» «
חגים
איך משחקים "נר לי דקיק" בחנוכה?



משחק המתאים לחג חנוכה:

חומרים: נרות חנוכה, חוט תפירה, בקבוקים או כוסות.

תחרות בין 2-4 ילדים, לכל ילד קושרים סביב מותניו חוט שבקצהו נר חנוכה (המופנה לכיוון הישבן).

הילדים מתחרים ביניהם מי ישחיל את הנר לבקבוק יותר מהר, ללא עזרת ידיים.

לילדים צעירים יותר ניתן לשים כוסות במקום בקבוקים.
שמחת תורה
מהו חג שמחת תורה?



חג שמחת תורה חל מיד עם תום שבעת ימי חג הסוכות. מציינים בו את סיום הקריאה התורה, לאחר שנה שלמה ואת תחילת הקריאה של התורה מחדש. זהו חג שמסמל את ההמשכיות של הקריאה בתורה והקשר של עם ישראל לתורתו.

5 חומשים לתורה ובכל אחד מחומשי תורה יש כמה פרשות. בכל שבת לאורך השנה קוראים את אחת הפרשות והיא מכונה פרשת השבוע. בתום שנה מסכמים המתפללים את כל הפרשות שבחומשי תורה.

בשמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה שבתורה. מיד עם סיומה, עדיין בחג שמחת תורה, מתחילים המתפללים לקרוא מחדש את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת "בראשית".


הנה סרטון שמסביר על חג שמחת תורה:

http://youtu.be/wfjMwNPOqWU


לגיל הרך - רינת ומימי מספרות על שמחת תורה:

http://youtu.be/SQkQfWs5GEA


ותכנית טלוויזיה של ״דוד גילי״ על שמחת תורה:

https://youtu.be/WLmBSDAssFk?long=yes
גפילטע פיש
מה הסיפור של הגפילטע פיש?



הוא המאכל היהודי עם יחסי הציבור הכי גרועים בעולם. חצי מאיתנו מתים עליו והחצי השני לא מסוגל לאכול אותו. והאמת - איך אפשר להתחבר לקציצה מתוקה, בגוון דהוי ספק אפור, שמעליה ניצבת פרוסת גזר עלובה ומעט ג'לי רוטט, שמקורו מהראש והעור של הדג?

אבל רבים מתחברים בכל זאת לגפילטע פיש, הדג הממולא. כי בכל ראש שנה יהודית הוא הגורם הישיר לאכילתם של כמעט 2,000 טונות של קרפיונים!

מקור השם "גפילטע פיש" הוא מגרמנית או מאידיש, שתי שפות קרובות. הדגים הממולאים מגיעים במקור מגרמניה של ימי הביניים והמילה "גפילטע" משמעותה ביידיש "ממולא".

כך או כך, יתכן שמקור הגפילטע פיש והמצאתו, נבעו מצד אחד מהעוני של יהודי מזרח אירופה ומצד שני מגודל משפחותיהם רבות-הנפשות. שכן, בניגוד לבשר עוף או בקר בשבת, הדגים היו זולים מאד. כשצריך להאכיל משפחה גדולה, הם היו אז פתרון מצוין ליהודים, אלמלא המתמטיקה של חלוקת הדג הייתה בעייתית. כי שכשמחלקים דג אחד למשפחה שלימה וגדולה, לא נשאר הרבה לכל אחד. אבל טחינה של הדג, והוספת מעט לחם ועוד קצת בצל לעיסת בשר הדג, יכולים להפוך את המנה לקציצה, קציצות רבות, וכך זוכה כל אחד למנה ראויה בגודלה ובעיקר משביעה.

העניין הכלכלי הוא חשוב, אבל יש גם סיבה דתית לכך ויש אומרים שאף חשובה הרבה יותר - בשבת יש מצווה לאכול דג. המנהג אומר "האוכל דג ביום ד"ג (3+4 בגימטריה הם 7=שבת) ניצל מ'ד"ג' - דין גיהנום. היהודים אכן רצו לקיים את המנהג אך מכיוון שדג נחשב פעמים בחזקת תולעים, ואלה אינן כשרות למאכל, נמצא הפתרון - כשטוחנים את התולעים, הן כבר אינן נחשבות "בריה" ומכאן שאין איסור לאכול אותן. כמובן שמדובר בתולעים שלא ניתן להבחין בהן ולהוציא אותן מהדג.


והנה הסיפור של הגפילטע פיש ותולדותיו:

https://youtu.be/d1OpOx8qoZ4


מאמא לבת עוברת אמנות הגפילטע פיש:

https://youtu.be/WTR9LKKBZtg


כך מכינים גפילטע פיש תוך דקה:

https://youtu.be/rwMj5aAE8b8


ומתכון גפילטע פיש רגוע:

https://youtu.be/GNf83W9FaCM
יום העצמאות
מהו יום העצמאות?



יום העצמאות הוא חג יסוד מדינת ישראל,החג הלאומי של ישראל והיום שבו שמחים אזרחי ישראל על הגשמת חלום בן אלפיים שנה, לחזור ולחיות במדינה משלנו.

ביום העצמאות מתקיימים בכל שנה טקסים רבים ומגוונים, ביניהם טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, מטס יום העצמאות, פתיחת בית הנשיא לאזרחי המדינה וחגיגות ערב יום העצמאות, שמתקיימות בערים רבות בישראל.

יום העצמאות נחוג בתאריך ה' באייר, מיד אחרי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ה' באייר הוא יום ההכרזה ההיסטורית על הקמת מדינת ישראל, בסיום המנדט הבריטי.

ביום ה' באייר תש"ח, ב-14 למאי 1948, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינה יהודית, החא מדינת ישראל. טקס ההכרזה נערך בבית דיזנגוף שבתל-אביב. משסיים בן גוריון לקרוא את "מגילת העצמאות", מסמך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הוא חתם עליה ביחד עם חברי מועצת העם.

"מגילת העצמאות" כללה תיאור של תולדות העם היהודי והמאבק היהודי לחידוש החיים המדיניים שלנו, תוך ניסיונות בלתי פוסקים לקבל הכרה בין-לאומית בזכות זו. בן גוריון גם הכריז על העקרונות שינחו את מדינת ישראל.


הנה ריקודי יום העצמאות ברחובות הערים:

https://youtu.be/gGKfzB602jQ


זיקוקי דינור ביום העצמאות:

https://youtu.be/4uaNAiH1D1c


מטס יום העצמאות שמתקיים בכל שנה על ידי חיל האוויר:

https://youtu.be/AK6nv1ujhSw


חברות הטיס הישראליות:

https://youtu.be/61HmpJsK2CA


הנה בחיוך ומחשבה על יום העצמאות שלפני החורבן:

https://youtu.be/j6f1PVQyMCk


והנה תכנית של "חג שמח" על יום העצמאות:

https://youtu.be/kuG2POZ9sSE?long=yes

חגים

חנוכה
למה חוגגים את חג החנוכה?



את חג החנוכה חוגגים לזכר נצחונם של החשמונאים על היוונים. הניצחון שחרר את היהודים מהשעבוד של היוונים ומהגזרות שגזרו היוונים עליהם. בעקבות הניצחון חזר בית-המקדש לפעול.

את החג חוגגים במשך 8 ימים מפני שלא נמצא בבית המקדש שמן, כדי להדליק את מנורת הזהב. אך לפתע, כשמצאו החשמונאים פך קטן של שמן, נעשה נס והשמן המועט שבו הספיק לשמונה ימים.


הנה ההסבר על הסיבות המוכרות והעמוקות יותר לחוג את חג החנוכה:

http://youtu.be/KlmKQkjZIFo


סיפור ופעילויות עם צלליות לילדים בחנוכה:

http://youtu.be/qrfpKg-WHgA


שיר לחנוכה:

http://youtu.be/6vClC6bQG48
ראש השנה
איך חוגגים את ראש השנה ומה מנהגי החג?



בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.

יש בראש השנה כנה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב". גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון".


הנה סימני ראש השנה:

https://youtu.be/Myj0zluviC0?t=14m50s&end=18m46s


פרק מתכנית ילדים על ראש השנה ושאר חגי תשרי:

http://youtu.be/N_3w-msRKYA


והנה שיחה עם פעוטות על מנהגי החג:

http://youtu.be/HJPYPiNjxCs


מנהג התשליך:

https://youtu.be/bsjbUg80zTI


תשליך של חרדים:

https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
חנוכה
מהו סיפור החנוכה?



צבא אנטיוכוס היווני כבש את ירושלים. היוונים השתלטו גם על בית המקדש, המקום הכי קדוש ליהודים. הם ביקשו להפוך את היהודים ליוונים והכניסו לבית המקדש פסלים של אלילים יווניים.

ה"מכבים", ראשי תיבות של: מי כמוך באלים ה', חבורה נועזת של יהודים אמיצים ונאמנים, הביסה את הצבא היווני החזק, אולי הצבא החזק בעולם באותה תקופה. הם גירשו את היוונים מהארץ וכבשו מחדש את בית המקדש שבירושלים. כשרצו להחזירו לקדושה ולהדליק את המנורה של בית המקדש, הם מצאו רק כד שמן זית אחד שניצל מהטומאה שהכניסו היוונים לבית המקדש.

נס החנוכה היה שהכמות הקטנה של השמן שבכד הקטן, כמות שהייתה אמורה להספיק רק ליום אחד, דלקה במשך 8 ימים שלמים, עד שהצליחו היהודים להכין שמן טהור מחדש.


הנה סיפור החנוכה המצויר מפי ילד יהודי מהתקופה:

http://youtu.be/G40SlkmZkqU


ובעברית זה קצת שונה...

https://youtu.be/WU9GQ4Vz658


וסרט קצר על הסיפור ההיסטורי של חג החנוכה:

http://youtu.be/KGPCpOrf24w
ארבעת המינים
מה המשמעות של ארבעת המינים?



ארבעת המינים המייצגים את אחדות ישראל הם לולב, אתרוג, הדס וערבה. מברכים על 4 המינים הללו בחג הסוכות. ארבעת המינים מייצגים ארבעה טיפוסים שונים של יהודים בעם ישראל ובחברה היהודית. אלו סוגי אנשים שמשלימים זה את זה והם כל עם ישראל, על הטיפוסים שבו.

כל אחד מארבעת המינים מייצג טיפוס אחר בעם ישראל:

לאתרוג יש טעם וגם ריח. הוא מסמל את תלמידי החכמים, היהודים שגם יודעים תורה וגם מקיימים מצוות ומעשים טובים.

לולב יש לו טעם (הוא פרי התמר) אך אין לו ריח. יהודים שאמנם יודעים את התורה, אך אינם עוסקים במעשים טובים.

הדס הוא ריחני אך הוא ללא טעם. אלו מי שעושים מצוות אבל אינם יודעים תורה.

הערבה היא ללא טעם וללא ריח. אלו הם מי שגם לא למדו תורה וגם לא עושים מצוות ומעשים טובים.


הנה שוק 4 המינים השוקק חיים לפני החג:

https://youtu.be/wmC94pvnqtY


הנה הדרך לבחור את ארבעת המינים לסוכה:

http://youtu.be/h6s5vPeOIB0


שיר על ארבעת המינים:

https://youtu.be/cWE5P3tLkDc


סרטון לילדים על ארבעת המינים והפגישה שלהם בסוכות:

http://youtu.be/SXvp-bxqVFQ


פרסום הנס
מהו פרסום הנס של חג החנוכה?



בחנוכה נוהגים המאמינים היהודים להדליק נר חנוכה במתקן זכוכית על פתח הבית מבחוץ או לפחות בקרבת החלון בדירה, כך שהחנוכיה תבלוט ותיראה מבחוץ, מרשות הרבים. הסיבה לכך היא "פרסום הנס", כלומר להציג ברבים את נס החנוכה, כדי להזכירו לכל העוברים והשבים שמביטים אל החלון.

מצוות פרסום הנס של חנוכה היא כה חשובה שהמצווה מחייבת לתת צדקה לנזקקים, כדי שיוכלו גם העניים לקיים את מצוות נרות החנוכה ולפרסם את הנס.


הנה פרסום הנס ברובע היהודי בירושלים:

http://youtu.be/qRrNvvXRqwY


ההדרכה באנגלית להדלקת החנוכיה מדריכה לפרסם את הנס ליד החלון:

http://youtu.be/ZAj3lPdnLbA


וגם זה סוג של פרסום נס חנוכה - החנוכיה הגדולה בעולם שנוצרה כולה ממנופים:

http://youtu.be/YX1aZe2Rsx4


ובהולנד:

https://youtu.be/y_tVE3IqD7U
למה חוגגים את חג השבועות?



חז"ל ראו בחג השבועות את חג מתן תורה, אבל החלק המשמעותי בו הוא זה החקלאי. שכן חג השבועות הוא חג הקציר או כמו שכונה לעתים במקרא "יום הביכורים".

בחג השבועות נהוג לאכול מאכלי חלב וגבינה. נהוג גם לקרוא בבתי הכנסת את מגילת רות, לפני קריאת התורה. אבל בראש ובראשונה התחדש בהתיישבות העובדת בארץ מנהג הבאת הביכורים מפרי האדמה ובהמשך גם התעשייה והענפים השונים.

גם בבתי הספר נהוג שכל ילד מביא טנא עם ירקות ופירות. בעבר הייתה התמורה קודש לקרן הקיימת. בין השאר התחדשה המסורת של שבעת המינים - כל מיני הפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל ושבימים עברו הובאו כביכורים לבית המקדש.


הנה חגיגת חג השבועות:

http://youtu.be/BtL5Hgn3GlY


הנה מנהג הביכורים:

https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU


חג שבועות כפי שנחגג לפני 80 שנה:

http://youtu.be/kmNBaznx3CE
מהן תולדות הסופגניה?



לא ברור היכן נולדו הסֻפְגָּנִיות (Sufganiyot) אבל נראה שמדובר באחד המאכלים העתיקים, שגילם הוא כגיל הטיגון. הרי בצק הסופגניה הוא אותו בצק שמשמש ללחמניה או ללחם, אבל אם האחרונים נאפים בתנור הרי שהסופגניה מטוגנת בשמן וסופגת אותו, רמז למקור שמה.

כמעט כל מטבח יספר שהסופגניה נולדה אצלו. עדויות לסופגניות כלשהן נמצאו כבר אצל היוונים והרומאים. אבל מבחינת הסגנון שלה, הסופגנייה היהודית נלקחה כנראה מהמטבח הגרמני, שבו היא נקראת "בֵּרְלִינֶּר". סופגניות מקבילות יש בכל רחבי העולם הישן. בדרום גרמניה יש את ה"קראפפן", שפירושו "עוגת מחבת". הסופגנייה הגרמנית נראית ממש כמו הסופגנייה שלנו, גם אם היא לעיתים קטנה ממנה, אבל תמיד יש את הריבה שבמרכזה, או קרם מתוק אחר. גם אבקת הסוכר שמעליה מסגירה את ההשראה לסופגניות שלנו.

אבל הסופגניה שאנו מכירים לא נולדה בגרמניה. סופגניות מקבילות, בצורות שונות ומשונות אבל כמעט תמיד מגולגלות בסוכר או עם אבקת הסוכר מעליהן, ניתן למצוא כאלה במדינות רבות. בספרד היא נקראת "צ'ורוס", בסלובניה "קרוף", במרוקו ובטוניס יש את הספינג', באלג'יר את ה"קפאף", במזרח התיכון נאפות ה"עוואמה", שהן סופגניות זעירות וספוגות בסירופ דבש. מיני סופגניות יש גם בתורכיה, יוון, איראן ועד לאתיופיה ול"אנדונטס" היפאני הן הגיעו. אפילו לארצות הברית הובא השמנוני והמתוק הזה, על ידי המתיישבים ההולנדים והגרמנים שהגיעו לניו אינגלנד עם מה שיהפוך ל"דוֹנַאטְּס", הסופגניות המצופות והמתוקות להפליא, עם החור בסגנון "עדות הבייגלה".

בהונגריה של המאה ה-16 מופיעות כבר עדויות על קיומה המוקדם של מה שתיקרא בה "פרשנגי פאנק" והיא תיאכל בתקופת הקרנבל (פרשנגי בהונגרית).

מצד אחר מסתובבת אגדה על טבחית אוסטרית שהפילה במאה ה-17 חתיכה של בצק שמרים לתוך סיר מלא בשמן רותח ויצרה בטעות את הסופגנייה הראשונה. כך או כך, בנדודיה לאורך האימפריה האוסטרו-הונגרית הגיעה הסופגנייה המדושנת העונג, השמן והריבה, עד לגרמניה ומשם, ממש כמו אוזני-המן שבאו מאותה סביבה, היישר אלינו, היהודים. לנו התאים מנהג הסופגנייה במיוחד בזכות השמן, שעל פי האגדה לא נגמר בחנוכה...

בעברית היא נקראת סופגנייה, על שום שמן הטיגון הרב שהיא סופגת לתוכה. מקור המילה "סופגן" הוא מהמילה היוונית "סְפּוֹנְגוֹס" שמשמעותה "ספוג".


הנה תולדות הסופגניות:

https://youtu.be/nE9iP71pnNU


הכנה מהירה של סופגניות:

https://youtu.be/XGR3q7NEUls


סיפורן של הסופגניות היהודיות:

https://youtu.be/XsoM2DO-XNg


הדונאט האמריקאי, שגם הוא בא מאירופה:

https://youtu.be/Eok6_EksV_8?t=19s


הברלינר הגרמני שדומה להפליא לסופגניה:

https://youtu.be/uWMzyNHsUDo


מה אנו מזכירים באכילת הסופגניה:

https://youtu.be/yBCv6QIJXfA


ובחיוך - מה קורה כשיוצאת גזירה נגדן:

https://youtu.be/wuN1EklN1bU
מיהם האושפיזין של סוכות?



מנהג האושפיזין הוא מנהג בחג הסוכות שבו מארחים אורחים מאבותינו - אבות העם היהודי. זהו כמובן מנהג והוא החל בימי הביניים. מקור המילה אושפיזין הוא מהשפה הארמית ופירושה "אורחים". להתאשפז פירושו בעצם להתארח.. (דרך מעניינת להנות מחופשה - להתארח בבית החולים)

בכל יום בחג הסוכות מוזמן אחד מאבותינו, אחד משבעת האישים מאבות העם היהודי להיות האושפיזין של אותו היום:

ביום הראשון - אברהם
ביום השני - יצחק
ביום שלישי - יעקב
ביום הרביעי - יוסף
ביום החמישי - משה
ביום השישי - אהרן
ביום השביעי - דוד

יש עדות שונות שאחרי שלושת האבות הראשונים, הסדר אצלן הוא מעט שונה. ויש יהודים טובים שעשו להם מנהג ממש יפה, להזמין עניים לאכול עימם בסוכה לכבוד האושפיזין‏.


הנה סרטון לילדים שמספר על האושפיזין:

http://youtu.be/5sTHozdCG_Q


הנה האושפיזין של קשת וענן מופיעים בחלום של חגי:

http://youtu.be/-PtWAq2WX9o?t=58s
מהם סיפורי החנוכה?



חנוכה הוא חג מקסים, שנראה היטב. אולי בעיקר בזכות החנוכיה מלאת האור, אבל גם בזכותם של כמה דברים שאנו הילדים היהודים חווים רק בחנוכה, כמו הסופגניות הטעימות שאבא מכין, הסביבונים שמסתחררים במהירות, דמי החנוכה שהילדים מקבלים והלביבות שאמא מטגנת לארוחת הערב.

אבל חנוכה הוא גם סיפורים מקסימים ומרגשים. כאן אספנו לילדים כמה סיפורים מצוירים על חנוכה ובחנוכה.


הנה סיפור החנוכה מפי ילד יהודי בתקופת החשמונאים:

http://youtu.be/G40SlkmZkqU


סיפור על הסביבון של דידי:

http://youtu.be/UgCqO4yKokE


והנה סרטון מצויר על התרגשות החנוכה בבית יהודי באמריקה:

http://youtu.be/XtOBNspPjmA
מה מקורן של אוזני המן?



אוזני המן נולדו ממאכל שאינו יהודי אלא מאפה גרמני פופולארי. במקור הם היו עוגיות עממיות, מעין כיסוני פרג גרמניים בשם היידי "הוֹמֶן טָאש" או בגרמנית "מאָן טאַש" (mon tash), שפירושם "כיס פרג".

היהודים כינו אותן "אמאן טיש" והדרך הייתה קצרה לאמץ אותן לחג הפורים ולדמות את צורת האוזן המשונה שהם ראו בהן כדי להפוך אותן, בשיבוש על שיבוש, בכינוי העממי "אוזני המן".

מי שהציעו את השם 'אוזני המן' היו יהודי גרמניה ויהודי איטליה. מדרש אגדה יהודי מספר שהמן הרשע הגיע אל המלך כשהוא אבל וחפוי-ראש. אוזניו היו מקוטפות ומכאן "אוזני המן".


הנה סיפורם של ה"המנטאשן" או אוזני המן:

https://youtu.be/QUUZcsImNwI
למה נותנים דמי חנוכה לילדים?



דמי חנוכה (Channukah gelt) הם מנהג יהודי עתיק שבו נוהגים ההורים לתת לילדיהם מעות בחנוכה. כמו החנוכיה, הסופגניות והסביבונים, גם דמי החנוכה מוסיפים חגיגיות לחג האור. אבל למה דווקא כסף ולא מתנות?

האמונה הרווחת היא שדמי החנוכה נועדו לחנך את הילדים לתת צדקה ולעשות מעשים טובים. על ידי נתינת דמי חנוכה, מחנכים ההורים את הילד למעשים טובים. כשנותנים לילדים דוגמה אישית לנתינה, מעבירים מסר חינוכי על הטוב שבנתינה. כך מעודדים באמצעות הפרס לעשות זאת מגיל ילדות, כדי שכשיתבגרו הילד והילדה, הם יעשו צדקה ומעשים טובים גם מבלי לקבל דבר.

חכמים יהודיים בעבר, כמו הרמב"ם והרבי מלובביץ', טענו שמאחרי המנהג עומדות סיבות רוחניות וחשובות עוד יותר. היו שגרסו שהיוונים פגעו ברכוש ישראל אך גם רצו להשחית את הרוח היהודית. לאחר הנצחון על אנטיוכוס וחייליו, היו דמי החנוכה הדרך לחזור לרוח היהודית של צדקה ומעשים טובים.

דוגמה עכשווית ומרגשת לדמי חנוכה מודרניים נתן בעל מאפיה מנהריה, לאחר שהסתבר לו שארנקו של חייל שרצה לקנות ממנו נגנב. החייל רץ לחפשו ולאחר שמצא את הארנק הריק מכסף, הוא הבין שכל כספו נגנב. משנודע לבעל המאפייה שכל כספו נגנב הוא התעקש להעניק לו את שקית המאפים שבחר קודם ושלח אותו לדרכו. רק משהחייל פתח אותה והתכוון לאכול מהעוגות, הוא גילה שבשקית הכניס האופה בסתר גם שטר של 200 שקלים, בתור דמי חנוכה.


הנה הסיפור על דמי חנוכה:

http://youtu.be/Yerytp19onU


הנה קסם של שקית שמתמלאת מעצמה בדמי חנוכה:

http://youtu.be/QxbiAXleE34


הרבי מלובביץ' בחייו, מעניק דמי חנוכה לאנשי קהילתו:

http://youtu.be/oQ1ZQtQJH7w
למה אנו יושבים בסוכה בחג הסוכות ואיך צריך לנהוג בה?



הישיבה בסוכה היא לזכר הסוכות שבהן ישבו בני ישראל כשיצאו ממצרים. יש גם טענה שהמסורת של הישיבה בסוכה בחג הסוכות החלה כשהפכו שבטי ישראל לחקלאים ובנו סוכות ליד השדות והכרמים, כדי שיוכלו לשמור עליהם ולעבוד בהם בקלות.

ואכן, הסוכה צריכה להיות מתחת לכיפת השמיים. סוכה שבנויה מתחת לגג או לתקרה אינה נחשבת לסוכה כשרה. אסור שהסכך שמכסה את הסוכה יהיה אטום מדי. להיפך - צריך להשאיר בסכך אפשרות לראות את השמיים והכוכבים מתוך הסוכה.

מצוות הישיבה בסוכה כוללת אכילה ושינה בה. על פי הדת והמסורת, ביתנו הרגיל הופך בחג הסוכות לבית זמני ואנו נמצאים בסוכה, ממש כאילו שהיא הבית האמיתי שלנו. הפסוק שאומר זאת הוא: "עשה סוכתך קבע וביתך ארעי".


הנה סרטון שמראה איך לבנות סוכה:

http://youtu.be/dpwLspS7_wQ


תכנית לילדים על חג הסוכות:

http://youtu.be/wj1d3jXfm6Y


סרטון נוסף על הסוכה והשהייה בה:

http://youtu.be/vdzq5MrSNW0
מה עושים בחג פורים?



בפורים קוראים במגילת אסתר, מרעישים ברעשנים ומתחפשים. לפי הערכות של היסטוריונים חג הפורים נולד מנשף המסכות של ונציה, שחל בסמוך לזמן הפורים. המבוגרים גם נוהגים לשתות יין "עד דלא ידע", כלומר עד שלא יבחינו בין המן הארור למרדכי המבורך.

באופן רחב יותר חשוב לומר שחג הפורים הוא חלק ממסורת עתיקה הנהוגה כמעט בכל החברות העתיקות, ממסופוטמיה ועד אירופה ואמריקה, מסורת של חגי "נהפוך הוא". כמו פורים, אלו חגים במסורות שונות, שכוללים בדרך כלל תחפושות, טשטוש מעמדות, חגיגות לשוכרה ועוד.

החל משנות ה-30 החלו לחוג בישראל גם את תהלוכת ה"עדלידע" - קרנבל עממי ססגוני, בסגנון של תהלוכת מסכות ענק ותחפושות ססגוניות, שעובר ברחובות העיר לקול תשואות הקהל הרב.


הנה חג פורים בתל אביב:

http://youtu.be/bf10wvaER24


חג פורים בישראל:

http://youtu.be/AHs_nMQg7-U


מסיבת פורים המונית בכיכר המדינה:

http://youtu.be/-F5jKXHhwiU


אנימציה משעשעת על פורים בדה ווייס:

http://youtu.be/oWaAoFXdilc


ותכנית שמסבירה את כל מנהגי וחג הפורים:

https://youtu.be/1LhG1-zUAlk?t=11s?long=yes


מאיפה בא המנהג של תפוח בדבש? למה אוכלים תפוח בדבש?



תפוח בדבש הוא מנהג שבו נוהג עם ישראל כבר שנים רבות לטבול תפוח בדבש ולאכול את המתוק והטעים הזה בכל פה. את הדבש אנו אוכלים בראש השנה כדי שהשנה החדשה תהיה מתוקה.

אך למה צריך את התפוח בדבש דווקא? - הרי שניהם מתוקים, גם התפוח וגם הדבש! - ואכן התפוח הטבול בדבש הוא סמל למתיקות כפולה שאנו מאחלים לקראת השנה החדשה. מדוע צריך את כפל המתיקות הזה?

הסיבה שבחרו בתפוח כדי לטבול אותו בדבש היא ששני סוגי המתיקות הם שונים וכך אנו מאחלים לעצמנו גם את המתיקות הרגילה, שמסמל פרי העץ, וגם את המתיקות של התגברות על משברים וקשיים - אותה מסמל הדבש שבא מהדבורה, זו שיש לה עוקץ שיכול להכאיב ולפגוע.


הנה סרטון עם הסבר נוסף למנהג התפוח בדבש לילדים:

http://youtu.be/3Nywsq8DB9c?t=1s


והנה חגיגת התפוח בדבש בגן:

http://youtu.be/ZNIkro0MOos


והנה תכנית ארוכה יותר לקטנטנים לראש השנה:

http://youtu.be/bx6MkApWdPQ?t=34s


הנה שירה של נעמי שמר על התפוח בדבש:

http://youtu.be/P8g0g_IQcjI
מהן שנת הדרקון, שנת הארנבת ושאר חיות הבית?



את ראש השנה של הסינים חוגגים כיום בכל העולם, כי יש קהילות סיניות גדולות בהרבה בירות בעולם. את חגיגות ראש השנה הסיני חוגגים במשך 15 יום רצופים!

שנת 2010 היתה שנת הנמר, שנת 2011 - שנת הארנב ושנת 2012 היא שנת הדרקון.


הנה סרטון של חגיגת שנת הדרקון בהונג קונג:

http://youtu.be/ptF4E_WmTpM?t=3s


והנה חגיגת שנת הדרקון ברובע הסיני בניו יורק:

http://youtu.be/qAELVZKxn4c
מי המציא את הזיקוקין די-נור?



את הזיקוקין די-נור פיתחו הסינים בסין העתיקה ואחרים בדרום מזרח אסיה. הזיקוקים פותחו לצרכים פולחניים. כבר במאה ה-12 מתועדים לראשונה הזיקוקין די-נור והם שימשו שם כדי להפחיד את הרוחות הרעות באמצעות הרעש מחריש האוזניים (זה נקרא שם "ביאן פאו"). בזיקוקים עשו גם שימוש לצרכי תפילה, לשמחה ופרנסה.

זיקוקי די-נור הם מעין מרכיבי נפץ שמתפוצצים ומפיצים אור במגוון צבעים ואפקטים של תאורה. מאז סין העתיקה ועד היום משמשים הזיקוקין די נור בחגיגות ובטקסים שונים, דתיים ולאומיים.

כיום, מרבית הזיקוקין שנוהגים לשגר בחגיגות אלה הם פגזים שמיועדים לזיקוקים ומשוגרים ממרגמות שמיועדות להם.


הנה סרטון על תולדות הזיקוקין די-נור:

http://youtu.be/uGwz4lpTAJ0


פסטיבל זיקוקים בטוקיו שביפאן:

https://youtu.be/4aQj0gS4xrc


הנה זיקוקין די נור בראש השנה בלונדון:

http://youtu.be/Xy_9bx6U8_0
מהו מנהג התשליך?



תשליך הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.

המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.

כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.

החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.


הנה מנהג תשליך:

https://youtu.be/Myj0zluviC0?t=18m50s


תשליך מודרני מעורב:

https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0


בעיר ורשה שבפולין:

https://youtu.be/5FNIEHFf8HY
מהו המארדי גרא בניו אורלינס?
למה צמים ביום כיפור?
מתי נולד המשחק בסביבון?
למה חוגגים את חג הפסח?
למה אוכלים רימון בסעודת החג של ראש השנה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.