» «
המהפכה התעשייתית
מה גרמה המהפכה התעשייתית ומהי בדיוק?



המהפכה התעשייתית היא מהפכת ההתפתחות המואצת של התעשייה באירופה, שהחלה באמצע המאה ה-18 באנגליה.

המהפכה הטכנולוגית וכלכלית הזו סגרה את התקופה החקלאית ופתחה את התקופה התעשייתית. במהלך 150 השנים הבאות הלכה והתפתחה התעשייה באזורים רבים בעולם, מארצות הברית ועד ליפאן, סין ומעצמות רבות באירופה.

המהפכה התעשייתית הונעה משרשרת של פיתוחים טכנולוגיים שהתרחשו אז, ביניהם הקיטור והחשמל. היא גרמה למעבר מהיר מכלכלה חקלאית המבוססת על כוח עבודה אנושי וזה של בהמות, לכלכלה תעשייתית שמונעת באמצעות אנרגיה.

המהפכה הונעה גם מהגידול המשמעותי באוכלוסייה, שנגרם במקביל להתפתחויות הטכנולוגיות שהובילו למהפכה זו. גידול האוכלוסיה נבע מהילודה שגדלה באופן משמעותי והתמותה שהלכה והתמעטה.

אחת התופעות שיצרה המהפכה התעשייתית הייתה המעבר המהיר של המוני כפריים לגור בערים, תהליך שנקרא "עיור". תוצאה נוספת של המהפכה התעשייתית הייתה שילדים רבים החלו לעבוד, במקרים רבים כבר מגיל 5.

עם השנים הביאה המהפכה התעשייתית גם לאובדן העבודה של עובדי ייצור רבים, לטובת מכונות חדשות ומשוכללות שהחליפו אותן. זה היה אחד המקרים הבולטים שבהם החליפו מכונות בני אדם בעבודתם.

יש הגורסים שאחרי המהפכה התעשייתית הראשונה היו עוד שתיים כאלה. המהפכה התעשייתית השנייה היא ההמצאה של פס הייצור, בתחילת המאה ה-20. היא שינתה את התעשייה והקפיצה אותה לעידן חדש.

השלישית היא זו שאנו ממש בתחילתה. היא נעוצה בהמצאת מדפסות תלת-הממד, שיאפשרו להדפיס את המוצרים בביתו של המשתמש, מערכות בינ מלאכותית שיחליפו בעלי מקצוע רבים שאינם פועלי ייצור ועוד.


#השפעות המהפכה התעשייתית
חשוב גם לומר מילה על ההשפעות החברתיות והפוליטיות האדירות של המהפכה התעשייתית. כבר במאה ה-19 הביאה המהפכה הזו לעליית מעמד הביניים ולהיחלשות מתמידה של מעמד בעלי הקרקעות.

בהמשך היא גם האיצה וחיזקה באופן חסר תקדים את הקפיטליזם, ממנו גם תנבע המהפכה הדמוקרטית שעבר העולם המערבי בעיקר. בתי מלוכה הלכו ונעלמו, מדינות דיקטטוריות גם הן. הפאשיזם והקומוניזם הרימו אמנם ראש בתחילת המאה הקודמת, אך אז גם הם ירדו ונעלמו, בעת שהדמוקרטיה, שהיא עצמה הגיחה מהקפיטליזם ההולך ומשתלט על הכלכלה, הפכה לנפוצה יותר ויותר ונתמכת בתעשייה אדירה ומתפתחת, תעשייה שתרמה לשפע יחסי בעולם המערבי, שפע שנמשך מאז תום מלחמת העולם השנייה ורק עתה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הנוכחית, הולך ומתערער.


הנה סיפורה של המהפכה התעשייתית (מתורגם):

https://youtu.be/xLhNP0qp38Q


באנגלית:

https://youtu.be/-AyGN9wL_VU


ומזווית אחרת:

http://youtu.be/LbAOseDs3KY


מבחינות שונות רכבת הקיטור הייתה ציר מניע למהפכה התעשייתית:

https://youtu.be/zjGJsNPHXxo


המהפכה הזו גרמה לילדים להתחיל לעבוד קשה מאד (עברית):

https://youtu.be/ViV-uRokZ4A


המהפכה התעשייתית היא למעשה רצף של מהפכות תעשייתיות. הרביעית בדרך:

https://youtu.be/HPRURtORnis


העיור שהיא הביאה (מתורגם):

https://youtu.be/fKnAJCSGSdk


פרספקטיבה היסטורית:

http://youtu.be/3Efq-aNBkvc


היום כבר מדברים על המהפכה התעשייתית הרביעית:

https://youtu.be/v9rZOa3CUC8


אך השינוי העולמי של המהפכה התעשייתית היה הרבה יותר מכלכלי (מתורגם):

https://youtu.be/rvskMHn0sqQ?long=yes
המלכה ויקטוריה
מה היה סוד כוחה של המלכה ויקטוריה?



המלכה ויקטוריה (Queen Victoria) הייתה מלכת בריטניה במאה ה-19. היא מלכה במשך יותר מ-63 שנים, יותר מכל מלך בריטי אחר. תקופתה נקראה "התקופה הוויקטוריאנית" וחלה בעידן שבו התרחשה "המהפכה התעשייתית". זה אומר שבתקופת שלטונה של ויקטוריה מלכת אנגליה התקדמה הממלכה בכל התחומים - הכלכלה, התעשייה והחברה. בתקופה זו הפכה אנגליה לאימפריה הבריטית, הכוח החזק ביותר בעולם!

בשל שרשרת אירועים במשפחה היא ירשה את המלוכה כבר בגיל 18. היא נישאה לבן דודה אלברט, שאותו אהבה מאד. הוא היה ליועצה הקרוב ולימד אותה לשלוט כמו מלך. מותו המוקדם כאב לה מאד ובמשך 40 שנה היא התאבלה ולבשה רק שחורים.

במקביל היא הפכה למלכה חכמה וחברתית מאד ובעלת חשיבה כלכלית יוצאת דופן. היא עודדה פתרונות וארגונים שסייעו לעניים בבריטניה. כמו כן היא תמכה בעמותות לקידום החינוך ולפיתוח הרפואה. העושר והכוח של האימפריה שלה הפכו אותה למנהיגה חזקה, גם אם צנועה וסגפנית. על אף העצב שנקשר בדמותה, העם האנגלי אהב אותה ואת הערכים שקידמה והקרינה.


הנה סרטון על המלכה ויקטוריה, שנישואיה היו מדיניים והיא השיאה את בני משפחתה ליורשי עצר בבתי מלוכה בכל אירופה:

https://youtu.be/5w30XgACSAg


סרטון אמיתי מסוף המאה ה-19 שבו היא מגיעה למסיבה:

https://youtu.be/6jXwGKusIPM


וארמון קנזינגטון שבו נולדה המלכה:

https://youtu.be/AFdRM8zJfVE
פייר דה קוברטן
מי יסד את האולימפיאדה המודרנית?



קראו לו הברון פייר דה קוברטן (Pierre de Coubertin) והוא היה מחנך והיסטוריון ממשפחת אצולה צרפתית. הוא ויתר על קריירה צבאית בשביל לעסוק בשיפור החינוך בצרפת של המאה ה-19. זה לא מעשה שולי - קריירה צבאית בצרפת של אותם ימים הייתה מכובדת ביותר ונחשבה להצלחה מסחררת בחיים. אבל דה קוברטן היה אידיאליסט.

דה קוברטן היה גם מלא ביקורת על החינוך שמקבלים ילדי צרפת, שלא כלל שום היבט ספורטיבי. הוא התקנא מאד במערכת החינוך הבריטית שהשקיעה באותם זמנים המון בלימודי ספורט בבתי הספר. כמו היוונים והרומאים בזמנם והבריטים בימיו, הוא ראה בחינוך מרכיב חשוב ביותר בהתפתחותם של צעירים. הוא עצמו עסק בספורט לאורך כל חיי, במיוחד הוא נהג לרוץ ולהתחרות בחתירה, סייף ואיגרוף.

באותן שנים ממש נמצאו ממצאים ארכאולוגיים חשובים בעיר היוונית הקטנה אולימפיה. לפתע התברר עד כמה היו היוונים בעניין הספורטיבי. העולם התוודע אז לחשיבות האולימפיאדה העתיקה בתרבויות הקדומות. כך הוא העלה רעיון "מטורף" - לחדש ולהחיות את מסורת המשחקים האולימפיים של פעם.

הפעלת מיזם המשחקים האולימפיים בעת החדשה לא היה פשוט. דה קוברטן ארגן קונגרס עולמי בסורבון ובו הציע מתכונת מודרנית לחידוש המשחקים האולימפיים. הוא נבחר למזכיר הכללי של המפעל והפור נפל - יש אולימפיאדה. דה קוברטן היה בולדוזר לא רגיל. בהחלטיות וחזון הוא גייס את כל מי שנדרש, כדי להפיק ולממן את המפעל הספורטיבי שלו. בד בבד גם הספיק לעצב את סמל 5 הטבעות של האולימפיאדה.

וכך התקיימה האולימפיאדה המודרנית הראשונה ב-1896 ובהצלחה רבה. זה קרה באתונה, בירת יוון, בניגוד לרצונו של קוברטן, שרצה המשחקים הראשונים יערכו בצרפת. אחריה הוחלט שהמשחקים האולימפיים ייערכו בכל פעם בעיר אחרת ושישתתפו בה כל העמים שירצו בכך. לא הניצחון חשוב, הטעים אז דה קוברטן, אלא ההשתתפות!

120 שנה אחר-כך, הפכה האולימפיאדה לאירוע הספורט החשוב בעולם. היו לה ירידות ועליות, אבל היא הלכה וגדלה והתפתחה לאירוע מדיה עצום ולגורם כלכלי מעצב לאומות העולם. התחרות על קיום המשחקים בארצות השונות היא גדולה. ההשקעה באירוח האולימפיאדה עצומה. אבל כך גם התהילה וההכנסות של רבות מהמדינות שארחו את המפעל האולימפי.

פייר דה קוברטן הטביע אז עוד ממרה - "מהיר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" (Citius, altius, fortius). היא הייתה כה מדויקת ונכונה שבמהרה הפכה לסיסמת הספורט בכלל. החזון של ההרצל של הספורט הוליד את הספורט המודרני בכל ממדיו.


הנה סיפור יסודה של האולימפיאדה המודרנית:

https://youtu.be/Xi2Np_lNAXA


פסלו של דה קוברטן בפארק אטלנטה בארצות הברית:

https://youtu.be/v6yKrzngb_Y


תולדות המשחקים האולימפיים בעת העתיק תיקה:

https://youtu.be/mQ94xbXnYu4


והיחס בין תולדות האולימפיאדה העתיקה והאולימפיאדה המודרנית:

https://youtu.be/uSf7-LsmU3Y
שעון כיס
למה השתמשו גברים בשעוני כיס גם אחרי המצאת שעון היד?



פעם היה שעון הכיס (Pocket watch) להיט גדול. עד תחילת המאה ה-20 היו מרבית השעונים בעולם שעוני כיס. מעט מוזר לנוכח העובדה ששעוני היד הומצאו זה מכבר, במחצית המאה ה-19. אך עד מלחמת העולם הראשונה היו שעוני היד בעיקר אביזרים עדינים, עם רצועות משי, ששימשו נשים דווקא. מעין תכשיטים שמראים את השעה..

בשעוני כיס גבריים השתמשו אז מרבית הג'נטלמנים שכיבדו את עצמם. שעוני הכיס היו מונחים בכיס המעיל שלו וכדי שלא ייפלו או ייגנבו, הם היו מחוברים בשרשרת לבגד. מעל לוח השעות בשעונים הללו היה מכסה, שהיה צריך לפתוח בכדי לראות את השעה.

כך או כך, לאחר מלחמת העולם הראשונה חלו שינויים רבים בחברה ובתרבות המערבית. בין השאר השתנתה אז גם העדפת הגברים שלפני המלחמה לשעוני כיס כבדים ומסורבלים. ראשונים היו קציני צבא שגילו שהשימוש בשעון היד הוא נוח יותר בשדה הקרב מאשר שעון הכיס.

רגע מסוים האופנה עשתה את שלה. במהירות החל שעון היד להחליף את שעון הכיס. בעוד שחלק מיצרני השעונים התאימו את עצמם במהירות למגמה החדשה, חברות שעוני כיס שלא התאימו את עצמן לשינוי העצום בביקוש, הלכו ונסגרו.


הנה שעון כיס עתיק:

http://youtu.be/gLXe_5GiGTI


שעון אגדי מהמאה ה-18 של פאתק פיליפ, בונה השעונים האגדי שבנה גם את שעון היד הראשון:

http://youtu.be/KxJ2rLAPxx0


שעון כיס בן 300 שנה שעדיין עובד:

http://youtu.be/mJMdNEDBP5A


הנה שעון כיס רטרו, בן ימינו:

http://youtu.be/CnWQ_bZWR_U

המאה ה-19

הסיור הגדול
מי יצאו למסע הגדול במאה ה-19?



הסיור הגדול (The Grand Tour), או המסע הגדול, היה מסע חינוכי פופולרי, סיור תיירותי ארוך ומנהג אצולה בקרב בני המעמד הגבוה במאה ה-18 וה-19, שהתחיל בפריז, משם לאיטליה, דרום אירופה ולא פעם גם למזרח התיכון ולעתים נדירות בארצות הברית.

לסיור הזה, טקס מעבר לא רשמי אבל סופר יוקרתי, שיכלול את האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה, יצאו בעיקר בני אצילים וצעירים ממשפחות עשירות בתקופה הוויקטוריאנית.

במאה ה-19, מאה שנה לפני שתיירות וטיולים בעולם יהפכו לפופולריים ורווחים בכל שדרות הציבור, יכולים היו רק המבוססים שבצעירים לצאת לטיול של שנתיים שלוש, ארוך ויקר.


#מטרות המסע הגדול
המסע או הסיור הגדול נועד מבחינה חברתית לחשוף את המטיילים לתרבות הקלאסית ולהיסטוריה של העולם, לפתח טעם אמנותי ואת הכישורים החברתיים והלימודיים שלהם.

הטיול סבב סביב מקומות שונים וידועים, בגדר אתרי החובה למטיילים והמסיירים בסיור הגדול הזה. היו בו אפילו שורשים קדומים וספרותיים של "מסע הגיבור" ולא מעט מהמטיילים אף ינציחו בספרים ויומנים את תגליותיהם מהסיור הגדול שעשו.

היסטורית החל הסיור הגדול עוד באמצע המאה ה-18. לשיאו הוא הגיע במאה ה-19, כשהפך לפופולרי במיוחד בקרב בני האצולה והבורגנות. בתקופה בה נולדים עשירים חדשים, בניגוד למשפחות האצולה המסורתיות, רבים מהמטיילים כך והוריהם ראו במסע היקר והממושך אמצעי להפגין את מעמדם החברתי והתרבותי הנבדל מה"עמך".

השפעתו של הסיור הגדול על החברה האירופית הייתה משמעותית. במיוחד הוא עזר להפיץ את הידע על תרבויות ותקופות אחרות, על היסטוריה, אמנות ופילוסופיה.


#גם היום
באופן מסוים, הסיור הגדול נמשך עד היום. אם זה בטיול הגדול של צעירים מכל העולם, שעובדים לפניו כדי לממן אותו. או בטיול אחרי הצבא של משוחררי ישראל מצה"ל, רגע לפני שהם נכנסים למרוץ החיים - של הרשמה ולימודים גבוהים, עבודה, זוגיות, משכנתא, משפחה וכמובן - משבר גיל הארבעים...

כאז גם היום, המסע הגדול היה ונשאר חוויה מעצבת עבור רבים מהמטיילים הצעירים. הוא סיפק להם הזדמנות להתבגר מעט, אך גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעשיר את השכלתם והיכרותם עם העולם. המסע גם סייע להם לפתח כישורים חברתיים ולימודיים, שהיו ונשארו חשובים להצלחה בחיים הבוגרים של כל אדם.


#מה כלל הסיור הגדול?
המסע החל בדרך כלל באיטליה, בה ביקרו המטיילים הצעירים באתרים ההיסטוריים דוגמת רומא, ונציה ופירנצה. הם נהנו וחוו את האמנות והתרבות האיטלקית, הן החזותית, עם ציורים ופסלים) והן את המוזיקה הקלאסית, האופרה והתיאטרון.

משם המשיכו המטיילים ההיסטוריים הצעירים ליוון. כאן הם פקדו אתרים היסטוריים כמו האקרופוליס, חורבות אתונה העתיקה, כף סוניון ועוד. בהם הם למדו והעשירו את ידיעותיהם על ההיסטוריה והתרבות היוונית הקלאסית.

המסע כלל לא פעם גם ביקור במצרים, בה פקדו המטיילים את המוזיאון הבריטי בקהיר ואת הפירמידה הגדולה של גיזה והספינקס המפורסם. הם למדו על התרבות וההיסטוריה של מצרים העתיקה.

לא פעם הסתיים המסע בירושלים, העיר הקדושה לשלושת הדתות האברהמיות. כאן ביקרו המטיילים באתרים היסטוריים כמו הר הבית, הכותל המערבי והרובעים של העיר העתיקה.


הנה הסיור הגדול של המאה ה-18 וה-19 בתקופה הווקטוריאנית:

https://youtu.be/kGu4eQ65h60


הסבר על הסיור הגדול:

https://youtu.be/BF3SJ6qkCJc


ושחזור עדכני של צעירה אירופית את הגרנד טור:

https://youtu.be/Loaylp03CsI
רובה נקודות
מה היה רובה הנקודות?



רובה נקודות (Punt gun) הוא שמו של רובה גדול באופן מוגזם ששימש ציידים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, כדי לצוד עופות מים רבים ביריה אחת.

ירייה בודדת מרובה נקודות כזה יכולה הייתה לצוד גם 50 ציפורים בו-זמנית. עובדה זו הפכה את ה"פונט גאן" לכלי ציד פופולרי בקרב ציידי עופות מים.

רובי הפונט היו כלי נשק עם קנה בקוטר של 5 עד 10 סנטימטר ומעל 3 מטר אורך. בדרך כלל הם הורכבו על סירה, כשהצייד נהג לשכב כפוף מאחורי הרובה.

השם האנגלי "פונט גאן" בא מהפונטים (punts), נקודות אליהן חובר הרובה, בסירות הקטנות ששייטו במים הרדודים של הביצות והשפכים בהם עופות מים נוהגים להתכנס.

הסיבה לכך שצריך היה לחברו לזירה הייתה הרתע הגדול של הרובה האימתני. כדי לכוון את הרובה לריכוזי הציפורים נהג הצייד לתמרן את כל הסירה, באמצעות משוט.

השימוש הנרחב שלו בסוף המאה ה-18, לצד ה"יעילות" האכזרית של רובה הפונטים הובילו לחיסול ולירידה עצומה באוכלוסיית עופות המים. הדבר הוביל בהמשך לחקיקה האוסרת על השימוש בו במדינות רבות, ביניהן ארצות הברית ובריטניה.

כיום ניתן לראות את רובי הנקודות בעיקר במוזיאונים. הם מהווים תזכורת לימים אחרים, בהם המודעות לציד ולמגבלות שיש להטיל עליו הייתה שונה.


הנה "רובה הנקודות" העתיק:

https://youtu.be/lUuzeVThj_A


ציד עופות מים ב-1945, כשרובי הנקודות הותקנו על סירות:

https://youtu.be/nOkrprr2kwg


והיום משתמשים ברובי נקודות רק במקומות נדירים:

https://youtu.be/EzwbcVbE9rw
מלחמת אנגליה-זנזיבר
מה הייתה המלחמה הקצרה בהיסטוריה?



המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה נמשכה כ-38 דקות בלבד. היא התקיימה ב-27 באוגוסט 1896 אבל הסיפור מתחיל יומיים קודם, כשמת חמאד בין טוואני, הסולטן הערבי ששלט בזנזיבר, האי שהיה בעבר ממוקדי הסחר בעבדים. אחיינו של של הסולטן המת, חאליד בין בארע'ש, מיהר לעשות הפיכה צבאית ולתפוס את השלטון. הבריטים, שהשליט הקודם שיתף איתם פעולה תיכננו להמליך דווקא את אחד מנאמניהם, הזנזיברי חמוד בין מוחמד.

כיוון שידעו שחאליד לא אוהד אותם, נתנו לו האנגלים אולטימטום (זמן קצוב) לעזוב את השלטון. כדי להדגיש את רצינות האיום הם שלחו 5 ספינות מלחמה לזנזיבר. כשבשעה 9:00 בבוקר האולטימטום פקע וחאליד לא עזב את ארמון המלוכה הוכרזה מלחמה על ידי הבריטים. בשעה 9:02 הם החלו בירי כבד לעבר הארמון והירי גרם למותם או פציעתם של כ-500 מאנשיו של הסולטן החדש. דגל ממלכתו הוסר מעל הארמון הכבוש והוא עצמו נכנע, אך הצליח לברוח לשגרירות גרמניה, ממנה קיבל מקלט זמני.

בשעה 9:40 בדיוק הסתיימה המלחמה והאי כולו הוכרז שטח כבוש. הבריטים הטביעו במהלך מלחמת הבזק את היאכטה המלכותית ושתי סירות נוספות. מצידם הנזקים היו חייל בריטי אחד שנפצע.

לאחר שניצחו במלחמה שזכתה מאז לשם "מלחמת אנגליה-זנזיבר" (Anglo-Zanzibar war), הכריזו הבריטים על זנזיבר אי בשליטתם ומינו את חמוד, שהיה לשליט החדש מטעמם. זמן קצר אחר-כך, אגב, הם דרשו מנאמני השליט המודח (שמלך יומיים בלבד) תשלום של 300 אלף רופי עבור הפגזים שירו במלחמה...


הנה מהלך המלחמה הקצרה בתולדות האנושות - דקה אחרי דקה:

http://youtu.be/7BTS8NH-E0I


תיאור מילולי שלה:

http://youtu.be/OLB02nfu3DQ?t=28s


מהלכי המלחמה הקצרצרה בהיסטוריה:

http://youtu.be/D4neywfpIFI


וסיפור מלחמת 38 הדקות כולה:

https://youtu.be/6tx_BV4zbqs?long=yes
הטייל מעל לים הערפילים
מהו הציור של הטייל מעל ים הערפילים?



אחד הציורים המפורסמים בעולם הוא זה של "הטייל מעל לים הערפילים" (Wanderer above the Sea of Fog). זהו ציור שמן של הצייר הגרמני קספר דוד פרידריך. בשנת 1818 הוא הפליא לצייר את ההשתאות של מטייל העומד נפעם למול הנוף ההררי וים העננים והערפל שלמולו.

הציור מביע בצורה שקטה ויפה את ההתפעלות מהטבע, שרבים מהאמנים בתקופה הרומנטית חשו. זו הסיבה ש"הטייל אל מול ים הערפילים" נחשב לאחת היצירות הידועות והמוכרות מהזרם הרומנטי בתולדות האמנות ורבים רואים בו מייצג של הסגנון והתקופה.


הנה הציור "הטייל מעל לים ערפילים" מקרוב, כך שתוכלו לבחון ולראות את כל חלקיו:

http://youtu.be/HopfapK7DIE


סרטון שמסביר מעט על הציור המופלא:

http://youtu.be/QJEwyARMIXI


אמן שמראה בהעתקה כיצד בנוי הציור:

http://youtu.be/nU5-Dnk3Vic


וסרטון על יוצרי התקופה הרומנטית, כולל הצייר קספר דויד פרידריך:

http://youtu.be/9SEZ8FAXlEI


תמונות מוות
מהן תמונות המוות מהתקופה הוויקטוריאנית?



תמונות המוות, או "תמונות הפוסט מורטום” כמו שכונו בתקופה הויקטוריאנית, היו תמונות שבהן הושיבו את המת לצילום אחרון אחרי מותו.

המנהג הזה לא היה מתקבל יפה בימינו, אבל בעבר הוא היה מקובל. המשפחה הכואבת לא יכולה הייתה להיפרד מהבן או הבת המתים, מבלי להצטלם אתם בפעם האחרונה. פעמים רבות הייתה תמונה זו היחידה שבה צולם המת בכלל, כי באותה תקופה צילומים היו דבר יקר ונעשו אצל אנשי מקצוע בלבד.

למעשה, בשנים הראשונות של הצילום, היו צילומים כאלה מהשימושים הפופולאריים של המצלמה. הם גם עשו צדק חברתי, כיוון שאפשרו לבני המעמד הבינוני לשמר את זכר מתיהם, ממש כמו שהעשירים עשו עוד לפני המצאת המצלמה, כשהזמינו ציירים לתעד את יקיריהם המתים.

ברוב צילומי המוות נראות דמויות המתים ברורות וחדות הרבה יותר מדמויותיהן המטושטשות של בני המשפחה החיים, המצולמים לידם. הסיבה הייתה טכנית - לצילום בזמנים ההם נדרש זמן חשיפה ארוך מאד ודמות בני המשפחה הנעים ונושמים, נקלטה בצורה פחות חדה מדמותם של המתים, שלא זזו ולכן המצלמה תפסה אותה בחדות.

פעמים רבות העמידו את המת לצילום כשהוא נתמך באמצעות דוכן, שהוצב מאחוריו. הצלמים גם עשו מאמצים לשוות למתים מראה “חי”, על ידי הוספת סומק ללחיים ולעיתים אפילו על ידי ציור עיניים בתמונה, מעל העפעפיים הסגורים של המת.

תמונות אלה נקראו לעיתים “ממנטו מורי”, כשם הציווי התרבותי העתיק - לחיות את החיים, מכיוון שהמוות הוא בלתי נמנע ויכול לקרות בכל רגע. אם תחשבו על זה, הן אינן מפחידות, אלא יותר מהוות ביטוי של אהבה גדולה וגעגוע מיידי לאדם אהוב.


הנה סיפורן של תמונות המוות העצובות מהתקופה הוויקטוריאנית:

https://youtu.be/oF29vcZNMQY


הסבר התופעה של תמונות מוות מהעבר הרחוק:

http://youtu.be/mYytf471Tf8


תמונות מוות ויקטוריאניות:

https://youtu.be/6p9mZFcYhqo


וכך העמידו את המתים לצילום:

https://youtu.be/ZqWSRPuBrqs
מה הסיפור של שיר הפרטיזנים "בלה צ'או"?



בשנים האחרונות התפוצצה הסדרה הספרדית של נטפליקס "בית הנייר" ("La Casa de Papel"), עם הצלחה גדולה. בעונה האחרונה שלה היא הציגה לעולם מחדש את בלה צ'או (Bella Ciao), שיר עממי איטלקי שמקורו בפועלות ה"מונדינה" עובדות שדות האורז של אגן נהר הפו במאה ה-19 כנגד ה"פדרוני", בעלי החוות המתעמרים בהן.

אז הסיפור המעניין לכשעצמו של השיר הזה, שנולד כשיר מחאה של איכרות בצפון איטליה, הספיק מאז להיוולד שוב ושוב באירועים והקשרים חברתיים שונים ומשונים. המחאה שבשיר הייתה של הנשים שמחו כנגד תנאי עבודתן הקשים, אבל עם השנים היא הפכה לזעקה שתהדהד באינספור מחאות, כולל "אוקיופיי וול סטריט" ומחאת החיג'אב באיראן.


#תולדות השיר העתיק
נראה שהלחן של השיר קיבל השראה ממקור יהודי יידישאי, כפי שאפשר לשמוע בשיר כלייזמרים הידוע "קוילען", בעברית "פחם". ההקלטה הכי קדומה שלו נעשתה שנת 1919 בניו-יורק, על ידי מישה זיגנהוף (Mishka Ziganoff).

הטקסט כנראה מבוסס על "הפרח על הקבר", שיר עם איטלקי מימי הביניים, שמילות "בלה צ'או" מאוד דומות לו.

השיר נולד מחדש במהלך מלחמת העולם השנייה, כשאומץ על ידי תנועת ההתנגדות האיטלקית נגד הממשלה הפאשיסטית של מוסוליני באיטליה וגרמניה הנאצית. למתנגדי הפאשיזם השיר שימש כסמל לחופש והתנגדות, כשהוא מושר על ידי פרטיזנים שנלחמו כנגד הכובשים הגרמנים.

באותה תקופה הותאמו מילות השיר כדי שישקפו את ההקשר החדש של המלחמה, תוך התייחסות למאבק הפרטיזנים בפאשיזם ולתקווה לחירות וחופש מדיכוי.

הפזמון עם המילים "Bella ciao, bella ciao, bella ciao ciao ciao" (יפה להתראות, להתראות יפה, להתראות יפה להתראות), הפך אז לזעקה הולכת ומתעצמת כנגד הרודנות והרצון של ההתנגדות לנצח.

לאחר המלחמה אימצו הקומוניסטים והסוציאליסטים האיטלקים את "בלה צ'או" והוא הפך פופולרי, תוך שהם מאמצים אותו כהמנון של השמאל האיטלקי.

מאז זכה השיר לקאברים רבים, שבוצעו על ידי אמנים רבים. הוא גם תורגם לשפות רבות, ביניהן עברית.

גם בשנים האחרונות זוכה שוב "בלה צ'או" לפופולריות מחודשת כסמל להתנגדות וסולידריות. תנועות צדק חברתי ברחבי העולם חזרו ואימצו אותו והשיר מושמע ומושר בהפגנות רבות נגד עליית תנועות ימין קיצוני, נגד צעדי צנע של ממשלות ובעד תמיכה בפליטים ובמהגרים.

כך הפך שיא איכרות איטלקי למה שהוא כיום המנון החופש וההתנגדות לפאשיזם ברחבי העולם.


#מילות השיר בעברית (תרגום לא ידוע)

בוקר אחד, התעוררתי.
להתראות יפהפיה,
להתראות יפהפייה,
להתראות יפהפיה,
להתראות, להתראות.

בוקר אחד, התעוררתי,
ומצאתי את הפולש.
הו פרטיזן, קח אותי.
הו להתראות יפהפייה...

הו פרטיזן,קח אותי.
כי אני מרגיש מוות מתקרב.
ואם אני אמות כפרטיזן,
הו להתראות יפהפייה...

ואם אני אמות כפרטיזן,
אז את חייבת לקבור אותי.
תקברי אותי במעלה ההר.
הו להתראות יפהפייה...

תקברי אותי במעלה ההר,
מתחת לצילו של פרח יפה.
והאנשים שיעברו,
הו להתראות יפהפייה...

והאנשים שיעברו, יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
הו פרטיזן, קח אותי.
להתראות יפהפייה...

והאנשים שיעברו,יאמרו לי
"איזה פרח יפה".
זה הפרח של הפרטיזן.
להתראות יפהפייה...

זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.
זה הפרח של הפרטיזן,
שמת למען החופש.


סיפורו של השיר "בלה צ'או" ממלחמת העולם:

https://youtu.be/GHpU7fBbc-w


ועד הסדרה "בית הנייר":

https://youtu.be/c9d1ycuCoVg


השיר בסדרה:

https://youtu.be/46cXFUzR9XM


ביצוע קולי בקורונה:

https://youtu.be/4ldpQbBAfRM


ביצוע מתורגם ונהדר בעברית:

https://youtu.be/fOTH_6Sq7es


ועוד ביצוע של "בלה צ'או":

https://youtu.be/t4QHdlKomOc
מהו הבול הראשון בהיסטוריה?



הבול הראשון בעולם נקרא "הפני השחור" והוא יוצר ב-65 מליון עותקים. שוויו של הבול הזה, הבול הרשמי הראשון בעולם, שעלה ב-1840 פני אחד, הוא היום 153 אלף לירות שטרלינג (מעל מיליון שקלים!).

הפני השחור הונפק ב-1 במאי 1840, על ידי אנגליה, שנקראה אז הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, ואירלנד. הוא היווה מהפכה כיוון שעד אז, על אף שהיו בולים לא רשמיים גם באוסטריה, שבדיה, ואולי גם יוון, לא היה מעולם הסדר קבוע ותקף לשליחת דואר עם תשלום מראש, כמו שמחייבת קניית בולים.

הפני השחור שינה את כל זה וחייב תשלום מראש על שליחת דבר הדואר. הוא היה פתרון מוצלח לבעיה שהטרידה זמן רב את שירות הדואר הבריטי - איך לארגן שיטת תשלום מראש על שליחת דואר. 2,600 הצעות נשלחו לתחרות שבה הציעו דרכים לתשלום מראש על מכתבים אבל אף אחת מהן לא התקבלה ולבסוף החליטו בשירות הדואר על הבול.

הפני השחור נשא עליו את תמונת המלכה ויקטוריה. עד היום, אגב, על כל הבולים הבריטיים שיצאו מאז, מתנוסס תמיד ראשו של השליט על הבול. הבולים האנגליים הם גם הבולים היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם כלל.


הנה סרטון של הפני השחור, בול הדואר הראשון אי-פעם:

http://youtu.be/NjerV0fkp0Y


אספנית מסבירה על הפני השחור:

https://youtu.be/vpYbDzJhSCU


והנה הבולים העתיקים הללו מקרוב:

https://youtu.be/qYYWAmMgxk4
מה היה הפריק שואו?



היו זמנים, בטרם היות הטלוויזיה והאינטרנט, שבידור היה עניין יקר. היום אנו רואים בלחיצת כפתור כל תופעה מוזרה, מכל פינה בעולם ומכל סוג שהוא. אבל פעם היינו צריכים לחפש את הדברים המופלאים, האקזוטיים, המוזרים והמפחידים ולשלם עליהם בכסף טוב.

ולכך נועד ה"פריק שאו" (Freak show), יריד המוזרים שהוצג בעבר במקומות שונים בעולם ובמסגרות שונות. בקרקסים, בקרנבלים ובירידים הציגו בעבר את יריד המוזרויות הזה.

מופעי מוזרויות הוצגו בדרך כלל בתור סוג של מופע משני או מופע שוליים (Sideshow) להתרחשות העיקרית - של הקרנבל, מופע הקרקס, מתקני הלונה הפארק או היריד העממי המקומי.

בפריק שאו נהגו להציג מגוון אנשים משונים ושלל תופעות מוזרות. היו בהם למשל "חריגים שלא מלידה" - נערות גומי, בולעי אש וחרבות, אנשים ששוכבים על מיטת מסמרים, משליכי סכינים ומי שמטפסים על סולם עשוי חרבות. אלה הוצגו לצד "מוזרויות אנוש", כמו אנשים מקועקעים, ענקים, גמדים או אנשים בעלי לקויות, מומים ועיוותים גופניים שונים, כדוגמת התאומים הסיאמיים או האנשים עם האיברים המיותרים או החסרים - בקיצור, אנשים שהוגדרו כ"חריגים מלידה".

היו שם אנשים בעלי חזות קיצונית. החל ממי שהשלט כינה אז "שלדים אנושיים", גברים רזים במיוחד, שלא פעם, אגב, היו "נשואים" לנשים בעלות שומן קיצוני, או כביכול נשואים להן, לאחר שזוג אמיתי זכה להצלחה ולשלל חיקויים...

אותם אמנים חריגים נהגו לבצע שלל הופעות ראווה ולהטוטים, שלא פעם הגחיכו אותם. כדי להשלים הכנסות נמכרו ב"פריק שואו" גם קלפים עם תמונות החריגים וסיפור חייהם, לצד מזכרות בנוסח "טבעות לענקים" או כובע של ננס.

לא פעם הציגו בסוף מופעי השוליים הללו גם מחזות קיצוניים למעוניינים ששילמו עוד יותר, כמו עוברים בתוך צנצנת (pickled punks), פוחלצי חיות מעוותות וכלי נשק ורכב שהוצגו ככאלה ששימשו רוצחים מפורסמים וסיקרנו אז מאוד את קהל המבקרים.

היסטורית, בין ה"פריקים" שהשתתפו בהופעות ראווה הללו בקרקס היו אנשים בעלי מומים וחריגויות גופניות שונות, שזכו לפרסום רב והפכו במאה ה-19 ל"כוכבי פריק שואו".

ביניהם מוזכרים מירטל קורבין בת ה-13, שהוגדרה כ"ילדה בעלת ארבע הרגליים מטקסס", פיט רובינסון, שעבד כאמן קרקס תחת שם הבמה "השלד האנושי" וג'וזף מריק, שסבל מעיוות גופני קשה ונודע בכינויו "איש הפיל".


הנה עולם הפריק שואוז:

https://youtu.be/26uiMJAC0ec


פריק שואו בלונה פארק בקוני איילנד:

https://youtu.be/-K9STCgY4sY


מגברת פני החזיר ועד איש הפיל - הנה כמה מפורסמים מהפריק פיפל של העבר:

https://youtu.be/A0Xqsf6-KEI


ועשרת כוכבי הפריק שיאו המוכרים ביותר:

https://youtu.be/JVqygcDH-Bw?long=yes
איך כיסא מהמאה ה-19 הפך להצלחה?



כסא טונט (Thonet chair), או כסא מספר 14 משנת 1859 נחשב במאה ה-19 לפריצת דרך ולהצלחה מסחררת. עד היום הוא רלוונטי ברחבי העולם ונמכר כמו כסאות טריים. מצחיק לקרוא לו כיסא קלאסי, כי אין קלאסי יותר ממנו והוא הקלאסיקה.

גם היום ממשיך הכיסא הזה, בן יותר מ-150 שנה, להפגין קווים נקיים, פשטות ועיצוב נהדר, כשהכל מתחיל בטכנולוגיה שבה הוא נוצר והייתה חדשנית ופורצת הדרך לזמנה.

הסיבה היא כמובן השימוש שנעשה לייצורו, בטכנולוגיה חדשנית מאד לזמנה - שילוב של פיסות עץ מוקצעות ומכופפות והדבקה בדבק חם. הכיסא התבסס על מקלעת הקש, אחת השיטות האופנתיות של התקופה, אבל לא הירבה בקישוטיות ודקורציה האופייניים לתקופה האימפריאלית של אוסטריה, אלא הלך למה שיהפוך למוטיב של העידן המודרני - הפשטות, אולי אפילו המינימליזם. במילים פשוטות, הכיסא הזה הכיל רק 6 חלקים בלבד!

מה שאיפשר את הפשטות הזו היה הכיפוף. זו הייתה שיטה שבה הדביקו רבדי עץ, חממו אותם וכשהם היו חמים וקלים לכיפוף, נהגו לעקם אותם לצורת התבניות של הכיסא. לאחר שהתקררו בצורתם החדשה, הרכיבו אותם באמצעות ברגים ויצרו את הכיסא.

כך התאפשרה, לראשונה בתחום הרהיטים, יצירה של מוצר תעשייתי ובר-שכפול מדויק בכמויות גדולות. השילוב של ייצור פשוט והמוני, עם חומרים נגישים וחסכוניים, יצר מוצר זמין במחירו. לכך תרמה גם ההובלה הפשוטה והאריזה החסכונית שלו.

תודות לכיסא, יהפוך המעצב והנגר מיכאל טונאט לאיש עשיר. הוא מכר כיסאות בכמויות, רשם פטנט באוסטריה ורכש את מפעל הדבק ששרת אותו. בהמשך טונט יעצב וייצר גם כסא-נדנדה ובדורות שאחריו ייצרו אחרים מגוון ענק של חיקויים, עיצובי מחווה וכיסאות ומוצרי ריהוט שהטונט 14 היווה בשבילם השראה.


הנה סיפורו של כיסא 14:

https://youtu.be/eoy5QP3Jibg


כך מכופפים אותו במפעל:

https://youtu.be/8sUti5yG7iU


וכל הכיסאות שהוא נתן להם השראה:

https://youtu.be/Qhlo1UDHa-8
מהי רוח הרפאים של פפר?



אנחנו תופסים הולוגרמות כעניין חדשני, אבל גירסאות מוקדמות של הולוגרמות נוצרו כבר מזמן. הן ידועות כטריק הישן שזכה לשם "רוח הרפאים של פפר" (Pepper's ghost) ומבוסס על אשלייה אופטית. שיטת "רוח הרפאים" היא לשקף דברים חבויים מהעין, באמצעות הקרנה שלהם על רקע אחר.

הרעיון שיזכה לשם "רוח הרפאים של פפר" הומצא ככל הנראה כבר במאה ה- 16 אבל נשכח. באמצע המאה ה-19 השתמש בשיטה הזו הנרי דירקס, מהנדס אנגלי מליברפול שנתן לה את הכינוי "מקסם השווא של דירקס", אבל לא הבין את הפוטנציאל שלה.

את שמה הסופי, שהחזיק עד להולדת ההולוגרמה, קיבלה השיטה מהמדען ג'ון הנרי פפר, שגילה אותה בהמשך המאה ה-19 והשתמש בה במופעי קסמים, תיאטרון ואשליות אופטיות. על שמו היא כונתה מאז "רוח הרפאים של פפר".

איך זה עבד? - פפר הציב לוח זכוכית בין הקהל לשחקנים אבל הוא הציב את הזכוכית בזווית שיצרה אשלייה שאדם שנמצא בירכתי הבמה נראה כאילו הוא עומד על הבמה עצמה. אבל יותר מזה, הדמות נראתה כאילו היא מרחפת באוויר. כמובן שסייעו למראה ביצירת האשליה גם משחקי תאורה חכמים, שגרמו לדמות להופיע ולהיעלם מהבמה.

יש לשער, אגב, שאפקט הרחיפה הזה שמושג באמצעות ההשתקפות, נוצל בידי לא מעט נוכלים כדי להציג בבתים רדופי רוחות-רפאים כל מיני דמויות מרחפות ומפחידות, ששעשעו את האורחים האמיצים או הפחידו את השאר. בפארקי שעשועים של דיסני משתמשים כבר שנים ברוחות רפאים של פפר במצגי בידור שונים שלהם. מעניין אילו שימושים מרתקים צופן לנו העתיד עם רוחות פפר הללו.


כך מייצרים את הטריק הישן של "רוח הרפאים של פפר":

http://youtu.be/TcqyoYfHIFM


למעשה זו טכנולוגיית הולוגרמה עתיקה:

http://youtu.be/Q8ZdYe2blXU


שמשמשת לבידור ההמונים:

http://youtu.be/_FkM6ApeNTg


ואפשר ליישם גם בבית:

http://youtu.be/ygMXTx0fLqw
מה היה צילום הלוח הרטוב של הקולודיון?


צילום הלוח הרטוב או הקולודיון (Wet Plate Collodion) הם שמות שונים לשיטת צילום שהפכה, במחצית השנייה של המאה ה-19, להצלחה מסחררת. שיטת "הלוח הרטוב" החליפה כמעט לחלוטין את שיטות הצילום האחרות. בשיטה זו צולמו הדמויות על גבי לוח זכוכית שעליו נמשחו והוצמדו באמצעות חומר הקולודיון, חומרים רגישים לאור, כמו הלידי כסף.

לתהליך הקולודיון שפותח ב-1851, היו יתרונות ברורים - הוא היה מהיר וזול הרבה יותר מהדגרוטיפ, התשלילים היו חדים ואיכותיים ממנו, זמן החשיפה היה קצר מאד ונמשך כ-5 שניות והשימוש בו היה חופשי ולא מוגבל בפטנט.

כך יצרה שיטת הקולודיון מהפכה בעולם הצילום. בתוך שנים ספורות היא העלימה את כל שיטות הצילום הישנות שהיו נהוגות עד אז. זה נמשך כ-30 שנה, עד להמצאת שיטת "הלוח היבש", ב-1880. העידן הזה כונה על ידי היסטוריונים "עידן הקולודיון".

לממציא השיטה, אגב, זה לא תרם הרבה. למרות שההמצאה שלו הפכה להצלחה והביאה לפריחה עצומה של הצילום, הממציא שלה, פרידריך סקוט ארצ'ר, לא זכה לתגמולים או לתהילה והוא מת עני וחסר כל. אמנם זוכרים את שמו, אבל גם בהיסטוריה של הצילום הוא לזכה להכרה מספקת.

השימוש בקולודיון הכניס לראשונה את המצלמה לזירת המלחמה, כמו שקרה במלחמת קרים. בשנת 1855 תועדה המלחמה הזו, לראשונה בהיסטוריה, בעזרת המצלמה של הצלם רוג'ר פנטון. הוא השתמש בצילומיו כדי לעורר תמיכה במלחמה ולהרגיע את העם הבריטי, באשר למתרחש בחזית. השימוש בתהליך החדש של הקולודיון במסעו, אילץ את פנטון לצלם בסמוך לעגלת חדר החושך שלו, שאותה גרר אל החזית, כשהיא רתומה לסוס. ההכנה הקפדנית שחייבה שיטת הצילום הזו מנעה ממנו לצלם בשדה הקרב.


הנה הסבר על הקולודיון:

https://youtu.be/nE5_vyqSTXs


כך צילמו בשיטת "הלוח הרטוב":

https://youtu.be/TKtE_j9jmtk


הפיתוח של הלוחות הרטובים:

https://youtu.be/5rVo-dy65SM?t=14s
מה היה פסנתר הפיאנולה הממוכן?



פיאנולה, או פלייר פיאנו (Player Piano), הוא פסנתר ממוכן, פסנתר המנגן בעצמו, ללא פסנתרן, על פי העיקרון של תיבת הנגינה.

למעשה מופעלים קלידי הפיאנולה על ידי סרט נייר מנוקב שנע באופן מכני בין שני גלילים ומייצר נגינה בפסנתר המכני.

הפיאנולה הומצא בסוף המאה ה-19 ככלי נגינה מכני שיכול היה לנגן ממש כאילו הנגן ישב ופרט על קלידיו. הסוד בפיאנולה היה גלום בסרטי הנייר המנוקבים והארוכים, שנשמרו מגולגלים בגליל. הרצת גליל כזה בפיאנולה, הורתה לפסנתר המכני כיצד ומה לנגן.

באמצעות הפיאנולה נשמרו על פיאנו רולס ביצועים גדולים של פסנתרנים ומלחינים חשובים מהמאה ה-19, ביניהם ראוול ודביסי.

בתקופת השיא שלה הייתה הפיאנולה כלי פופולארי בבתי קפה יוקרתיים ובאולמות נשפים באירופה ובאמריקה. עם הזמן ושכלול שיטות ההקלטה היא הפכה למיושנת ויצאה כמעט לחלוטין מכלל שימוש. כיום משתמשים בה בעיקר כגימיק בידורי או במוזיאונים מוסיקליים.


#איך זה עבד?
בפסנתרים ללא פסנתרן הללו, הסתובב כל הזמן התוף שבתוכם, מעין גליל עם זיזי מתכת שנלחצו באמצעות גלילי נייר מנוקבים. כך החליפו הנקבים את האצבעות המנגנות, פורטות על הקלידים ויצרו הקשה על מיתרי הפסנתר באמצעות אותם זיזים, הקשה מכנית שבאה במקום אצבעותיהם של הנגנים האנושיים.

סרטי הנגינה של הפיאנולה נקראו פיאנו רולס (Piano Roll). הם נוצרו על ידי "הקלטת" נגינה אמיתית של יצירה לאורך סרט הנייר. בעצם ההקלטה הייתה שימור של רצף פעולות הקלידים שנוגנו ביצירה, בצורה של נקבים מסודרים על סרט הנייר. הם שאפשרו לחזור ולשמוע את המוסיקה שוב ושוב.

הטכנולוגיה של הפסנתר המיכני הייתה דומה לזו של מכונת הנגינה, אם כי נראתה הפוך. אם בתיבת נגינה בולטים זיזים קטנים מהגליל המסתובב, בסרט של הפיאנולה היו דווקא נקבים וחריצים. בהכנסת סרט הנייר, הפיאנו רול, אל תיבת הפיאנולה הפעיל כל נקב קליד מסוים.


הנה תולדות הפסנתר המנגן וייצור של סרטי הנגינה שלו:

https://youtu.be/uL9NudhhSQE


הפעלת סרט הנייר המשחזרת את נגינת הפסנתרן בקטע הרגטיים הידוע "הבדרן":

https://youtu.be/07krQ661fok


פעולת הפיאנולה, פלייר פיאנו:

https://youtu.be/hpOiSMX1ybw


סליל מנגן של פיאנו רול:

https://youtu.be/2Mh-Wj8TK6w


ובעידן המחשב ותוכנות הסקוונסר, הוחזר הפיאנו רול ומתאר על המסך את צלילי המוסיקה שהוקלטה:

https://youtu.be/EB4s3I-rat4
מהו סיפורו של איש הפיל?



סיפורו הוא אחת הדוגמאות הקשות לאכזריות האנושית והלעג לחלשים ולמוכי הגורל. כל חייו היה ג'וזף מריק מושא ללעג וכינויים מעליבים. האיש בעל הגוף המפלצתי היה ידוע בכינוי "איש הפיל" וכל רואיו הוכו בתדהמה.

אבל מריק היה נשמה טובה ששכנה בגוף מעוות. למזלו גברו איכויותיו האנושיות על מראהו המפחיד ובהדרגה הוא שינה את התפיסה כלפיו.

זה היה במחצית השנייה של המאה ה-19, התקופה הוויקטוריאנית. מריק נולד כתינוק נורמלי בעיר האנגלית לסטר. העיוותים החלו על פניו וגופו בסביבות גיל חמש.

הסתבר שהוא לקה במחלה שעיוותה את גופו ואת פניו באופן קיצוני. בגיל 11 מתה אימו.

אימו החורגת, שעימה התחתן אביו, דחתה אותו.

בשל עיוותו הוא התקשה למצוא ולהתמיד בעבודה. מתעשייה ועד רוכלות, בכל תחום שבו עבד נרתעו ממנו האנשים והוא נאלץ לעזוב. משם הוא החליט, בלית ברירה, להיות מוצג כאטרקציה לקהל בפריק שואו. הוא משמש כמוצג נלעג במעין קרקס של מוזרים ונכים, על תקן "איש הפיל".

במשך הזמן הפך האיש המעוות לידוען בחברה הגבוהה של אנגליה הוויקטוריאנית. השיא היה כשהמלכה ויקטוריה בכבודה ובעצמה הפכה אותו לידידה האישי.

כיום יודעים החוקרים לספר שסינדרום רפואי שנקרא פרותיאוס פגע בו אנושות והפך אותו למפלץ אומלל. מריק התגורר וזכה לטיפולים בבית החולים בלונדון.

מצבו הרפואי של גוף המפלצת שנשא אותו הלך והתדרדר. השינה הלא בריאה שכפתה עליו הגדילה ההולכת ומחמירה של ראשו, רק החמירה את מצבו, עד שנחנק ממנה ומת.

על מריק נעשה "איש הפיל", סרט המופת של גאון הפנטזיה המסתורית דיוויד לינץ'. בסרט שצולם בשחור לבן משחק אנתוני הופקינס את הרופא המנתח שנחשף וחוקר אותו בבית החולים. להפתעתו הוא מגלה שמאחורי החזות המפלצתית של "איש הפיל" מסתתר אדם נבון, רגיש ומכמיר לב. מריק שבסרט חווה, לראשונה בחייו, נדיבות לב וחום אנושי.


הנה סצנת הרכבת מהסרט על ג'וזף מריק "איש הפיל":

https://youtu.be/sF19L00KbAI


ניסיון מודרני לשחזר את קולו על סמך מחקר פיזיולוגי:

http://youtu.be/CejyfdIaCQ0


קדימון הסרט "איש הפיל" משנת 1980:

https://youtu.be/AF9gNKJi79g?t=20s


וחקר מותו בגיל 27 בלבד:

https://youtu.be/HKiRlZEbnxg


מהי רכבת קיטור ומה הניע אותה?



רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.

לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.

גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.

גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.

האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.

במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.




רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):

https://youtu.be/4wAiBWYsFnI


רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:

http://youtu.be/UCGOXtA4_jE


כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):

https://youtu.be/fsXpaPSVasQ


ורכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:

https://youtu.be/1Z8MIXXDPls
ממתי מתחתנים בשמלה לבנה?



כולם גדלו כאן בדורות האחרונים על הרעיון שניסחה נעמי שמר כל כך יפה במשפט השיר "בקיץ הזה תלבשי לבן". אבל האם כלות התלבשו כך ביום חגן לאורך כל השנים?

אז לא. במשך מאות שנים, נשים התחתנו בשמלות בצבעים שונים, כולל אדום, כחול, ירוק ואפילו שחור. הלבן, שכיום נתפס כסמל לטוהר ובתולים, היה עד אמצע המאה ה-19 צבע של אבל והצבע האחרון להינשא בו.

אז איך הפך צבע שלא מקובל לשמלות כלה לצבע כמעט הכרחי לטקס הנישואין?

השינוי חל בשנת 1840, כשמלכת בריטניה, המלכה ויקטוריה, נישאה לנסיך אלברט. בהיותה אחת הנשים הפופולריות ביותר בעולם של אותם ימים, החתונה הזו הייתה צפויה להיות אירוע בינלאומי. כל עיתון ידווח עליה, בכל פינה ומדינה תרבותית בעולם, לפחות העולם המערבי אבל לא רק.

להפתעת העולם ואשתו בחרה המלכה המהודרת ללבוש שמלה לבנה לחתונתה. גבות הורמו, יינות נמזגו ונשים שאלו את עצמן לפשר ההחלטה, אבל מלכה היא מלכה ובמיוחד מלכה כה חזקה ונערצת כמו ויקטוריה, שליטת האימפריה החזקה בעולם אז, עושה ובוחרת כרצונה.

כך שהחתונה עברה והצליחה ואיתה נולד טרנד חדש. כי מאז חתונת המלכה ויקטוריה, החלו יותר ויותר נשים ללבוש שמלות לבנות לחתונותיהן. וכשהצבע הלבן הופך באחת לסמל הטוהר, הניקיון והאהבה החדשה, הוא הופך בוודאות גם לצבע הפופולרי ביותר לשמלות כלה.

ומכאן שהיום השמלה הלבנה היא ברירת המחדל לשמלות כלה בכל העולם. בימינו לגמרי נדיר למצוא שמלת כלה שאינה לבנה. ישנן פה ושם נשים המעדיפות שמלות כלה צבעוניות, עם הדפסים או בסגנון וינטג' ולאו דווקא בצבע לבן, אבל ברירת המחדל, הצבע הכי מקובל, הוא הלבן.

ואיזה צבע נשאר לאבל, אתם שואלים ודאי - ובכן, שחור. במדינות שונות שמלה שחורה סימלה אבל גם לפני כן ועכשיו השחור נכנס למלא את החסר גם במערב כולו.


הנה שיגעון שמלות הכלה, המחירים והמגוון האדיר שלהן (עברית):

https://youtu.be/mvzNUJef7hM


לכלה זה חשוב - ומה איתו? (עברית)

https://youtu.be/m61kaRjz740


עיצוב שמלת כלה בבית האופנה של ראלף אנד רוסו (ללא מילים):

https://youtu.be/BrK0BOy8os4


לא קל להתאים שמלת כלה לכל גוף (עברית):

https://youtu.be/eu86vY1nzSo


בקיץ הזה תלבשי לבן - נקודת חובה מודרנית:

https://youtu.be/oCezgzbCZBk


וכשהשמלות הללו כה יקרות אז יש מקומות שרוצים לסייע (עברית):

https://youtu.be/Lj7Cz9FeL0k?long=yes
מי היה קנצלר הברזל אוטו פון ביסמרק?



המנהיג הגרמני אוטו פון ביסמרק (Otto von Bismarck), יכול להיחשב בקלות לאיש החזק ביותר באירופה שאחרי נפוליאון.

מי שנולד למשפחת אצולה פרוסית, למד משפטים ופוליטיקה באוניברסיטת ברלין, הוא למעשה האב המייסד והסמכותי של האומה הגרמנית. מי שיזכה לכינוי "קנצלר הברזל" עתיד לאחד במאה ה-19 את כל גרמניה לאומה אחת ולהיחשב לגדול מנהיגי גרמניה בכל הזמנים.

פון ביסמרק הוא גם המגשים הגדול של מושג או עיקרון ה"ריאל-פּוֹליטיק". זה מושג שמבטא ניהול פוליטיקה אפשרית, או מה שנהוג להגדיר כ"אמנות האפשרי". הרעיון בפשטות הוא שכמנהיג אתה עושה את מה שניתן בנסיבות שלפניך ולא ממתין להגשמת כל החלומות והאידיאולוגיות שלך בזמן עתיד כלשהו, שאולי לא יגיע.

האמצעי העיקרי של ביסמרק להגשמת השאיפות הלאומיות שלו היה המלחמה. לפי התפיסה שלו ענייני מדינה המשמעותיים נפתרו באמצעות "ברזל ודם" ולא בנאומים או בהחלטות של רוב.

הישגו הגדול של האיש היה ההצלחה באיחוד של הנסיכויות הגרמניות השונות, תחת הנהגתה של נסיכות פרוסיה, בראשה עמד. זה היה ב-1867, כשבביטוי של לאומיות חבויה הוא יצר את הקונפדרציה החדשה, זו שהוא כינה "הברית הצפון גרמנית".

הברית הזו היא דוגמה לריאל פוליטיקה שלו. כי עצם האפשרות לאחד את הנסיכויות הגרמניות צצה עם הניצחון שלו על אוסטריה בשנת 1866.

הניצחון הזה סיים את ההגמוניה, או השליטה של אוסטריה על האיחוד הגרמני של 1815.

כנראה שלביסמארק היה חוש הומור, כי את הקונפדרציה החדשה הוא כינה "גרמניה הקטנה", אף שהיא הייתה גדולה.

והיא הלכה וגדלה עוד יותר, כשהוא יצא לשלוש מלחמות שבהן ניצח וכבש שטחים גדולים. הניצחון על דנמרק זיכה אותו בחבל שלזוויג-הולשטיין שנוסף לאיחוד ב-1864. אז הביס את אוסטריה, הקיסרות הגרמנית החזקה, ובכך הפך את. פרוסיה למובילה. את חבלי אלזס ולורן כבש ביסמרק, אחרי שהביס את צרפת.

ומכאן להפוך לאימפריה הדרך כבר לא הייתה ארוכה. בשנת 1871, לאחר שורה של מלחמות ותמרונים פוליטיים, מכריז ביסמרק על האימפריה הגרמנית. מרגע זה היא תלך ותהפוך למעצמה תעשייתית וצבאית מרכזית באירופה ולא יישאר ספק לגבי מיהו הכוח הגדול והחזק ביותר בה.

ב-20 השנים הבאות, עד 1890, יכהן ביסמרק כקנצלר הראשון של האימפריה הגרמנית. הוא פוליטיקאי חריף, חד ומדויק, פרגמטי ובעל יכולות תמרון אגדיות.

הוא ינהיג זכות בחירה אוניברסלית לגברים, ינהל מדיניות חוץ אגרסיבית, ירחיב את מדינת הרווחה הגרמנית ויקדם את האינטרסים הגרמניים במישור הבינלאומי.

ביסמרק גם יבנה את הבסיס לרשת המתוחכמת של הבריתות שתוביל שני עשורים אחריו לפריצת מלחמת העולם הראשונה.

סופו הפוליטי הגיע כשהקיסר החדש וילהלם השני התמנה לקיסר גרמניה הגדולה. וילהלם חסר הניסיון פחד לשלוט בצלו של ביסמרק הענק. במקום להיעזר בגאון הפוליטי והמנהיג המתוחכם בתולדות גרמניה, הוא גרם להתפטרותו של "קנצלר הברזל".

וילהלם חלם על גרמניה גדולה עוד יותר. אבל 20 שנה אחר כך ובדיוק כפי שניבא לו ביסמרק, נחל הקייזר הגרמני תבוסה במלחמת העולם הראשונה, מידי מי שהיו בעבר בעלות הברית של ביסמרק והפכו עתה ליריבות של וילהלם.

הקיסר המובס הודח מהמלוכה, רדוף ומושפל מהתבוסה הצורבת. ארצו הפכה ענייה מרודה, עם חוב עצום למנצחות, אינפלציה איומה ואיש אחד שכבר הסתובב ברחובותיה ושמו היטלר.


הנה סיפורו של אוטו פון ביסמרק (מתורגם):

https://youtu.be/zc3Y-dU_GjM


באנימציה:

https://youtu.be/mz9Cy0xUH0E


הראפ על ביסמרק (עברית):

https://youtu.be/mKz9wIu45rc


ופרק על הגאון והאידיוט בפודקסט הראשון בישראל "שעה היסטורית" של הפרופ' הרסגור (עברית):

https://youtu.be/-gbZaWHdvu4?long=yes
מה הסיפור הטרגי של מנזר קילמור?



מנזר קילמור (Kylmore Abbey) התחיל בתור בית קילמור. זהו ארמון אצולה משפחתי, טירה שנבנתה במאה ה-19 על שפתו של אגם באירלנד, בשמורת הטבע קונמארה, שבין הרי הקונמרה והאוקיינוס האטלנטי. הוא נמצא כשעה נסיעה מהעיירה האירית גאלוויי. הגנים המקיפים אותו משקיפים לנוף יפה ומיוחד והשלווה לא מסגירה את הסיפור הכואב שלו.

אציל אירי בשם הנרי מיטשל החל לבנות בשנת 1863 את בית קילמור, ארמון בסגנון הרנסאנס, לאשתו האהובה. יש בו 74 חדרים והוא היה ארמון מפואר ויפה להפליא. מיטשל, בן למשפחה אנגלית עשירה מהעיר מנצ'סטר, היה פוליטיקאי אנגלי שצבר עושר אדיר והחליט לנצלו לבניית האחוזה רחבת הידיים.

אבל קצת אחרי שהסתיימה בנייתו של הבית, כשנסעה המשפחה לחופשה בקהיר, חלתה אשתו האהובה בדינזטריה ולאחר 9 ימים של מחלה היא מתה. מיטשל שבור-הלב לא עמד בצער ומכר את הארמון לאחרים. בהמשך בתו האהובה של הנרי מתה גם היא. בעלי הארמון החדשים מכרו גם הם אותו ואחר כך הוא נמכר גם על ידי הבעלים החדשים, עד שנזירות נוצריות קנו אותו והפכו אותו למנזר.

היום הארמון המדהים של אירלנד, היה למנזר קילמור. למעשה, הפך בית העשירים, שראה הרבה כאב מבעליו, לא רק למנזר אלא גם לבית ספר לבנות.

מקור השם "קילמור" הוא בניב של השפה הגאלית, בה דיברו הקלטים, התושבים המקוריים של האי. שני חלקיו של "קילמור" הם "קויל" שפירושו "יער", ו"מור" שהוא "גדול". השם ניתן לבית בזכות הימצאו בלב היערות של שמורת קונמארה, ולכן הוא מכונה "היער הגדול".


הנה סיפורו של ארמון קילמור:

https://youtu.be/b5IfuNo8Tdg


סיפור האהבה שהיה בו:

https://youtu.be/-J7ln62cQWA


הנזירות שבמנזר מספרות את סיפורו של המקום:

https://youtu.be/TdlPxjjGCVI


מנזר קילמור המרהיב מהאוויר:

https://youtu.be/Kz7zDdqTjhs


ובואו לבקר בארמון מקרוב:

https://youtu.be/UkSucsvxvak
מהו שביל אורגון שהוביל אל המערב הפרוע?
מי היה האיש עם שני הפנים?
איך שינה קרל מרקס ביחד עם אנגלס את העולם?
מי היו הטמפלרים ולמה באו לארץ ישראל?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.