האם בעתיד נצטרך לחיות בערי-חממה ענקיות כדי לנשום אוויר צח ולגדל עצים וצמחים מסביבנו?

קחו מחצבה ישנה ומוזנחת והפעילו את הדמיון.

פרויקט עדן (Eden Project), היער הסגור הגדול בעולם, תוכנן על ידי האדריכל ניקולאס גרימשו ונבנה במכתש מלאכותי קטן בקורנוול שבאנגליה, בדיוק במקום שבו הייתה בעבר מחצבת מינרלים נטושה.

גרימשו, אדריכל מוביל בתחום הבנייה הירוקה, בחר את הכיפות הגאודזיות הללו ל"פרויקט עדן", אבל הוא תמיד הדגיש שהן תוכננו בעצם על ידי הטבע. הסיבה: הן מחקות את המבנה של חלות הדבש של הדבורים, כולל המשושים האופייניים כל כך.

מעבר למראה העתידני והמרהיב של הכיפות החצי שקופות הללו, הפרויקט הזה הוא גם חלק מתהליך תכנוני ומחקרי, הלומד מהיופי והיעילות שבטבע ומנסה לייעל תהליכים שונים שהמין האנושי יכול לשפר.

פרויקט עדן הוא פרויקט חינוכי ותיירותי, שנועד להיות מקום גידול לצמחים מכל העולם. במיוחד שוקדים בו על הצגת צמחיה של אקלים טרופי ואקלים ים-תיכוני.

הפרויקט מצוי בתוך מתחם סגור שכולל גנים בוטניים ומבנים. הגנים נראים כמו יערות גשם שנוח לשוטט בהם וללמוד על פלאי הצמחייה של העולם ולהבין את החשיבות של שימור הצמחייה הזו.

כך הפך פצע מכוער באדמה לפרויקט חינוכי ומהנה, שמעניק שעות של הנאה למבקרים ומנסה ללמוד כיצד ניתן לשמור על כדור הארץ ובו בזמן לייעל ולקדם את האדם.


הנה פרויקט עדן המרשים:

https://youtu.be/f8unx8-pZxg


הצגה של יערות הגשם בפרויקט עדן:

http://youtu.be/JkTGpETay10?t=8s


תצוגה מפורטת של הצמחים המיוחדים שרואים בתוך הפרויקט עדן:

http://youtu.be/g9ZYIt6f19w


מצגת וידאו של היער הסגור הגדול בעולם:

https://youtu.be/1LocBVbnw2Q


והרצאת טד על הלמידה מהטבע וקידום האדם, בבניית הפרויקט המרתק (מתורגם)

https://youtu.be/3QZp6smeSQA?long=yes

דניאל ליבסקינד הוא אדריכל יהודי, מהמובילים בעולם כיום. הוא בנם של ניצולי שואה שנבחר לתכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מוזיאון שנחנך בדיוק ביום שבו נחרבו מגדלי התאומים בניו יורק.

12 שנה לאחר מכן, סגר האדריכל המוערך מעגל והשלים את "מגדל החירות". זהו מגדל שמתנשא לגובה 1776 רגל - סמל לשנת הכרזת העצמאות האמריקאית. הוא הפך בכך למגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. אבל סגירת המעגל היא לא גובהו או שמו של המגדל אלא העובדה שהוא הוקם על חורבות מגדלי התאומים, שהוחרבו ביום שבו קנה ליבסקינד את עולמו בברלין.

ליבסקינד ידוע כמי שמתכנן בניינים אייקוניים - בניינים שקשה לשכוח והם כה מיוחדים שהם הופכים לעוצרי נשימה. ממגדלי ה"השתקפויות" שבמפרץ קפל, סינגפור ועד ל"מגדל החירות" שבמרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק, על מקום נפילת המגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001.

מצד שני ליבסקינד הוא גם האדריכל המזוהה ביותר עם תכנון של אתרי הנצחה בעולם. המוזיאון היהודי בברלין בנוי אצלו כבניין מלא בסדקים שמסמלים את העבר הקשה של יהודי גרמניה וברלין. במוזיאון המלחמה בדרזדן שבגרמניה למשל, הוא הפליא להוסיף למבנה חמור-הסבר מהמאה ה-19 אגף מודרניסטי שמייצג בעיניו את ההווה הדמוקרטי.


הנה סרטון עם בניינים שתכנן הארכיטקט דניאל ליבסקינד:

http://youtu.be/xLlV3y1r91s


ומגדלי "ההשתקפויות" שתכנן ליבסקינד בסינגפור:

http://youtu.be/0QLISAps2sM

אמנם שוק האוכל של העיר רוטרדם נקרא שוק, אבל הוא נראה יותר כמו היכל. ואכן, היכל האוכל (Markthal) של העיר ההולנדית רוטרדם (Market Hall) הוא אולם שוק מקורה ומרהיב, נדיר ביופיו ומלא בדוכני אוכל מרהיבים, עם מאכלים מגוונים המציעים כמעט מכל סגנון ומטבח בעולם.

המבנה שעוטף את אולם השוק הענקי בנוי בצורה של קשת מרהיבה, שהיא בעצם בניין דירות בן 12 קומות.

יצירת האמנות שבחלקו הפנימי של המבנה זכתה לכינוי "הקפלה הסיקסטינית של רוטרדם". את היצירה המרהיבה שנקראת שופר השפע יצר האמן "ארנו קונן" והיא נחשבת ליצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם.

לרוטרדם לא חסרים מבנים אדריכליים מרהיבים. אחד מהם הוא "מגדל בלאק" שהמקומיים מכנים אותו "העיפרון". רואים אותו מתוך השוק, כשהוא ממוסגר באופן מרהיב בחלון העצום של קשת המבנה.

לא הרחק משוק האוכל נמצאים גם "בתי הקוביה" (Kubus woningen). זהו עוד מבנה דירות שנבנה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ומזכיר קוביות שנשפכו על רצפת הרחוב.


הנה שוק האוכל של רוטרדם:

https://youtu.be/vt4En-Di-tc


התכניות שהפכו למציאות:

https://youtu.be/WXhSFvEIIkg


ביקור במבנה המרהיב:

https://youtu.be/66pnBd3RDis


מבט בהילוך מהיר על שוק האוכל של רוטרדאם:

https://youtu.be/_DGar2pEDdA


ופנים המרקטהל של רוטרדם:

https://youtu.be/U4qF0YMR3kw


וההיסטוריה של העיר שנהרסה בהפצצות של הנאצים והביאה לאדריכלות שבה (מתורגם):

https://youtu.be/BmUNt1VMuFY?long=yes

מגדל פנינת המזרח (Oriental Pearl Tower) הוא מגדל תקשורת שנבנה ב-1994 על גדת נהר הואנגפו, בשאנגחאי, סין. עד שנת 2007 היה מגדל פנינת המזרח המגדל הגבוה ביותר בסין. כיום יש גבוהים ממנו במדינה המתפתחת במהירות.

בראש המגדל יש לו רצפת זכוכית שאפשר להגדיר רק כמפחידה במיוחד. הצעידה עליה היא כמו ללכת באוויר והיא רק לבעלי לב חזק..


הנה ההליכה על ראש המגדל, כולל רצפת הזכוכית המפחידה:

http://youtu.be/aNu7nmFtyuE


כל מגדל פנינת המזרח:

http://youtu.be/NLZ2Zi_QZNE


והעיר שנגחאי:

http://youtu.be/Jr5BhBxWKT8

המבנה המעוקם ביותר בעולם, הבוהק בלובנו בין מבני העיר באקו, הוא ללא ספק מרכז התרבות היידר אלייב (Heydar Aliyev Cultural Center). הוא מיוחד הן בקימוריו הגיאומטריים, שאין בהם חלק ישר כלשהו והן בשל העובדה שמדובר בפאר מגלומני שנועד כולו להנציח את השליט המקומי. בבניין שוכנים ספריה, מוזיאון ומרכז כנסים עם כמה אולמות.

אבל המיוחד בו הוא המבנה לא שגרתי שתוכנן על ידי האדריכלית הגאונית זאהה חדיד. המבנה הזה מציע כל כך הרבה סגנון ועדיין הוא כל כך שימושי ונכון מבחינה אנושית וסביבתית. עם מעטפת המשכית בעלת עקמומית שתוכננה לסמל את השינוי לעומת המבנים המרובים בעלי הקווים הישרים והחותכים מהתקופה והסגנון הסובייטיים, גג הנמשך כלפי מעלה, כמו רוצה לפרוץ מהאדמה אל השמיים, קירות זכוכית אדירים המספקים ים של תאורה טבעית, קיפולי מעטפת הגולשים אל הכיכר ובו-בזמן מפרידים בין אגפי הבניין ועוד.

כמו מבנים פוסט-מודרניסטיים רבים כיום, גם מרכז התרבות ע"ש הנשיא אלייב נראה כמו יצור חייזרי שנחת או בקע מביצת העיר שבה הוא נבנה. הבניין, המעוצב בדוגמת החתימה של הנשיא המנוח, זכה בפרס "עיצוב השנה 2014" של מוזיאון העיצוב בלונדון. ועד השופטים נימק את הבחירה בכך ש"המבנה יפהפה, מהווה מקור השראה ומציג חזון ברור של גאונות. אנו סבורים שזו עבודה בלתי רגילה הראויה לציון". ומדובר בשיא חשוב, שכן זו הפעם הראשונה שהעיצוב הזוכה הוא מבנה אדריכלי והפעם הראשונה שאישה היא שנוטלת את הפרס השנתי הזה.


הנה המבנה המעוות (במובן הטוב) בעולם:

http://youtu.be/XVJ1vfgv8TQ?t=23s


מיצב וידאו על גגו וקירותיו של המרכז:

http://youtu.be/FkFfE3goqKM


דגם הבניין כפי שהוצג לפני הבנייה:

http://youtu.be/50wkbfo2bHE


שרטוט המבנה המיוחד הזה:

http://youtu.be/RG7FtCetnNk


פנים המרכז:

http://youtu.be/RtQcyPQeznY

איו מינג פיי (Ieoh Ming Pei) הידוע בקיצור שמו "איי אם פיי" (I.M. Pei), הוא אדריכל סיני-אמריקאי, שנחשב לאחד האדריכלים הבולטים בעידן המודרני.

איי אם פיי נולד בסין ב-26 באפריל 1917 והפך לאדריכל אחרי שהיגר לאמריקה. בין השאר הוא תכנן את מוזיאון הרוק-נ'-רול בקליבלנד, אוהיו, מקום המכונה "היכל התהילה של הרוק אנד רול".

הקריירה שלו ידעה גם בעיות, כשנפילת חלונות הזכוכית נמגדל ג'ון האנקוק, שתכנן בבוסטון, פגעה קשות בהכרה המקצועית שלה זכה והעיבה על הקריירה שלו. אבל הוא זכור לרבים בזכות הצלחות מרשימות, שאחת מהן היא החלק החדש, שכולל את פירמידות הזכוכית, במוזיאון הלובר בפאריס.

בשנת 1983 זכה איי אם פיי זכה בפרס פריצקר, שארכיטקטים נוהגים לכנות "פרס נובל של האדריכלות". חוץ מהפרס הזה הוא זכה במגוון פרסי אדריכלות נוספים, כמו מדליית החירות הנשיאותית שהעניק לו הנשיא ג'ורג' בוש ב-1992, מדליית הזהב של AIA שקיבל 1979 ופרס מפעל חיים שהעניק לו בשנת 2003 מוזיאון קופר יואיט לעיצוב.


הנה סיפורו של איי אם פיי:

https://youtu.be/Uqky8wsVWFk


כמה מעבודותיו המפורסמות:

https://youtu.be/wJuYgvNpmLA


סקירה על הפרויקט הכי מפורסם שלו - חידוש מוזיאון הלובר:

https://youtu.be/Uqky8wsVWFk


ובמילותיו שלו על עבודתו הגדולה בלובר בפאריס:

https://youtu.be/xV-AfP1uDNk

דופלי קאסה (Dupli Casa) הוא בית ישן ששופץ והפך למבנה עתידני מרהיב.

הבית שנבנה במקור בשנת 1984, ממוקם בעיר לודביגסבורג, מול עמק הנקר באזור שטוטגרט.

דופלי קאסה מנסה להציג את ההיסטוריה של משפחת הבעלים, שלא לומר "הארכיאולוגיה המשפחתית" שלה. זה נעשה על ידי סיבובים ועיקולים ושכפול צורות במבנה הכולל.

התכנון הגאוני שהפך את דופלי קאסה לאייקוני, כמעט מיד עם השלמתו, הוא פרי עבודתו של האדריכל יורגן מאייר. התכנון שלו חיבר בצורה חכמה בין הפנים לחוץ של הבית והרים אותו כלפי מעלה, תוך שהוא משכיל ליצור מרחב חצי ציבורי בקומת הקרקע.

אבל מדוע ארכיאולוגיה? - כי את הגיאומטריה של המבנה ביסס האדריכל על "טביעת הרגל" של הבית הקודם, אותו חותם היקפי שהותיר בית המשפחה הישן, שעמד לפניו על פני הקרקע.

אגב, עם כל היופי הפנימי והקרוב שלו, רק מוסיף לבית המרהיב הזה המיקום המיוחד שלו. הוא ניצב אל מול נופיה המרהיבים של העיר העתיקה מרבאך ומשקיף אל ארכיון הספרות הלאומית הגרמנית שמצידו השני של עמק נקר.


הנה תמונות של וילת דופלי קאסה:

https://youtu.be/xtjrm8-1IQo


דופלי קאסה מבפנים:

https://youtu.be/VMJ_ZfbSikg


הכל בנוי על "טביעת הרגל" של בית המשפחה הקודם:

https://youtu.be/cOWJHKvi1cU


מהמבנים המיוחדים בשטוטגרט ובכל גרמניה:

https://youtu.be/lgHnTbtWlJI


אם כבר דופלי אז דופליקייט שעשו לה ב"סימס 3":

https://youtu.be/_-OT1GYYZCM


אתר תיירות כמו מיתולוגיה דתית:

https://youtu.be/XszjfLtfk2k

ארכיטקט-העל פרנק גרי הוא מהמובילים בעולם ומבכירי הארכיטקטים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.

גרי הוא יהודי יליד קנדה, שעבר בגיל 17 לארה"ב ולמד שם. הוא מחלוצי הבנייה הדה-קונסטרוקטיביסטית, השוברת את המבנים והצורות החיצונית שהיו מקובלות באדריכלות.

במיוחד הוא עשה זאת בעירו לוס אנג'לס, שם תכנן בתים רבים בעלי צורות חדשניות ומהפכניות מבחינה טכנולוגית. דוגמאות טובות לכך הם אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני בלוס אנג'לס ומוזיאון גוגנהיים בבילבאו, ספרד (ראו בתגית "בילבאו").

מבנה מפורסם אחר שתכנן גרי הוא הבית הרוקד שתכנן בפראג, בירת צ'כיה (ראו בתגית "הבית הרוקד"). זהו מבנה הנראה כאילו הוא באמצע הריקוד ומכונה גם בניין "ג'ינג'ר ופרד", על שם צמד הרקדנים מעולם הקולנוע.

גרי גם תכנן את "ריקוד הדג" ביפאן, מעצמת הדיג העולמית - מבנה מרתק ופיסולי.


הנה מצגת וידאו על האיש, האדריכל והבניינים המפורסמים שתכנן (עברית):

https://youtu.be/ohT2gtunGvs


בניין הדג שתכנן פרנק גרי בברצלונה:

http://youtu.be/KNRY-RL97gM


וכתבת טלוויזיה על אדריכל העל פרנק גרי:

https://youtu.be/Gt1_BgCN6lU?long=yes

הבניין הגדול ביותר שבנו בני אדם אי-פעם הוא ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר" (New Century Global Center) - מבנה עצום שנבנה בסין.

ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר" מכיל כפר מלאכותי שמדמה כפר ים-תיכוני, פארק מים, 14 בתי קולנוע וזירת החלקה רשמית ועוד המון עסקים וחנויות.

כדי שנבין עד כמה גדול המבנה הזה - בגודלו העצום של ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר" יכולה הייתה להיכנס בקלות כל נסיכות מונאקו!


הנה הבניין העצום בעולם - ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר":

http://youtu.be/f_hHcglXXF8


מצגת וידאו של ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר":

http://youtu.be/e_mK2ZvXdos?t=5s


וסיור בבניין הגדול בעולם:

http://youtu.be/_FkyRmcvd5E

כנסיית נוטרדאם די או (Notre Dame du Haut) נמצאת ליד העיר הצרפתית רונשאן ונקראת לעתים גם "כנסיית רונשאן". היא ניצבת על גבעה ומהווה מעין מקדש הצופה ונצפה מכל הכיוונים ברחבי האזור. מה שביוונית נהגו לכנות אקרופוליס, בעברית "מעל העיר".

רבים רואים בכנסייה המרשימה הזו את הדוגמה המוצלחת של אדריכלות הכנסיות של המאה ה-20.

את הכנסייה, שנבנתה בשנת 1954, תכנן האדריכל השווייצרי המפורסם לה קורבוזיה (Le Corbusier) והיא נחשבת לאחת מיצירותיו הטובות ביותר, גם אם היא שונה מעבודות אחרות שלו.

לה קורבוזייה ראה ביחסים שבין הכנסיה לסביבה "נוף אקוסטי". כמו שהוא העיד לא פעם על ציורים שצייר ועל מבנים שתכנן, גם לעיצוב כנסיית רונשאן הוא קיבל השראה מקונכיות וצדפות שנהג לאסוף על חוף הים.

במיוחד בולט הדבר מהגג הקעור שלה, אותו לה קורבוזייה דימה לצדפה. אבל את הדמיון לצדפה ניתן לראות גם בקירות הבטון המקומרים שעליהם הגג ניצב. אגב, כל הקאפלה בנויה בטון, חומר שאחרי מלחמת העולם השנייה קורבוזיה היה מהדוחפים העיקריים להשתמש בו.

במעין מינימליזם שיש לו תפקיד, בתוך הכנסייה אין קישוטים שיפריעו לריכוז של המתפללים. כתוצאה מהחלונות הרבים הפעורים בה בצורה מיוחדת ולא אופיינית לכנסיות, גם משחקי האור שנוצרים בתוכה מייחדים את הכנסייה הזו מכנסיות אחרות.

הכנסיה נבנתה על גבעה שבה ניצבה עד מלחמת העולם השנייה כנסייה קתולית וחרבה בהפצצות. הכנסייה הנוכחית נבנתה במקום שבמשך אלפי שנים שימש מקום מקודש, למעשה עוד מלפני עידן הנצרות, בזמנים של עבודת אלילים באזור. הנוף המרהיב הביא לכך שמזבח נבנה גם מחוץ למבנה, מה שמאפשר תפילות תחת כיפת השמיים ואל מול הנוף המרהיב שמסביב.


הנה כנסיית נוטרדאם די או, מבפנים ומבחוץ:

http://youtu.be/O_qLUWFNVlU


סרטון נוסף:

https://youtu.be/QT6WvvtWUNs


מצגת וידאו של הכנסיה ברונשאן:

http://youtu.be/-cnW2Ci_WUw


ודגם תלת ממדי של הכנסיה המודרנית והמיוחדת רונצ'אמפ:

http://youtu.be/28qkZMXyu4s

צורתו של מגדל נהר הפנינים (Pearl River Tower) דומה לכנף ענקית, אבל הוא לא רק נראה מעניין ומרהיב אלא גם בנוי בצורה ירוקה. את הבניין בן 71 הקומות חוצות שתי מנהרות רוח לרוחבו. ניצול הרוח שנושבת במנהרות הללו מספק לו אנרגיה חשמלית, שמפחיתה כמעט בחצי את צריכת החשמל שלו ואת התלות בתשתית העיר עצמה.

המגדל, שנמצא בעיר גואנגזו שבסין, תוכנן על ידי סום, ממשרדי המעצבים האמריקנים הבולטים כיום. הוא נחשב לאחד המגדלים הירוקים בעולם ומבנה כמעט מהפכני בהתייחסותו לסביבה, במיוחד בהשוואה לאלפי המגדלים שנבנו בסין בשנים האחרונות.


הנה התצפית מראש מגדל נהר הפנינים:

http://youtu.be/Yxj1Q6jDRiA


כך מתחזקים בו את החלונות:

http://youtu.be/x_V4ueZaOnY


כך בנו אותו:

http://youtu.be/jkGWHLiHEw4


ומצגת וידאו:

http://youtu.be/x_V4ueZaOnY

מרכז התעופה של חברת טי דאבל יו איי (TWA Flight Center) הוא אחד הבניינים המיוחדים בעולם ומעבודות תכנון המבנים המיתולוגיות של גאון האדריכלות הפיני-אמריקאי אירו סארינן (Eero Saarinen).

התכנון העתידני הזה הוא חלק מז'אנר אדריכלי עתידני שזכה לשם "אדריכלות גוגי".

קשה להחליט מה מדהים ויפה בו יותר - המבנה החיצוני, שנראה כמו ציפור ענקית הפורשת כנפיים, או הפנים המעוקל ומסוגנן כמבנה עתידני מרהיב ובלתי נתפס ביופיו ובתכנון הגאוני והמתוחכם אך פשוט שלו.

תשאלו את יוצרי הסרט המצליח "Catch me if you can" בכיכובו של לאונרד דה קפריו, שהמרכז הופיע בו.

האדריכלות של מרכז הטיסה ההיסטורי של TWA משנת 1962 הפכה אותו במהירות לאיקוני והוא זכה לכינוי "קתדרלת התעופה". המתכנן סארינן, אגב, לא זכה לראותו גמור כי שנה קודם לפתיחה הוא הלך לעולמו.

עם השנים פשטה TWA את הרגל וחדלה לפעול. גם חברת התעופה טרנס וורלד איירליינס שקנתה והשתמשו במבנה המופלא אחריה לא שרדה. אחריה הפך המסוף שליד טרמינל 5 בנמל התעופה הניו-יורקי ג'ון פ. קנדי למקום רדום וכמעט מת.

18 שנה אחר כך, המהפך הגיע. בשנת 2019 הפך מבנה מרכז התעופה TWA לבית מלון יוקרתי נוסטלגי. המלון שנפתח אז החליף את מה שכונה "קתדרלת התעופה" אבל שמר על כל הסממנים המקוריים שלו וכיבד את מורשת התעופה של חברת התעופה המיתולוגית שסארינן כה התאמץ לכבד.

העיצוב של המלון הוא בסימן רטרו שיק אלגנטי ומוקפד במיוחד. המון סממנים ופריטים של TWA עליה השלום, כמו גם חלל המלון, המשופע ברהיטים הקלאסיים והאייקוניים שתכנן סארינן. הם מקסימים לא פחות מהמבנים של אירו סארינן ומוצבים במלון הזה גם בחדריו הרבים.

משפצי המלון אף הגדילו והחנו על המסלול שלפניו מטוס TWA ישן ומשופץ, המשמש בתור הבר של המלון. עגלת הדיילים עוברת בין המבלים בו והם מזמינים את המשקאות והקוקטיילים, ממש כמו פעם באוויר. אגב, זה לא הבר היחיד ויש עוד 7 כאלה ו-6 מסעדות במלון, מהטובות שיש.

חמותנו הייתה אומרת על זה "שלא נדע חרפת רעב..."


הנה סיפורו של המסוף המיתולוגי שהפך למלון ברוח הסיקסטיז:

https://youtu.be/3uIA9eFSNzY


המלון שהחליף את "קתדרלת התעופה" של אירו סארינן:

https://youtu.be/xgKFdkZeYBg


בלוגר מסביר על המקום:

https://youtu.be/jX4N0Tg4MMk


ההיסטוריה של מרכז TWA לתעופה:

https://youtu.be/SYyJNexJb9Q


ביקור בתוך מרכז הטיסה של TWA:

https://youtu.be/Zq07DzJIA34


התקנת המטוס TWA שהיה לבר:

https://youtu.be/TTD8-rqFcak


וסרט תיעודי על המלון שהחליף את מסוף הנוסעים המיתולוגי של TWA (מתורגם):

https://youtu.be/h0NY-OCnm6c?long=yes

וילה סבואה, או וילה סבוי (Villa Savoye), שנמצאת בפואסי שליד פאריז בצרפת, היא וילה שתכנן האדריכל לה קורבוזיה, בשנת 1929 למשפחת סבואה.

בניצול הבניה עם בטון מזוין היא נחשבת לאבן דרך בסגנון הבינלאומי ובהתפתחות האדריכלות המודרנית. היא ידועה במיוחד בזרימה של המבנה ובניקיון האדריכלי שלו. יש המכנים אותה "המונה ליזה של האדריכלות המודרנית".

לה קורבוזיה היה האדריכל הראשון שלמד לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין, שהומצא בסוף המאה ה-19, כדי ליצור אדריכלות חדשנית וחופשית מבעבר, שכוללת תשובה לצרכים המודרניים והמתבקשים של העידן החדש של אז.

באמצעות וילה סבואה הגדיר לה קורבוזיה את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון שמאפשר הבטון המזוין:

1. בניה על עמודים

2. עמודים פנימיים בקירות שיוצרים חלוקה גאומטרית פנימית לבנין.

3. החלונות באים בקו אופקי רצוף והמתכנן חופשי להכניס באמצעותם אור ואוויר למבנה.

4. מקום הקירות הפנימיים נקבע רק על פי צרכי הדיירים.

5. הגג הוא אזור בילוי ומרגוע לדיירים ומכיל מעין גינה קטנה ומרפסת שיזוף.


הנה סרטון על וילה סאבוי היא וילה סבואה:

http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s


לווילה סבואה יש לא מעט ממשיכים מודרניים, כמו זה:

https://youtu.be/NuSRzpooSpM


או זה:

https://youtu.be/aEfd7fO7e8I

"הדג של ברצלונה", או "בניין הדג" (Peix) שתכנן פרנק גרי בברצלונה, גנב את ההצגה לשאר המתכננים של קו החוף המרהיב של העיר. המבנה, בצורת דג ענק עשוי מתכת זהובה, (יש המכנים אותו "דג הזהב"), מסוכך על מסעדות ובתי קפה, במרכז המסחרי שצמוד לחוף ונמצא מול הנמל האולימפי. "הדג" הפך בשנים האחרונות לסמל המובהק של העיר והפנים המוכרות של ברצלונה.

זהו אולי הפסל-בניין המפורסם בעולם. גרי, אדריכל-על שמוטיב הדג וקשקשי דגים הם רעיונות שחוזרים שוב ושוב ביצירותיו האדריכליות, נוהג לעצב מבנים שהם יצירות פיסול. לא מעט מהבניינים שתכנן בקריירה שלו הם דמויי דגים.


הנה סיפורו של בניין הדג של ברצלונה, כחלק מהחיות המפוסלות בעיר:

https://youtu.be/zfPscLKAvZo


הבניין בסביבתו:

https://youtu.be/TZJsCyVzqDA


מצגת וידאו על "הדג":

https://youtu.be/KNRY-RL97gM


והיכנסו לברצלונה ב-360 מעלות:

http://youtu.be/BSCbqVU0DzE?qr=yes

פרויקט "דה אינטרלייס" (The Interlace) שנבנה בסינגפור הוא אחד הפתרונות היפים לניכור שבמגדלים המודרניים. במקום לבנות מגדלים מנותקים זה מזה, שאין ביניהם קשר ושמושג הקהילה נעלם בהם מזמן, החליטו המתכננים, משרד בשם OMA, שלא להיכנע לניכור המודרני ולהתמודד איתו. הפתרון שנמצא היה "להשכיב" את 31 המגדלים, כך שכל שישה מגדלים הוצבו כך שביניהם יווצרו חצר גדולה או אזור שכונתי, ממש כמו פעם. המתכננים מכנים את מה שנוצר בכינוי "כפר מאונך", או "כפר ורטיקלי".

המגדלים השוכבים יוצרים מראה מהמם ולחלוטין לא שגרתי, שבמבט ראשון נראה קצת כאילו הורכבו על ידי ילד יצירתי שסידר יפה את הקוביות שלו, בלי קשר למה שנהוג ומקובל.. ואולי כך צריך להביט על האדריכלות המודרנית, במבט קצת ילדותי, יצירתי, קצת מופרע.. במחשבה שניה, כך בדיוק הם עושים את הקסמים שבבניינים רבים המופיעים באאוריקה בתגית "אדריכלות מודרנית".


הנה "המגדלים השוכבים" בסינגפור:

http://youtu.be/Ya69WuHcq8M


מצגת וידאו מקיפה יותר של הכפר המאונך:

http://youtu.be/aSbdSnwsWMs


מבט מהאוויר, מרחפן שהועלה מעל הפרויקט המסקרן בכפר האנכי:

http://youtu.be/O7_H39epKIU


והסבר כיצד נבחר הכפר הבנוי לגובה ל"מבנה השנה של שנת 2015" בפסטיבל האדריכלות העולמי:

http://youtu.be/UogcoxFO884

הפרויקט הסיני צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן (Chongqing chaotianmen), שתכנן אדריכל-העל הישראלי משה ספדיה בעיר הסינית צ'ונגצ'ינג, הוא מתחם ענק של 10 מיליון מ"ר. זהו מתחם שמיועד לשימוש מעורב של משרדים, מלון, מגורים ומסחר.

הפרויקט מוקם בחיבור בין שני נהרות ענק, יאנגצה וג'יאלינג. הבניה עלתה 3 מיליארד דולר. אבל פרט מעניין הוא שמעל גורדי השחקים נבנה חלק נוסף, שנראה כמו ספינה הפוכה. הקו הזה אינו חדש ביצירותיו של ספדיה והוא יישם אותו גם בפרויקט קודם שתכנן בסינגפור, של מלון ביי סאנדס, עם טיילת השיים והקזינו הגדול בעולם שנמצא בו.

אגב, התכנון הזה גרם לביקורת על ספדיה והאשמה מצד גורמים בסין שגנב רעיונות מ... עצמו. הם התייחסו לפרויקט "ביי סאנדס" שהוא תכנן בסינגפור. האדריכל הנודע התייחס לטענות הללו בביטול. הוא הטעים שלכל אמן יכול להיות קו או מוטיב שחוזרים בעבודות שונות ושאמן לא גונב מעצמו, אלא פועל על פי הקו של עצמו.


הנה תכנון פרויקט צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן:

https://youtu.be/pNW3xMA5tpE


עוד מהתכניות של הפרויקט המרהיב הזה:

https://youtu.be/e9jit8dhwSE


וההרס שנדרש כדי לבנות את המתחם הגדול:

https://youtu.be/p-R3mvQpCeo

האדריכל אוסקר נִיֶמַאייר (Oscar Niemeyer) היה ללא ספק מפורצי הדרך שבאדריכלים המודרניים במאה ה-20. האיש שאדריכלים אופנתיים ואוהבי קימורים ופיתולים, כמו זאהה חדיד ורם קולהאס, ראו בו השראה וכמי שהשפיע על האדריכלות הדיגיטלית שלהם, היה ללא ספק גדול אדריכלי ברזיל ומי ששלט באדריכלות שלה כמעט כל חייו הבוגרים. ללא מחשב, כן?

כי את מי שתכנן מהסטודיו שלו בקופקבנה, מבנים עתידניים ומרהיבים, דוגמת מבנה המוזיאון הרטרו-פוטוריסטי ודמוי הצלחת המעופפת שהוצב על צוק ליד ריו דה ז'ניירו, רבים ראו כמשפיע עולמי וכ"אחרון המודרניסטים".

הוא נודע במבני הציבור הפיסוליים שתיכנן במהלך השנים ברחבי ברזיל, דוגמת אלו שנבנו בבירה ברזיליה והיו לסמליה של העיר מעוררת המחלוקת, שהוקמה מאפס במרחק 1,000 ק"מ מכל מקום יישוב אחר ועם השנים הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

סגנונו האדריכלי התאפיין בקווי מיתאר קמורים, שלטענתו הושפעו מחמוקי הגוף הנשי. הוא ממש נלחם כנגד הזווית הישרה בבנייה המודרנית. על אף הערכתו לדמויות כמו לה קורבוזיה, נִיֶמַאייר התריס והתנגד ל"מודרניזם הישן" ולזווית הישרה של המבנים שנבנו בו.

כי האדריכל הגאון והחדשני היה דמות מבלבלת ורבת סתירות. רבים הופתעו לגלות שהאיש שתכנן מבנים רבי-רושם לארגונים ומפעלים שהם חלק מהממסד הקפיטליסטי ובנה לא מעט סמלי שלטון ובניינים מפוארים, היה בכלל קומוניסט חד ומאמין. כמי שכמעט ולא תכנן מבנים עממיים כי לדבריו זוהי דמגוגיה והטעייה של מעמד הפועלים, שמה שמגיע לו הם הזדמנויות שוות ושכר טוב יותר.

הוא היה מתומכיהם ומחבריהם של שליטים כמו המהפכן ושליט קובה פידל קסטרו (מי שכינה אותו "הקומוניסט האחרון ששרד") ונשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס. נימאייר אמר בראיונות לא פעם שגם אם הקפיטליזם שולט היום, "המהפכה עוד תנצח". הוא גם מימש את התנגדותו ללאומנות כשבשנות ה-60, בתקופה שבה נשלטה ברזיל בידי החונטה הצבאית, הוא גלה לצרפת למשך 20 שנה.

אגב, פרט חביב - נימאייר היה מחלוצי השימוש ב"שוברי השמש", מה שהיה לרפפות והתריסולים, שזכו להצלחה רבה בעולם ותפסו עוד יותר בישראל.


הנה האוסקר של האדריכלות:

https://youtu.be/mp5jv4-nkvs


מבנים שתכנן:

https://youtu.be/ucHDXGjEklo


תערוכה לאיש שבנה את ברזיליה:

https://youtu.be/5TnJpmbrR6Q


אודיטוריום שתכנן:

https://youtu.be/PhQIRNo-kpU


ספריה פרי תכנונו:

https://youtu.be/7U7hj7lDQ6M


על הביתן שבנה בלונדון:

https://youtu.be/EEmpu95xFE0


וסרטון תיעודי על הגאון הקשיש:

https://youtu.be/eobyUa9kA_A?long=yes

זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח.

קראו לו לואיס או לואי קאן (Louis Khan).

קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי).

קאן הירבה לשלב במבנים שיצר צורות גאומטריות והנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא הצטיין גם באסתטיקה ברוטליסטית, מעין "שירת בטון" ל אדריכל שאהב את הקשיחות של הבטון ויצא בו את היופי המסוים שרק הוא ראה.

הוא טיפל בצורה מבריקה באור והתאורה שבמבנים שלו ובחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק. לעתים אפילו מעט מאיים.

כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות...

קאן היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.

"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).


הנה סרטון על לואיס קאן וגאונותו:

https://youtu.be/zYDWyBhO8Aw


תולדות חייו של לואיס קאן:

https://youtu.be/RKL7hrCLXxM


חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:

https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4


והוא עצמו מסביר את הבנתו:

https://youtu.be/_ank0tSPKzg


העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:

https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4


בית פישר שתכנן קאן:

https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s


ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:

http://youtu.be/jOcHJxgq9nA

השכונה הירושלמית החרדית רמות פולין (Ramot Polin) היא פנינה אדריכלית ברמה בינלאומית. זוהי שכונה המהווה תוצר ושילוב בין שפה עצמאית של אדריכל חדשני ויצירתי והצרכים של הקהילה שבשבילה הוא מתכנן.

מרחוק מזכירה השכונה, שנבנתה בשנת 1972, גבישים משושים או כוורת דבורים ענקית, עם טוויסט מגניב ותלת ממדי.

היה זה האדריכל צבי הקר שתכנן בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת את שכונת "רמות פולין". האדריכל תכנן בה 700 דירות עבור הציבור החרדי, במעין קומפלקס גיאומטרי ענק וחדשני במראהו, של דירות משפחתיות, בעלות קירות חיצוניים המשופעים כלפי חוץ.

צורת המבנים הללו היא של פאון משוכלל הקרוי דודקהדרון ובעברית תריסריון, שיוצרים המחומשים.

האדריכל יצר מבנים מקוריים ולא מושלמים, אך עדיין מותאמים, כשהוא משתדל להתאים אותם לאקלים הקהילתי ולאורח החיים החרדי. מעידות על כך, בין השאר, מרפסות הסוכה לכל יחידה, החצרות הפנימיות שנחבאות בין המבנים וחיפוי האבן הירושלמי, חובה עירונית בעיר הקודש אבל כאן הוא שונה מהרגיל, בהיותו בטון בציפוי של אבן נסורה.

בירושלים בנייני השכונה הם יוצאי דופן ולא פחות מחריגים, גם בנוף האדריכלי של כלל ישראל. אין עוד שכונה בישראל בה קיבלו הארכיטקטים חופש כה משמעותי בתכנון. כמו כמה שכונות אחרות, רמות פולין היא תוצר של יד חופשית שנתן משרד השיכון לאדריכלים ידועים בישראל. ההוראה הייתה לתכנן בשטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים שכונות ובנייני מגורים שיאתגרו את מבני השיכונים של אותם ימים.

גם באינטרנט וגם במגזיני אדריכלות ועיצוב זוכה רמות פולין לפרסום רב. אמנם יש הכוללים אותה בדפי השכונות המוזרות ברשת, אבל איש לא מתעלם ממנה. זה כבר מחמיא.

אך גם אז וגם היום נכתבת לא מעט ביקורת על התכנון והמצב של שכונת רמות פולין. היו מי שראו במבנים האוונגרדיים שלה יומרנות אדריכלית וטענו שדירות הקופסה הקטנות לא נוחות למגורים ושמשרד השיכון נתן יד לפיסול מבנים מעוצבים, על חשבון השימושיות שלהם לדיירים. היו אף שטענו שזהו קוריוז צורני שאולי מבחינה גאומטרית הוא מעניין ואף מפתיע בצורה, אך חסר תוכן של ממש.

הזמן הביא ממד נוסף של בעייתיות לשכונה, שהייתה יכולה להפוך לאייקון אדריכלי בינלאומי. כמו בשכונות חרדיות שונות בעיר, גם כאן נראה שהאכיפה העירונית של עירית ירושלים אינה קיימת. אנרכיה תכנונית בלתי נתפסת מובילה למה שהיה כבר מזמן לחורבן מוחלט של היצירה האסתטית והמודרניסטית הייחודית ביותר בישראל וללא ספק הנועזת מביניהן.


הנה הבתים של שכונת רמות פולין:

https://youtu.be/uIkHPKMFUuQ

בשנת 1890 נחנך בלשון הים של פורת' שבמזרח סקוטלנד, גשר פורת' (Forth Rail Bridge). זהו גשר רכבת שנמצא 14 קילומטרים ממערב לעיר אדינבורו. את הגשר במקום תכנן קודם אדריכל אחר, אך קריסת גשר אחר שתכנן הביאה לביטול הפרויקט ותכנון הגשר הועבר לצמד אדריכלים חדש. בסופו של דבר הם שתכננו את הגשר המוצלח.

גשר פורת' כבר איבד את שיאי האורך והגובה שהיו לו בעת שהוקם, אך הוא נחשב לפלא הנדסי גם בימינו. בתור גשר הפלדה הראשון שהוקם עם מִפתח רחב, הוא בנוי משתי זרועות ראשיות של חצי קילומטר. בבנייתו הושקעו יותר מ-50 אלף טון פלדה.

במהלך הקמת הגשר, כמו בהקמת פרויקטים דומים במאה ה-19, לא פחות מ-57 פועלים קיפחו את חייהם.


הנה סיפורו של גשר פורת':

https://youtu.be/jxWDTga2Fts


ההסבר על גאונות הבנייה של הגשר האדום:

http://youtu.be/xKVnaiGrIk8


הגשר האייקוני מהאוויר:

https://youtu.be/Tk45pTzbKrQ


גשר פורת' בערפל:

https://youtu.be/ZYQxrybpk9A


ההצעה המקורית לבנות אותו:

https://youtu.be/SuukiVsTaCE


הנה השיט מתחתיו:

https://youtu.be/WX1Eno5mbPY


הנה הוא מבעד לערפל האופייני לאזור:

http://youtu.be/ZR3Edb6yhek

אדריכלית-העל ממוצא עיראקי זאהה חדיד (Zaha Hadid) הייתה ללא ספק דמות מיוחדת באדריכלות המודרנית. היא נחשבה אדריכלית של חדשנות ותעוזה, אישה ערבית וזרה בבריטניה, שהפכה לאחת המבריקות שבאדריכליות, לאשת עסקים מדהימה ולמלכת האפקטים והרעיונות הצורניים הקמורים, עקמומיים ומעוותים במכוון.

חדיד היא האישה הראשונה שזכתה בפרס היוקרתי בעולם לאדריכלים - פרס פריצקר. לבסוף היא אף זכתה בו פעמיים.

כיאה לאדריכלית-על, עבודותיה של מי שהקימה משרד קטן עם 5 עובדים ופיתחה אותו למשרד מטורף ובו 400 אדריכלים, פרושות בכל העולם.

המבנים פרי תכנונה ניצבים בכל יבשת - מסין ועד אירופה, אמריקה ולמעשה - בכל מקום בעולם שבו חיפשו מבנה מעוצב שכאילו נלקח מעולם אחר, או לפחות ממסך מחשב.

ואכן, יכולותיה העיצוביות של חדיד נגזרות מהדמיון והשליטה המוחלטת שלה בגרפיקת מחשב. כיוצרת ומתכננת מבנים מזרם שקיבל את השם "האדריכלות הדיגיטלית", היא התמחתה בקווים מקומרים ונועזים ובצורות שנראות כאילו נלקחו מעולמות אחרים.

קשה לדבר על גאונית-העל הזו במונחים של מי שהייתה. באופן מסוים קל יותר לתפוס אותה כמי שהייתה העתיד, או זו שהצליחה בעידן המודרני לשרטט, תרתי משמע, את האדריכלות של העתיד, שאותו לא תזכה לצער כולם לחוות.

השליטה המקצועית הפנומנלית של האישה, שנולדה בעיראק ושברה כל סטריאוטיפ אפשרי בדרך לטופ של האדריכלות המודרנית, הייתה מוחלטת. מתחילת לימודי האדריכלות שלה באנגליה, היא הצטיינה בדמיון ובחשיבה נועזת והתעלתה על כל חבריה ללימודים ביכולותיה.

מאוחר יותר היא תפרוץ לעולם המחשבים וביחד עם שותפה פטריק שומאכר היא תהיה הראשונה לתכנן מבנים בגרפיקת מחשב וליצור מבנים שרק דמיונה היה יכול לפנטז ורק מחשב יכול לאפשר להנדס. השמרנים של עולם האדריכלות יתפלצו. יהיו מהם מי שיטיחו ויכתבו בפומבי ביקורות קשות ואף פוגעניות, עם הגדרות כמו "מפלצות ארכיטקטוניות" למבנים החדשניים שלה. אבל על כל ביקורת כזו שספגה חדיד בחייה, היא קיבלה שלל סופרלטיבים ומחמאות שזכתה להם מכל עבר, מכל כתב עת אדריכלי ובמיוחד מהתקשורת ומהציבור הרחב.

כמעט כל מבנה חדש שלה, נתקל בהתנגדות ומחאות בהתחלה ואז הפך לגאוות העיר או המקום שבו נבנה.

ואכן, השימושים שלה בתוכנות מחשב, אותם יישומים ומומחיות שאפשרו לה לתכנן בתים מטורפים ביופיים ופורצי דרך בצורניות הייחודית, המקומרת, שוברת הצורות הסטנדרטיות - כל אלו מיקמו אותה הרחק בעתיד. שום אנציקלופדיה לא אמורה לכתוב כך, אבל לא קשה לדמיין את זאהה חדיד, האישה הטובה ביותר בתולדות האדריכלות ומגדולי האדריכלים בהיסטוריה, ממתינה לנו אי-שם בעתיד, עם עוד שלל הפתעות שהכינה לנו על המחשב האלוהי שלה בגן-עדן.


הנה סיפורה של חדיד (עברית):

https://youtu.be/chUW2Q_p1TQ?t=23s


במילותיה שלה על הקריירה המופלאה של מי "שהכל היה נגדי, אבל...":

https://youtu.be/lKT-mCO66GY


כמה מבנים של זאהה חדיד בעולם:

https://youtu.be/P9SjD1J0omk


על הארכיטקטית זאהה חדיד:

http://youtu.be/T1s0x5jmggo


הגלקסי סוהו שתכננה חדיד בבייג'ינג סין:

https://youtu.be/8mRPnFVSUzE


על המבנים הגדולים שתכננה זאהה חאדיד:

https://youtu.be/MrRvX5I8PyY


יאכטה שעצבה חדיד לחברת אוניות:

https://youtu.be/02Tz_tdwKZI


לאחר מותה הסתיימה בנייתו של בית המגורים "קפיטל היל רזידנס" שהיא תכננה לאיל נדל"ן רוסי. הנה נורמן פוסטר מדבר עליה ועל הבית שהורישה:

https://youtu.be/-00n12nnzTI


על האישה והאגדה:

https://youtu.be/FwOqd5Rf0tc?long=yes


והנה משרד האדריכלים שלה - בסרט תדמית מטורף:

https://youtu.be/kp_ZTnanbZ8?long=yes