» «
הומור
מה זה הומור?



הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.

ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.

למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו. מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.

יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי, פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'נרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.

הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע. בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.


הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):

http://youtu.be/4Yem4mgDjOc


יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):

https://youtu.be/nfKbv5TGtPY


במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:

https://youtu.be/quKBHQs42Q0


מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:

http://youtu.be/uiFpVQHzf34


החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:

http://youtu.be/xsRNDo8Upys


הסבר גלילאו על איך הומור עובד (עברית):

https://youtu.be/uKc12Vf86Wo?t=8m04s&end=14m56s


מתיחה שבה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):

https://youtu.be/jPxUL17-Dq0


והומור נמדד ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק של השואה (עברית):

https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes
סאטירה
איך עובדת סאטירה?



סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שלועגת ומבקרת תופעה חברתית, לרוב באופן קומי. בדרך כלל מטרתה של הסאטירה היא להביא או למנוע שינוי על ידי הצגת הדברים באופן מצחיק. הסאטירה פונה לרוב כנגד שלטון, דת, אמונה חברתית, התנהגות מקובלת, מפלגה פוליטית וכדומה. סאטירות חוברו כבר בתקופות יוון הקלאסית והאימפריה הרומית.

ישנם אמצעים רבים להצגת סאטירה. היא מקובלת בתחומי אמנות כמו תיאטרון, ספרות, קולנוע, טלוויזיה וציור. גם קריקטורות הן אמצעי מעולה כדי להעלות חיוך ולהשחיל ביקורת סאטירית.

אחד המבחנים של סאטירה, הוא ביכולתה לעשות את העבודה, מבלי להסתבך ולגרום לגוף שעל חשבונו מועלית הביקורת הקומית להביא לפגיעה בסאטיריקנים. בכדי לשעשע ולבקר באופן נסתר ולא בוטה מדי, משתמשים יוצרי סאטירה באמצעים קומיים כמו אירוניה וסרקזם (לעג נסתר) ובשיטות תיאטרליות כמו פרודיה על דברים מוכרים, הגזמת דברים אמיתיים, ושיטות מורכבות יותר כמו סמיכות והקטנה.


הנה סאטירה על המצב בארץ בתקופת שלטון ערפאת ברשות הפלסטינית (עברית):

https://youtu.be/sW_LFi5tXuo


סאטירה על פאתוס ועל מיתוסים ישראליים בקריאת שירה (עברית):

https://youtu.be/Tagi-Klh8dg


כאן מקבלים בוקס בבטן כשהרוצח ברוך גולדשטיין בתפקיד הראפר אמינם מדבר עם אלוהים ומקבל תשובה (עברית):

https://youtu.be/eicCDSpFChM
צחוק
מה מצחיק בצחוק ואיך זה קשור להומור?



הצחוק הוא פעולה של השמעת קול ושינוי של הבעת הפנים בדומה לחיוך, אך בצורה משמעותית עוד יותר.

הצחוק נוצר בשל רגשות ומצבים שהם לרוב בהקשר של הומור או שמחה. מנגד, פעמים רבות הוא יכול לבוא על רקע של רגשות כמו מבוכה ובמקרים קיצוניים אפילו צער.

הצחוק הוא גם מדבק. לא מעט אנשים מתחילים לצחוק רק מפני שמישהו צוחק לידם וגם כשאינם יודעים את סיבת הצחוק ומה הגורם לו.


הנה תינוקות צוחקים מחיות בית:

https://youtu.be/ZAmZucyzyZM


שר החינוך לשעבר צוחק בעת נאומו בכנסת ולא מצליח לעצור את צחוקו (עברית):

http://youtu.be/kloZhPj1AFM


מראיינת שלא מצליחה שלא לצחוק למשמע מראיין משונה:

http://youtu.be/Rja8eiOOfeA?t=16s


כך בוחנים פרחי קורס שוטרים בארה"ב האם הם מסוגלים לעמוד בקשיחות וללא צחוק לפני האזרחים:

https://youtu.be/qymqjHY_9rg


וצחוק אמיתי של כמה בנות שכנראה לא מצליחות לצאת ממנו:

http://youtu.be/D_RxVaAY4JU
פרודיה
מה זו פרודיה?



פרודיה (Parody) היא קטע שמחקה בחיוך יצירה או סוג יצירות מז'אנר כלשהו. פרודיות קיימות בתחומי אמנות שונים, כמו קולנוע, מוסיקה, טלוויזיה, ספרות ועוד. לעיתים מחקים בפרודיה מישהו, בחיקוי הומוריסטי, קריקטוריסטי ולעגני.

כדי שיהיה מובן ההקשר שלה, הפרודיה מוצגת בדרך כלל על דברים מוכרים. יכול להיות שיר פרודי, שלועג לתופעה כלשהי (ראו את "האשם תמיד" שהוא פרודיה על היחס אל מלצרים ערביים בישראל), או דת פרודית, שהיא פרודיה על דת או על כת ידועה (הכירו את "מפלצת הספגטי המעופפת", שהיא אלוהי הדת הפרודית "הכנסייה של מפלצת הספגטי המעופפת") וכדומה. פרודיה קולנועית לועגת לא פעם לז'אנר קולנועי מצליח, כמו במקרה של הפרודיה המפורסמת על סרטי המערבונים "אוכפים לוהטים".


הנה פרודיה טלוויזיונית על פרסומות וסרטי מתיחות משנות ה-70 (עברית):

https://youtu.be/hHC_jITlcNc


צוחקים על להיט הרשת הגדול מכולם, בפרודיה הישראלית הכי מצליחה אי-פעם "גמבה סטייל" (עברית):

https://youtu.be/bTy9gC8BAmQ


הפארודיה המוסיקלית "אריית החתולים" של רוסיני, שמשתעשעת על חשבון זמרות אופרה:

https://youtu.be/O5bJJviAX0c


"האשם תמיד", פרודיה על "ערבי טוב" והתייחסות ליחס הציבור בישראל אל ערבים (עברית):

https://youtu.be/E1wNZXxwPhA


קטעי פרודיה קולנועית על סרטי קולנוע:

https://youtu.be/_oYtuG3ZB48


פרודיה מעט עדתית על סרט הפולחן "צ'ארלי וחצי" (עברית):

https://youtu.be/fj_aJHyqotw


ופרודיה על ההצלחה של סטטיק ובן אל תבורי (עברית):

https://youtu.be/-ksljsJhE8U

הומור

מתיחה
מהי מתיחה טובה?



אנו מותחים אנשים כדי להשתעשע על חשבונם. ההומור הזה יכול לפגוע ולהשפיל אבל זו אינה המטרה. מתיחה טובה היא מקורית ולא פוגעת. כשאתם ממציאים מתיחה, נסו לחשוב על רעיון שיבלבל את הנמתח, כך שהוא לא יידע שאתם מותחים אותו ויחשוב שמה שהוא חושב הוא אכן מה שקורה. ראו כמה בתגית "מתיחות גדולות"

במחקר היסטורי שערך פרופסור בשם פול קולינס מאוניברסיטת פורטלנד, הוא מצא שהמתיחה הראשונה שתועדה אי-פעם התרחשה בשנת 1884. היא התבצעה בשיחת טלפון, כשאנשים אנונימיים התקשרו למרכזנית והזמינו אצלה מקררים, פמוטים ואפילו ארונות. ההזמנות בוצעו עבור אנשים שמתו שנים לפני כן..


הנה 10 מתיחות מצחיקות ומשעשעות שלא פוגעות באנשים:

http://youtu.be/psvkyf3PzjE


מתיחת פוטושופ יצירתית, משעשעת וחכמה:

https://youtu.be/OYIJMLs5u-M


מתיחה מפחידה, כשאנשים רואים פצצת אטום מתפוצצת מעליהם:

http://youtu.be/vGBfAUYRSNI


עוד מפחידה אבל לא מובנת כי רואים את הג'ינס של הדינוזאור כל הזמן:

https://youtu.be/J2uJtegKiSM


ומתיחה על עכביש ענק שמפחיד במיוחד:

http://youtu.be/YoB8t0B4jx4
מתיחת הלימבו
מהי מתיחת הלימבו?


מי לא מכיר את הריקוד המשעשע בו רקדנים מנסים לעבור מתחת למקל אופקי, כשהם מתכופפים לאחור.

לאנשים תמימים שעברו ברחוב הפריזאי הציעו שני ליצנים לשים כיסוי ראש ולעבור מתחת למוט. אלא שבזמן שהם עברו "מתחת למוט", הוא כבר לא היה שם. משעשע.


הנה מתיחת הלימבו:

http://youtu.be/Vi41zAu4FfM
שמות מצחיקים
מהם השמות המצחיקים?



פעם, לרגע קט, הייתה אופנה בארץ, להמציא שמות מצחיקים של אנשים, שמות שקשורים למי שהם או למה שהם עושים. במשך כמה חודשים זה הסעיר את כולם והפך לתחביב לאומי. האינטרנט של התקופה היה צעיר ופרימיטיבי, כשאנשים מתחברים אליו במודמים צפצפניים והוא עצמו זורם במהירות איטית במיוחד. ממים אינטרנטיים לא היו אז תמונות וסרטוני וידאו משעשעים אלא מכתמי הומור וקטעי טקסט מצחיקים.

השמות המצחיקים היו בדיוק מה שתפס. כולם דיברו אז על שוטר התנועה סמי סביב ועל האלחוטנית רות תבור. חבריהם באו במרוצה והצטרפו לחגיגה של צחוקים תמימים ורמים, גם אם לפעמים נגועים בקורטוב של סטריאוטיפים חברתיים שאחר כך היו מניעים למחשבה...


אז הנה הנה רשימת כמעט כל השמות המצחיקים:

אוסף הזבל - מירו כן
אחיות בי"ח - פולי דין ופני צילין
אחראית הנקיון - לאה רים-ליכלוך
איש ההגברה - רם קול
אלה שהלשינו עליו - עוזי מר ואודי בר
אשת הקייטרינג - סימה פפו
בעל המכולת - חן ואני
גולשת הסקי - עטרה חרמון
דיאטנית - לורה זיתה
האדיש - בני חותא
האופה - קים מל
האופטיקאית - עדה שוט
האלחוטנית - רות תבור
האסמטי - פיני סתם
ההבטחה - פוטנציאלה גלומבי
האפסנאי - מיכה טומפו
האצן האתיופי - ברי צקלה
האקרובט - גל גלון
הארכיאולוג - מומי יה
הארכיאולוגים - ראומה מצאתי ומיכה פרפו
האשה המוכה - נטע פלבך
הבארמנים - טים זוגלי וסימה שקה
הביקורתית - לאה איר
הבלאגניסט - בר דקיסט
הבלשית - מירה צח
הברוקר - שוקה הון
הברוקר - שוקי גרותחוב
הבתולה - מינה גבה
הגנן - מישה טל
הגננים - יקי נטון ומישה טלפו
הדוגמנית האיסלמית - עלילה מסלול
הדוורת - עדה בית
הדייל - עמית רומם
הזבלן האמריקאי - אל טיזאכן
הזמר - מיק רופון
החובש הקרבי - סמי רוי
החולה - לאה קיא
החוקר - מישה דד
החלילן הערבי חסר האינטונציה - עללי הלה
החניך המצטיין - מוטי בציה
החששנית - מאיה גידו
החתול העצבני - מיצי ייץ
הטבחית - סימה טבוחה
הטובעת - אניטה ואטי
הטייסת - בטי סקלה
הטירון - מישה טלי
הטכנאית - קולט אדים
הטסטר - שמחה גורה
הילד הקטן - מני יטורי
הילדה האלימה - לאה רביץ
הילדה המעצבנת - לאה ציק
הירקן האתיופי - נגאתה בגמבה
הכדורגלן - ניב דל
הכרטיסנית באוטובוס - מיה שבפו
הלא מקובלת - מינה תנלה
הלא-מתפקדת - בטי קון
הלחוץ בזמן - ברק לשעה
הליצן - מוקי יון
המאוכזבת - אנני קיויתי
המאפרת - תיקי פור
המבריז - מיכה סר
המגישה ברדיו - שירה חרון
המדריך - מיכה סרפו
המהמר - רמי קוב
המוהלת - מלכה צצפו
המוסכניקית - לאה רימתרכב
המורד - עמית קומם
המורה בגימנסיה הרצליה - ספירו לינה
המורה לביולוגיה - עמי לן
המורה לנהיגה - מוטי לוך
המורים להתעמלות - בני תורקל ועמי דתרוש
המושבניק - רותם תסוס
המזכירות - אתי פרון ובטי יוק
המחפש - בן נרות
המטייל בהודו - איציק אידנה
המכוערות - יפה לולה ויפה רונקל ומאיה פבה
הנגר - אהרון קיר
המכור לעישון - ניקו טין
המלצר - מתי שתו
המלצרים - מתי שתו ומירה צבירה
המנהיג האוגנדי הטפש - אידי יוט
המנצח - בני צוחו
המנתחת - מלכה חיים
המסיק - אחמד ליק
המסכן - בועז אורלי
המסריח - אסף לוץ
המעצבת - מלי לבוש
המפוצצת - דינה מיט
המפציצה בחיל האוויר - לאה טיל
המציל - לוליק פוץ
המקליטה - לאה דק
המשעממת - לאה רדים
המשת"פ הימני - עלי קוד
המשתחרר - עזרא חוט
המת - יובל מנוחות
המתכנתת - בטי כנות
המתנדבת - מירה צאן
המתנחלים - זוהר צנו וחברו נח לי פה
המתקשה בלימודים - אודי סלקטי
הנאורולוגית - לאה שתין
הנגר - אהרון קיר
הנהג - ניק קב עלי
הנודניק - עמית עקש
הנוכל - אורי מה-אותי
הננטש - בוני שאר-ידידים
הנרקומן - אלכס טאזי
הנשאר כתה - מיקי תה-אלף
הסבלית - תמי טען
הסכסכנית - ריבקה שה
הסלקטורית בנתב"ג - הדר קון
הספר - מיכה פפלו
הספרית - עדן שולדרס
הספרן חולה הנפש - עדי בוק
הספרניות - מיקה ראפו וסימה ניה
העובד בגן-חיות - אלי פנט
העוזר במעבדה - אסי סטנט
העורך דין האיסלמי - עלי מקביל
העיוורים - לורה איתי ומיקי בה-תאור
העיתונאית - גילה יון
הערבי המסומם - בסאם שקע
הערס - מירו צה-מכות
הערסית המבררת - מיה רקפו
הפוליטיקאי הדמגוג - אסף סוף
הפולניה - מיה גידו
הפחדניות - שירן אווי ואנני לא-פה
הפנטומימאי הרוסי - מישה תק
הפנצ`ר מאעכר - גל גלספר
הפסיכולוגים - עזרא נפשית ולאה פנים
הפסיכיאטרית - ציפורה נפש
הפקח - נתן דוח
הפקידה - בטי פול
הפראמדיקית - לאה ציל חיים
הצימחונית - מינה צומח
הקב"נים בצבא - בועז אורלי ואיב חון
הקוסמטיקאי - מני קור
הקופאית - מיקה נתזה
הקמצן - איציק ספנסיב
הקצרנית - בקי צור
הרוסי המסומם - אלכס טזי
הרופאה בטיפול נמרץ - לאה נשימייד
הרקדנים - ארי קוד ומירו קד
הש"ג - ניר דמתי
השבו"ז בצבא - דני מאסלי
השוטרים - שמחה גורה וסמי סביב
השיננים - חני חיים, מרי דול ואסי סטנט
השיפוניק הרוסי - מישה ברתזה
השרירן - מיכה זק
התאורנית - אורנה מוך
התליין - גיל יוטינה
התקליטן - עדי ג'יי
התקליטן D.J - איתן מיך
זה ששבר שמירה - ניר דמתי
זמרת הבלוז - שירה צוב
חברתו לחיים של מוכר הפלאפל - סימה מון כרוב
חולת הסיפליס - אמנדה ווצ'קס
חוקר המשטרה - פולי גרף
חלפן הכספים - תמיר לי-פרנק
טייס המסוק - אלי קופטר
טכנאי המחשבים - מוני טור
טכנאי הפלאפון - אריק סון
כבדת השמיעה - מיקה ראלי
מדריכת הטיולים - נטע יילה
מדריכת הטיולים - ראותה תבור
מדריכת הירי - מיה רע
מוכר האביזרים - אבי זר
מוכר הפלאפל - שמחה ריף
מוכרת בחנות ספרים - סימה ניה
מוכרת הבגדים - שרה פאן
מוכרת החומוס - לאה פליץ
מוכרת הפלאפל - שמחה מוצים
מורה לספרות - מיקה רה
מקפל הנייר - אורי גאמי
מרימת המשקולות - לאה רימישקל
מרצה לפילוסופיה - סופי סטיקייטד
המתאבד - עמית אבד
המתלהב - עמית להב
נהג המונית - סמי ז'בוטינסקי
נהג המונית - סעדיה הוד
נהג המונית היפני - אישימוטו
נהג קו 56 - סעדיה הוד
סוחרת הסמים - מרי חואנה
סוכן הביטוח - פולי סה
עובד בגן ילדים - מיכה מוד
עובד בזק - אסי מון
עובדת Avis - לאה סקרה
עובדת באופיס דיפו - דפני הר
פנסיונרית - גילה עמידה
פסיכולוגית - עלמה נדבר
פצועת התאונה - מירי סקותי
פצצה בלונדינית - דינה מיט
פקח החניה - מיכה נפו
קברניט המטוס - אבי רון
קופץ הבאנג'י - בוני קפוץ
קוראת השעונים במקורות - מונה מים
קצינת רכב - מינה סע
רופא אא"ג - עוז נעים
רופאת האזניים - אורה תוף
רס"ר אוגנדי - שימתה כומתה
שופט הכדורגל - בני בדל
שחקן הכדורסל - טים סרולי
שחקן הסנוקר - ביל יארד
שיווד
מהו שיווד?



המשמעות של שיווד, סווידד (Sweeded), או השוודה (Sweding) היא צילום של גרסה ביתית או מחווה לסרט ידוע. המושג הסלנגי הומצא בסרט היצירתי "קדימה, תריץ אחורה". בסרט נאלצים שני חבר'ה מבולבלים לשחזר ספריית סרטים שלמה שנמחקה להם, בעת ששמרו עליה בשביל הבעלים שנסע. משהם מגלים שאין להם רעיון איך לעשות זאת, הם מחליטים לצלם את הסרטים מחדש בעצמם.. למנויי הספריה הם מספרים שהסרטים מגיעים משוודיה ומכאן המושג "שיווד". במהלך הסרט הם מצלמים שורה של שוברי קופות מפורסמים, בגירסת הסווידד.

מאז עלית סרט הפולחן לאקרנים, עולים לאינטרנט סרטים "משוודים" נוספים, שיצרו משתמשים בתור מחווה לסרטים שאהבו. העילגות שלהם והעשייה הזולה, הם חלק מהקסם וההומור שבשיווד ובצפייה בו. זו דרך מגניבה לומר משהו על התרבות של הקולנוע ועל האולפנים ההוליוודיים שמשקיעים הון באפקטים ומראות בלתי נתפסים. זו דרך ליצור חוויה קולנועית מצטטת ומכבדת, תוך שימוש במינימום האמצעים ובמקסימום היצירתיות.


הנה התופעה והמשוודים שלנו (עברית):

http://youtu.be/jbZ3MaRUI2o?t=18s


וקדימון הסרט עם שיוודים לדוגמה:

http://youtu.be/62CZL9Rhz8Y?t=5s


ככה עושים שיוודים:

http://youtu.be/hZidWV_Ii94


שיווד של השיווד:

http://youtu.be/-B0dJQ35rDs


הסרט "פורסט גאמפ" בדקה אחת:

https://youtu.be/nOvgJ0TxdfI


שיווד לקדימון של הסרט "מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר":

http://youtu.be/9eNr5U9cOyQ


ושיווד של "סיוט ברחוב אלם":

http://youtu.be/gESI4GbGt8c


המצאה
מהן ההמצאות המצחיקות ביותר?



המצאות הן מטבען דברים רציניים, שנועדו לסייע ולהקל את חייהם של בני-האדם. אבל רבות הן ההמצאות שיש בהן משהו מגוחך. חלק מהן מיותרות לחלוטין, חלק מהן מסורבלות ולא שימושיות וחלק, מה לעשות, פשוט מגוחכות.




הנה כמה מההמצאות המצחיקות שהוצגו בשנים האחרונות:

http://youtu.be/WN9Tk3cHMeI

מהי אירוניה?



אירוניה אינה סתם משהו מצחיק, אלא משהו שהוא ההיפך ממה שצפוי. נניח שמישהו מתהדר בכישרון כלשהו ונכשל בדיוק במה שהוא טוב בו - זוהי אירוניה. אם מדובר במישהו לא מוכשר, שנכשל במה שאינו בהכרח המומחיות שלו - זו אינה אירוניה.

מציל שטובע? - אירוניה.

שוטר שנתפס בגניבה? - אירוניה.

שקרן שנתפס בשקר? - ממש לא אירוניה..


הנה סרטון שמדגים את מושג האירוניה (מתורגם):

http://youtu.be/tqg6RO8c_W0?t=16s


וההסבר לאירוניה בדיבור (מתורגם):

http://youtu.be/IiR-bnCHIYo?t=14s
מה גדולתה של הסדרה סיינפלד שהפכה אותה לסדרה הטובה בכל הזמנים?



ג'רי סיינפלד היה סטנדאפיסט, בדרן מצליח בניו יורק. יום אחד הוא קיבל הצעה מרשת טלוויזיה, להציג קומדיית מצבים בטלוויזיה. ביחד עם חבר בדרן נוסף, לארי דיוויד, הוא יצר את קומדיית המצבים הפופולרית "סיינפלד", שעסקה כאילו בחייו שלו. הסדרה הזו הצליחה בצורה לא רגילה והיא נחשבת לקומדיית המצבים, הסיטקום, הטובה בכל הזמנים.

הדבר הבסיסי והמיוחד בסדרה היא קודם כל ההומור המשובח שלה והשחקנים המוכשרים והמצחיקים שבה. אך מעבר לזה היא נחשבת מיוחדת מבחינות נוספות. קודם כל העובדה שהסדרה עסקה בחבורת צעירים שמתעסקת בדברים טפלים, ממש דברים שקורים לכולנו ועושה מהם עניין רב. מעולם לא נראו בטלוויזיה נושאים שטותיים אך מדויקים כל כך. הם עושים ומתעסקים בשלל מעשים שלא מקובל להראות בטלוויזיה, על אף שהם עצמם אנשים רגילים. הם הכניסו לשפה ולהווי המון ביטויים ושלל דמויות ציוריות והזויות, החל מה"נאצי של המרק", השכן ניומן ועד ל"תעשיות ונדליי" - חברה לא הייתה קיימת מעולם. שקרים, המצאות מוזרות, ריבים ובעיות ביחסים - הכל מוצג שם באופן עמוק ומצחיק גם יחד.

ניתן לומר שה"סדרה על כלום" חקרה את אבני הבניין של ההתנהגות החברתית ומה זה להיות בן-אדם בחברה המודרנית. סיינפלד עסקה בשלל נושאים, כולל בנימוס, בתחמנות, במה נכון לומר, איך נכון להתנהג, מה שוויין האמיתי של הנורמות החברתיות ומהי זוגיות ראויה. היא גם ניסתה להתמודד עם סוגיות של תקשורת המונים, האם תכנית טלוויזיה מעניינת רק "בגלל שהיא בטלוויזיה" או שצריך להיות בה תוכן. המראה החברתית ההומוריסטית שהיא העמידה לפני החברה האנושית, הייתה קודם כל מצחיקה ואחר-כך מעוררת מחשבה. זו הסיבה שלומדים עליה באוניברסיטה ונכתבו עליה ספרי פילוסופיה ומחקר שונים.

ואלה רק חלק קטן מהסיבות שהסדרה הזו נחשבת גאונית ומשודרת באינספור שידורים חוזרים. כמעט בכל רגע ביממה, מוצג פרק של סיינפלד איפה שהוא בעולם.


הנה אוסף של ציטוטים מהסדרה "סיינפלד":

http://youtu.be/mKsUlf20DF0


על "סיינפלד" (עברית):

http://youtu.be/XRQP9NbI15Y


וקטע סטנדאפ של ג'רי סיינפלד (מתורגם):

http://youtu.be/NUWIcx9sylQ
מי היה הליצן השחור הראשון בצרפת?



הוא היה איש הבמה השחור הראשון אי-פעם בצרפת, כוכב ענק והליצן הראשון בתולדות צרפת שהיה שחור. אבל הוא היה גם פורץ דרך בימתי וגם דמות טרגית, כי ההצלחה עלתה לו לראש והרסה אותו ואת חייו. קראו לו רפאל פדייה (Rafael Padilla), אבל כולם הכירו אותו בתור "שוקולד".

רפאל פדייה נולד בקובה ב-1860 וכשהתבגר, הוא הצטרף לעולם הקרקסים. בתחילה השתמשו בו בקרקס, בכדי להפחיד את הקהל. הוא היה מעין פרא שחור, גורילה אנושית שמאיימת לאכול ילדים. אבל הוא רצה יותר.

צריך להבין שמאז המהפכה הצרפתית הפכה צרפת גן עדן למהגרים ולמיעוטים, אבל במאה ה-19 עדיין לא השתלבו השחורים אפילו בהופעות בקרקסים. האמנות הזו נחשבה אמנות אירופית ולבנה. שחורים ובני גזעים שלא היו לבנים, הוצגו לכל היותר כחיות, במה שנקרא אז "גני חיות אנושיים".

בשיתוף פעולה חסר-תקדים, שעתיד להתקיים במשך שנים, הורשה "שוקולד" להופיע בקרקס הקטן, ביחד עם הקומיקאי הלבן פוטיט. ההופעות שעשו, אל מול הקהל הצרפתי שכאמור לא היה רגיל אז לליצנים שחורים, חשפו את כשרונו האדיר והטבעי והוא הלך והתבלט בקרקס, כבעל כישרון קומי עצום. בהדרגה הפך פדייה לסנסציה בקרקס והשניים הוזמנו להופיע בפאריס. בתוך זמן קצר הם יהפכו לצמד המצחיק והמצליח ביותר בצרפת. בזכות "שוקולד".

כך פילס פדייה את דרכו עד שהיה לליצן המצליח ביותר בצרפת. עם הכינוי "שוקולד" הוא זכה להצלחה שפרצה דרך לרבים אחרים והיה לאמן השחור הראשון שזכה להופיע על במות בצרפת, במה שנראה לזמן מה כהתגברות על הגזענות כלפי כל מי שאינו לבן.

בתור שוקולד כיכב פדייה בסרטים, שלימים עתידים להיות היסטוריים, מכיוון שהם היו סרטיהם של האחים לומייר, ממציאי הקולנוע. הצלחתו הייתה כה גדולה, עד שפרסומאים לקחו אותו לפרסם מוצרים וכך היה גם לשחור הראשון שכיכב בפרסומות בצרפת.

זו הייתה תקופת ה"בֶּל אפּוֹק", בפאריס של סוף המאה ה-19. "שוקולד" היה אז בשיאו. אבל ההצלחה, כמו אצל מצליחנים רבים במהלך ההיסטוריה, לא רק שחורים או בני מיעוטים שלפתע הצליחו, הייתה גדולה עליו מאד. הימורים, המון כסף קל ואפליה הולכת ומתגברת כנגדו, שהפעילו בין השאר בעלי אינטרסים מנוגדים, השפיעו על היחסים עם שותפו לצמד ועל הקריירה שלו בכלל. הוא הלך והדרדר וסיים את חייו כבחור עני וחולה, שריד של מי שפרץ דרך, לרבים אחרים, להצליח בשוק הבידור בצרפת ובאירופה כולה.


הנה סרטים אמיתיים של פדייה עם פוטיט, מסוף המאה ה-19:

https://youtu.be/XjHZ_z23BZY


סיפורו בעברית של רפאל פדייה, מסייה שוקולד:

https://youtu.be/B03hBHfMAmQ?t=26s


על סיפורו נעשה הסרט "מסייה שוקולד".

https://youtu.be/bPoMmYJbx8w


וכאן בסרטון שנצבע, משנת 1900:

https://youtu.be/qpYTanqDzvc
מה מצחיק בחיקויים?



החיקוי היא פעולה קדמונית ביותר אצל בני אדם והיא תכונה שבעלי חיים חולקים אותה. גם ילדים משתמשים בחיקוי כדי ללמוד תנועות שונות, התנהגויות בחברה, דיבור בשפה וכדומה.

אבל חיקויים על הבמה הם צורה של בידור. בצורה זו האמן משחזר את התנהגותו של אדם מפורסם, בעל חיים ועוד ומנסה להידמות להם ככל האפשר.

הסיבה שחיקוי הוא כל כך מצחיק היא חוסר הטבעיות שבו אנו חוזים בהתנהגותו של אדם אחד, כשהיא לרוב מוגזמת ומוקצנת ואפילו מצחיקה, בידי אדם אחר - האמן.

עובדה היא שאמנים שיודעים לחקות הם לרוב אמנים מאד אהובים ומצחיקים. לרוב, נוספים ליכולת החיקוי המקצועי גם איפור ותלבושת מתאימים ואז הדמות הופכת יותר ויותר דומה, אם כי יותר ויותר מגוחכת ומשעשעת.


הנה שרשרת חיקויים של מיקי גבע את זמרי ישראל:

http://youtu.be/3anPWbQ6Fmw


חיקוי מבטאים הוא משעשע אבל נחשב להומור ירוד יחסית - הנה כשרון עממי נהדר (עברית):

https://youtu.be/wqBuIgmusd4


גדול החקיינים של הפוליטיקה הישראלית, טוביה צפיר, בחיקוי מנהיגים פוליטיים משנות ה-80:

https://youtu.be/gg9t-ecsp9w


בחורה מפינלנד, ששרה ומחקה לא פחות מ-14 סגנונות שירה שונים במוסיקה:

http://youtu.be/sQLkJJpAIcU


וכשחיקוי מתחבר לטקסט מצחיק ואקטואליה הוא ממש מצחיק (עברית):

https://youtu.be/r_ApFtBQiqc
מיהם הליצנים ואיך התפתח המקצוע הזה?



ליצן (Clown) הוא אחד המקצועות הוותיקים בעולם הבידור. מדובר בבדרנים שעוטים על פניהם מסכות או איפור כבד בצורות שונות, כשאלו נועדו לשעשע ולהקנות להם מראה עליז.

איפורם המודגש והכבד של הליצנים מחליף את המסכה. זה נעשה על ידי מחיקת והעלמת תווי פניהם ויצירה של קלסתרים חדשים ומוכרים היטב.

חברתית, הליצנים נעים בטווח העצום שבין הליצן הרפואי, המצחיקן שמשפר את מצב רוחם ואת בריאותם של החולים, ועד לליצן הרוצח - אותה תופעה חולנית של אנשים המשתמשים בתחפושת הליצן בכדי לפגוע באחרים.

הם אגב, לא ליצנים כלל ולשמחתנו הם גם מעטים הרבה יותר מההדהוד התקשורתי והתרבותי המוגזם לו הם זוכים בעשורים האחרונים.

בתולדות האנושות מקובלת דמות הליצן במשך מאות שנים. בדרך כלל היא בעלת סממני התנהגות המציגים דמות פורצת גבולות, המגלה את האמת החברתית, לא פעם כזו המנוגדת למוסכמות החברתיות ומשתמשת בהומור כדי למלא חיים באי-סדר ובכאוס החברתי.


#תולדות הליצנות
בצורה זו או אחרת, הליצן נולד כבר בחברות פרימיטיביות שהן נחלת העבר הרחוק. בימי קדם ובעיקר בימי הביניים נהגו לא מעט מלכים להחזיק בארמון ג'וקר,שהוא סוג של ליצן חצר. תפקידו של הג'וקר היה לשעשע ולבדר את המלך ואת סביבתו ובכך להפיג מעט את המתח וכובד האחריות שעל כתפי המלך ויועציו הקרובים.

ליצן החצר, למרות שמעמדו היה נחות, כמעמד כל שאר המשרתים ובעלי התפקידים בחצר המלכותית, היה מהאנשים הקרובים ביותר למלך.

בהמשך ההיסטוריה נולדו הקרקסים ובהם החלו ליצנים לשעשע את ההמונים. מקומם של הליצנים בהופעות הקרקס הפך מרכזי יותר ויותר, במיוחד בשלב בו האילוף והשימוש בבעלי חיים בקרקס החל להתפס כהתעללות. ככל שהחלו מדינות לחוקק חוקים האוסרים על שימוש בבעלי חיים בקרקס, כך השעשוע וההומור של הליצנים הלך וקיבל מקום גדול יותר בקרקס.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל טרנד של פחד מליצנים, תופעה שבקצה שלה קיבלה את השם "קולרופוביה". התופעה הקיצונית כוללת את המילה "פוביה" ומתארת פחד חריג וקיצוני מליצנים, אבל היא איננה מונח מעולם הפסיכולוגיה. זו יותר תופעה תרבותית, שנולדה בסדרות טלוויזיה, סרטים וסדרות, שכללו דמויות של ליצנים מפחידים ומרושעים. תוכלו לקרוא על התופעה בתגית "הליצנים הרוצחים".


הנה תולדות הליצנים שהביאו גם קצת לפחד:

https://youtu.be/ZfWcyrPD6z0


ההיסטוריה של הליצנות באנימציה:

https://youtu.be/cIb7tnP755Q


ו"מי הליצן?" - מהשירים הידועים בעולם התיאטרון:

https://youtu.be/xgVNryCQxj0
מיהם אופטימי ופסימי ומה טוב בחשיבה חיובית?



כשאתם מביטים בכוס שיש בה מעט משקה, מה אתם רואים?

העולם, על פי הסטטיסטיקה, מחולק לאנשים שיראו את החצי המלא של הכוס ואחרים שיראו שהיא חצי ריקה. מדובר בשני טיפוסים, שתופסים אך החיים הפוך. יש רואי שחורות ויש שרואים ורוד. הראשונים הם פסימיים ורואי הוורודות הם האופטימיים.

בעולם אפשר לבחור בין להיות פסימיים לאופטימיים. הפסימי רואה תמיד את הצד הרע, העגום והקשה של הדברים. האופטימי רואה דווקא את הצדדים הטובים והשמחים. הפסימי רואה שחורות ותמיד חושש ממה שיקרה ומצפה להיכשל, בעוד שהאופטימי מצפה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר ומאמין שיצליח.

יש המציינים שהפסימיות היא תכונה הישרדותית, שגורמת לפסימי להתכונן מבעוד מועד לקשיים. לעיתים זה מדויק, אבל הנבואות לא פעם מגשימות את עצמן. רובנו מאמינים שהאופטימיים יצליחו טוב יותר בחיים, יזכו בדברים הטובים ויהיו בריאים מהפסימיים, שיתקשו להשיג דברים עם החששות והפחדים שמלווים את חייהם.

יש יתרונות באופטימיות. כשאנו חולים יאמר לנו כל רופא או מטפל, שכדאי לחשוב חיובי ולהאמין שננצח את המחלה. האופטימיסטים מצליחים אכן להתגבר יותר על מחלות. מטפלים רוחניים אומרים "תחשוב טוב - יהיה טוב!"

הם יודעים מה הם מדברים. חשיבה חיובית ואופטימית מרפאת חולים. היום גם רופאים קונבנציונליים רבים מוכנים להודות שהגוף והנפש שלנו מחוברים בצורה נפלאה. תרופות פלצבו למשל, שאין בהן חומר מרפא, משיגות במחקרים תוצאות רפואיות מדהימות, משפרות מדדים ולא פעם אף מרפאות את החולים לחלוטין, רק משום שהחולים מאמינים שקיבלו תרופה שעתידה לרפא אותם. הם חושבים חיובי והתוצאות טובות מי שחושבים שלילי.

זה גם ההבדל הקטן בין מי שמקבל את הדיאגנוזה הרפואית, האבחנה שאומרת "אתה חולה", לבין מי שמאמין לפרוגנוזה, התחזית של הרופא שבה הוא אומד את סיכויי החלמתו של החולה ולרוב היא עשוייה להיות מאד קשה. אל תאמינו לפרוגנוזה, אומרים החוקרים. האמינו בטוב ועשו את הצעדים להגיע אליו. לא פעם זה קשור בצירוף כלשהו של תזונה, פעילות גופנית ואיזה שהוא תהליך נפשי המחבר בין גוף לנפש, כמו מדיטציה, יוגה ודומיהן.

במחקרים וגם ברפואה נמצא בעבר שאנשים אופטימיים סובלים פחות מלחץ ודיכאון וממחלות שנוצרות בשל המצבים הנפשיים הללו. חשיבה חיובית, חשוב לדעת, משפיעה על המציאות. החיים הם נפלאים או נוראים - ההחלטה ביניהם היא שלנו. במה נבחר?

אם נתמקד בדברים החיוביים שבחיים, נחליף את המחשבות השליליות בחיוביות, נדאג לעצמנו, נצחק הרבה, נתמקד בתכונות החזקות והטובות שלנו, נתמלא בבטחון עצמי ונהיה חיוביים ושמחים - נצליח יותר!


הנה ההבדלים שבין פסימי לאופטימי (מתורגם):

https://youtu.be/9n2tmNWn1ec


פסימיות ואופטימיות באות לידי ביטוי גם בשפת הגוף (עברית):

https://youtu.be/BzDqWM-wvuE


כך ניתן להפוך לאופטימיים בעבודה של שינוי:

https://youtu.be/WqmTcjtnl9k


אם לא תצליחו, תמיד תוכלו להתנחם שפסימיות מקנה יתרון הישרדותי מסוים מאד:

https://youtu.be/5jADnNpx3R4


ושיר אופטימי (עברית):

https://youtu.be/eHD9XXnFaZU
מהו הקרקס ומה סוד הצלחותיו בעבר?



הקרקס (Circus) הוא מופע בידור נודד, שמגיע לכל עיר ובונה בה אוהל גדול. חבורת בדרנים ולוליינים עורכים באוהל את מופע הקרקס ומשעשעים את הקהל במופעי אומץ וצחוק.

ליצנים, קוסמים ולהטוטנים עורכים בקרקס מופעים שהקהל, במיוחד הילדים שבו, אוהב מאד.

המרכיבים של הקרקס היו תמיד הומור, שעשוע, השתאות מדברים מדהימים ובידור להמונים. עד לכניסת הטלוויזיה לבתינו היה הקרקס אחת מחוויות הבידור הפופולריות ביותר.

כשהקרקס מסיים את ההופעות במקום, מקפלים העובדים את כל הציוד וממשיכים בדרכם. הם מובילים את החיות, הציוד והאוהלים המקופלים, במשאיות וטנדרים, היישר אל היעד הבא להופעות.

רבים רואים בשימוש בחיות בקרקס מעשה אכזרי ולא ראוי, בשל היחס שמגלים הקרקסים הללו לחיות הפרא במהלך האילוף. בעבר הציגו בקרקסים מופעים רבים המשלבים חיות ותרגילים מדהימים שבעלי החיים יכולים לעשות, אבל כיום ההופעות הללו הולכות ונעלמות ובארצות רבות בעולם, הדבר איננו חוקי יותר.


הנה קרקס מדהים:

https://youtu.be/n6w1N3E_QlU


עוד הופעות קרקס גדולות מהחיים:

https://youtu.be/ZUwZ4UZ_uO0


ובמסגרת ה"פריק שואו" שהציע בעבר הקרקס הוצגו בו תופעות ואנשים חריגים:

https://youtu.be/OQBukXJTfWo
מיהו מלך השטויות?



רֶמי גאייאר הצרפתי הוא עושה שטויות מקצועי. כבר שנים שהוא מגיח בצרפת מכל מקום ועושה דברים מצחיקים ומגוחכים, שלרוב יש בהם מסר חברתי של “בואו נעשה שטויות”. הוא זכה לכינוי “מי שלא יהיה” והטלוויזיה כבר מכירה אותו זמן רב. הקריירה שלו בתור מצחיקן, שמותח אנשים בלי הכרה, החלה אחרי שפוטר מעבודתו בחנות נעליים והחליט ברוב שעמומו למתוח את הציבור ולהעלות סרטים לרשת.

הוא הפך לתופעת רשת מטורפת. המתיחות שלו מגוחכות לחלוטין ועובדות דווקא משום שהן מקוריות וכמעט בלתי אפשריות בטמטום שבהן. אבל הוא גם מחושב כי ביוטיוב כל סרטון חדש שלו זוכה למיליוני צפיות ומכניס לו לא מעט כסף. בעידן הנוכחי, גאייאר ודומיו הם הרי כוכבים של ממש.

אז פעם הוא מחליט שהוא חילזון ויוצר פקק תנועה, פעם מסדר לו חדר מגורים במעלית, פעם עוקף אישה בתור למכונת הגרלות ועושה כאילו הוא זכה בפרס הראשון והענקי בלוטו ופעם גונב את הדגלים של שחקני הגולף, כי הוא אסטרונאוט..


הנה מתיחת החילזון המפורסמת שלו:

https://youtu.be/gHCxdlZ7G18


מתיחת הקנגורו המקפץ:

https://youtu.be/81szj1vpEu8


כאן רמי החליט לעשות פקמן בעולם האמיתי:

https://youtu.be/pIrvpn3k9A4


וכאן רמי גאייאר מחליט שהוא אסטרונאוט:

https://youtu.be/GAONkS06LFU


מה למתכנתים ולביצי פסחא?



ביצי פסחא (Easter eggs) הן ביצים מעוטרות בצביעה, שהנוצרים נוהגים להחביא בחג הפסחא והילדים מחפשים, משהו שמזכיר את האפיקומן היהודי של פסח.

באופן משעשע התגלגל הביטוי הזה בשנות ה-70 גם לעולם המחשבים, כשמתכנתים משועממים החלו טומנים הפתעות שונות ויצירתיות במיוחד, בתוך משחקי וידאו של אותה תקופה ובהמשך גם בתוכנות, באתרי אינטרנט ובמחשבים. הן כונו "ביצי פסחא וירטואליות" או בלועזית "איסטר-אגגס" (Easter eggs) ואין בהן שום שימוש, למעט השעשוע הצרוף.

האיסטר אגסס יכולים להיות תמונה, קול או מסר נסתר בתוכנה או במשחק מחשב, בדיחה או חתימה אישית של המתכנת בשורות הקוד שלהן, רמזים על הגרסה הבאה, דמות משעשעת שמשמיעה קול או מזכירה דמות בסרט אנימציה, תגובה משעשעת של התוכנה לפעולה סודית שעוברת מפה לאוזן בצ'אטים ברשת ועד לכיתוב חבוי על רכיב חומרה ועוד.

ה"ביצים" הללו כבר הפכו לחלק מהווי הרשת. לכל חברה שמכבדת את עצמה יש איסטר-אגס שמוכמנים בתוך מוצריה או אתריה. לא פעם אף תוצג ביצת האיסטר בחלון ה-"אודות" של התוכנה. חלק מה"ביצים" ידועים ומפורסמים בכל פינה ברשת, בעוד אחרים ממתינים ל"חנון" שיחשוף ויספר עליהם לכולם.

נסו דוגמה לאיסטר אג בגוגל תרגום:
הדביקו בגוגל טרנסלייט את הרצף הבא:
pv zk pv pv zk pv zk kz zk pv pv pv zk pv zk zk pzk pzk pvzkpkzvpvzk kkkkkk bsch
ואז בחרו תרגום מגרמנית לגרמנית ולחצו על אייקון הרמקול הקטן שישמיע את התוצאה.


הנה ביצי הפסחא הגדולות של משחקי המחשב:

https://youtu.be/sirz0TnTje4
מהו הכריש מהדינגטון?



הכריש של הדינגטון הוא פסל מרשים שממוקם על גג של בית ברחוב בעיר אוקספורד שבאנגליה. אולי הוא אינו יצירת אמנות נשגבת, אך זהו פסל בלתי נשכח ומעניין, עם אמירה ברורה והרבה קסם! יצר אותו הפסל ג'ון באקלי.


הנה סרטון של הכריש מהדינגטון:

http://youtu.be/Fo5s1AwDqzA
למה צריך ליצן בבית חולים?



הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.

כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.

הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.

ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.

אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".

אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.

בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.


הנה ליצן רפואי בעבודה (עברית):

http://youtu.be/dp52N_MOp2M


הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום (עברית):

https://youtu.be/8FfU493oZs4


ליצן רפואי עם זקן (עברית):

https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g


וכך לומדים להיות ליצנים רפואיים (עברית):

https://youtu.be/6f898gbSuw0
מהי תחרות היאבקות הבהונות של אשבורן?



היאבקות בהונות הוא ספורט מוזר שבו נאבקים המתחרים מי יכניע את מי בעזרת בוהן רגלו. בעיירה האנגלית אשבורן נוהגים לערוך מדי שנה את הפסטיבל המשונה של ההיאבקות אגודלי כף-הרגל, שמביאה אליה אלפי מתחרים, איש איש ובוהן רגלו החזקה לדעתו.

תחרות היאבקות הבהונות הזו קיימת מאז 1970 והפכה כבר מזמן לפסטיבל חגיגי ומשעשע של אנגלים מצחיקים. יש מי שמתבדחים שכל הספורט הזה הומצא כדי שיהיה סוף סוף משהו שהאנגלים יוכלו לנצח בו את שאר העמים..



הנה סרטון של היאבקות בהונות באנגליה:

http://youtu.be/mLWMFkFCDxQ
מהו פרס איג-נובל?
מהו גיהוץ האקסטרים?
למה כדאי להיות יותר שמח ולצחוק הרבה?
מהו כיסא חותנת?
מהו הקומקום עם הציפור?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.