» «
דור ה-Y
מיהו דור ה-Y או הדור האבוד?



מכירים את אלו שיודעים לדבר רק דרך מסכים, סמארטפונים ואימוג'י?

דור ה-Y (באנגלית Generation Y), ה"מילניאלס" או "דור המילניום", הם כינויים בעולם המערבי לדור שנולד לאחר דור ה-X. לרוב מונים בדור זה את מי שנולדו במהלך שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90.

דור זה מזוהה בדרך כלל בצעירים שנפלטים מהלימודים ויוצאים לעולם שאין בו עבודה מספקת והשכר בו נמוך. הוא גם מאופיין בביטחון תעסוקתי נמוך מאד ופיטורים תכופים יחסית. את דור ה-Y מכנים לא פעם "הדור האבוד" וגם "הדור המיותר". יש גם מי שמכנים אותם "בייבי-לוזרס". לא פעם מאפיינים אותם כדור שמתעסק מדי בעצמו, עד כדי נרקיסיזם.

בהכללה נהוג לומר עליהם שהם נולדו וגדלו לפיתוח הטכנולוגי המואץ של עולם המחשבים, האינטרנט והסלולאר ושלבני דור ה-Y, במיוחד במערב, יש נגישות לכלים ואמצעי תקשורת מתקדמים. אבל מיומנותם הטכנולוגית, שליטתם המצוינת במחשב ובאינטרנט והיכולת והמוטיבציה שלהם ללמוד ולהתקדם, כל אלו לא העניקו להם את הפלפל והיוזמה שהיו לדורות שקדמו להם.

מאד באופנה היום ולא בצדק להציג ולהאשים דור ה-Y בנרקסיזם ובטלנות, שכן גם אם הטכנולוגיה תרמה מצד אחד לתופעות כאלה אצלם, מנגד פגש אותם המשבר הכלכלי של 2008 בדיוק כשהגיעו לשוק העבודה החלש ונתקלו בקשיים לא פשוטים למצוא עבודה או תנאי קיום, כמו של הוריהם לפחות. מחקרים מראים שהמילניאלס רוצים גמישות ומוביליות, משמע שהם לא נצמדים יותר מדי - לא למקום מגורים, לא לעבודה, למוצרים, מותגים או אפילו לאנשים, כמו בן הזוג או חברים.

הם בעצם ילדיהם של הבייביבומרס, דור הילדים שנולדו אחרי מלחמת העולם השנייה ונהנו מהגאות הכלכלית של העולם המתחדש והכלכלה הפורחת. אבל לעומתם, בני דור ה־Y לא הצליחו ליישם את הרעיון שכל כך הצליח פעם, לעבוד קשה ולזכות באותן הזדמנויות שהשוק יאפשר להם ושהיו בשפע להוריהם. הם מוכנים ללמוד ולהשקיע, אבל לשוק לא היה בשבילם את ההיצע שניתן להוריהם ושהיה אמור להיות זמין גם בשבילם.

גם התייחסותם של בני דור ה-Y לבעלות היא שונה מדורות קודמים. בבחירה בין רכוש לחוויה הם יעדיפו את החוויה. מטלפון נייד ועד לבני זוג, הם פחות בעניין של רכישת מוצרים, כי תחושתם שהכול משתנה ומתחדש כל הזמן.


כמה עובדות על דור ה-Y (עברית):

https://youtu.be/sJRFvkrBdRw


ניתוח ההתמכרות שיצרו הטלפונים אצלם (עברית):

https://youtu.be/O2ynFR3GfGE


סוציולוג מספר על הדור הציני הזה (עברית):

https://youtu.be/HILtxxEAK50


באנגלית על דור ה־Y:

http://youtu.be/CT8IYKMgadQ


תרבות המילניאלס במבט בוחן:

https://youtu.be/rgbTUttdyNU


דיון על ועם בני הדור הזה:

http://youtu.be/T9jT898xknY


שיר על דור הוואי וואי (עברית):

https://youtu.be/JK6p6X6tmGg


וסרט תיעודי קצר על המילניאלס:

http://youtu.be/GnzzwpWV1Fw?long=yes
נוודים דיגיטליים
מהם הנוודים הדיגיטליים?



נוודים דיגיטליים (Digital nomads) הם אנשים שחיים את החלום של רובנו. הם מטיילים בכל העולם, מבלים וחיים כמה ימים או שבועות בכל מקום, מצלמים ולוגים או סרטונים מכל העולם, מקליטים פודקסט, מתעדים אנשים או נופים, מופיעים או עושים עבודה אחרת שאפשר לנייד לכל מקום ולקיים את עצמם. כך הם מצליחים לשלב טיול שלא נגמר עם פרנסה וקיום. חלק מצליחים אפילו לחקור את העולם, תוך שהם מרוויחים הרבה כסף, סוחרים במטבעות דיגיטליים, סוחרים ברשת או מתכנתים בעבור חברה שיושבת אי-שם בעולם.

תרמיל, מחשב נייד ולעתים מצלמה הם כל מה שדרוש לנווד דיגיטלי אופייני, כדי לבקר במדינות אינספור ולהצליח לפרנס את עצמו ולהתקדם במסע. הנוודים הללו מוותרים על נוחות וביטחון כלכלי שברכישת דירה ועבודה קבועה, אבל מרוויחים טיול בלתי פוסק, אינספור חוויות בכל מקום וקשרים בכל העולם.

אם מטייל אופייני מוציא כסף רב, הנווד הדיגיטלי מרוויח כסף במהלך הטיול של עצמו. יש חברות ומותגים שמוכנים לתקצב את הטיולים הללו ולתת חסות לנוודים דיגיטליים שיש להם הרבה עוקבים ברשתות החברתיות. הפרסום הזה הוא זול וישיר לקהל היעד שלהם וכולם, במיוחד הנווד הדיגיטלי, נהנים מההסדר. פה ושם הוא גם מצלם או מתעד משהו שמיטיב עם נותני החסות שלו.


הנה סיפורם של הנוודים הדיגיטליים (עברית):

https://youtu.be/uYlIhMt2vYc


עיתונאי שנתן מבט מהיר של יום אחד בתור נווד דיגיטלי:

https://youtu.be/zjf8Qxo_tXk


הסבר של נוודת דיגיטלית והסיבות לבחור בחיים האלה:

https://youtu.be/BQEr5-lnF7c


אוסף חוויות מהעולם של נוודים כאלו:

https://youtu.be/CC0ywOEAsIE


סרט תיעודי על חייהם של נוודים דיגיטליים:

https://youtu.be/iXGtx-hroKE?long=yes


וסיפורים של נוודים על חייהם:

https://youtu.be/duQESSbrsvE?long=yes
נטפליקס
מה המהפכה של ענקית הסטרימינג נטפליקס?



נטפליקס (Netflix) היא חברת הסטרימינג המצליחה והמהפכנית של עולם הטלוויזיה וללא ספק האבטיפוס של חברות הסטרימינג של ימינו בכלל. אם יש סיבה לשלל המושגים החדשים, כמו בינג', "חותכי כבלים", התמכרות לסדרות, או "בית הקלפים" - קוראים לה נטפליקס.

היא החלה את דרכה בשנת 1997, כאתר להשכרת סרטי DVD שהובאו למזמין באמצעות שליח עד הבית. בתחילת הדרך היא די הצליחה, אבל כדי להתפתח מהר יותר החליטו היזמים להציע להנהלת רשת החנויות "בלוקבאסטר" לקנות את החברה שלהם בכ-2 מיליון דולר. הסכום היה קטן יחסית, אבל הם קיבלו תשובה שלילית. לאחר זמן מה, אגב, הם שבו וניסו להציע לענקית הזו לקנות אותם, אבל בלוקבאסטר שוב דחתה אותם.

שנים עברו ובהדרגה הפכה נטפליקס לאופנתית מאד. המילניאלס, צעירי דור ה-Y, גילו אותם ורבים רבים הצטרפו אליה. ההצלחה הייתה כה גדולה עד שבהדרגה נטפליקס חיסלה לחלוטין את המכונות האוטומטיות להשכרת סרטים. המכונות האלה היו חלק עיקרי בהכנסותיהן של רשתות דוגמת בלוקבסטר, שדחתה אותם בעבר.

כיום, ב-2019, יש לבלוקבאסטר 4 חנויות בלבד. נטפליקס, לעומת זאת, היא הצלחה גלובלית עצומה וחברה מצליחה כמעט בכל מקום שבו היא פועלת בעולם.

איך זה קרה?

במהלך השנים התפתחה נטפליקס והפכה למהפכנית. בדומה ליוטיוב, החליטה החברה ב-2007 לנסות ולאפשר צפייה ישירה בסרטים דרך האתר שלה. בשונה מיוטיוב, היא הציעה את השירות הזה בתשלום ובניגוד למרבית אתרי הצפייה הישירה - באופן חוקי לחלוטין. בצד הטכני, בדומה לה, התמקדה נטפליקס בהזרמה דרך האינטרנט, של תוכן ויזואלי, היישר לטלוויזיה החכמה או לממיר של מנוייה.

היא הפכה נטפליקס די מהר מאתר אינטרנט ששלח בדואר סרטים ב-DVD להשכרה, לחברת סטרימינג, שהשאירה מאחור גם את הכבלים וה-VOD שלהן. השיטה הייתה פשוטה והיום היא נפוצה - תשלום חודשי מקנה למנוי גישה חופשית לכל התכנים, ללא פרסומות וכמובן מבלי שייאלץ להמתין שבוע שלם לפרק הבא.

בשנת 2013 החלה נטפליקס להפיק גם תוכן טלוויזיה מקורי משלה. לסדרה הראשונה שלה קראו "בית הקלפים" והיא עשתה היסטוריה, כי מעתה נטפליקס לא תלוייה ברשתות השידור שימכרו לה סדרות. היום הן יודעות שהיא יכולה בלעדיהן אז הן מוכרות בלי עניינים. אבל על כך בהזדמנות אחרת.

ב-2019 נטפליקס מזרימה סרטים וסדרות לכל פלטפורמה אפשרית. מטלוויזיות חכמות, סטרימרים וטאבלטים ועד טלפונים חכמים, דומה שהיא בכל מקום. היא ספקית התוכן הגדולה והמצליחה בעולם. עם שווי של כ-150 מיליארד דולר ושינויים מרתקים בעולם הצפייה שהיא הצליחה להחדיר לדור ה-Y.

כי המהפכה הטלוויזיונית של "נטפליקס" מתבצעת בשלל פיתוחים טכנולוגיים ובינה מלאכותית חדשניים ואפקטיביים ביותר. אם זה האלגוריתם שיודע להמליץ על סדרות או סרטים שתאהב, על סמך מה שצפית בו בעבר. אם זה החיבור הישיר וללא עצירה, אל הפרק הבא בסדרה, מה שמעודד צפיית בינג' רציפה ואם זה היכולת לעבור ממכשיר למכשיר ולהמשיך לצפות בסרט או הפרק, בדיוק במקום שבו עצרת. אנחנו אולי עוצרים לבסוף את הצפייה, אבל המכונה של נטפליקס פשוט לא עוצרת!


הנה הסיפור של נטפליקס:

https://youtu.be/XL6zNexyt8o


נטפליקס בישראל (עברית):

https://youtu.be/oAVkuW3I3Xk


פרסומת של נטפליקס מהימים שבהם התחרות הייתה בחנויות:

https://youtu.be/EkIDUB3SpPY


ופרסומת לשירות הסטרימינג:

https://youtu.be/-Ii2kFWhRlc
דורות
מהם הדורות השונים?



דור ה-X, דור ה-Y ודור ה-Z, כמו גם "הבייבי בומרז", הם כינויים שניתנו במדעי החברה לדורות האחרונים, המודרניים, שנולדו מאז מלחמת העולם השנייה.

באאוריקה בתגית "דורות" תוכלו ללמוד על כל דור ומאפייניו. מעניין יהיה להביט בהם רגע באופן השוואתי, קצת מוזר אך מקורי. הבה נבחן אותם מהזווית של התקשורת הטלפונית בדורות האחרונים.

אם הבייבי בומרס גדלו על טלפון החוגה בתור הטלפון שלהם ובני דור ה-X הכירו בילדותם את טלפון המקשים, הרי שדור ה-Y, ילידי שנות ה-80 ותחילת ה-90, גדלו עם הטלפון הסלולארי ה"טיפש". אלו היו מכשירים גדולים וכבדים יחסית, שהתקשורת בהם הייתה בשיחה או במסרונים קצרים ויקרים. דור ה-Z לעומתם, דור שבניו נולדו החל מאמצע שנות ה-90, הוא דור "מחובר", שהתרגל להשתמש ב"טלפון החכם", עם אפליקציות משוכללות הנותנות תשובות מיידיות, מורגל בחיבוריות תמידית לרשת, במסרים מיידים ומהירים, שפה מבוססת סמלים וציורים וסיפוקים מאד מהירים. אם האחרונים הם "ילידים דיגיטליים", הרי שהדורות שלפניהם הם "מהגרים דיגיטליים".

דור ה-Z, שגדל בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית, הוא אולי הדור האחרון שניתן לחזות מה יקרה לו. זאת משום בשנים האחרונות שינו פיתוחים טכנולוגיים כמו טוויטר, פייסבוק ווטסאפ, סדרי עולם במהירות אדירה. שינויים חברתיים ותרבותיים אלה, כמו גם שינוי התקשורת הבין-אישית בדור האחרון - כולם נזקפים בעיקר לשינויי הטכנולוגיה המואצים.


הנה הבדלי הדורות:

https://youtu.be/7JXJ0jK9VBU


המחשה גרפית נהדרת ללא מילים בין הדורות השונים:

https://youtu.be/dpYCZJwl2jY


הנה דור ה־X מול דור ה-Y:

https://youtu.be/MybFlN0Vn3s


ודור ה-Y או המילניאלז, מול דור הבייבי בומרס:

http://youtu.be/V_hs0fwfB94


חצי פגישה בין דורית:

https://youtu.be/1m9b1T0T_34


מאפייני דור האיקס:

http://youtu.be/wCE34HfNh1A

דור ה-Y

סטרימר
מה זה סטרימר ואיך הוא משמש את "חותכי הכבלים"?



סטרימר (Streamer), בעברית "מזרים רשת", הוא מכשיר טכנולוגי המחובר לטלוויזיה ומאפשר צפייה בה, בתכנים המגיעים מרשת האינטרנט.

כלומר, הסטרימר מתחבר לטלוויזיה דרך חיבור ה-HDMI שלה. הוא מחובר למחשב בכבל או בקישור אלחוטי וכך הופך טלוויזיה פשוטה למכונת צפייה בסרטים וסדרות, מאפשר לגשת לתכני סטרימינג מאתרים כמו YouTube, Netflix וכמובן לגלוש ברשת.

הסטרימר הופך כל טלוויזיה פשוטה לטלוויזיה חכמה ויכול לחסוך הרבה כסף למתנתקים מחברות הכבלים והלוויין, מי שמכונים "חותכי הכבלים".

בין הסטרימרים הבולטים ניתן למנות את כרומקאסט (Chromecast), המיני סטרימר של חברת גוגל, שמוצע כדפדפן בתוך דונגל, חיבור קטנטן ופשוט הננעץ בחיבור HDMI ונשלט באמצעות הסמארטפון, הטאבלט או המחשב. בקליק אחד תוכלו לצפות בעזרתו בכל תוכן מהדפדפן, מהמחשב עצמו או מכל תוכנה שמציעה חיבור ישיר אליו.

אבל הסטרימרים לא רק מאפשרים חיסכון כספי ניכר, אלא גם את הזפזופ והחיפוש המייאש של מי שאין להם זמן פנוי או חשק למצוא תוכן מעניין בטלוויזיה.

מה שהופך את הסטרימרים לחלק מתופעת הבינג', שבה צופים צעירי דור ה-Y, ה"מילניאלס", בעונות שלמות של סדרות ברצף, ללא הפסקה או המתנה לשבוע הבא, דוגמת ההרגלים ה"מיושנים" של הוריהם בצעירותם, כלומר לצרוך תכני טלוויזיה ללא המתנה כלשהי ל"המשך יבוא"...


הנה הסטרימרים שמנגישים מקורות מקוונים של מדיה בחינם או בזול:

https://youtu.be/aHRcO9Y-M9Y


הכרומקאסט - מיני סטרימר פשוט וזול, המאפשר לשדר לטלוויזיה תוכן לצפייה מסמארטפון, טאבלט או מחשב:

https://youtu.be/5qZG3sJpHIo


הסטרימר המצליח של שיאומי Xiaomi Mi Box:

https://youtu.be/7arXfI7JpDg


וכך משתמשים בסטרימר כזה:

https://youtu.be/e6q2U9JwKXs
קניית דירה
למה קשה לצעירים לקנות היום דירה?



המחאות הגוברות בשנים האחרונות הראו לעולם עד כמה קשה בימינו לצעירים במדינות מודרניות לקנות דירה משלהם.

אחת הסיבות לכך ואולי אף לא המרכזית היא המשבר הכלכלי של 2008, משבר שזכה לשם "משבר הסאב פריים". המשבר הזה, שהשפיע על בנקים רבים בעולם, תקף את הצעירים בתקופה שבה רבים מהם היו בגיל שבו צעירים נוהגים לקחת משכנתא ולהתחייב לתשלום עבור הדירה "שלהם".

לרבים מבני דור ה-Y, המיניאלס, יש נטייה לחסוך הרבה פחות ולהעדיף את החוויות על פני הרכוש, את הטיול על פני הרכישה ובמידה רבה את השכירות על פני קניית דירה.

מחירי הנדל"ן המאמירים בישראל הקטנה ובמדינות מתקדמות רבות בעולם הביאו לכך שרכישת דירה היא בימינו מבצע יקר מאוד, לפחות בהשוואה לדורות קודמים.

לא רק בישראל, ניסיונות להוריד את המחירים באופן מאורגן ועל ידי ממשלות הם איטיים, לא תמיד רציניים ולעתים לא משיגים את המטרה גם בטווחי זמן ארוכים.

על קניית דירות מקשה גם הריבית הנמוכה, שמובילה משקיעים רבים וחדשים לרכוש נדל"ן. התחרות הזו על אותן דירות היא תופעה שמקטינה את מספר הדירות שזוגות צעירים יכולים לקנות. פחות דירות שיוותרו לאותם צעירים, שאצלם הביקוש לא יורד, נוטות ליצור עליה של המחירים ומכאן שכל עוד לא ישתנו התנאים כמו מספר הדירות, שיעור הריבית ומחירי הנדל"ן, הקושי לרכוש דירה יגבר ולא ייעשה קל יותר.


ראו כמה קשה לדור ה-Y לקנות היום דירה:

https://youtu.be/Zzx-QEgv-gw


הסבר הביקוש וההיצע ואיפה ישראל בקלות הבנייה (ספוילר: נמוך מאוד):

https://youtu.be/-xNIba65Rps


מי שהצליח לקנות דירה זעירה ולארגן בה הכל:

https://youtu.be/juWaO5TJS00


אולי הפתרון יהיה המגורים המשותפים בנוסח WeLive:

https://youtu.be/cMtVMTqVc5A
חותכי הכבלים
מיהם "חותכי הכבלים"?


הטרנד הצעיר הזה הפך כבר לתופעה חברתית ודורית וזכה לשם - תופעת "חותכי הכבלים" (Cord cutters). מדובר בצעירים המתנתקים משירותי הכבלים והלוויין לטובת צפייה בסדרות ובסרטים דרך האינטרנט. בעצם הם מסתמכים על התכנים שזמינים ברשת האינטרנט, תכנים שהם לרוב חינמיים ולעיתים בתשלום, לרוב גם הוא נמוך יחסית.

חיתוך הכבלים כבר הפך לעובדה קיימת וגדלה בארה"ב, אבל כזו ההולכת ומתגברת בארצות רבות, בעיקר בקרב הצעירים. אלה מרוויחים פעמיים, כי בצד החיסכון הכספי הניכר, הם גם חוסכים את הזפזופ והחיפוש המייאש אחרי תוכן מעניין בטלוויזיה.

תרמה לתופעת "חיתוך הכבלים" תופעת הבינג', עוד עניין של מילניאלס, צעירים מדור ה-Y, שצופים ברצף, בעונה שלמה או עונות שלמות של סדרה, מהתחלה ועד הסוף. זאת במקום להמתין לפרק הבא, שיבוא בשבוע הבא. צורת הצפייה הזו נקראת בינג' והיא תופסת במהירות הבזק. כי למי לעזאזל בדור הזה יש סבלנות להמתין שבוע?

כך הצעירים חותכים מהכבלים, או חותכים את הכבלים, לפי הדימוי, כי הם מסרבים לשלם כל כך הרבה לחבילות ערוצים מנופחות ולערוצים שאינם מעוניינים לצפות בהם. הם גם לא צריכים להמתין, כי הם רואים כל פרק מיד אחרי שהוא משודר בחו"ל וכמעט תמיד באיכות טובה יותר.

אז במקום הכבלים או הלוויין הם משתמשים בשירותים מקוונים, בתשלום זעום, או בתוכנות ובאפליקציות פיראטיות. בשנים האחרונות נוטשים צעירים בגילאי 18-34 לא רק את רשתות הכבלים והלוויין אלא גם את ערוצי הטלוויזיה. הם פשוט עברו לצרוך את הסדרות המובילות, בסטרימינג או בהורדות, אבל בכל מקרה דרך הרשת.

אגב, המעבר לסטרימרים הוא לא נטישה של מכשיר הטלוויזיה, כי בשביל לצפות בתוכן כך, משתמשים אמנם בסמארטפון, לפטופ או טאבלט, אבל הצפייה היא עדיין במסכים שמגיעים ל-60 אינץ' ויותר - מסכי הטלוויזיה המוכרים והטובים.

ואם חשבתם שזה הכל, אז המתינו עוד קצת, כי בקרוב יתבגר וייצא לחיים דור ה-Z, דור צעיר עוד יותר, שנולד למציאות נטולת ממיר לחלוטין.


הנה חותכי הכבלים:

https://youtu.be/YvmRbV9AUzk


סטרימרים וטלוויזיות חכמות מזרימים כבר מהעשור השני מדיה בחינם או בזול:

https://youtu.be/BMW85fWELgA


יש מי שמתפרנסים מעזרה לאנשים שרוצים לחתוך את הכבלים וצריכים סיוע:

https://youtu.be/twzJQ7t_V3c


6 אפליקציות לחותכי כבלים:

https://youtu.be/Z7wofSNDi3E


רבים משתמשים בשירותים שכאן:

https://youtu.be/ALDL1lKiTkc


וכך תעשו זאת באמריקה:

https://youtu.be/9_IP2UJfYKU
חללים משותפים
מהם חללי עבודה משותפים ומה הפך אותם להצלחה כל כך גדולה?



חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), הם הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.

אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.

מתחם העבודה השיתופי, שהחליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר, מציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר.

מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.

ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה. למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.

כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.

אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.


הנה עולם חללי העבודה המשותפים:

https://youtu.be/HYlwYjRPbPo


ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:

https://youtu.be/CagEhBNN-AE


חללי העבודה המשותפים מתאימים למילניאלנס בול:

https://youtu.be/2QCySNv7cxA


ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים (עברית):

https://youtu.be/C7uRfN7d-PM


מה הייתה בעצם Wework שהובילה את העולם הזה?

https://youtu.be/J98sYPOZWEs


על עלייתה ונפילתה של WeWork:

https://youtu.be/X2LwIiKhczo?long=yes


ומייסד WeWork והמנכ"ל שלה, שהביא אותה לשיאים של שווי ופוטר:

https://youtu.be/4hjg7Tdx_8M?long=yes


חדר כושר
מה עושים בחדר כושר?



חכמולוגים אומרים לא פעם בחיוך שהדבר הטוב במכון כושר או בחדר כושר (Gym) הוא האפשרות להכיר בחורות ובחורים נאים. אבל כמובן שהמטרה המוצהרת של הכושר בכלל וחדר הכושר בפרט היא פעילות גופנית.

חדר הכושר חדר או אולם כזה מכיל שלל מתקנים ומכשירים המיועדים לשיפור הכושר הגופני ושימורו.

חדר או אולם כזה מיועד לשיפור מרכיבי הכושר הגופני השונים, כמו כוח, גמישות וסיבולת לב ריאה.

חדר הכושר המודרני מתמקד בעיקר באימון אישי אירובי ובאימוני משקולות. מתקנים ייעודיים בחדר הכושר משמשים גם לפיתוח מרכיבים של מהירות וזריזות, שלא חייבים להתבצע בתנאים של חדר כושר סגור ובדרך כלל מתבצעים דווקא באוויר הפתוח.

חדרי כושר הם בדרך כלל חלק ממכוני כושר. אבל בעידן המודרני יש חדרי כושר גם בבתים פרטיים, כמו גם בבתי מלון ובמרכזים קהילתיים, בבניינים של חברות הייטק ואפילו בבתי ספר.

חדרי הכושר הללו נבדלים בכמות ובמגוון המתקנים שבהם, אך ישנם בהם מתקנים נפוצים וכמעט הכרחיים לכושר, כמו ספסלי ומתקני משקולות, מסילות כושר, מסלולי הליכה או ריצה, אופני כושר נייחים, אליפטיקלים ומתקני מתח.


הנה חדר הכושר המודרני:

https://youtu.be/pNGaCgnAeJs


צריך מוטיבציה כדי להתמיד:

https://youtu.be/yMvvqjpo94w


יש מי שקונים מתקן אחד שיחליף את כל חדר הכושר הביתה:

https://youtu.be/brr7b9MiXWE


יש טיפוסים שונים של גברים בחדר כושר:

https://youtu.be/Y_zMa_dIOug


נשות כושר:

https://youtu.be/f1cO3QvkrzM


פרסומות לחדרי כושר:

https://youtu.be/ZdNz38i4qnU


ובחיוך - פספוסי חדר כושר:

https://youtu.be/IQF3Oo5PEe8
מה טינדר שינה בעולם ההיכרויות?



טינדר (Tinder) היא אפליצקיית היכרויות ששיפרה משמעותית את אפשרויות ההיכרויות והדייטינג של צעירי דור ה-Y.

האפליקציה הזו המציאה רעיון חדשני כדי לחבר בין בני זוג פוטנציאליים. המשתמשים יכולים לדפדף אנשים ימינה או שמאלה. אם אהבת את המראה של מישהו? - דפדף ימינה. לא אהבת? - שמאלה!

כשיש התאמה, כלומר שני משתמשים שסימנו אחד את השני כמתאימים, רק אז הם יכולים לכתוב הודעה אחד לשני ולחשוב על דייט משותף בהמשך.

הרעיון התגלה כמעולה. כי כך נמנע מאנשים החשש הגדול שהצד השני "לא ירצה אותי". רק אם שניכם רציתם ותדעו ששניכם רציתם, תוכלו להתחיל רומן, או לפחות לבדוק את האפשרות. לעולם לא תדעו על כל מי שלא מצא בכם עניין.

אז נכון - זה היה עניין ראשוני, שטחי וכזה שמתמקד רק במראה החיצוני או בהופעה החיצונית של אדם - אבל אולי זו תחילתו של רומן או לפחות של "ידידות מופלאה".

בנוסף לזיהוי ה"הידלקות" בהופעה החיצונית של בן או בת הזוג, בטינדר גם המיקום שלכם כרגע קובע. האפליקציה מאפשרת למצוא פרטנר הנמצא קרוב למיקום הפיזי שלכם, מה שמאפשר מפגש מהיר ובדיקה של הפרטנר שאולי מצאתם לחיים.

עם הזמן גם הוסיפו עוד שירות, דרך פרופיל הטינדר. מדובר ביציאה לאירועים חברתיים, ביחד עם אנשים שנמצאים בקרבת מקום.


הנה הפלא השדכני המודרני של טינדר:

https://youtu.be/1sIyYQLSYng


מדריך טינדר קצר:

https://youtu.be/NJMXik1YOvw


הבעיות שמציבות אפליקציות ההיכרויות בנוסח טינדר (עברית):

https://youtu.be/qbOYVeJWN-8


האלגוריתם המתמטי של המתחרה הגדולה (מתורגם):

https://youtu.be/m9PiPlRuy6E


וגם היום יש אתרי שידוכים באינטרנט (מתורגם):

https://youtu.be/S6jHUg-Lqvg?long=yes
מה זה רמיקס?



בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.

האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.

הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.

אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.

לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.


הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:

https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI


אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:

https://youtu.be/ADV1yNs2vIo


סקירה של האפליקציה והכלים שבה:

https://youtu.be/sni-Pgxdn0c


רמיקס משעשע ליחצ"ן רהב (עברית):

https://youtu.be/GPDjxM_EiME


והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:

https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes
מהי כלכלה שיתופית?



כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) הם שמות לשיטה מסחרית המאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש להשכירם לאחרים, במחיר זול. מהצד השני, יכול גם מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה, ליצור קשר עם אנשים שיכולים לספק אותם מהמשאבים הפרטיים שלהם ובזול.

בכלכלה השיתופית יכול בעל דירה להשכיר בזול למישהו אחר חדר או מיטה ללילה. אדם שמכין אוכל טעים, יכול להכין מעט יותר ולמכור בזול או לארח מישהו שמעוניין באוכל ביתי טעים וזול. גם בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה. בכלכלת השיתוף ניתן לסחור גם בזמן של מומחה או להיעזר במישהו שזמנו בידו, בעשיית סידורים בשביל מי שעסוקים ומוכנים לשלם לו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.

כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. הכל מבוסס על אמון באחרים, הליכה נגד החוקים וצורך כלכלי. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד. ולא לשכוח - הם רוצים שאת כספם יקבלו אנשים קטנים כמותם ולא תאגידים חזקים ודורסניים כבעבר.


הנה הסבר מהיר על הכלכלה השיתופית:

http://youtu.be/5y2P4z7DM88


על הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):

https://youtu.be/CDwNXKWPtqg


סקירה על התפחות התחום:

https://youtu.be/yy7MH9TyZck


הנה כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):

http://youtu.be/w9MDrWjvyNo


הנה פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):

http://youtu.be/M92tohh_-Is


עסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ


כתבת טלוויזיה על הכלכלה השיתופית (עברית):

https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=27s?long=yes


פרק שני (עברית):

https://youtu.be/_rt_g31zk_Q?t=34s?long=yes


ושלישי - על הכלכלה הפוסט קפיטליסטית שמחליפה לאיטה את הקפיטליזם (עברית):

https://youtu.be/Gt_A9WRpUl0?t=18s?long=yes
מה זה סאבלט?



סאבלט (Sublet), או בעברית "שכירות משנה", פירושו השכרה של דירה לתקופה קצרה, שנעה ברוב המקרים בזמנים שבין שבוע לחצי שנה. פירושו של הסאבלט הוא שדייר ששכר דירה ונוסע לזמן קצר או ארוך, משכיר אותה למישהו אחר, שמעוניין בשכירות לזמן קצר.

הסאבלט הוא מושג חדש שנכנס בשנים האחרונות. בעיקר תרמו לכך אתרי אינטרנט ואפליקציות שמאפשרים למשכירים ושוכרים, פעמים רבות תיירים ונופשים, להתקשר ביניהם ישירות. יש אפילו צעירים מדור ה-Y, שחיים "על מזוודות" ועוברים בין סאבלטים זולים, ממקום למקום, בעולם כולו, סוג של תחליף מילניאלס לנוודות של העבר או לטיול הגדול של אחרי הצבא.


הנה הפתרון של הסאבלט:

http://youtu.be/8K8-L-wwQDw
הניתן לערוך סרטים בענן?



עריכה של סרטים היא אחת הפעילויות המשמעותיות ביצירת פרויקטים לימודיים וחינוכיים. בשיטות ההוראה מבוססות הפרויקטים, כמו PBL, עובדים ילדים רבים על סרטונים לשם יצירת פרזנטציות של הפרויקט שלהם.

הבעיה היא שעריכת סרטים מחייבת בדרך כלל תוכנות מאד חכמות וכבדות. תוכנות כאלה יש להתקין על המחשב ובדרך כלל צריך מחשב חזק מאד על מנת להפעילן ולערוך בהן סרטים.

כך או כך, בשנים האחרונות יש כלים מקוונים, אתרי אינטרנט שהם בעצם תוכנות ענן. הכלים האלה מאפשרים לערוך סרטונים קצרים בעצמכם, מבלי להתקין אותם על המחשב. כלי הרשת הללו אמנם אינם חזקים כמו התוכנות המקצועיות, אבל הם יכולים לשמש למטרות שימושיות רבות, כמו ברכות וידאו, מצגות וידאו שמורכבות מתמונות וקטעי וידאו קצרים וכדומה.


כך עורכים סרטון באתר לדוגמה ומעלים אותו לאתר יוטיוב:

https://youtu.be/6IjOzgJhzSQ


שיעור עריכה של מצגת באמצעות אתר קיזואה:

https://youtu.be/kdAhX2csgtY
מהי כלכלת השיתוף?



כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing Economy, Collaborative Economy) היא שיטה מסחרית המקשרת בין מי שזקוק למוצר, שירות או עזרה - לבין מי שיכול לספק לו אותם בזול, מהמשאבים הפרטיים שלו. כך יכול בעל דירה להשכיר למישהו אחר חדר או מיטה ללילה, בעל מכונית יכול להסיע מישהו שנוסע בכיוון שלו ומוכן להשתתף בהוצאות הנסיעה וכך הלאה.

האינטרנט הפך את התיווך בין אנשים לכלכלה של ממש. יוקר המחיה העולה בעולם המודרני, לצד הקשר המיידי שניתן ליצור דרך הרשת, מאפשרים לאנשים להשכיר לאחרים את המכונית הפרטית שלהם, חדרים בביתם, כלי עבודה שימושיים, שטח משרדים לא מנוצל, מקומות פנויים בנסיעה ברכב ועוד. גם נכסים ללא שימוש כמו מקדחות ומכסחי דשא הפכו למקור הכנסה לאנשים פשוטים, שרכשו אותם אבל לא מנצלים מספיק. כל זאת בעזרת סטארטאפים טכנולוגיים מהשנים האחרונות, שפיתחו תוכנות רשת קלות וידידותיות שמקשרות בין הצדדים.

בכלכלת השיתוף ניתן לסחור אפילו בזמן של מומחה או סתם של מישהו שזמנו בידו. אנשים משכירים את עצמם לסידורים עבור אחרים, להוצאת הכלבים של אחרים לטיול, לתיקונים בבית או לשיעורים פרטיים.

כלכלת השיתוף מאפשרת כיום לאנשים להסתמך זה על זה. הם מפנים את כוח הקנייה שלהם מהתאגידים הגדולים והיקרים, יקירי הכלכלה מסורתית, אל שכניהם ואל האנשים שסובבים אותם ושמעוניינים גם הם להתפרנס ולהקל על יוקר המחיה. בוגרי המחאה החברתית בישראל או תנועות כמו "לכבוש את וול סטריט" ו"ברנינג מן" מוצאים בכלכלת השיתוף בדיוק את מה שחיפשו. לצידם יכולים גם מי שמעוניינים בתפנוקי העולם הגדול, אך לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש אותם לעצמם, אלא ליום או לילה אחד.


הנה הסבר מהיר על כלכלת השיתוף:

http://youtu.be/5y2P4z7DM88


הזדמנויות הכלכלה השיתופית והבעיות שבה (עברית):

https://youtu.be/CDwNXKWPtqg


כתבה על הכלכלה השיתופית (עברית):

http://youtu.be/w9MDrWjvyNo


פרסומת לאפליקציית שיתוף נסיעות (עברית):

http://youtu.be/M92tohh_-Is


ועסקים שיתופיים וכיצד הם משנים את חייהם של אנשים:

http://youtu.be/KrRcDg8gvOQ
מהם אתרי שיתוף דירות וחדרים דוגמת Airbnb?



נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה.

לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.

הכלכלה הזו קיבלה מהר מאוד תנופה והתפתחה לתצלחה של ממש. משיתוף חדר בבית היא הפכה לחברה להשכרה של דירות שלמות והתחברה לטרנד של כלכלת החלטורה, או הגיק אקונומי. זה אומר שרבים החלו לעבוד בהכנת הדירות להשכרה, ניקוי, קבלת האורחים וטיפול בהם בזמן השהייה במקום. כך נוצר ענף תעסוקה חדש לחלוטין ותעשייה של השכרת חדרים ודירות לחופשה ולטווח קצר.

כך, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, גם השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה, הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.


הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:

https://youtu.be/YK5OQdxXbPM


משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:

https://youtu.be/lVIz0ZbJikw


וכאן החברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה:

https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ
מהו מחשוב ענן?



מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.

למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.

הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.

יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:

אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.

נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.

עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.


הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):

https://youtu.be/w_j8xd3zxhA


מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:

https://youtu.be/i9x0UO8MY0g


עוד על הענן:

http://youtu.be/lLBL_rjfbgY


כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:

https://youtu.be/ae_DKNwK_ms


וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:

http://youtu.be/gpzM6Mask80


מה זה ביטורנט?


רבים מכירים את הקבצים הנקראים "טורנטים" כקבצי מחשב המשותפים באינטרנט ברשתות תקשורת שיתופיות. לא כולם יודעים שהטורנטים הם חלק משיטה מהפכנית לשיתוף. קבצים, שנקראת "ביטורנט" (BitTorrent).

"ביטורנט" הוא שמו של פרוטוקול קצה לקצה, שנכתב עבור תוכנות שיתוף קבצים ומטרתו לאפשר למשתמשי מחשב רבים להוריד קובץ בלי להאט את קצב ההורדה של אנשים אחרים.

יכולת זו מתאפשרת על ידי כך שכל מי שמוריד קובץ מהאינטרנט, משתף עם אחרים, בעודו מוריד, את החלקים שכבר ירדו למחשבו.

כך, במקום שכולם יורידו את הקובץ ממקטר אחד, משרת יחיד, שרוחב הפס שלו הוא מוגבל תמיד, מסייעים המשתמשים המורידים, על ידי כך שהם תורמים את רוחב הפס שלהם בחזרה למורידים האחרים, לשאר המשתמשים בביטורנט. כך תורמים ומאפשרים הטורנטים להאצת שיתוף הקבצים ברשת ולייעול משמעותי שלה.

התוכנה הראשונה של "ביטורנט" נכתבה על ידי בראם כהן, בשפת התכנות פייתון. העלה את הקוד הפתוח של התוכנה לאינטרנט ומאז התפתחו מספר גרסאות ביטורנט שונות המתבססות על הקוד של כהן.

איך פועל הביטורנט?
ההורדה בביטורנט מתבצעת באמצעות "טורנטים" (Torrent). אלו קבצים שמכילים את המידע הנחוץ להורדת כל קןבץ בביטורנט, או מספר קבצים הקשורים ביניהם.

המשתמשים שמורידים או משתפים קבצים נקראים "עמיתים" (Peers). כל אחד מהם יכול למלא אחד משני תפקידים:

"זורע" (Seeder) - הוא עמית שהוריד את כל קבצים הטורנט, וממנו יונקים עמיתים אחרים.

"יונק" (Leecher) הוא עמית שמוריד את הטורנט במלואו, ועדיין לא סיים להוריד. הגדולה של הביטורנט היא שבזמן שהוא מוריד את החלקים שחסרים לו, עמיתים אחרים "יונקים" ממנו את החלקים של הטורנט, שהוא כבר הוריד. בכך הקובץ. זמין במהירות רבה יותר וממגוון מקורות ומחשבים גדול יותר ברשת.

את הפיקוח על ההורדה ואת האחריות לניהול התעבורה ברשת, מבצע שרת מחשב שנקרא "עוקב" (Tracker). למעשה, ה"עוקב", שמפקח בכל רגע נתון על הפעילות של העמיתים השונים, במיליוני ההורדות המתבצעות במקביל, הוא המאפשר ל"ביטורנט" להפיץ בין משתמשי האינטרנט מיליוני קבצים גדולים, כמו סרטים באיכות גבוהה או משחקי מחשב כבדים, במהירות גבוהה ועדיין ללא צורך בשרתים חזקים.


כך פועל הביטורנט - הסבר מילולי קצר:

https://youtu.be/OFswNCU5CKA


תולדות הביטורנט:

https://youtu.be/6PWUCFmOQwQ


הקשר בין P2P לזכויות יוצרים:

https://youtu.be/y306vJ-TAAo


היא אמורה להיות זולה ויעילה יותר ממרכזי נתונים שיוקמו לבד:

http://youtu.be/tNGTOenxDp8
מי נלחמים בכלכלה השיתופית?



כלכלה שיתופית (Sharing Economy, Collaborative Economy) מאפשרת לבעלי משאבים שעומדים ללא שימוש, להשכירם לאחרים או לשתף בהם אחרים ובמחיר זול.

הכלכלה השיתופית הוזילה מאד את העלויות לצעירים ולצעירים ברוחם. בעידן של פערים כלכליים גדולים ויוקר מחיה המטפס לשיאים חדשים, היא אולי הבשורה הטובה ביותר שלה זכה דור ה-Y, ה"מילניאלס".

באמצעותה יכול כל אחד לשכור או להשתתף בהוצאות של בעל דירה תמורת שינה בזול, לאכול בביתו של אדם שמכין אוכל טעים ולהתוודע לאנשים נוספים ולמארח, או להצטרף לנסיעה עם בעל מכונית, שמסיע נוסעים בכיוון שלו, שמצידם משתתפים בהוצאות הנסיעה, במחיר זול בהרבה מנסיעה במונית. אלה רק דוגמאות קטנות למהפכה ענקית, שמוזילה מחירים ומאפשרת לאנשים לנצל את רכושם בצורה חכמה יותר ולטובת הסביבה. כי ריבוי של מכוניות חדשות, שעל פי מחקרים עומדות ללא שימוש במשך 95% מהזמן, או השכרה של רכוש, ש-80% ממנו הוא בשימוש רק פעם בחודש - כל אלו חוסכים משאבים, חומרים ושומרים על העולם המתחמם שלנו...

אבל כלכלת השיתוף גם מעוררת התנגדות עצומה. דוגמאות? - שימו לב להתנגדות של נהגי המוניות לחברה כמו אובר (Uber), שמאפשרת לבעלי רכב להסיע בתשלום ובזול, או airbnb שמאפשר להשכיר חדר בבית או דירה שלמה ופגע בתעשיית המלונאות.

אלה רק שתי דוגמאות, אבל תסמכו על המסעדות שאם טרנד הארוחות המשותפות בבתים יתחזק ויותר תיירים יאכלו בבתים פרטיים במקום בהן, אז גם בעליהן יצאו למאבק, או על התאחדות הסוחרים שתתנגד לשיתוף של כלי עבודה וכדומה. כולם ינופפו, בצדק מבחינתן, בנושא המיסים וההיטלים, שלא משלמים המשכירים והמשתפים עבור הכנסותיהם ובעובדה שהתחרות היא לא הוגנת ולא מעוגנת בחוק.


הנה ההתנגדות הגוברת לכלכלה השיתופית של Airbnb (עברית):

https://youtu.be/CeS5ciUbcrg


מה שהיא מחוללת בתחום המלונאות והמוניות (עברית):

https://youtu.be/IuRN2K1O9aY?t=4m57s


וכנס של המלונאים בישראל המתנגדים לכסף השחור שעובר בכלכלה השיתופית (עברית):

https://youtu.be/VdHI5vlT0UE
איך המסרונים החליפו את השיחות?



מיליארדים מהם נשלחים מדי יום בעולם ועשרות טריליונים בשנה. הם השתלטו על התקשורת העולמית בין אנשים. הם נשלחים ישירות בצורת SMS, או דרך תוכנות מסרים מיידיים כמו ווטסאפ ומסנג'ר.

אס־אם־אס (SMS, קיצור של Short Message Service), מסרון או הודעת טקסט קצרה, הם שמות לאחת ההמצאות הצעירות אך המשפיעות בתחום התקשורת הסלולארית. דור ה-Y, הדור הראשון שגדל עם הטלפון הסלולארי, אימץ אותם בחום והיכולת שלו לנהל מערכות יחסים וקשרים שלמות במסרונים שכאלה, כבר מזמן הפסיקה להפתיע. כי מרגע שהופיעו המסרונים, הם הפכו תוך זמן לאמצעי התקשורת החשוב ביותר בעולם הסלולארי, יש שיאמרו אפילו יותר מהשיחות הקוליות עצמן!

ניל פאפוורת, המהנדס ששלח בשנת 1992 את הודעת הטקסט הראשונה בהיסטוריה לטלפון סלולרי של אדם אחר, איחל במסר שלו "חג מולד שמח" ועשה היסטוריה. את המסר הזה שלח פאפוורת ממקלדת מחשב, מכיוון שצריך היה עדיין לפתח את האפשרות לשלוח מסרונים דרך הטלפון. אבל האיש שקיבל את ה-SMS הראשון, ריצ'רד ג'ארוויס, ראה אותו בטלפון שלו מיידית.

בתחילה המסרונים הללו נועדו להחליף את מכשירי הזימונית של מנהלים, רופאים ובעלי מקצועות דחופים, שנהגו לקבל בהם הודעות מידיות. אבל כשהצעירים גילו את דרך התקשורת הזו, הם הפכו למכורי מסרונים. השפה מקוצרת שנולדה במסרונים הללו הפכה לשפה הרשמית של הרשת. די מהר הם גם החלו להוסיף למסרון גם את הרגשונים מעולם הצ'אט, אותם פרצופוני רגשות שעשויים מאותיות וסימנים ושנולדו בחדרי השיחה של האינטרנט והתקשורת הממוחשבת שלפניו.

כיום קשה לדמיין את התרבות האנושית בלי המסרונים הללו. אנשים מנהלים מערכות יחסים שלמות בפחות מ-200 תווים, שמאפשרים להם הטלפונים בכל SMS כזה. עם הזמן נוספו גם מסרי המולטימדיה (MMS), שכוללים גם הודעות וידאו ותמונה, החלו שירותי שליחת המסרונים הפרסומיים (אתם מכירים אותם בתור ספאם), הצבעות לריאליטי ולשעשועוני טלוויזיה ב-SMS ועוד.


הנה תולדות המסרונים מ-2012 עת חגגו 20 שנה להמצאתם:

http://youtu.be/nEov-dnhFI4


כך הם מככבים בקולנוע:

https://youtu.be/uFfq2zblGXw
מיהו מארק צוקרברג מייסד פייסבוק?



באפריל 2018, כשמייסד פייסבוק והמנכ"ל שלה, מארק צוקרברג, הגיע לשימוע בקונגרס האמריקאי, זה נראה ממש מסוכן לעתידו. החנון, שהקים בעשור שלפני כן, את חברת האינטרנט הגדולה בהיסטוריה, הגיע כדי להגן על מקום עבודתו ועל משרתו. הוא ישב למול חברי קונגרס נבוכים, שראו לפניהם את העתיד. הבחור הצעיר והמבריק שישב מולם, הסביר להם בנחת ובבגרות את כל מה שקרה ונטל אחריות על המשגים שנעשו, כשמידע של יותר מ-80 מיליון משתמשי הרשת החברתית הודלף ממנה וגרם ככל הנראה לשינוי בתוצאות הבחירות בארצות הברית. הוא ענה על המוני שאלות של חברי הקונגרס, שבעיקר הראו עד כמה העולם הישן, של הפוליטיקאים, לא ממש מבין את רוח הזמן ואת העולם של המילניאלס, שצוקרברג הוא המנהיג הברור שלו, גם אם לא התכוון לכך.

המניה של פייסבוק בבורסה, גאתה באותו יום בכ-4.5%. היא הראתה שהמשקיעים נותנים אמון חד משמעי ביכולתו של צוקרברג להמשיך ולנהל את חברת הענק המצליחה, בת 2 מיליארד המשתמשים, שהקים בעצמו בגיל 20 ומשהו.

מדובר ללא ספק בחנון המצליח בכל הזמנים. מי שהיה סטודנט ומתכנת, יליד 1984, החליט בעשור שלפני, להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטיות וגם קצת סטודנטים אחרים, אתר שהפך להצלחה מסחררת. צוקרברג הפך די מהר לאחד האנשים העשירים בתבל, עוד בטרם מלאו לו 30. אגב, עם לידת בתו הראשונה, הוא התחייב לתרום 99% מהמניות שלו בפייסבוק לצדקה. מדובר בעשרות מיליארדי דולרים...

אז מי שדחה בנימוס הצעת רכש של פייסבוק, בת מיליארד דולר מחברת יאהו, עוד בתחילת הדרך, ידע בדיוק מה הוא עושה. בהנהגתו הגיעה פייסבוק להיות חברת הפרסום השנייה בגודלה בעולם, עם הכנסות ענק ושליטה בכמעט כל היבט אפשרי בחברה העולמית, בכלכלת המידע ובפוליטיקה הבינלאומית, כולל הפלת ממשלות בעולם הערבי, העלאת דאעש לגדולה וככל הנראה גם שינוי שמו של הנשיא הנבחר באמריקה. עתידו של צוקרברג נראה שוב ורוד ונראה שאם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הוא עתיד להפוך בעצמו ,ביום מן הימים, למנהיג ארצות הברית של אמריקה.


הנה תקציר דרכו של צוקרברג להיות אחד האנשים החזקים בעולם:

https://youtu.be/5ULR988bztQ


בסרט "הרשת החברתית" מתוארים החודשים הראשונים של פייסבוק:

http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s


מארק צוקרברג התחייב לתרום את מרבית הונו לצדקה (עברית):

https://youtu.be/8HTbwXJTCwY


הוא כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:

https://youtu.be/2_hkk6lFTb4


מילות השראה שלו (מתורגם):

https://youtu.be/0ZEklpXQB6g


ממנו צריכים ללמוד על פרטיות (עברית):

https://youtu.be/fT8_okDdg4c


בחיוך גדול הנה ייעוץ של שפיגלר הכריש המשעשע לצוקרברג:

https://youtu.be/5gpXJWRMdq8


וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:

https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
למה לאנשים לשלם עבור טרמפ במכוניות אובר?
מהו חדר בריחה?
מהם משקפי המציאות המדומה אוקולוס ריפט?
מהי טכנולוגיית הסטרימינג?
מהו השיבוש ומהי חדשנות משבשת?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.