שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם ילדי האימו?
חגורת ניטים, שיער שחור צבוע, עיני פחם, עניבה שחורה, צמידים, לק שחור, טי-שירט גם וגם אולסטאר שחורות ובכלל בגדים שחורים ופרצוף מורבידי עם שיער שמסתיר באלכסון חצי פנים?
אימו (Emo), ברור.
אבל המושג אימו, או אימוקור, שהוא בכלל קיצור של Emotional Hardcore, הרדקור רגשי בתרגום חופשי, הוא הרבה יותר מילדים עצובים עם בגדים שחורים ווילון חצי מוסט על הפנים.
כי האימו הוא הרגשה, הלך מחשבה, סטייט אוף פילינג ומיינד. האימו מרגיש, מי לא? לעתים מלנכולי ולעתים גם דיכאון. אבל הוא או היא לפחות מצליחים, גם אם זה מרגיז ומפחיד את המבוגרים, להחצין את רגשותיהם.
אז לדעתכם מוגזם? - אוקיי, תחיו עם זה. זה לא שלכם. הרי לאיפה הגענו אם עודף רגש הופך במאה ה-21 למטרד?
סוג של אסקפיזם של בני נוער מתבגרים, לרוב לבנים, ילדים להורים מסודרים, האימו המקדש את האישי והרגשי לא מתבייש בכך אלא מחבק את זה. דומה שהרגש אצל האימו מחליף אג'נדות פוליטיות, שכל כך רווחו בתת-תרבויות קודמות של בני נוער.
הדעה שהאימו נוהגים לחתוך את עצמם היא ככל הנראה שטות. חיתוך עצמי הוא לא טרנד, לא סטייל או כיף ולא טקס קבלה לאימו - הוא ביטוי לכאב. לא פעם כאב צורב, כזה שאפשר וכדאי לטפל בו כי בינו לבין אובדנות הדרך ארוכה וכדאי לדעת שיש כזו.
מה שנולד איפה שהוא באמצע שנות ה-80 כסגנון מוסיקלי בעיר וושינגטון DC וזכה לפופולריות בסוף המאה ה-20, הפך עם השנים למשהו אחר. המבשרות של האימו היו ככל הנראה להקות האימו הגדולות של MTV, כמו Panic! at the Disco ו-My Chemical Romance שפרצה מניו ג'רזי אל העולם כולו.
הנה סוגי אימו:
https://youtu.be/hzRdBmGccus
הבדלים בין גותים לאימו:
https://youtu.be/0hO2ZgWHIbc
ערש האימו - להקת Panic! at the Disco:
https://youtu.be/vc6vs-l5dkc
רגשות אמרנו?
https://youtu.be/tGE381tbQa8
הלנה, בקליפ מורבידי ומעולה של My Chemical Romance:
https://youtu.be/UCCyoocDxBA
חיוך של אימו (עברית):
https://youtu.be/1HqKqkOwQng?t=15s
עדות של אקס אימו (עברית):
https://youtu.be/1YWkB2Q60Ug?long.yew
ותופעת ילדי הסנטר שהאימו תופסת בה מקום יפה (עברית):
https://youtu.be/zdAsFwNk8IQ?long=yes
מהו המשפט הזה שמשנה חיים?
תתפלאו לגלות כמה אנשים יכולים לספר כיצד משפט פשוט, משפט אחד של אדם שהם העריכו, שינה את תפיסתם לגבי החיים ובנה אותם ברגע, לאנשים אחרים לחלוטין.
אנחנו באאוריקה מכירים מישהו שחווה את זה בשירות הצבאי שלו. משפט אחד שאמר לו מפקד המחלקה שלו בטירונות, שינה ברגע אחד את כל גישתו לחיים.
זה היה בשבת אחת, שהם נשארו כמה חיילים בצבא. כל הפלוגה יצאה שבת והם נשארו לתורנות. לשמור על המאהל קראו לזה. המ"מ ישב באוהל שלו ובשלב מסוים קרא לאחד החיילים והטיל עליו לבצע משימה, ביחד עם חבריו החיילים ובאחריותו של החייל.
חצי שעה אחר-כך הוא שמע את החייל מתלונן בפני החיילים האחרים שהם לא מבצעים את הוראותיו ושהוא "אוכל אותה"...
הוא קרא לו אליו ואמר לו במילים שלו, משהו כמו: "תקשיב, לעולם אל תציג את הדברים כך ואפילו אל תחשוב כך. דבר כמנהיג, בסמכות, גם אם אלה חבריך שאתה מדבר אליהם. אל תהיה מסכן! תהיה מפקד, אחראי, בטוח בעצמך!"
זה היה מנער. ברור וחותך מזה לא יכול להיות. החייל הבין במקום שהאיש צודק. ברגע אחד הוא שינה את החשיבה שלו לתמיד. מעולם הוא לא חזר להתלונן, להתבכיין או להתמסכן. הוא לקח מאז אחריות ובכל שלב בחייו הוא הנהיג דברים בסמכות ואחריות.
אנחנו יודעים שאירוע כזה יכול וקרה לרבים וטובים. האם גם לכם? - אם לא, יתכן שעוד יקרה. קבלו את זה נכון כשזה יקרה. לאנשים המעולים האלה יש תפקיד בחיינו. תפקיד מכריע. הם מעצבים אותנו אבל אנחנו חייבים להקשיב להם ולהבין. כך נהיה מי שאנחנו רוצים להיות ולא מי שנהיה אם לא נשים לב.
הנה מגיש של תכניות הרשת המצליחות בעולם מספר כיצד משפט אחד שינה את גורלו והבנתו את החיים:
https://youtu.be/YO-hnbbK_lc
איך להצליח בחיים?
מי תרצו להיות? - ממוצעים או מצוינים?
התשובה כמובן ברורה, אבל אתם מבינים שנדרש יותר מכישרון? - כי כישרון הוא לא מספיק בחיים וגם לא פוטנציאל. מסתבר שכדי להצליח צריך תכונות והרגלים כמו מחויבות, משמעת, ידע ומוסר עבודה. יש המוני מוכשרים שלא עשו דבר עם עצמם כי לא הייתה להם התוספת הזו, של מה שצריך כדי להצליח.
הרי איך תצליחו? בעבודה קשה? - יהיו שיאמרו לכם זאת אבל כדאי שלא תאמינו להם. מצד אחד אל תתבטלו, אבל עבודה קשה אינה הפתרון ואינה הדרך להצלחה. אולי קצת כן וברמות מסוימות, אבל עדיפה עבודה טובה! - נסו לייעל ככל הניתן את העבודה שלכם, לדייק מערכות, מכשירים, אפליקציות או תוכנות, כך שיבצעו פעולות במקום המאמצים שלכם, או העבודה הקשה. נסו לנצל את יכולת המחשבה שלכם, במקום את השרירים והכוח הפיזי וכך הלאה.
אמנם מעת לעת אנשים מצליחים בזכות הכישרון והמזל ונראה שאינם עושים דבר נוסף. אבל אלו הצלחות מעטות וסביר שגם הן יתפוגגו די מהר, בשל הגישה הבטלנית והעובדה שהצלחה אחת לא יכולה להספיק בדרך כלל.
כי לרוב, רק אם אדם לוקח את הכישרון שלו ומוסיף לו עבודה יעילה, חריצות, ידע נרכש, שאיפות גבוהות, מיקוד ורצינות, יש לו סיכוי לממש את הפוטנציאל שלו ולהגיע למקומות הטובים באמת. הצלחה, מה לעשות, מחייבת מאמץ של ממש, אבל גם ידע וחשיבה והמון מעשים ופעולות שמצטרפים לדרך אליה.
ועוד דבר הוא משמעות ותרומה לעולם ולחברה שמסביבכם. בלי שום דרישות ובלי רצון להרוויח מזה - תנו לחברה עזרה וערך והציעו יד, כי בסוף תקבלו אפילו יותר משתתנו. זה מה שנקרא קרמה, אבל על כך בערך אחר.
אז מי אתם רוצים להיות - מתפלאים או מפליאים? (עברית):
https://youtu.be/v77lzH6jgWE
הרצאונת טד מעולה על הדברים שמביאים להצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/Y6bbMQXQ180
עוד קצת מוטיבציה (מתורגם):
https://youtu.be/D9jgWm0sgpw
ודוגמה מחויכת למזל ולטפשים שנתקלים בו (מתורגם):
https://youtu.be/pvSZ7J6k1us
מיהו פיטר פן שמסרב לגדול?
פיטר פן (Peter Pan) הוא ילד, או ליתר דיוק דמות ספרותית של ילד שמסרב לגדול. יצר אותו הסופר הסקוטי ג'יימס בארי ב-1902 בספר "הציפור הקטנה והלבנה", אבל להצלחה הוא זכה 3 שנים אחר-כך במחזה "פיטר פן - הילד שלא רצה לגדול".
הספר על פיטר וונדי נכתב כמה שנים לאחר בכורת המחזה. ב-1950 הופק המחזמר, שאת לחניו חיבר ליאונרד ברנשטיין.
מאז הוא הפך לאחת הדמויות הספרותיות האהובות על הילדים. סרטי פיטר פן, במיוחד זה של וולט דיסני, והמחזמר עם המוסיקה של ליאונרד ברנשטיין, הפכו את דמות הילד הנצחי לאחת מהדמויות הספרותיות שיצאו מגבולות הספרות אל התרבות כולה והפכו לסוג של אייקון.
עד היום, אחת למספר שנים מועלה סיפורו של פיטר פן מחדש, אם זה בהפקות תיאטרון, בטלוויזיה או בקולנוע. באחת מהן, אגב, שילב אותו היוצר הקולנועי סטיבן שפילברג ב"הוק", בה דמותו של פיטר היא כבר כאיש מבוגר. זה ללא ספק טוויסט מעניין עבור דמות הילד שרצה להישאר ילד לעולם ולא להתבגר...
הנה סיפורו של פיטר פן (עברית):
https://youtu.be/X_WkMLqUBUA?t=20s
ביקורת משעשעת על הסרט וונדי עליו (עברית):
https://youtu.be/PJIOnHX6s8s
וסיפורו המלא והמצויר של פיטר פן (עברית):
https://youtu.be/Wv9alwH0zpA?long=yes
מה עושים התרמילאים ומהו הטיול הגדול?
הטיול הגדול, תרמילאים, מוצ'ילרים, בק פק, גסטהאוז ועוד כל מיני מילות מפתח מגרות, מפעילות אצל רבים מאיתנו את האסוציאציות המתאימות.
לטייל בעולם, עם תרמיל על הגב ותגליות יומיומיות של אנשים, צורות חיים ומראות חדשים. כל זה מייצג חופש מוחלט, רשות לעשות ככל העולה על רוחנו ולעצור את מרוץ החיים האוטומטי. זה נעשה לטובת בחירה יומיומית וחופשית, שתלויה רק בנו. זה גם טיול למקומות רחוקים, שמוצא את מה שהכי קרוב ונוכח בחיינו - את עצמנו, כפי שאנחנו במקומות הכי עמוקים שבנו.
בחוץ לארץ נפוצה התרמילאות בגיל שאחרי סיום התיכון. צעירים ישראלים, לעומת זאת, נוהגים לצאת אליו לאחר שחרורם מצה"ל, במה שמכונה אצלנו "הטיול הגדול", או "טיול אחרי צבא", טיול שיש בו סוג של תגובת נגד ושחרור, תרתי משמע, מהלחץ והמשמעת של המסגרת הצבאית.
תרמילאים נקראים כך כי הם מטיילים עם תרמיל הגב, מה שבדרום אמריקה נקרא "מוצ'ילרו".
מנהג טיולי התרמיל נולד בשנות ה-70 והתגבר משמעותית מאז הניינטיז, שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל שורשיו הרבה יותר מוקדמים וקשורים בסיור הגדול, אותו מסע תיירותי גדול, שעשו צעירים מבתים עשירים במאה ה-19, סביב האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה.
כאז כן היום, זהו סוג של תיירות המתמקד במסע עצמאי ובדרך כלל ארוך, ברחבי העולם. הוא נמשך בדרך כלל חודשים אחדים, אך יש המאריכים גם לטיולים של שנה ויותר.
טיול כזה מתאפיין בדרך כלל בשיתוף חברתי עם תרמילאים אחרים, לא פעם גם לינה בחדרים משותפים ובניהול חסכוני של המשאבים האישיים.
היעדים הנפוצים בטיולי תרמיל הם מדינות דרום אמריקה, הודו, נפאל, דרום-מזרח אסיה ניו זילנד, אוסטרליה ומזרח אסיה.
תרמילאים ברחבי העולם, הם בדרך כלל צעירים, סטודנטים, או בוגרים לקראת הגיל השלישי. בארץ הם בדרך כלל צעירים שהשתחררו מצה"ל, אך יש לא פעם גם סטודנטים, צעירים לפני השירות הצבאי או אנשים שלקחו חופשה ארוכה מעבודתם.
אצלנו הטיול הוא סוג של טקס מעבר, בו משלימים צעירים את תהליך ההתבגרות הישראלי, במסלול החיים האופייני של בית ספר–צבא–הטיול הגדול–השכלה גבוהה וקריירה תעסוקתית.
#המאפיינים הבולטים של התרמילאות
טיול ארוך ולמספר יעדים - תרמילאים נוסעים למשך זמן רב ונודדים ממקום למקום, מארץ לארץ. בהודו למשל, התרמילאים הישראלים קוראים למסלול המסורתי שלהם "שביל החומוס", איך לא?
עם תרמיל על הגב - ה"בק פק" המפורסם הוא חלק מהז'אנר. שום תרמליאי שמכבד את עצמו לא יטייל עם מזוודה.
לינה באכסניות - פה ושם אפילו בבתי המקומיים אבל מילות המפתח ללינה בטיול הן הוסטלים וגסטהאוזים. אלה מקומות בהם אתה נחשף לתרמילאים מכל העולם, מתחבר, לומד, מקבל פרופורציות, טיפים, יוצר חברויות וחוויות.
תחבורה ציבורית זולה - תרמילאים משתמשים בתחבורה ציבורית או בטרמפים. זול, נגיש, חווייתי ומתחבר למקומיים.
מתחברים למקומיים - לתרמילאים עניין בהיכרות מעמיקה ובהתערות בקרב המקומיים, למידה מהם, חוויות קהילתיות וטקסים ובעיקרון - שהות בתוכם.
הנה מונטאז' של טיול של שתי תרמילאיות:
https://youtu.be/AmSvfz-o79M
בישראל יש ממש לחץ לצאת אל הטיול הגדול (עברית):
https://youtu.be/_WaBV0g_6aQ
ממראות הטיול הגדול בדרום אמריקה:
https://youtu.be/s4KCeAQIYeM
תרמילאים שעלו בטראק אל העיר מאצ'ו פיצ'ו:
https://youtu.be/78Ouaj0iLUk
יש גם דברים מפחידים בטיול הגדול (עברית):
https://youtu.be/cIWcP332GkY
מחשבות יפות ומנוסחות על הטיול הגדול ומשמעותו אל מול חיי היום יום של עכברי המירוץ שאנחנו (עברית):
https://youtu.be/ywkFeTH35hw
ובקורונה רבים מהם החליפו את חו"ל בשביל ישראל (עברית):
https://youtu.be/FNnfJXj8Z24?long=yes
מהו לחץ חברתי ולמה הוא כל כך מפחיד הורים?
לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...
הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.
הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.
איך פועל הלחץ החברתי?
בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.
אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.
אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.
וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...
מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.
ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.
מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.
זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.
מסר (עברית):
https://youtu.be/58Sy354hT1M
כך פועל הלחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk
ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):
https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw
דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/z_p_igVYbbk
דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):
https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes
והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):
https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
מי יצאו למסע הגדול במאה ה-19?
הסיור הגדול (The Grand Tour), או המסע הגדול, היה מסע חינוכי פופולרי, סיור תיירותי ארוך ומנהג אצולה בקרב בני המעמד הגבוה במאה ה-18 וה-19, שהתחיל בפריז, משם לאיטליה, דרום אירופה ולא פעם גם למזרח התיכון ולעתים נדירות בארצות הברית.
לסיור הזה, טקס מעבר לא רשמי אבל סופר יוקרתי, שיכלול את האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה, יצאו בעיקר בני אצילים וצעירים ממשפחות עשירות בתקופה הוויקטוריאנית.
במאה ה-19, מאה שנה לפני שתיירות וטיולים בעולם יהפכו לפופולריים ורווחים בכל שדרות הציבור, יכולים היו רק המבוססים שבצעירים לצאת לטיול של שנתיים שלוש, ארוך ויקר.
#מטרות המסע הגדול
המסע או הסיור הגדול נועד מבחינה חברתית לחשוף את המטיילים לתרבות הקלאסית ולהיסטוריה של העולם, לפתח טעם אמנותי ואת הכישורים החברתיים והלימודיים שלהם.
הטיול סבב סביב מקומות שונים וידועים, בגדר אתרי החובה למטיילים והמסיירים בסיור הגדול הזה. היו בו אפילו שורשים קדומים וספרותיים של "מסע הגיבור" ולא מעט מהמטיילים אף ינציחו בספרים ויומנים את תגליותיהם מהסיור הגדול שעשו.
היסטורית החל הסיור הגדול עוד באמצע המאה ה-18. לשיאו הוא הגיע במאה ה-19, כשהפך לפופולרי במיוחד בקרב בני האצולה והבורגנות. בתקופה בה נולדים עשירים חדשים, בניגוד למשפחות האצולה המסורתיות, רבים מהמטיילים כך והוריהם ראו במסע היקר והממושך אמצעי להפגין את מעמדם החברתי והתרבותי הנבדל מה"עמך".
השפעתו של הסיור הגדול על החברה האירופית הייתה משמעותית. במיוחד הוא עזר להפיץ את הידע על תרבויות ותקופות אחרות, על היסטוריה, אמנות ופילוסופיה.
#גם היום
באופן מסוים, הסיור הגדול נמשך עד היום. אם זה בטיול הגדול של צעירים מכל העולם, שעובדים לפניו כדי לממן אותו. או בטיול אחרי הצבא של משוחררי ישראל מצה"ל, רגע לפני שהם נכנסים למרוץ החיים - של הרשמה ולימודים גבוהים, עבודה, זוגיות, משכנתא, משפחה וכמובן - משבר גיל הארבעים...
כאז גם היום, המסע הגדול היה ונשאר חוויה מעצבת עבור רבים מהמטיילים הצעירים. הוא סיפק להם הזדמנות להתבגר מעט, אך גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעשיר את השכלתם והיכרותם עם העולם. המסע גם סייע להם לפתח כישורים חברתיים ולימודיים, שהיו ונשארו חשובים להצלחה בחיים הבוגרים של כל אדם.
#מה כלל הסיור הגדול?
המסע החל בדרך כלל באיטליה, בה ביקרו המטיילים הצעירים באתרים ההיסטוריים דוגמת רומא, ונציה ופירנצה. הם נהנו וחוו את האמנות והתרבות האיטלקית, הן החזותית, עם ציורים ופסלים) והן את המוזיקה הקלאסית, האופרה והתיאטרון.
משם המשיכו המטיילים ההיסטוריים הצעירים ליוון. כאן הם פקדו אתרים היסטוריים כמו האקרופוליס, חורבות אתונה העתיקה, כף סוניון ועוד. בהם הם למדו והעשירו את ידיעותיהם על ההיסטוריה והתרבות היוונית הקלאסית.
המסע כלל לא פעם גם ביקור במצרים, בה פקדו המטיילים את המוזיאון הבריטי בקהיר ואת הפירמידה הגדולה של גיזה והספינקס המפורסם. הם למדו על התרבות וההיסטוריה של מצרים העתיקה.
לא פעם הסתיים המסע בירושלים, העיר הקדושה לשלושת הדתות האברהמיות. כאן ביקרו המטיילים באתרים היסטוריים כמו הר הבית, הכותל המערבי והרובעים של העיר העתיקה.
הנה הסיור הגדול של המאה ה-18 וה-19 בתקופה הווקטוריאנית:
https://youtu.be/kGu4eQ65h60
הסבר על הסיור הגדול:
https://youtu.be/BF3SJ6qkCJc
ושחזור עדכני של צעירה אירופית את הגרנד טור:
https://youtu.be/Loaylp03CsI
כיצד חי שבט הדזבה כמו האדם הקדמון?
שבט הדזבה הוא מאחרוני השבטים בעולם, של ציידים ומלקטות. השבט משתייך לשבטי הבושמנים והוא מהשרידים האחרונים של העולם של פעם, שלפני הכפר הגלובלי, שבו אין טלוויזיה ורדיו והשפעות זרות של בני העולם המודרני על השבטים.
קבוצות קטנות של בני השבט חיות מסביב לאגם איסיי שבצפון טנזניה. הם חיים בתוך חושות מעשבים וזרדים או בתוך גזעים חלולים של עצי באובב גדולים. רק כמה מאות מבני השבט נשארו והם סובלים מתוחלת חיים קצרה ומחלות רבות. כל לבושם של בני השבט הוא פיסת עור קטנה שהם עוטים על פלג גופם התחתון.
כמו בכל שבטי הבושמנים החיים במדבר קלהארי, גם שפתם של בני ההדזבה היא שפת הקליקים. זוהי שפה שנהגית ברובה על ידי נקישות וצלילים שמושמעים בהפרדת הלשון מהחיך וקולות מצמוץ ונקישה בשפתיים - צלילים המזכירים רעשי ענפים שזזים ברוח. מקור השפה בצורך לתקשר זה עם זה בזמן הציד, מבלי להבהיל את החיות.
הנה סקירה על השבט המרתק הזה (עברית):
https://youtu.be/z7IqByjkWAY
צייד משבט הדזבה שמשמיע חיקויים של בעלי החיים שהוא צד:
http://youtu.be/AfiGUEAlVVs
ועוד סרטון קצר על בני השבט:
http://youtu.be/smz1vVlrYjI
איך מתרחש חיווט מחדש של הנוירונים במוח?
המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
חגורת ניטים, שיער שחור צבוע, עיני פחם, עניבה שחורה, צמידים, לק שחור, טי-שירט גם וגם אולסטאר שחורות ובכלל בגדים שחורים ופרצוף מורבידי עם שיער שמסתיר באלכסון חצי פנים?
אימו (Emo), ברור.
אבל המושג אימו, או אימוקור, שהוא בכלל קיצור של Emotional Hardcore, הרדקור רגשי בתרגום חופשי, הוא הרבה יותר מילדים עצובים עם בגדים שחורים ווילון חצי מוסט על הפנים.
כי האימו הוא הרגשה, הלך מחשבה, סטייט אוף פילינג ומיינד. האימו מרגיש, מי לא? לעתים מלנכולי ולעתים גם דיכאון. אבל הוא או היא לפחות מצליחים, גם אם זה מרגיז ומפחיד את המבוגרים, להחצין את רגשותיהם.
אז לדעתכם מוגזם? - אוקיי, תחיו עם זה. זה לא שלכם. הרי לאיפה הגענו אם עודף רגש הופך במאה ה-21 למטרד?
סוג של אסקפיזם של בני נוער מתבגרים, לרוב לבנים, ילדים להורים מסודרים, האימו המקדש את האישי והרגשי לא מתבייש בכך אלא מחבק את זה. דומה שהרגש אצל האימו מחליף אג'נדות פוליטיות, שכל כך רווחו בתת-תרבויות קודמות של בני נוער.
הדעה שהאימו נוהגים לחתוך את עצמם היא ככל הנראה שטות. חיתוך עצמי הוא לא טרנד, לא סטייל או כיף ולא טקס קבלה לאימו - הוא ביטוי לכאב. לא פעם כאב צורב, כזה שאפשר וכדאי לטפל בו כי בינו לבין אובדנות הדרך ארוכה וכדאי לדעת שיש כזו.
מה שנולד איפה שהוא באמצע שנות ה-80 כסגנון מוסיקלי בעיר וושינגטון DC וזכה לפופולריות בסוף המאה ה-20, הפך עם השנים למשהו אחר. המבשרות של האימו היו ככל הנראה להקות האימו הגדולות של MTV, כמו Panic! at the Disco ו-My Chemical Romance שפרצה מניו ג'רזי אל העולם כולו.
הנה סוגי אימו:
https://youtu.be/hzRdBmGccus
הבדלים בין גותים לאימו:
https://youtu.be/0hO2ZgWHIbc
ערש האימו - להקת Panic! at the Disco:
https://youtu.be/vc6vs-l5dkc
רגשות אמרנו?
https://youtu.be/tGE381tbQa8
הלנה, בקליפ מורבידי ומעולה של My Chemical Romance:
https://youtu.be/UCCyoocDxBA
חיוך של אימו (עברית):
https://youtu.be/1HqKqkOwQng?t=15s
עדות של אקס אימו (עברית):
https://youtu.be/1YWkB2Q60Ug?long.yew
ותופעת ילדי הסנטר שהאימו תופסת בה מקום יפה (עברית):
https://youtu.be/zdAsFwNk8IQ?long=yes
תתפלאו לגלות כמה אנשים יכולים לספר כיצד משפט פשוט, משפט אחד של אדם שהם העריכו, שינה את תפיסתם לגבי החיים ובנה אותם ברגע, לאנשים אחרים לחלוטין.
אנחנו באאוריקה מכירים מישהו שחווה את זה בשירות הצבאי שלו. משפט אחד שאמר לו מפקד המחלקה שלו בטירונות, שינה ברגע אחד את כל גישתו לחיים.
זה היה בשבת אחת, שהם נשארו כמה חיילים בצבא. כל הפלוגה יצאה שבת והם נשארו לתורנות. לשמור על המאהל קראו לזה. המ"מ ישב באוהל שלו ובשלב מסוים קרא לאחד החיילים והטיל עליו לבצע משימה, ביחד עם חבריו החיילים ובאחריותו של החייל.
חצי שעה אחר-כך הוא שמע את החייל מתלונן בפני החיילים האחרים שהם לא מבצעים את הוראותיו ושהוא "אוכל אותה"...
הוא קרא לו אליו ואמר לו במילים שלו, משהו כמו: "תקשיב, לעולם אל תציג את הדברים כך ואפילו אל תחשוב כך. דבר כמנהיג, בסמכות, גם אם אלה חבריך שאתה מדבר אליהם. אל תהיה מסכן! תהיה מפקד, אחראי, בטוח בעצמך!"
זה היה מנער. ברור וחותך מזה לא יכול להיות. החייל הבין במקום שהאיש צודק. ברגע אחד הוא שינה את החשיבה שלו לתמיד. מעולם הוא לא חזר להתלונן, להתבכיין או להתמסכן. הוא לקח מאז אחריות ובכל שלב בחייו הוא הנהיג דברים בסמכות ואחריות.
אנחנו יודעים שאירוע כזה יכול וקרה לרבים וטובים. האם גם לכם? - אם לא, יתכן שעוד יקרה. קבלו את זה נכון כשזה יקרה. לאנשים המעולים האלה יש תפקיד בחיינו. תפקיד מכריע. הם מעצבים אותנו אבל אנחנו חייבים להקשיב להם ולהבין. כך נהיה מי שאנחנו רוצים להיות ולא מי שנהיה אם לא נשים לב.
הנה מגיש של תכניות הרשת המצליחות בעולם מספר כיצד משפט אחד שינה את גורלו והבנתו את החיים:
https://youtu.be/YO-hnbbK_lc
מי תרצו להיות? - ממוצעים או מצוינים?
התשובה כמובן ברורה, אבל אתם מבינים שנדרש יותר מכישרון? - כי כישרון הוא לא מספיק בחיים וגם לא פוטנציאל. מסתבר שכדי להצליח צריך תכונות והרגלים כמו מחויבות, משמעת, ידע ומוסר עבודה. יש המוני מוכשרים שלא עשו דבר עם עצמם כי לא הייתה להם התוספת הזו, של מה שצריך כדי להצליח.
הרי איך תצליחו? בעבודה קשה? - יהיו שיאמרו לכם זאת אבל כדאי שלא תאמינו להם. מצד אחד אל תתבטלו, אבל עבודה קשה אינה הפתרון ואינה הדרך להצלחה. אולי קצת כן וברמות מסוימות, אבל עדיפה עבודה טובה! - נסו לייעל ככל הניתן את העבודה שלכם, לדייק מערכות, מכשירים, אפליקציות או תוכנות, כך שיבצעו פעולות במקום המאמצים שלכם, או העבודה הקשה. נסו לנצל את יכולת המחשבה שלכם, במקום את השרירים והכוח הפיזי וכך הלאה.
אמנם מעת לעת אנשים מצליחים בזכות הכישרון והמזל ונראה שאינם עושים דבר נוסף. אבל אלו הצלחות מעטות וסביר שגם הן יתפוגגו די מהר, בשל הגישה הבטלנית והעובדה שהצלחה אחת לא יכולה להספיק בדרך כלל.
כי לרוב, רק אם אדם לוקח את הכישרון שלו ומוסיף לו עבודה יעילה, חריצות, ידע נרכש, שאיפות גבוהות, מיקוד ורצינות, יש לו סיכוי לממש את הפוטנציאל שלו ולהגיע למקומות הטובים באמת. הצלחה, מה לעשות, מחייבת מאמץ של ממש, אבל גם ידע וחשיבה והמון מעשים ופעולות שמצטרפים לדרך אליה.
ועוד דבר הוא משמעות ותרומה לעולם ולחברה שמסביבכם. בלי שום דרישות ובלי רצון להרוויח מזה - תנו לחברה עזרה וערך והציעו יד, כי בסוף תקבלו אפילו יותר משתתנו. זה מה שנקרא קרמה, אבל על כך בערך אחר.
אז מי אתם רוצים להיות - מתפלאים או מפליאים? (עברית):
https://youtu.be/v77lzH6jgWE
הרצאונת טד מעולה על הדברים שמביאים להצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/Y6bbMQXQ180
עוד קצת מוטיבציה (מתורגם):
https://youtu.be/D9jgWm0sgpw
ודוגמה מחויכת למזל ולטפשים שנתקלים בו (מתורגם):
https://youtu.be/pvSZ7J6k1us
פיטר פן (Peter Pan) הוא ילד, או ליתר דיוק דמות ספרותית של ילד שמסרב לגדול. יצר אותו הסופר הסקוטי ג'יימס בארי ב-1902 בספר "הציפור הקטנה והלבנה", אבל להצלחה הוא זכה 3 שנים אחר-כך במחזה "פיטר פן - הילד שלא רצה לגדול".
הספר על פיטר וונדי נכתב כמה שנים לאחר בכורת המחזה. ב-1950 הופק המחזמר, שאת לחניו חיבר ליאונרד ברנשטיין.
מאז הוא הפך לאחת הדמויות הספרותיות האהובות על הילדים. סרטי פיטר פן, במיוחד זה של וולט דיסני, והמחזמר עם המוסיקה של ליאונרד ברנשטיין, הפכו את דמות הילד הנצחי לאחת מהדמויות הספרותיות שיצאו מגבולות הספרות אל התרבות כולה והפכו לסוג של אייקון.
עד היום, אחת למספר שנים מועלה סיפורו של פיטר פן מחדש, אם זה בהפקות תיאטרון, בטלוויזיה או בקולנוע. באחת מהן, אגב, שילב אותו היוצר הקולנועי סטיבן שפילברג ב"הוק", בה דמותו של פיטר היא כבר כאיש מבוגר. זה ללא ספק טוויסט מעניין עבור דמות הילד שרצה להישאר ילד לעולם ולא להתבגר...
הנה סיפורו של פיטר פן (עברית):
https://youtu.be/X_WkMLqUBUA?t=20s
ביקורת משעשעת על הסרט וונדי עליו (עברית):
https://youtu.be/PJIOnHX6s8s
וסיפורו המלא והמצויר של פיטר פן (עברית):
https://youtu.be/Wv9alwH0zpA?long=yes
התבגרות
הטיול הגדול, תרמילאים, מוצ'ילרים, בק פק, גסטהאוז ועוד כל מיני מילות מפתח מגרות, מפעילות אצל רבים מאיתנו את האסוציאציות המתאימות.
לטייל בעולם, עם תרמיל על הגב ותגליות יומיומיות של אנשים, צורות חיים ומראות חדשים. כל זה מייצג חופש מוחלט, רשות לעשות ככל העולה על רוחנו ולעצור את מרוץ החיים האוטומטי. זה נעשה לטובת בחירה יומיומית וחופשית, שתלויה רק בנו. זה גם טיול למקומות רחוקים, שמוצא את מה שהכי קרוב ונוכח בחיינו - את עצמנו, כפי שאנחנו במקומות הכי עמוקים שבנו.
בחוץ לארץ נפוצה התרמילאות בגיל שאחרי סיום התיכון. צעירים ישראלים, לעומת זאת, נוהגים לצאת אליו לאחר שחרורם מצה"ל, במה שמכונה אצלנו "הטיול הגדול", או "טיול אחרי צבא", טיול שיש בו סוג של תגובת נגד ושחרור, תרתי משמע, מהלחץ והמשמעת של המסגרת הצבאית.
תרמילאים נקראים כך כי הם מטיילים עם תרמיל הגב, מה שבדרום אמריקה נקרא "מוצ'ילרו".
מנהג טיולי התרמיל נולד בשנות ה-70 והתגבר משמעותית מאז הניינטיז, שנות ה-90 של המאה הקודמת. אבל שורשיו הרבה יותר מוקדמים וקשורים בסיור הגדול, אותו מסע תיירותי גדול, שעשו צעירים מבתים עשירים במאה ה-19, סביב האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה.
כאז כן היום, זהו סוג של תיירות המתמקד במסע עצמאי ובדרך כלל ארוך, ברחבי העולם. הוא נמשך בדרך כלל חודשים אחדים, אך יש המאריכים גם לטיולים של שנה ויותר.
טיול כזה מתאפיין בדרך כלל בשיתוף חברתי עם תרמילאים אחרים, לא פעם גם לינה בחדרים משותפים ובניהול חסכוני של המשאבים האישיים.
היעדים הנפוצים בטיולי תרמיל הם מדינות דרום אמריקה, הודו, נפאל, דרום-מזרח אסיה ניו זילנד, אוסטרליה ומזרח אסיה.
תרמילאים ברחבי העולם, הם בדרך כלל צעירים, סטודנטים, או בוגרים לקראת הגיל השלישי. בארץ הם בדרך כלל צעירים שהשתחררו מצה"ל, אך יש לא פעם גם סטודנטים, צעירים לפני השירות הצבאי או אנשים שלקחו חופשה ארוכה מעבודתם.
אצלנו הטיול הוא סוג של טקס מעבר, בו משלימים צעירים את תהליך ההתבגרות הישראלי, במסלול החיים האופייני של בית ספר–צבא–הטיול הגדול–השכלה גבוהה וקריירה תעסוקתית.
#המאפיינים הבולטים של התרמילאות
טיול ארוך ולמספר יעדים - תרמילאים נוסעים למשך זמן רב ונודדים ממקום למקום, מארץ לארץ. בהודו למשל, התרמילאים הישראלים קוראים למסלול המסורתי שלהם "שביל החומוס", איך לא?
עם תרמיל על הגב - ה"בק פק" המפורסם הוא חלק מהז'אנר. שום תרמליאי שמכבד את עצמו לא יטייל עם מזוודה.
לינה באכסניות - פה ושם אפילו בבתי המקומיים אבל מילות המפתח ללינה בטיול הן הוסטלים וגסטהאוזים. אלה מקומות בהם אתה נחשף לתרמילאים מכל העולם, מתחבר, לומד, מקבל פרופורציות, טיפים, יוצר חברויות וחוויות.
תחבורה ציבורית זולה - תרמילאים משתמשים בתחבורה ציבורית או בטרמפים. זול, נגיש, חווייתי ומתחבר למקומיים.
מתחברים למקומיים - לתרמילאים עניין בהיכרות מעמיקה ובהתערות בקרב המקומיים, למידה מהם, חוויות קהילתיות וטקסים ובעיקרון - שהות בתוכם.
הנה מונטאז' של טיול של שתי תרמילאיות:
https://youtu.be/AmSvfz-o79M
בישראל יש ממש לחץ לצאת אל הטיול הגדול (עברית):
https://youtu.be/_WaBV0g_6aQ
ממראות הטיול הגדול בדרום אמריקה:
https://youtu.be/s4KCeAQIYeM
תרמילאים שעלו בטראק אל העיר מאצ'ו פיצ'ו:
https://youtu.be/78Ouaj0iLUk
יש גם דברים מפחידים בטיול הגדול (עברית):
https://youtu.be/cIWcP332GkY
מחשבות יפות ומנוסחות על הטיול הגדול ומשמעותו אל מול חיי היום יום של עכברי המירוץ שאנחנו (עברית):
https://youtu.be/ywkFeTH35hw
ובקורונה רבים מהם החליפו את חו"ל בשביל ישראל (עברית):
https://youtu.be/FNnfJXj8Z24?long=yes
לחץ חברתי (Peer pressure) הוא לחץ על אדם מקבוצת השווים, מהחברים או מהסביבה החברתית שמסביבנו. הוא זה שיביא אותנו לנהוג במהירות מסוכנת, כשהחבר'ה נוסעים איתנו, לעשן חומרים שאיננו רוצים, לשתות ולאבד את זה כשאיננו באמת רוצים בכך, ועד לבחור מקצוע או ללמוד משהו שלא מעניין אותנו, רק כי הוא נחשב...
הלחץ החברתי אפילו יגרום לנו לבחור בני זוג שלא באמת עושים לנו טוב, רק כי הם מתקבלים יפה מסביבנו והופכים למעין "תכשיטים אנושי" שנותן הרגשה שאנו מוצלחים.
הלחץ החברתי הוא גורם רגשי, חזק מאוד ומשפיע בעוצמה על בני אדם. הוא מקבל את כוחו בשל הצורך האנושי המרכזי שלנו - להיות חלק מחבורה, להיות שייך לחברה, כמו שהיונקים רוצים להיות חלק מלהקה.
איך פועל הלחץ החברתי?
בני אדם הם יצורים חברתיים. בתור שכאלה אנו נוטים "לזרום", כלומר ללכת עם הזרם ולא נגדו. כי הלחץ החברתי הוא גורם קבוע ומתוכנת בנו. הוא נוכח וחזק בראשנו, בין אם הוא מופעל על ידי חברים וקולגות מסביבנו ובין אם הוא שקט ופועל מעצם היותו שם, בראש שלנו, בתור "מה יגידו" מטריף ולוחץ שכזה.
אבל החברתיות טבועה בנו. במוח האנושי יש חוויה של עונג מ"הביחד" עם החברים.
אם יש משהו שידוע לגבי גיל ההתבגרות, הרי זו הרגישות המוגברת של מתבגרים ללחצים חברתיים. הן השינויים ההורמונאליים שגופם חווה באותו שלב בחייהם, דרך השפעת הורמוני המין של המתבגר על הפרשה בקצב מוגבר של הדופמין שבמוחם. זה אותו מוליך עצבי שאחראי על ההנאה והריגוש ושכמות הקולטנים שאחראים עליו בקליפת המוח גדלה משמעותית במהלך שנות העשרה.
וזו גם השליטה בדחפים בגיל זה. הלחץ החברתי שולט במתבגרים בגדול. אצל בנים, אגב, זה קורה אפילו יותר מאצל בנות - דברים מסוכנים נתפסים כמתגמלים יותר בקבוצת השווים, הידועה בתור החבר'ה, מה שמעלה את הסיכוי לעשותם. זה ההסבר לנטילת הסיכונים הלא הגיונית אצל המושפעים מקריאות העידוד, או השיסוי של החבר'ה...
מה שבולט לא פחות הוא שבעת קבלת החלטה רגשית, בני נוער עושים שימוש מועט במידע ומכאן קצרה הדרך לקבלת החלטה שאינה החלטה רציונלית דווקא, מה שבולט עוד יותר כשהם נמצאים בקרב בני גילם.
ואכן, במחקר מהשנים האחרונות נמצא שעצם הידיעה שבני נוער אחרים רק מתבוננים בהם כשהם משחקים במשחק מחשב למשל, גם אם אינם נוכחים במקום, הביאה בני נוער להסתכן בו ולהציג עליה בתגובה המוחית של מערכת התגמול שבמוח.
מדעי המוח מלמדים גם שכשאנו שוהים בחברה, בעת שאנו חווים זכייה, רווח, הישג או ניצחון, פועל במוחנו אזור ההנאה, שנקרא "אזור הסטריאטום". הפעילות המוחית הזו בסטריאטום, כמה לא מפתיע, לא מתרחשת כשאנו חווים את ההישג, הזכייה או הרווח הללו לבדנו.
זו ככל הנראה הסיבה שכשקורה משהו טוב בחיינו, אנו ממהרים לחגוג אותו פומבית, עם חברינו ועם כל מי שאנחנו מחשיבים ככאלה. כאן הלחץ החברתי זוכה לרגע של זיכוך ואנו מקבלים חיזוק למי שאנחנו ולמעשינו המוצלחים.
מסר (עברית):
https://youtu.be/58Sy354hT1M
כך פועל הלחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/3Xq9UcDIyJk
ניסוי שמדגים את תרומת הלחץ החברתי או פגיעתו בפרט ובהישגיו (עברית):
https://youtu.be/kO1kgl0p-Hw
דוגמה ציונית מחויכת ללחץ החברתי (עברית):
https://youtu.be/z_p_igVYbbk
דוגמה ללחץ חברתי והבנה שלו (עברית):
https://youtu.be/zcjVjZ61_iI?long=yes
והרצאה מעולה להורים - על תקשורת טובה כדרך להפחית את השפעת הלחץ החברתי אצל המתבגרים שלהם (עברית):
https://youtu.be/x_BHPnOA5p0?long=yes
הסיור הגדול (The Grand Tour), או המסע הגדול, היה מסע חינוכי פופולרי, סיור תיירותי ארוך ומנהג אצולה בקרב בני המעמד הגבוה במאה ה-18 וה-19, שהתחיל בפריז, משם לאיטליה, דרום אירופה ולא פעם גם למזרח התיכון ולעתים נדירות בארצות הברית.
לסיור הזה, טקס מעבר לא רשמי אבל סופר יוקרתי, שיכלול את האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה, יצאו בעיקר בני אצילים וצעירים ממשפחות עשירות בתקופה הוויקטוריאנית.
במאה ה-19, מאה שנה לפני שתיירות וטיולים בעולם יהפכו לפופולריים ורווחים בכל שדרות הציבור, יכולים היו רק המבוססים שבצעירים לצאת לטיול של שנתיים שלוש, ארוך ויקר.
#מטרות המסע הגדול
המסע או הסיור הגדול נועד מבחינה חברתית לחשוף את המטיילים לתרבות הקלאסית ולהיסטוריה של העולם, לפתח טעם אמנותי ואת הכישורים החברתיים והלימודיים שלהם.
הטיול סבב סביב מקומות שונים וידועים, בגדר אתרי החובה למטיילים והמסיירים בסיור הגדול הזה. היו בו אפילו שורשים קדומים וספרותיים של "מסע הגיבור" ולא מעט מהמטיילים אף ינציחו בספרים ויומנים את תגליותיהם מהסיור הגדול שעשו.
היסטורית החל הסיור הגדול עוד באמצע המאה ה-18. לשיאו הוא הגיע במאה ה-19, כשהפך לפופולרי במיוחד בקרב בני האצולה והבורגנות. בתקופה בה נולדים עשירים חדשים, בניגוד למשפחות האצולה המסורתיות, רבים מהמטיילים כך והוריהם ראו במסע היקר והממושך אמצעי להפגין את מעמדם החברתי והתרבותי הנבדל מה"עמך".
השפעתו של הסיור הגדול על החברה האירופית הייתה משמעותית. במיוחד הוא עזר להפיץ את הידע על תרבויות ותקופות אחרות, על היסטוריה, אמנות ופילוסופיה.
#גם היום
באופן מסוים, הסיור הגדול נמשך עד היום. אם זה בטיול הגדול של צעירים מכל העולם, שעובדים לפניו כדי לממן אותו. או בטיול אחרי הצבא של משוחררי ישראל מצה"ל, רגע לפני שהם נכנסים למרוץ החיים - של הרשמה ולימודים גבוהים, עבודה, זוגיות, משכנתא, משפחה וכמובן - משבר גיל הארבעים...
כאז גם היום, המסע הגדול היה ונשאר חוויה מעצבת עבור רבים מהמטיילים הצעירים. הוא סיפק להם הזדמנות להתבגר מעט, אך גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעשיר את השכלתם והיכרותם עם העולם. המסע גם סייע להם לפתח כישורים חברתיים ולימודיים, שהיו ונשארו חשובים להצלחה בחיים הבוגרים של כל אדם.
#מה כלל הסיור הגדול?
המסע החל בדרך כלל באיטליה, בה ביקרו המטיילים הצעירים באתרים ההיסטוריים דוגמת רומא, ונציה ופירנצה. הם נהנו וחוו את האמנות והתרבות האיטלקית, הן החזותית, עם ציורים ופסלים) והן את המוזיקה הקלאסית, האופרה והתיאטרון.
משם המשיכו המטיילים ההיסטוריים הצעירים ליוון. כאן הם פקדו אתרים היסטוריים כמו האקרופוליס, חורבות אתונה העתיקה, כף סוניון ועוד. בהם הם למדו והעשירו את ידיעותיהם על ההיסטוריה והתרבות היוונית הקלאסית.
המסע כלל לא פעם גם ביקור במצרים, בה פקדו המטיילים את המוזיאון הבריטי בקהיר ואת הפירמידה הגדולה של גיזה והספינקס המפורסם. הם למדו על התרבות וההיסטוריה של מצרים העתיקה.
לא פעם הסתיים המסע בירושלים, העיר הקדושה לשלושת הדתות האברהמיות. כאן ביקרו המטיילים באתרים היסטוריים כמו הר הבית, הכותל המערבי והרובעים של העיר העתיקה.
הנה הסיור הגדול של המאה ה-18 וה-19 בתקופה הווקטוריאנית:
https://youtu.be/kGu4eQ65h60
הסבר על הסיור הגדול:
https://youtu.be/BF3SJ6qkCJc
ושחזור עדכני של צעירה אירופית את הגרנד טור:
https://youtu.be/Loaylp03CsI
שבט הדזבה הוא מאחרוני השבטים בעולם, של ציידים ומלקטות. השבט משתייך לשבטי הבושמנים והוא מהשרידים האחרונים של העולם של פעם, שלפני הכפר הגלובלי, שבו אין טלוויזיה ורדיו והשפעות זרות של בני העולם המודרני על השבטים.
קבוצות קטנות של בני השבט חיות מסביב לאגם איסיי שבצפון טנזניה. הם חיים בתוך חושות מעשבים וזרדים או בתוך גזעים חלולים של עצי באובב גדולים. רק כמה מאות מבני השבט נשארו והם סובלים מתוחלת חיים קצרה ומחלות רבות. כל לבושם של בני השבט הוא פיסת עור קטנה שהם עוטים על פלג גופם התחתון.
כמו בכל שבטי הבושמנים החיים במדבר קלהארי, גם שפתם של בני ההדזבה היא שפת הקליקים. זוהי שפה שנהגית ברובה על ידי נקישות וצלילים שמושמעים בהפרדת הלשון מהחיך וקולות מצמוץ ונקישה בשפתיים - צלילים המזכירים רעשי ענפים שזזים ברוח. מקור השפה בצורך לתקשר זה עם זה בזמן הציד, מבלי להבהיל את החיות.
הנה סקירה על השבט המרתק הזה (עברית):
https://youtu.be/z7IqByjkWAY
צייד משבט הדזבה שמשמיע חיקויים של בעלי החיים שהוא צד:
http://youtu.be/AfiGUEAlVVs
ועוד סרטון קצר על בני השבט:
http://youtu.be/smz1vVlrYjI
המוח שלנו הוא פלא של ממש. מערכת העצבים שלנו, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. מרכזה הוא במוח, האיבר המנהל את גופנו כולו. תודות לגמישות של מערכת העצבים במוח, המכונה בשפה המדעית "גמישות המוח", או "נוירו פלסטיות", מערכת העצבים המוחית מסתגלת לשינויים הללו ומתרחשת הלמידה.
איך זה עובד? - "הפלסטיות של המוח" מובילה לכך שכל פעם כשאנו לומדים דברים חדשים, נוצרים נוירונים חדשים במוח. תהליך היווצרות הנוירונים זכה לשם המדעי "נוירו-ג'נסיס", מה שבתרגום חופשי משמעותו "בריאה של תאים חדשים במוח".
אבל ה"נוירו ג'נסיס" הוא לא התהליך המוחי המשמעותי היחיד שמתרחש במוח בעת הלמידה. יש תהליך נוסף ומרתק שנקרא "חיווט מחדש" (Brain Rewire). במהלכו נוצרים בין הנוירונים שבמוח חיבורים חדשים. החיבורים הללו נוצרים בסינפסות, אותם צמתים שמחברים בין הנוירונים. אגב, בסינפסות אין חיבור של ממש או מגע בין הנוירונים. הסינפסות פשוט מאפשרות מעבר של אותות חשמליים וחומרים כימיים בין הנוירונים. הן מאפשרות למוח לפעול כמכונה משומנת של למידה ו"שינוי החיווטים" במוחנו הוא בעצם הלמידה, כפי שהיא משתקפת בו.
הלמידה המתמדת מבצעת שינוי ופיתוח מתמיד של החיווטים במוח ואחראית לגידול ביכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתפתחותן. בעבר סברו מדעני המוח שעם הזקנה מתקבעת רשת הנוירונים שבמוחנו ואנשים מבוגרים מדי לא יכולים להשתנות או ללמוד דברים חדשים ומשמעותיים. כיום המחקרים מדווחים שזה פשוט לא נכון. הלמידה והשינוי המוחי, שינוי ההרגלים, חידוד ואימון המוח - כל אלה מתקיימים ואפשריים בכל גיל.
כי בכל גיל מתפתחת יכולת החשיבה שלנו. אך כך גם היצירתיות, יכולת פתרון הבעיות, ההתמודדות שלנו עם העולם והיכולת לנהל משברים שנקרים בדרכנו.
אדם לומד, בכל גיל ומצב, הוא אדם חי, בריא ומוצלח יותר. אבל הוא גם חד, מעניין, מאריך חיים וחי באיכות חיים טובה יותר. אדם מבוגר ולומד חשוף הרבה פחות למחלות שהן תוצר של הזדקנות המוח, כמו אלצהיימר ופרקינסון והוא גם נוטה ליהנות מזקנתו הרבה יותר.
למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצי מדע וערוצים איכותיים ומעולים ללמידה. האינטרנט מוצף בהרצאות, ידע, סרטים תיעודיים מעולים ואינספור אפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, כשהכל מפיהם של אנשים חכמים ומדהימים, מכל תחום מדעי או מקצועי ומכל מקום בעולם.
דואגים לסבא וסבתא? - אתם אפילו מוזמנים להציע להם להצטרף לאתגר היום שלנו באאוריקה ועם הזמן אולי גם ללמוד עד שיגיעו לתואר הדוקטורט שלנו לילדים (כמה שזה נשמע משעשע, אנחנו מתייחסים לילדים בדיוק כמו למבוגרים).
הנה תהליך החיווט מחדש של הנוירונים:
https://youtu.be/8ARooFFot94
הנוירופלסטיות, או "גמישות המוח" היא שמאפשרת במוח את החיווט מחדש (עברית):
https://youtu.be/OOY3niRvehc
עוד על גמישות המוח שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/dwyWDPIyZO0
הרצאת טד על הלמידה המופלאה והמוח (מתורגם):
https://youtu.be/LNHBMFCzznE?long=yes
והנוירופלסטיות שמאפשרת למדיטציה ויוגה לשנות ממש את מוחנו (מתורגם):
https://youtu.be/m8rRzTtP7Tc?long=yes
האם מתח יכול לגרום לפצעונים?
הפצעונים יכולים להיגרם ממתח או לחץ גדול. הפחד או הלחץ הוא תגובה גופנית לסכנה. כשאנו פוחדים או חוששים מאד, גורמים לנו הורמוני לחץ להתמודד מול הסכנה, בלחימה נגדה או בבריחה ממנה.
אבל כשאיננו יכולים להילחם או לברוח מקשיים שאנו חווים, אותו הורמון לחץ שנקרא קורטיזול, מצטבר בגוף ומשפיע על בריאותנו. הורמוני הלחץ מגבירים את הדלקות בגוף, מחלישים את המערכת החיסונית והופכים אותנו רגישים לזיהומים. כך גופנו מתקשה יותר להילחם בחיידקים שגורמים לנו לפצעונים בעור ומגבירים את ייצור השומן בעורנו.
כך שכן - לחץ ומתח מגדילים את הסיכוי לפצעונים בפנים ובגוף.
הנה האקנה:
https://youtu.be/ue0uX-Eq19E
הקשר בין מתח ולחץ לפצעונים (מתורגם):
http://youtu.be/qz1FKi6z4Fc?t=14s
הכימיה של האקנה:
https://youtu.be/vy6KX5bZOg0
ויש כל מיני שיטות שמתיימרות לפתור את בעיית פצעוני האקנה:
https://youtu.be/dEJo4Bq6100
הפצעונים יכולים להיגרם ממתח או לחץ גדול. הפחד או הלחץ הוא תגובה גופנית לסכנה. כשאנו פוחדים או חוששים מאד, גורמים לנו הורמוני לחץ להתמודד מול הסכנה, בלחימה נגדה או בבריחה ממנה.
אבל כשאיננו יכולים להילחם או לברוח מקשיים שאנו חווים, אותו הורמון לחץ שנקרא קורטיזול, מצטבר בגוף ומשפיע על בריאותנו. הורמוני הלחץ מגבירים את הדלקות בגוף, מחלישים את המערכת החיסונית והופכים אותנו רגישים לזיהומים. כך גופנו מתקשה יותר להילחם בחיידקים שגורמים לנו לפצעונים בעור ומגבירים את ייצור השומן בעורנו.
כך שכן - לחץ ומתח מגדילים את הסיכוי לפצעונים בפנים ובגוף.
הנה האקנה:
https://youtu.be/ue0uX-Eq19E
הקשר בין מתח ולחץ לפצעונים (מתורגם):
http://youtu.be/qz1FKi6z4Fc?t=14s
הכימיה של האקנה:
https://youtu.be/vy6KX5bZOg0
ויש כל מיני שיטות שמתיימרות לפתור את בעיית פצעוני האקנה:
https://youtu.be/dEJo4Bq6100
