורווגית לבריטים ולבעלות הברית לפוצץ את המפעל. בהמשך הם גם הטביעו באגם טינסיון את המעבורת שנשאה מים כבדים, מעבורת שהנאצים חילצו וניסו להשיט בדרך לגרמניה. בכך הצליחה המחתרת הנורווגית האמיצה לסכל את תכנית הגרעין המאיימת של היטלר ולסייע לתבוסת גרמניה הנאצית במלחמה כולה.


כך פוצצו אנשי המחתרת הנורווגית לנאצים את המפעל הנורווגי למים כבדים:

https://youtu.be/b4uD1VcC1V0


קדימון לסרט על החבורה האמיצה שהצליחה למנוע מהיטלר את הפצצה:

https://youtu.be/_K3Ry2K4yNE


וכך הוטבעה המעבורת שחיסלה את תכנית האטום של הנאצים:

http://youtu.be/RzJ1RH-W67w

בשנים האחרונות התפוצצה הסדרה הספרדית של נטפליקס "בית הנייר" ("La Casa de Papel"), עם הצלחה גדולה. בעונה האחרונה שלה היא הציגה לעולם מחדש את בלה צ'או (Bella Ciao), שיר עממי איטלקי שמקורו בפועלות ה"מונדינה" עובדות שדות האורז של אגן נהר הפו במאה ה-19 כנגד ה"פדרוני", בעלי החוות המתעמרים בהן.

אז הסיפור המעניין לכשעצמו של השיר הזה, שנולד כשיר מחאה של איכרות בצפון איטליה, הספיק מאז להיוולד שוב ושוב באירועים והקשרים חברתיים שונים ומשונים. המחאה שבשיר הייתה של הנשים שמחו כנגד תנאי עבודתן הקשים, אבל עם השנים היא הפכה לזעקה שתהדהד באינספור מחאות, כולל "אוקיופיי וול סטריט" ומחאת החיג'אב באיראן.


#תולדות השיר העתיק
נראה שהלחן של השיר קיבל השראה ממקור יהודי יידישאי, כפי שאפשר לשמוע בשיר כלייזמרים הידוע "קוילען", בעברית "פחם". ההקלטה הכי קדומה שלו נעשתה שנת 1919 בניו-יורק, על ידי מישה זיגנהוף (Mishka Ziganoff).

הטקסט כנראה מבוסס על "הפרח על הקבר", שיר עם איטלקי מימי הביניים, שמילות "בלה צ'או" מאוד דומות לו.

השיר נולד מחדש במהלך מלחמת העולם השנייה, כשאומץ על ידי תנועת ההתנגדות האיטלקית נגד הממשלה הפאשיסטית של מוסוליני באיטליה וגרמניה הנאצית. למתנגדי הפאשיזם השיר שימש כסמל לחופש והתנגדות, כשהוא מושר על ידי פרטיזנים שנלחמו כנגד הכובשים הגרמנים.

באותה תקופה הותאמו מילות השיר כדי שישקפו את ההקשר החדש של המלחמה, תוך התייחסות למאבק הפרטיזנים בפאשיזם ולתקווה לחירות וחופש מדיכוי.

הפזמון עם המילים "Bella ciao, bella ciao, bella ciao ciao ciao" (יפה להתראות, להתראות יפה, להתראות יפה להתראות), הפך אז לזעקה הולכת ומתעצמת כנגד הרודנות והרצון של ההתנגדות לנצח.

לאחר המלחמה אימצו הקומוניסטים והסוציאליסטים האיטלקים את "בלה צ'או" והוא הפך פופולרי, תוך שהם מאמצים אותו כהמנון של השמאל האיטלקי.

מאז זכה השיר לקאברים רבים, שבוצעו על ידי אמנים רבים. הוא גם תורגם לשפות רבות, ביניהן עברית.

גם בשנים האחרונות זוכה שוב "בלה צ'או" לפופולריות מחודשת כסמל להתנגדות וסולידריות. תנועות צדק חברתי ברחבי העולם חזרו ואימצו אותו והשיר מושמע ומושר בהפגנות רבות נגד עליית תנועות ימין קיצוני, נגד צעדי צנע של ממשלות ובעד תמיכה בפליטים ובמהגרים.

כך הפך שיא איכרות איטלקי למה שהוא כיום המנון החופש וההתנגדות לפאשיזם ברחבי העולם.


#מילות השיר בעברית (תרגום לא ידוע)

בוקר אחד, התעוררתי.
להתראות יפהפיה,
להתראות יפהפייה,
להתראות יפהפיה,
להתראות, להתראות.

בוקר אחד, התעוררתי,
ומצאתי את הפולש.
הו פרטיזן, קח אותי.
הו להתראות יפהפייה...

הו פרטיזן,קח אותי.
כי אני מרגיש מוות מתקרב.
ואם אני אמות כפרטיזן,
הו להתראות יפהפייה...

ואם אני אמות כפרטיזן,
אז את חייבת לקבור אותי.
תקברי אותי במעלה ההר.
הו להתראות יפהפייה...

תקברי אותי במעלה ההר,
מתחת לצילו של פרח יפה.
והאנשים שיעברו,
הו להתראות יפהפייה...

והאנשים שיעברו, יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
הו פרטיזן, קח אותי.
להתראות יפהפייה...

והאנשים שיעברו,יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
זה הפרח של הפרטיזן.
להתראות יפהפייה...

זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.
זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.


סיפורו של השיר "בלה צ'או" ממלחמת העולם:

https://youtu.be/GHpU7fBbc-w


ועד הסדרה "בית הנייר":

https://youtu.be/c9d1ycuCoVg


השיר בסדרה:

https://youtu.be/46cXFUzR9XM


ביצוע קולי בקורונה:

https://youtu.be/4ldpQbBAfRM


ביצוע מתורגם ונהדר בעברית:

https://youtu.be/fOTH_6Sq7es


ועוד ביצוע של "בלה צ'או":

https://youtu.be/t4QHdlKomOc

הנמרים המעופפים (Flying Tigers) היתה קבוצת המתנדבים האמריקנים הראשונה שהתנדבה לחיל האוויר הסיני. קבוצת הטייסים ועובדי התעופה הנוספים הוקמה ולחמה בשנים 1941 - 1942 לטובת סין, במלחמת סין-יפן השנייה. לכוח היו כ-60 מטוסים, בשלוש טייסות קרב. ב-1942 החליף "כוח של חיל האוויר האמריקני" את "הנמרים המעופפים".

הקבוצה הוקמה והיתה בפיקודו של קלייר שנו, בשיתוף פעולה על ממשלת ארה"ב. הוא החל בארגון "הנמרים המעופפים" עוד בטרם הצטרפה ארה"ב רשמית למלחמת העולם השנייה, כשמרבית הכוח גויס מחיל האוויר, הצי וחיל הנחתים האמריקניים, ביחד עם אזרחים בתפקידי קרקע. הם קיבלו שכר גבוה בהרבה מהמקובל בצבא ורבים טענו שהיו למעשה שכירי חרב.

"הנמרים המעופפים" ניצחו כמעט בכל קרבות האוויר שערכו. הדבר בלט למול התבוסות שספגו בעלות הברית מובסות כמעט בכל חזית בה נלחמו כנגד היפנים. בתקופה זו היו פעולות "הנמרים המעופפים" קרן האור הכמעט יחידה בלוחמה של בעלות הברית, בחזית המזרח הרחוק.


הנה סרטון על הנמרים המעופפים:

https://youtu.be/F5Gaw-fKQr0


וסרטונים אותנטיים שלהם:

http://youtu.be/I36cglDOtJg

הן מחנות הריכוז והן מחנות ההשמדה היו מחנות גדולים, ששימשו את גרמניה הנאצית במהלך השואה ומלחמת העולם השנייה.

אך לכל סוג של מחנות היה את המטרות העיקריות שלו. בעוד שמחנות הריכוז היו בעיקרם מחנות כלא, מחנות ההשמדה היו מחנות המוות ונבנו במטרה להרוג המוני אנשים.

מטרת מחנות הריכוז הייתה לכלוא את מי שנחשבו בידי השלטון הנאצי לאויבים או לפחות "בלתי רצויים" לו. חוץ מיהודים זה כלל גם יריבים פוליטיים, לוחמי התנגדות, צוענים וסלאבים.

גם אם התנאים במחנות הריכוז היו קשים מאוד ורבים מהאסירים מתו מרעב, מחלות והתעללות של הנאצים, המחנות הללו לא נועדו דווקא להשמדה או הרג המוני.

מחנות ההשמדה, מנגד, נבנו במטרה להרוג אנשים בקנה מידה עצום. כחלק מ"הפתרון הסופי" של היטלר, עיקר הקורבנות בהם היו יהודים. בהם מומשה תוכנית רצח העם היהודי באירופה.

לביצוע הרציחות צוידו מחנות המוות הללו בתאי גזים שבהם נרצחו ברציפות אלפי אנשים, כולל נשים, ילדים, זקנים וגברים. שיטת הרצח הייתה באמצעות גז ציקלון בי רעיל, שהוחדר לתאי הגזים.

אז גם אם שני סוגי המחנות היו איומים ומחרידים, מחנות ההשמדה, שתוכננו כמרכזי המתה המונית, בקנה מידה תעשייתי של יהודים וקבוצות אחרות, במחנות ריכוז כלאו המונים, בתנאים אכזריים ולרוב ולא אנושיים, אך לא במטרה ממפורשת לבצע רצח המוני.

ואגב, היו גם מחנות עבודה - ראו בתגית "מחנות עבודה".

הנה מחנות הריכוז של הנאצים:

https://youtu.be/cKycPLJ446k


כך הגיעו היהודים למחנה ההשמדה אושוויץ:

https://youtu.be/tyTa24alUbo


סצנת קולנוע המראה את היהודים מגיעים למחנה ההשמדה:

https://youtu.be/wVzKflI18D4


והנה מחנה ההשמדה אושוויץ:

https://youtu.be/1o8n3UxAROE?long=yes

השערה שמסתובבת כבר עשרות שנים היא שהיטלר לא התאבד בסוף כיבוש ברלין בידי הצבא האדום, אלא נהג כמו רבים מבכירי הנאצים, שברחו לאחר התבוסה הנאצית במלחמת העולם השנייה לארגנטינה ולמדינות אחרות באזור.

הגרסה הרשמית היא שהיטלר התאבד בסמוך לבונקר שלו, על ידי בליעה של כדור ציאניד וירייה בראשו.

תיאוריות קונספירציה מסתמכות כבר שנים רבות על העובדה ששרידי הרייך השלישי נמלטו לדרום אמריקה בהדרכתו של קצין האס אס, הנס קאמלר. במקרים שונים, כמו זה של אייכמן ושל הדוקטור מנגלה, זה עבד להם, עד שחוסלו, נתפסו כמו אייכמן או טבעו, במקרה של "דוקטור מוות".

הטענות הן שהיטלר ברח בצוללת יו לדרום אמריקה. היו אף טענות שהוא חי בצד האפל של הירח...

ב-2018 קיבלו חוקרים צרפתיים גישה מהשלטונות הרוסיים לשרידיו של אדולף היטלר. הם בדקו פיסת גולגולת ואת שיניו והישוו אותם לצילומי אותם שרידים מ-1945, ולצילומי שיניים שעשו לו ב-1944, כפי שהראה התיק הרפואי של היטלר, שנמצא במשרד הבריאות הנאצי, על ידי נציגי הצבא האדום.

מסקנות הצוות, שחקר את שרידי גופתו של הצורר, היו ברורות. היטלר התאבד ב-1945. המסקנה החותכת, שהתבססה על מחקר מעמיק ומצא אפילו את הכתם הכחול האופייני לשימוש בגלולת ציאניד, שמה סוף לקונספירציות והאגדות בנושא.


הנה תיאורית הקונספירציה (עברית):

https://youtu.be/fGqDHB2R2MI


אפשרות בימוי מותו של היטלר:

https://youtu.be/2aHcvbLmVV0


על תיאוריית ההימלטות של היטלר לארגנטינה:

https://youtu.be/Gw1hgOlHTD4


והאם היטלר אכן התאבד, או שברח לארגנטינה על גבי צוללת גרמנית:

https://youtu.be/6p92hZ1ye8A


ופודקסט עם פרופסור הרסגור מ"שעה היסטורית" על סופו של היטלר (עברית):

https://youtu.be/AiXn7qj7LP4?long=yes

דמיינו שמדינה שניצחה במלחמה לוקחת את בכיר המהנדסים של האויב, הופעת אותו לבכיר המהנדסים שלה ולדמות נערצת ולא מגלה לאיש שהוא היה האויב.

אז לא צריך לדמיין. זה בדיוק מה שקרה עם ורנר פון בראון (Wernher von Braun). הוא היה גאון טילים נאצי שעמד בראש הפרוייקט הגרמני לפיתוח הטיל V-2. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא לא היה סתם מהנדס גרמני מהשורה, אלא חבר המפלגה הנאצית וקצין אס אס בדרגת רב-סרן.

רע ככל שיהיה, המדען ומהנדס הצעיר והמבריק הזה כמעט והכניע את אנגליה. רק נחישותם ואומץ ליבם של תושבי לונדון והבריטים בכלל, הם שעמדו בהתקפות הקשות של הטילים הללו.

מעולם לא הובהר בדיוק מה הייתה הסיבה שפון בראון עמד בראש התכנית הנאצית לפיתוח הטילים הקטלניים והמתקדמים הללו. האם היה פוליטיקאי ציני שניצל את התאווה הנאצית לצרכיו המדעיים ובסך הכל ניסה לשרוד תחת משטר רודני במלחמה, או שהאמין בכל לב באידיאולוגיה הנאצית.

כך או כך, בתום המלחמה הצליח להסתיר הרבה מהפרטים על סוג שיתוף הפעולה שלו עם שלטון היטלר. הוא נלקח לארה"ב ושולב בתכנית החלל שלה.

די מהר הפך פון בראון המבריק לבכיר בנאס"א והיה בכיר המפתחים של החללית החשובה ביותר סאטורן 5. חללית זו תעמוד במרכז שתי תכניות החלל החשובות של האמריקנים: תוכנית "אפולו", שהנחיתה אדם על הירח ותכנית "סקיילאב" - התכנית להקמת תחנת חלל אמריקאית ראשונה.


הנה סיפורו של המהנדס הנאצי שהפך לסלב חלל אמריקאי (עברית):

https://youtu.be/y63mSN3SP1I


על פינמונדה - האתר שבו פותחו הטילים של היטלר בידי פון בראון:

https://youtu.be/WBjVtFlcJpY


סרטון נאצי אמיתי על פיתוח ה-V2 בניהולו:

http://youtu.be/WjFTN-YdK_M?t=8s


גאון הטילים הנאצי הופך לבכיר מדעני הטילים והחלליות בעולם:

https://youtu.be/w9twrZDdvYw


האזינו לשיר סאטירי בריטי על ורנר פון באון, שהם כמובן ראו בו פושע מלחמה נאצי:

https://youtu.be/MVPjuiABp_E


והתופעה הרחבה הרבה יותר של נאצים בשירות תכנית החלל האמריקנית:

https://youtu.be/zkEUv6z20qo

בשנת 1945, לקראת תום המלחמה ורגע לפני התבוסה הנאצית, החיילים הנאצים ברחו מהצבא הרוסי המתקרב. עם חיסול מחנות הריכוז וההשמדה, ארגן הגסטפו בריחה. חיילי הגסטפו שפעלו, הוציאו את היהודים שהצליחו לשרוד עד הסוף, אל צעדות המוות (Death marches).

שיא החורף, קור כלבים, בכל יום 25 קילומטר. בצעדות אלה צעדו היהודים ללא אוכל ושתייה. כדי לשתות ליקקו הניצולים את השלג. רק להחזיק מעמד.

כך הלכו למרחקים של עשרות רבות של קילומטרים בכל יום. רבים מהם קרסו, מחולשה ומרעב קיצוני, כל זאת בזמן שהחיילים הנאציים שצועדים איתם אוכלים ושותים כרצונם. הנאצים לא הסתירו מהם את העובדה שלצעדות הללו אין מטרה גיאוגרפית בשבילם. רק שימותו.

כך צעדו שיירות האסירים בצעדות המוות האימתניות, למרחקים גדולים, תחת שמירה ופגיעה כבדה של הגסטפו ובתנאים לא-אנושיים.

באחת מצעדות המוות הללו נרצח מי שהיה באותה תקופה אלוף העולם הצעיר בתולדות האיגרוף, המתאגרף היהודי ויקטור פרץ. הוא נורה על ידי חייל נאצי, לאחר שחמק מהטור והביא לחבריו הצועדים מזון שראה ליד הדרך.


הנה סיפור מצעדי המוות מפי הניצולות (עברית):

https://youtu.be/EHLQNEwoBzw


על צעדת המוות הראשונה של יהודי חלם, בשנת 1939, הרבה לפני הפתרון הסופי (עברית):

https://youtu.be/MTmN-VXmhKc


ועדויות ניצולים על צעדות המוות (עברית):

https://youtu.be/4et9HkQZVOM?long=yes

הבְּלִיצְקְרִיג (Blitzkrieg) היא מלחמת בזק מתואמת ורחבת הקף, מדהימה במהירותה ובדורסנותה הצבאית, שנקטה גרמניה הנאצית, במהלך השלבים הראשונים של מלחמת העולם השנייה.

המטרה של הבליצקריג הייתה הכרעה מהירה של הקרב וכיבוש חסר מעצורים, גם מילולית. זה היה הכיבוש המהיר והנרחב ביותר בהיסטוריה, מערכה לכיבוש של שטחים עצומים, ללא תקדים וללא עצירה למנוחה או רענון לחיילים הכובשים של הצבא הגרמני.

בפיתוח גישת הבליצקריג לקראת המלחמה, פיתחה גרמניה, למעשה, את חיל השריון הראשון בעולם. אויבותיה, צרפת ובריטניה, הכינו את עצמם למלחמה הקודמת, בעוד שגרמניה הכינה את צבאה למלחמה מסוג חדש - מלחמה מהירה כברק ואכזרית בלי חשבון.

הבליצקריג הימם את פולין, צרפת, בלגיה ולוקסבורג. הוא התבסס על תנועה מהירה של כוחות שריון, מבוססת טכנולוגיות שריון חדשות, אמצעי קשר בין הכלים, כוח אש ענקי, תמיכה אווירית של מפציצי צלילה של חיל האוויר הגרמני וחיל רגלים תוקפני ובעל יכולות מטורפות, שמסייע לכוחות הממונעים.

בתוך שבוע כבשה גרמניה שטח גדול יותר מזה שכבשה בכל מלחמת העולם הראשונה. לוחמת הבליצקריג הייתה אחד האלמנטים הבולטים במלחמה הזו, או לפחות בחציה הראשון. פירושו מהירות, לחימה שמתבססת על תמרונים צבאיים, קרבות נחושים ומהירים, בדיוק ההיפך מהקרבות שלא נגמרו במלחמת העולם הראשונה, אלה שגבו אינספור חיים, בלי שמץ של התקדמות, להכרעה בשדה הקרב.

אם במלחמה העולמית הראשונה לא הייתה לטנק ולמטוס השפעה של ממש על תוצאות המלחמה, בשנייה הם הפכו לנשק הכרעה.


הנה סרטון על הבליצקריג (עברית):

https://youtu.be/HLIFpBE1SfU


כך עצר הצבא הרוסי את הבליצקריג:

https://youtu.be/HUgV8_meyo8?long=yes