למה נועד האף המוזר של הסייגה?
האף של הסייגה (Saiga) ענקי ומזכיר שואב אבק משונה. יש בו תעלות אף שנועדו לסנן ולהוסיף לחות לאוויר היבש והמאובק של מרכז אסיה.
אבל בלי קשר לאף המדהים שלה, הסייגה הולכת ונכחדת באסיה במהירות, בשל ציד של הזכרים, בשביל הקרניים שלהם. אם במאה הקודמת הסייגות חיו במיליונים באסיה וממאות אלפים קטן מספרן של הסייגות לכמה עשרות אלפים בלבד.
אז עם החוטם המנופח ומראה שמזכיר דמות מסרט בסדרת ד"ר סוס, נאבקת הסייגה על קיומה בעולם. ממדיה מזכירים את אלו של העז הקטנה – הזכרים במשקל 41 קילוגרמים והנקבות במשקל 27 קילוגרם.
הסאיגה חיה בערבות רבות במזרח אירופה ומרכז אסיה. בזכות מאמצי שימור שבה האנטילופה הזאת, הנתונה בסכנת הכחדה, לככב בקרב חיות הבר .
כיום המצב השתנה והסייגה חזרה להיות מין נפוץ הרבה יותר. בקזחסטן, למשל, היא כבר חוזרת ומתרבה, תודות למאמצי השימור הנמרצים ברחבי העולם ובקזחסטן עצמה.
האף של הסייגה (Saiga) ענקי ומזכיר שואב אבק משונה. יש בו תעלות אף שנועדו לסנן ולהוסיף לחות לאוויר היבש והמאובק של מרכז אסיה.
אבל בלי קשר לאף המדהים שלה, הסייגה הולכת ונכחדת באסיה במהירות, בשל ציד של הזכרים, בשביל הקרניים שלהם. אם במאה הקודמת הסייגות חיו במיליונים באסיה וממאות אלפים קטן מספרן של הסייגות לכמה עשרות אלפים בלבד.
אז עם החוטם המנופח ומראה שמזכיר דמות מסרט בסדרת ד"ר סוס, נאבקת הסייגה על קיומה בעולם. ממדיה מזכירים את אלו של העז הקטנה – הזכרים במשקל 41 קילוגרמים והנקבות במשקל 27 קילוגרם.
הסאיגה חיה בערבות רבות במזרח אירופה ומרכז אסיה. בזכות מאמצי שימור שבה האנטילופה הזאת, הנתונה בסכנת הכחדה, לככב בקרב חיות הבר .
כיום המצב השתנה והסייגה חזרה להיות מין נפוץ הרבה יותר. בקזחסטן, למשל, היא כבר חוזרת ומתרבה, תודות למאמצי השימור הנמרצים ברחבי העולם ובקזחסטן עצמה.
