שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים?
המשחקים האולימפיים (Olympic Games) הם אחד האירועים המרשימים ביותר בעולם, אבל הם הרבה יותר ותיקים ממה שאנחנו חושבים.
הכל התחיל ביוון העתיקה, לפני יותר מ-2700 שנה. במאה ה-8 לפני הספירה. היו אלה תושבי אולימפיה, עיר קטנה בדרום מערב יוון, שארגנו כל 4 שנים תחרויות ספורט לכבוד האל זאוס, אבי האלים היווני.
המשחקים התלו יימשכו כמעט 1,200 שנה, כולל תחת האימפריה הרומית, עד שבשנת 393 לספירה הורה הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון להפסיק אותם מכיוון שהוא ראה בהם מנהג של עבודת אלילים.
אחרי הפסקה של מילניום וחצי, במאה ה-19 מחליט פייר דה קוברטן, חובב ספורט צרפתי, להחיות את הרעיון. הוא מאמין שספורט מסוגל לקרב בין אומות ולחזק את הגוף ואת הרוח גם יחד ויוזם את חידוש האולימפיאדה.
בשנת 1896 נערכו באתונה המשחקים האולימפיים הראשונים בעידן המודרני, עם כ-240 מתחרים מ-14 מדינות. באולימפיאדה ההיא ניצח הרץ היווני ספירידון לואיס במרתון, ומעריץ יווני מעניק לו במתנה ארוחות חינם ותספורות חינם לכל החיים.
בשנת 1924 נוספו גם משחקי חורף נפרדים לספורטאים המתחרים על שלג וקרח.
להיסטוריה של המשחקים יש גם הרבה סיפורים מפתיעים. באולימפיאדת 1900 בפריז, למשל, נערכו תחרויות ספורט משונות, ביניהן תחרות קרוקט שכל משתתפיה היו צרפתים בלבד. באחד מימי התחרות נרשם צופה אחד בלבד.
אירוע משמעותי של שוויון באותה אולימפיאדה היה שבה שותפו לראשונה גם נשים והתאפשר להן להתמודד באולימפיאדה.
באותה תקופה, אגב, לא ידעו כמה מתחרים בכלל שהם משחקים במשחקים אולימפיים, כי האירוע נראה להם כמו חלק מתערוכה עולמית גדולה.
באולימפיאדת 1936 בברלין, זכה אתלט אמריקאי שחור בשם ג'סי אוונס ב-4 מדליות זהב. אדולף היטלר, שקיווה שהאירוע יוכיח את עליונות הגזע הארי, הפסיק להופיע באצטדיון אחרי היום הראשון כשהתברר שהוא מפסיד. אוונס עצמו אמר שנים אחר כך שהעלבון הגדול שלו בא מנשיא ארצות הברית, שלא הזמין אותו לבית הלבן.
כיום מתקיימים המשחקים פעם ב-4 שנים, כשלקיץ ולחורף יש מחזור משלו. כ-13 אלף ספורטאים ממאות מדינות מתחרים בעשרות ענפי ספורט. מיליוני אנשים צופים בטלוויזיה ובאינטרנט.
הלפיד האולימפי מודלק באתר אולימפיה העתיק שביוון ומובל בדרך מרשימה עד למקום האירוע, כמחווה לרצף ההיסטורי בין העבר להווה. מסלול הלפיד עצמו הוא מסורת חדשה יחסית: הוא הומצא רק לקראת אולימפיאדת 1936.
המשחקים האולימפיים הם לא רק תחרות ספורט, אלא גם סמל עולמי מודרני לשיתוף הפעולה בין התרבויות השונות ולכך שהספורט הבינלאומי הוא חלק מהתרבות האנושית כולה, בלי הבדלים בין בני אדם, מאיפה הם באים או בשפה אותה הם מדברים.
הכירו את כל מה שקשור במשחקים האולימפיים בתגית "המשחקים האולימפיים".
הנה תולדות האולימפיאדה לאורך הדורות:
https://youtu.be/ryklN3mGG9w
קיצור תולדות המשחקים האולימפיים:
https://youtu.be/ccDFpoF5tZw
ההיסטוריה של האולימפיאדות העתיקות של יוון הקדומה:
https://youtu.be/K8ztMlmavBw
המעבר מאולימפיאדות העבר אל אולימפיאדות הזמן החדש:
https://youtu.be/jA6Y7gG3OLs
ותולדות וסמלי האולימפיאדה העתיקה והאולימפיאדה המודרנית:
https://youtu.be/uSf7-LsmU3Y
מי זכה בהכי הרבה מדליות אולימפיות בהיסטוריה?
השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Michael Phelps) הוא הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. לפלפס לא פחות מ-22 מדליות אולימפיות. הוא גם האלוף האולימפי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות הזהב בתולדות המשחקים האולימפיים, בכל ענפי הספורט. יש לו בארון 18 מדליות זהב!
האישה שזכתה במספר המדליות הגדול ביותר בתולדות האולימפיאדה היא המתעמלת הרוסיה לריסה לטינינה, שייצגה באולימפיאדה את ברית המועצות (בתקופה שבה שלטה רוסיה במדינות רבות אחרות). היא זכתה בלא פחות מ-18 מדליות מכל הסוגים במהלך 3 אולימפיאדות רצופות (1956-1964).
הנה קיצור ההישגים הבלתי נתפסים שלו באולימפיאדה בה לקח 8 מדליות זהב (עברית):
https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s
על פלפס ויכולותיו המדהימות:
https://youtu.be/BCPWWylytsA
תרגיל על מתח בביצועה של לריסה לטינינה מאולימפיאדת טוקיו 1964:
http://youtu.be/lsU7r5NwbcI
וכך פלפס פיצח את הפסיכולוגיה של המהירות:
https://youtu.be/Htw780vHH0o
מי היה האלוף האולימפי הראשון בעת החדשה?
את הקשיים שחווה אתלט אמריקאי בשם ג'יימס קונולי (James Connolly) בדרך לאוליפיאדה המודרנית הראשונה קשה לתאר. אבל הוא עתיד להתגבר על כולם ולהיות לאלוף האולימפי הראשון מאז שנת 385, בה זכה זופירוס האתונאי בפאנקרטיון.
אבל הכל מתחיל כשקונולי מחליט להשתתף במשחקים האולימפיים הראשונים ושולח ליושב ראש הוועדה להסדרת ספורט אתלטי באוניברסיטת הרווארד בקשה לאשר לו העדרות מהלימודים. אבל האישור לא ניתן לו.
לאחר האולימפיאדה העיד קונולי שהוא הבין כי הדרך היחידה בה הוא יוכל להשתתף במשחקים היא פרישה מהאוניברסיטה והגשת בקשה חדשה ללימודים, לאחר המשחקים האולימפיים.
אבל החלטתו הייתה אחרת. קונולי החליט לבטל את לימודיו בהרווארד לתמיד. לאחר שנדחתה בקשתו לנסיעה לאירופה ולפני שהפליג ליוון, הוא שלח בקשת פרישה מהאוניברסיטה, שאושרה ב-19 במרץ 1896.
באוניית המשא הגרמנית "ברברוסה", הפליגו גם מרבית שאר חברי המשלחת האמריקאית. בעוד שהוא שילם לפי טענתו על כל ההוצאות מכיסו, האחרים מומנו על ידי גוף אחר.
כשהוא מגיע לנאפולי שבאיטליה קונולי נשדד וכמעט מאבד את כרטיס הרכבת לאתונה. אבל הוא לא מוותר, רודף אחרי השודד ומצליח להשיב את הכרטיס לידיו. קונלי מצליח לעלות על הרכבת ליוון בזמן ובדיוק מדהים בוא מגיע ממש לפתיחת המשחקים.
והדיוק הזה חשוב מאוד. כי הגמר הראשון שלו היה בקפיצה משולשת והתקיים ממש ביום הפתיחה. הוא קופץ בטכניקה של דילוג שני דילוגים עם רגל ימין, שאז הוא עדיין חוקי. בכך מנצח קונולי בגמר הקפיצה המשולשת ועם קפיצה למרחק של 13.71 מטר, כמעט מטר יותר מהמקום השני, הוא זוכה במדליית הזהב.
קונולי מקבל את מדליית הכסף הראשונה בהיסטוריה המודרנית של המשחקים. מדליית כסף היא אז המקבילה למה שבעתיד תהיה מדליית הזהב, כי מדליות זהב לא חולקו באותה תקופה באולימפיאדה.
בזכייתו הפך קונלי לראשון הזוכים במדליית זהב ולאלוף האולימפי הראשון בתקופה המודרנית.
הנה סיפורם המופלא של ג'יימס קונולי והמשחקים האולימפיים ב-1896:
https://youtu.be/H3Uq5amGfBg
על האולימפיאדה הראשונה בעת החדשה:
https://youtu.be/hl-C6es0x_Q
וסרט תיעודי על האולימפיאדה המתחדשת ועל קונלי בתוכה:
https://youtu.be/alforKLI6Zc?long=yes
מתי נולדה האולימפיאדה?
המשחקים האולימפיים, שאנו קוראים להם גם "האולימפיאדה", הם משחקי הספורט הכי גדולים וחשובים בעולם. הם התחילו עוד ביוון העתיקה ונקראים על שם העיר שבהם התקיימו - העיר אולימפיה.
הפעם הראשונה שבה התקיימו המשחקים האולימפיים הייתה בשנת 776 לפנה"ס ורק יוונים השתתפו בהם. במשחקים השתתפו גברים בלבד ורק גברים הורשו לצפות בהם, כיוון שהמשתתפים התחרו בעירום. המשחקים היו גם אירוע דתי שהוקרבו בו קורבנות לאלים.
החל מהמאה ה-3 לפני הספירה החלו גם ספורטאים ממדינות אחרות להשתתף במשחקים. מאז הפכו המשחקים האולימפיים להיות אירועים של תחרויות בין מדינות. לא פעם הופסקו מלחמות באמצע עד לסיום התחרויות האולימפיות.
ענפי הספורט באולימפיאדה העתיקה היו:
זריקת דיסקוס
הטלת כידון
ריצה
היאבקות
איגרוף
שילוב בין היאבקות לאיגרוף שנקרא פאנקרטיון
קפיצה לרוחק
מרוץ מרכבות
הנה לידתם של המשחקים האולימפיים באולימפיה:
https://youtu.be/KjFBo6xVa20
סיפורה של האולימפיאדה מיום הולדתה (מתורגם):
https://youtu.be/VdHHus8IgYA
האולימפיאדה בהיסטוריה ובכל הזמנים:
https://youtu.be/jA6Y7gG3OLs
כך היא החלה:
https://youtu.be/uSf7-LsmU3Y
מתי נולדו ענפי הספורט המוכרים לנו?
https://youtu.be/pdi6o5popkU
על הימים שבהם נולדה האולימפיאדה:
http://youtu.be/2j2DGdAfxjs?t=30s
ומצגת קצרה בעברית על המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה:
http://youtu.be/IjiRLIDFbqE
מתי נולד הסמל האולימפי?
הסמל האולימפי הוא סמל 5 הטבעות שמתנוסס על דגלים, פרסומים וסרטים של אירוע הספורט החשוב בעולם.
סמל המשחקים האולימפיים כולל 5 טבעות המייצגות תשוקה, מוסר עבודה, ניצחון, אמונה ורוח ספורטיבית. צבעי הטבעות האולימפיות הם כחול, אדום, שחור, ירוק וצהוב. לרוב הן מופיעות על רקע לבן. אם הרקע הוא כהה, משתנה הטבעת השחורה לטבעת לבנה.
בניגוד למיתוס כי מקור הסמל הוא בעת העתיקה, הסמל עוצב רק ב-1912 למשחקים האולימפיים של העת החדשה. עקב דחיית האולימפיאדה של 1914, בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה, הונף לראשונה הדגל האולימפי והוצג הסמל רק במשחקים האולימפיים באנטוורפן בשנת 1920.
מעצב הסמל האולימפי הוא הברון הצרפתי פייר דה קוברטן, הנוגה והמייסד של האולימפיאדה המודרנית בכלל.
הרעיון של טבעות משולבות מייצג איחוד והצבעים שנבחרו לטבעות היו באותה עת צבעים שלפחות אחד מהם נמצא בכל דגל מדגלי מדינות העולם.
הנה סיפורו של סמל האולימפיאדה המודרנית:
https://youtu.be/-XSxRTwAppw
עוד על הסמל ומה שהוא מסמל:
https://youtu.be/O_ke51yw6z8
רבים לא יודעים את מקורו:
https://youtu.be/c8nkWRi8iv8?t=40s
וההיסטוריה של הסמל האולימפי והאולימפיאדה כולה:
https://youtu.be/uSf7-LsmU3Y?long=yes
מהו ספורט הקפיצה למים?
קפיצה למים (Diving) הוא ענף ספורט שבימינו הוא ספורט אולימפי. המתחרים בו, ביחידים וזוגות, קופצים אל בריכת שחייה מגבהים שונים. לקפיצה משמשות אותם מקפצות גמישות או קשיחות, לפי סוג הקפיצה.
במהלך הקפיצות הם נדרשים להפגין תרגילי אקרובטיקה מיומנים, בזמן הנפילה למטה, לצד כניסה נקייה אל המים, בסופה של הקפיצה.
את הביצועים של הקופצים מעריכים השופטים, שמעניקים להם ציונים. את הניקוד הסופי של כל קפיצה מחשבים לפי הציונים המספריים שמעניקים לה השופטים, בשילוב עם דרגת הקושי של הקפיצה. המנצחים בתחרויות הקפיצות הם מי שזכו לניקוד המצטבר הגבוה ביותר, מהקפיצות שנקבעו בתחרות.
יש גם סוג אחר ונפרד של קפיצות - את הקפיצה למים מגובה (High dive). ספורט זה הוא יותר אתגרי ובו קופצים הספורטאים אל המים מגבהים גדולים ולעתים אף קיצוניים. הקפיצות כאן מתקיימות ממקפצה קשיחה אל הבריכה, או מצוק גבוה - היישר אל מי הים או האגם.
הספורט הזה נולד בעבר כסוג של ספורט עממי, או אפילו כשילוב בין פעלולי קפיצות למבחני אומץ מומצאים על ידי צעירים. כשזה מתקיים במסגרת תחרותית, באליפויות או באולימפיאדה, הקפיצה היא אל בריכה שהותאמה לקפיצות כאלה והיא עמוקה מספיק.
הנה ספורט הקפיצה למים (עברית):
https://youtu.be/Ws5r57TOfn8
אוסף של קופצים מופלאים:
https://youtu.be/SBssmtYTJpM
וקופץ גבהים בשיא עולמי - High dive:
https://youtu.be/f1EQdWp0Ggo
מהו הספורט וכיצד הוא התפתח?
ספורט (Sport) - קשה לראות את חיינו בלעדיו. לחלק קשה לדמיין את עצמם לא עושים ספורט ואחרים לא יכולים לדמיין את חייהם ללא משחק של הקבוצה שהם אוהדים, או בלי המונדיאל והמשחקים האולימפיים כל 4 שנים.
אז הספורט הוא פעילות גופנית מאורגנת המתנהלת לפי חוקים מוגדרים, כזו שמשלבת תחרותיות עם מיומנות פיזית.
העדויות הארכיאולוגיות הקדומות ביותר לפעילות ספורטיבית מאורגנת נמצאו בשומר העתיקה והן בערך מלפני 5,000 שנה, שם תועדו תחרויות היאבקות וריצה.
במצרים העתיקה, לפני כ-3,800 שנה, התקיימו תחרויות ספורט מגוונות שכללו התעמלות, שחייה והיאבקות. ציורי קיר מהתקופה מתעדים גם משחקי כדור, כשהעתיק ביותר שתועד מהם היה משחק שמזכיר כדורת.
המשחקים האולימפיים העתיקים החלו רשמית ביוון העתיקה ב-776 לפני הספירה. בתחילה הם כללו רק מרוץ אחד למרחק של סטדיון (כ-192 מטר). בהדרגה התווספו להם ענפים נוספים. המשחקים האולימפיים התקיימו כל ארבע שנים במשך כ-1,200 שנה, עד שנאסרו בשנת 393 לספירה, על ידי הקיסר הרומי תיאודוסיוס הראשון.
בין ענפי הספורט באולימפיאדה העתיקה היו זריקת דיסקוס, הטלת כידון, ריצה, היאבקות, איגרוף, פאנקרטיון (שילוב בין היאבקות לאיגרוף), קפיצה לרוחק ומרוץ מרכבות.
בימי הביניים התפתחו שני זרמים מרכזיים בספורט: מצד אחד ספורט האצולה שכלל טורנירים של אבירים וציד. מנגד, היה ספורט עממי שכלל משחקי כדור פשוטים. רוב משחקי הכדור המודרניים, כמו כדורגל ורוגבי, התפתחו ממשחקים עממיים אלה.
המהפכה התעשייתית במאה ה-19 יצרה שינוי דרמטי בספורט. התפתחות הרכבות אפשרה תחרויות בין-אזוריות וחוק יום עבודה מוגבל (1850) יצר זמן פנוי לפעילות ספורטיבית. בתקופה זו נוסדו רוב ענפי הספורט המודרניים והתאחדויות הספורט הראשונות.
המשחקים האולימפיים המודרניים חודשו ב-1896 באתונה, בירת יוון. באולימפיאדה הראשונה השתתפו 241 ספורטאים מ-14 מדינות (כולם גברים), שהתחרו ב-43 אירועים ב-9 ענפי ספורט. נשים יורשו להשתתף לראשונה 4 שנים לאחר מכן, ב-1900.
המאה ה-20 הביאה להתמקצעות הספורט, עם התפתחות של ליגות מקצועניות והשקעות גדולות בציוד ואימונים. שידורי הטלוויזיה, שהחלו בשנות ה-30, שינו לחלוטין את הספורט והפכו אותו לתעשייה גלובלית.
כיום, הספורט העולמי הוא תעשייה המגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה. ניתוח נתונים מתקדם וטכנולוגיות חדשות כמו VAR בכדורגל ו-Hawk-Eye בטניס, משנים את אופן התחרות והאימון. במקביל, ספורט אלקטרוני צובר פופולריות גם הוא, עם תחרויות הצוברות עשרות מיליוני צופים.
אז כן, הספורט הוא פעילות גופנית וברור שהפעילות הגופנית הטובה ביותר היא זו שאנחנו באמת עושים ואפילו נהנים, אבל כיום הוא גם מקור פרנסה ותחום שעושה בעולם מיליארדי דולרים בכל שנה.
הנה תולדות הספורט מאז ימי קדם ועד ימינו:
https://youtu.be/rl4ZQvqwJQ4
קיצור תולדות הספורט:
https://youtu.be/roZ3eShR1Cw
מתי נולדו ענפי הספורט המוכרים לנו?
https://youtu.be/pdi6o5popkU
ומצגת וידאו על תולדות המשחקים האולימפיים:
https://youtu.be/mQ94xbXnYu4
למה מדליקים את הלפיד האולימפי?
המרוץ של הלפיד האולימפי (Olympic flame) הוא אחד הסמלים הכי מזוהים עם האולימפיאדה. יש החושבים שכבר באולימפיאדה העתיקה הגיעו רצים עם הלפיד אל האולימפיאדה, אבל זה לא קרה כך.
יש ויכוחים אם מסורת הדלקת הלפיד האולימפי נולדה כבר ביוון העתיקה, במשחקים האולימפיים של אותם ימים. רבים מהחוקרים טוענים שהלפיד לא היה חלק מהמשחקים, אלא רק מהטקסים הדתיים של פולחן זאוס, שהתרחשו במקביל למשחקים ושלמעשה הוקדשה לו האולימפיאדה היוונית כולה. הלפיד נשאר דולק אז במקדש זאוס, לאורך כל תקופת המשחקים האולימפיים באולימפיה. באותם ימים האש הייתה סמל מרכזי בהרבה תרבויות וליוונים זו הייתה תזכורת לפרומתאוס שגנב את האש מהאל זאוס, לפי המיתולוגיה היוונית, ונתן אותה לבני האדם.
מעניין ודאי לדעת שעל אף חשיבותו באולימפיאדה העתיקה, נשכחה הדלקת הלפיד האולימפי, לאחר שהופסקו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, על ידי הקיסר הרומי. גם לאחר שהחלו האולימפיאדות המודרניות לא תפס הלפיד האולימפי שום מקום.
רק בשנת 1928, באולימפיאדת אמסטרדם, 1535 שנים לאחר ביטול האולימפיאדות של העת העתיקה, חידשו באולימפיאדה את מנהג הלפיד. באולימפיאדה של ברלין הנאצית, נולד המנהג של מרוץ הלפיד והפך למרכיב המרכזי בטקס פתיחת האולימפיאדה המודרנית. מאז, על אף לידתו מהטקס הנאצי שנועד לפאר את הרייך השלישי, ממשיך המירוץ להתקיים בכל אולימפיאדה. הלהבה מודלקת ביוון, בעיר העתיקה אולימפיה, שבה התקיימו אולימפיאדות העת העתיקה. משם היא מועברת במירוץ, כשרצים רבים רצים עם הלפיד, כל אחד בתורו, עד שהלפיד מובא אל טקס האולימפיאדה ומציל את האש האולימפית.
הנה תולדות הלפיד של האולימפיאדה:
https://youtu.be/VgmEjaT9Fdw
ההיסטוריה של מרוץ הלפיד:
https://youtu.be/pcjfrfa2ubE
כך מדליקים את הלפיד האולימפי בעיר העתיקה אולימפיה:
https://youtu.be/jfL_BrAY-zM
סרט תלת ממד על אולימפיה העתיקה - ערש האולימפיאדה:
https://youtu.be/K2-voEaEgiM?long=yes
מה הייתה האולימפיאדה העתיקה?
האולימפיאדה, שכיום נקראת המשחקים האולימפיים (Olympic Games) התקיימה בימי קדם בין הממלכות הקטנות של יוון העתיקה. ערי-מדינה אלה היו עסוקות מרבית הזמן במלחמות, אבל אחת ל-4 שנים הן נהגו לשלוח את הספורטאים הטובים שלהן אל העיר אולימפיה, בה התקיימו משחקי הספורט של האולימפיאדה.
המשתתפים במשחקים האולימפיים של יוון היו גברים בלבד והם התחרו ביניהם בעירום מלא. נשים לא הורשו לצפות בתחרויות, במיוחד לא הנשואות שבהן. המנצחים זכו אז בזר של עלי זית ונהגו אז לחבר להם שירי הערצה ולפסל את דמותם.
בין ענפי הספורט שכללו המשחקים האולימפיים של יוון העתיקה היו זריקת דיסקוס, היאבקות, ריצה, מרוץ שליחים, הטלת כידון, קפיצה לרוחק, מרוץ מרכבות, איגרוף ופאנקרטיון - ספורט המשלב היאבקות עם איגרוף.
האולימפיאדה העתיקה הייתה גם חגיגה דתית שהוקדשה לזאוס, מלך האלים. במהלכה הוקרבו גם קורבנות. אך לאחר שנים שבהן נערכו משחקי הספורט באולימפיה כאירוע יווני בלבד, החלו במאה ה-3 לפני הספירה להצטרף ספורטאים ממדינות אחרות. כך החלו הספורטאים לנצח לא רק עבור עצמם ולתהילתם האישית בלבד, אלא גם בשם מדינתם וארצם. המשחקים האולימפיים נחשבו כה חשובים בעת העתיקה, עד שהמלחמות בין הארצות המשתתפות הופסקו עד לסיום התחרויות.
מניין האולימפיאדות בכל 4 שנים היה כה קפדני, אפילו אם לא התקיימה אולימפיאדה זו או אחרת, עד שההיסטוריונים השתמשו במניין האולימפיאדות כציון של זמן שבו התרחשו אירועים חשובים באותה עת. בשנת 146 השתלטו הרומאים על המשחקים האולימפיים.
את האולימפיאדה של העת העתיקה הפסיק הקיסר הרומי בשנת 394 לספירה, לאחר 1168 שנים שבהן התקיימה. זה היה לאחר שהרומאים קיבלו על עצמם את הנצרות והוא ראה במשחקים האולימפיים אירוע של עבודת אלילים.
הנה סיפור האולימפיאדה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/VdHHus8IgYA
כך התנהלו המשחקים האולימפיים אז:
https://youtu.be/5CMdCArrLSc
הסבר לילדים באנגלית קלה:
https://youtu.be/KTrWQOztqoo
כך נולדו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה:
https://youtu.be/K8ztMlmavBw
ההיסטוריה של האולימפיאדה העתיקה ביוון:
https://youtu.be/wZlKFw7a9Ko
בעולם העתיק לא היה אירוע תרבותי כה משמעותי כמו האולימפיאדה:
https://youtu.be/JwoBdRC2fzE
האם כך נראתה אז העיר אולימפיה:
https://youtu.be/xnRPkpUGi84
סרטון תיעודי על האולימפיאדה היוונית המקורית:
https://youtu.be/E0s9XfOI3jU?long=yes
ותולדות המשחקים בעיר אולימפיה במאה ה-8 לפני הספירה:
https://youtu.be/gJBbwcMvSyg?long=yes

המשחקים האולימפיים (Olympic Games) הם אחד האירועים המרשימים ביותר בעולם, אבל הם הרבה יותר ותיקים ממה שאנחנו חושבים.
הכל התחיל ביוון העתיקה, לפני יותר מ-2700 שנה. במאה ה-8 לפני הספירה. היו אלה תושבי אולימפיה, עיר קטנה בדרום מערב יוון, שארגנו כל 4 שנים תחרויות ספורט לכבוד האל זאוס, אבי האלים היווני.
המשחקים התלו יימשכו כמעט 1,200 שנה, כולל תחת האימפריה הרומית, עד שבשנת 393 לספירה הורה הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון להפסיק אותם מכיוון שהוא ראה בהם מנהג של עבודת אלילים.
אחרי הפסקה של מילניום וחצי, במאה ה-19 מחליט פייר דה קוברטן, חובב ספורט צרפתי, להחיות את הרעיון. הוא מאמין שספורט מסוגל לקרב בין אומות ולחזק את הגוף ואת הרוח גם יחד ויוזם את חידוש האולימפיאדה.
בשנת 1896 נערכו באתונה המשחקים האולימפיים הראשונים בעידן המודרני, עם כ-240 מתחרים מ-14 מדינות. באולימפיאדה ההיא ניצח הרץ היווני ספירידון לואיס במרתון, ומעריץ יווני מעניק לו במתנה ארוחות חינם ותספורות חינם לכל החיים.
בשנת 1924 נוספו גם משחקי חורף נפרדים לספורטאים המתחרים על שלג וקרח.
להיסטוריה של המשחקים יש גם הרבה סיפורים מפתיעים. באולימפיאדת 1900 בפריז, למשל, נערכו תחרויות ספורט משונות, ביניהן תחרות קרוקט שכל משתתפיה היו צרפתים בלבד. באחד מימי התחרות נרשם צופה אחד בלבד.
אירוע משמעותי של שוויון באותה אולימפיאדה היה שבה שותפו לראשונה גם נשים והתאפשר להן להתמודד באולימפיאדה.
באותה תקופה, אגב, לא ידעו כמה מתחרים בכלל שהם משחקים במשחקים אולימפיים, כי האירוע נראה להם כמו חלק מתערוכה עולמית גדולה.
באולימפיאדת 1936 בברלין, זכה אתלט אמריקאי שחור בשם ג'סי אוונס ב-4 מדליות זהב. אדולף היטלר, שקיווה שהאירוע יוכיח את עליונות הגזע הארי, הפסיק להופיע באצטדיון אחרי היום הראשון כשהתברר שהוא מפסיד. אוונס עצמו אמר שנים אחר כך שהעלבון הגדול שלו בא מנשיא ארצות הברית, שלא הזמין אותו לבית הלבן.
כיום מתקיימים המשחקים פעם ב-4 שנים, כשלקיץ ולחורף יש מחזור משלו. כ-13 אלף ספורטאים ממאות מדינות מתחרים בעשרות ענפי ספורט. מיליוני אנשים צופים בטלוויזיה ובאינטרנט.
הלפיד האולימפי מודלק באתר אולימפיה העתיק שביוון ומובל בדרך מרשימה עד למקום האירוע, כמחווה לרצף ההיסטורי בין העבר להווה. מסלול הלפיד עצמו הוא מסורת חדשה יחסית: הוא הומצא רק לקראת אולימפיאדת 1936.
המשחקים האולימפיים הם לא רק תחרות ספורט, אלא גם סמל עולמי מודרני לשיתוף הפעולה בין התרבויות השונות ולכך שהספורט הבינלאומי הוא חלק מהתרבות האנושית כולה, בלי הבדלים בין בני אדם, מאיפה הם באים או בשפה אותה הם מדברים.
הכירו את כל מה שקשור במשחקים האולימפיים בתגית "המשחקים האולימפיים".
הנה תולדות האולימפיאדה לאורך הדורות:
https://youtu.be/ryklN3mGG9w
קיצור תולדות המשחקים האולימפיים:
https://youtu.be/ccDFpoF5tZw
ההיסטוריה של האולימפיאדות העתיקות של יוון הקדומה:
https://youtu.be/K8ztMlmavBw
המעבר מאולימפיאדות העבר אל אולימפיאדות הזמן החדש:
https://youtu.be/jA6Y7gG3OLs
ותולדות וסמלי האולימפיאדה העתיקה והאולימפיאדה המודרנית:
https://youtu.be/uSf7-LsmU3Y

השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Michael Phelps) הוא הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בהיסטוריה. לפלפס לא פחות מ-22 מדליות אולימפיות. הוא גם האלוף האולימפי שזכה במספר הרב ביותר של מדליות הזהב בתולדות המשחקים האולימפיים, בכל ענפי הספורט. יש לו בארון 18 מדליות זהב!
האישה שזכתה במספר המדליות הגדול ביותר בתולדות האולימפיאדה היא המתעמלת הרוסיה לריסה לטינינה, שייצגה באולימפיאדה את ברית המועצות (בתקופה שבה שלטה רוסיה במדינות רבות אחרות). היא זכתה בלא פחות מ-18 מדליות מכל הסוגים במהלך 3 אולימפיאדות רצופות (1956-1964).
הנה קיצור ההישגים הבלתי נתפסים שלו באולימפיאדה בה לקח 8 מדליות זהב (עברית):
https://youtu.be/jkKYPZS1KIQ?t=2m45s&end=5m01s
על פלפס ויכולותיו המדהימות:
https://youtu.be/BCPWWylytsA
תרגיל על מתח בביצועה של לריסה לטינינה מאולימפיאדת טוקיו 1964:
http://youtu.be/lsU7r5NwbcI
וכך פלפס פיצח את הפסיכולוגיה של המהירות:
https://youtu.be/Htw780vHH0o

את הקשיים שחווה אתלט אמריקאי בשם ג'יימס קונולי (James Connolly) בדרך לאוליפיאדה המודרנית הראשונה קשה לתאר. אבל הוא עתיד להתגבר על כולם ולהיות לאלוף האולימפי הראשון מאז שנת 385, בה זכה זופירוס האתונאי בפאנקרטיון.
אבל הכל מתחיל כשקונולי מחליט להשתתף במשחקים האולימפיים הראשונים ושולח ליושב ראש הוועדה להסדרת ספורט אתלטי באוניברסיטת הרווארד בקשה לאשר לו העדרות מהלימודים. אבל האישור לא ניתן לו.
לאחר האולימפיאדה העיד קונולי שהוא הבין כי הדרך היחידה בה הוא יוכל להשתתף במשחקים היא פרישה מהאוניברסיטה והגשת בקשה חדשה ללימודים, לאחר המשחקים האולימפיים.
אבל החלטתו הייתה אחרת. קונולי החליט לבטל את לימודיו בהרווארד לתמיד. לאחר שנדחתה בקשתו לנסיעה לאירופה ולפני שהפליג ליוון, הוא שלח בקשת פרישה מהאוניברסיטה, שאושרה ב-19 במרץ 1896.
באוניית המשא הגרמנית "ברברוסה", הפליגו גם מרבית שאר חברי המשלחת האמריקאית. בעוד שהוא שילם לפי טענתו על כל ההוצאות מכיסו, האחרים מומנו על ידי גוף אחר.
כשהוא מגיע לנאפולי שבאיטליה קונולי נשדד וכמעט מאבד את כרטיס הרכבת לאתונה. אבל הוא לא מוותר, רודף אחרי השודד ומצליח להשיב את הכרטיס לידיו. קונלי מצליח לעלות על הרכבת ליוון בזמן ובדיוק מדהים בוא מגיע ממש לפתיחת המשחקים.
והדיוק הזה חשוב מאוד. כי הגמר הראשון שלו היה בקפיצה משולשת והתקיים ממש ביום הפתיחה. הוא קופץ בטכניקה של דילוג שני דילוגים עם רגל ימין, שאז הוא עדיין חוקי. בכך מנצח קונולי בגמר הקפיצה המשולשת ועם קפיצה למרחק של 13.71 מטר, כמעט מטר יותר מהמקום השני, הוא זוכה במדליית הזהב.
קונולי מקבל את מדליית הכסף הראשונה בהיסטוריה המודרנית של המשחקים. מדליית כסף היא אז המקבילה למה שבעתיד תהיה מדליית הזהב, כי מדליות זהב לא חולקו באותה תקופה באולימפיאדה.
בזכייתו הפך קונלי לראשון הזוכים במדליית זהב ולאלוף האולימפי הראשון בתקופה המודרנית.
הנה סיפורם המופלא של ג'יימס קונולי והמשחקים האולימפיים ב-1896:
https://youtu.be/H3Uq5amGfBg
על האולימפיאדה הראשונה בעת החדשה:
https://youtu.be/hl-C6es0x_Q
וסרט תיעודי על האולימפיאדה המתחדשת ועל קונלי בתוכה:
https://youtu.be/alforKLI6Zc?long=yes

המשחקים האולימפיים, שאנו קוראים להם גם "האולימפיאדה", הם משחקי הספורט הכי גדולים וחשובים בעולם. הם התחילו עוד ביוון העתיקה ונקראים על שם העיר שבהם התקיימו - העיר אולימפיה.
הפעם הראשונה שבה התקיימו המשחקים האולימפיים הייתה בשנת 776 לפנה"ס ורק יוונים השתתפו בהם. במשחקים השתתפו גברים בלבד ורק גברים הורשו לצפות בהם, כיוון שהמשתתפים התחרו בעירום. המשחקים היו גם אירוע דתי שהוקרבו בו קורבנות לאלים.
החל מהמאה ה-3 לפני הספירה החלו גם ספורטאים ממדינות אחרות להשתתף במשחקים. מאז הפכו המשחקים האולימפיים להיות אירועים של תחרויות בין מדינות. לא פעם הופסקו מלחמות באמצע עד לסיום התחרויות האולימפיות.
ענפי הספורט באולימפיאדה העתיקה היו:
זריקת דיסקוס
הטלת כידון
ריצה
היאבקות
איגרוף
שילוב בין היאבקות לאיגרוף שנקרא פאנקרטיון
קפיצה לרוחק
מרוץ מרכבות
הנה לידתם של המשחקים האולימפיים באולימפיה:
https://youtu.be/KjFBo6xVa20
סיפורה של האולימפיאדה מיום הולדתה (מתורגם):
https://youtu.be/VdHHus8IgYA
האולימפיאדה בהיסטוריה ובכל הזמנים:
https://youtu.be/jA6Y7gG3OLs
כך היא החלה:
https://youtu.be/uSf7-LsmU3Y
מתי נולדו ענפי הספורט המוכרים לנו?
https://youtu.be/pdi6o5popkU
על הימים שבהם נולדה האולימפיאדה:
http://youtu.be/2j2DGdAfxjs?t=30s
ומצגת קצרה בעברית על המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה:
http://youtu.be/IjiRLIDFbqE
המשחקים האולימפיים

הסמל האולימפי הוא סמל 5 הטבעות שמתנוסס על דגלים, פרסומים וסרטים של אירוע הספורט החשוב בעולם.
סמל המשחקים האולימפיים כולל 5 טבעות המייצגות תשוקה, מוסר עבודה, ניצחון, אמונה ורוח ספורטיבית. צבעי הטבעות האולימפיות הם כחול, אדום, שחור, ירוק וצהוב. לרוב הן מופיעות על רקע לבן. אם הרקע הוא כהה, משתנה הטבעת השחורה לטבעת לבנה.
בניגוד למיתוס כי מקור הסמל הוא בעת העתיקה, הסמל עוצב רק ב-1912 למשחקים האולימפיים של העת החדשה. עקב דחיית האולימפיאדה של 1914, בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה, הונף לראשונה הדגל האולימפי והוצג הסמל רק במשחקים האולימפיים באנטוורפן בשנת 1920.
מעצב הסמל האולימפי הוא הברון הצרפתי פייר דה קוברטן, הנוגה והמייסד של האולימפיאדה המודרנית בכלל.
הרעיון של טבעות משולבות מייצג איחוד והצבעים שנבחרו לטבעות היו באותה עת צבעים שלפחות אחד מהם נמצא בכל דגל מדגלי מדינות העולם.
הנה סיפורו של סמל האולימפיאדה המודרנית:
https://youtu.be/-XSxRTwAppw
עוד על הסמל ומה שהוא מסמל:
https://youtu.be/O_ke51yw6z8
רבים לא יודעים את מקורו:
https://youtu.be/c8nkWRi8iv8?t=40s
וההיסטוריה של הסמל האולימפי והאולימפיאדה כולה:
https://youtu.be/uSf7-LsmU3Y?long=yes

קפיצה למים (Diving) הוא ענף ספורט שבימינו הוא ספורט אולימפי. המתחרים בו, ביחידים וזוגות, קופצים אל בריכת שחייה מגבהים שונים. לקפיצה משמשות אותם מקפצות גמישות או קשיחות, לפי סוג הקפיצה.
במהלך הקפיצות הם נדרשים להפגין תרגילי אקרובטיקה מיומנים, בזמן הנפילה למטה, לצד כניסה נקייה אל המים, בסופה של הקפיצה.
את הביצועים של הקופצים מעריכים השופטים, שמעניקים להם ציונים. את הניקוד הסופי של כל קפיצה מחשבים לפי הציונים המספריים שמעניקים לה השופטים, בשילוב עם דרגת הקושי של הקפיצה. המנצחים בתחרויות הקפיצות הם מי שזכו לניקוד המצטבר הגבוה ביותר, מהקפיצות שנקבעו בתחרות.
יש גם סוג אחר ונפרד של קפיצות - את הקפיצה למים מגובה (High dive). ספורט זה הוא יותר אתגרי ובו קופצים הספורטאים אל המים מגבהים גדולים ולעתים אף קיצוניים. הקפיצות כאן מתקיימות ממקפצה קשיחה אל הבריכה, או מצוק גבוה - היישר אל מי הים או האגם.
הספורט הזה נולד בעבר כסוג של ספורט עממי, או אפילו כשילוב בין פעלולי קפיצות למבחני אומץ מומצאים על ידי צעירים. כשזה מתקיים במסגרת תחרותית, באליפויות או באולימפיאדה, הקפיצה היא אל בריכה שהותאמה לקפיצות כאלה והיא עמוקה מספיק.
הנה ספורט הקפיצה למים (עברית):
https://youtu.be/Ws5r57TOfn8
אוסף של קופצים מופלאים:
https://youtu.be/SBssmtYTJpM
וקופץ גבהים בשיא עולמי - High dive:
https://youtu.be/f1EQdWp0Ggo

ספורט (Sport) - קשה לראות את חיינו בלעדיו. לחלק קשה לדמיין את עצמם לא עושים ספורט ואחרים לא יכולים לדמיין את חייהם ללא משחק של הקבוצה שהם אוהדים, או בלי המונדיאל והמשחקים האולימפיים כל 4 שנים.
אז הספורט הוא פעילות גופנית מאורגנת המתנהלת לפי חוקים מוגדרים, כזו שמשלבת תחרותיות עם מיומנות פיזית.
העדויות הארכיאולוגיות הקדומות ביותר לפעילות ספורטיבית מאורגנת נמצאו בשומר העתיקה והן בערך מלפני 5,000 שנה, שם תועדו תחרויות היאבקות וריצה.
במצרים העתיקה, לפני כ-3,800 שנה, התקיימו תחרויות ספורט מגוונות שכללו התעמלות, שחייה והיאבקות. ציורי קיר מהתקופה מתעדים גם משחקי כדור, כשהעתיק ביותר שתועד מהם היה משחק שמזכיר כדורת.
המשחקים האולימפיים העתיקים החלו רשמית ביוון העתיקה ב-776 לפני הספירה. בתחילה הם כללו רק מרוץ אחד למרחק של סטדיון (כ-192 מטר). בהדרגה התווספו להם ענפים נוספים. המשחקים האולימפיים התקיימו כל ארבע שנים במשך כ-1,200 שנה, עד שנאסרו בשנת 393 לספירה, על ידי הקיסר הרומי תיאודוסיוס הראשון.
בין ענפי הספורט באולימפיאדה העתיקה היו זריקת דיסקוס, הטלת כידון, ריצה, היאבקות, איגרוף, פאנקרטיון (שילוב בין היאבקות לאיגרוף), קפיצה לרוחק ומרוץ מרכבות.
בימי הביניים התפתחו שני זרמים מרכזיים בספורט: מצד אחד ספורט האצולה שכלל טורנירים של אבירים וציד. מנגד, היה ספורט עממי שכלל משחקי כדור פשוטים. רוב משחקי הכדור המודרניים, כמו כדורגל ורוגבי, התפתחו ממשחקים עממיים אלה.
המהפכה התעשייתית במאה ה-19 יצרה שינוי דרמטי בספורט. התפתחות הרכבות אפשרה תחרויות בין-אזוריות וחוק יום עבודה מוגבל (1850) יצר זמן פנוי לפעילות ספורטיבית. בתקופה זו נוסדו רוב ענפי הספורט המודרניים והתאחדויות הספורט הראשונות.
המשחקים האולימפיים המודרניים חודשו ב-1896 באתונה, בירת יוון. באולימפיאדה הראשונה השתתפו 241 ספורטאים מ-14 מדינות (כולם גברים), שהתחרו ב-43 אירועים ב-9 ענפי ספורט. נשים יורשו להשתתף לראשונה 4 שנים לאחר מכן, ב-1900.
המאה ה-20 הביאה להתמקצעות הספורט, עם התפתחות של ליגות מקצועניות והשקעות גדולות בציוד ואימונים. שידורי הטלוויזיה, שהחלו בשנות ה-30, שינו לחלוטין את הספורט והפכו אותו לתעשייה גלובלית.
כיום, הספורט העולמי הוא תעשייה המגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה. ניתוח נתונים מתקדם וטכנולוגיות חדשות כמו VAR בכדורגל ו-Hawk-Eye בטניס, משנים את אופן התחרות והאימון. במקביל, ספורט אלקטרוני צובר פופולריות גם הוא, עם תחרויות הצוברות עשרות מיליוני צופים.
אז כן, הספורט הוא פעילות גופנית וברור שהפעילות הגופנית הטובה ביותר היא זו שאנחנו באמת עושים ואפילו נהנים, אבל כיום הוא גם מקור פרנסה ותחום שעושה בעולם מיליארדי דולרים בכל שנה.
הנה תולדות הספורט מאז ימי קדם ועד ימינו:
https://youtu.be/rl4ZQvqwJQ4
קיצור תולדות הספורט:
https://youtu.be/roZ3eShR1Cw
מתי נולדו ענפי הספורט המוכרים לנו?
https://youtu.be/pdi6o5popkU
ומצגת וידאו על תולדות המשחקים האולימפיים:
https://youtu.be/mQ94xbXnYu4

המרוץ של הלפיד האולימפי (Olympic flame) הוא אחד הסמלים הכי מזוהים עם האולימפיאדה. יש החושבים שכבר באולימפיאדה העתיקה הגיעו רצים עם הלפיד אל האולימפיאדה, אבל זה לא קרה כך.
יש ויכוחים אם מסורת הדלקת הלפיד האולימפי נולדה כבר ביוון העתיקה, במשחקים האולימפיים של אותם ימים. רבים מהחוקרים טוענים שהלפיד לא היה חלק מהמשחקים, אלא רק מהטקסים הדתיים של פולחן זאוס, שהתרחשו במקביל למשחקים ושלמעשה הוקדשה לו האולימפיאדה היוונית כולה. הלפיד נשאר דולק אז במקדש זאוס, לאורך כל תקופת המשחקים האולימפיים באולימפיה. באותם ימים האש הייתה סמל מרכזי בהרבה תרבויות וליוונים זו הייתה תזכורת לפרומתאוס שגנב את האש מהאל זאוס, לפי המיתולוגיה היוונית, ונתן אותה לבני האדם.
מעניין ודאי לדעת שעל אף חשיבותו באולימפיאדה העתיקה, נשכחה הדלקת הלפיד האולימפי, לאחר שהופסקו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, על ידי הקיסר הרומי. גם לאחר שהחלו האולימפיאדות המודרניות לא תפס הלפיד האולימפי שום מקום.
רק בשנת 1928, באולימפיאדת אמסטרדם, 1535 שנים לאחר ביטול האולימפיאדות של העת העתיקה, חידשו באולימפיאדה את מנהג הלפיד. באולימפיאדה של ברלין הנאצית, נולד המנהג של מרוץ הלפיד והפך למרכיב המרכזי בטקס פתיחת האולימפיאדה המודרנית. מאז, על אף לידתו מהטקס הנאצי שנועד לפאר את הרייך השלישי, ממשיך המירוץ להתקיים בכל אולימפיאדה. הלהבה מודלקת ביוון, בעיר העתיקה אולימפיה, שבה התקיימו אולימפיאדות העת העתיקה. משם היא מועברת במירוץ, כשרצים רבים רצים עם הלפיד, כל אחד בתורו, עד שהלפיד מובא אל טקס האולימפיאדה ומציל את האש האולימפית.
הנה תולדות הלפיד של האולימפיאדה:
https://youtu.be/VgmEjaT9Fdw
ההיסטוריה של מרוץ הלפיד:
https://youtu.be/pcjfrfa2ubE
כך מדליקים את הלפיד האולימפי בעיר העתיקה אולימפיה:
https://youtu.be/jfL_BrAY-zM
סרט תלת ממד על אולימפיה העתיקה - ערש האולימפיאדה:
https://youtu.be/K2-voEaEgiM?long=yes

האולימפיאדה, שכיום נקראת המשחקים האולימפיים (Olympic Games) התקיימה בימי קדם בין הממלכות הקטנות של יוון העתיקה. ערי-מדינה אלה היו עסוקות מרבית הזמן במלחמות, אבל אחת ל-4 שנים הן נהגו לשלוח את הספורטאים הטובים שלהן אל העיר אולימפיה, בה התקיימו משחקי הספורט של האולימפיאדה.
המשתתפים במשחקים האולימפיים של יוון היו גברים בלבד והם התחרו ביניהם בעירום מלא. נשים לא הורשו לצפות בתחרויות, במיוחד לא הנשואות שבהן. המנצחים זכו אז בזר של עלי זית ונהגו אז לחבר להם שירי הערצה ולפסל את דמותם.
בין ענפי הספורט שכללו המשחקים האולימפיים של יוון העתיקה היו זריקת דיסקוס, היאבקות, ריצה, מרוץ שליחים, הטלת כידון, קפיצה לרוחק, מרוץ מרכבות, איגרוף ופאנקרטיון - ספורט המשלב היאבקות עם איגרוף.
האולימפיאדה העתיקה הייתה גם חגיגה דתית שהוקדשה לזאוס, מלך האלים. במהלכה הוקרבו גם קורבנות. אך לאחר שנים שבהן נערכו משחקי הספורט באולימפיה כאירוע יווני בלבד, החלו במאה ה-3 לפני הספירה להצטרף ספורטאים ממדינות אחרות. כך החלו הספורטאים לנצח לא רק עבור עצמם ולתהילתם האישית בלבד, אלא גם בשם מדינתם וארצם. המשחקים האולימפיים נחשבו כה חשובים בעת העתיקה, עד שהמלחמות בין הארצות המשתתפות הופסקו עד לסיום התחרויות.
מניין האולימפיאדות בכל 4 שנים היה כה קפדני, אפילו אם לא התקיימה אולימפיאדה זו או אחרת, עד שההיסטוריונים השתמשו במניין האולימפיאדות כציון של זמן שבו התרחשו אירועים חשובים באותה עת. בשנת 146 השתלטו הרומאים על המשחקים האולימפיים.
את האולימפיאדה של העת העתיקה הפסיק הקיסר הרומי בשנת 394 לספירה, לאחר 1168 שנים שבהן התקיימה. זה היה לאחר שהרומאים קיבלו על עצמם את הנצרות והוא ראה במשחקים האולימפיים אירוע של עבודת אלילים.
הנה סיפור האולימפיאדה העתיקה (מתורגם):
https://youtu.be/VdHHus8IgYA
כך התנהלו המשחקים האולימפיים אז:
https://youtu.be/5CMdCArrLSc
הסבר לילדים באנגלית קלה:
https://youtu.be/KTrWQOztqoo
כך נולדו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה:
https://youtu.be/K8ztMlmavBw
ההיסטוריה של האולימפיאדה העתיקה ביוון:
https://youtu.be/wZlKFw7a9Ko
בעולם העתיק לא היה אירוע תרבותי כה משמעותי כמו האולימפיאדה:
https://youtu.be/JwoBdRC2fzE
האם כך נראתה אז העיר אולימפיה:
https://youtu.be/xnRPkpUGi84
סרטון תיעודי על האולימפיאדה היוונית המקורית:
https://youtu.be/E0s9XfOI3jU?long=yes
ותולדות המשחקים בעיר אולימפיה במאה ה-8 לפני הספירה:
https://youtu.be/gJBbwcMvSyg?long=yes
מי יסד את האולימפיאדה המודרנית?
קראו לו הברון פייר דה קוברטן (Pierre de Coubertin) והוא היה מחנך והיסטוריון ממשפחת אצולה צרפתית. הוא ויתר על קריירה צבאית בשביל לעסוק בשיפור החינוך בצרפת של המאה ה-19. זה לא מעשה שולי - קריירה צבאית בצרפת של אותם ימים הייתה מכובדת ביותר ונחשבה להצלחה מסחררת בחיים. אבל דה קוברטן היה אידיאליסט.
דה קוברטן היה גם מלא ביקורת על החינוך שמקבלים ילדי צרפת, שלא כלל שום היבט ספורטיבי. הוא התקנא מאד במערכת החינוך הבריטית שהשקיעה באותם זמנים המון בלימודי ספורט בבתי הספר. כמו היוונים והרומאים בזמנם והבריטים בימיו, הוא ראה בחינוך מרכיב חשוב ביותר בהתפתחותם של צעירים. הוא עצמו עסק בספורט לאורך כל חיי, במיוחד הוא נהג לרוץ ולהתחרות בחתירה, סייף ואיגרוף.
באותן שנים ממש נמצאו ממצאים ארכאולוגיים חשובים בעיר היוונית הקטנה אולימפיה. לפתע התברר עד כמה היו היוונים בעניין הספורטיבי. העולם התוודע אז לחשיבות האולימפיאדה העתיקה בתרבויות הקדומות. כך הוא העלה רעיון "מטורף" - לחדש ולהחיות את מסורת המשחקים האולימפיים של פעם.
הפעלת מיזם המשחקים האולימפיים בעת החדשה לא היה פשוט. דה קוברטן ארגן קונגרס עולמי בסורבון ובו הציע מתכונת מודרנית לחידוש המשחקים האולימפיים. הוא נבחר למזכיר הכללי של המפעל והפור נפל - יש אולימפיאדה. דה קוברטן היה בולדוזר לא רגיל. בהחלטיות וחזון הוא גייס את כל מי שנדרש, כדי להפיק ולממן את המפעל הספורטיבי שלו. בד בבד גם הספיק לעצב את סמל 5 הטבעות של האולימפיאדה.
וכך התקיימה האולימפיאדה המודרנית הראשונה ב-1896 ובהצלחה רבה. זה קרה באתונה, בירת יוון, בניגוד לרצונו של קוברטן, שרצה המשחקים הראשונים יערכו בצרפת. אחריה הוחלט שהמשחקים האולימפיים ייערכו בכל פעם בעיר אחרת ושישתתפו בה כל העמים שירצו בכך. לא הניצחון חשוב, הטעים אז דה קוברטן, אלא ההשתתפות!
120 שנה אחר-כך, הפכה האולימפיאדה לאירוע הספורט החשוב בעולם. היו לה ירידות ועליות, אבל היא הלכה וגדלה והתפתחה לאירוע מדיה עצום ולגורם כלכלי מעצב לאומות העולם. התחרות על קיום המשחקים בארצות השונות היא גדולה. ההשקעה באירוח האולימפיאדה עצומה. אבל כך גם התהילה וההכנסות של רבות מהמדינות שארחו את המפעל האולימפי.
פייר דה קוברטן הטביע אז עוד ממרה - "מהיר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" (Citius, altius, fortius). היא הייתה כה מדויקת ונכונה שבמהרה הפכה לסיסמת הספורט בכלל. החזון של ההרצל של הספורט הוליד את הספורט המודרני בכל ממדיו.
הנה ההיסטוריה של האולימפיאדה בהגשה משעשעת פינת סרקסטית (עברית):
https://youtu.be/yHBoaqfmHO0
סיפור יסודה של האולימפיאדה המודרנית:
https://youtu.be/Xi2Np_lNAXA
פסלו של דה קוברטן בפארק אטלנטה בארצות הברית:
https://youtu.be/v6yKrzngb_Y
תולדות המשחקים האולימפיים בעת העתיקה:
https://youtu.be/mQ94xbXnYu4
והיחס שבין תולדות האולימפיאדה העתיקה והאולימפיאדה המודרנית:
https://youtu.be/uSf7-LsmU3Y
קראו לו הברון פייר דה קוברטן (Pierre de Coubertin) והוא היה מחנך והיסטוריון ממשפחת אצולה צרפתית. הוא ויתר על קריירה צבאית בשביל לעסוק בשיפור החינוך בצרפת של המאה ה-19. זה לא מעשה שולי - קריירה צבאית בצרפת של אותם ימים הייתה מכובדת ביותר ונחשבה להצלחה מסחררת בחיים. אבל דה קוברטן היה אידיאליסט.
דה קוברטן היה גם מלא ביקורת על החינוך שמקבלים ילדי צרפת, שלא כלל שום היבט ספורטיבי. הוא התקנא מאד במערכת החינוך הבריטית שהשקיעה באותם זמנים המון בלימודי ספורט בבתי הספר. כמו היוונים והרומאים בזמנם והבריטים בימיו, הוא ראה בחינוך מרכיב חשוב ביותר בהתפתחותם של צעירים. הוא עצמו עסק בספורט לאורך כל חיי, במיוחד הוא נהג לרוץ ולהתחרות בחתירה, סייף ואיגרוף.
באותן שנים ממש נמצאו ממצאים ארכאולוגיים חשובים בעיר היוונית הקטנה אולימפיה. לפתע התברר עד כמה היו היוונים בעניין הספורטיבי. העולם התוודע אז לחשיבות האולימפיאדה העתיקה בתרבויות הקדומות. כך הוא העלה רעיון "מטורף" - לחדש ולהחיות את מסורת המשחקים האולימפיים של פעם.
הפעלת מיזם המשחקים האולימפיים בעת החדשה לא היה פשוט. דה קוברטן ארגן קונגרס עולמי בסורבון ובו הציע מתכונת מודרנית לחידוש המשחקים האולימפיים. הוא נבחר למזכיר הכללי של המפעל והפור נפל - יש אולימפיאדה. דה קוברטן היה בולדוזר לא רגיל. בהחלטיות וחזון הוא גייס את כל מי שנדרש, כדי להפיק ולממן את המפעל הספורטיבי שלו. בד בבד גם הספיק לעצב את סמל 5 הטבעות של האולימפיאדה.
וכך התקיימה האולימפיאדה המודרנית הראשונה ב-1896 ובהצלחה רבה. זה קרה באתונה, בירת יוון, בניגוד לרצונו של קוברטן, שרצה המשחקים הראשונים יערכו בצרפת. אחריה הוחלט שהמשחקים האולימפיים ייערכו בכל פעם בעיר אחרת ושישתתפו בה כל העמים שירצו בכך. לא הניצחון חשוב, הטעים אז דה קוברטן, אלא ההשתתפות!
120 שנה אחר-כך, הפכה האולימפיאדה לאירוע הספורט החשוב בעולם. היו לה ירידות ועליות, אבל היא הלכה וגדלה והתפתחה לאירוע מדיה עצום ולגורם כלכלי מעצב לאומות העולם. התחרות על קיום המשחקים בארצות השונות היא גדולה. ההשקעה באירוח האולימפיאדה עצומה. אבל כך גם התהילה וההכנסות של רבות מהמדינות שארחו את המפעל האולימפי.
פייר דה קוברטן הטביע אז עוד ממרה - "מהיר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" (Citius, altius, fortius). היא הייתה כה מדויקת ונכונה שבמהרה הפכה לסיסמת הספורט בכלל. החזון של ההרצל של הספורט הוליד את הספורט המודרני בכל ממדיו.
הנה ההיסטוריה של האולימפיאדה בהגשה משעשעת פינת סרקסטית (עברית):
https://youtu.be/yHBoaqfmHO0
סיפור יסודה של האולימפיאדה המודרנית:
https://youtu.be/Xi2Np_lNAXA
פסלו של דה קוברטן בפארק אטלנטה בארצות הברית:
https://youtu.be/v6yKrzngb_Y
תולדות המשחקים האולימפיים בעת העתיקה:
https://youtu.be/mQ94xbXnYu4
והיחס שבין תולדות האולימפיאדה העתיקה והאולימפיאדה המודרנית:
https://youtu.be/uSf7-LsmU3Y
ממתי השתתפו נשים באולימפיאדה?
האולימפיאדה לא הייתה ברבות השנים המקום הידידותי ביותר לנשים. המשחקים בעת העתיקה היו בעירום ופתוחים לגברים בלבד. על נשים נשואות נאסר אפילו לצפות במשחקים, מחמת צניעות. מי שנתפסו עושות זאת הוצאו להורג בהשלכה מההר הסמוך. במקומם הם נאלצו להשתתף במשחקים שהוקדשו לאלה הרה, אשתו של זאוס, אבי האלים היוונים ומי שמשחקי הגברים הוקדשו לו.
אבל אם שימש אז העירום תירוץ לשיתוף גברים בלבד, הרי שהתירוץ הזה לא התקיים בעת חידוש המשחקים בסוף המאה ה-19. היה זה פייר דה קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים ב-1896, שדחף למשחקים על טהרת המין הגברי בלבד. האולימפיאדה הייתה בעיניו "שיר הלל לספורט הגברי". תפקיד הנשים היה להריע ולהכתיר את המנצחים ולא להשתתף בתחרויות.
היה גם עניין בריאותי. במאות הקודמות האמינו שהרחם הוא האיבר הרגיש בגוף האישה. פעילות ספורטיבית עלולה לפגוע בו, בהתפתחות האגן וביכולת העתידית של האישה ללדת...
אבל היו נשים שהוכיחו שהאישה לא פחות טובה. באולימפיאדה הראשונה ב-1896 נעלבה רצת המרתון סטמטה רבית'י היווניה, על שלא נתנו לה לרוץ מרתון. היא רצה למחרת את כל המסלול לבדה.
4 שנים אחר-כך, במשחקי פאריס ב-1900, הורשו נשים להשתתף. שרלוט קופר הבריטית הייתה האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה זו. אבל נשים לא משכו קהל וכמעט ואיש לא בא למשחקים שלהן, מה עוד שהותר להן להתחרות רק בגולף וטניס - אותם ענפי ספורט שלא יווצר בהם מגע פיזי בין המתחרים. המקרה של מרגרט אבוט מדגים עד כמה זה היה מוזר - היא שיחקה וניצחה בטורניר גולף ב-1900, מבלי לדעת שמדובר במשחק אולימפי. עד מותה ב-1955 היא לא ידעה שזכתה במדליית זהב אולימפית...
רשמית רק באולימפיאדת 1912 בשטוקהולם הורשו נשים להשתתף במשחקים. לקח המון שנים עד שהנשים סללו את דרכן לספורט העולמי. במשחקי פאריס 1924 היו כ-100 משתתפות, לעומת כ-3,000 גברים, במינכן 1972 השתתפו כבר מעל 1,000 נשים. היחס היה עדיין שישה גברים לכל אשה. רק ב-1976 חצו הנשים את רף 20% מסך המשתתפים באולימפיאדה.
במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היו 44% מהמשתתפים נשים. נבחרות ארה"ב וקנדה כללו יותר נשים מגברים! - בלונדון היו לראשונה כל ענפי הספורט פתוחים לנשים. באולימפיאדה זו השתתפו ספורטאיות בכל הנבחרות הלאומיות, כולל אלו של ארצות שמרניות כמו קטאר, סולטנות ברוניי וערב הסעודית.
הנה תולדות הנשים במשחקים האולימפיים ואף בספורט בכלל:
https://youtu.be/tA2-WOQOFM4
וסרט תיעודי קצר על הנשים בתולדות האולימפיאדה:
https://youtu.be/4eJVuwC6e0Q?long=yes
האולימפיאדה לא הייתה ברבות השנים המקום הידידותי ביותר לנשים. המשחקים בעת העתיקה היו בעירום ופתוחים לגברים בלבד. על נשים נשואות נאסר אפילו לצפות במשחקים, מחמת צניעות. מי שנתפסו עושות זאת הוצאו להורג בהשלכה מההר הסמוך. במקומם הם נאלצו להשתתף במשחקים שהוקדשו לאלה הרה, אשתו של זאוס, אבי האלים היוונים ומי שמשחקי הגברים הוקדשו לו.
אבל אם שימש אז העירום תירוץ לשיתוף גברים בלבד, הרי שהתירוץ הזה לא התקיים בעת חידוש המשחקים בסוף המאה ה-19. היה זה פייר דה קוברטן, מחדש המשחקים האולימפיים ב-1896, שדחף למשחקים על טהרת המין הגברי בלבד. האולימפיאדה הייתה בעיניו "שיר הלל לספורט הגברי". תפקיד הנשים היה להריע ולהכתיר את המנצחים ולא להשתתף בתחרויות.
היה גם עניין בריאותי. במאות הקודמות האמינו שהרחם הוא האיבר הרגיש בגוף האישה. פעילות ספורטיבית עלולה לפגוע בו, בהתפתחות האגן וביכולת העתידית של האישה ללדת...
אבל היו נשים שהוכיחו שהאישה לא פחות טובה. באולימפיאדה הראשונה ב-1896 נעלבה רצת המרתון סטמטה רבית'י היווניה, על שלא נתנו לה לרוץ מרתון. היא רצה למחרת את כל המסלול לבדה.
4 שנים אחר-כך, במשחקי פאריס ב-1900, הורשו נשים להשתתף. שרלוט קופר הבריטית הייתה האישה הראשונה שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה זו. אבל נשים לא משכו קהל וכמעט ואיש לא בא למשחקים שלהן, מה עוד שהותר להן להתחרות רק בגולף וטניס - אותם ענפי ספורט שלא יווצר בהם מגע פיזי בין המתחרים. המקרה של מרגרט אבוט מדגים עד כמה זה היה מוזר - היא שיחקה וניצחה בטורניר גולף ב-1900, מבלי לדעת שמדובר במשחק אולימפי. עד מותה ב-1955 היא לא ידעה שזכתה במדליית זהב אולימפית...
רשמית רק באולימפיאדת 1912 בשטוקהולם הורשו נשים להשתתף במשחקים. לקח המון שנים עד שהנשים סללו את דרכן לספורט העולמי. במשחקי פאריס 1924 היו כ-100 משתתפות, לעומת כ-3,000 גברים, במינכן 1972 השתתפו כבר מעל 1,000 נשים. היחס היה עדיין שישה גברים לכל אשה. רק ב-1976 חצו הנשים את רף 20% מסך המשתתפים באולימפיאדה.
במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 היו 44% מהמשתתפים נשים. נבחרות ארה"ב וקנדה כללו יותר נשים מגברים! - בלונדון היו לראשונה כל ענפי הספורט פתוחים לנשים. באולימפיאדה זו השתתפו ספורטאיות בכל הנבחרות הלאומיות, כולל אלו של ארצות שמרניות כמו קטאר, סולטנות ברוניי וערב הסעודית.
הנה תולדות הנשים במשחקים האולימפיים ואף בספורט בכלל:
https://youtu.be/tA2-WOQOFM4
וסרט תיעודי קצר על הנשים בתולדות האולימפיאדה:
https://youtu.be/4eJVuwC6e0Q?long=yes
מהי הפסקת האש האולימפית?
האולימפיאדה העתיקה התקיימה בתחילה בין הממלכות הקטנות של יוון העתיקה והפכה לאירוע בינלאומי שבו השתתפו ספורטאים מארצות אחרות. כמו האולימפיאדה המודרנית, גם האולימפיאדה העתיקה שאפה להיות אירוע של שלום. אבל ערי-המדינה היווניות עסקו ביניהן בלא-מעט מלחמות.
לכן נולד הרעיון של "הפסקת האש האולימפית" (Olympic truce). הראשון שהוביל את הפסקת האש לזמן האולימפיאדה היה המלך איפיטוס מאליס, המחוז שבו נמצאת העיר אולימפיה. הוא שלח שליחים לכל בתי המלוכה של המדינות היווניות המשתתפות בתחרויות ועודד את המלכים להורות לחיילים ולהניח את נשקם למשך האולימפיאדה ובכך להכריז על הפסקת אש ביניהן. הוא רצה שכל הספורטאים והצופים יוכלו להגיע למשחקים האולימפיים, מבלי לחשוש לבטחונם.
מאז, בכל פעם כשהתקיימה האולימפיאדה נהוג היה להכריז על הפסקת אש מיוחדת לתקופת האולימפיאדה. הפסקת האש האולימפית שנחשבה מקודשת, הוכרזה כמה חודשים לפני תחילת התחרויות וכללה את כל המלחמות, הקרבות והעימותים בין המדינות שעתידות להשתתף במשחקים.
וכך אפשרה הפסקת האש האולימפית לספורטאים ולקהל הצופים להגיע לתחרויות בבטחה. בכך פסקו המלחמות בין ערי המדינה היווניות והארצות המשתתפות, עד לסיום התחרויות באולימפיה.
הנוהג נשמר לאורך קיומן של האולימפיאדות העתיקות. מדי פעם מנסים גם בעידן המודרני להחזירו. קשה לומר שהצלחה גדולה נרשמת בנושא... לאולימפיאדת מוסקבה ב-1980, למשל, לא הגיעו 65 מדינות. זה קרה לאחר שברית המועצות פלשה לאפגניסטן. ארבע שנים לאחר מכן, בלוס אנג'לס 1984, "החזירה" ברית המועצות לעולם. זה קרה כשסירבה בעצמה להשתתף באולימפיאדה ועל פי הוראתה, הוחרמו המשחקים האולימפיים, על ידי הגוש המזרחי כולו.
כך היינו רוצים שזה יקרה:
https://youtu.be/Z0xcUafzLwo
אגדת הפסקת האש האולימפית:
https://youtu.be/14NpOolT4zo
יוזמה של ילדים לקדם את קיום הפסקת האש האולימפית שוב:
https://youtu.be/6BHYO7tsfn4
וסרט תיעודי על הפסקות האש האולימפית בעידן המודרני:
https://youtu.be/DJwMfRyScWU?long=yes
האולימפיאדה העתיקה התקיימה בתחילה בין הממלכות הקטנות של יוון העתיקה והפכה לאירוע בינלאומי שבו השתתפו ספורטאים מארצות אחרות. כמו האולימפיאדה המודרנית, גם האולימפיאדה העתיקה שאפה להיות אירוע של שלום. אבל ערי-המדינה היווניות עסקו ביניהן בלא-מעט מלחמות.
לכן נולד הרעיון של "הפסקת האש האולימפית" (Olympic truce). הראשון שהוביל את הפסקת האש לזמן האולימפיאדה היה המלך איפיטוס מאליס, המחוז שבו נמצאת העיר אולימפיה. הוא שלח שליחים לכל בתי המלוכה של המדינות היווניות המשתתפות בתחרויות ועודד את המלכים להורות לחיילים ולהניח את נשקם למשך האולימפיאדה ובכך להכריז על הפסקת אש ביניהן. הוא רצה שכל הספורטאים והצופים יוכלו להגיע למשחקים האולימפיים, מבלי לחשוש לבטחונם.
מאז, בכל פעם כשהתקיימה האולימפיאדה נהוג היה להכריז על הפסקת אש מיוחדת לתקופת האולימפיאדה. הפסקת האש האולימפית שנחשבה מקודשת, הוכרזה כמה חודשים לפני תחילת התחרויות וכללה את כל המלחמות, הקרבות והעימותים בין המדינות שעתידות להשתתף במשחקים.
וכך אפשרה הפסקת האש האולימפית לספורטאים ולקהל הצופים להגיע לתחרויות בבטחה. בכך פסקו המלחמות בין ערי המדינה היווניות והארצות המשתתפות, עד לסיום התחרויות באולימפיה.
הנוהג נשמר לאורך קיומן של האולימפיאדות העתיקות. מדי פעם מנסים גם בעידן המודרני להחזירו. קשה לומר שהצלחה גדולה נרשמת בנושא... לאולימפיאדת מוסקבה ב-1980, למשל, לא הגיעו 65 מדינות. זה קרה לאחר שברית המועצות פלשה לאפגניסטן. ארבע שנים לאחר מכן, בלוס אנג'לס 1984, "החזירה" ברית המועצות לעולם. זה קרה כשסירבה בעצמה להשתתף באולימפיאדה ועל פי הוראתה, הוחרמו המשחקים האולימפיים, על ידי הגוש המזרחי כולו.
כך היינו רוצים שזה יקרה:
https://youtu.be/Z0xcUafzLwo
אגדת הפסקת האש האולימפית:
https://youtu.be/14NpOolT4zo
יוזמה של ילדים לקדם את קיום הפסקת האש האולימפית שוב:
https://youtu.be/6BHYO7tsfn4
וסרט תיעודי על הפסקות האש האולימפית בעידן המודרני:
https://youtu.be/DJwMfRyScWU?long=yes
מה עושה הספורטאי?
הספורטאי הוא אדם שעוסק בספורט כמקצוע. ספורטאים מתאמנים המון ומשתתפים בתחרויות.
רבים מהספורטאים מצליחים לשבור שיאים, כלומר להשיג תוצאות טובות במיוחד. אחרים משפרים את יכולותיהם ומגיעים להישגים אישיים ומרוצים מהעיסוק בספורט כמימוש עצמי של יכולתם וכושרם הגופני.
אך כל אחד מאיתנו ראוי שיעשה לפחות מעט ספורט. קוראים לזה פעילות גופנית. היא כוללת המון סוגים של הנעת הגוף והגדלת הכוח והחיוניות, כולל הליכה, ריצה, תרגילי כושר ועוד - הכירו את הספורט הכל כך תורם לבריאות, לנפש ולמוח בתגית "כושר".
ואגב, לא מעט מנהלים חכמים בוחרים להעסיק ספורטאים, ואפילו לא מקצועיים, אבל כאלה שלוקחים את הספורט ברצינות. הסיבה שספורטאים מקבלים לא פעם נקודת זכות רבות בראיונות עבודה היא שהם חדורי מטרה, בדרך כלל מנהלים את זמנם הרבה יותר טוב מאדם ממוצע, יש להם יכולת להתמודד עם אי נוחות פיזית וגם מנטלית, הם בעלי משמעת עצמית, יכולת התאוששות מהירה מכשלונות, אם הם עוסקים בספורט קבוצתי הם גם מצוינים בעבודת צוות ועוד ועוד.
כמות הכישורים לחיים שמעניק לאדם העיסוק הממושך בספורט היא עצומה ולא פלא שעיסוק קבוע והישגי בספורט נחשב לאחת הדרכים הכי טובות לפתח כישורים רכים.
לספורט המון יתרונות שרבים מפסידים אם הם לא עוסקים בו ובמיוחד בספורט קבוצתי (מתורגם):
https://youtu.be/hmFQqjMF_f0
הנה הג'ודוקה יעל ארד, הזוכה הישראלית הראשונה במדליה אולימפית, בצעירותה (עברית):
http://youtu.be/BsTcsPP87XY
ואלוף העולם והאלוף האולימפי הישראלי גל פרידמן (עברית):
https://youtu.be/2aiY-401LYo
הספורטאי הוא אדם שעוסק בספורט כמקצוע. ספורטאים מתאמנים המון ומשתתפים בתחרויות.
רבים מהספורטאים מצליחים לשבור שיאים, כלומר להשיג תוצאות טובות במיוחד. אחרים משפרים את יכולותיהם ומגיעים להישגים אישיים ומרוצים מהעיסוק בספורט כמימוש עצמי של יכולתם וכושרם הגופני.
אך כל אחד מאיתנו ראוי שיעשה לפחות מעט ספורט. קוראים לזה פעילות גופנית. היא כוללת המון סוגים של הנעת הגוף והגדלת הכוח והחיוניות, כולל הליכה, ריצה, תרגילי כושר ועוד - הכירו את הספורט הכל כך תורם לבריאות, לנפש ולמוח בתגית "כושר".
ואגב, לא מעט מנהלים חכמים בוחרים להעסיק ספורטאים, ואפילו לא מקצועיים, אבל כאלה שלוקחים את הספורט ברצינות. הסיבה שספורטאים מקבלים לא פעם נקודת זכות רבות בראיונות עבודה היא שהם חדורי מטרה, בדרך כלל מנהלים את זמנם הרבה יותר טוב מאדם ממוצע, יש להם יכולת להתמודד עם אי נוחות פיזית וגם מנטלית, הם בעלי משמעת עצמית, יכולת התאוששות מהירה מכשלונות, אם הם עוסקים בספורט קבוצתי הם גם מצוינים בעבודת צוות ועוד ועוד.
כמות הכישורים לחיים שמעניק לאדם העיסוק הממושך בספורט היא עצומה ולא פלא שעיסוק קבוע והישגי בספורט נחשב לאחת הדרכים הכי טובות לפתח כישורים רכים.
לספורט המון יתרונות שרבים מפסידים אם הם לא עוסקים בו ובמיוחד בספורט קבוצתי (מתורגם):
https://youtu.be/hmFQqjMF_f0
הנה הג'ודוקה יעל ארד, הזוכה הישראלית הראשונה במדליה אולימפית, בצעירותה (עברית):
http://youtu.be/BsTcsPP87XY
ואלוף העולם והאלוף האולימפי הישראלי גל פרידמן (עברית):
https://youtu.be/2aiY-401LYo
איך מנצחים בקפיצה לגובה?
קפיצה לגובה (High jump) הוא ענף ספורט באתלטיקה וחלק מענף הקפיצות האולימפי, הכולל גם מקצועות כמו קפיצה במוט, קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת. בקפיצה לגובה נדרשים המתחרים בקפיצה לגובה לקפוץ מעל רף אופקי הממוקם בגובה נתון, מבלי להפילו. זהו ספורט חדש יחסית, שלא היה קיים אצל היוונים, באולימפיאדה של העת העתיקה.
התחרות הראשונה בקפיצה לגובה שתועדה באופן רשמי התקיימה בראשית המאה ה-19, בסקוטלנד. בסוף אותה מאה השתתפו כבר הקופצים לגובה באולימפיאדה הראשונה ביוון. הם קפצו מעל חבל מתוח בין שתי כלונסאות.
הקפיצה המקובלת אז הייתה בסגנון המספרת. השם נובע מתנועת הקפיצה שהזכירה תנועת מספריים - הקופצים נהגו לרוץ לעבר הרף במסלול אלכסוני, להעביר את הרגל הקרובה מעבר לרף ואז את הרגל השנייה.
בתחילת המאה ה-20 פיתח קופץ אמריקאי בשם הורין את סגנון גלילת הבטן. גם בסגנון הגלילה, היעיל יותר, רץ הקופץ לעבר הרף במסלול אלכסוני, אך נהג להתרומם בעזרת הרגל הקרובה לרף, עם פניו לעבר הרף, כשהרגל הרחוקה מהרף היא שמרימה את הגוף מעליו. גלילת הבטן הפך לסגנון מועדף על קופצים.
אך היה זה הקופץ האמריקאי דיק פוסברי שעשה את המהפכה האמיתית בענף הקפיצה לגובה. פוסברי הפך את היוצרות. בקפיצה שהוא המציא עברו הראש והכתפיים ראשונים מעל הרף ואז עבר הגב. למעשה, הקופץ "נשכב" על הרף ונוחת על גבו. קצת כמו קפיצת המספרת אבל במקום הישבן מובילים הראש והכתפיים.
פוסברי קפץ בסגנונו החדשני, שייקרא באופן נדיר על שמו "קפיצת פוסברי". הוא זכה במדליית הזהב באולימפיאדת מקסיקו (1968) והקפיצה שהציג הפכה לסנסציה. מהר מאד הפך הסגנון החדש לסגנון הקפיצה המקובל בתחרויות הקפיצה לגובה האולימפיות והבינלאומיות.
קפיצת הפוסברי הפכה לקפיצה של כל מי שהתחרו בקפיצות לגובה. אחד מהם הוא הקופץ לגובה הגדול בכל הזמנים - הקובני חווייר סוטומאיור. סוטומאיור, בחור גבוה מארץ עניה וקומוניסטית, הצליח לנצח את גדולי הקופצים, אנשים שהתאמנו בליווי המקצועי ועם התנאיים הטובים בעולם. שוב ושוב הוא הצליח לשפר את שיא העולם. לא פחות מ-3 פעמים ברציפות הוא קבע את שיא העולם בקפיצה לגובה. בהדרגה הוא הביא אותו לגבהים שאיש עוד לא זכה לקפוץ ושספק אם יישבר בשנים הקרובות. מ-2.43 מטרים, דרך 2.44, ולבסוף אל שיא העולם הנוכחי והמדהים של 2.45 מטרים!
חווייר סוטומאיור היה גם האדם הראשון שקפץ מעל גובה של 8 רגל. הוא כנראה הספורטאי הטוב ביותר שלא הכרתם. מעולם לא פרסם מוצר, לא קיבל קמפיין, לא הופיע בתכנית אירוח או באירוע של סלבריטאי ספורט. בהיותו בן לארץ קומוניסטית ושנואה על ארצות הברית, איש לא פינק אותו בתשומת-לב המגיעה לענק ספורט ברמתו.
הנה ההיסטוריה של הקפיצה לגובה (עברית):
https://youtu.be/xR8T4XCUDps
מצגת וידאו וסקירה על תולדות הקפיצה לגובה (עברית):
https://youtu.be/b-LK9sfd-yM
גדול הקופצים לגובה חוויאר סוטומאיור בשיאי הקפיצה שלו 2.45 מטרים:
https://youtu.be/m865RacxX0E
ודיון על הטכניקה הטובה ביותר לקפיצה לגובה:
https://youtu.be/XBtBdNHBNSI
קפיצה לגובה (High jump) הוא ענף ספורט באתלטיקה וחלק מענף הקפיצות האולימפי, הכולל גם מקצועות כמו קפיצה במוט, קפיצה לרוחק וקפיצה משולשת. בקפיצה לגובה נדרשים המתחרים בקפיצה לגובה לקפוץ מעל רף אופקי הממוקם בגובה נתון, מבלי להפילו. זהו ספורט חדש יחסית, שלא היה קיים אצל היוונים, באולימפיאדה של העת העתיקה.
התחרות הראשונה בקפיצה לגובה שתועדה באופן רשמי התקיימה בראשית המאה ה-19, בסקוטלנד. בסוף אותה מאה השתתפו כבר הקופצים לגובה באולימפיאדה הראשונה ביוון. הם קפצו מעל חבל מתוח בין שתי כלונסאות.
הקפיצה המקובלת אז הייתה בסגנון המספרת. השם נובע מתנועת הקפיצה שהזכירה תנועת מספריים - הקופצים נהגו לרוץ לעבר הרף במסלול אלכסוני, להעביר את הרגל הקרובה מעבר לרף ואז את הרגל השנייה.
בתחילת המאה ה-20 פיתח קופץ אמריקאי בשם הורין את סגנון גלילת הבטן. גם בסגנון הגלילה, היעיל יותר, רץ הקופץ לעבר הרף במסלול אלכסוני, אך נהג להתרומם בעזרת הרגל הקרובה לרף, עם פניו לעבר הרף, כשהרגל הרחוקה מהרף היא שמרימה את הגוף מעליו. גלילת הבטן הפך לסגנון מועדף על קופצים.
אך היה זה הקופץ האמריקאי דיק פוסברי שעשה את המהפכה האמיתית בענף הקפיצה לגובה. פוסברי הפך את היוצרות. בקפיצה שהוא המציא עברו הראש והכתפיים ראשונים מעל הרף ואז עבר הגב. למעשה, הקופץ "נשכב" על הרף ונוחת על גבו. קצת כמו קפיצת המספרת אבל במקום הישבן מובילים הראש והכתפיים.
פוסברי קפץ בסגנונו החדשני, שייקרא באופן נדיר על שמו "קפיצת פוסברי". הוא זכה במדליית הזהב באולימפיאדת מקסיקו (1968) והקפיצה שהציג הפכה לסנסציה. מהר מאד הפך הסגנון החדש לסגנון הקפיצה המקובל בתחרויות הקפיצה לגובה האולימפיות והבינלאומיות.
קפיצת הפוסברי הפכה לקפיצה של כל מי שהתחרו בקפיצות לגובה. אחד מהם הוא הקופץ לגובה הגדול בכל הזמנים - הקובני חווייר סוטומאיור. סוטומאיור, בחור גבוה מארץ עניה וקומוניסטית, הצליח לנצח את גדולי הקופצים, אנשים שהתאמנו בליווי המקצועי ועם התנאיים הטובים בעולם. שוב ושוב הוא הצליח לשפר את שיא העולם. לא פחות מ-3 פעמים ברציפות הוא קבע את שיא העולם בקפיצה לגובה. בהדרגה הוא הביא אותו לגבהים שאיש עוד לא זכה לקפוץ ושספק אם יישבר בשנים הקרובות. מ-2.43 מטרים, דרך 2.44, ולבסוף אל שיא העולם הנוכחי והמדהים של 2.45 מטרים!
חווייר סוטומאיור היה גם האדם הראשון שקפץ מעל גובה של 8 רגל. הוא כנראה הספורטאי הטוב ביותר שלא הכרתם. מעולם לא פרסם מוצר, לא קיבל קמפיין, לא הופיע בתכנית אירוח או באירוע של סלבריטאי ספורט. בהיותו בן לארץ קומוניסטית ושנואה על ארצות הברית, איש לא פינק אותו בתשומת-לב המגיעה לענק ספורט ברמתו.
הנה ההיסטוריה של הקפיצה לגובה (עברית):
https://youtu.be/xR8T4XCUDps
מצגת וידאו וסקירה על תולדות הקפיצה לגובה (עברית):
https://youtu.be/b-LK9sfd-yM
גדול הקופצים לגובה חוויאר סוטומאיור בשיאי הקפיצה שלו 2.45 מטרים:
https://youtu.be/m865RacxX0E
ודיון על הטכניקה הטובה ביותר לקפיצה לגובה:
https://youtu.be/XBtBdNHBNSI
מהו ספורט משיכת חבל?
משיכת חבל (Tug of War) היא ספורט אמיתי ועתיק, שלא הסתפק בלהיות רק שעשוע חברתי או תחרות בתנועת הנוער, הקייטנה או מחנה הקיץ בתיכון.
פעם זה היה ספורט אולימפי רשמי, לפני שהורד מהמשחקים בטיעון תקציבי. ונראה שאחת המחלוקות הראשונות בתולדות האולימפיאדה המודרנית התרחשה באולימפיאדת לונדון 1908 והיא עלתה דווקא בתחרות משיכת החבל.
הייתה זו נבחרת המשטרה של ליברפול שניצחה את האמריקאים והם התלוננו אז שהבריטים נעלו מגפיים כבדים ופרשו במחאה על ההיתר שניתן לנעליים כאלו. הפרשה הובילה לשינוי התקנון האולימפי לגבי נעליים ונותרה כמזכרת לאחד העימותים הראשונים במשחקים.
מעבר לפן הספורטיבי, משיכת חבל הפכה למטאפורה או דימוי תרבותי נפוץ המתאר מאבק כוחות בין קבוצות יריבות, מפלגות או גושים בפוליטיקה, מחלקות בארגונים ובחברות עסקיות. כי כמו במגרש, גם בחיים, מושך כל צד לצד שלו, כשהכוח האמיתי לרוב מצוי בשיתוף פעולה ובאסטרטגיה.
מצבאות, דרך כלי שיט ועד לאולמי ספורט ומגרשי משחקים ברחבי העולם, משיכת חבל מוכיחה שוב ושוב שהעוצמה היא פעמים רבות לאו דווקא בשרירים, אלא בנחישות, בתיאום הקבוצתי ובעיקר ברוח הצוות המושך.
#היסטוריה
תחרות משיכת חבל היא אחת מהתחרויות הפשוטות והעתיקות ביותר בהיסטוריה. זהו ספורט או משחק פשוט למדי, עם מסורת בת אלפי שנים בה שתי קבוצות מתחרים מושכות את החבל, כל אחת לצד שלה.
שורשיה ההיסטוריים של משיכת החבל נעוצים בתרבויות קדומות כמו זו הסינית, שבה כבר במאות שלפני הספירה התקיימו גרסאות מוקדמות של המשחק, ולאחר מכן נפוץ במיוחד בשושלת טאנג (618–907 לספירה), שם נקרא Báhé.
המשחק שימש גם כאימון ללוחמים. ההיסטוריה מתארת גרסאות שונות של משיכת חבל, שהתקיימו גם בקמבודיה, הודו, מצרים העתיקה ויוון, כמשחקי כוח קבוצתיים.
בסקנדינביה התקיימו משחקים אתגריים לבחינת כוח ונחישות. פה ושם מסופרות אגדות על תחרויות מעל בור אש או עורות מתוחים, אך אין לכך תיעוד היסטורי ממשי.
בעידן המודרני, המשחק שימש כאימון בקרב מלחים וחיילים. לפי הסיפורים, במאה ה-18 נהגו מלחים באירופה ליטול חלק בתחרויות כוח בין צוותים שהתחרו ביניהם) פעילות שחיזקה תיאום, משמעת ותחרותיות.
בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 נכללת כאמור משיכת החבל במשחקים האולימפיים, כשמספר המשתתפים משתנה בין התחרויות. הוא מתקבל אז כספורט קבוצתי תחרותי שדרושים בו כוח, איזון ושיתוף פעולה.
ואף שהוסר בהמשך מהמשחקים האולימפיים, ספורט משיכת החבל המשיך והתפתח עד היום. ספורטאים רבים וקבוצות ממשיכים להתאמן ולהתחרות בספורט המלהיב הזה, מרמה קהילתית ומוסדית ועד הרמה העולמית הגבוהה והתחרותית ביותר.
אחת לשנתיים אף נערכת אליפות העולם במשיכת חבל, תחת הפדרציה הבינלאומית TWIF.
על ספורט משיכת החבל:
https://youtu.be/vUTqzSWX54U
אליפות העולם במשיכת חבל:
https://youtu.be/It9tfX8Ux2o
כך עושים את זה נכון:
https://youtu.be/Zpcji6zXOvA
שיר של פול קרטני על משיכת חבל כמטפורה:
https://youtu.be/HlKaGm06Mn8
על הטקטיקה של משיכת החבל (עברית):
https://youtu.be/T_DSx8CNqUM?long=yes
משיכת חבל (Tug of War) היא ספורט אמיתי ועתיק, שלא הסתפק בלהיות רק שעשוע חברתי או תחרות בתנועת הנוער, הקייטנה או מחנה הקיץ בתיכון.
פעם זה היה ספורט אולימפי רשמי, לפני שהורד מהמשחקים בטיעון תקציבי. ונראה שאחת המחלוקות הראשונות בתולדות האולימפיאדה המודרנית התרחשה באולימפיאדת לונדון 1908 והיא עלתה דווקא בתחרות משיכת החבל.
הייתה זו נבחרת המשטרה של ליברפול שניצחה את האמריקאים והם התלוננו אז שהבריטים נעלו מגפיים כבדים ופרשו במחאה על ההיתר שניתן לנעליים כאלו. הפרשה הובילה לשינוי התקנון האולימפי לגבי נעליים ונותרה כמזכרת לאחד העימותים הראשונים במשחקים.
מעבר לפן הספורטיבי, משיכת חבל הפכה למטאפורה או דימוי תרבותי נפוץ המתאר מאבק כוחות בין קבוצות יריבות, מפלגות או גושים בפוליטיקה, מחלקות בארגונים ובחברות עסקיות. כי כמו במגרש, גם בחיים, מושך כל צד לצד שלו, כשהכוח האמיתי לרוב מצוי בשיתוף פעולה ובאסטרטגיה.
מצבאות, דרך כלי שיט ועד לאולמי ספורט ומגרשי משחקים ברחבי העולם, משיכת חבל מוכיחה שוב ושוב שהעוצמה היא פעמים רבות לאו דווקא בשרירים, אלא בנחישות, בתיאום הקבוצתי ובעיקר ברוח הצוות המושך.
#היסטוריה
תחרות משיכת חבל היא אחת מהתחרויות הפשוטות והעתיקות ביותר בהיסטוריה. זהו ספורט או משחק פשוט למדי, עם מסורת בת אלפי שנים בה שתי קבוצות מתחרים מושכות את החבל, כל אחת לצד שלה.
שורשיה ההיסטוריים של משיכת החבל נעוצים בתרבויות קדומות כמו זו הסינית, שבה כבר במאות שלפני הספירה התקיימו גרסאות מוקדמות של המשחק, ולאחר מכן נפוץ במיוחד בשושלת טאנג (618–907 לספירה), שם נקרא Báhé.
המשחק שימש גם כאימון ללוחמים. ההיסטוריה מתארת גרסאות שונות של משיכת חבל, שהתקיימו גם בקמבודיה, הודו, מצרים העתיקה ויוון, כמשחקי כוח קבוצתיים.
בסקנדינביה התקיימו משחקים אתגריים לבחינת כוח ונחישות. פה ושם מסופרות אגדות על תחרויות מעל בור אש או עורות מתוחים, אך אין לכך תיעוד היסטורי ממשי.
בעידן המודרני, המשחק שימש כאימון בקרב מלחים וחיילים. לפי הסיפורים, במאה ה-18 נהגו מלחים באירופה ליטול חלק בתחרויות כוח בין צוותים שהתחרו ביניהם) פעילות שחיזקה תיאום, משמעת ותחרותיות.
בשני העשורים הראשונים של המאה ה-20 נכללת כאמור משיכת החבל במשחקים האולימפיים, כשמספר המשתתפים משתנה בין התחרויות. הוא מתקבל אז כספורט קבוצתי תחרותי שדרושים בו כוח, איזון ושיתוף פעולה.
ואף שהוסר בהמשך מהמשחקים האולימפיים, ספורט משיכת החבל המשיך והתפתח עד היום. ספורטאים רבים וקבוצות ממשיכים להתאמן ולהתחרות בספורט המלהיב הזה, מרמה קהילתית ומוסדית ועד הרמה העולמית הגבוהה והתחרותית ביותר.
אחת לשנתיים אף נערכת אליפות העולם במשיכת חבל, תחת הפדרציה הבינלאומית TWIF.
על ספורט משיכת החבל:
https://youtu.be/vUTqzSWX54U
אליפות העולם במשיכת חבל:
https://youtu.be/It9tfX8Ux2o
כך עושים את זה נכון:
https://youtu.be/Zpcji6zXOvA
שיר של פול קרטני על משיכת חבל כמטפורה:
https://youtu.be/HlKaGm06Mn8
על הטקטיקה של משיכת החבל (עברית):
https://youtu.be/T_DSx8CNqUM?long=yes
מהי הקפיצה לרוחק ואיך התפתח ענף זה?
קפיצה לרוחק (Long Jump) היא שמו של ענף ספורט, אירוע אתלטי בו רצים הספורטאים על גבי מסלול וקופצים לארגז חול, באמצעות התנופה שצברו, אל המרחק הכי גדול שהם יכולים.
מבחינה ויזואלית, הענף הזה הוא מהאירועים המרשימים באתלטיקה. הוא דורש מהספורטאי כוח, מהירות, טכניקה ומיקוד מנטלי.
#תולדות הקפיצה לרוחק
לידת הספורט הזה היא במשחקים האולימפיים שביוון העתיקה, בה כינויי היה "החלמה". הקפיצה לרוחק הייתה חלק מהפנטאתלון העתיק, ביחד עם עוד ענפי או אירועי אתלטיקה כמו דיסקוס, כידון, ריצה והיאבקות.
באותה תקופה השתמשו הספורטאים באבנים או משקולות כדי לקפוץ ממצב של עמידה.
זה היה בסוף המאה ה-19, כשהוצגה הקפיצה לרוחק בגרסתה המודרנית. זה היה באנגליה ב-1840, כשהתקיימה של התחרות הראשונה של הקפיצה לרוחק. חצי מאה אחר כך, במשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים באתונה 1896, כשנכללה תחרות הקפיצה למרחק.
עם השנים התפתחו טכניקות הקפיצה לרוחק, תוך שינוי מתמיד של סגנונות ההמראה וטכניקות הנחיתה של ספורטאים שונים.
מספר פעמים נשבר שיא העולם בקפיצה לרוחק. נכון ל-2023 שיא הגברים בקפיצה לרוחק עומד על 8.95 מטר. קבע אותו בשנת 1991 מייק פאוול מארצות הברית.
גלינה צ'יסטיאקובה מברית המועצות היא מחזיקת השיא העולמי לנשים, לאחר שב-1988 היא קפצה למרחק של 7.52 מטר.
הנה ספורט הקפיצה לרוחק באולימפיאדה (עברית):
https://youtu.be/NChZGDvZJNI
יסודות הקפיצה לרוחק:
https://youtu.be/a4IsrJO_LQQ
חוקי הקפיצה למרחק:
https://youtu.be/K_-mBWT47_E
טובי הקופצים למרחק ב-2020:
https://youtu.be/_JXl7Tw4MPU
וטכניקה לקפיצה לרוחק:
https://youtu.be/r55-fvNIKJU
קפיצה לרוחק (Long Jump) היא שמו של ענף ספורט, אירוע אתלטי בו רצים הספורטאים על גבי מסלול וקופצים לארגז חול, באמצעות התנופה שצברו, אל המרחק הכי גדול שהם יכולים.
מבחינה ויזואלית, הענף הזה הוא מהאירועים המרשימים באתלטיקה. הוא דורש מהספורטאי כוח, מהירות, טכניקה ומיקוד מנטלי.
#תולדות הקפיצה לרוחק
לידת הספורט הזה היא במשחקים האולימפיים שביוון העתיקה, בה כינויי היה "החלמה". הקפיצה לרוחק הייתה חלק מהפנטאתלון העתיק, ביחד עם עוד ענפי או אירועי אתלטיקה כמו דיסקוס, כידון, ריצה והיאבקות.
באותה תקופה השתמשו הספורטאים באבנים או משקולות כדי לקפוץ ממצב של עמידה.
זה היה בסוף המאה ה-19, כשהוצגה הקפיצה לרוחק בגרסתה המודרנית. זה היה באנגליה ב-1840, כשהתקיימה של התחרות הראשונה של הקפיצה לרוחק. חצי מאה אחר כך, במשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים באתונה 1896, כשנכללה תחרות הקפיצה למרחק.
עם השנים התפתחו טכניקות הקפיצה לרוחק, תוך שינוי מתמיד של סגנונות ההמראה וטכניקות הנחיתה של ספורטאים שונים.
מספר פעמים נשבר שיא העולם בקפיצה לרוחק. נכון ל-2023 שיא הגברים בקפיצה לרוחק עומד על 8.95 מטר. קבע אותו בשנת 1991 מייק פאוול מארצות הברית.
גלינה צ'יסטיאקובה מברית המועצות היא מחזיקת השיא העולמי לנשים, לאחר שב-1988 היא קפצה למרחק של 7.52 מטר.
הנה ספורט הקפיצה לרוחק באולימפיאדה (עברית):
https://youtu.be/NChZGDvZJNI
יסודות הקפיצה לרוחק:
https://youtu.be/a4IsrJO_LQQ
חוקי הקפיצה למרחק:
https://youtu.be/K_-mBWT47_E
טובי הקופצים למרחק ב-2020:
https://youtu.be/_JXl7Tw4MPU
וטכניקה לקפיצה לרוחק:
https://youtu.be/r55-fvNIKJU
מיהו השחיין שלא הפסיד מעולם?
ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller), השחיין האולימפי שהפך שחקן, הוא אגדת ספורט וקולנוע ומאלופי האולימפיאדה הגדולים בהיסטוריה. לא כולם יודעים שמי שהפך ברבות השנים לכוכב קולנוע ב-12 סרטי "טרזן", החל את דרכו בתור שחיין אולימפי ואלוף עולם בלתי מנוצח.
כמי שגדל בתור ילד חולני ורופאיו הם שהמליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך בבגרותו לאלוף עולם בלתי מנוצח. בשנות ה-20 היה וייסמילר לספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים ובמדליות זהב אולימפיות שבהן זכה בענף השחייה. למעשה, ניצח וייסמילר בבריכה האולימפית בכל משחה שבו השתתף.
הוא גם חידש לא מעט בטכניקה שלו. וייסמילר היה הראשון בעולם ששחה בתחרויות בסגנון החתירה, או בשמו אז "קראול אמריקאי". השחייה הייתה מנוגדת לסגנון המקובל, שבו היה ראשו של השחיין בחוץ. בקראול השחיין משקיע את ראשו במים, עד גבות העיניים. כדי להגיע למהירות ויכולת כה גבוהה בקראול, הוא נהג להתאמן במשך שעות ארוכות, כשרגליו קשורות ורק ידיו פעילות, או כשידיו לא חותרות ואוחזות בקרש ורק רגליו דוחפות אותו קדימה.
הצלחותיו הספורטיביות הן בלתי נתפסות. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. יצא שבבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד.
כשפרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו, הוא עשה זאת לאחר ששבר 67 שיאי עולם וזכה ב-5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה. מאזנו הספורטיבי היה מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה אישי!
מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:
https://youtu.be/D91MF6D3QHk
ג'וני וייסמילר שובר שיא לראשונה בהיסטוריה ויורד מדקה למשחה ל-100 מטר:
https://youtu.be/4i71iKS_tJU
יו ג'יין, מי טרזן:
https://youtu.be/bxSzcWLIhiQ
ומסדר בסרט לאריה ארוחה של נאצי:
https://youtu.be/7Cwh_PBB5OU
ג'וני וייסמילר (Johnny Weissmüller), השחיין האולימפי שהפך שחקן, הוא אגדת ספורט וקולנוע ומאלופי האולימפיאדה הגדולים בהיסטוריה. לא כולם יודעים שמי שהפך ברבות השנים לכוכב קולנוע ב-12 סרטי "טרזן", החל את דרכו בתור שחיין אולימפי ואלוף עולם בלתי מנוצח.
כמי שגדל בתור ילד חולני ורופאיו הם שהמליצו על שחייה כתרופה לבריאותו, הפך בבגרותו לאלוף עולם בלתי מנוצח. בשנות ה-20 היה וייסמילר לספורטאי שנודע בשיאים עולמיים רבים ובמדליות זהב אולימפיות שבהן זכה בענף השחייה. למעשה, ניצח וייסמילר בבריכה האולימפית בכל משחה שבו השתתף.
הוא גם חידש לא מעט בטכניקה שלו. וייסמילר היה הראשון בעולם ששחה בתחרויות בסגנון החתירה, או בשמו אז "קראול אמריקאי". השחייה הייתה מנוגדת לסגנון המקובל, שבו היה ראשו של השחיין בחוץ. בקראול השחיין משקיע את ראשו במים, עד גבות העיניים. כדי להגיע למהירות ויכולת כה גבוהה בקראול, הוא נהג להתאמן במשך שעות ארוכות, כשרגליו קשורות ורק ידיו פעילות, או כשידיו לא חותרות ואוחזות בקרש ורק רגליו דוחפות אותו קדימה.
הצלחותיו הספורטיביות הן בלתי נתפסות. באולימפיאדת פאריס 1924 הוא זכה בשלוש מדליות זהב וארבע שנים אחר-כך, באמסטרדם, הוא הוסיף שתיים נוספות. יצא שבבריכות השחיה האולימפיות הוא מעולם לא הפסיד.
כשפרש וייסמילר מקריירת השחייה בת שבע השנים שלו, הוא עשה זאת לאחר ששבר 67 שיאי עולם וזכה ב-5 מדליות זהב אולימפיות בשחייה. מאזנו הספורטיבי היה מושלם - הוא מעולם לא הפסיד במשחה אישי!
מהבריכה אל הג'ונגל - ג'וני וייסמילר:
https://youtu.be/D91MF6D3QHk
ג'וני וייסמילר שובר שיא לראשונה בהיסטוריה ויורד מדקה למשחה ל-100 מטר:
https://youtu.be/4i71iKS_tJU
יו ג'יין, מי טרזן:
https://youtu.be/bxSzcWLIhiQ
ומסדר בסרט לאריה ארוחה של נאצי:
https://youtu.be/7Cwh_PBB5OU
מהו הטניס ולמה הוא מכונה "הספורט הלבן"?
הספורט הלבן הוא הכינוי שניתן לענף הספורט שבו לובשים פעמים רבות בגדים לבנים - הטניס. זהו ספורט אולימפי, שהוא פופולארי בכל רחבי העולם.
הטניס הוא גם ענף אולימפי קבוע ויש בו תחרויות חשובות, המתקיימות ברחבי העולם. זהו אחד הענפים היחידים שבו הנשים אינן חשובות פחות מהגברים. רבים אף אומרים שטניס הנשים מסקרן הרבה יותר.
בעת המודרנית הטניס שולב במשחקים האולימפיים החל מאולימפיאדת אתונה ב-1896. באולימפיאדת פריז ב-1924 הוא הוצא מהמשחקים האולימפיים ורק בשנת 1988 הוא חזר אליהם.
הנה קטעים ממשחק טניס נהדר:
https://youtu.be/oyxhHkOel2I
רגעים מצחיקים מטניס הנשים:
https://youtu.be/bOU2oGVBM_o
חוקי הטניס:
https://youtu.be/zVdWbWi7kI8
תולדות הטניס:
https://youtu.be/l3mSQpbOQHo
תכנית חינוכית על הטניס (עברית):
https://youtu.be/gnY3AEXtPys?long=yes
ובואו למגרש הטניס:
http://youtu.be/EdReErzMsl4?qr=yes
הספורט הלבן הוא הכינוי שניתן לענף הספורט שבו לובשים פעמים רבות בגדים לבנים - הטניס. זהו ספורט אולימפי, שהוא פופולארי בכל רחבי העולם.
הטניס הוא גם ענף אולימפי קבוע ויש בו תחרויות חשובות, המתקיימות ברחבי העולם. זהו אחד הענפים היחידים שבו הנשים אינן חשובות פחות מהגברים. רבים אף אומרים שטניס הנשים מסקרן הרבה יותר.
בעת המודרנית הטניס שולב במשחקים האולימפיים החל מאולימפיאדת אתונה ב-1896. באולימפיאדת פריז ב-1924 הוא הוצא מהמשחקים האולימפיים ורק בשנת 1988 הוא חזר אליהם.
הנה קטעים ממשחק טניס נהדר:
https://youtu.be/oyxhHkOel2I
רגעים מצחיקים מטניס הנשים:
https://youtu.be/bOU2oGVBM_o
חוקי הטניס:
https://youtu.be/zVdWbWi7kI8
תולדות הטניס:
https://youtu.be/l3mSQpbOQHo
תכנית חינוכית על הטניס (עברית):
https://youtu.be/gnY3AEXtPys?long=yes
ובואו למגרש הטניס:
http://youtu.be/EdReErzMsl4?qr=yes
איך מתחרים בקפיצה משולשת?
אחד מענפי האתלטיקה המרתקים שיש הוא הקפיצה המשולשת (Triple jump). למרות שהוא פחות זוהר ומוכר מענפים כמו ריצות או קפיצה לגובה, הצפייה בקופצי הקפיצה המשולשת היא מרשימה ביותר.
הן באולימפיאדה והן בתחרויות אתלטיקה בינלאומיות, זהו ענף ספורט שמחייב את האתלטים בשילוב של כוח, מהירות וקואורדינציה.
השם "קפיצה משולשת" מגיע מהעובדה שאחרי ריצה קצרה ומהירה לאורך המסלול, האתלט מבצע רצף של 3 קפיצות נפרדות ונוחת לבסוף בבור החול. כדי להגיע לקו הקפיצה במהירות המרבית, על הקופצים להציע מהירות, איזון ושליטה גופנית מעולה, תוך חישוב הצעדים בדיוק מקסימלי.
שלוש הקפיצות, לפי הסדר, הן "הופ" (Hop) - הקפיצה הראשונה, שאחריה נוחתים על הרגל שממנה קופצים, "סטפ" (Step), בה נוחתים על הרגל השנייה ו"ג'אמפ" (Jump) - הקפיצה המסיימת, בה נוחתים בבור החול על שתי הרגליים.
המרחק נמדד מקו הקפיצה ועד לנקודה הקרובה ביותר שבה נגע גוף האתלט או האתלטית, בנחיתה הסופית על החול.
באתלטיקה נחשב ספורט הקפיצה המשולשת לאחד הענפים המאתגרים, פיזית וטכנית גם יחד. בכדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר הוא דורש שנים של אימונים ושכלול של הטכניקה האישית.
הקופצים הטובים בעולם בשנת 2024 מגיעים למרחקים של מעל 18 מטרים לגברים ומעל 15 מטרים לנשים.
#תולדות הקפיצה המשולשת
אמנם הצורה המודרנית של הקפיצה המשולשת התגבשה רק במאה ה-19, אך שורשיה נעוצים עמוק בעבר.
ההיסטוריה שלה מתחילה ביוון העתיקה, עם תחרות דומה לקפיצה המשולשת שהתקיימה כבר במשחקים האולימפיים העתיקים בעיר אולימפיה (ראו בתגית "אולימפיאדה, יוון העתיקה").
על הקפיצה המודרנית השפיע משחק עממי, שהרבו לשחק בו באירלנד של המאה ה-18 ונקרא "hop, step and jump".
במחצית השנייה של המאה ה-19, התגבשה באנגליה הצורה המודרנית של הקפיצה המשולשת והתחרות הראשונה שתועדה לענף הספורט החדש התקיימה בשנת 1864, באוניברסיטת אוקספורד.
כבר במשחקים האולימפיים הראשונים של העידן המודרני, באתונה 1896, הוכנסה הקפיצה המשולשת לגברים. הנשים נאלצו להמתין כמעט מאה שנים, עד שהחלו להתחרות בקפיצה משולשת אולימפית. זה היה באולימפיאדה של אטלנטה 1996.
גם הטכניקה של הקפיצה המשולשת עברה שינויים, במהלך המאה ה-20. אם במקור בוצע שלב ה"סטפ" על הרגל החלשה של הקופץ, בשנות ה-50 הבריקו הקופצים הסובייטים, עם תוצאות מעולות. תרמה לכך טכניקה שפותחה בברית המועצות באותן שנים וביססה את ה"סטפ" על הרגל החזקה דווקא. לאחר שהשינוי הוביל לשיפור משמעותי בביצועים וממש כמו שינוי הקפיצה לגובה של פוסברי, עברו הקופצים בענף לטכניקה זו והשיאים השתפרו עוד יותר.
הנה ספורט הקפיצה המשולשת (עברית):
https://youtu.be/FnA3g0pNtAA
הכללים:
https://youtu.be/saQiavwabJY
באימוני הקפיצה המשולשת:
https://youtu.be/AAvGSZ0UVVE?t=2s
כך קובעים שיא עולמי בקפיצה משולשת:
https://youtu.be/mi9KwAy5iQo
קפיצה משולשת בהילוך איטי (ללא צליל):
https://youtu.be/NbmseYFNIlA
אחד מענפי האתלטיקה המרתקים שיש הוא הקפיצה המשולשת (Triple jump). למרות שהוא פחות זוהר ומוכר מענפים כמו ריצות או קפיצה לגובה, הצפייה בקופצי הקפיצה המשולשת היא מרשימה ביותר.
הן באולימפיאדה והן בתחרויות אתלטיקה בינלאומיות, זהו ענף ספורט שמחייב את האתלטים בשילוב של כוח, מהירות וקואורדינציה.
השם "קפיצה משולשת" מגיע מהעובדה שאחרי ריצה קצרה ומהירה לאורך המסלול, האתלט מבצע רצף של 3 קפיצות נפרדות ונוחת לבסוף בבור החול. כדי להגיע לקו הקפיצה במהירות המרבית, על הקופצים להציע מהירות, איזון ושליטה גופנית מעולה, תוך חישוב הצעדים בדיוק מקסימלי.
שלוש הקפיצות, לפי הסדר, הן "הופ" (Hop) - הקפיצה הראשונה, שאחריה נוחתים על הרגל שממנה קופצים, "סטפ" (Step), בה נוחתים על הרגל השנייה ו"ג'אמפ" (Jump) - הקפיצה המסיימת, בה נוחתים בבור החול על שתי הרגליים.
המרחק נמדד מקו הקפיצה ועד לנקודה הקרובה ביותר שבה נגע גוף האתלט או האתלטית, בנחיתה הסופית על החול.
באתלטיקה נחשב ספורט הקפיצה המשולשת לאחד הענפים המאתגרים, פיזית וטכנית גם יחד. בכדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר הוא דורש שנים של אימונים ושכלול של הטכניקה האישית.
הקופצים הטובים בעולם בשנת 2024 מגיעים למרחקים של מעל 18 מטרים לגברים ומעל 15 מטרים לנשים.
#תולדות הקפיצה המשולשת
אמנם הצורה המודרנית של הקפיצה המשולשת התגבשה רק במאה ה-19, אך שורשיה נעוצים עמוק בעבר.
ההיסטוריה שלה מתחילה ביוון העתיקה, עם תחרות דומה לקפיצה המשולשת שהתקיימה כבר במשחקים האולימפיים העתיקים בעיר אולימפיה (ראו בתגית "אולימפיאדה, יוון העתיקה").
על הקפיצה המודרנית השפיע משחק עממי, שהרבו לשחק בו באירלנד של המאה ה-18 ונקרא "hop, step and jump".
במחצית השנייה של המאה ה-19, התגבשה באנגליה הצורה המודרנית של הקפיצה המשולשת והתחרות הראשונה שתועדה לענף הספורט החדש התקיימה בשנת 1864, באוניברסיטת אוקספורד.
כבר במשחקים האולימפיים הראשונים של העידן המודרני, באתונה 1896, הוכנסה הקפיצה המשולשת לגברים. הנשים נאלצו להמתין כמעט מאה שנים, עד שהחלו להתחרות בקפיצה משולשת אולימפית. זה היה באולימפיאדה של אטלנטה 1996.
גם הטכניקה של הקפיצה המשולשת עברה שינויים, במהלך המאה ה-20. אם במקור בוצע שלב ה"סטפ" על הרגל החלשה של הקופץ, בשנות ה-50 הבריקו הקופצים הסובייטים, עם תוצאות מעולות. תרמה לכך טכניקה שפותחה בברית המועצות באותן שנים וביססה את ה"סטפ" על הרגל החזקה דווקא. לאחר שהשינוי הוביל לשיפור משמעותי בביצועים וממש כמו שינוי הקפיצה לגובה של פוסברי, עברו הקופצים בענף לטכניקה זו והשיאים השתפרו עוד יותר.
הנה ספורט הקפיצה המשולשת (עברית):
https://youtu.be/FnA3g0pNtAA
הכללים:
https://youtu.be/saQiavwabJY
באימוני הקפיצה המשולשת:
https://youtu.be/AAvGSZ0UVVE?t=2s
כך קובעים שיא עולמי בקפיצה משולשת:
https://youtu.be/mi9KwAy5iQo
קפיצה משולשת בהילוך איטי (ללא צליל):
https://youtu.be/NbmseYFNIlA
מתי נולד ספורט האיגרוף?
ספורט האיגרוף (Boxing) הוא ענף ספורט עתיק יומין. כבר בימי קדם נהגו אנשים להתמודד ביניהם על הניצחון בקרב אגרופים. הפיכתם לספורטאים מהשורה הייתה רק עניין של זמן.
העדות הראשונה לאיגרוף מופיעה בתחריט שׁוּמֵרי מהאלף ה-3 לפני הספירה. עדויות של ממש לקיומן של תחרויות איגרוף ספורטיבי נרשמו מהאלף ה-2 לפני הספירה. תולדות האיגרוף כספורט מתועד מתחילים באמצע האלף ה-1 ביוון העתיקה.
אבל היה זה באולימפיאדה ה-23, בשנת 668 לפני הספירה, כשהפך ספורט האיגרוף לחלק בלתי נפרד מהמשחקים האולימפיים של יוון העתיקה.
בתקופת ימי הביניים, עידן החושך והשקיעה של התרבות, היה האיגרוף ספורט של עניים ושל בני המעמד הנמוך. בתור שכזה, לא היה לו משקל ספורטיבי או תרבותי של ממש.
לאחר עידן ארוך של שקיעה, זכה האיגרוף במאה ה-18 לתחייה של ממש. מרכז העניינים הוא עתה באנגליה, בה מונהגות אליפויות איגרוף מסודרות, שגם זוכות לפופולאריות בקרב הציבור.
בשנת 1865-7 הוגדרו באנגליה חוקי האיגרוף המודרניים. הם קיבלו את השם "חוקי קווינסברי", על שם המרקיז האנגלי שנתן חסות לעניין. בין השאר הם קבעו את דקת ההפסקה בין הסיבובים בני 3 הדקות. כמו כן נקבע אז שהקרב בין המתמודדים יוכרע בכך שאחד מהם יצליח להכות את יריבו עד עילפון, או בשפה מקצועית "נוק-אאוט".
אז הוכרזו 12 עד 15 הסיבובים המקובלים בתחרויות איגרוף מקצועני והצורך בהכרעה בין המתאגרפים. הוגדרו גם קטגוריות משקל שהלכו והתחדדו במהלך השנים. הקטגוריות שונות בין האיגרוף החובבני ואיגרוף מקצועי. במשחקים האולימפיים למשל, שבהם התחרויות הן של איגרוף חובבני, הוגדרו 10 קטגוריות משקל, מ"זבוב קל" ועד "סופר כבד".
כך גם הוכרזה זירת האיגרוף, עם הפינות, הפינה הכחולה והפינה האדומה - כל אחת מיועדת למתאגרף מהשניים. עם השנים הובדל האיגרוף החובבני מהמקצועני. החובבים עוטים עליהם קסדה ולובשים גופיות, בעוד המתאגרפים המקצוענים מתחרים בפלג גוף עליון חשוף וללא קסדות.
האיגרוף זכה לכינוי "המדע המתוק", The Sweet science, שם שדייק את היותו ספורט אלים אך לא פעם יפה והוא במידה רבה גם אמנות.
בארצות הברית הפך האיגרוף לאחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר. היו בו אלופים מעוררי השראה. מג'ו לואיס, שהיה לאלוף העולם השחור בתקופת השפל הגדול באמריקה, דרך רוקי מרציאנו, דמפסי, שוגר ריי רובינסון הרוקד בזירה, ליסטון וכמובן מוחמד עלי, הפה הגדול והשחצני של הענף ומי שנחשב עד היום לגדול הספורטאים בכל הזמנים.
אפילו המפיונרים, שזיהמו את האיגרוף בשנות ה-50, קנו תחרויות והיטו את הקרבות למען ההימורים, אפילו הם לא הצליחו להשמיד את האהבה לאיגרוף באמריקה.
הנה תולדות האיגרוף:
https://youtu.be/uV-C054FUgc
מי הגדול ביותר מביניהם?
https://youtu.be/a39uP_hbrv8
מצגת וידאו של 10 מגדולי המתאגרפים:
https://youtu.be/8gFukEo4Lxg?long=yes
וסרט תיעודי על המתאגרפים הגדולים בהיסטוריה:
https://youtu.be/zIW8xcWqN-Y?long=yes
ספורט האיגרוף (Boxing) הוא ענף ספורט עתיק יומין. כבר בימי קדם נהגו אנשים להתמודד ביניהם על הניצחון בקרב אגרופים. הפיכתם לספורטאים מהשורה הייתה רק עניין של זמן.
העדות הראשונה לאיגרוף מופיעה בתחריט שׁוּמֵרי מהאלף ה-3 לפני הספירה. עדויות של ממש לקיומן של תחרויות איגרוף ספורטיבי נרשמו מהאלף ה-2 לפני הספירה. תולדות האיגרוף כספורט מתועד מתחילים באמצע האלף ה-1 ביוון העתיקה.
אבל היה זה באולימפיאדה ה-23, בשנת 668 לפני הספירה, כשהפך ספורט האיגרוף לחלק בלתי נפרד מהמשחקים האולימפיים של יוון העתיקה.
בתקופת ימי הביניים, עידן החושך והשקיעה של התרבות, היה האיגרוף ספורט של עניים ושל בני המעמד הנמוך. בתור שכזה, לא היה לו משקל ספורטיבי או תרבותי של ממש.
לאחר עידן ארוך של שקיעה, זכה האיגרוף במאה ה-18 לתחייה של ממש. מרכז העניינים הוא עתה באנגליה, בה מונהגות אליפויות איגרוף מסודרות, שגם זוכות לפופולאריות בקרב הציבור.
בשנת 1865-7 הוגדרו באנגליה חוקי האיגרוף המודרניים. הם קיבלו את השם "חוקי קווינסברי", על שם המרקיז האנגלי שנתן חסות לעניין. בין השאר הם קבעו את דקת ההפסקה בין הסיבובים בני 3 הדקות. כמו כן נקבע אז שהקרב בין המתמודדים יוכרע בכך שאחד מהם יצליח להכות את יריבו עד עילפון, או בשפה מקצועית "נוק-אאוט".
אז הוכרזו 12 עד 15 הסיבובים המקובלים בתחרויות איגרוף מקצועני והצורך בהכרעה בין המתאגרפים. הוגדרו גם קטגוריות משקל שהלכו והתחדדו במהלך השנים. הקטגוריות שונות בין האיגרוף החובבני ואיגרוף מקצועי. במשחקים האולימפיים למשל, שבהם התחרויות הן של איגרוף חובבני, הוגדרו 10 קטגוריות משקל, מ"זבוב קל" ועד "סופר כבד".
כך גם הוכרזה זירת האיגרוף, עם הפינות, הפינה הכחולה והפינה האדומה - כל אחת מיועדת למתאגרף מהשניים. עם השנים הובדל האיגרוף החובבני מהמקצועני. החובבים עוטים עליהם קסדה ולובשים גופיות, בעוד המתאגרפים המקצוענים מתחרים בפלג גוף עליון חשוף וללא קסדות.
האיגרוף זכה לכינוי "המדע המתוק", The Sweet science, שם שדייק את היותו ספורט אלים אך לא פעם יפה והוא במידה רבה גם אמנות.
בארצות הברית הפך האיגרוף לאחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר. היו בו אלופים מעוררי השראה. מג'ו לואיס, שהיה לאלוף העולם השחור בתקופת השפל הגדול באמריקה, דרך רוקי מרציאנו, דמפסי, שוגר ריי רובינסון הרוקד בזירה, ליסטון וכמובן מוחמד עלי, הפה הגדול והשחצני של הענף ומי שנחשב עד היום לגדול הספורטאים בכל הזמנים.
אפילו המפיונרים, שזיהמו את האיגרוף בשנות ה-50, קנו תחרויות והיטו את הקרבות למען ההימורים, אפילו הם לא הצליחו להשמיד את האהבה לאיגרוף באמריקה.
הנה תולדות האיגרוף:
https://youtu.be/uV-C054FUgc
מי הגדול ביותר מביניהם?
https://youtu.be/a39uP_hbrv8
מצגת וידאו של 10 מגדולי המתאגרפים:
https://youtu.be/8gFukEo4Lxg?long=yes
וסרט תיעודי על המתאגרפים הגדולים בהיסטוריה:
https://youtu.be/zIW8xcWqN-Y?long=yes
מהם ענפי ההתעמלות באולימפיאדה?
ענף ההתעמלות (Gymnastics) נחשב לאחד מענפי הספורט המרהיבים והאהובים באולימפיאדה והוא מושך מיליוני צופים בכל מחזור משחקים.
תחומי ההתעמלות דורשים שנים של אימונים אינטנסיביים, עם משמעת עצמית רבה וכישורים פיזיים ומנטליים יוצאי דופן. המתעמלים והמתעמלות מתחילים את דרכם בגיל צעיר מאוד, לעתים כבר בגיל 3, ומגיעים לשיאם בגילאי העשרה המוקדמים או האמצעיים, מה שהופך את הספורט הזה לאחד המאתגרים ביותר שיש.
ענף ההתעמלות מורכב משני תחומים עיקריים: התעמלות מכשירים (Artistic Gymnastics) והתעמלות אמנותית (Rhythmic Gymnastics), כאשר לכל אחד מהם יש יחודיות וקסם משלו.
תחום התעמלות המכשירים הוא הוותיק יותר מבין השניים ונכלל במשחקים האולימפיים כבר מאז 1896 לגברים ומ-1928 לנשים.
הגברים מתחרים בשישה מכשירים: קרקע (Floor Exercise), סוס סמוכות (Pommel Horse), טבעות (Rings), קפיצות סוס (Vault), מקבילים (Parallel Bars) ומתח (Horizontal Bar).
נשים, לעומת זאת, מתחרות בארבעה מכשירים: קרקע, קורה (Balance Beam), מקבילים מדורגים (Uneven Bars) וקפיצות סוס.
התעמלות אמנותית נכנסה למשחקים האולימפיים רק ב-1984 והיא מיועדת לנשים בלבד. המתעמלות מבצעות תרגילים עם ארבעה מכשירי יד שונים: חישוק (Hoop), כדור (Ball), אלות (Clubs) וסרט (Ribbon). בכל מחזור אולימפי המתעמלות מתחרות בכל ארבעת המכשירים. הביצועים משלבים מרכיבים של ריקוד, בלט והתעמלות עם מיומנות טכנית גבוהה במכשיר הנבחר.
מאז אולימפיאדת אטלנטה 1996, נוספה גם תחרות התעמלות אמנותית קבוצתית (Group Rhythmic Gymnastics), בה מבצעות ביחד 5 מתעמלות תרגיל, תוך שימוש משותף במכשירים.
במשחקים האולימפיים של ריו 2016 שולבה לראשונה גם תחרות התעמלות אירובית (Aerobic Gymnastics) כענף הדגמה, שאינו נכלל רשמית בתוכנית האולימפית. היא משלבת תנועות אירוביות מורכבות עם אלמנטים של כוח וגמישות.
ב-2000 נוסף לתחרויות האולימפיות ענף הטרמפולינה (Trampoline). בו מבצעים סדרת תרגילים אקרובטיים מורכבים, תוך קפיצה לגובה של עד 10 מטרים. המתעמלים והמתעמלות נשפטים על פי רמת הקושי, הביצוע, זמן האוויר והטכניקה.
מאמנת מספרת על אחד מתחומי ההתעמלות:
https://youtu.be/O_klGHHWmmk
התעמלות המכשירים (עברית):
https://youtu.be/RueUYOYkfUk
טרמפולינה:
https://youtu.be/cO1_m_JnevM
התעמלות אמנותית (עברית):
https://youtu.be/E2fAIjyUe7A
והתעמלות מכשירים לנשים (עברית):
https://youtu.be/OGzokkeFhv8
ענף ההתעמלות (Gymnastics) נחשב לאחד מענפי הספורט המרהיבים והאהובים באולימפיאדה והוא מושך מיליוני צופים בכל מחזור משחקים.
תחומי ההתעמלות דורשים שנים של אימונים אינטנסיביים, עם משמעת עצמית רבה וכישורים פיזיים ומנטליים יוצאי דופן. המתעמלים והמתעמלות מתחילים את דרכם בגיל צעיר מאוד, לעתים כבר בגיל 3, ומגיעים לשיאם בגילאי העשרה המוקדמים או האמצעיים, מה שהופך את הספורט הזה לאחד המאתגרים ביותר שיש.
ענף ההתעמלות מורכב משני תחומים עיקריים: התעמלות מכשירים (Artistic Gymnastics) והתעמלות אמנותית (Rhythmic Gymnastics), כאשר לכל אחד מהם יש יחודיות וקסם משלו.
תחום התעמלות המכשירים הוא הוותיק יותר מבין השניים ונכלל במשחקים האולימפיים כבר מאז 1896 לגברים ומ-1928 לנשים.
הגברים מתחרים בשישה מכשירים: קרקע (Floor Exercise), סוס סמוכות (Pommel Horse), טבעות (Rings), קפיצות סוס (Vault), מקבילים (Parallel Bars) ומתח (Horizontal Bar).
נשים, לעומת זאת, מתחרות בארבעה מכשירים: קרקע, קורה (Balance Beam), מקבילים מדורגים (Uneven Bars) וקפיצות סוס.
התעמלות אמנותית נכנסה למשחקים האולימפיים רק ב-1984 והיא מיועדת לנשים בלבד. המתעמלות מבצעות תרגילים עם ארבעה מכשירי יד שונים: חישוק (Hoop), כדור (Ball), אלות (Clubs) וסרט (Ribbon). בכל מחזור אולימפי המתעמלות מתחרות בכל ארבעת המכשירים. הביצועים משלבים מרכיבים של ריקוד, בלט והתעמלות עם מיומנות טכנית גבוהה במכשיר הנבחר.
מאז אולימפיאדת אטלנטה 1996, נוספה גם תחרות התעמלות אמנותית קבוצתית (Group Rhythmic Gymnastics), בה מבצעות ביחד 5 מתעמלות תרגיל, תוך שימוש משותף במכשירים.
במשחקים האולימפיים של ריו 2016 שולבה לראשונה גם תחרות התעמלות אירובית (Aerobic Gymnastics) כענף הדגמה, שאינו נכלל רשמית בתוכנית האולימפית. היא משלבת תנועות אירוביות מורכבות עם אלמנטים של כוח וגמישות.
ב-2000 נוסף לתחרויות האולימפיות ענף הטרמפולינה (Trampoline). בו מבצעים סדרת תרגילים אקרובטיים מורכבים, תוך קפיצה לגובה של עד 10 מטרים. המתעמלים והמתעמלות נשפטים על פי רמת הקושי, הביצוע, זמן האוויר והטכניקה.
מאמנת מספרת על אחד מתחומי ההתעמלות:
https://youtu.be/O_klGHHWmmk
התעמלות המכשירים (עברית):
https://youtu.be/RueUYOYkfUk
טרמפולינה:
https://youtu.be/cO1_m_JnevM
התעמלות אמנותית (עברית):
https://youtu.be/E2fAIjyUe7A
והתעמלות מכשירים לנשים (עברית):
https://youtu.be/OGzokkeFhv8