» «
מגדל פנינת המזרח
איפה נמצא מגדל פנינת המזרח?



מגדל פנינת המזרח (Oriental Pearl Tower) הוא מגדל תקשורת שנבנה ב-1994 על גדת נהר הואנגפו, בשאנגחאי, סין. עד שנת 2007 היה מגדל פנינת המזרח המגדל הגבוה ביותר בסין. כיום יש גבוהים ממנו במדינה המתפתחת במהירות.

בראש המגדל יש לו רצפת זכוכית שאפשר להגדיר רק כמפחידה במיוחד. הצעידה עליה היא כמו ללכת באוויר והיא רק לבעלי לב חזק..


הנה ההליכה על ראש המגדל, כולל רצפת הזכוכית המפחידה:

http://youtu.be/aNu7nmFtyuE


כל מגדל פנינת המזרח:

http://youtu.be/NLZ2Zi_QZNE


והעיר שנגחאי:

http://youtu.be/Jr5BhBxWKT8
פרויקט עדן
מה זה פרויקט עדן?



האם בעתיד נצטרך לחיות בערי-חממה ענקיות כדי לנשום אוויר צח ולגדל עצים וצמחים מסביבנו?

קחו מחצבה ישנה ומוזנחת והפעילו את הדמיון... פרויקט עדן (Eden Project), היער הסגור הגדול בעולם, תוכנן על ידי האדריכל ניקולאס גרימשו ונבנה במכתש מלאכותי קטן בקורנוול שבאנגליה, בדיוק במקום שבו הייתה בעבר מחצבת מינרלים נטושה.

גרימשו, אדריכל מוביל בתחום הבנייה הירוקה, בחר את הכיפות הגאודזיות הללו ל"פרויקט עדן", אבל הוא תמיד הדגיש שהן תוכננו בעצם על ידי הטבע. הסיבה: הן מחקות את המבנה של חלות הדבש של הדבורים, כולל המשושים האופייניים כל כך..

מעבר למראה העתידני והמרהיב של הכיפות החצי שקופות הללו, פרויקט עדן הוא פרויקט חינוכי ותיירותי, שנועד להיות מקום גידול לצמחים מכל העולם. במיוחד שוקדים בו על הצגת צמחיה של אקלים טרופי ואקלים ים-תיכוני.

הפרויקט מצוי בתוך מתחם סגור שכולל גנים בוטניים ומבנים. הגנים נראים כמו יערות גשם שנוח לשוטט בהם וללמוד על פלאי הצמחייה של העולם ולהבין את החשיבות של שימור הצמחייה הזו.

כך הפך פצע מכוער באדמה לפרויקט חינוכי ומהנה, שמעניק שעות של הנאה למבקרים.


הנה פרויקט עדן המרשים:

https://youtu.be/f8unx8-pZxg


הצגה של יערות הגשם בפרויקט עדן:

http://youtu.be/JkTGpETay10?t=8s


תצוגה מפורטת של הצמחים המיוחדים שרואים בתוך הפרויקט עדן:

http://youtu.be/g9ZYIt6f19w


ומצגת וידאו של היער הסגור הגדול בעולם:

https://youtu.be/1LocBVbnw2Q
מרכז התרבות היידר אלייב
מהו המקומר של זאהה חדיד?



המבנה המעוקם ביותר בעולם, הבוהק בלובנו בין מבני העיר באקו, הוא ללא ספק מרכז התרבות היידר אלייב (Heydar Aliyev Cultural Center). הוא מיוחד הן בקימוריו הגיאומטריים, שאין בהם חלק ישר כלשהו והן בשל העובדה שמדובר בפאר מגלומני שנועד כולו להנציח את השליט המקומי. בבניין שוכנים ספריה, מוזיאון ומרכז כנסים עם כמה אולמות.

אבל המיוחד בו הוא המבנה לא שגרתי שתוכנן על ידי האדריכלית הגאונית זאהה חדיד. המבנה הזה מציע כל כך הרבה סגנון ועדיין הוא כל כך שימושי ונכון מבחינה אנושית וסביבתית. עם מעטפת המשכית בעלת עקמומית שתוכננה לסמל את השינוי לעומת המבנים המרובים בעלי הקווים הישרים והחותכים מהתקופה והסגנון הסובייטיים, גג הנמשך כלפי מעלה, כמו רוצה לפרוץ מהאדמה אל השמיים, קירות זכוכית אדירים המספקים ים של תאורה טבעית, קיפולי מעטפת הגולשים אל הכיכר ובו-בזמן מפרידים בין אגפי הבניין ועוד.

כמו מבנים פוסט-מודרניסטיים רבים כיום, גם מרכז התרבות ע"ש הנשיא אלייב נראה כמו יצור חייזרי שנחת או בקע מביצת העיר שבה הוא נבנה. הבניין, המעוצב בדוגמת החתימה של הנשיא המנוח, זכה בפרס "עיצוב השנה 2014" של מוזיאון העיצוב בלונדון. ועד השופטים נימק את הבחירה בכך ש"המבנה יפהפה, מהווה מקור השראה ומציג חזון ברור של גאונות. אנו סבורים שזו עבודה בלתי רגילה הראויה לציון". ומדובר בשיא חשוב, שכן זו הפעם הראשונה שהעיצוב הזוכה הוא מבנה אדריכלי והפעם הראשונה שאישה היא שנוטלת את הפרס השנתי הזה.


הנה המבנה המעוות (במובן הטוב) בעולם:

http://youtu.be/XVJ1vfgv8TQ?t=23s


מיצב וידאו על גגו וקירותיו של המרכז:

http://youtu.be/FkFfE3goqKM


דגם הבניין כפי שהוצג לפני הבנייה:

http://youtu.be/50wkbfo2bHE


שרטוט המבנה המיוחד הזה:

http://youtu.be/RG7FtCetnNk


פנים המרכז:

http://youtu.be/RtQcyPQeznY
קינגדום טאואר
מהו המגדל שגובהו קילומטר?



המגדל בגובה קילומטר עדיין לא קיים. בעיר החוף ג'דה שבערב הסעודית, לחופי ים סוף, בונים את מגדל ה"קינגדום טאואר" (Kingdom Tower), שיהיה המגדל הגבוה בעולם.

גובהו המתוכנן והמדויק של מגדל ג'דה יהיה 1007 מטרים. עם 157 קומותיו, הוא מבטיח להיות הראשון שיעבור בגובהו את מחסום הקילומטר.

עלות הבנייה של הקינגדום טאואר על קילומטר הגובה שלו אינה זולה כלל והיא נאמדת ביותר ממיליארד דולר.

בניית המבנה עצום המידות הזה הייתה אמורה להיות מושלמת בשנת 2018, אבל די מהר התברר שהמבצע ההנדסי המטורף הזה ייקח קצת יותר זמן.

כשיושלם המגדל ובנייתו תסתיים, איפשהו בין שנת 2021 ל-2022, הוא עתיד להפוך למבנה הגבוה ביותר בעולם ולמבנה הראשון בתולדות המין האנושי שמגיע לגובה של קילומטר.


הנה התכניות של קינגדום טאואר בערב הסעודית:

https://youtu.be/Gtf_uK4C09g


תיאורו העתידי:

https://youtu.be/cV7F7DfWsog


ומצגת וידאו על מה שיהיה המגדל העצום בתבל:

https://youtu.be/3vbkVLFMvRI

אדריכלות מודרנית

דופלי קאסה
מהי הארכיאולוגיה המשפחתית של דופלי קאסה?



דופלי קאסה (Heydar Aliyev Cultural Center) הוא בית ישן ששופץ והפך למבנה עתידני מרהיב.

הבית שנבנה במקור בשנת 1984, ממוקם בעיר לודביגסבורג, מול עמק הנקר באזור שטוטגרט.

דופלי קאסה מנסה להציג את ההיסטוריה של משפחת הבעלים, שלא לומר "הארכיאולוגיה המשפחתית" שלה. זה נעשה על ידי סיבובים ועיקולים ושכפול צורות במבנה הכולל.

התכנון הגאוני שהפך את דופלי קאסה לאייקוני, כמעט מיד עם השלמתו, הוא פרי עבודתו של האדריכל יורגן מאייר. התכנון שלו חיבר בצורה חכמה בין הפנים לחוץ של הבית והרים אותו כלפי מעלה, תוך שהוא משכיל ליצור מרחב חצי ציבורי בקומת הקרקע.

אבל מדוע ארכיאולוגיה? - כי את הגיאומטריה של המבנה ביסס האדריכל על" טביעת הרגל", אותו חותם היקפי שהותיר בית המשפחה הישן, שעמד לפניו על פני הקרקע.

אגב, עם כל היופי הפנימי והקרוב שלו, רק מוסיף לבית המרהיב הזה המיקום המיוחד שלו. הוא ניצב אל מול נופיה המרהיבים של העיר העתיקה מרבאך ומשקיף אל ארכיון הספרות הלאומית הגרמנית שמצידו השני של עמק נקר.


הנה תמונות של וילת דופלי קאסה:

https://youtu.be/xtjrm8-1IQo

https://youtu.be/cOWJHKvi1cU


מהמבנים המיוחדים בשטוטגרט ובכל גרמניה:

https://youtu.be/lgHnTbtWlJI


דופלי קאסה מבפנים:

https://youtu.be/VMJ_ZfbSikg


אם כבר דופלי אז דופליקייט שעשו לה ב"סימס 3":

https://youtu.be/_-OT1GYYZCM


אתר תיירות כמו מיתולוגיה דתית:

https://youtu.be/XszjfLtfk2k
ניו סנצ'ורי גלובל סנטר
מהו הבניין הגדול ביותר בעולם?



הבניין הגדול ביותר שבנו בני אדם אי-פעם הוא ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר" (New Century Global Center) - מבנה עצום שנבנה בסין.

ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר" מכיל כפר מלאכותי שמדמה כפר ים-תיכוני, פארק מים, 14 בתי קולנוע וזירת החלקה רשמית ועוד המון עסקים וחנויות.

כדי שנבין עד כמה גדול המבנה הזה - בגודלו העצום של ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר" יכולה הייתה להיכנס בקלות כל נסיכות מונאקו!


הנה הבניין העצום בעולם - ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר":

http://youtu.be/f_hHcglXXF8


מצגת וידאו של ה"ניו סנצ'ורי גלובל סנטר":

http://youtu.be/e_mK2ZvXdos?t=5s


וסיור בבניין הגדול בעולם:

http://youtu.be/_FkyRmcvd5E
בניין הדג
מהו בניין הדג בברצלונה?



"הדג של ברצלונה", או "בניין הדג" (Peix) שתכנן פרנק גרי בברצלונה, גנב את ההצגה לשאר המתכננים של קו החוף המרהיב של העיר. המבנה, בצורת דג ענק עשוי מתכת זהובה, (יש המכנים אותו "דג הזהב"), מסוכך על מסעדות ובתי קפה, במרכז המסחרי שצמוד לחוף ונמצא מול הנמל האולימפי. "הדג" הפך בשנים האחרונות לסמל המובהק של העיר והפנים המוכרות של ברצלונה.

זהו אולי הפסל-בניין המפורסם בעולם. גרי, אדריכל-על שמוטיב הדג וקשקשי דגים הם רעיונות שחוזרים שוב ושוב ביצירותיו האדריכליות, נוהג לעצב מבנים שהם יצירות פיסול. לא מעט מהבניינים שתכנן בקריירה שלו הם דמויי דגים.


הנה בניין הדג של ברצלונה, כחלק מהחיות המפוסלות בעיר:

https://youtu.be/SshB6Jb2jsE?t=12s


הבניין בסביבתו:

https://youtu.be/TZJsCyVzqDA


מצגת וידאו על "הדג":

https://youtu.be/zfPscLKAvZo


והיכנסו לברצלונה ב-360 מעלות:

http://youtu.be/BSCbqVU0DzE?qr=yes
אוסקר נימאייר
מי היה אדריכל-העל הברזילאי אוסקר נִיֶמַאייר?



האדריכל אוסקר נִיֶמַאייר (Oscar Niemeyer) היה ללא ספק מפורצי הדרך שבאדריכלים המודרניים במאה ה-20. האיש שאדריכלים אופנתיים ואוהבי קימורים ופיתולים, כמו זאהה חדיד ורם קולהאס, ראו בו השראה וכמי שהשפיע על האדריכלות הדיגיטלית שלהם, היה ללא ספק גדול אדריכלי ברזיל ומי ששלט באדריכלות שלה כמעט כל חייו הבוגרים. ללא מחשב, כן?

כי את מי שתכנן מהסטודיו שלו בקופקבנה, מבנים עתידניים ומרהיבים, דוגמת מבנה המוזיאון הרטרו-פוטוריסטי ודמוי הצלחת המעופפת שהוצב על צוק ליד ריו דה ז'ניירו, רבים ראו כמשפיע עולמי וכ"אחרון המודרניסטים".

הוא נודע במבני הציבור הפיסוליים שתיכנן במהלך השנים ברחבי ברזיל, דוגמת אלו שנבנו בבירה ברזיליה והיו לסמליה של העיר מעוררת המחלוקת, שהוקמה מאפס במרחק 1,000 ק"מ מכל מקום יישוב אחר ועם השנים הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

סגנונו האדריכלי התאפיין בקווי מיתאר קמורים, שלטענתו הושפעו מחמוקי הגוף הנשי. הוא ממש נלחם כנגד הזווית הישרה בבנייה המודרנית. על אף הערכתו לדמויות כמו לה קורבוזיה, נִיֶמַאייר התריס והתנגד ל"מודרניזם הישן" ולזווית הישרה של המבנים שנבנו בו.

כי האדריכל הגאון והחדשני היה דמות מבלבלת ורבת סתירות. רבים הופתעו לגלות שהאיש שתכנן מבנים רבי-רושם לארגונים ומפעלים שהם חלק מהממסד הקפיטליסטי ובנה לא מעט סמלי שלטון ובניינים מפוארים, היה בכלל קומוניסט חד ומאמין. כמי שכמעט ולא תכנן מבנים עממיים כי לדבריו זוהי דמגוגיה והטעייה של מעמד הפועלים, שמה שמגיע לו הם הזדמנויות שוות ושכר טוב יותר.

הוא היה מתומכיהם ומחבריהם של שליטים כמו המהפכן ושליט קובה פידל קסטרו (מי שכינה אותו "הקומוניסט האחרון ששרד") ונשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס. נימאייר אמר בראיונות לא פעם שגם אם הקפיטליזם שולט היום, "המהפכה עוד תנצח". הוא גם מימש את התנגדותו ללאומנות כשבשנות ה-60, בתקופה שבה נשלטה ברזיל בידי החונטה הצבאית, הוא גלה לצרפת למשך 20 שנה.

אגב, פרט חביב - נימאייר היה מחלוצי השימוש ב"שוברי השמש", מה שהיה לרפפות והתריסולים, שזכו להצלחה רבה בעולם ותפסו עוד יותר בישראל.


הנה האוסקר של האדריכלות:

https://youtu.be/mp5jv4-nkvs


מבנים שתכנן:

https://youtu.be/ucHDXGjEklo


תערוכה לאיש שבנה את ברזיליה:

https://youtu.be/5TnJpmbrR6Q


אודיטוריום שתכנן:

https://youtu.be/PhQIRNo-kpU


ספריה פרי תכנונו:

https://youtu.be/7U7hj7lDQ6M


על הביתן שבנה בלונדון:

https://youtu.be/EEmpu95xFE0


וסרטון תיעודי על הגאון הקשיש:

https://youtu.be/eobyUa9kA_A?long=yes


לואיס קאן
למה לא זכה האדריכל לואיס קאן להכרה בחייו?



זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח. קראו לו לואיס קאן.

קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי). קאן הרבה לשלב במבנים שיצר צורות הנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא טיפל בצורה מבריקה בתאורה במבנים שלו והיה בחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק, לעתים היה אפילו מעט מאיים.

כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות.. הוא היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.

"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).


הנה סרטון על חייו של לואיס קאן:

https://youtu.be/RKL7hrCLXxM


חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:

https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4


והוא עצמו מסביר את הבנתו:

https://youtu.be/_ank0tSPKzg


העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:

https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4


בית פישר שתכנן קאן:

https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s


ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:

http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
מיהו אדריכל העל פרנק גרי?



ארכיטקט-העל פרנק גרי הוא מהמובילים בעולם ומבכירי הארכיטקטים של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21. גרי הוא יהודי יליד קנדה, שעבר בגיל 17 לארה"ב ולמד שם. הוא מחלוצי הבנייה הדה-קונסטרוקטיביסטית, השוברת את המבנים והצורות החיצונית שהיו מקובלות באדריכלות. במיוחד הוא עשה זאת בעירו לוס אנג'לס, שם תכנן בתים רבים בעלי צורות חדשניות ומהפכניות מבחינה טכנולוגית. דוגמאות טובות לכך הם אולם הקונצרטים על שם וולט דיסני בלוס אנג'לס ומוזיאון גוגנהיים בבילבאו, ספרד (ראו בתגית "בילבאו").

מבנה מפורסם אחר שתכנן גרי הוא הבית הרוקד שתכנן בפראג, בירת צ'כיה (ראו בתגית "הבית הרוקד"). זהו מבנה הנראה כאילו הוא באמצע הריקוד ומכונה גם בניין "ג'ינג'ר ופרד", על שם צמד הרקדנים מעולם הקולנוע.

גרי גם תכנן את "ריקוד הדג" ביפאן, מעצמת הדיג העולמית - מבנה מרתק ופיסולי.


הנה מצגת וידאו על האיש, האדריכל והבניינים המפורסמים שתכנן (עברית):

https://youtu.be/ohT2gtunGvs


בניין הדג שתכנן פרנק גרי בברצלונה:

http://youtu.be/KNRY-RL97gM


וכתבת טלוויזיה על אדריכל העל פרנק גרי:

https://youtu.be/Gt1_BgCN6lU?long=yes
מהם המגדלים האופקיים של סינגפור?



פרויקט "דה אינטרלייס" (The Interlace) שנבנה בסינגפור הוא אחד הפתרונות היפים לניכור שבמגדלים המודרניים. במקום לבנות מגדלים מנותקים זה מזה, שאין ביניהם קשר ושמושג הקהילה נעלם בהם מזמן, החליטו המתכננים, משרד בשם OMA, שלא להיכנע לניכור המודרני ולהתמודד איתו. הפתרון שנמצא היה "להשכיב" את 31 המגדלים, כך שכל שישה מגדלים הוצבו כך שביניהם יווצרו חצר גדולה או אזור שכונתי, ממש כמו פעם. המתכננים מכנים את מה שנוצר בכינוי "כפר מאונך", או "כפר ורטיקלי".

המגדלים השוכבים יוצרים מראה מהמם ולחלוטין לא שגרתי, שבמבט ראשון נראה קצת כאילו הורכבו על ידי ילד יצירתי שסידר יפה את הקוביות שלו, בלי קשר למה שנהוג ומקובל.. ואולי כך צריך להביט על האדריכלות המודרנית, במבט קצת ילדותי, יצירתי, קצת מופרע.. במחשבה שניה, כך בדיוק הם עושים את הקסמים שבבניינים רבים המופיעים באאוריקה בתגית "אדריכלות מודרנית".


הנה "המגדלים השוכבים" בסינגפור:

http://youtu.be/Ya69WuHcq8M


מצגת וידאו מקיפה יותר של הכפר המאונך:

http://youtu.be/aSbdSnwsWMs


מבט מהאוויר, מרחפן שהועלה מעל הפרויקט המסקרן בכפר האנכי:

http://youtu.be/O7_H39epKIU


והסבר כיצד נבחר הכפר הבנוי לגובה ל"מבנה השנה של שנת 2015" בפסטיבל האדריכלות העולמי:

http://youtu.be/UogcoxFO884
מהם בנייני הספינה ההפוכה בסין?



הפרויקט הסיני צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן (Chongqing chaotianmen), שתכנן אדריכל-העל הישראלי משה ספדיה בעיר הסינית צ'ונגצ'ינג, הוא מתחם ענק של 10 מיליון מ"ר. זהו מתחם שמיועד לשימוש מעורב של משרדים, מלון, מגורים ומסחר.

הפרויקט מוקם בחיבור בין שני נהרות ענק, יאנגצה וג'יאלינג. הבניה עלתה 3 מיליארד דולר. אבל פרט מעניין הוא שמעל גורדי השחקים נבנה חלק נוסף, שנראה כמו ספינה הפוכה. הקו הזה אינו חדש ביצירותיו של ספדיה והוא יישם אותו גם בפרויקט קודם שתכנן בסינגפור, של מלון ביי סאנדס, עם טיילת השיים והקזינו הגדול בעולם שנמצא בו.

אגב, התכנון הזה גרם לביקורת על ספדיה והאשמה מצד גורמים בסין שגנב רעיונות מ... עצמו. הם התייחסו לפרויקט "ביי סאנדס" שהוא תכנן בסינגפור. האדריכל הנודע התייחס לטענות הללו בביטול. הוא הטעים שלכל אמן יכול להיות קו או מוטיב שחוזרים בעבודות שונות ושאמן לא גונב מעצמו, אלא פועל על פי הקו של עצמו.


הנה תכנון פרויקט צ'ונגצ'ינג צ'אוטיאנמן:

https://youtu.be/pNW3xMA5tpE


עוד מהתכניות של הפרויקט המרהיב הזה:

https://youtu.be/e9jit8dhwSE


וההרס שנדרש כדי לבנות את המתחם הגדול:

https://youtu.be/p-R3mvQpCeo
מהם הבניינים המרתקים שתכנן דניאל ליבסקינד?



דניאל ליבסקינד הוא אדריכל יהודי, מהמובילים בעולם כיום. הוא בנם של ניצולי שואה שנבחר לתכנן את המוזיאון היהודי בברלין, מוזיאון שנחנך בדיוק ביום שבו נחרבו מגדלי התאומים בניו יורק.

12 שנה לאחר מכן, סגר האדריכל המוערך מעגל והשלים את "מגדל החירות". זהו מגדל שמתנשא לגובה 1776 רגל - סמל לשנת הכרזת העצמאות האמריקאית. הוא הפך בכך למגדל הגבוה ביותר בארצות הברית. אבל סגירת המעגל היא לא גובהו או שמו של המגדל אלא העובדה שהוא הוקם על חורבות מגדלי התאומים, שהוחרבו ביום שבו קנה ליבסקינד את עולמו בברלין.

ליבסקינד ידוע כמי שמתכנן בניינים אייקוניים - בניינים שקשה לשכוח והם כה מיוחדים שהם הופכים לעוצרי נשימה. ממגדלי ה"השתקפויות" שבמפרץ קפל, סינגפור ועד ל"מגדל החירות" שבמרכז הסחר העולמי החדש בניו יורק, על מקום נפילת המגדלים התאומים ב-11 בספטמבר 2001.

מצד שני ליבסקינד הוא גם האדריכל המזוהה ביותר עם תכנון של אתרי הנצחה בעולם. המוזיאון היהודי בברלין בנוי אצלו כבניין מלא בסדקים שמסמלים את העבר הקשה של יהודי גרמניה וברלין. במוזיאון המלחמה בדרזדן שבגרמניה למשל, הוא הפליא להוסיף למבנה חמור-הסבר מהמאה ה-19 אגף מודרניסטי שמייצג בעיניו את ההווה הדמוקרטי.


הנה סרטון עם בניינים שתכנן הארכיטקט דניאל ליבסקינד:

http://youtu.be/xLlV3y1r91s


ומגדלי "ההשתקפויות" שתכנן ליבסקינד בסינגפור:

http://youtu.be/0QLISAps2sM
מהי וילה סבואה?



וילה סבואה, או וילה סבוי (Villa Savoye), שנמצאת בפואסי שליד פאריז בצרפת, היא וילה שתכנן האדריכל לה קורבוזיה, בשנת 1929 למשפחת סבואה. בניצול הבניה עם בטון מזוין היא נחשבת לאבן דרך בסגנון הבינלאומי ובהתפתחות האדריכלות המודרנית. היא ידועה במיוחד בזרימה של המבנה ובניקיון האדריכלי שלו. יש המכנים אותה "המונה ליזה של האדריכלות המודרנית".

לה קורבוזיה היה האדריכל הראשון שלמד לנצל את יתרונותיו של הבטון המזוין, שהומצא בסוף המאה ה-19, כדי ליצור אדריכלות חדשנית וחופשית מבעבר, שכוללת תשובה לצרכים המודרניים והמתבקשים של העידן החדש של אז.

באמצעות וילה סבואה הגדיר לה קורבוזיה את חמשת העקרונות הבסיסיים לתכנון שמאפשר הבטון המזוין:

1. בניה על עמודים

2. עמודים פנימיים בקירות שיוצרים חלוקה גאומטרית פנימית לבנין.

3. החלונות באים בקו אופקי רצוף והמתכנן חופשי להכניס באמצעותם אור ואוויר למבנה.

4. מקום הקירות הפנימיים נקבע רק על פי צרכי הדיירים.

5. הגג הוא אזור בילוי ומרגוע לדיירים ומכיל מעין גינה קטנה ומרפסת שיזוף.


הנה סרטון על וילה סאבוי היא וילה סבואה:

http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s


לווילה סבואה יש לא מעט ממשיכים מודרניים, כמו זה:

https://youtu.be/NuSRzpooSpM


או זה:

https://youtu.be/aEfd7fO7e8I
מיהו האדריכל איו מינג פאיי?



איו מינג פיי (Ieoh Ming Pei) הידוע בקיצור שמו "איי אם פיי" (I.M. Pei), הוא אדריכל סיני-אמריקאי, שנחשב לאחד האדריכלים הבולטים בעידן המודרני.

איי אם פיי נולד בסין ב-26 באפריל 1917 והפך לאדריכל אחרי שהיגר לאמריקה. בין השאר הוא תכנן את מוזיאון הרוק-נ'-רול בקליבלנד, אוהיו, מקום המכונה "היכל התהילה של הרוק אנד רול".

הקריירה שלו ידעה גם בעיות, כשנפילת חלונות הזכוכית נמגדל ג'ון האנקוק, שתכנן בבוסטון, פגעה קשות בהכרה המקצועית שלה זכה והעיבה על הקריירה שלו. אבל הוא זכור לרבים בזכות הצלחות מרשימות, שאחת מהן היא החלק החדש, שכולל את פירמידות הזכוכית, במוזיאון הלובר בפאריס.

בשנת 1983 זכה איי אם פיי זכה בפרס פריצקר, שארכיטקטים נוהגים לכנות "פרס נובל של האדריכלות". חוץ מהפרס הזה הוא זכה במגוון פרסי אדריכלות נוספים, כמו מדליית החירות הנשיאותית שהעניק לו הנשיא ג'ורג' בוש ב-1992, מדליית הזהב של AIA שקיבל 1979 ופרס מפעל חיים שהעניק לו בשנת 2003 מוזיאון קופר יואיט לעיצוב.


הנה כמה מעבודותיו המפורסמות:

https://youtu.be/wJuYgvNpmLA


סקירה על הפרויקט הכי מפורסם שלו - חידוש מוזיאון הלובר:

https://youtu.be/Uqky8wsVWFk


במילותיו שלו על עבודתו הגדולה בלובר בפאריס:

https://youtu.be/xV-AfP1uDNk
מהי כנסיית נוטרדאם די או?



כנסיית נוטרדאם די או (Notre Dame du Haut) נמצאת ליד העיר הצרפתית רונשאן ונקראת לעתים גם "כנסיית רונשאן". היא ניצבת על גבעה ומהווה מעין מקדש הצופה ונצפה מכל הכיוונים ברחבי האזור. מה שביוונית נהגו לכנות אקרופוליס, בעברית "מעל העיר".

רבים רואים בכנסייה המרשימה הזו את הדוגמה המוצלחת של אדריכלות הכנסיות של המאה ה-20.

את הכנסייה, שנבנתה בשנת 1954, תכנן האדריכל השווייצרי המפורסם לה קורבוזיה (Le Corbusier) והיא נחשבת לאחת מיצירותיו הטובות ביותר, גם אם היא שונה מעבודות אחרות שלו.

לה קורבוזייה ראה ביחסים שבין הכנסיה לסביבה "נוף אקוסטי". כמו שהוא העיד לא פעם על ציורים שצייר ועל מבנים שתכנן, גם לעיצוב כנסיית רונשאן הוא קיבל השראה מקונכיות וצדפות שנהג לאסוף על חוף הים.

במיוחד בולט הדבר מהגג הקעור שלה, אותו לה קורבוזייה דימה לצדפה. אבל את הדמיון לצדפה ניתן לראות גם בקירות הבטון המקומרים שעליהם הגג ניצב.

משחקי האור שנוצרים בתוכה, כתוצאה מהחלונות הרבים הפעורים בה בצורה מיוחדת ולא אופיינית לכנסיות, גם הם מייחדים אותה מכנסיות אחרות.

הכנסיה נבנתה על גבעה שבה ניצבה עד מלחמת העולם השנייה כנסייה קתולית. הכנסייה ההיא חרבה בהפצצות. למעשה אותה כנסייה נבנתה במקום ששימש במשך אלפי שנים מקום מקודש, עוד לפני עידן הנצרות.


הנה כנסיית נוטרדאם די או, מבפנים ומבחוץ:

http://youtu.be/O_qLUWFNVlU


סרטון נוסף:

https://youtu.be/QT6WvvtWUNs


מצגת וידאו של הכנסיה ברונשאן:

http://youtu.be/-cnW2Ci_WUw


ודגם תלת ממדי של הכנסיה המודרנית והמיוחדת רונצ'אמפ:

http://youtu.be/28qkZMXyu4s
איך נולדה שכונת בתי הכדור בהולנד?


את "בתי הכדור" בהולנד קשה להחמיץ. דמיינו כמה עשרות בועות מגורים מהסוג שפעם הבטיח להיות המגורים שייבנו בעתיד על כוכבים רחוקים.

בשנת 1968 במכרז של ממשלת הולנד, למימון של בנייה ניסיונית של דיור בעלות נמוכה, זכה האדריכל ההולנדי דריס קרייקמפ (Dries Kreijkamp) ותכנן את בולוונינגן (Bolwoningen), שכונה שלמה בעיירה דן בוש שבהולנד, שבה ניצבים 50 "בתי כדור".

בתי הכדור, שנבנו לבסוף בשנות ה-80, הם פרק מרתק באדריכלות המודרנית ובמיוחד זו ההולנדית. זו אותה הולנד שפרצה דרך עם שכונת "בתי הקוביה" ברוטרדם ובית שרדר בצבעי היסוד. גם כאן הציב אדריכל הולנדי חשיבה חדשה על מבנים זולים להקמה וחקר את המבנים העגולים.

קרייקמפ, אגב, סיפר שהוא הושפע מסוג של אוהלי שבטים אפריקאיים שראה ומהצורה העגולה של האיגלו של האסקימואים. העיגול, הוא הסביר אז, הוא הצורה הטבעית ביותר למגורים. למשל בעובדה שבתים עגולים הם ידידותיים יותר לסביבה, כי שמירת החום בהם טובה יותר. איך זה קורה? - צורתם העגולה גורמת לרוח לגלוש מסביבם, מה שמקטין באופן משמעותי את התקררותם ואיבוד החום שבהם. כמובן שבמדינות קרות העניין משמעותי במיוחד.

בתי הכדור עשויים מלט, אך מחוזקים בפיברגלס. הם יושבים על בסיס בצורת גליל. המידות של הבתים הללו כאן זהות. הרדיוס של חלקו הרחב ביותר של בית הכדור הוא 5.5 מטרים. סך שטח הרצפה של חללי המבנה הוא 55 מטרים רבועים. בכל בית כדור יש 11 חלונות עגולים שהרדיוס של כל אחד הוא 120 סנטימטרים.

מבנה הכדור נראה אולי קטן אבל יש בו כמה קומות. בתחתית הכדור מותקנת הצנרת. בקומה הראשונה נמצאים חדר שינה קטן וחדר רחצה. בקומת השנייה, הרחבה ביותר בכדור, ממוקמים הסלון והמטבח. בקומה העליונה של בית הכדור נמצא חדר הרחצה.

אחד היתרונות של בית כדור כזה נעוץ בעובדה שניתן למקם אותו לא רק על הקרקע, אלא גם על פני המים, על גבי פלטפורמה צפה.

אגב, כיום בתי הכדור העתידניים הם בעיקר אטרקציה תיירותית. השכונה מעט איבדה את הפופולריות שלה בעיר והמקומיים לא ממש אוהבים את בתי הכדור. הם גם התיישנו מעט וזקוקים לשיפוץ. עם השנים ועל אף יופיים המיוחד של הבתים העגולים והחייזריים הללו, עלו שאלות רבות לגבי השימושיות שלהם והעובדה היא שהם לא הפכו נפוצים בעולם, או אפילו בהולנד.


הנה בתי הכדור בהולנד:

https://youtu.be/JXjqy5RNugA


הסיפור של השכונה העתידנית:

https://youtu.be/aLCVLPKrSNk


ומבט מקרוב:

https://youtu.be/LRFaiHAm3V8


מהו המגדל ששומר על הסביבה?



צורתו של מגדל נהר הפנינים (Pearl River Tower) דומה לכנף ענקית, אבל הוא לא רק נראה מעניין ומרהיב אלא גם בנוי בצורה ירוקה. את הבניין בן 71 הקומות חוצות שתי מנהרות רוח לרוחבו. ניצול הרוח שנושבת במנהרות הללו מספק לו אנרגיה חשמלית, שמפחיתה כמעט בחצי את צריכת החשמל שלו ואת התלות בתשתית העיר עצמה.

המגדל, שנמצא בעיר גואנגזו שבסין, תוכנן על ידי סום, ממשרדי המעצבים האמריקנים הבולטים כיום. הוא נחשב לאחד המגדלים הירוקים בעולם ומבנה כמעט מהפכני בהתייחסותו לסביבה, במיוחד בהשוואה לאלפי המגדלים שנבנו בסין בשנים האחרונות.


הנה התצפית מראש מגדל נהר הפנינים:

http://youtu.be/Yxj1Q6jDRiA


כך מתחזקים בו את החלונות:

http://youtu.be/x_V4ueZaOnY


כך בנו אותו:

http://youtu.be/jkGWHLiHEw4


ומצגת וידאו:

http://youtu.be/x_V4ueZaOnY
מהו הסיפור של הגשר האייקוני פורת'?



בשנת 1890 נחנך בלשון הים של פורת' שבמזרח סקוטלנד, גשר פורת' (Forth Rail Bridge). זהו גשר רכבת שנמצא 14 קילומטרים ממערב לעיר אדינבורו. את הגשר במקום תכנן קודם אדריכל אחר, אך קריסת גשר אחר שתכנן הביאה לביטול הפרויקט ותכנון הגשר הועבר לצמד אדריכלים חדש. בסופו של דבר הם שתכננו את הגשר המוצלח.

גשר פורת' כבר איבד את שיאי האורך והגובה שהיו לו בעת שהוקם, אך הוא נחשב לפלא הנדסי גם בימינו. בתור גשר הפלדה הראשון שהוקם עם מִפתח רחב, הוא בנוי משתי זרועות ראשיות של חצי קילומטר. בבנייתו הושקעו יותר מ-50 אלף טון פלדה.

במהלך הקמת הגשר, כמו בהקמת פרויקטים דומים במאה ה-19, לא פחות מ-57 פועלים קיפחו את חייהם.


הנה סיפורו של גשר פורת':

https://youtu.be/jxWDTga2Fts


ההסבר על גאונות הבנייה של הגשר האדום:

http://youtu.be/xKVnaiGrIk8


הגשר האייקוני מהאוויר:

https://youtu.be/Tk45pTzbKrQ


גשר פורת' בערפל:

https://youtu.be/ZYQxrybpk9A


ההצעה המקורית לבנות אותו:

https://youtu.be/SuukiVsTaCE


הנה השיט מתחתיו:

https://youtu.be/WX1Eno5mbPY


הנה הוא מבעד לערפל האופייני לאזור:

http://youtu.be/ZR3Edb6yhek
מהו הברוטליזם באדריכלות?



אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף. הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20. הברוטליזם התאים לתקופה היטב. זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.

את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.

גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות. העיר הישראלית באר שבע מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.

רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים. לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר. חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי...

תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.


הנה דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:

https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU


ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:

https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y


ובניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:

https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
מהי שכונת האדריכלות המודרנית המפתיעה של ירושלים?



השכונה הירושלמית החרדית רמות פולין (Ramot Polin) היא פנינה אדריכלית ברמה בינלאומית. זוהי שכונה המהווה תוצר ושילוב בין שפה עצמאית של אדריכל חדשני ויצירתי והצרכים של הקהילה שבשבילה הוא מתכנן.

מרחוק מזכירה השכונה, שנבנתה בשנת 1972, גבישים משושים או כוורת דבורים ענקית, עם טוויסט מגניב ותלת ממדי.

היה זה האדריכל צבי הקר שתכנן בתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת את שכונת "רמות פולין". האדריכל תכנן בה 700 דירות עבור הציבור החרדי, במעין קומפלקס גיאומטרי ענק וחדשני במראהו, של דירות משפחתיות, בעלות קירות חיצוניים המשופעים כלפי חוץ.

צורת המבנים הללו היא של פאון משוכלל הקרוי דודקהדרון ובעברית תריסריון, שיוצרים המחומשים.

האדריכל יצר מבנים מקוריים ולא מושלמים, אך עדיין מותאמים, כשהוא משתדל להתאים אותם לאקלים הקהילתי ולאורח החיים החרדי. מעידות על כך, בין השאר, מרפסות הסוכה לכל יחידה, החצרות הפנימיות שנחבאות בין המבנים וחיפוי האבן הירושלמי, חובה עירונית בעיר הקודש אבל כאן הוא שונה מהרגיל, בהיותו בטון בציפוי של אבן נסורה.

בירושלים בנייני השכונה הם יוצאי דופן ולא פחות מחריגים, גם בנוף האדריכלי של כלל ישראל. אין עוד שכונה בישראל בה קיבלו הארכיטקטים חופש כה משמעותי בתכנון. כמו כמה שכונות אחרות, רמות פולין היא תוצר של יד חופשית שנתן משרד השיכון לאדריכלים ידועים בישראל. ההוראה הייתה לתכנן בשטחים שישראל כבשה במלחמת ששת הימים שכונות ובנייני מגורים שיאתגרו את מבני השיכונים של אותם ימים.

גם באינטרנט וגם במגזיני אדריכלות ועיצוב זוכה רמות פולין לפרסום רב. אמנם יש הכוללים אותה בדפי השכונות המוזרות ברשת, אבל איש לא מתעלם ממנה. זה כבר מחמיא.

אך גם אז וגם היום נכתבת לא מעט ביקורת על התכנון והמצב של שכונת רמות פולין. היו מי שראו במבנים האוונגרדיים שלה יומרנות אדריכלית וטענו שדירות הקופסה הקטנות לא נוחות למגורים ושמשרד השיכון נתן יד לפיסול מבנים מעוצבים, על חשבון השימושיות שלהם לדיירים. היו אף שטענו שזהו קוריוז צורני שאולי מבחינה גאומטרית הוא מעניין ואף מפתיע בצורה, אך חסר תוכן של ממש.

הזמן הביא ממד נוסף של בעייתיות לשכונה, שהייתה יכולה להפוך לאייקון אדריכלי בינלאומי. כמו בשכונות חרדיות שונות בעיר, גם כאן נראה שהאכיפה העירונית של עירית ירושלים אינה קיימת. אנרכיה תכנונית בלתי נתפסת מובילה למה שהיה כבר מזמן לחורבן מוחלט של היצירה האסתטית והמודרניסטית הייחודית ביותר בישראל וללא ספק הנועזת מביניהן.


הנה הבתים של שכונת רמות פולין:

https://youtu.be/uIkHPKMFUuQ
מהי מחט החלל?
מי הייתה אדריכלית-העל זאהה חדיד?
מהו פארק השמיים של סינגפור?
מי היה האדריכל והמעצב הנודע מיז ון דר רוהה?
מהי יחידת המגורים של קורבוזייה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.