איך נולד השיר "הקיץ האחרון" של שפיות זמנית?
"הקיץ האחרון" הוא להיטם הגדול ולטעות רבים גם היחיד של להקת "שפיות זמנית" הישראלית. זה לא מדויק, כי ללהקה היו שני אלבומים וכמה להיטים, אך הצלחתו העצומה של השיר הזה האפילה על כל שאר יצירות הלהקה ואיכשהו הם קיבלו תדמית של "להקה של שיר אחד" (One hit wonder).
השיר, שיצא לרדיו באוקטובר 1990, נכתב על ידי גיטריסט הלהקה, מקס גת-מור (Max Gat-Mor), שגם הלחין והפיק אותו. גת-מור כתב והלחין את השיר כשהיה בן 15 בלבד ולדבריו השיר נכתב בתוך רבע שעה.
מילות השיר בולטות במילותיהן העצובות, המדברות על פרידה כואבת, מוות ועתיד של אבלות. הבית הראשון נפתח במילים "זה הקיץ האחרון שלי אתכם, עם הגשם הראשון אני אעלם", והבית השני במילים "אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים, אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים...".
יש שפירשו את מסר השיר כדיכאוני ואובדני. בשנות ה-90 גת-מור התייחס לפירוש זה ואמר שלא כך הדבר. ועדיין, הדובר בשיר פונה אל שומעיו במילות פרידה מהחיים, מבטא רצון לחוות חוויות ולחקור את העולם הפיזי והמטאפיזי, "לדעת אם יש צורות חיים אחרות", או השורה מכמירת הלב ולגלות "אם המתים ממשיכים לחיות". הוא מבין שסופו קרב ושעם "הגשם הראשון" הוא ייעלם. השיר מסתיים במסר למתאבלים בעתיד: "תעצמו את העיניים כל גשם ראשון ותחשבו עלי". מה אלה אם לא דיכאון?
ויש שורה אחת בשיר "אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם" שמצטטת את התשובה המפורסמת של מטפס ההרים הטראגי ג'ורג' מלורי (George Mallory). כשהוא נשאל על ידי עיתונאי מדוע הוא כה להוט לטפס על הר האוורסט. ענה מלורי "כי הוא שם". התשובה הזו נגעה ככל הנראה לליבו של גת-מור והיא שולבה בשיר.
אגב, מלורי ועוזרו נספו על ההר הגבוה בעולם, במהלך הניסיון השלישי לכבוש אותו. דוווקא אדווין הילארי היה זה שהצליח לכבוש ראשון את האוורסט.
מכל מקום, שיר כזה יכול היה להיכתב דווקא על ידי נער צעיר כל כך, שחש הכול בעוצמות. חבר בלהקת שפיות זמנית שהכיר את גת-מור בתקופה שכתב את השיר אמר שאין לו מושג מדויק מה השפיע עליו ושהוא לא זוכר שגת-מור היה דיכאוני במיוחד בתקופה ההיא. רק בראיון טלוויזיה, 30 שנה אחרי, מקס הודה שהתבגרות לא פשוטה, מצב רוח ירוד והמצב של המשפחה בבית תרמו לבסיס האווירה הדכאונית שהולידה את השיר.
אז יש שיר וגם להקה, שהוקמה רשמית לקראת השתתפות בתחרות "רוק בירוק" שנערכה אז ברעננה. הם הופיעו בתחרות עם השיר "הקיץ האחרון" וזכו בתחרות במקום הראשון. הפרס היה להקליט את הסינגל באולפן.
תקליט השדרים יצא לרדיו באוקטובר 1990. הוא זכה להצלחה מיידית ועצומה והושמע ללא הרף בכל תחנות הרדיו. ההצלחה הייתה בלתי נתפסת. "הקיץ האחרון" שהה במצעד הפזמונים של רשת ג' במשך 52 שבועות, מתוכם שבועיים במקום הראשון. זה הישג שאף שיר ישראלי לא הגיע אליו. "אהבה קצרה" של מאיר בנאי, שצעד 43 שבועות במצעד הוא היחיד שהתקרב.
בהמשך זכה "הקיץ האחרון" בתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי לשנת 1991. הלהקה, אגב, סיפרה שטכנאי האולפן שהקליט להם את השיר אמר שהוא מדכא וארוך מדי ולא ישדרו אותו....
אז כן, מעולם לא נראתה בישראל הצלחה כה גדולה לשיר בכורה של אמן או להקה כלשהם. המדהים הוא שהשיר הזה עבר כל להיט של גדולי האמנים בתולדות הפופ והרוק בישראל.
במהלך מלחמת המפרץ, שפרצה 3 חודשים אחרי, הפך השיר המלנכולי לפסקול המצב. הוא הלם את התחושות האפוקליפטיות והפחדים שאחזו בישראלים רבים אז, לנוכח המלחמה והאירועים חסרי התקדים שבה. זה היה הקיץ האחרון בחורף ההוא, עם הצתת בארות הנפט בכוויית, טילים שנופלים על מדינת ישראל ואזרחים שמסתגרים בחדרים אטומים כשהם עוטים מסכות אב"כ דיסטופיות.
השיר היה לשיר הנושא של אלבומה הראשון של הלהקה, שיצא בסוף 1991 בחברת "פונוקול".
הלהקה הוציאה שני אלבומים בסך הכל ואלבומיהם לא הצליחו במיוחד. הצלחתו העצומה של "הקיץ האחרון", ביחס לשירים האחרים של הלהקה, יצרה לה בטעות תדמית ציבורית של להקה של להיט אחד (one-hit wonder), על אף שהיו לה להיטים נוספים שהצליחו - גם אם נשכחו.
הלהקה התפרקה ב-1995, אך התאחדה לביצוע "הקיץ האחרון", באופן חד פעמי ב-12 בנובמבר 1995. זה היה בעצרת הזיכרון ליצחק רבין, בדיוק שבוע לאחר הרצח.
סולנית הלהקה הייתה מירית ליבה (Mirit Liba). היא הצטרפה ללהקה לאחר שחבריה לא רצו לשיר. הם שמעו אותה שרה בטקסים בבית הספר והציעו לה להצטרף. ביצועה וקולה האקספרסיבי היו מרכיב מרכזי בעוצמתו והצלחתו של השיר. אחרי פירוק הלהקה, מירית עברה לעבוד בהייטק. מקס גת-מור הוציא אלבום סולו ב-1999 שלא הצליח ובהמשך עבר לעסקים.
במאי 2025, והיא בת 54, הלכה מירית לעולמה כתוצאה מאירוע מוחי שעברה. השיר "הקיץ האחרון", שכל כך נוכח בטקסי זיכרון, אזכרות ובשידורי הרדיו של ימי הזיכרון הלאומיים שלנו, קיבל עוד רובד של משמעות כואבת הקשורה לאובדן ופרידה. זה תפקידו כאבן דרך בזיכרון הישראלי.
"הקיץ האחרון" הוא להיטם הגדול ולטעות רבים גם היחיד של להקת "שפיות זמנית" הישראלית. זה לא מדויק, כי ללהקה היו שני אלבומים וכמה להיטים, אך הצלחתו העצומה של השיר הזה האפילה על כל שאר יצירות הלהקה ואיכשהו הם קיבלו תדמית של "להקה של שיר אחד" (One hit wonder).
השיר, שיצא לרדיו באוקטובר 1990, נכתב על ידי גיטריסט הלהקה, מקס גת-מור (Max Gat-Mor), שגם הלחין והפיק אותו. גת-מור כתב והלחין את השיר כשהיה בן 15 בלבד ולדבריו השיר נכתב בתוך רבע שעה.
מילות השיר בולטות במילותיהן העצובות, המדברות על פרידה כואבת, מוות ועתיד של אבלות. הבית הראשון נפתח במילים "זה הקיץ האחרון שלי אתכם, עם הגשם הראשון אני אעלם", והבית השני במילים "אני איש של חורף בין אלפי אנשי ים, אך בחורף הזה כבר לא אהיה קיים...".
יש שפירשו את מסר השיר כדיכאוני ואובדני. בשנות ה-90 גת-מור התייחס לפירוש זה ואמר שלא כך הדבר. ועדיין, הדובר בשיר פונה אל שומעיו במילות פרידה מהחיים, מבטא רצון לחוות חוויות ולחקור את העולם הפיזי והמטאפיזי, "לדעת אם יש צורות חיים אחרות", או השורה מכמירת הלב ולגלות "אם המתים ממשיכים לחיות". הוא מבין שסופו קרב ושעם "הגשם הראשון" הוא ייעלם. השיר מסתיים במסר למתאבלים בעתיד: "תעצמו את העיניים כל גשם ראשון ותחשבו עלי". מה אלה אם לא דיכאון?
ויש שורה אחת בשיר "אני רוצה לטפס על ההרים כי הם שם" שמצטטת את התשובה המפורסמת של מטפס ההרים הטראגי ג'ורג' מלורי (George Mallory). כשהוא נשאל על ידי עיתונאי מדוע הוא כה להוט לטפס על הר האוורסט. ענה מלורי "כי הוא שם". התשובה הזו נגעה ככל הנראה לליבו של גת-מור והיא שולבה בשיר.
אגב, מלורי ועוזרו נספו על ההר הגבוה בעולם, במהלך הניסיון השלישי לכבוש אותו. דוווקא אדווין הילארי היה זה שהצליח לכבוש ראשון את האוורסט.
מכל מקום, שיר כזה יכול היה להיכתב דווקא על ידי נער צעיר כל כך, שחש הכול בעוצמות. חבר בלהקת שפיות זמנית שהכיר את גת-מור בתקופה שכתב את השיר אמר שאין לו מושג מדויק מה השפיע עליו ושהוא לא זוכר שגת-מור היה דיכאוני במיוחד בתקופה ההיא. רק בראיון טלוויזיה, 30 שנה אחרי, מקס הודה שהתבגרות לא פשוטה, מצב רוח ירוד והמצב של המשפחה בבית תרמו לבסיס האווירה הדכאונית שהולידה את השיר.
אז יש שיר וגם להקה, שהוקמה רשמית לקראת השתתפות בתחרות "רוק בירוק" שנערכה אז ברעננה. הם הופיעו בתחרות עם השיר "הקיץ האחרון" וזכו בתחרות במקום הראשון. הפרס היה להקליט את הסינגל באולפן.
תקליט השדרים יצא לרדיו באוקטובר 1990. הוא זכה להצלחה מיידית ועצומה והושמע ללא הרף בכל תחנות הרדיו. ההצלחה הייתה בלתי נתפסת. "הקיץ האחרון" שהה במצעד הפזמונים של רשת ג' במשך 52 שבועות, מתוכם שבועיים במקום הראשון. זה הישג שאף שיר ישראלי לא הגיע אליו. "אהבה קצרה" של מאיר בנאי, שצעד 43 שבועות במצעד הוא היחיד שהתקרב.
בהמשך זכה "הקיץ האחרון" בתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי לשנת 1991. הלהקה, אגב, סיפרה שטכנאי האולפן שהקליט להם את השיר אמר שהוא מדכא וארוך מדי ולא ישדרו אותו....
אז כן, מעולם לא נראתה בישראל הצלחה כה גדולה לשיר בכורה של אמן או להקה כלשהם. המדהים הוא שהשיר הזה עבר כל להיט של גדולי האמנים בתולדות הפופ והרוק בישראל.
במהלך מלחמת המפרץ, שפרצה 3 חודשים אחרי, הפך השיר המלנכולי לפסקול המצב. הוא הלם את התחושות האפוקליפטיות והפחדים שאחזו בישראלים רבים אז, לנוכח המלחמה והאירועים חסרי התקדים שבה. זה היה הקיץ האחרון בחורף ההוא, עם הצתת בארות הנפט בכוויית, טילים שנופלים על מדינת ישראל ואזרחים שמסתגרים בחדרים אטומים כשהם עוטים מסכות אב"כ דיסטופיות.
השיר היה לשיר הנושא של אלבומה הראשון של הלהקה, שיצא בסוף 1991 בחברת "פונוקול".
הלהקה הוציאה שני אלבומים בסך הכל ואלבומיהם לא הצליחו במיוחד. הצלחתו העצומה של "הקיץ האחרון", ביחס לשירים האחרים של הלהקה, יצרה לה בטעות תדמית ציבורית של להקה של להיט אחד (one-hit wonder), על אף שהיו לה להיטים נוספים שהצליחו - גם אם נשכחו.
הלהקה התפרקה ב-1995, אך התאחדה לביצוע "הקיץ האחרון", באופן חד פעמי ב-12 בנובמבר 1995. זה היה בעצרת הזיכרון ליצחק רבין, בדיוק שבוע לאחר הרצח.
סולנית הלהקה הייתה מירית ליבה (Mirit Liba). היא הצטרפה ללהקה לאחר שחבריה לא רצו לשיר. הם שמעו אותה שרה בטקסים בבית הספר והציעו לה להצטרף. ביצועה וקולה האקספרסיבי היו מרכיב מרכזי בעוצמתו והצלחתו של השיר. אחרי פירוק הלהקה, מירית עברה לעבוד בהייטק. מקס גת-מור הוציא אלבום סולו ב-1999 שלא הצליח ובהמשך עבר לעסקים.
במאי 2025, והיא בת 54, הלכה מירית לעולמה כתוצאה מאירוע מוחי שעברה. השיר "הקיץ האחרון", שכל כך נוכח בטקסי זיכרון, אזכרות ובשידורי הרדיו של ימי הזיכרון הלאומיים שלנו, קיבל עוד רובד של משמעות כואבת הקשורה לאובדן ופרידה. זה תפקידו כאבן דרך בזיכרון הישראלי.
