האם זה הגיוני שעם בלון מנופח ונייר אלומיניום ניתן ליצור חור שחור?

אממ... לא ממש!

חייבים גם מספריים...


הנה הדרך שבה נוצרים חורים שחורים באמצעות הדמייה:

http://youtu.be/jGX7CTdCfNE

פילוסופיה (Philosophy), אם נגדיר אותה לרגע בפשטות, היא תורת החוכמה. זהו תחום מחקרי העוסק בהבנה של מושגי יסוד בהכרה האנושית, או בחיים שלנו.

הפילוסופיה מפעילה גישה ביקורתית, שיטתית וכזו המסתמכת על טיעונים רציונליים, לחקר שאלות שונות, בנושאים כמו חקר הקיום האנושי, המציאות, ההכרה, הנפש, ההיגיון, המוסר, הסיבתיות, השפה והידע.

פירוש המילה פילוסופיה ביוונית הוא "אהבת החוכמה". ואכן, הפילוסופיה נולדה ביוון הקדומה, אך משערים שהיא הרבה יותר מוקדמת. הסברה היא שמשחר התרבות האנושית, עסקו הוגים בני התקופות בשאלות משמעותיות בחיי האדם ובדיונים על התשובות הראויות להן.

בין הנושאים שבהם עוסקת הפילוסופיה נמצאים הלוגיקה, היא תורת ההיגיון, תורת ההוויה, שהיא תורת ה"יש" הנקראת בלועזית מטאפיזיקה או אונטולוגיה, האסתטיקה, העוסקת במושגי היופי והאמנות והמטאפילוסופיה, שעיסוקה במהות הפילוסופיה ובמטרותיה.

במהלך השנים נוספו עוד ענפים לפילוסופיה, כמו הפילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הלשון, של הדת (תאולוגיה), פילוסופיה של החינוך, של הנפש, של ההיסטוריה ושל המתמטיקה.

יש גם את ענף המחשבה המדינית והדיון הפילוסופי בפוליטיקה, שבתקופות מסוימות היווה חלק מרכזי בפילוסופיה של הזמן. מחשבה מדינית, או פילוסופיה מדינית, היא תורה העוסקת באמנות הממשל, בצדקת קיומן של מדינות ובאתיקה של קבוצות.


מהי הפילוסופיה:

https://youtu.be/zhnglxhzh7Y


למה כדאי ללמוד אותה (עברית):

https://youtu.be/8Bjt6FMTIkU


על החשיבה הביקורתית שהיא כה חשובה בפילוסופיה:

https://youtu.be/vNDYUlxNIAA


בחיוך על מובטל שרוצה לעבוד במקצוע הפילוסופי שלו (עברית):

https://youtu.be/H8zrBtK_V_E


וסרטון נהדר שמסביר מהי פילוסופיה (מתורגם):

https://youtu.be/1A_CAkYt3GY?long=yes

קמרה אובסקורה, אותה קופסה אפלה ששימשה בסיס לעולם הצילום, מסקרנת כבר דורות רבים את הסקרנים והחוקרים. היא אפשרה להקרין את המציאות על מסך עוד בתקופות שבהן לא היו קיימים החשמל, המצלמות והמקרן ובעיני בני התקופות העתיקות היא הייתה פלא פלאים.

אבל איך מייצרים קופסה אפלה של קאמרה אובסקורה?


כדי ליצור "קמרה אובסקורה" עושים כך:

1. מחשיכים לחלוטין חדר שבו נרצה לעשות את הניסוי.

2. עושים נקב קטן בקרטון וחוסמים חלון פתוח בקרטון.

3. על הקיר הנגדי לנקב מניחים מסך או סדין פרוש וכשמסתכלים רואים על המסך תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה.

זוהי ה"קאמרה אובסקיורה".


כך תייצרו בבית "קאמרה אובסקיורה" בעצמכם:

http://youtu.be/8pMrkXJ9OVQ

האשליה שמוצגת בניסוי הבא מאפשרת לגרום לחבר לאשליה שיש לו אף ארוך במיוחד, כמו לפינוקיו. נסו את זה עם חברים ותראו כמה שזה מגניב..


הנה סרטון שמציג את האשליה המוחית הזו:

http://youtu.be/X9VdyS7Oxso?t=16s

הניסוי הבא משלה אתכם ומאפשר לכם להרגיש שלידיים שלכם אין משקל ושהן ממש מרחפות כלפי מעלה.


הנה סרטון הניסוי:

http://youtu.be/asX-svqD26U

זוֹאוֹלוֹגְיָה (Zoology) היא ענף במדעי החיים שבו חוקרים זואולוגים, כלומר מדענים העוסקים בזואולוגיה, עולם בעלי החיים.

הזואולוגיה היא תחום מדעי החוקר את מבנה גופם של בעלי חיים, אורחות חייהם, דרכי הגידול וההתרבות שלהם ואת היחסים בינם לבין בעלי חיים אחרים או בינם לבין סביבת המחיה שלהם.

המילה חחח היא הלחם של שתי מילים מהשפה היוונית. הראשונה היא המילה "זוֹאוֹן", כלומר "חיה" ואחריה המילה "לוגיה" שפירושה "תורה".

בתגית "בעלי חיים" תכירו את בעלי החיים שחוקרים הזואולוגים. יש גם תחום של זואולוגיה ימית בו חוקרים את אלו שבתגית "בעלי חיים ימיים".

בנוסף, הזואולוגיה כוללת בתוכה או משתמשת בתחומים נוספים כמו פיזיולוגיה, אנטומיה, אבולוציה, אקולוגיה וביולוגיה.


הנה עולם הזואולוגיה:

https://youtu.be/2RbFedaFPqA


למה כדאי ללמוד זואולוגיה כתחום מחקר?

https://youtu.be/ZdaX8NqbuvI


מצגת וידאו על עבודתם של הזואולוגים:

https://youtu.be/5suxAxFm0vE


זואולוגיה מספרת:

https://youtu.be/ipOoEmrm4pI


מגוון המינים בטבע וכמה הוא חשוב לאדם (מתורגם):

https://youtu.be/GK_vRtHJZu4


וסרטון תיעודי על מדע הזואולוגיה:

https://youtu.be/rbJ3H13yrTw?long=yes

כנער במאה ה-17, שרצה לבלות זמן רב יותר עם אביו העסוק בחישובי מיסים עבור מלך צרפת, הוא המציא מכונת חישוב מכנית שתקל על אביו את החישובים החשבוניים ותפנה לו זמן לשחק איתו - עם בנו, בלז פסקל (Blaise Pascal).

ואכן, גם כשגדל היה הצרפתי בְּלֶז פסקל איש מדע רב-תחומי פעיל ומבריק. הוא פעל כמתמטיקאי, פיזיקאי ופילוסוף. מי שכבר מילדותו התעניין במספרים ובחשבון, הצליח ללמד את עצמו את חוקי הגאומטריה ומצא פתרונות מקוריים לבעיות גאומטריות שחלקן העסיקו מתמטיקאים מבוגרים. כמי שהחל מוקדם, הוא גם מת מוקדם. בגיל 39 הוא סיים את חייו, ובכל זאת הספיק לא מעט.

פסקל השתמש בכל כשרונו המתמטי כדי לבנות את מכונת החישוב המכאנית, אולי הראשונה בהיסטוריה - מכונת ה"פסקלין". המכונה שפיתח כדי לסייע בחישובי המס של אביו, נציב מס מטעם המלך, הייתה גאונית לזמנה וידעה לבצע פעולות חיבור וחיסור באמצעות גלגלי שיניים.

במאה ה-20 ידעו ראשוני המחשב להוקיר אותו כשקראו על שמו את שפת התכנות "פסקל".

אבל פסקל המגוון לא עסק רק במכונות חישוב שהקדימו את זמנן. הוא גם ניסח את הבסיס לתורת ההסתברות, ביחד עם המתמטיקאי פרמה. תורת ההסתברות שיצרו השניים היא מיסודות המדע המודרני.


הנה קצת על פסקל:

https://youtu.be/vu0nVuntD7g


סרטון על חייו:

https://youtu.be/IDMdnJDN1f4


הסבר המשולש של פסקל (ללא מילים):

http://youtu.be/YUqHdxxdbyM


והביוגרפיה המורחבת מעט של פסקל:

https://youtu.be/Tu1xNSEemuc

פרס איג-נובל מוענק על הישגים ש"אי אפשר או לא רצוי לשחזר". חוקרים שעשו עבודות מחקר מעמיקות על נושאים שאין בהם חשיבות או שהם מטופשים בצורה מעוררת הערצה.

הפרס ניתן על ידי עיתון היתולי-מדעי ונותנת לו חסות אוניברסיטת הארווארד, כיוון שמטרת האיג-נובל לחגוג את הלא-רגיל, לכבד את הדמיון וכושר ההמצאה של חוקרים ולהגביר את העניין ברפואה, מדעים וטכנולוגיה.


הנה סיפורו של פרס האי-נובל:

https://youtu.be/EgmSkPxznHM


סרטון על פרסי האיג נובל של שנת 2008:

http://youtu.be/t01xzhcYBqM


הפרסים הכי מעניינים בתולדות האיג-נובל:

https://youtu.be/CUX5g74S2r0


והנה תכנית טלוויזיה שלמה שהוקדשה לפרסי האיג נובל:

https://youtu.be/s3cRugKjL4U?long=yes

כדור פלזמה (Plasma globe), או מנורת פלזמה, הוא כדור מלא בזרמים של אור וחשמל, שיוצרים מראות יפים ומהפנטים. זהו כדור הזכוכית שמלא בגזים אצילים בלחץ גבוה. כשמחברים אותו לחשמל, נוצר בו שדה אלקטרומגנטי, הנובע מאלקטרודת מתח גבוה.

כתוצאה מהמתח הגבוה, עוברת תערובת הגזים יינון ויוצרת פריצה חשמלית. כלומר, במגע של הגז עם השדה האלקטרומגנטי, מופקת אנרגיה מתפרצת, שנראית כאלומות רבות של אור צבעוני. אלומות האור הללו מזכירות חוטי פלזמה דמיוניים ויפים להפליא, המתפשטים בתוך חלל הכדור וכאילו מחברים בין האלקטרודה והזכוכית.

התופעה הייחודית הזו לפלזמה, נקראת "פילמנטציה". פלזמה היא מצב צבירה רביעי (אחרי מוצק, נוזל וגז), מצב של אנרגיה גבוהה מאד.

הממציא של כדור הפלזמה היה הממציא הדגול ניקולה טסלה, מי שהיה מחלוצי עולם החשמל ונחשב לאחד מגדולי הממציאים בכל הזמנים. טסלה המציא את כדור הפלסמה בעקבות ניסיונות שעשה בזרם חשמלי בתדר גבוה. הוא, אגב, כינה את ההמצאה "פריקה בגז אינרטי".

כיום ניתן לרכוש בחנויות כדור פלזמה פשוט בגרסתו הפופולארית. מי שמסחר את ההמצאה, בשנת 1971, היה יזם אמריקאי בשם ביל פארקר.


הנה כדור הפלזמה בפעולה:

https://youtu.be/pMqcA0NzjkA


מצגת וידאו עם הסבר (עברית):

https://youtu.be/-U2d57_CQ2o


והסבר באנגלית לפעולתו:

https://youtu.be/IDiyldCkdD0

כשנדקור בלון נגרום לו להתפוצץ, נכון? - לא נכון, או לפחות לא בהכרח.. השיטה היא למרוח את השיפוד בווזלין וכך ניתן לנעוץ את השיפוד בבלון ולהכניסו לתוכו מבלי שהבלון יתפוצץ. הווזלין מסייע לשיפוד לחדור לתוך הבלון מבלי לפוצץ אותו.

ההסבר המלא של ד"ר אבי אסייג בסרטון הניסוי:

http://youtu.be/Kqf0ZbwDXWM

לא ניתן לנפח בלון בתוך בקבוק. ניפוח הבלון לא מצליח כיוון שהבלון צריך לדחוק את האוויר שבתוך הבקבוק החוצה ואת זה אי אפשר לעשות בזמן הניפוח.

אז איך בכל זאת אפשר לנפח בלון בבקבוק? - כשמוזגים מים רותחים לתוך הבקבוק וכך מחממים אותו, שופכים את המים והפעם גורם האוויר שהולך ומתקרר, לניפוח הבלון.


הנה סרטון הניסוי (עברית):

http://youtu.be/W4HTMC8A6TA

הניסוי שנציג כאן מאפשר לכם להכיר את כוחו של לחץ האוויר - האוויר לוחץ מלמטה על הקרטון ומונע מהמים להישפך.

הנה סרטון שמדגים את הניסוי:

http://youtu.be/WU1RKUx18mo?t=30s

אמנם נראה שאין חומר כזה, אבל אנשי מכון דוידסון יודעים לעשות מדע קסום וד"ר אבי עושה זאת עם כפית, 2 כוסות מים וקורנפלור, הידוע בשמו העברי "עמילן תירס". כשמערבבים אותם מקבלים נוזל שככל שנועצים בו את הכפית חזק יותר - הוא הופך מוצק יותר למגע!

כלומר, התערובת הזו יוצרת חומר נוזלי שכשמזיזים אותו הוא הופך מוצק.


הנה סרטון הניסוי (עברית):

http://youtu.be/mTJqm7YZLh0

הֶרוֹדוֹטוֹס (Herodotus), הידוע כ"אבי ההיסטוריה", הוא פילוסוף יווני בן המאה ה-5 לפני הספירה. האיש נחשב ל"אבי ההיסטוריה", על שום היותו הראשון שנקט בשיטות מחקריות לתיעוד וניתוח של אירועים שקרו בימיו.

מאז פרסום ספרו היחיד של האיש, שחי בהליקרנאסוס, שהייתה באזור בדרום התורכית של ימינו, הוא זוכה להערכה רבה ואף לפופולריות. בספר, שנקרא "היסטוריוֹת" תיאר הרודוטוס את הפלישה הפרסית ליוון של התקופה.

מאז ימי העת העתיקה ועד לימי הביניים לא חדלו להעתיק בכתב יד את ספרו של הרודוטוס, על גבי פפירוסים ומגילות קלף. גם בעת החדשה הרבו להדפיסו והוא תורגם לשפות רבות.

חשיבותו הגדולה של הרודוטוס נובעת מהעובדה שהוא חולל מהפכה חשיבתית, בהיותו הראשון שהבדיל בין המחקר השיטתי של מאורעות העבר לבין מיתוסים וסיפורים שנוהגים היו אז לספר על אירועים שהיום היינו מכנים כאירועים היסטוריים.

כך שלמעשה הרודוטוס היה ההיסטוריון הידוע הראשון ומי שניסח עקרונות בסיס של מה שייוודע לימים כתחום מדעי, שייקרא כשם ספרו היחיד "היסטוריה".

בזכותו של הרודוטוס וברוח כתיבתו, המשיכו אנשים בתקופות שאחריו, לתעד ולשמר עדויות על האירועים שקרו בתקופתם. בכך הוא יצר מסורת מחקרית של עשיית סדר בידע האנושי על העבר או במילים אחרות - של ההִיסְטוֹרְיָה (History).

מאז "אבי ההיסטוריה" נוהגים ההיסטוריונים, כאנשי המדע, לעשות סדר שיטתי בידע שלנו על העבר. במקביל, מהמילה "היסטוריה" תיוולד עם השנים גם המילה האנגלית "Story", לסיפורים. ואגב, מעניין לציין שהניגוד וההשלמה בין התיעוד ההיסטורי והסיפורים המלווים את האירועים מלווים מאז את התחום. זאת משום שידוע שההיסטוריה נרשמת לרוב על ידי המנצחים וגרסתם לאירועים היא זו שנתפסת שנים רבות אחר כך לגרסה המקובלת, מה שלא פעם מעלה בעיה אמיתית לגבי אמינות המחקר ההיסטורי ומוביל היסטוריונים בעת החדשה לעודד כתיבת גרסאות שונות לאותן התרחשויות.


כך הוליד הרודוטוס את ההיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/A542ixwyBhc


וציר זמן לילדים המתאר את ההיסטוריה האנושית עד אז ומאז (מתורגם):

https://youtu.be/8POXvpQ31Uc

אמנם הצמחים הם בתחתית שרשרת המזון. הם אינם טורפים שום יצור אחר, אלא יוצרים לעצמם את המזון בתהליך הפוטוסינטזה. אך שונים משאר הצמחים הם הצמחים הטורפים, שחוץ מהפוטוסינזטה יודעים גם להזין את עצמם מחרקים שהם לוכדים. יש לא פחות מ-600 זנים טהורים של צמחים טורפים כאלה.

למה הם טורפים? - ובכן, ביערות הגשם, שבהם חיים צמחים כאלו, האור לא תמיד מספיק כדי לאפשר את הפוטוסינטזה הרצויה. גם הקרקע דלה במינרלים הנחוצים להם ובחנקן. לכן הצמחים הטורפים משיגים מזון ומינרלים מהטרף שלהם, חרקים שנלכדים בהם.

לעיתים לוכדים הצמחים הטורפים בתוך הפרחים שלהם, כמו הכדנית ולעיתים באמצעות עלים דביקים, כמו אצל החמאית והטללית. בצמח הדיונאה מדובר במנגנון מתוחכם עוד יותר. לדיונאה יש שש שערות קטנות. אם נוגע משהו בשתי שערות שונות או נוגע פעמיים בשערה אחת, הדיונאה נסגרת וסוגרת עליו. לצמח בשם נדיד, שחי בתוך המים, יש מלכודת יניקה. על פתח השלפוחית שלו, יש לו שערות קטנות, מלכודת של ממש. כשהשערות הללו מרגישות תזוזה, נשאב החרק בתוך שבריר שנייה, לתוך השלפוחית. הפרשי לחצים הם ששואבים אותו.

ואגב, יש מי שקונים צמחים כאלה כדי להיפטר מיתושים וזבובים ושאר מזיקים בסביבתם.


הנה הסבר על הצמחים שטורפים חרקים (מתורגם):

https://youtu.be/ee7muQ_qKU0


כמה צמחים טורפים בפעולה:

https://youtu.be/UoL1dg3SzOI


הסבר על שיטות שונות של צמחים לטרוף (עברית):

http://youtu.be/abQWIsPTJCA


מסתבר שצמחים טורפים יכולים לטרוף גם בעלי חיים גדולים יותר:

http://youtu.be/wcmKT5uHgL0


צמח טורף סוגר על דבורה:

http://youtu.be/4Uv-4tCcYcM


צמח טורף להדברה ירוקה:

https://youtu.be/eseneo2FelI


וזו כבר מתיחה:

http://youtu.be/n2NN3TNNNiI

אם נרצה להדגים כמה קטן הוא האטום נזדקק לדוגמה מעולם אחר. אם ניקח אוכמניה, הפרי הקטנטן הזה, ונניח שהיא אטום אחד של אשכולית, כדי לחבר את כל האוכמניות במספר האטומים שבפרי אשכולית אחד, נזדקק לנפח של כדור הארץ כולו!

ואם ננסה להמחיש כמה קטן הוא הגלעין של האטום, נניח לרגע שהאטום כולו הוא כגודל אצטדיון כדורגל. בתוך האטום בגודל אצטדיון, יהיה הגלעין שלו בגודל של גולה קטנה!

המדהים ביותר הוא שאפילו בתוך הגלעין יש המון חלל ריק, שכן בתוכו יש את הפרוטונים, הניוטרונים והאלקטרונים, אבל ביניהם יש המון כלום.. חלל ריק..


הנה סרטון על גודלם של האטומים (מתורגם):

http://youtu.be/yQP4UJhNn0I?t=13s


עוד על גודלו של האטום (מתורגם):

https://youtu.be/_lNF3_30lUE


וכיום ניתן לצפות באטומים בעזרת מיקרוסקופים משוכללים במיוחד:

https://youtu.be/yqLlgIaz1L0

כדי לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמנו כל שצריך הוא חדר חשוך ונקב שיחדיר פנימה את מה שנראה בחוץ. הנקב הזה יכניס את המראות שבחוץ ויטיל אותם על הקיר. אגב, הם יוטלו הפוך על הקיר, כלומר - השמיים יהיו למטה...

כך יצרו פעם את החדר האפל, שריתק את דמיונם של אנשי העולם הקדום. זו הייתה ה"טכנולוגיה" הראשונה שהצליחה להקרין תמונה של ממש, גם אם לשמור אותו, כמו שיעשה הצילום, עדיין לא ידעו.

כך תוכלו לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמכם:

1. החשיכו לחלוטין את החדר שבו תרצו להשתמש, על ידי סגירת החלון בקרטון ונייר דבק אטום.

2. על הקיר הנגדי לנקב הניחו מסך או סדין פרוש.

3. נקבו בקרטון שעל החלון נקב קטן, כך שייכנס דרכו אור.

4. על המסך או הסדין שפרשתם על הקיר הנגדי לחלון תוכלו לראות את תמונת העולם שבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה וחלשה יחסית. זוהי הקמרה אובסקורה - חוויה שבימי קדם הייתה מדהימה ומהממת!


הנה ההוראות להפיכת החדר ל"קמרה אובסקורה" - בעברית "לשכה אפלה":

https://youtu.be/bAyv0bBX7Ww


הדגמה מהירה ומצולמת יפה של הפיכת חלל לקמרה אובסקורה:

https://youtu.be/-cr5YWZSId0


מדעני נשיונל ג'אוגרפיק יוצרים מחדר את "הלשכה האפלה" - בלטינית "קמרה אובסקורה"

https://youtu.be/gvzpu0Q9RTU


וצריך לדאוג שלא יחדור יותר מדי אור - רק כך זה עובד:

https://youtu.be/X9_6EbucCPQ

פְּלָנֵטָרִיוּם (Planetarium) הוא מתקן בו הצופים רואים הקרנה המדמה את שמי הלילה, לצד למידה על גרמי השמיים, תנועת כוכבי הלכת ומופעי כוכבים, לצד היכרות עם קבוצות הכוכבים, הגלקסיות ועצמים אסטרונומיים נוספים.

הפלנטריום הוא קונספט בידורי וחינוכי ותיק. לידתו סביב הפלנטריום הראשון, מתחילת המאה ה-20. תקופת הזוהר של הפלנטריום היא בסוף שנות ה-60, תקופה שזכתה לכינוי "עידן החלל" ובמהלכה התקיימה גם הנחיתה הראשונה על הירח.

המבקרים בפלנטריום יכולים ללמוד על נפלאות היקום ועל חקר החלל. ההקרנה היא על התקרה שצורתה לרוב היא של כיפה ועליה מוקרנות תמונות ברזולוציה גבוהה מאוד של הכוכבים והעצמים השמיימיים.

תוך הצפייה בפלנטריום זוכים לתחושה ויזואלית תלת-ממדית של מרחבי היקום. הקרנה אופטית של הכוכבים מאפשרת הדמייה מרהיבה של תנועת כיפת השמים.

יש הבדל בין הפלנטריום הקלאסי, שמתבסס על כדור מתכת מחורר ובו נורה המקרינה את צורות הכוכבים מבעד לנקבים זעירים, לפלנטריום הדיגיטלי שבו תוכנות מחשב המשמשות להקרנת כיפת השמיים ועל מה שנראה בה, לצד סרטים ואפקטים ויזואליים וקוליים שונים שיוצרים חווית צפייה מתקדמת עוד יותר.

אגב, אין לבלבל בין פלנטריום למצפה כוכבים. כי במצפה הכוכבים יהיה תמיד סוג של טלסקופ המאפשר צפייה אמיתית בכוכבים. בפלנטריום, לעומת זאת, לא מציעים צפייה כזו בגרמי שמיים.

קיימים אמנם מצפי כוכבים עם פלנטריום לצידם, אבל זה רחוק מלהיות תמיד כך.


#מה רואים בו?
לצד מופעי הכוכבים ותנועותיהם, מתארת ההדרכה בפלנטריום גם תופעות שמימיות שונות.

במקום מועברות לא פעם גם הרצאות אסטרונומיות, בהן אסטרונומים ומומחים הרצאות בנושאים שונים הקשורים לאסטרונומיה, אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה וחקר החלל.

יש ומוצגות שם חוויות של מציאות מדומה (Virtual Reality), המאפשרת למבקרים לחקור את החלל ועצמים שמימיים בו, באופן אינטראקטיבי וסוחף.

עוד מוקרנים לא פעם בפלנטריומים סרטים מדהימים, החל ממסעות בדיוניים בחלל ועד סרטי מדע תיעודיים.


הנה הפלנטריום:

https://youtu.be/nxDlkegwabM


הפלנטריום של בריסל בירת בלגיה:

https://youtu.be/vGayhMutwxw


מה רואים בפלנטריום?

https://youtu.be/zDD_Pv8Adqg


החוויה של ביקור בפלנטריום היא חינוכית, מדעית ומהנה:

https://youtu.be/zKYylgiTe3E


והפלנטריום הגדול ביותר בעולם שנבנה בסין:

https://youtu.be/tuffi6ZqKZs

זה קרה לפני כ-350 מיליון שנה ושינה את התפתחות החיים על פני כדור הארץ. לראשונה בתולדות הכוכב שעליו אנו חיים, מתפתחים בו מינים שיכולים להטיל ביצים ולגדל בתוכן עוברים, בסביבה שאינה מימית.

הכירו את האמניוטים (Amniota או Amniotes). זהו שמם של היצורים הראשונים באבולוציה שיכולים להטיל ביצים שמצליחות לשרוד בסביבה יבשתית ולאפשר התפתחות של העובר שבתוכן - על פני היבשה.

לראשונה על פני כדור הארץ יקבלו העוברים שבתוך הביצים הללו את המזון שלהם, יהיו מוגנים מזעזועים ובעיקר ינשמו ויגדלו, בזמן שהביצה שבה הם מתפתחים נמצאת על היבשה ולא בתוך המים.

הסוד שלהם היה הביצה האמניוטית. היא מגינה על העובר, מזינה אותו ומאפשרת נשימה בעת שהוא שמתפתח בתוכה וכל זאת - על פני היבשה.


#על הביצה האמניוטית
הביצה האמניוטים ממשיכה את הביצים של שוכני המים והדו-חיים שנוצרו מהם. אבל יש בה חידוש - היא מכילה את הנוזל שבו צף העובר.

על היבשה, הנוזל הזה שבתוך הביצה הוא הכרחי למניעת התייבשות העובר. אבל הוא גם מגן עליו ומשמש לו כמעין כרית בולמת זעזועים. כמעט כמו במים, בהם התפתחו ביצים עד השלב האבולוציוני הזה, תשרוד הביצה גם על היבשה נפילה מגובה נמוך, או חבטות קלות שלא יחסלו בהכרח את העובר.

הביצה גם תזין את העובר המתפתח בה. כי כמה מרכיבים יש בביצית מי השפיר הזו שנקראת ביצה. משמעותי במיוחד הוא שק החלמון, אותו שק קרומי המחובר לעובר ומזין אותו בעושר של חומרים מזינים והכרחיים, כאלה שהעובר צורך ככל שהוא גדל.

במקביל לכך שהביצה החדשה הזו מספקת לעובר סביבה מימית פנימית, שבה הוא יכול לגדול, היא גם מצוידת בנקבוביות המאפשרות כניסה לתוכה של החמצן ההכרחי לנשימת העובר ויציאה של פחמן דו-חמצני שהוא פולט החוצה.

אז עם קליפה מגוננת, המאחסנת בתוכה נוזלים, מאפשרת נשימה ושניתן להטילה על אדמה יבשה, הביצה של האמניוטים היא וואחאד שדרוג שפותח אופקים חדשים לבעלי החיים. מעטפת הביצה המשופרת הזו מגינה מטורפים, מחיידקים ומהתייבשות. זה סטארטאפ של ממש.


#השינוי האבולוציוני של האמניוטים
כמו כל מיזם חדשני, הביצה האמניוטית אפשרה לתעשיית החיים לעבור שיבוש רציני וחיובי במיוחד - התאמה של בעלי החיים לחיים על היבשה. לא עוד זקוקים האמניוטים הללו לביצות מבעבעות, מקורות מים ויערות גשם, כדי לשרוד ולהתרבות. לא עוד יצטרכו להיות דו-חיים, שזקוקים למים כמו אוויר לנשימה. העולם מוכן לבעלי חוליות יבשתיים.

וכך, כשהם חוקרים את האדמה היבשה והרחוקה מהמים, והופכים אותה לבית, יבלו האמניוטים את מיליוני השנים הבאות בהתגבשות לשתי קבוצות של בעלי חיים המוכרים לנו היטב: הסינפסידים, שיהיו עם השנים ליונקים, והסאורופוסידים, שיהפכו לדינוזאורים ובהמשך לזוחלים והציפורים המקיפים אותנו היום.


הנה תפקידם המכריע באבולוציה של האמניוטים (מתורגם):

https://youtu.be/Qq0kMEWzdHg


והכל על הביצה האמניוטים:

https://youtu.be/c_CCmae8Wrc


והרצאה על צמיחתם של האמניוטים:

https://youtu.be/nyNkQ3_7pgM?long=yes

כדי לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמנו לא צריך הרבה ציוד. אם נשתמש בקופסה סגורה וחשוכה עם נקב, זה יאפשר לנו לקבל "מצלמת נקב" (Pinhole Camera), מעין "לשכה אפלה" - מה שמוכר בשם הלטיני "קמרה אובסקורה", אבל בתוך קופסה. זו תהיה מעין מצלמה פרימיטיבית במיוחד, שמזכירה את המצלמות הראשונות.

אבל למה מצלמה? - כי אם נציב בתוך הקופסה נייר צילום, הוא יקלוט את התמונה שעוברת דרך הנקב וישמור אותה עליו. כשנוציא את נייר הצילום מהקופסה, לא נראה דבר. אבל אם נפתח את התמונה הזו בחדר חושך, ממש כמו שפותחו הפילמים בעבר, נוכל לקבל צילום פשוט של המראה שחדר ל"מצלמת הנקב" הפשוטה שיצרנו. כך יצרנו מצלמת נקב שמבוססת על עיקרון ה"קמרה אובסקורה" הפשוט, מצלמה שדומותיה הקדומות קדמו אפילו למצלמות הראשונות שנולדו במאה ה-19.


כך הופכים קופסאות פרינגלס ל"מצלמת נקב":

https://youtu.be/IT9t4KAbD8U


אחת משוכללת יותר:

https://youtu.be/eaHdZfqU_XU


הנה מצלמת נקב אמיתית, עם פילם ששומר את התמונות, מקופסת גפרורים:

https://youtu.be/espROi9g2pg


כך תייצרו קמרה אובסקורה מקופסת קרטון וקופסאות שימורים ריקות:

https://youtu.be/l7-qgyuAq4E


כך ניתן להנציח את התמונה על נייר צילום, באמצעות פחיות צבע מנוקבות:

https://youtu.be/zNNxVS38SbA

למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".

איך מתנהל הגלגול הזה?

בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.

ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.

רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.

מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.

אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.

איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:

https://youtu.be/1y6614FsC4I


הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:

https://youtu.be/7NhA9SHunKs


הסבר באנגלית של המטמורפוזה:

https://youtu.be/rJOOxlFs9Is


ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):

https://youtu.be/wyUWl272b20