יונקים (Mammal) היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני כדור הארץ. בעת חיים מזוהה כיונק, אם יש לו את המאפיין המובהק ביותר של היונקים - בלוטות חלב שמהן יונקים הצאצאים מהם.

היונקים מגוונים מכל בחינה. יש ביניהם גם שוכני-ים מובהקים, גם יונקים מעופפים, שוכני המחילות התת-קרקעיות, יש את אלו שמטפסים על עצים וכמובן - שוכני-יבשה, אלה ההולכים על שתיים או על ארבע רגליים.

המין האנושי, כלומר האדם, משתייך גם הוא למחלקת היונקים.

גם בגודלם של היונקים יש מגוון ענקי. הם נעים מבעלי חיים עצומי ממדים במשקל של 180 טונות ועד יונקים זעירים במשקל של 2 גרם בלבד.

במחלקת היונקים מעל 5,000 מינים של בעלי חיים. חלקם יולדים או ממליטים וחלקם הפחות מוכר מטילים ביצים.


למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "יונקים".

למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".


הנה מחלקת היונקים (מתורגם):

https://youtu.be/IDt7fc98-FI


וחפירה חינוכית לילדים על היונקים (עברית):

https://youtu.be/T0F8Hen9eo4?long=yes

היונק הזעיר ביותר בעולם נקרא חַדַּף (Shrew). השם הזה מקורו באפו המחודד, קיצור של המילים בעברית "חַד" + "אַף". גודלו של החדף הזעיר, המין הקטן ביותר במשפחה, מגיע עד 5 ס"מ ומשקל של 2 גרם.

מבין היונקים, החדף חי את החיים הכי קצרים. עד שנה וחצי. בשל גודלו הזעיר, הוא חייב לאכול ללא הפסקה כדי לשרוד.

החדף אוכל חיפושיות ואצל החיפושיות המוח אחראי לתנועה. מה שמדהים הוא שהן מסוגלות לחיות גם ללא המוח או הראש שלהן. לכן ממשיכות חיפושיות ללא ראש לחיות, גם אם אינן יכולות לזוז.

אז במהלך האבולוציה פיתח החַדַּף שיטה גאונית לתזונה. בניגוד לבעלי חיים אחרים שהיו טורפים חיפושית אחת או שתיים ומגלים ששאר החיפושיות כבר ברחו, נוהג החדף אחרת. יש לו שיטה שמאפשרת לו לאכול הרבה חיפושיות. המון.

איך הוא עושה את זה?

כשהחדף מצליח לאתר קן של חיפושיות, הוא נוגס וטורף במהירות את ראשן של כל החיפושיות שבמקום. ללא מוח, החיפושיות ערופות הראש אינן מסוגלות לברוח.

החיפושיות ללא הראש לא זזות, אבל הן ממשיכות לחיות. כך סועד החדף את ליבו בניחותא, בסעודה של חיפושיות טריות מהמאגר העצום שהכין לו. טורף ונהנה. כולן שלו ואף אחת לא בורחת ממנו.


הנה החדף מכניע נחש ואז נאבק בחדף אחר:

https://youtu.be/NNowlueg4H4

הביזונים (Bison) חיו בערבות אמריקה הצפונית בימים עברו. יש להם קרניים רחבות ורעמה גבוהה ומרשימה. משום כך צדו המתיישבים, שבאו לאמריקה מאירופה, רבים מהם. גם כדי לאכול אותם וגם בכדי להכין בגדים מעורם.

לכן נותרו היום מעטים מהם והם חיים בשמורות בצפון אמריקה. הם הולכים ומתרבים במספרם. בעבר היו מינים נוספים, אבל כיום נותרו שני מינים של ביזונים. אף על פי כן, שני המינים הללו השתקמו ולא נמצאים עוד בסכנת הכחדה. תודה לאל!

אבל מיהו הביזון?

מדובר בסוג של בקר ממשפחת הפרים, שניזון בעיקר משיחים ומעשב. בזכות גודלם של הביזונים, מעטים הטורפים שתוקפים אותם. האדם עשה בהם בעבר שמות, אבל כיום אלו בעיקר להקות זאבים שלעתים תוקפות אותם ומצליחות לכתר ולטרוף ביזון חלש.


הנה הביזון מקרוב:

http://youtu.be/g8V9X_eWZK4


בוקרים מובילים עדר ביזונים ענקי בדרום דקוטה ארצות הברית:

https://youtu.be/dbA_WYSVbJg


הביזון הוא מהיחידים שיכול לשרוד חשוף בחורפים הקשים של צפון אמריקה:

https://youtu.be/cCrWMFE3SVE


וביזונים רצים ובורחים בפארק ילוסטון בארה"ב, בסרטון שגרם לחשש שהם חשים ברעידת אדמה מתקרבת:

https://youtu.be/eShuDxc9P8s

דוב קוטב או בשמו הנוסף "דוב לבן" הוא דוב שחי בקוטב הצפוני בלבד. הוא יכול לחיות ביבשה, בים ובקרח. דובי הקוטב הם הטורפים היבשתיים הגדולים ביותר בעולם (כמוהם גם דובי הקודיאק). הזכרים יכולים להגיע למשקל של כמעט טון!

הדב הלבן נראה חמוד מאד, אבל הוא טורף-על. כלומר, בסביבתו לא מאיים עליו שום טורף כלשהו.

הוא עצמו ניזון בעיקר מכלבי ים, אך כל טרף אחר מזין וטעים לו. דב קוטב יכול לעבור מרחקים גדולים מאד בחיפושיו אחרי מזון וגם כושר השחיה שלו מעולה.

בעידן המודרני ובמיוחד לאור ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים העולמי הולך הדוב ומאבד את מקורות המזון שלו. למרבה העצב צולמו לא פעם דובים ודובות נקבות הטורפים את גוריהם בכדי לשרוד.


הנה סרטון של דוב הקוטב בניסיון לצוד כלב ים:

http://youtu.be/B0DCOTaZgtA


דובת הקוטב עם גוריה יוצאים באביב משנת החורף שלהם מתחת לשלג:

http://youtu.be/OwZH_aT0FGI


ואיש שהעדיף לגדל בבית דוב קוטב, כי כלבים נובחים ומפריעים לשכנים:

http://youtu.be/g7rZTZBOrqQ?t=3s

כן. היונקים היחידים שיש להם כנפיים ומסוגלים לעוף כמו עופות הם העטלפים (Bats). קראו על כך בתגית "עטלפים, כנפיים".

בערים הגדולות מתגוררים עטלפים רבים, אך גם במקומות ישוב קטנים יותר. בישראל ניתן לראותם בערבים ולהשתאות ממעופם התזזיתי והחינני - תחת עצים כמו פיקוס, תמר ותות.

לחוש ההתמצאות של העטלפים, הדומה לרדאר אבל הוא טבעי כמובן, קוראים "אקולוקציה". כדי להתמצא במרחב חשוך כמו מערה או בתוך הסבך הצפוף, לא פעם כשטרפם בפיהם, הם משמיעים את הקולות הללו מהאף. הכירו את זה בתגית "עטלפים, אקולוקציה".

ואגב, בניגוד לאמונה העממית שהם עיוורים לחלוטין, ידוע שעל אף נטייתם לנווט את דרכם בחשיכה, מרבית מיני העטלפים מצוידים גם ביכולת מוגבלת של ראייה.


הנה סרטון על היונקים היחידים שיכולים לעוף:

https://youtu.be/9FVoTMOorXA


ומצד שני, האם העטלפים אכן לא רואים?

https://youtu.be/lLxKHBzVOjw

מהי החיה החכמה ביותר?
איזו חיה נחשבת לחיה הכי חכמה בעולם?


קופי אדם הם הפיקחים והחכמים שבחיות. ביניהם נחשב אינטליגנטי במיוחד קוף האורנגאוטן. הוא יודע לחקות אנשים ולבצע דברים חכמים שהוא לומד מהם. ניתן גם ללמד את קוף האורנגאוטן עבודות שונות, כמו שימוש במסור ובפטיש. לאורנגאוטן יש גם יחסים חברתיים וסממנים נוספים של חוכמה ותבונה המזכירים חברה אנושית.

אחרי האורנגאוטנג, התבוניים שבין בעלי החיים הם השימפנזים והדולפינים.


ראו כמה חכמים יכולים להיות קופי האורנגאוטנג (מתורגם):

https://youtu.be/gFzqqaBA9wQ


האורנגאוטן הלומד:

http://youtu.be/IFACrIx5SZ0


והוכחה לכך שהם אינטליגנטיים, למשל בזיהוי עצמם במראה:

http://youtu.be/Okmkn30D0NU

הברווזן, או בשמו הלועזי "פלטיפוס" (Platypus), הוא יונק די מוזר, אבל קסום ומפתיע, שחי בנהרות ובאגמים של יערות הגשם באוסטרליה ובטסמניה.

למה הוא מוזר? - כי עם פרווה של יונק, מקור של ציפור, ביצים שהוא מטיל, זנב פחוס המשמש לו כהגה בתוך המים וקרומי רגליים של ברווז ומשמשים לשחייה - אין פלא שהוא נחשב לאחד היונקים המוזרים ומרתקים בעולם.

את שמו הוא קיבל מהמקור הרחב שלו, שמזכיר ברווז. בעזרת המקור הרחב הוא מוצא את מזונו בבוץ.

אז אמנם המקור הרחב שלו מזכיר ברווז, אך בניגוד לברווז, הברווזן הוא יונק דווקא. והוא לא סתם יונק בעל מקור מוזר, הוא גם מטיל ביצים, כמו עוף.

התבלבלתם? - למעשה הברווזן והקיפודניים הם היונקים היחידים שמטילים ביצים! - הם נקראים בעלי ביב, כיוון שיש להם פתח אחד, שמשמש גם להפרשות וגם להטלת ביצים, שלא כמו פתח הביוב שבבית שלנו.

עוד קצת מהמוזרויות הנהדרות של בעל החיים הלגמרי לא שגרתי הזה? - הברווזן הוא ארסי וטורפים יורעלו מהארס שבגופו. סיבה טובה לא להתעסק איתו ואולי משום כך הוא גם רחוק מסכנת הכחדה.

עוד פלא? - נקבת הברווזון מניקה את הגוריה באופן שונה מיונקים אחרים. כי היא לא מניקה אותם ישירות מגופה, אלא נוהגת לפלוט את החלב שלה מגופה, תוך כדי שחיה, היישר לתוך המים. הגורים, שתמיד שוחים אחריה, שותים את החלב המזין עם המים ומתפתחים נורמלי, אם אפשר לומר על הפלא האבולוציוני הזה שהוא אכן כזה.


הנה סרטון על הברווזן, הפלטיפוס:

http://youtu.be/OVneqhu9oZk


ילד שמספר על הפלטיפוס יפה (עברית):

https://youtu.be/jWZ0zr0xYEM


עוד מעט על היונק עם מקור הברווז:

http://youtu.be/QNoQvjlmGdk


האכלה של הפלטיפוס חמדמד:

https://youtu.be/a6QHzIJO5a8


ושורט עם המוזרויות הלא נגמרות שלו (עברית):

https://youtu.be/ygYpUNvdWD0

השׁוּעָל (Fox) הוא טורף יום קטן, אך פיקח וערמומי. הוא מוכן להסתפק בכל טרף קטן שהוא מוצא, כולל ארנבות, ציפורים, ביצים ועכברים, אבל גם פירות ותבואה ערבים לחיכו. בדרך כלל הוא חי באזורים פתוחים כמו מדבר או ביערות ובחורשות.

קיימים מיני שועלים שונים בעולם. לכולם חוטם ארוך וצר וזנב עם פרווה מלאה. השועל האדום, למשל, חי ביער ויוצא לציד בשעות הלילה המאוחרות. ביום הוא מסתתר בינות לשיחים ובמחילות. הוא אוכל כמעט כל דבר, כולל דגים, תפוחים וארנבות.

השועל האמריקאי הוא שועל ננסי שחי במדבריות הצחיחים שבדרום-מערב ארצות הברית וצפון מקסיקו. הוא מתאים את עצמו במהירות לכל שינוי בתנאי הסביבה ושמיעתו המצוינת מסייעת לו לגלות את הטרף בלילה.

שועל השלג מחליף את פרוותו פעמיים בשנה. בעוד שבחורף פרוותו לבנה בוהקת - בקיץ צומחת לו פרווה חדשה בגוון אפור-חום. נפלאות האבולוציה.

וכמו המינים האחרים, גם הוא חופר לעצמו מאורות ומחילות. הוא לא ישן בחורף וממשיך לחפש מזון. כשמתקרבת סופה, הוא חופר לעצמו בשלג מחסה. הוא ניזון מארנבות וממכרסם קטן בשם למינג.

לשועל יש כאמור המון תושיה והוא בעל חיים פיקח במיוחד. יש לא מעט משלים ואגדות-עם שעוסקים בערמומיות ובפקחות של השועל.


הנה שועל אדום צד בקוטב:

http://youtu.be/D2SoGHFM18I


שועל זהיר שמתלבט אם להתקרב לדג גדול:

http://youtu.be/r_n3hrbJW_I


ושועל ישראלי בנגב:

http://youtu.be/OeXDLnXfa6A

לורנס אנטוני היה אוהב פילים אמיתי. האיש שזכה לכינוי "הלוחש לפילים", הציל פילים רבים בחייו וחילץ אותם מזוועות שגרמו להם בני אדם. כשמת לורנס אנתוני, קרה המקרה המופלא שזוכר כל מי שאוהב ומעריך את החיה הגדולה הזו. בלי כל הסבר לכך, החלו להגיע אל ביתו של אנתוני עדרי פילים מכל הסביבה והקיפו אותו בעצב מופגן.

זה לא הפליא את מי שמכיר פילים. הפילים הם מהחיות הנבונות בטבע ויש להם גם רגשות מפותחים, ניסיון חיים, זיכרון וזוגיות מופלאה. בדומה לשימפנזים, הדולפינים והלווייתנים, גם הפילים משתפים פעולה עם בני האדם בדרכים שונות. יכולת הלמידה הגבוהה של הפילים גם היא מוכחת שוב ושוב. מדענים צפו בפילים שהשתמשו במקלות, כדי להסיר קרציות ובכפות תמרים כדי למעוך זבובים שמציקים להם. כשרצו להתגנב למטע בננות הם השקיעו את הפעמון שעל צווארם בתוך הבוץ, כדי שלא ישמיע רעש.


יש פילים מאולפים שלמדו לצייר פילים בעזרת אפם:

http://youtu.be/i-vH9LfRmx0


פילה מצילה את הפיל התינוק שלה ולא נוטשת:

https://youtu.be/C9NeeuQpZ74


פילון צעיר נרדם לשירת שיר ערש על ידי המטפלת שלו:

https://youtu.be/WhkwK3olFfM


וכך בוחנים את האינטליגנציה של הפילים:

https://youtu.be/FBFMGmbi2Io

הזברה היא קרובת משפחה של הסוס והיא ממשפחת הסוסיים. הזברה חיה בעדרים, בסוואנות של אפריקה. במיוחד מאפיינים אותה הפסים שמכסים את גופה, מה שקוראים בשירים "הזברה לובשת פיג'מה"..

פסים אלה משמשים לה כדי לבלבל ולחמוק, כשהזברה נמלטת מטורפים ולהסוואה טובה יותר בין שיחי הסוואנה.

אבל יש עוד תכונה מעניינת בפסי הזברה הללו. מסתבר שממש כמו שלבני אדם יש טביעות אצבע יחודיות, הרכב וצורת הפסים של כל זברה הם יחודיים ושונים משל הזברות האחרות. וממש כמו קוד הברקוד שמודפס על מוצרים במכולת, צורת הפסים שעל גוף אימו, נטבע במוחו של הסייח הנולד, כבר מרגע לידתו. הרכב וצורת הפסים שעל גופה של האם הופכים לקוד זיהוי שצרוב במוחו של סייח הזברה והוא זוכר אותו היטב. בעזרת הקוד הזה יכול הגור לאתר את אמו בעדר ולהבחין בינה לבין נקבות זברה אחרות בקלות.


הנה הסבר לילדים על הזברה (עברית):

http://youtu.be/07nXlRpaMvM


הזברות בסוואנה האפריקנית:

http://youtu.be/AGl4VdHVG_8


וגור הזברה הקטן ואימו:

http://youtu.be/ncMW41SLAl0?t=6s

בַּבּוּן (Baboons) הוא קוף, שוכן אדמה, שלא חי על עצים, ממשפחת הקופים שהם בעלי זנב.

ישנן אמנם של בבונים אוכלוסיות מבודדות חח גם לאורך חופי ים סוף, בחצי האי ערב ואפילו צפונית לסהרה, אבל בדרך כלל מדובר בקופים שחיים בעיקר בחלק הדרומי של יבשת אפריקה מדרום למדבר סהרה.

בשנים האחרונות נפוצה המילה בבונים ככינוי גנאי לבני-אדם. מדובר בכינוי לא ראוי לבני אדם. אבל הוא לא ראוי לא רק מפני שהוא פוגעני ומתנשא, אלא גם מפני שהוא מצביע על הבורות של מי שמכנה כך אדם אחר.

כי הבבונים הם מבעלי החיים האינטליגנטים יותר בטבע.

במצרים העתיקה הם נחשבו אלים. אבל אם נישאר רגע בעולם החשיבה הפחות מיתולוגי - הבבון, למשל, הוא בעל החיים היחידי בעולם החי שמסוגל להבחין בין זכר לנקבה בבני אדם.

הוא גם הפרימט הכי סתגלני אחרי האדם. מהערבות הצחיחות, דרך יערות צחיחים למחצה, דרך מישורי עשב ועד ליערות הגשם עתירי הלחות והמשקעים - ניתן למצוא את הבבונים במגוון של סביבות מחיה שונות לחלוטין זו מזו.

זה מעיד על יכולת הבבונים להסתגל ולהתאים את עצמם לתנאים השונים כל כך של סביבות מחיה שונות ואף מנוגדות. המין האנושי עשה מהסתגלנות הזו קריירה והשתלט על העולם כולו. אז זה הכי קרוב שיכול בעל חיים להתקרב ליכולת האנושית של האדם, על יתרונותיו ובעיקר על חסרונותיו.


הנה הבבונים בספארי (עברית):

https://youtu.be/QuWPtK0bxxk


החברה הבבונית שהיא גם לוחמת ומגינה על מה ששייך לה, כמו טריטוריה:

https://youtu.be/iXtc17ioUFk


יש מקומות בהם הבבונים ממש כובשים שטחים (עברית):

https://youtu.be/mrnuny7oZTg


ובבונים רעבים יכולים אפילו להפוך טורפים, במקרה הזה פלמינגו:

https://youtu.be/7Xx1jh6MmB8

הלווייתן איננו דג. הוא איננו נושם מתחת למים ולכן הוא עולה אל פני המים כדי לנשום. הפתחים שיש לו מעל הראש משמשים לו לנשימה וכשהם נחשפים לאוויר הוא מסוגל לנשום אוויר צח.

כל סוגי הלווייתנים נושמים אוויר כשאר היונקים והם בעלי ריאות. יש מהם שמסוגלים לעצור את האוויר למשך דקות ויש מינים שמסוגלים להחזיק את האוויר בריאותיהם למשך שעות!

הלווייתנים גם קופצים אל מחוץ למים, אבל החוקרים לא יודעים בדיוק למה הם עושים זאת.


הנה לווייתן עולה לנשום על פני המים:

http://youtu.be/labuZEndPiU


לווייתן שנושף אוויר:

http://youtu.be/FzQoTsTS1eQ


ואחד שעושה את זה בהפתעה:

https://youtu.be/zZTQngw8MZE?t=1m54s

החיה הגדולה על פני האדמה היא הפיל האפריקני. על אף שמשקלם לרוב מגיע למשקל של 4-7 טון, משקלו של הזכר מגיע גם ל-12 טון אצל זכרים בוגרים!

גובהם של הפילים האפריקניים הוא כ-3.5 מטר והעור שלהם הוא עבה ומאד קשה. לכן הפיל הוא מטרה קשה במיוחד לטורפים של הסוואנה, במיוחד לאריות שלעיתים מצליחים לטרוף פילים.

בעולם הפיל הוא חיה נדירה אבל גם בהודו יש פילים רבים וההודים למדו להשתמש בהם להעברת בני אדם ומשאות ולהרמה של מטענים. קראו על כך באאוריקה בתגית "פילים מאולפים".


הנה הסבר על הפילים לילדים (עברית):

http://youtu.be/stzbTtVUIes


הפיל האפריקאי פוגש תיירים בספארי ולרגע מפחיד אותם:

http://youtu.be/5_8CCu51osA


ופיל שבא לשתות משהו בבריכת שחיה שיש בה אנשים:

http://youtu.be/ZL0z6A9imIU


בואו לפגוש את הפילים מקרוב:

https://youtu.be/mlOiXMvMaZo?qr=yes

הלמור הוא פרימט, מעין קוף נמצא במדגסקר ואיים סמוכים. למעשה זו משפחה ענקית (על משפחה) של 80 מיני קופים, אנדמית לאי מדגסקר. אנדמית פירושה שיש למורים רק במדגסקר.

הלמורים הם בעלי עיניים גדולות, שיניים חדות וארוכות ואף מחודד, מה שמאפשר להם חוש ריח מצוין.

חלק מהזואולוגים רואים בלמורים סימן לקיומה של יבשת ששקעה בים וחיברה בעבר בין מדגסקר להודו, באוקיינוס ההודי. את הסימנים לכך הם מוצאים בשרידי למורים שנמצאו בהודו ובמלזיה. על שמם של הלמורים הם נתנו ליבשת הנעלמת הזו את השם "למוריה".

הלמורים מתעופפים מעץ לעץ, לעיתים למרחקים משמעותיים. המיומנות שלו בהתעופפות בין העצים היא מרשימה במיוחד.


#תקשורת בזמן איסוף המזון
מרתקת היא הדרך שבה הלמורים מתקשרים בזמן שהם יוצאים למצוא פירות לאכילה. החיפוש אחר הפרי נעשה בקבוצה. כל למור בחבורה מרים את זנבו המפוספס כלפי מעלה, מה שמאפשר לכל פרט בקבוצה לראות את מיקומם של כל האחרים.


הנה מצגת וידאו על הלמורים ממדגסקר (עברית):

https://youtu.be/NOqcXYt0E7w


על שמם מדגסקר המכונה "אי הלמורים":

https://youtu.be/6eaTBoqpNEg?t=22s


סיפורם של הלמורים:

https://youtu.be/b9dzNTZpXgA


קדימון לסרט על הלמורים והשימור שלהם:

http://youtu.be/Q_7cVyM8Efg?t=8s


האינדרי, למור שמכריז על הטריטוריה שלו בצעקות רמות שניתן לשמוע במרחק של 5 קילומטרים:

https://youtu.be/IGTLZXKHGPo


והלמורים של מדגסקר במפגש עם תיירים:

http://youtu.be/V3_oEEE8cbU

שמו של האוגר (Hamster) ניתן לו בשל נטייתו לאגור מזון. לכך מסייעים לו כיסי הלחיים הגדולים שלו. שקי הלחיים של האוגר גם את הגורים הקטנים, במקרה של איום על חייהם.

מבחינת המזון, אוגר האוגר את מזונו בפיו והוא פולט את המזון שאגר שם במקום שהוא מזהה כמוכר ובטוח לאכילה.


סרטון על יכולת האגירה של אוגר בשם "סמוק":

http://youtu.be/Ms3QdGIzltU


והאוגר הכי מפורסם בעולם - אוגר שצולם עם מבט מפחיד וזכה ל-40 מיליון צפיות ביוטיוב:

http://youtu.be/y8Kyi0WNg40

פיל הים (Elephant seal) הוא היונק הימי הגדול ביותר במשפחת כלבי הים. זכר גדול מגיע לאורך של 6 מטרים והנקבה ל-3 מטרים. פילי ים חיים בעיקר באנטארקטיקה ובחלק הדרומי של האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט. במשך זמן רב צדו אותם, בשל שמן גופם המבוקש. כיום נראה שמצליחים לעצור חלק גדול מהציד אך פילי הים עדיין בסכנת הכחדה.

פילי הים הם הטורפים הימיים הגדולים בתבל. היונק הזה הוא חזק מאד ויכול לצלול עד לעומק של 1500 מטרים!

פילי הים חיים בקבוצות גדולות, מעין מושבות ענק, שבכל אחת מהן כמה עשרות נקבות וזכר אחד בלבד שמנהיג את הלהקה. אורך גופן של הנקבות כ-3 מטרים, בעוד שאורכם של הזכרים כפול ויש המגיעים גם לאורך של 6.5 מטרים!

בשנים האחרונות הצמידו חוקרים בארה"ב מכשיר מעקב לווייני לפיל ים דרומי בצ'ילה (אחד משני המינים של פילי הים) וגילו להפתעתם שהיונק הימי הגדול שחה בפחות משנה מרחק של כ-29 אלף קילומטרים!


הנה פיל הים מגן על השטח שלו:

http://youtu.be/fQI5KUfM2xc


פילי ים במאבק נגד זכרים אחרים על הנקבות:

https://youtu.be/JrzenOfcmBo


נקבת פיל הים יולדת צאצאים:

http://youtu.be/oEuTaqiIlPs


מה שצריך לעשות אם פיל ים מחליט להתגרות בך:

http://youtu.be/3yza6XEFUfk


והסבר של ביולוגית ימית על פילי הים והברירה הטבעית שלהם, לטובת החזקים:

https://youtu.be/FpIf6mPZJGA

היונקים היחידים שיש להם כנפיים ומסוגלים לעוף כמו עופות הם העטלפים (Bats). לעטלף אין נוצות כמו עוף, אלא כנפיים מעור מתוח, שמתוחות בין אצבעותיו.

העטלף חי פעמים רבות במושבה, מושבת עטלפים, שהיא קבוצה ענקית של עטלפים החיים ביחד.

המקום הטוב ביותר לצפות בעטלפים יהיו המערות שבהן הם שוכנים. אבל אפשר לראותם גם מתחת לאבנים גדולות, בין מבנים, בבארות נטושות, בתוך חורי עצים, בסדקי סלעים ובמקומות מסתור נוספים.

במהלך עונת החורף עוברים העטלפים לשנת חורף וקצב פעימות הלב שלהם יורד ל-10 פעימות בדקה.

עם מעל 1,000 מינים ברחבי העולם, העטלפים נחשבים לסדרה השנייה בגודלה במחלקת היונקים. הם מהווים כחמישית ממיני היונקים בעולם וניתן למצוא אותם בכל היבשות, למעט אנטרקטיקה. ואגב, עם 33 מיני העטלפים שבה, ישראל היא "מעצמת עטלפים" שבה העטלפים מהווים שליש מיונקי ישראל.

תדמיתית, יחסי הציבור של העטלף די גרועים. זה מתחיל מסיפורי הערפדים נסוח דרקולה, שלרובם אין כל קשר למציאות, ועד לעובדה שככל הידוע עטלפים (או מרק עטלף...) הם שגרמו למגפת האבולה.

אנשים פוחדים ושונאים את העטלפים ולא בצדק. כי העטלף הוא מדביר המזיקים המצטיין של הטבע והוא מאוד מסייע לאדם בכך. במרבית המקרים הוא גם יצור לחלוטין לא מזיק לאדם.

חובבי קומיקס וילדים רבים חבים לעטלפים גם את באטמן, איש העטלף וגיבור-העל מהקומיקס והסרטים המפורסמים. גם בצה"ל שלנו, יחידות צבאיות שונות מתהדרות בעטלף, כסמל היחידה שלהן, כולל הקומנדו הימי והיחידה נגד מטוסים.


הנה סיפורם של העטלפים (עברית):

https://youtu.be/B0S3FjGW3yI


העטלפים נפלאים, בניגוד לשם הערפדי שיצא להם (מתורגם):

https://youtu.be/Z8wLQ3NCBgg


מה שומר עליהם ממחלות נוראות? (מתורגם)

https://youtu.be/XiBXhCr_Jpw


על העטלפים הגדולים בעולם:

http://youtu.be/5FK9tWT5pA4


ומעוף העטלף בהילוך איטי:

http://youtu.be/Upq7LyhCGXE

חַדַּפי הפיל (Elephant shrew), או חדפים קופצים, הם יונקים קטנים שאוכלים חרקים. אך עם כל הדמיון לחדף הם כלל אינם קרובי משפחה שלו. חדפי פיל הם דווקא קרובי משפחה של... החזיקו חזק, הפילים!

ואכן, לחַדַּף הפיל אף מחודד וארוך, שמזכיר את החדק של הפיל. גודלו עם זאת, לא קרוב אפילו לזה של הפיל, כי חדפי הפיל הכי גדולים מגיעים לגודל של 30 סנטימטרים בלבד.

את חדפי הפיל ניתן למצוא כמעט בכל בית גידול אפשרי, מהיערות של אפריקה ועד למדבר של נמיב.

הם נפוצים בעיקר בחלקה הדרומי של אפריקה. רק מין אחד הוא יוצא דופן - זה של חדף הפיל הצפון אפריקני, שחי הרחק מדרום היבשת.


הנה נקבת חדף הפיל עם הגור שלה:

https://youtu.be/wdfIMx7t9cs


חדף הפיל נס מלטאה:

https://youtu.be/1xVlD4KizAw


חדף הפיל מתארח בתכנית טלוויזיה:

https://youtu.be/hFEYkzOMjtU


הנה גורי חדף צעירים:

https://youtu.be/-wrIOW8mcvQ


ובחיוך כשהחדף שר (לא ממש, סתם מונטאז' משעשע):

https://youtu.be/Dc6pAuRiyVo

הלוריס האיטי (Slow Loris) חי בדרום מזרח אסיה, באזור שבין בורנאו ודרום הפיליפינים. ניתן למצוא אותם במדינות כמו וייטנאם, אינדונזיה, סרי לנקה, תאילנד, בנגלדש ובאזורים שונים בהודו, כמו גם אזור יונאן שבדרום סין.

העצוב הוא שיותר ויותר קשה למצוא אותם. את הלוריס מרבים לצוד במקומות הללו, עד כדי כך שהוא נמצא בסכנת הכחדה.

סיבת הציד הרב היא עיניו הגדולות, שברפואה המסורתית של המזרח נחשבות יקרות ערך. ברפואה זו נחשב גם גופו של הלוריס האיטי לתרופה לשיכוך כאבי לידה.

כמובן שמספרם ההולך וקטן של הלוריסים הוא גם תוצאה של כריתתם המואצת של היערות שבהם הוא חי.


הנה סיפורו של הלוריס:

https://youtu.be/M48WEog8B6Y


עוד על הלוריס הזעיר:

https://youtu.be/aOmBRBXXLcE

בניגוד לרוב מיני העטלפים שאוכלים חרקים, עטלף הפירות ניזון מפירות שונים. עטלף הפירות המצוי חי בעיקר באזורי אקלים חמים, כמו מדבריות ויערות טרופיים.

אך מעניין בעטלף הפירות הוא המראה שלו. פניו של עטלף הפירות דומים לפנים של שועל הרבה יותר מלעטלפים אחרים. לכן מכונה עטלף זה flying fox, באנגלית "שועל מעופף".

ואכן, אין לעטלפי הפירות את שערות הצוואר הארוכות שיש למיני עטלפים אחרים, מה שמחזק את המראה השועלי שלהם ומאפיין אותם.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת נחשבו עטלפי הפירות כגורמי נזקים משמעותיים לגידולים חקלאיים בארץ. אוכלוסיות ענק של עטלפים, לא רק עטלפי פירות, הוכחדו אז בריסוסים של רעל מסוג די.די.טי. מה שהביא רבים מהעטלפים הללו לסכנת הכחדה חמורה.

היום, כשעטלפי החרקים, למשל, נחשבים ידידותיים לסביבה וכמדבירים ביולוגי של חרקים המאיימים ופוגעים בגידולים, חקלאים רבים הסכימו להציב בשדותיהם תיבות לינה לעטלפי החרקים הללו. אחרים, במיוחד הוותיקים שבהם, דווקא סרבו. הסיבה? - הם זכרו את נזקי עטלפי הפירות מהעבר וחשדו שהנזקים הללו יחזרו גם הם איתם.


הנה מושבת עטלפי הפירות במערות:

http://youtu.be/oki1BgwJ54c


ועוד מעט מעטלפי הפירות:

http://youtu.be/PjzmrLTpya0

קרבות זכרים (Male fights) בטבע מתקיימים בעיקר על שני דברים: שליטה ונקבות. הזכר נאבק בזכרים אחרים כדי לשמור על הטריטוריה שלו, תא שטח שבו הוא שולט בלעדית, או על הנקבות "שלו", מפני זכרים אחרים.

סיומו של קרב זכרים שכזה יכול, אבל לא חייב ולרוב לא מסתיים במותו של הזכר המובס. בדרך כלל הקרב מסתיים כשאחד הזכרים מתייאש, בורח או סתם מתרחק.

מינים רבים של בעלי חיים מקיימים ביניהם קרבות זכרים ומאבקי שליטה. ביניהם יונקים, זוחלים, עופות, דגים ולא מעט מיני חרקים וחסרי חוליות.

על הזכות להתרבות כמעט כל זכר ימצא את עצמו בטבע נאבק. אבל כאן האבולוציה עושה גם היא עבודה. כי הזכרים החזקים והעקשנים יותר הם מן הסתם אלה שינצחו ויזכו להתרבות. כך יוצא שצאצאיהם יקבלו בירושה את התכונות המנצחות הללו, של כוח פיזי וחתירה עקשנית לניצחון. התוצאה היא שהם ישרדו טוב יותר גם בדורות הבאים וימשיכו את השושלת.

למעשה, כבר בצעירותם "מתאמנים" זכרים מתבגרים של יונקים בהאבקות ראשונית, נגיחות ומאבקי הכנה לקרבות חיזור שיקיימו בעתיד על הנקבות.

אם צבאים ואיילים נוגחים זה בזה בקרניהם, אריות, דובים ועופות מרבים להתגושש באמצעות גופם. ג'ירפים נאבקים זה בזה בצוואריהם, בעוד היפופוטמים וכמוהם גם פילי ים נוהגים להטיל את כובד משקלם זה על זה. סרטנים ובעלי חיים ימיים כמו שושנות ים נאבקים גם הם, כשהסרטן למשל משתמש בצבתות החזקות שלו.

אצלנו לא נדיר לראות בנגב יעלים זכרים שנוגחים זה בזה, בקרב על נקבות היעל או על שליטה באזור כלשהו במדבר.

כדי לזכות בנקבה או להגן על הטריטוריה שלהם נוהגים גם זכרי אנטילופות להילחם. לא פעם במהלך הקרב בין הזכרים הם "נועלים" את הקרניים שלהם זו בזו.

מי שמנהלים קרבות סוערים מאלה של מיני אנטילופות אחרים, הם הדלגנים, סוג של אנטילופה שמסוגלים לדלג דילוגים מרהיבים ומועילים כדי לברוח מטורפים. בקרבות שלהם הדלגנים מתנגשים ומתגוששים על מנת להפיל את היריב ארצה.

נחשים ממין כרכני הקרניים הרוקדים, הם למעשה שני זכרים שמנהלים קרב לחיים ולמוות. בסופו של המאבק המרשים והמפותל הזה יובהר מיהו הזכר החזק והשולט מבין השניים. המנצח במאבק שיכול להימשך שעה, יוביל את הלהקה שבה הם חיים.

אם אתם מתכוונים להתנשא על בעלי החיים הללו אז דעו לכם שגם אצלנו בני האדם יש מאבקי שכנים שלצערנו מגיעים לא פעם לאלימות. בעבר נהגו גברים גם לנהל דו-קרב שהתחרו על הזכות לאהבתה של אישה. כיום, למרבה המזל, לא מקובלות יותר המלחמות בין גברים כדרך חיזור.


הנה אריה נלחם באריות המנסים להשתלט על הלהקה שלו:

http://youtu.be/sjyuIYzNqeI


שני ראמים זכרים בקרב על השליטה בעדר:

http://youtu.be/PFnGYxFsv1s


מאבק בין זכרי הקנגורו:

https://youtu.be/WCcLMNcWZOc


ביזונים זכרים במאבק חיזור על ליבה של נקבה:

https://youtu.be/L4eOhuLDfeU


וריקוד החיזור המכושף של כרכני הקרניים, כפי שהוא מכונה בטעות, והוא בעצם מאבק זכרים עוצמתי וקטלני:

http://youtu.be/2fggr_aY9EQ