» «
חגים
איך משחקים "נר לי דקיק" בחנוכה?



משחק המתאים לחג חנוכה:

חומרים: נרות חנוכה, חוט תפירה, בקבוקים או כוסות.

תחרות בין 2-4 ילדים, לכל ילד קושרים סביב מותניו חוט שבקצהו נר חנוכה (המופנה לכיוון הישבן).

הילדים מתחרים ביניהם מי ישחיל את הנר לבקבוק יותר מהר, ללא עזרת ידיים.

לילדים צעירים יותר ניתן לשים כוסות במקום בקבוקים.
חנוכה
מהו סיפור החנוכה?



צבא אנטיוכוס היווני כבש את ירושלים. היוונים השתלטו גם על בית המקדש, המקום הכי קדוש ליהודים. הם ביקשו להפוך את היהודים ליוונים והכניסו לבית המקדש פסלים של אלילים יווניים.

ה"מכבים", ראשי תיבות של: מי כמוך באלים ה', חבורה נועזת של יהודים אמיצים ונאמנים, הביסה את הצבא היווני החזק, אולי הצבא החזק בעולם באותה תקופה. הם גירשו את היוונים מהארץ וכבשו מחדש את בית המקדש שבירושלים. כשרצו להחזירו לקדושה ולהדליק את המנורה של בית המקדש, הם מצאו רק כד שמן זית אחד שניצל מהטומאה שהכניסו היוונים לבית המקדש.

נס החנוכה היה שהכמות הקטנה של השמן שבכד הקטן, כמות שהייתה אמורה להספיק רק ליום אחד, דלקה במשך 8 ימים שלמים, עד שהצליחו היהודים להכין שמן טהור מחדש.


הנה סיפור החנוכה המצויר מפי ילד יהודי מהתקופה:

http://youtu.be/G40SlkmZkqU


ובעברית זה קצת שונה...

https://youtu.be/WU9GQ4Vz658


וסרט קצר על הסיפור ההיסטורי של חג החנוכה:

http://youtu.be/KGPCpOrf24w
שמחת תורה
מהו חג שמחת תורה?



חג שמחת תורה חל מיד עם תום שבעת ימי חג הסוכות. מציינים בו את סיום הקריאה התורה, לאחר שנה שלמה ואת תחילת הקריאה של התורה מחדש. זהו חג שמסמל את ההמשכיות של הקריאה בתורה והקשר של עם ישראל לתורתו.

5 חומשים לתורה ובכל אחד מחומשי תורה יש כמה פרשות. בכל שבת לאורך השנה קוראים את אחת הפרשות והיא מכונה פרשת השבוע. בתום שנה מסכמים המתפללים את כל הפרשות שבחומשי תורה.

בשמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה שבתורה. מיד עם סיומה, עדיין בחג שמחת תורה, מתחילים המתפללים לקרוא מחדש את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת "בראשית".


הנה סרטון שמסביר על חג שמחת תורה:

http://youtu.be/wfjMwNPOqWU


לגיל הרך - רינת ומימי מספרות על שמחת תורה:

http://youtu.be/SQkQfWs5GEA


ותכנית טלוויזיה של ״דוד גילי״ על שמחת תורה:

https://youtu.be/WLmBSDAssFk?long=yes
יום העצמאות
מהו יום העצמאות?



יום העצמאות הוא חג יסוד מדינת ישראל,החג הלאומי של ישראל והיום שבו שמחים אזרחי ישראל על הגשמת חלום בן אלפיים שנה, לחזור ולחיות במדינה משלנו.

ביום העצמאות מתקיימים בכל שנה טקסים רבים ומגוונים, ביניהם טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, מטס יום העצמאות, פתיחת בית הנשיא לאזרחי המדינה וחגיגות ערב יום העצמאות, שמתקיימות בערים רבות בישראל.

יום העצמאות נחוג בתאריך ה' באייר, מיד אחרי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. ה' באייר הוא יום ההכרזה ההיסטורית על הקמת מדינת ישראל, בסיום המנדט הבריטי.

ביום ה' באייר תש"ח, ב-14 למאי 1948, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת מדינה יהודית, החא מדינת ישראל. טקס ההכרזה נערך בבית דיזנגוף שבתל-אביב. משסיים בן גוריון לקרוא את "מגילת העצמאות", מסמך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, הוא חתם עליה ביחד עם חברי מועצת העם.

"מגילת העצמאות" כללה תיאור של תולדות העם היהודי והמאבק היהודי לחידוש החיים המדיניים שלנו, תוך ניסיונות בלתי פוסקים לקבל הכרה בין-לאומית בזכות זו. בן גוריון גם הכריז על העקרונות שינחו את מדינת ישראל.


הנה ריקודי יום העצמאות ברחובות הערים:

https://youtu.be/gGKfzB602jQ


זיקוקי דינור ביום העצמאות:

https://youtu.be/4uaNAiH1D1c


מטס יום העצמאות שמתקיים בכל שנה על ידי חיל האוויר:

https://youtu.be/AK6nv1ujhSw


חברות הטיס הישראליות:

https://youtu.be/61HmpJsK2CA


הנה בחיוך ומחשבה על יום העצמאות שלפני החורבן:

https://youtu.be/j6f1PVQyMCk


והנה תכנית של "חג שמח" על יום העצמאות:

https://youtu.be/kuG2POZ9sSE?long=yes

חגים

ראש השנה
איך חוגגים את ראש השנה ומה מנהגי החג?



בראש השנה ישנם כמה מנהגים מקובלים, כולל התקיעה בשופר, ביום הראשון של ראש השנה, תפילת "תשליך" מול הים או מקור מים, שבה מנערים את הכיסים כדי להשליך את החטאים.

יש בראש השנה כנה מנהגים לאכילה של מאכלים מסורתיים. הידוע שבהם הוא המנהג לאכול תפוח בדבש, לשנה מתוקה. נהוג לאכול גם ראש של דג או של כבש. המנהג הוא לשם התפילה "שנהיה לראש ולא לזנב". גם גרגרי רימון נוהגים לאכול בראש השנה, בלוויית הברכה "שירבו זכויותינו כרימון".


הנה סימני ראש השנה:

https://youtu.be/Myj0zluviC0?t=14m50s&end=18m46s


פרק מתכנית ילדים על ראש השנה ושאר חגי תשרי:

http://youtu.be/N_3w-msRKYA


והנה שיחה עם פעוטות על מנהגי החג:

http://youtu.be/HJPYPiNjxCs


מנהג התשליך:

https://youtu.be/bsjbUg80zTI


תשליך של חרדים:

https://youtu.be/UH8DTxi1jOg
חנוכה
למה חוגגים את חג החנוכה?



את חג החנוכה חוגגים לזכר נצחונם של החשמונאים על היוונים. הניצחון שחרר את היהודים מהשעבוד של היוונים ומהגזרות שגזרו היוונים עליהם. בעקבות הניצחון חזר בית-המקדש לפעול.

את החג חוגגים במשך 8 ימים מפני שלא נמצא בבית המקדש שמן, כדי להדליק את מנורת הזהב. אך לפתע, כשמצאו החשמונאים פך קטן של שמן, נעשה נס והשמן המועט שבו הספיק לשמונה ימים.


הנה ההסבר על הסיבות המוכרות והעמוקות יותר לחוג את חג החנוכה:

http://youtu.be/KlmKQkjZIFo


סיפור ופעילויות עם צלליות לילדים בחנוכה:

http://youtu.be/qrfpKg-WHgA


שיר לחנוכה:

http://youtu.be/6vClC6bQG48
גפילטע פיש
מה הסיפור של הגפילטע פיש?



הוא המאכל היהודי עם יחסי הציבור הכי גרועים בעולם. חצי מאיתנו מתים עליו והחצי השני לא מסוגל לאכול אותו. והאמת - איך אפשר להתחבר לקציצה מתוקה, בגוון דהוי ספק אפור, שמעליה ניצבת פרוסת גזר עלובה ומעט ג'לי רוטט, שמקורו מהראש והעור של הדג?

אבל רבים מתחברים בכל זאת לגפילטע פיש, הדג הממולא. כי בכל ראש שנה יהודית הוא הגורם הישיר לאכילתם של כמעט 2,000 טונות של קרפיונים!

מקור השם "גפילטע פיש" הוא מגרמנית או מאידיש, שתי שפות קרובות. הדגים הממולאים מגיעים במקור מגרמניה של ימי הביניים והמילה "גפילטע" משמעותה ביידיש "ממולא".

כך או כך, יתכן שמקור הגפילטע פיש והמצאתו, נבעו מצד אחד מהעוני של יהודי מזרח אירופה ומצד שני מגודל משפחותיהם רבות-הנפשות. שכן, בניגוד לבשר עוף או בקר בשבת, הדגים היו זולים מאד. כשצריך להאכיל משפחה גדולה, הם היו אז פתרון מצוין ליהודים, אלמלא המתמטיקה של חלוקת הדג הייתה בעייתית. כי שכשמחלקים דג אחד למשפחה שלימה וגדולה, לא נשאר הרבה לכל אחד. אבל טחינה של הדג, והוספת מעט לחם ועוד קצת בצל לעיסת בשר הדג, יכולים להפוך את המנה לקציצה, קציצות רבות, וכך זוכה כל אחד למנה ראויה בגודלה ובעיקר משביעה.

העניין הכלכלי הוא חשוב, אבל יש גם סיבה דתית לכך ויש אומרים שאף חשובה הרבה יותר - בשבת יש מצווה לאכול דג. המנהג אומר "האוכל דג ביום ד"ג (3+4 בגימטריה הם 7=שבת) ניצל מ'ד"ג' - דין גיהנום. היהודים אכן רצו לקיים את המנהג אך מכיוון שדג נחשב פעמים בחזקת תולעים, ואלה אינן כשרות למאכל, נמצא הפתרון - כשטוחנים את התולעים, הן כבר אינן נחשבות "בריה" ומכאן שאין איסור לאכול אותן. כמובן שמדובר בתולעים שלא ניתן להבחין בהן ולהוציא אותן מהדג.


והנה הסיפור של הגפילטע פיש ותולדותיו:

https://youtu.be/d1OpOx8qoZ4


מאמא לבת עוברת אמנות הגפילטע פיש:

https://youtu.be/WTR9LKKBZtg


כך מכינים גפילטע פיש תוך דקה:

https://youtu.be/rwMj5aAE8b8


ומתכון גפילטע פיש רגוע:

https://youtu.be/GNf83W9FaCM
שבועות
למה חוגגים את חג השבועות?



חז"ל ראו בחג השבועות את חג מתן תורה, אבל החלק המשמעותי בו הוא זה החקלאי. שכן חג השבועות הוא חג הקציר או כמו שכונה לעתים במקרא "יום הביכורים".

בחג השבועות נהוג לאכול מאכלי חלב וגבינה. נהוג גם לקרוא בבתי הכנסת את מגילת רות, לפני קריאת התורה. אבל בראש ובראשונה התחדש בהתיישבות העובדת בארץ מנהג הבאת הביכורים מפרי האדמה ובהמשך גם התעשייה והענפים השונים.

גם בבתי הספר נהוג שכל ילד מביא טנא עם ירקות ופירות. בעבר הייתה התמורה קודש לקרן הקיימת. בין השאר התחדשה המסורת של שבעת המינים - כל מיני הפירות שהתברכה בהם ארץ ישראל ושבימים עברו הובאו כביכורים לבית המקדש.


הנה חגיגת חג השבועות:

http://youtu.be/BtL5Hgn3GlY


הנה מנהג הביכורים:

https://youtu.be/UX6H1cqk3ZU


חג שבועות כפי שנחגג לפני 80 שנה:

http://youtu.be/kmNBaznx3CE


פרסום הנס
מהו פרסום הנס של חג החנוכה?



בחנוכה נוהגים המאמינים היהודים להדליק נר חנוכה במתקן זכוכית על פתח הבית מבחוץ או לפחות בקרבת החלון בדירה, כך שהחנוכיה תבלוט ותיראה מבחוץ, מרשות הרבים. הסיבה לכך היא "פרסום הנס", כלומר להציג ברבים את נס החנוכה, כדי להזכירו לכל העוברים והשבים שמביטים אל החלון.

מצוות פרסום הנס של חנוכה היא כה חשובה שהמצווה מחייבת לתת צדקה לנזקקים, כדי שיוכלו גם העניים לקיים את מצוות נרות החנוכה ולפרסם את הנס.


הנה פרסום הנס ברובע היהודי בירושלים:

http://youtu.be/qRrNvvXRqwY


ההדרכה באנגלית להדלקת החנוכיה מדריכה לפרסם את הנס ליד החלון:

http://youtu.be/ZAj3lPdnLbA


וגם זה סוג של פרסום נס חנוכה - החנוכיה הגדולה בעולם שנוצרה כולה ממנופים:

http://youtu.be/YX1aZe2Rsx4


ובהולנד:

https://youtu.be/y_tVE3IqD7U
מהן תולדות הסופגניה?



לא ברור היכן נולדו הסֻפְגָּנִיות (Sufganiyot) אבל נראה שמדובר באחד המאכלים העתיקים, שגילם הוא כגיל הטיגון. הרי בצק הסופגניה הוא אותו בצק שמשמש ללחמניה או ללחם, אבל אם האחרונים נאפים בתנור הרי שהסופגניה מטוגנת בשמן וסופגת אותו, רמז למקור שמה.

כמעט כל מטבח יספר שהסופגניה נולדה אצלו. עדויות לסופגניות כלשהן נמצאו כבר אצל היוונים והרומאים. אבל מבחינת הסגנון שלה, הסופגנייה היהודית נלקחה כנראה מהמטבח הגרמני, שבו היא נקראת "בֵּרְלִינֶּר". סופגניות מקבילות יש בכל רחבי העולם הישן. בדרום גרמניה יש את ה"קראפפן", שפירושו "עוגת מחבת". הסופגנייה הגרמנית נראית ממש כמו הסופגנייה שלנו, גם אם היא לעיתים קטנה ממנה, אבל תמיד יש את הריבה שבמרכזה, או קרם מתוק אחר. גם אבקת הסוכר שמעליה מסגירה את ההשראה לסופגניות שלנו.

אבל הסופגניה שאנו מכירים לא נולדה בגרמניה. סופגניות מקבילות, בצורות שונות ומשונות אבל כמעט תמיד מגולגלות בסוכר או עם אבקת הסוכר מעליהן, ניתן למצוא כאלה במדינות רבות. בספרד היא נקראת "צ'ורוס", בסלובניה "קרוף", במרוקו ובטוניס יש את הספינג', באלג'יר את ה"קפאף", במזרח התיכון נאפות ה"עוואמה", שהן סופגניות זעירות וספוגות בסירופ דבש. מיני סופגניות יש גם בתורכיה, יוון, איראן ועד לאתיופיה ול"אנדונטס" היפאני הן הגיעו. אפילו לארצות הברית הובא השמנוני והמתוק הזה, על ידי המתיישבים ההולנדים והגרמנים שהגיעו לניו אינגלנד עם מה שיהפוך ל"דוֹנַאטְּס", הסופגניות המצופות והמתוקות להפליא, עם החור בסגנון "עדות הבייגלה".

בהונגריה של המאה ה-16 מופיעות כבר עדויות על קיומה המוקדם של מה שתיקרא בה "פרשנגי פאנק" והיא תיאכל בתקופת הקרנבל (פרשנגי בהונגרית).

מצד אחר מסתובבת אגדה על טבחית אוסטרית שהפילה במאה ה-17 חתיכה של בצק שמרים לתוך סיר מלא בשמן רותח ויצרה בטעות את הסופגנייה הראשונה. כך או כך, בנדודיה לאורך האימפריה האוסטרו-הונגרית הגיעה הסופגנייה המדושנת העונג, השמן והריבה, עד לגרמניה ומשם, ממש כמו אוזני-המן שבאו מאותה סביבה, היישר אלינו, היהודים. לנו התאים מנהג הסופגנייה במיוחד בזכות השמן, שעל פי האגדה לא נגמר בחנוכה...

בעברית היא נקראת סופגנייה, על שום שמן הטיגון הרב שהיא סופגת לתוכה. מקור המילה "סופגן" הוא מהמילה היוונית "סְפּוֹנְגוֹס" שמשמעותה "ספוג".


הנה תולדות הסופגניות:

https://youtu.be/nE9iP71pnNU


הכנה מהירה של סופגניות:

https://youtu.be/XGR3q7NEUls


סיפורן של הסופגניות היהודיות:

https://youtu.be/XsoM2DO-XNg


הדונאט האמריקאי, שגם הוא בא מאירופה:

https://youtu.be/Eok6_EksV_8?t=19s


הברלינר הגרמני שדומה להפליא לסופגניה:

https://youtu.be/uWMzyNHsUDo


מה אנו מזכירים באכילת הסופגניה:

https://youtu.be/yBCv6QIJXfA


ובחיוך - מה קורה כשיוצאת גזירה נגדן:

https://youtu.be/wuN1EklN1bU
מה המשמעות של ארבעת המינים?



ארבעת המינים המייצגים את אחדות ישראל הם לולב, אתרוג, הדס וערבה. מברכים על 4 המינים הללו בחג הסוכות. ארבעת המינים מייצגים ארבעה טיפוסים שונים של יהודים בעם ישראל ובחברה היהודית. אלו סוגי אנשים שמשלימים זה את זה והם כל עם ישראל, על הטיפוסים שבו.

כל אחד מארבעת המינים מייצג טיפוס אחר בעם ישראל:

לאתרוג יש טעם וגם ריח. הוא מסמל את תלמידי החכמים, היהודים שגם יודעים תורה וגם מקיימים מצוות ומעשים טובים.

לולב יש לו טעם (הוא פרי התמר) אך אין לו ריח. יהודים שאמנם יודעים את התורה, אך אינם עוסקים במעשים טובים.

הדס הוא ריחני אך הוא ללא טעם. אלו מי שעושים מצוות אבל אינם יודעים תורה.

הערבה היא ללא טעם וללא ריח. אלו הם מי שגם לא למדו תורה וגם לא עושים מצוות ומעשים טובים.


הנה שוק 4 המינים השוקק חיים לפני החג:

https://youtu.be/wmC94pvnqtY


הנה הדרך לבחור את ארבעת המינים לסוכה:

http://youtu.be/h6s5vPeOIB0


שיר על ארבעת המינים:

https://youtu.be/cWE5P3tLkDc


סרטון לילדים על ארבעת המינים והפגישה שלהם בסוכות:

http://youtu.be/SXvp-bxqVFQ
מהם סיפורי החנוכה?



חנוכה הוא חג מקסים, שנראה היטב. אולי בעיקר בזכות החנוכיה מלאת האור, אבל גם בזכותם של כמה דברים שאנו הילדים היהודים חווים רק בחנוכה, כמו הסופגניות הטעימות שאבא מכין, הסביבונים שמסתחררים במהירות, דמי החנוכה שהילדים מקבלים והלביבות שאמא מטגנת לארוחת הערב.

אבל חנוכה הוא גם סיפורים מקסימים ומרגשים. כאן אספנו לילדים כמה סיפורים מצוירים על חנוכה ובחנוכה.


הנה סיפור החנוכה מפי ילד יהודי בתקופת החשמונאים:

http://youtu.be/G40SlkmZkqU


סיפור על הסביבון של דידי:

http://youtu.be/UgCqO4yKokE


והנה סרטון מצויר על התרגשות החנוכה בבית יהודי באמריקה:

http://youtu.be/XtOBNspPjmA
מה מקורן של אוזני המן?



אוזני המן נולדו ממאכל שאינו יהודי אלא מאפה גרמני פופולארי. במקור הם היו עוגיות עממיות, מעין כיסוני פרג גרמניים בשם היידי "הוֹמֶן טָאש" או בגרמנית "מאָן טאַש" (mon tash), שפירושם "כיס פרג".

היהודים כינו אותן "אמאן טיש" והדרך הייתה קצרה לאמץ אותן לחג הפורים ולדמות את צורת האוזן המשונה שהם ראו בהן כדי להפוך אותן, בשיבוש על שיבוש, בכינוי העממי "אוזני המן".

מי שהציעו את השם 'אוזני המן' היו יהודי גרמניה ויהודי איטליה. מדרש אגדה יהודי מספר שהמן הרשע הגיע אל המלך כשהוא אבל וחפוי-ראש. אוזניו היו מקוטפות ומכאן "אוזני המן".


הנה סיפורם של ה"המנטאשן" או אוזני המן:

https://youtu.be/QUUZcsImNwI
מיהם האושפיזין של סוכות?



מנהג האושפיזין הוא מנהג בחג הסוכות שבו מארחים אורחים מאבותינו - אבות העם היהודי. זהו כמובן מנהג והוא החל בימי הביניים. מקור המילה אושפיזין הוא מהשפה הארמית ופירושה "אורחים". להתאשפז פירושו בעצם להתארח.. (דרך מעניינת להנות מחופשה - להתארח בבית החולים)

בכל יום בחג הסוכות מוזמן אחד מאבותינו, אחד משבעת האישים מאבות העם היהודי להיות האושפיזין של אותו היום:

ביום הראשון - אברהם
ביום השני - יצחק
ביום שלישי - יעקב
ביום הרביעי - יוסף
ביום החמישי - משה
ביום השישי - אהרן
ביום השביעי - דוד

יש עדות שונות שאחרי שלושת האבות הראשונים, הסדר אצלן הוא מעט שונה. ויש יהודים טובים שעשו להם מנהג ממש יפה, להזמין עניים לאכול עימם בסוכה לכבוד האושפיזין‏.


הנה סרטון לילדים שמספר על האושפיזין:

http://youtu.be/5sTHozdCG_Q


הנה האושפיזין של קשת וענן מופיעים בחלום של חגי:

http://youtu.be/-PtWAq2WX9o?t=58s
מה עושים בחג פורים?



בפורים קוראים במגילת אסתר, מרעישים ברעשנים ומתחפשים. לפי הערכות של היסטוריונים חג הפורים נולד מנשף המסכות של ונציה, שחל בסמוך לזמן הפורים. המבוגרים גם נוהגים לשתות יין "עד דלא ידע", כלומר עד שלא יבחינו בין המן הארור למרדכי המבורך.

באופן רחב יותר חשוב לומר שחג הפורים הוא חלק ממסורת עתיקה הנהוגה כמעט בכל החברות העתיקות, ממסופוטמיה ועד אירופה ואמריקה, מסורת של חגי "נהפוך הוא". כמו פורים, אלו חגים במסורות שונות, שכוללים בדרך כלל תחפושות, טשטוש מעמדות, חגיגות לשוכרה ועוד.

החל משנות ה-30 החלו לחוג בישראל גם את תהלוכת ה"עדלידע" - קרנבל עממי ססגוני, בסגנון של תהלוכת מסכות ענק ותחפושות ססגוניות, שעובר ברחובות העיר לקול תשואות הקהל הרב.


הנה חג פורים בתל אביב:

http://youtu.be/bf10wvaER24


חג פורים בישראל:

http://youtu.be/AHs_nMQg7-U


מסיבת פורים המונית בכיכר המדינה:

http://youtu.be/-F5jKXHhwiU


אנימציה משעשעת על פורים בדה ווייס:

http://youtu.be/oWaAoFXdilc


ותכנית שמסבירה את כל מנהגי וחג הפורים:

https://youtu.be/1LhG1-zUAlk?t=11s?long=yes
למה צמים ביום כיפור?



צום יום כיפור הוא מצווה מהתורה, שבה היהודי קיבל הוראה לענות את נפשו. כלומר לצום. זהו היום היחיד בשנה שעליו נאמר במפורש בתורה, שיש להתענות בו ולצום. המנהג היהודי ביום הזה הוא להתנתק מעולם החומר, ללבוש לבן ולהידמות למלאכים לבנים.

המשמעות של יום כיפור היא שאם חטאנו לאלוהים, אנו היהודים מבקשים סליחה ומכפרים על עוונותינו והאל מוחל מיד, בלי חשבונות. יד ימינו של אלוהים "פשוטה לקבל שבים".

הצום ביום-הכיפורים אולי בא כדי לכפר על עוונותינו בשנה החולפת, לכפר על נפשותינו ולקבל אחריות על המעשים שעשינו. פעם היה הרעיון של חרטה ועינוי הנפש הרבה יותר משמעותי, אבל בימינו הוא קצת פחות מחמיר. ביום הזה מנתק את עצמו היהודי מעולם החומר, כדי לגלות את הנפש. כשלא דואגים לצרכי הגוף, כמו האכילה והשתייה, יכולה הנפש לפרוץ ולהתגלות.

מצוות הצום כתובה בספר ויקרא, פרשת אמור, פרק ט"ז, שב כתוב במפורש "בחודש השביעי בעשור לחודש תענו את נפשותיכם, וכל מלאכה לא תעשו - האזרח והגר הגר בתוככם". עינוי הנפש כולל ביהדות 5 איסורים שביניהם הצום והימנעות מאכילה ושתייה, כמו גם עוד איסורים כלבישת מוצרי עור, רחיצת הגוף וכדומה.


הנה הסבר התורה לצום ביום כיפור:

https://youtu.be/fvb7FqymXMc?t=2m06s&end=4m17s


כך עוברים את הצום בצורה בריאה:

https://youtu.be/rkAfMKK1ARA


יש מי שרואים ביום הכיפורים יום של צדק חברתי:

https://youtu.be/OK90i7shLwk


פרק מהסדרה "ארתור" על צום יום הכיפורים:

https://youtu.be/6ew9iaAjgb4?long=yes
מהו המארדי גרא בניו אורלינס?



המרדי גרא (יום שלישי השמן) הוא חג נוצרי, שבמקומות רבים בעולם חוגגים אותו באכילה ובחגיגה שלפני 40 ימי הצום שמקדים את חג הפסחא הנוצרי.

אבל במקומות רבים בעולם המרדי-גרא הפך לפסטיבל חילוני ושמח שאינו קשור בדת דווקא. אחד המקומות שבהם המרדי גרא הוא חשוב מאד היא העיר ניו אורלינס שבארצות הברית, בה חוגגים את החג כבר 250 שנה. מרדי גרא הוא מאירועי התרבות הייצוגיים של ניו-אורלינס ורבים באים אליה כדי לחוות את החוויה המיוחדת.

סרט הקולנוע המשובח והעצוב "אדם בעקבות גורלו" הוא מסע של שני חברים למרדי גרא של ניו-אורלינס והם גם משלמים בחייהם על החוויה הזו.


הנה סרטון על מרדי גרא בניו אורלינס:

http://youtu.be/EkIZwXbSh-Y


למה חוגגים את חג הפסח?



חג פסח הוא חג החירות של העם היהודי. אנו חוגגים את חג הפסח כדי לזכור את יציאת מצרים וכיצד יצא עם ישראל מהעבדות והעינויים שמהם סבל במצרים.

בכל ט"ו בחודש ניסן, מתקיים ליל הסדר, שבו מתכנסים וקוראים את ההגדה של פסח. זה קורה בלילה הראשון של חג הפסח, שבו מתכנסת המשפחה ואורחיה ומספרת את סיפור יציאת מצרים, שותה ארבע כוסות של יין ואוכלת ממאכלי החג, כמו המצות, החרוסת והמרור. הילדים מחפשים את האפיקומן, שהוחבא לפני כן.


הנה ריקוד צלליות שמציג את סיפור הפסח:

http://youtu.be/0OJhY1A_Plc


והנה ליל הסדר שבו זוכרים וחוגגים את יציאת מצרים וחירות ישראל:

https://youtu.be/3a40A8M4f_Y


למה וכיצד אנו אופים את המצות:

https://youtu.be/WubSZpPDZ_Y
מתי נולד המשחק בסביבון?



על אף שהמשחק בסביבון (dreidel) בחג החנוכה כל כך אהוב אצלנו היהודים, מסתבר שהוא בכלל לא נולד ביהדות.

מדובר במשחק עתיק, שכבר ברומא העתיקה נהגו לשחק בו. בחפירות ארכאולוגיות שנעשו באי סרדינה שליד איטליה, נמצאו סביבוני משחק רומיים מן העת העתיקה. מאז הוא המשיך להיות משחק פופולארי באירופה. משהגיע עד גרמניה "גילו" אותו יהודי אשכנז ושם הוא ככל הנראה נוסף למשחקי החנוכה האחרים - קלפים, שחמט ודמקה.

הסביבון היה אז סוג של משחק מזל, שעל כל אחד מארבעת צדדיו צוינה אות של הפסד או זכייה, כל משתתף היה מסובב אז את הסביבון, שעליו היו חרותות האותיות N,G, H, S. הן היו קיצור של המילים הגרמניות שאמרו במה זוכה המסובב. ניכסט (כלום), גאנץ (הכול), האלב (חצי) ושטאל (שים), שבו גם מפסידים וגם שמים כסף נוסף אל הקופה.

היהודים נהגו לשחק בו על אגוזים וסוכריות ומדי פעם גם על דמי החנוכה שקיבלו הילדים. האותיות הלטיניות הומרו באותיות עבריות מקבילות ונמצא להן פירוש יהודי שהתאים היטב לחנוכה. כך הפכו האותיות N,G, H, S לאותיות המקבילות: נ, ג, ה, ש - קיצור של "נס גדול היה שם". כמובן שה"שם" התייחס לארץ ישראל ולנס פך השמן.

כך הפך משחק ההימורים האירופי, אם תרצו מעין סוג של רוֹלֶטָה עתיקה, לסמל בחג החנוכה המאזכר את ניצחון המכבים היהודים על היוונים.

עם השנים נולדה הציונות וצעירים רבים החלו לעלות בעליות לארץ ישראל. לא ברור מי ומתי בדיוק, אבל בשלב כלשהו הוחלט לשנות את האות האחרונה בסביבון לאות פ'. כך הובהר גם על גבי הסביבון המעבר ההיסטורי, מ"שם" ל"פה" והודגש שהנס הגדול של חנוכה התרחש בארץ ישראל, ממש פה.

על שם התנועה הסיבובית שלו זכה הסביבון אז ביידיש לשם "דריידל". זה יהפוך גם לשמו באנגלית. גם שמו הערבי "פוֹרְפֶרָה" מציין את תנועתו הסיבובית של הסביבון.


הנה ההיסטוריה של הסביבונים:

https://youtu.be/_AAucUJHsqM


עוד מעט על הסביבון:

https://youtu.be/anFASWNNjs8


הנה משחק בסביבונים - מי יהיה הראשון שמצליח להפיל את הסביבון שלו לפני הסדר - נ ג ה פ:

https://youtu.be/km5Xs6iUSc4
מהן שנת הדרקון, שנת הארנבת ושאר חיות הבית?



את ראש השנה של הסינים חוגגים כיום בכל העולם, כי יש קהילות סיניות גדולות בהרבה בירות בעולם. את חגיגות ראש השנה הסיני חוגגים במשך 15 יום רצופים!

שנת 2010 היתה שנת הנמר, שנת 2011 - שנת הארנב ושנת 2012 היא שנת הדרקון.


הנה סרטון של חגיגת שנת הדרקון בהונג קונג:

http://youtu.be/ptF4E_WmTpM?t=3s


והנה חגיגת שנת הדרקון ברובע הסיני בניו יורק:

http://youtu.be/qAELVZKxn4c
מאיפה בא המנהג של תפוח בדבש? למה אוכלים תפוח בדבש?



תפוח בדבש הוא מנהג שבו נוהג עם ישראל כבר שנים רבות לטבול תפוח בדבש ולאכול את המתוק והטעים הזה בכל פה. את הדבש אנו אוכלים בראש השנה כדי שהשנה החדשה תהיה מתוקה.

אך למה צריך את התפוח בדבש דווקא? - הרי שניהם מתוקים, גם התפוח וגם הדבש! - ואכן התפוח הטבול בדבש הוא סמל למתיקות כפולה שאנו מאחלים לקראת השנה החדשה. מדוע צריך את כפל המתיקות הזה?

הסיבה שבחרו בתפוח כדי לטבול אותו בדבש היא ששני סוגי המתיקות הם שונים וכך אנו מאחלים לעצמנו גם את המתיקות הרגילה, שמסמל פרי העץ, וגם את המתיקות של התגברות על משברים וקשיים - אותה מסמל הדבש שבא מהדבורה, זו שיש לה עוקץ שיכול להכאיב ולפגוע.


הנה סרטון עם הסבר נוסף למנהג התפוח בדבש לילדים:

http://youtu.be/3Nywsq8DB9c?t=1s


והנה חגיגת התפוח בדבש בגן:

http://youtu.be/ZNIkro0MOos


והנה תכנית ארוכה יותר לקטנטנים לראש השנה:

http://youtu.be/bx6MkApWdPQ?t=34s


הנה שירה של נעמי שמר על התפוח בדבש:

http://youtu.be/P8g0g_IQcjI
למה אנו יושבים בסוכה בחג הסוכות ואיך צריך לנהוג בה?
למה נותנים דמי חנוכה לילדים?
מי המציא את הזיקוקין די-נור?
למה אוכלים רימון בסעודת החג של ראש השנה?
מהו מנהג התשליך?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.