» «
מגדל נהר הפנינים
מהו המגדל ששומר על הסביבה?



צורתו של מגדל נהר הפנינים (Pearl River Tower) דומה לכנף ענקית, אבל הוא לא רק נראה מעניין ומרהיב אלא גם בנוי בצורה ירוקה. את הבניין בן 71 הקומות חוצות שתי מנהרות רוח לרוחבו. ניצול הרוח שנושבת במנהרות הללו מספק לו אנרגיה חשמלית, שמפחיתה כמעט בחצי את צריכת החשמל שלו ואת התלות בתשתית העיר עצמה.

המגדל, שנמצא בעיר גואנגזו שבסין, תוכנן על ידי סום, ממשרדי המעצבים האמריקנים הבולטים כיום. הוא נחשב לאחד המגדלים הירוקים בעולם ומבנה כמעט מהפכני בהתייחסותו לסביבה, במיוחד בהשוואה לאלפי המגדלים שנבנו בסין בשנים האחרונות.


הנה התצפית מראש מגדל נהר הפנינים:

http://youtu.be/Yxj1Q6jDRiA


כך מתחזקים בו את החלונות:

http://youtu.be/x_V4ueZaOnY


כך בנו אותו:

http://youtu.be/jkGWHLiHEw4


ומצגת וידאו:

http://youtu.be/x_V4ueZaOnY
מרכז התרבות היידר אלייב
מהו המקומר של זאהה חדיד?



המבנה המעוקם ביותר בעולם, הבוהק בלובנו בין מבני העיר באקו, הוא ללא ספק מרכז התרבות היידר אלייב (Heydar Aliyev Cultural Center). הוא מיוחד הן בקימוריו הגיאומטריים, שאין בהם חלק ישר כלשהו והן בשל העובדה שמדובר בפאר מגלומני שנועד כולו להנציח את השליט המקומי. בבניין שוכנים ספריה, מוזיאון ומרכז כנסים עם כמה אולמות.

אבל המיוחד בו הוא המבנה לא שגרתי שתוכנן על ידי האדריכלית הגאונית זאהה חדיד. המבנה הזה מציע כל כך הרבה סגנון ועדיין הוא כל כך שימושי ונכון מבחינה אנושית וסביבתית. עם מעטפת המשכית בעלת עקמומית שתוכננה לסמל את השינוי לעומת המבנים המרובים בעלי הקווים הישרים והחותכים מהתקופה והסגנון הסובייטיים, גג הנמשך כלפי מעלה, כמו רוצה לפרוץ מהאדמה אל השמיים, קירות זכוכית אדירים המספקים ים של תאורה טבעית, קיפולי מעטפת הגולשים אל הכיכר ובו-בזמן מפרידים בין אגפי הבניין ועוד.

כמו מבנים פוסט-מודרניסטיים רבים כיום, גם מרכז התרבות ע"ש הנשיא אלייב נראה כמו יצור חייזרי שנחת או בקע מביצת העיר שבה הוא נבנה. הבניין, המעוצב בדוגמת החתימה של הנשיא המנוח, זכה בפרס "עיצוב השנה 2014" של מוזיאון העיצוב בלונדון. ועד השופטים נימק את הבחירה בכך ש"המבנה יפהפה, מהווה מקור השראה ומציג חזון ברור של גאונות. אנו סבורים שזו עבודה בלתי רגילה הראויה לציון". ומדובר בשיא חשוב, שכן זו הפעם הראשונה שהעיצוב הזוכה הוא מבנה אדריכלי והפעם הראשונה שאישה היא שנוטלת את הפרס השנתי הזה.


הנה המבנה המעוות (במובן הטוב) בעולם:

http://youtu.be/XVJ1vfgv8TQ?t=23s


מיצב וידאו על גגו וקירותיו של המרכז:

http://youtu.be/FkFfE3goqKM


דגם הבניין כפי שהוצג לפני הבנייה:

http://youtu.be/50wkbfo2bHE


שרטוט המבנה המיוחד הזה:

http://youtu.be/RG7FtCetnNk


פנים המרכז:

http://youtu.be/RtQcyPQeznY
צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן
מהם בנייני הספינה ההפוכה בסין?



הפרויקט הסיני צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן (Chongqing chaotianmen), שתכנן אדריכל-העל הישראלי משה ספדיה בעיר הסינית צ'ונגצ'ינג, הוא מתחם ענק של 10 מיליון מ"ר. זהו מתחם שמיועד לשימוש מעורב של משרדים, מלון, מגורים ומסחר.

הפרויקט מוקם בחיבור בין שני נהרות ענק, יאנגצה וג'יאלינג. הבניה עלתה 3 מיליארד דולר. אבל פרט מעניין הוא שמעל גורדי השחקים נבנה חלק נוסף, שנראה כמו ספינה הפוכה. הקו הזה אינו חדש ביצירותיו של ספדיה והוא יישם אותו גם בפרויקט קודם שתכנן בסינגפור, של מלון ביי סאנדס, עם טיילת השיים והקזינו הגדול בעולם שנמצא בו.

אגב, התכנון הזה גרם לביקורת על ספדיה והאשמה מצד גורמים בסין שגנב רעיונות מ... עצמו. הם התייחסו לפרויקט "ביי סאנדס" שהוא תכנן בסינגפור. האדריכל הנודע התייחס לטענות הללו בביטול. הוא הטעים שלכל אמן יכול להיות קו או מוטיב שחוזרים בעבודות שונות ושאמן לא גונב מעצמו, אלא פועל על פי הקו של עצמו.


הנה תכנון פרויקט צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן:

https://youtu.be/pNW3xMA5tpE


עוד מהתכניות של הפרויקט המרהיב הזה:

https://youtu.be/e9jit8dhwSE


וההרס שנדרש כדי לבנות את המתחם הגדול:

https://youtu.be/p-R3mvQpCeo
איי אם פיי
מיהו האדריכל איו מינג פאיי?



איו מינג פיי (Ieoh Ming Pei) הידוע בקיצור שמו "איי אם פיי" (I.M. Pei), הוא אדריכל סיני-אמריקאי, שנחשב לאחד האדריכלים הבולטים בעידן המודרני.

איי אם פיי נולד בסין ב-26 באפריל 1917 והפך לאדריכל אחרי שהיגר לאמריקה. בין השאר הוא תכנן את מוזיאון הרוק-נ'-רול בקליבלנד, אוהיו, מקום המכונה "היכל התהילה של הרוק אנד רול".

הקריירה שלו ידעה גם בעיות, כשנפילת חלונות הזכוכית נמגדל ג'ון האנקוק, שתכנן בבוסטון, פגעה קשות בהכרה המקצועית שלה זכה והעיבה על הקריירה שלו. אבל הוא זכור לרבים בזכות הצלחות מרשימות, שאחת מהן היא החלק החדש, שכולל את פירמידות הזכוכית, במוזיאון הלובר בפאריס.

בשנת 1983 זכה איי אם פיי זכה בפרס פריצקר, שארכיטקטים נוהגים לכנות "פרס נובל של האדריכלות". חוץ מהפרס הזה הוא זכה במגוון פרסי אדריכלות נוספים, כמו מדליית החירות הנשיאותית שהעניק לו הנשיא ג'ורג' בוש ב-1992, מדליית הזהב של AIA שקיבל 1979 ופרס מפעל חיים שהעניק לו בשנת 2003 מוזיאון קופר יואיט לעיצוב.


הנה כמה מעבודותיו המפורסמות:

https://youtu.be/wJuYgvNpmLA


סקירה על הפרויקט הכי מפורסם שלו - חידוש מוזיאון הלובר:

https://youtu.be/Uqky8wsVWFk


במילותיו שלו על עבודתו הגדולה בלובר בפאריס:

https://youtu.be/xV-AfP1uDNk


סרט מתורגם על איי אם פיי:

https://youtu.be/NYCh-pB8-wo?t=22m35s


והמשך הסרט:

https://youtu.be/LjMQkp35ASw?end=20m44s

אדריכלות מודרנית

כנסיית נוטרדאם די או
מהי כנסיית נוטרדאם די או?



כנסיית נוטרדאם די או (Notre Dame du Haut) נמצאת ליד העיר הצרפתית רונשאן ונקראת לעתים גם "כנסיית רונשאן". רבים רואים בה את הדוגמה המוצלחת של אדריכלות הכנסיות של המאה ה-20.

את הכנסייה, שנבנתה בשנת 1954, תכנן האדריכל השווייצרי המפורסם לה קורבוזיה (Le Corbusier) והיא נחשבת לאחת מיצירותיו הטובות ביותר, גם אם היא שונה מעבודות אחרות שלו.

כמו שהעיד לא פעם על ציורים שצייר ועל מבנים שתכנן, גם לעיצוב כנסיית רונשאן הוא קיבל השראה מקונכיות וצדפות שנהג לאסוף על חוף הים, כשבמיוחד בולט הדבר מהגג הקעור שלה, שלה קורבוזייה דימה לצדפה, אך גם בקירות הבטון המקומרים שעליהם הוא ניצב. משחקי האור שנוצרים בתוכה, כתוצאה מהחלונות הרבים הפעורים בה בצורה מיוחדת ולא אופיינית לכנסיות, גם הם מייחדים אותה מכנסיות אחרות.

הכנסיה נבנתה על גבעה ששימשה אלפי שנים מקום מקודש, עוד לפני הנצרות, כמעין אקרופוליס הצופה ונצפה מכל הכיוונים ברחבי האזור. היא נבנתה במקום בו ניצבה, עד למלחמת העולם השנייה, כנסייה קתולית שחרבה בהפצצות. לה קורבוזייה ראה ביחסים שבין הכנסיה לסביבה "נוף אקוסטי".


הנה כנסיית נוטרדאם די או, מבפנים ומבחוץ:

http://youtu.be/O_qLUWFNVlU


וסרטון קצר יותר:

http://youtu.be/cgRcQcOAwW8


מצגת וידאו של הכנסיה ברונשאן:

http://youtu.be/-cnW2Ci_WUw


דגם תלת ממדי של הכנסיה המודרנית והמיוחדת רונצ'אמפ:

http://youtu.be/28qkZMXyu4s
דניאל ליבסקינד
מהם הבניינים שתכנן דניאל ליבסקינד?



דניאל ליבסקינד הוא אדריכל יהודי, מהמובילים בעולם כיום. הוא בנם של ניצולי שואה שנבחר לתכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מוזיאון שנחנך בדיוק ביום שבו נחרבו מגדלי התאומים בניו יורק. 12 שנה לאחר מכן, סגר האדריכל המוערך מעגל והשלים את "מגדל החירות". זהו מגדל שמתנשא לגובה 1776 רגל - סמל לשנת הכרזת העצמאות האמריקאית. הוא הפך בכך למגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. אבל סגירת המעגל היא לא גובהו או שמו של המגדל אלא העובדה שהוא הוקם על חורבות מגדלי התאומים, שהוחרבו ביום שבו קנה ליבסקינד את עולמו בברלין.

ליבסקינד ידוע כמי שמתכנן בניינים אייקוניים - בניינים שקשה לשכוח והם כה מיוחדים שהם הופכים לעוצרי נשימה. ממגדלי ה"השתקפויות" שבמפרץ קפל, סינגפור ועד ל"מגדל החירות" שבמרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק, על מקום נפילת המגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001.

מצד שני ליבסקינד הוא גם האדריכל המזוהה ביותר עם תכנון של אתרי הנצחה בעולם. המוזיאון היהודי בברלין בנוי אצלו כבניין מלא בסדקים שמסמלים את העבר הקשה של יהודי גרמניה וברלין. במוזיאון המלחמה בדרזדן שבגרמניה למשל, הוא הפליא להוסיף למבנה חמור-הסבר מהמאה ה-19 אגף מודרניסטי שמייצג בעיניו את ההווה הדמוקרטי.


הנה סרטון עם בניינים שתכנן הארכיטקט דניאל ליבסקינד:

http://youtu.be/xLlV3y1r91s


הנה סרטון של מגדלי "ההשתקפויות" שתכנן ליבסקינד בסינגפור:

http://youtu.be/0QLISAps2sM
דה אינטרלייס
מהם המגדלים האופקיים של סינגפור?



פרויקט "דה אינטרלייס" (The Interlace) שנבנה בסינגפור הוא אחד הפתרונות היפים לניכור שבמגדלים המודרניים. במקום לבנות מגדלים מנותקים זה מזה, שאין ביניהם קשר ושמושג הקהילה נעלם בהם מזמן, החליטו המתכננים, משרד בשם OMA, שלא להיכנע לניכור המודרני ולהתמודד איתו. הפתרון שנמצא היה "להשכיב" את 31 המגדלים, כך שכל שישה מגדלים הוצבו כך שביניהם יווצרו חצר גדולה או אזור שכונתי, ממש כמו פעם. המתכננים מכנים את מה שנוצר בכינוי "כפר מאונך", או "כפר ורטיקלי".

המגדלים השוכבים יוצרים מראה מהמם ולחלוטין לא שגרתי, שבמבט ראשון נראה קצת כאילו הורכבו על ידי ילד יצירתי שסידר יפה את הקוביות שלו, בלי קשר למה שנהוג ומקובל.. ואולי כך צריך להביט על האדריכלות המודרנית, במבט קצת ילדותי, יצירתי, קצת מופרע.. במחשבה שניה, כך בדיוק הם עושים את הקסמים שבבניינים רבים המופיעים באאוריקה בתגית "אדריכלות מודרנית".


הנה "המגדלים השוכבים" בסינגפור:

http://youtu.be/Ya69WuHcq8M


והנה מצגת וידאו מקיפה יותר של הכפר המאונך:

http://youtu.be/aSbdSnwsWMs


מבט מהאוויר, מרחפן שהועלה מעל הפרויקט המסקרן בכפר האנכי:

http://youtu.be/O7_H39epKIU


והסבר כיצד נבחר הכפר הבנוי לגובה ל"מבנה השנה של שנת 2015" בפסטיבל האדריכלות העולמי:

http://youtu.be/UogcoxFO884
וילה סבואה
מהי וילה סבואה?



וילה סבואה, או וילה סבוי (Villa Savoye), שנמצאת בפואסי שליד פאריז בצרפת, היא וילה שתכנן האדריכל לה קורבוזיה, בשנת 1929 למשפחת סבואה. בניצול הבניה עם בטון מזוין היא נחשבת לאבן דרך בסגנון הבינלאומי ובהתפתחות האדריכלות המודרנית. היא ידועה במיוחד בזרימה של המבנה ובניקיון האדריכלי שלו. יש המכנים אותה "המונה ליזה של האדריכלות המודרנית".

לה קורבוזיה היה האדריכל הראשון שלמד לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין, שהומצא בסוף המאה ה-19, כדי ליצור אדריכלות חדשנית וחופשית מבעבר, שכוללת תשובה לצרכים המודרניים והמתבקשים של העידן החדש של אז.

באמצעות וילה סבואה הגדיר לה קורבוזיה את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון שמאפשר הבטון המזוין:

1. בניה על עמודים

2. עמודים פנימיים בקירות שיוצרים חלוקה גאומטרית פנימית לבנין.

3. החלונות באים בקו אופקי רצוף והמתכנן חופשי להכניס באמצעותם אור ואוויר למבנה.

4. מקום הקירות הפנימיים נקבע רק על פי צרכי הדיירים.

5. הגג הוא אזור בילוי ומרגוע לדיירים ומכיל מעין גינה קטנה ומרפסת שיזוף.


הנה סרטון על וילה סאבוי:

http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s


פרנק גרי
מיהו אדריכל העל פרנק גרי?



ארכיטקט-העל פרנק גרי הוא מהמובילים בעולם ומבכירי הארכיטקטים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. גרי הוא יהודי יליד קנדה, שעבר בגיל 17 לארה"ב ולמד שם. הוא מחלוצי הבנייה הדה-קונסטרוקטיביסטית, השוברת את המבנים והצורות החיצונית שהיו מקובלות באדריכלות. במיוחד הוא עשה זאת בעירו לוס אנג'לס, שם תכנן בתים רבים בעלי צורות חדשניות ומהפכניות מבחינה טכנולוגית. דוגמאות טובות לכך הם אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני בלוס אנג'לס ומוזיאון גוגנהיים בבילבאו, ספרד (ראו בתגית "בילבאו").

מבנה מפורסם אחר שתכנן גרי הוא הבית הרוקד שתכנן בפראג, בירת צ'כיה (ראו בתגית "הבית הרוקד"). זהו מבנה הנראה כאילו הוא באמצע הריקוד ומכונה גם בניין "ג'ינג'ר ופרד", על שם צמד הרקדנים מעולם הקולנוע.

גרי גם תכנן את "ריקוד הדג" ביפאן, מעצמת הדיג העולמית - מבנה מרתק ופיסולי.


הנה בניין הדג שתכנן פרנק גרי בברצלונה:

http://youtu.be/KNRY-RL97gM


הנה מצגת וידאו על בניינים מפורסמים רבים שתכנן אדריכל העל פרנק גרי:

http://youtu.be/UYEH5Ztimqg
מהו סגנון אר דקו עם האמנות העיטורית?



סגנון ה'אר-דקו' (Art Deco), או "אמנות עיטורית", הוא סגנון באמנות המאופיין בעיטורים גאומטריים, כמו זיגזגים או משולשים ובאמנות קישוטית, ראוותנית ולא צנועה. לרוב הסגנון ניכר בצבעיו העזים ובשימוש בחומרים יקרים ואף חדישים.

האר דקו הושפע מזרמים אוונגרדיים באמנות כמו קוביזם, קונסטרוקטיביזם ופוטוריזם. באדריכלות הוא הציג מבנים גדולים ושאפתניים, עם זוויות, קשתות ועיקולים. חלקם היו בקווים גיאומטרים נקיים, בעוד אחרים השתמשו בדימויים מעולם החי והצומח, דוגמת פרחים, נוצות של טווסים וכדומה.

ה'אר-דקו' הושפע מטכנולוגיה, אופנה, אמנות מצרית ומסגנון הג'אז. באמנות הוא שאב השראה רבה מסגנונות האמנותיים, אך גם מהסגנונות האדריכליים כמו באוהאוס והסגנון הבינלאומי, שהתפתח ממנו.

האדריכל השווייצרי לה קורבוזייה הוא שהשיק את הסגנון הזה בתערוכה בפריז ב-1925, שבה הציג לראשונה את הסגנון ורעיונותיו. זה היה בשנות ה-20 של המאה ה-20 וגם בשנות ה-30,שהוא הפך להברקה החדשנית של הארכיטקטורה והעיצוב. עם מילות מפתח כמו שאפתנות, עושר וסגנון, האר-דקו התאים בדיוק לשגשוג הכלכלי שבין שתי מלחמות העולם ועד למיתון של שנות ה-30.

בניין קרייזלר בניו יורק הוא דוגמה אדריכלית נהדרת של ארט דקו. גם בניין האמפייר סטייט בילדינג שנבנה אחריו, מככב בסגנון זה וכך גם גשר הזהב בסן פרנסיסקו. רובע 'אר-דקו' במיאמי הוא אולי בירת הסגנון, עם 800 בניינים בצבעי פסטל, שנבנו בשנות ה-20, ומדגימים את ה'אר-דקו' בשיאו.

משם התפשט הסגנון לאמנות, עיצוב ואופנה. כך השפיע ה'אר-דקו' על כל תחומי העיצוב, כולל עיצוב תכשיטים, ריהוט עיצוב גרפי, חפצי חן וחפצים שימושיים ועוד מהאמנויות שהפכו בזכותו דקורטיביות יותר. היו בו צורות שנשאבו מתרבויות קדומות כמו דגמי פירמידה, לוטוס, פפירוס ועוד. העיטור היווה חלק מהחפץ שאי אפשר לוותר עליו. כך יופיעו לפתע מראות עם קרניים, או מכשירי רדיו עם דוגמת מעויינים.

מוצרי הריהוט והאופנה שעוצבו באר-דקו המוקדם, היו יקרים ויועדו לצרכני עילית עשירים. היוקרה ניכרה בחומר, בצבעוניות, בגימור המלוטש שלהם והקפדה על הפרטים הקטנים. עם הנטייה של הצרכנים הללו למוצרים דקורטיביים, פונקציונליים (שימושיים), מודרניים ובעלי מראה תעשייתי וקווים זורמים, דחו המעצבים את החומרים המוכרים אז והשתמשו בחומרים יוקרתיים, כמו פלדה, שיש ועצים יקרים.


הנה האר דקו:

https://youtu.be/amVvYPU4Gw8


באמנות:

https://youtu.be/THjB9r2McHA


באדריכלות:

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=2m27s&end=8m36s


ובעיצוב:

https://youtu.be/GqFaJBn2ybE


והנה מגוון עצום של דוגמאות:

https://youtu.be/vndL5tTTReE
מי היה אדריכל-העל הברזילאי אוסקר נִיֶמַאייר?



האדריכל אוסקר נִיֶמַאייר (Oscar Niemeyer) היה ללא ספק מפורצי הדרך שבאדריכלים המודרניים במאה ה-20. האיש שאדריכלים אופנתיים ואוהבי קימורים ופיתולים, כמו זאהה חדיד ורם קולהאס, ראו בו השראה וכמי שהשפיע על האדריכלות הדיגיטלית שלהם, היה ללא ספק גדול אדריכלי ברזיל ומי ששלט באדריכלות שלה כמעט כל חייו הבוגרים. ללא מחשב, כן?

כי את מי שתכנן מהסטודיו שלו בקופקבנה, מבנים עתידניים ומרהיבים, דוגמת מבנה המוזיאון הרטרו-פיוצ'וריסטי ודמוי הצלחת המעופפת שהוצב על צוק ליד ריו דה ז'ניירו, רבים ראו כמשפיע עולמי וכ"אחרון המודרניסטים".

הוא נודע במבני הציבור הפיסוליים שתיכנן במהלך השנים ברחבי ברזיל, דוגמת אלו שנבנו בבירה ברזיליה והיו לסמליה של העיר מעוררת המחלוקת, שהוקמה מאפס במרחק 1,000 ק"מ מכל מקום יישוב אחר ועם השנים הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

סגנונו האדריכלי התאפיין בקווי מיתאר קמורים, שלטענתו הושפעו מחמוקי הגוף הנשי. הוא ממש נלחם כנגד הזווית הישרה בבנייה המודרנית. על אף הערכתו לדמויות כמו לה קורבוזיה, נִיֶמַאייר התריס והתנגד ל"מודרניזם הישן" ולזווית הישרה של המבנים שנבנו בו.

כי האדריכל הגאון והחדשני היה דמות מבלבלת ורבת סתירות. רבים הופתעו לגלות שהאיש שתכנן מבנים רבי-רושם לארגונים ומפעלים שהם חלק מהממסד הקפיטליסטי ובנה לא מעט סמלי שלטון ובניינים מפוארים, היה בכלל קומוניסט חד ומאמין. כמי שכמעט ולא תכנן מבנים עממיים כי לדבריו זוהי דמגוגיה והטעייה של מעמד הפועלים, שמה שמגיע לו הם הזדמנויות שוות ושכר טוב יותר.

הוא היה מתומכיהם ומחבריהם של שליטים כמו המהפכן ושליט קובה פידל קסטרו (מי שכינה אותו "הקומוניסט האחרון ששרד") ונשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס. נימאייר אמר בראיונות לא פעם שגם אם הקפיטליזם שולט היום, "המהפכה עוד תנצח". הוא גם מימש את התנגדותו ללאומנות כשבשנות ה-60, בתקופה שבה נשלטה ברזיל בידי החונטה הצבאית, הוא גלה לצרפת למשך 20 שנה.

אגב, פרט חביב - נימאייר היה מחלוצי השימוש ב"שוברי השמש", מה שהיה לרפפות והתריסולים, שזכו להצלחה רבה בעולם ותפסו עוד יותר בישראל.


הנה האוסקר של האדריכלות:

https://youtu.be/mp5jv4-nkvs


מבנים שתכנן:

https://youtu.be/ucHDXGjEklo


תערוכה לאיש שבנה את ברזיליה:

https://youtu.be/5TnJpmbrR6Q


אודיטוריום שתכנן:

https://youtu.be/PhQIRNo-kpU


ספריה פרי תכנונו:

https://youtu.be/7U7hj7lDQ6M


על הביתן שבנה בלונדון:

https://youtu.be/EEmpu95xFE0


וסרטון תיעודי על הגאון הקשיש:

https://youtu.be/eobyUa9kA_A?long=yes
למה לא זכה האדריכל לואיס קאן להכרה בחייו?



זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח. קראו לו לואיס קאן.

קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי). קאן הרבה לשלב במבנים שיצר צורות הנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא טיפל בצורה מבריקה בתאורה במבנים שלו והיה בחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק, לעתים היה אפילו מעט מאיים.

כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות.. הוא היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.

"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).


הנה סרטון על חייו של לואיס קאן:

https://youtu.be/RKL7hrCLXxM


חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:

https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4


והוא עצמו מסביר את הבנתו:

https://youtu.be/_ank0tSPKzg


העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:

https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4


בית פישר שתכנן קאן:

https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s


ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:

http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
מהו בניין הדג בברצלונה?



"הדג של ברצלונה", או "בניין הדג" (Peix) שתכנן פרנק גרי בברצלונה, גנב את ההצגה לשאר המתכננים של קו החוף המרהיב של העיר. המבנה, בצורת דג ענק עשוי מתכת זהובה, (יש המכנים אותו "דג הזהב"), מסוכך על מסעדות ובתי קפה, במרכז המסחרי שצמוד לחוף ונמצא מול הנמל האולימפי. "הדג" הפך בשנים האחרונות לסמל המובהק של העיר והפנים המוכרות של ברצלונה.

זהו אולי הפסל-בניין המפורסם בעולם. גרי, אדריכל-על שמוטיב הדג וקשקשי דגים הם רעיונות שחוזרים שוב ושוב ביצירותיו האדריכליות, נוהג לעצב מבנים שהם יצירות פיסול. לא מעט מהבניינים שתכנן בקריירה שלו הם דמויי דגים.


הנה בניין הדג של ברצלונה, כחלק מהחיות המפוסלות בעיר:

https://youtu.be/SshB6Jb2jsE?t=12s


והנה הבניין בתוך הסביבה:

https://youtu.be/TZJsCyVzqDA


הנה מצגת וידאו על "הדג":

https://youtu.be/zfPscLKAvZo


היכנסו לברצלונה ב-360 מעלות:

http://youtu.be/BSCbqVU0DzE?qr=yes
מהו הברוטליזם באדריכלות?



אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף. הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20. הברוטליזם התאים לתקופה היטב. זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.

את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.

גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות. העיר הישראלית באר שבע מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.

רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים. לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר. חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי...

תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.


הנה דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:

https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU


ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:

https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y


עוד חזיונות ברוטליסטיים שמדגימים את היצירתיות הצורנית שהפגינו האדריכלים בבנייני הבטון הללו:

https://youtu.be/MX792PK-qHQ


ובניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:

https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
מהו הסיפור של הגשר האייקוני פורת'?



בשנת 1890 נחנך בלשון הים של פורת' שבמזרח סקוטלנד, גשר פורת' (Forth Rail Bridge). זהו גשר רכבת שנמצא 14 קילומטרים ממערב לעיר אדינבורו. את הגשר במקום תכנן קודם אדריכל אחר, אך קריסת גשר אחר שתכנן הביאה לביטול הפרויקט ותכנון הגשר הועבר לצמד אדריכלים חדש. בסופו של דבר הם שתכננו את הגשר המוצלח.

גשר פורת' כבר איבד את שיאי האורך והגובה שהיו לו בעת שהוקם, אך הוא נחשב לפלא הנדסי גם בימינו. בתור גשר הפלדה הראשון שהוקם עם מִפתח רחב, הוא בנוי משתי זרועות ראשיות של חצי קילומטר. בבנייתו הושקעו יותר מ-50 אלף טון פלדה.

במהלך הקמת הגשר, כמו בהקמת פרויקטים דומים במאה ה-19, לא פחות מ-57 פועלים קיפחו את חייהם.


הנה סיפורו של גשר פורת':

https://youtu.be/jxWDTga2Fts


ההסבר על גאונות הבנייה של הגשר האדום:

http://youtu.be/xKVnaiGrIk8


הגשר האייקוני מהאוויר:

https://youtu.be/Tk45pTzbKrQ


גשר פורת' בערפל:

https://youtu.be/ZYQxrybpk9A


ההצעה המקורית לבנות אותו:

https://youtu.be/SuukiVsTaCE


הנה השיט מתחתיו:

https://youtu.be/WX1Eno5mbPY


הנה הוא מבעד לערפל האופייני לאזור:

http://youtu.be/ZR3Edb6yhek
איך נראים איים מלאכותיים?



אי מלאכותי הוא אי שנוצר על ידי האדם. בדרך כלל בונים איים כאלה כהרחבה לאיים זעירים שמתחת לפני הים או על שוניות אלמוגים מוצקות.

האיים המלאכותיים שנבנו בפרויקט "פאלם ג'ומיירה" שבדובאי הם דוגמה קיצונית לאי מלאכותי. האיים הללו הם לא פחות ממדהימים וכבר גרמו לחברה שבנתה אותם להפסיד את כל כספה. פרויקט פאלם ג'ומיירה הוא אחד משלושה איי ענק בצורת דקל שנבנו בדובאי ושעליהם נבנו בתי מגורים גדולים ומלונות פאר. באי עצמו יש גם רכבת עילית שמסיעה את התושבים בין חלקין והוא עצום בגודלו.


בואו לטוס מעל פאלם ג'ומיירה במסוק:

https://youtu.be/0K7T2dHUMs0?qr=yes


הנה האי המלאכותי בצורת דקל שבדובאי מהאוויר:

http://youtu.be/L-VjXBDqXEo


והנה צניחה בחליפת כנפיים מעל פאלם ג'ומיירה בדובאי:

http://youtu.be/EZEgz50VMsk
איפה נמצא מגדל פנינת המזרח?



מגדל פנינת המזרח (Oriental Pearl Tower) הוא מגדל תקשורת שנבנה ב-1994 על גדת נהר הואנגפו, בשאנגחאי, סין. עד שנת 2007 היה מגדל פנינת המזרח המגדל הגבוה ביותר בסין. כיום יש גבוהים ממנו במדינה המתפתחת במהירות.

בראש המגדל יש לו רצפת זכוכית שאפשר להגדיר רק כמפחידה במיוחד. הצעידה עליה היא כמו ללכת באוויר והיא רק לבעלי לב חזק..


הנה ההליכה על ראש המגדל, כולל רצפת הזכוכית המפחידה:

http://youtu.be/aNu7nmFtyuE


והנה כל מגדל פנינת המזרח:

http://youtu.be/NLZ2Zi_QZNE


הנה העיר שנגחאי:

http://youtu.be/Jr5BhBxWKT8


ומצגת וידאו שלו:

http://youtu.be/uGU1YFuRJkM


מהו פארק השמיים של סינגפור?



הסקיי פארק (Sky Park) הוא פרויקט בניה שנבנה בסינגפור ובו נבנתה באוויר טיילת שמזכירה אנייה עצומה, שתחתיתה מרחפת באוויר והיא מונחת מעל שלושה מגדלים בגובה 200 מטר כל אחד. טיילת הסקיי-פארק כוללת בריכה באורך של 150 מטרים והשוחים בה מגיעים עד קצותיה, הנראים כאילו הם מתחברים לשמיים ללא מעקה. כך ניתן להתבונן מתוכה על הנוף, מלמעלה ומתוך המים.

בשלושת המגדלים התמקם מלון ענקי בשם "Bay Sands", שיש בו לא פחות מ-2,500 חדרים וסוויטות פאר, קזינו ענקי, בן מעל 600 שולחנות ו־1,500 מכונות מזל, מרכזי קניות וקניוני ענק ושפע של מסעדות שף, של שמות מפורסמים בענף המטבח העולמי.

למעשה הסקיי פארק היא חלק מפרוייקט גדול יותר שנקרא Marina Bay Sands, עבודה של האדריכל הישראלי הכי מפורסם בעולם, משה ספדיה. במסגרת הפרויקט המלא נבנה לצד המגדלים מבנה לבן, המזכיר פרח לוטוס ענקי, שנראה כאילו הוא צף על פני המים. עלות הפרויקט הזה כולו היא 5.5 מיליארד דולר ו-18 אלף איש בנו אותו במשך 4 שנים.


הנה טיילת הסקיי פארק של סינגפור:

https://youtu.be/6NmhbptmclA


הבריכה שבראש הפרויקט:

https://youtu.be/Hs76qhTNmMI


ה"חוף" שבשמיים:

https://youtu.be/cFGr0m66X3Y


המלון שמתחתיה במגדלים:

https://youtu.be/H2RyOkgJHx4


האדריכל משה ספדיה בנה את הספינה ההפוכה גם בסין:

https://youtu.be/pNW3xMA5tpE
מי הייתה אדריכלית-העל זאהה חדיד?



אדריכלית-העל ממוצא עיראקי זאהה חדיד הייתה ללא ספק דמות מיוחדת באדריכלות המודרנית. היא נחשבה אחת המבריקות שבאדריכליות ומלכת האפקטים והרעיונות הצורניים הקמורים, עקמומיים ומעוותים במכוון.

חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי בעולם לארכיטקטים (אדריכלים) - פרץ פריצקר. כיאה לאדריכלית-על, עבודותיה פרושות בכל העולם, מסין ועד אירופה, אמריקה ולמעשה - בכל מקום בעולם שבו חיפשו מבנה מעוצב שכאילו נלקח ממסך מחשב.

ואכן, יכולותיה העיצוביות של חדיד נגזרות מהדמיון והשליטה המוחלטת שלה בגרפיקת מחשב. כיוצרת ומתכננת מבנים מזרם שקיבל את השם "האדריכלות הדיגיטלית", היא התמחתה בקווים מקומרים ונועזים ובצורות שנראות כאילו נלקחו מעולמות אחרים.

קשה לדבר על גאונית העל הזו במונחים של מי שהייתה. באופן מסוים קל יותר לתפוס אותה כמי שהייתה העתיד, או זו שהצליחה בעידן המודרני לשרטט, תרתי משמע, את האדריכלות של העתיד. השליטה המקצועית הפנומנלית של האישה, שנולדה בעיראק ושברה כל סטריאוטיפ אפשרי בדרך לטופ של האדריכלות המודרנית, הייתה מוחלטת. השימושים שלה בתוכנות מחשב שאפשרו לה לתכנן בתים מטורפים ביופיים ופורצי דרך בצורניות הייחודית, המקומרת, שוברת הצורות הסטנדרטיות - כל אלו מיקמו אותה הרחק בעתיד. שום אנציקלופדיה לא אמורה לכתוב כך, אבל דומה שזאהה חדיד ממתינה לנו אי-שם בעתיד, עם עוד הפתעות שהכינה לנו על המחשב שלה.


הנה סיפורה של חדיד בעברית:

https://youtu.be/chUW2Q_p1TQ?t=23s


כמה מבנים של זאהה חדיד בעולם:

https://youtu.be/P9SjD1J0omk


על הארכיטקטית זאהה חדיד:

http://youtu.be/T1s0x5jmggo


הגלקסי סוהו שתכננה חדיד בבייג'ינג סין:

https://youtu.be/8mRPnFVSUzE


על המבנים הגדולים שתכננה זאהה חאדיד:

https://youtu.be/MrRvX5I8PyY


יאכטה שעצבה חדיד לחברת אוניות:

http://youtu.be/zUjYEWUb6Uc


לאחר מותה הסתיימה בנייתו של בית המגורים "קפיטל היל רזידנס" שהיא תכננה לאיל נדל"ן רוסי. הנה נורמן פוסטר מדבר עליה ועל הבית שהורישה:

https://youtu.be/-00n12nnzTI


והנה משרד האדריכלים שלה - בסרט תדמית מטורף:

https://youtu.be/kp_ZTnanbZ8?long=yes
מהי יחידת המגורים של קורבוזייה?



יחידת המגורים (Housing unit או במקור בצרפתית Unite d'habitation) היה עיקרון עיצובי מודרני בבניית בתי מגורים שהגה בשנות ה-50 אחד האדריכלים החשובים בעולם, לה קורבוזיה. הרעיון המרכזי של האדריכל ב"יחידת המגורים" הוא ליצור בניין אוניברסלי, מבנה שיוכל להתאים לכל אוכלוסיה, בכל מקום בעולם.

ההבטחה של הבניין היתה לארגן את הקהילה מחדש, בתוך מרחב מגורים חדשני באופיו, שגם מתייחס אחרת אל המרחב העירוני. בתכנון הבניין דימה לה קורבוזיה מעין ספינה בלב ים שמציעה לנוסעים בה את כל צרכיהם. הוא תכנן את המבנה כשהוא מוגבה מהקרקע באמצעות עמודים וכולל בתוכו ייעודים שונים לטובת הדיירים, בשאיפה להציע להם את כל הנדרש לקיום חיים שלמים בבניין.

"יחידת המגורים" הוא גם השם שנתן לה קורבוזייה לבניין שהקים בעיר הצרפתית מרסיי. הפרויקט הזה זכה אז בפרסום בינלאומי ובתשומת לב עצומה בעולם.

בשנים הבאות, בעשור האחרון לחייו, הוזמן האדריכל הנודע לבנות בניינים נוספים בהשראת הפרויקט המקורי. נבנו 3 מבנים נוספים בערים הצרפתיות נאנט, בריה ופירמיני ובבירת גרמניה המובסת, ברלין.

הבנייה בברלין הייתה מעניינת במיוחד. בשל הנזק הרב שנגרם לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה, ברלין סבלה אז ממחסור חמור בדירות מגורים. לה קורבוזיה תכנן מבנה ענקי שיכיל 557 דירות מגורים. הוא האמין שמבני מגורים חייבים להיות, לפני כל דבר אחר, יעילים וחסכוניים. הבניין בן 17 הקומות היה באורך של 141 מטרים ובגובה של 53 מטרים. בשל מידותיו החליטו לבסוף לבנות אותו ליד האצטדיון האולימפי של ברלין.


הנה יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר ברלין:

https://youtu.be/CoTRYhxdw8o


דירה בפרויקט:

https://youtu.be/VusBebLi1xM


תכנית יחידה בודדת - דירה ב"יחידת המגורים":

https://youtu.be/3MvYmmAMrSs
מי היה לודוויג מיס ון דר רוהה?



האדריכל הגרמני לודוויג מיס ון דר רוהה הוא מגדולי האדריכלים המודרניסטיים ומעצב מוביל בזרם זה. מיס נמנה גם עם ראשוני וחשובי הסגנון הבינלאומי והיה זה שטבע את הציווי האלמותי שהפך לסיסמת המודרניזם: "פחות הוא יותר" (Less is more).

ון דר רוהה נחשב לאחד האדריכלים המשפיעים במאה ה-20. הוא היה חלק מאנשי הבאוהאוס, בית הספר המיתולוגי לעיצוב והיה האחרון שניהל אותו. הוא שסגר את בית הספר המפורסם, לאחר שנדרש על ידי הנאצים כשעלו לשלטון, לפטר את המורים היהודים שבו. אז היגר ון דר רוהה לשיקגו, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, והמשיך לעמוד במרכז האדריכלות גם בארצות הברית.

הוא היה משכיל ובעל אופקים רחבים, יצירתי ובעל קשרים וקסם אישי והצליח ליצור השפעה שהייתה גדולה אפילו מיצירותיו המדהימות עצמן.

מיס היה אדריכל העתידנות והוא נחשב כמי ששינה את פניה של אדריכלות המאה העשרים. מפרויקט שיכון וייסנהוף שבנה בגרמניה ועד לבית פראנסוורת' והוילה טוגנדהאט האייקונים, יצירותיו השאירו חותם מודרניסטי מבריק והפכו למקומות לעלייה לרגל של אדריכלים מהעולם כולו. בעת תכנון הביתן הגרמני ליריד העולמי בברצלונה ב-1929, הוא עשה עבודה מקיפה ורצינית כל כך, שהחליט לעצב את "כיסא ברצלונה". הכיסא הזה עתיד להפוך לאחד מהחשובים והאייקוניים ברהיטי המאה ה-20 הקלאסיים.


הנה סיפורם בעברית, של הבאוהאוס ושלו:

https://youtu.be/HY2SnuBAZaY?t=9m36s


מצגת וידאו על תולדות חייו של לודוויג מיס:

http://youtu.be/DXGHTTHZq-o


בית פרנסוורת - עבודתו המפורסמת של הארכיטקט לודוויג מיס ון דר רוהה:

http://youtu.be/Oo-6LgRl3u8


הביתן הגרמני שעיצב לודוויג מיס ון דר רוהה לתערוכה העולמית בברצלונה 1929:

http://youtu.be/TPDcNUBQwBw
מהו מבנה הדיסקית באבו דאבי?
מהו המינימליזם של בית פארנסוורת'?
מהי קשת השער של מיזורי?
מהו המגדל הנטוי של אבו דאבי?
איזה בית הותקף על ידי בית קטן אחר?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.