במה התפרסמה אידה לואיס?
זה סיפור על אומץ עילאי ושמו אידה לואיס (Ida Lewis). היא הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שקיבלה תואר רשמי של שומרת מגדלור, אבל זה, שיהיה ברור, הוא רק חלק קטן מסיפורה המדהים.
נולדה ב-1842 ברוד איילנד (Rhode Island), היא גדלה על האי הזעיר "ליים רוק" (Lime Rock) שבמפרץ ניופורט (Newport Harbor), בו שימש אביה הושע לואיס (Hosea Lewis) כשומר המגדלור המקומי.
כשאביה חלה בשבץ מוחי ב-1857, אידה בת ה-15 לקחה על עצמה את האחריות על המגדלור. בימים שבהם נשים כמעט לא עבדו מחוץ לבית, היא הדליקה כל לילה את האור שהנחה ספינות בשעת סכנה, תחזקה את הציוד הכבד ושמרה על התחנה במצב מושלם. החיים על האי הנידח דרשו ממנה לחתור בסירה קטנה כדי להגיע ליבשת עבור קניות וביקורים, מיומנות שהתגלתה כמכרעת בהמשך.
במרץ 1869, בזמן סופת שלג עזה, היא הצילה שני חיילים אמריקאים שנפלו למים והיו בסכנת טביעה. אף שסבלה מקור, היא רצה במהירות לסירתה, בלי לקחת מעיל או נעליים. עם עזרתו של אחיה, הצליחה אידה להצילם. אחד החיילים נתן לה שעון זהב, בתור מתנת תודה, כשהעיר ניופורט מארגנים לה מצעד כבוד ומעניקה לה סירת הצלה מיוחדת.
הרגע שהפך את אידה לגיבורה לאומית התרחש בספטמבר 1869. במהלך סופת רוחות קשה, סירה קטנה, עם שני זוגות עליה, התהפכה ליד האי עם האנשים עליה. אידה, שראתה את התאונה מהמגדלור, יצאה מיד בסירת החירום שלה לים הסוער. למרות הגלים הגבוהים והרוח הצורמת, היא הצליחה להציל את כל 4 הנפגעים ולהביאם בשלום לחוף.
זה לא היה מקרה חד פעמי. במהלך 39 שנות עבודתה במגדלור, אידה הצילה 18 אנשים מטביעה ודאית. הדבר המדהים במיוחד היה שרוב ההצלות התבצעו בתנאי מזג אוויר קשים, כשהיא יוצאת לבדה בסירה קטנה אל הים הסוער.
כאשר סיפור הצלתה הגדולה הגיע לעיתונות, אידה הפכה לסנסציה. עיתונאים מכל הארץ הגיעו לראיין אותה, והציבור האמריקני התלהב ממנה. היא זכתה בפרסים רשמיים מהקונגרס ומ"חברת החילוץ האמריקנית", וקיבלה מאות מכתבי הערצה מכל הארץ. הנשיא יוליסס גרנט (Ulysses Grant) עצמו ביקר אותה במגדלור.
למרות התהילה, אידה המשיכה בעבודתה הקשה. רק ב-1879, כשהייתה בת 37, היא קיבלה את המינוי הרשמי כשומרת המגדלור ועימו גם משכורת קבועה של 500 דולר בשנה. שנבין, עד אותה עת היא עבדה בעיקר מתוך מחויבות, כמעט ללא תמורה כספית הולמת.
במהלך 54 שנות עבודתה במגדלור הפכה אידה לואיס לסמל באמריקה, של אומץ לב וגבורה נשית. היא זכתה להכרה ציבורית ופגישות עם אישים חשובים, כולל נשיאים ומנהיגים. סיפוריה פורסמו רבות בעיתונות והפכו אותה לאגדה חיה של הצלת חיים בים.
עוד בחייה ולכבוד פועלה, שונה שמו של המגדלור שלה מ"ליים רוק" לשם "אידה לואיס רוק". יש אף ספינת חיל הים האמריקאי שהוקראה על שמה. חייה ותובנותיה נחקרו ופורסמו רבות, והיא נחשבת לסמל גבורה נשית ולהשראה רוחנית.
אבל סוד גבורתה של לואיס טמון לא רק ביכולתה הפיזית או בידיעותיה הימיות, אלא בתחושת האחריות העמוקה שלה כלפי כל מי שנמצא בסכנה במים. עבורה, לא היה זה עניין של בחירה אלא של חובה מוסרית. כפי שאמרה פעם: "אם יש מישהו שטובע, עלי לנסות להציל אותו, לא משנה מה המחיר".
זה סיפור על אומץ עילאי ושמו אידה לואיס (Ida Lewis). היא הייתה האישה הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית שקיבלה תואר רשמי של שומרת מגדלור, אבל זה, שיהיה ברור, הוא רק חלק קטן מסיפורה המדהים.
נולדה ב-1842 ברוד איילנד (Rhode Island), היא גדלה על האי הזעיר "ליים רוק" (Lime Rock) שבמפרץ ניופורט (Newport Harbor), בו שימש אביה הושע לואיס (Hosea Lewis) כשומר המגדלור המקומי.
כשאביה חלה בשבץ מוחי ב-1857, אידה בת ה-15 לקחה על עצמה את האחריות על המגדלור. בימים שבהם נשים כמעט לא עבדו מחוץ לבית, היא הדליקה כל לילה את האור שהנחה ספינות בשעת סכנה, תחזקה את הציוד הכבד ושמרה על התחנה במצב מושלם. החיים על האי הנידח דרשו ממנה לחתור בסירה קטנה כדי להגיע ליבשת עבור קניות וביקורים, מיומנות שהתגלתה כמכרעת בהמשך.
במרץ 1869, בזמן סופת שלג עזה, היא הצילה שני חיילים אמריקאים שנפלו למים והיו בסכנת טביעה. אף שסבלה מקור, היא רצה במהירות לסירתה, בלי לקחת מעיל או נעליים. עם עזרתו של אחיה, הצליחה אידה להצילם. אחד החיילים נתן לה שעון זהב, בתור מתנת תודה, כשהעיר ניופורט מארגנים לה מצעד כבוד ומעניקה לה סירת הצלה מיוחדת.
הרגע שהפך את אידה לגיבורה לאומית התרחש בספטמבר 1869. במהלך סופת רוחות קשה, סירה קטנה, עם שני זוגות עליה, התהפכה ליד האי עם האנשים עליה. אידה, שראתה את התאונה מהמגדלור, יצאה מיד בסירת החירום שלה לים הסוער. למרות הגלים הגבוהים והרוח הצורמת, היא הצליחה להציל את כל 4 הנפגעים ולהביאם בשלום לחוף.
זה לא היה מקרה חד פעמי. במהלך 39 שנות עבודתה במגדלור, אידה הצילה 18 אנשים מטביעה ודאית. הדבר המדהים במיוחד היה שרוב ההצלות התבצעו בתנאי מזג אוויר קשים, כשהיא יוצאת לבדה בסירה קטנה אל הים הסוער.
כאשר סיפור הצלתה הגדולה הגיע לעיתונות, אידה הפכה לסנסציה. עיתונאים מכל הארץ הגיעו לראיין אותה, והציבור האמריקני התלהב ממנה. היא זכתה בפרסים רשמיים מהקונגרס ומ"חברת החילוץ האמריקנית", וקיבלה מאות מכתבי הערצה מכל הארץ. הנשיא יוליסס גרנט (Ulysses Grant) עצמו ביקר אותה במגדלור.
למרות התהילה, אידה המשיכה בעבודתה הקשה. רק ב-1879, כשהייתה בת 37, היא קיבלה את המינוי הרשמי כשומרת המגדלור ועימו גם משכורת קבועה של 500 דולר בשנה. שנבין, עד אותה עת היא עבדה בעיקר מתוך מחויבות, כמעט ללא תמורה כספית הולמת.
במהלך 54 שנות עבודתה במגדלור הפכה אידה לואיס לסמל באמריקה, של אומץ לב וגבורה נשית. היא זכתה להכרה ציבורית ופגישות עם אישים חשובים, כולל נשיאים ומנהיגים. סיפוריה פורסמו רבות בעיתונות והפכו אותה לאגדה חיה של הצלת חיים בים.
עוד בחייה ולכבוד פועלה, שונה שמו של המגדלור שלה מ"ליים רוק" לשם "אידה לואיס רוק". יש אף ספינת חיל הים האמריקאי שהוקראה על שמה. חייה ותובנותיה נחקרו ופורסמו רבות, והיא נחשבת לסמל גבורה נשית ולהשראה רוחנית.
אבל סוד גבורתה של לואיס טמון לא רק ביכולתה הפיזית או בידיעותיה הימיות, אלא בתחושת האחריות העמוקה שלה כלפי כל מי שנמצא בסכנה במים. עבורה, לא היה זה עניין של בחירה אלא של חובה מוסרית. כפי שאמרה פעם: "אם יש מישהו שטובע, עלי לנסות להציל אותו, לא משנה מה המחיר".
