מהי השריפה בלונדון?
זה קרה ב-2 בספטמבר, 1666, בעיר לונדון, בירת אנגליה, כשפרצה השריפת הגדולה בהיסטוריה, זו שעד היום נקראת "השריפה הגדולה".
האש הייתה חזקה והעיר בנוייה כל כך רע, שהיא הושמדה כמעט כליל. ראש העיר יכול היה כעת הנראה לעצור את השריפה, אם היה מורה על הריסה של שורת בתים בתחילתה וכך עוצר את התפשטות האש.
אבל הוא חשש מתגובת התושבים ונמנע מכך. פוליטיקאים...
השריפה פורצת לאחר שאופה שוכח לכבות את התנור שבביתו. שמו תומאס פרינור והוא האופה של המלך. במאפייה שלו שבפודינג ליין (Pudding Lane) משאיר האיש ערימת עצים בקירבת התנור והולך לישון. כ-3 שעות לאחר מכן מתמלא הבית בעשן. האופה, עם אשתו ובתו ואפילו המשרתת שלהם, לא מצליחים לכבות את האש. הם בורחים מהבית דרך החלון וכך פורצת לה השריפה הגדולה.
האש בערה במשך 5 ימים. היו אמנם 6 קורבנות בלבד, אך הנזק היה של אלפי בניינים, כנסיות ובתים, נזק קשה ביותר אבל איש עדיין לא מבין עד כמה.
רק לאחר שכבתה האש מבינים בהדרגה פרנסי העיר ואזרחיה שהשריפה הגדולה של לונדון הייתה כה הרסנית שהיא השמידה כמעט 80 אחוזים מבתי העיר ומוסדותיה. הנזק היה כה גדול שהאנגלים נאלצו להקים את העיר מחדש.
אך באופן פרדוכסלי היו גם יתרונות לשריפה הגדולה הזו. למשל בכך שהיא הביאה לחידוש העיר ובנייתה באופן מודרני. אם קודם העיר הייתה האזור המיושן, באזור ה"סיטי" של לונדון של ימינו, בעקבותיה בנו תושבי העיר את בתיהם החדשים באזורים שמסביבה.
כך נוצרו בלונדון שכונות חדשות ומתוכננות טוב יותר, נבנו בתים עשויי לבנים שהחליפו את בתי העץ המיושנים שהיו בה עם גגות מכוסים בזפת שהתלקחו משום כך בקלות.
כך נולד גם ביטוח הדירה. כי מאז השרפה הגדולה החלו רבים מתושבי לונדון ותושבי ערים גדולות אחרות, לבטח את בתיהם.
השריפה גם חיסלה את מגיפת הדבר שפגעה בעיר בשנה שקדמה לה וגרמה למותם של כמעט 18,000 תושבים מאוכלוסיית העיר, שמנתה אז רק 93,000 איש.
האנדרטה שהוקמה לזכר השריפה נמצאת בסמוך לקצה הצפוני של גשר לונדון, קרוב למקום שבו החלה השריפה הגדולה. בראש האנדרטה נצבת להבה מצופה זהב ובצידה תבליט המתאר את השריפה.
זה קרה ב-2 בספטמבר, 1666, בעיר לונדון, בירת אנגליה, כשפרצה השריפת הגדולה בהיסטוריה, זו שעד היום נקראת "השריפה הגדולה".
האש הייתה חזקה והעיר בנוייה כל כך רע, שהיא הושמדה כמעט כליל. ראש העיר יכול היה כעת הנראה לעצור את השריפה, אם היה מורה על הריסה של שורת בתים בתחילתה וכך עוצר את התפשטות האש.
אבל הוא חשש מתגובת התושבים ונמנע מכך. פוליטיקאים...
השריפה פורצת לאחר שאופה שוכח לכבות את התנור שבביתו. שמו תומאס פרינור והוא האופה של המלך. במאפייה שלו שבפודינג ליין (Pudding Lane) משאיר האיש ערימת עצים בקירבת התנור והולך לישון. כ-3 שעות לאחר מכן מתמלא הבית בעשן. האופה, עם אשתו ובתו ואפילו המשרתת שלהם, לא מצליחים לכבות את האש. הם בורחים מהבית דרך החלון וכך פורצת לה השריפה הגדולה.
האש בערה במשך 5 ימים. היו אמנם 6 קורבנות בלבד, אך הנזק היה של אלפי בניינים, כנסיות ובתים, נזק קשה ביותר אבל איש עדיין לא מבין עד כמה.
רק לאחר שכבתה האש מבינים בהדרגה פרנסי העיר ואזרחיה שהשריפה הגדולה של לונדון הייתה כה הרסנית שהיא השמידה כמעט 80 אחוזים מבתי העיר ומוסדותיה. הנזק היה כה גדול שהאנגלים נאלצו להקים את העיר מחדש.
אך באופן פרדוכסלי היו גם יתרונות לשריפה הגדולה הזו. למשל בכך שהיא הביאה לחידוש העיר ובנייתה באופן מודרני. אם קודם העיר הייתה האזור המיושן, באזור ה"סיטי" של לונדון של ימינו, בעקבותיה בנו תושבי העיר את בתיהם החדשים באזורים שמסביבה.
כך נוצרו בלונדון שכונות חדשות ומתוכננות טוב יותר, נבנו בתים עשויי לבנים שהחליפו את בתי העץ המיושנים שהיו בה עם גגות מכוסים בזפת שהתלקחו משום כך בקלות.
כך נולד גם ביטוח הדירה. כי מאז השרפה הגדולה החלו רבים מתושבי לונדון ותושבי ערים גדולות אחרות, לבטח את בתיהם.
השריפה גם חיסלה את מגיפת הדבר שפגעה בעיר בשנה שקדמה לה וגרמה למותם של כמעט 18,000 תושבים מאוכלוסיית העיר, שמנתה אז רק 93,000 איש.
האנדרטה שהוקמה לזכר השריפה נמצאת בסמוך לקצה הצפוני של גשר לונדון, קרוב למקום שבו החלה השריפה הגדולה. בראש האנדרטה נצבת להבה מצופה זהב ובצידה תבליט המתאר את השריפה.
