» «
חומרה
איזה מנהל חברת מחשבים טען שמחשב אישי אינו נחוץ לאנשים?



"אין כל סיבה שלאדם פרטי יהיה מחשב בבית" אמר קן אולסן, שהיה נשיא ומייסד חברת Digital. זה היה בשנת 1977 וחברת "דיגיטל" של אז הייתה מחברות המחשבים החשובות בעולם. ברור שמנהל של חברה שהתבססה על מחשבים לארגונים ועסקים, לא ראה בעין יפה את המחשב האישי. הרי מחשבים אישיים נוצרו אז בידי חנונים שמרכיבים את המחשב לבד, מחלקים אלקטרוניים שהם קונים בחנויות לרכיבי חשמל ואלקטרוניקה.

מי יכול היה לשער ש-40 שנה לאחר מכן יהיה מחשב אישי כמעט בכל בית פרטי, בעוד שחברת דיגיטל כבר לא תהיה קיימת?



הנה השינוי שעובר על תעשיית המחשבים, במעבר של כולם לסמארטפונים וטאבלטים:

http://youtu.be/gun51PZ053Q?t=13s
חומרה
מי טען שעיבוד נתונים הוא רק גימיק אופנתי?



"דיברתי עם מיטב החוקרים ואני יכול להבטיח לכם שעיבוד נתונים זה סתם גימיק אופנתי שלא יחזיק מעמד שנה!"

כשעורך ספרי העסקים בהוצאת הספרים הנחשבת Francis Hall אמר את המשפט שלמעלה בשנת 1957 וזלזל בעיבוד הנתונים הממוחשב, הוא עשה את אחת הטעויות הגדולות בתולדות העולם העסקי. פחות מ-20 שנה לאחר מכן כל העסקים הגדולים בכל העולם הפכו לגופים ממוחשבים ו-10 שנים נוספות אחרי כן גם עסקים קטנים אימצו בהמוניהם את בסיסי הנתונים והחישובים שבצעו המחשבים. כיום ישנם מחשבי על שיודעים לעשות דברים בלתי נתפסים והעתיד עוד לפניהם..


הנה סרטון קצר על מחשב העל הראשון שהביס מתחרים אנושיים בחידון טלוויזיה:

http://youtu.be/zRa3B-3U6L4
מחשב נייח
איך מייצרים מחשבים?



מחשב אישי שולחני מורכב לרוב מהמחשב עצמו, זהו החלק שאחראי על עיבוד הנתונים, וממסך, מקלדת ועכבר. את המחשב מרכיבים לעיתים מחלקים שונים ובישראל יש רשתות וחנויות מחשבים שמעדיפים לקנות את החלקים ולהרכיב בעצמם מחשבים זולים יותר.

בעולם הגדול בונות חברות המחשבים המובילות את המחשבים כבר במפעל. מדובר בפסי ייצור גדולים שבהם מורכבים חלקים שחברות אלה קונות ממפעלים שונים. יש מפעלים המתמחים בלוחות אם, יש שמומחים לכרטיסי מסך, יש מפעלים שמייצרים את ספק הכוח החשמלי וכך הלאה.


הנה סרטון שמתאר את ייצור מחשב המק פרו של חברת אפל:

http://youtu.be/IbWOQWw1wkM
חוק מור
מהו חוק מור?



את "חוק מור" ניסח בשנת 1965 גורדון מור, ממייסדי חברת אינטל. הוא הטעים שבכל שנה וחצי עד שנתיים יוכפל מספר הטרנזיסטורים על שטח שבב מחשב, בעוד שעלות ייצורו לא עולה. החוק הסתבר כנכון ובדיעבד הוא הפך לתכנית עבודה לחברות השבבים הדיגיטליים.

חוק מור הוא המסביר את הקצב המדהים של המהפכה הדיגיטלית ושל מגמת המיזעור שהביאה לנו תוך 50 שנה טלפונים חכמים ברמת ביצועים העולה על מחשבי הענק של פעם.

כיום חוק מור אינו תקף יותר בנושא הטרנזיסטורים והוא שונה לטענה כללית לגבי מחשבים, שאומרת שעוצמת המחשוב תוכפל כל שנתיים בערך.


הנה סרטון על חוק מור:

http://youtu.be/YqKtVX5D-bw


הנה מדענית שמנסה להסביר בפשטות מה הבעיה כיום עם חוק מור:

http://youtu.be/bLSMn0cNWAw

חומרה

מרכז נתונים
מהו מרכז נתונים, דאטה סנטר או חוות שרתים?



מרכז נתונים (Data center), המכונה בשפה המקצועית פשוט "דאטה סנטר", הוא אתר המשמש לאיחסון נתונים, ניהול והפצה שלהם. לעתים הוא נקרא גם "חוות שרתים".

דאטה סנטרים גדולים מכילים מידע שנחוץ לשירותים גדולים כמו חיזוי מזג אוויר, נתוני ניירות ערך, אתרי אינטרנט גדולים וכדומה. רבים מהם מאחסנים המוני אתרים קטנים ובינוניים בחוות שרתים המנוהלות על ידי מקצוענים ופוטרות את החברות הללו מניהול שרתים משל עצמם.

לאחרונה התפרסמה תכנית להקמת 36 מגדלים עם 360,000 שרתים שיהיו ביחד מרכז הנתונים הגדול בעולם.


הנה מרכז נתונים כמו שחברת גוגל תכננה אותו במהלך השנים:

https://youtu.be/eCSt5kerv1k


הנה מרכז הנתונים הגדול ביותר בעולם המתוכנן באירופה:

https://youtu.be/4e97g7_qSxA


הנה זה של פייסבוק:

https://youtu.be/4A_A-CmrqpQ


ומרכז הנתונים של מיקרוסופט:

https://youtu.be/0uRR72b_qvc


בואו להתרשם בעצמכם

https://youtu.be/zDAYZU4A3w0?qr=yes
לוח מודעות
איך ייראו בעתיד לוחות מודעות?



לוח מודעות הוא אחד העזרים בחיינו שכמעט ולא השתנה לאורך חצי האלף האחרון. מעט מאד שינויים היו במשטח שעליו מדביקים מודעות כתובות או מודפסות לציבור. אבל לוח המודעות של העתיד עומד להשתנות כליל. הוא יהיה כנראה אינטראקטיבי, כלומר הוא יאפשר לקורא המודעות לנווט, להתעניין ולחקור את המידע שכתוב במודעות האלקטרוניות שיופיעו עליו. יהיו בו ככל הנראה אפשרויות לביצוע פעולות, כמו הזמנת כרטיסים מיידית למופעים ואירועים שפורסמו בו, הרשמה לפעילויות ומקומות שפרסמו חוגים או קורסים לציבור וכדומה.

בעולם של לוחות מודעות אלקטרוניים דיגיטליים, כמובן שגם קישור לאתר המפרסמים יוכל להופיע, אם כי סביר שהוא יעמיד את הקורא למשך זמן רב יותר אל מול לוח המודעות החדשני. לכן, יותר סביר שהקישור יהיה לדף אינטרנט שבו יוזמן להשאיר את פרטי הקשר אליו ולקבל מידע נוסף על השירות או המוצר שפורסמו.


הנה סקיצה של לוח מודעות בעתיד:

http://youtu.be/QmXfEgB9vBo


ואולי יהיו מסכים בכל מקום, שיודעים לתרגם אוטומטית, להציג נתונים על פי השיחה ועוד:

http://youtu.be/We-gJo87xw8
דיו אלקטרוני
מהו הדיו האלקטרוני?



"הדיו האלקטרוני" (e- ink) הוא כינוי לטכנולוגיה שמאפשרת ייצור של ספרים אלקטרוניים. הדיו האלקטרוני מחקה את הדיו המודפס על גבי דף - הוא נוח לקריאה, צורך מעט חשמל רב ומאפשר לצפות בו מכל כיוון. יש הקוראים לשיטה הזו "נייר אלקטרוני".

בזכות הדיו האלקטרוני ניתן היה להמיר מיליוני ספרים ישנים לגירסאות אלקטרוניות שקל להפיץ דרך האינטרנט לכל פינה בעולם. קוראים אלקטרוניים כמו Kindle משתמשים בדיו האלקטרוני כדי לאפשר הפצה של ספרים אלקטרוניים ברשת.

בעתיד מעריכים המומחים שהדיו האלקטרוני ישמש לכרטיסי אשראי, מסכים דינמיים ניידים, תצוגה למכשירי "האינטרנט של הדברים" ועוד המון שימושים. בתחום החינוך מעריכים שהדיו האלקטרוני יאפשר סוף סוף להיפטר מהילקוטים הכבדים מצד אחד ומהמחשבים מלאי הגירויים והסחות הדעת, מהצד השני.


זו הדרך שבה עובד הדיו האלקטרוני eInk:

http://youtu.be/Oqu1--AzM7U


הנה הקורא האלקטרוני, שהוא המוצר הכי מזוהה עם הדיו האלקטרוני:

http://youtu.be/3cktgAwu3AE


הדיו האלקטרוני הצבעוני שיש מירוץ גדול לפיתוחו:

http://youtu.be/0VmCrblDMlc


ושמלות המבוססות על נייר אלקטרוני:

https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=9s&end=1m57s
פיקסלים
מה זה פיקסל?


הפיקסל הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.

הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!


הנה סרטון שמסביר איך צבעי היסוד בפיקסלים מרכיבים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך:

https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s


כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:

http://youtu.be/2-stCNB8jT8


וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":

https://youtu.be/XAHprLW48no


אצטדיון ארנה קורינתיאנס
איפה נמצא מסך הווידיאו הגדול בעולם?



אצטדיון ארנה קורינתיאנס () בסאו פאולו בברזיל, שנבנה בימים אלו, אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל. אבל בתור מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף מנורות LED, שמציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!

יתכן שבשעת קריאת הערך המסך הגדול בעולם הוא כבר במקום אחר. אם זה המקרה, נשמח לקבל עדכון ולעדכן את הערך.


הנה סרטון של תכנית מסך הוידאו שעל קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:

http://youtu.be/7JxnLzAYntk
איך עיוורים קוראים מהמחשב?



רוב העיוורים שיודעים לקרוא כתב ברייל משתמשים בצג ברייל. צג ברייל הוא התקן שיש בו מערכת פינים, שהמחשב יכול להבליט ולהסתיר כדי להציג את האותיות של הטקסט שהעיוור מעוניין לקרוא.

מערכת הפינים של צג הברייל מאפשרת הצגה של שורה כתובה אחת בכתב ברייל. בצג הברייל יש גלגל שמאפשר לעיוור לעלות ולרדת שורה אחר שורה וכך לקרוא את כל הטקסט.

לרוב מונח צג הברייל לפני המקלדת. כך קל לעיוור להגיע עם אצבעותיו המקלידות על מקלדת המחשב אל המסך. בזכות ה"הקלדה העיוורת" והעובדה שאין מרחק רב בין המקלדת לצג הברייל, יכולים העיוורים לעבוד בעזרת מחשבים ולעשות עבודה מהירה, כמעט כמו אנשים רואים.


הנה צג ברייל בשילוב עם תוכנה שמקריאה מה כתוב על המסך:

http://youtu.be/0AAEGbVvV28


הנה השימוש צגי ברייל במחשבים ניידים:

http://youtu.be/lLaUx7BJ4r0


הנה מסך ברייל עם טאבלט:

http://youtu.be/h21a264VsXE
כמה דק יכול מסך להיות?



מסכי המחשבים ומחשבי הלוח, הטאבלטים, הולכים ונעשים דקים. גם עולם הטלוויזיות הולך לכיוון של המסך הדק ביותר. סביר להניח שמסכי העתיד יהיו גמישים וזה כיוון אחד של התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה בעתיד, אבל עד גבול מסוים הם גם יהיו דקים יותר.

כבר היום יש מסכים שאינם גמישים והם דקים להפליא. הם גם מאפשרים ליצור מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים שהם דקים להפליא.


הנה מסכים דקיקים שפותחו על ידי יצרנית מסכים יפנית:

http://youtu.be/2yGsWT9wfck


הנה המחשב הנייד הדק ביותר בעולם, בעובי של 10.4 מילימטרים:

https://youtu.be/pe4u7anS28g


הנה הסמארטפון הדק בעולם - Oppo R5:

https://youtu.be/3OAQUcQqDD0


והטאבלט הדק בתבל לשנת 2015:

https://youtu.be/Vh_tJyM1bW4
למה שימש הדיסקט?



דיסקט (Floppy disk), או תקליטון, היה אמצעי לאחסון נתונים בצורת מידע דיגיטלי. במיוחד שימש הדיסקט, שבאנגלית נקרא פלופי דיסק, לגיבוי קבצי מחשב.

המידע בדיסקט נשמר על דיסקה שטוחה מחומר פלסטי, שהייתה מצופה בשכבה של חומר שאותו ניתן למגנט. המגנטיות הייתה הפעולה שאפשרה את שמירת המידע עליו.

בתקליטונים החלו לעשות שימוש מסחרי בשנת 1971 ותוך זמן קצר הם החליפו את השימוש בכרטיסי הניקוב, שעד אז שימשו לשמירת מידע ממוחשב. בשנות ה-80 וה-90 הם היו נפוצים מאוד ואפשרו את מהפכת המחשבים האישיים.

לאחר שנים של שימוש בדיסקטים גדולים, הציגה חברת סוני את הפלופי דיסק הקומפקטי בשנת 1981. בקןטר של 3.5 אינץ', הוא היה קטן ונוח יותר. עם הזמן הוא הלך והחליף את הדיסקטים השחורים והמוכרים בגודל ה-5.25 אינץ'. מטבע הדברים גם הוא הלך ונעלם, בסוף שנות ה-90, ככל שטכנולוגיות חדישות יותר, דוגמת הדיסקים לצריבה, הדיסק און קי, כונני הפלאש שנקראו גם כונני ה-USB, הלכו ודחקו את רגליו.

הקברן הרשמי של הדיסקט היה, אגב, סטיב ג'ובס. כשאפל בראשותו הוציאה את מחשב ה-iMac, הופתעו כולם לגלות שאין בו כונן דיסקטים. "אין צורך בו יותר" הפטיר ג'ובס ביובש והמשיך הלאה. המחשב החדש הפך להצלחה מסחררת וכמו שתמיד קרה כשהוא פרץ דרך, התעשייה הבינה בהמשך עד כמה ג'ובס צדק...

אגב, הדיסקטים היו פעם כל כך משמעותיים עד שהביטוי "להחליף דיסקט" הונצח בתרבות השיח בישראל. משמעותה הייתה להתעדכן, להבין שהשתנו דברים. וכך, פוליטיקאים מציעים לא פעם זה לזה "להחליף דיסקט", שפירושו לשנות את דרך המחשבה ולהבין שדברים השתנו...


הנה הדיסקט:

https://youtu.be/QqpR44hOD3U


והפלופי דיסק שיחליף אותו:

https://youtu.be/_Rc6i169FS0


יש לא מעט שמתגעגעים אליהם:

https://youtu.be/z9tENHe19gk
איך ייראו מסכי העתיד?



מסכי העתיד הולכים לכיוונים שונים. יש מדענים הגורסים שיותר ויותר מסכים יהיו וירטואליים, כלומר מסכים שאינם מסכים והם בעצם הולוגרמות של מסך. אחרים סבורים שמסכים גמישים יחליפו את המסכים הקשיחים שאנו מכירים. את המסך הגמיש ניתן יהיה לקפל, הוא יהיה קשיח יותר ויותר עמיד בפני שריטות, נפילות ופגיעות אחרות.

כבר היום יש מגמת של מסכים קעורים שנותנים הרגשה של עומק. כמוהם נמכרים גם מסכי התלת ממד שיוצרים עומק ויזואלי מדומה. כל אלה הם רק הניצנים של מסכי העתיד, שישמשו את המחשבים, הסמארטפונים והטלוויזיות של העתיד.


הנה סרטון שמדגים את המסכים הגמישים של העתיד:

http://youtu.be/f4AhTiQkWwk


והנה כיוונים אחרים של מסכי עתיד:

http://youtu.be/Vax5Vv8lUTU?t=13s


מסך מבוסס הולוגרמה כפי שצופה לנו העתיד:

http://youtu.be/wwUcZMfmj-Q


מסך גמיש שכבר קיים:

http://youtu.be/HU2nG9qy6vs


החזון של LG:

https://youtu.be/qIRjytgNuhM


והנה מסכים קעורים שכיום הולכים ונכנסים לתעשיית הטלוויזיה ורבים רואים בהם משהו מיותר:

http://youtu.be/nB_LFEAhK34
כיצד פועלים הכוננים הקשיחים?



הכונן הקשיח הוא מתקן לאחסון מידע ממוחשב שעושה פעולות מהירות ביותר לשמירה או שחזור של מידע ששמר קודם. בתוך שניות הוא מסוגל לרשום את המידע על פני הכונן, מעין דיסקית מתכת שעליה נרשם המידע בביטים. המידע הזה מתורגם לקוד בינארי, בעל שני מצבים - 0 או 1.

מהירות הקריאה והכתיבה של הארד דיסק היא מהממת. עדיין ישנם כוננים קשיחים מהירים יותר וישנם פחות מהירים. הראש הקורא-כותב של הכונן הקשיח המכני עושה את הפעולות במהירות, אבל הוא עדיין ראש מכני ולוקח לו זמן. לעתים הוא גם נתקע ומתקלקל. במקרה כזה אנו עלולים לאבד את המידע שלנו כולו.

כיום ישנם כוננים קשיחים שהם בעצם זיכרון אחסון מהיר. הטכנולוגיה שעל פי הם פועלים נקראת SSD. היא דומה יותר לדיסק און קי או לזיכרון הפנימי שיש במחשב (RAM). מפני שהיא אינה מכנית, הסיכוי שלה להתקלקל הוא קטן הרבה יותר והשחיקה הרבה יותר איטית. מצד שני, כונני SSD הם עדיין יקרים מאד, אם כי, כדרכה של כל טכנולוגיה, בשנים הקרובות הם יהפכו יותר ויותר זולים.


כך פועל הכונן הקשיח:

https://youtu.be/wteUW2sL7bc


הנה הסבר מדהים ומוחשי:

https://youtu.be/5EclNHZ1Emg


ראו כמה מהר הוא עובד על פעולות כמו מחיקת תיקיה, העתקה והדבקה ועוד:

https://youtu.be/9eMWG3fwiEU


עוד הסבר:

https://youtu.be/kdmLvl1n82U


הנה כונני ה-SSD החדשים:

https://youtu.be/dX-1QKCvVRI


וכונני ה-HDD שמשלבים את הטוב שבשני הסוגים - המהירות של SSD והנפח של ה-HD:

https://youtu.be/hV7UBa-wDGc


הנה הכונן של העתיד שיהיה מורכב מ... דנ"א של חיידקים!

https://youtu.be/_O-kLA3uEyA
איך ייראו החלונות במטוסי העתיד?



דמיינו מטוסים פתוחים שכמעט כל הקירות שלהם הם חלונות. לא מאמינים שהם יהיו חזקים מספיק? - אז דמיינו שהקירות הללו הם מסכי ענק באיכות וברזולוציה מדהימה.

דמיינו שאתם רואים את כל מה שבחוץ אבל בפנים ומרגישים שאתם מרחפים בשמיים וכמעט, אבל כמעט, נופלים.. עכשיו דמיינו שמישהו מחליף את הנוף ובשנייה אתם מוצאים את עצמכם טסים בחלל החיצון. דמיינו שאתם רואים על המסכים האלה חוויות תלת-ממדיות מהממות, אפשרויות של מוצרים לקנייה בדיוטי פרי (במקום העגלה החבוטה של הדיילים), דמיינו שאתם יכולים לבחור סרט שיוצג על חלק מהקיר שליד המושב שלכם. וזו רק ההתחלה, כי הדמיון והטכנולוגיה עשויים להיפגש מהר משאתם חושבים.

ולכו תדעו אם זו לא ההקדמה לבתים שקופים שבהם תוטמע הטלוויזיה בקירות ותאפשר לצפות בתכניות, אבל גם אם אם "לעבור" למקומות כמו אי בודד, לב יער או פנטהאוז יוקרתי במנהטן.


הנה אפשרות של מטוס הנוסעים מהעתיד ומבפנים:

http://youtu.be/cAGT5A589xE


מסכי ענק שמקרינים את השמיים שבחוץ או את החלל ועוד:

http://youtu.be/HvYsHOzWUY8


פרסומת לרעיון החדשני הזה:

http://youtu.be/afGL5GX6avs


והסבר בעברית:

https://youtu.be/xxFsf7tmUAk?t=4m18s&end=5m32s
מהי מקלדת ה-qwerty?



הסיפור שמאחורי qwerty, או מקלדת ה-qwerty, הוא סיפור של הרגלים ותעשייה, היצע וביקוש, טכנולוגיה שמשתנה והאדם, המין האנושי, שלא מוכן להסתגל ולשנות הרגלים, כדי לשפר את השימוש בטכנולוגיה שהוא כל כך אוהב.

כל זה במקלדת המחשב? - ובכן, כן גדול.

הכל מתחיל מסידור האותיות במקלדת האנגלית. זהו מערך קלידים הנקרא "qwerty", על-שם הצד השמאלי של שורת האותיות העליונה. רואים את הקלידים QWERT ו-Y?

סידור הקלידים הכאילו אקראי הזה הוא תרומתו של ממציא אמריקאי בשם כריסטופר שולס (Sholes), שבאמצע המאה ה-19 פיתח את מכונת הכתיבה המסחרית שלו. היא, אגב, לא הייתה מכונת הכתיבה הראשונה בעולם, אבל היא עתידה להפוך לראשונה שתהפוך למוצר מסחרי של ממש. זאת בניגוד לכמה מכונות כתיבה מתחרות, שלא התרוממו להפוך למוצרים נמכרים. אחד מהם היה "כדור הכתיבה" של האנסן (Hansen), מוצר חביב שנשאר בגדר מוצר קונספט.

מכונת הכתיבה של שולס כללה לוח מקשים מלא, בו חובר כל מקש למנוף, שבקצהו הותקנה גלופה של האות המתאימה, כלומר האות בלטה מעט, בכדי שהיא תדפיס את הדיו מסרט הדיו שבו נגעה קודם לכן, על גבי הנייר.

בתחילה ניסה שולס לסדר את האותיות במקלדת מכונת הכתיבה, לפי סדר האלפבית. אבל די מהר הוא שם לב לכך שבזמן הקלדה מהירה של צירופי אותיות מסוימים, במקרה של לחיצה על שתי אותיות במקביל, המנופים שלהן, שהתרוממו ביחד, נתקעו זה בזה.

שולס הבין שמהירות ההקלדה גורמת למנופים להסתבך. הייתה לו אפשרות לשפר את המנגנון של ההקלדה, מה שהצריך ממנו הרבה עבודה. אבל שולס היצירתי החליט פשוט לפזר את הקלידים של האותיות הנפוצות באנגלית, על גבי לוח המקשים, באופן שיקטין את הסבירות להתנגשויות והסתבכויות של מנופי האותיות.

כך הגיע סידור qwerty של הקלידים לעולם. הוא הוכיח את עצמו. פקידות ומזכירות למדו להקליד במהירויות מטורפות וב"הקלדה עיוורת" ושיפורים מתמידים במנגנוני מכונות הכתיבה הלכו והמעיטו את התנגשויות המנופים.

אבל אלו לא נמנעו לחלוטין. כריסטופר שולס הלא מרוצה הציע בעצמו, בשלב מסוים, סידור חדש לאותיות על המקלדת. אבל המקלידים ובמיוחד המזכירות, התרגלו לסידור הישן. הוצע עוד סידור קלידים חילופי, ה-dvorak, שחוקרים רבים אמרו שהוא נוח וטוב הרבה יותר ממנו, אבל גם הוא לא הצליח להחליף את הנעילה של ה-qwerty בציבור.

האבסורד הגיע לשיאו כשהמציאו את מקלדת המחשב. לכאורה, היות ומחשב אינו מכונת כתיבה ואין לו מנופים שייתקעו זה בזה, ניתן היה לבחור מערך מקשים חדש ומוצלח. אבל היצרנים מיהרו אל המוכר ולמה שכולם התרגלו אליו, ההרגל בחר ב-qwerty.

כך הביא ההרגל ההמוני לכך שאנו מקלידים במערכת שיעילותה פחותה משמעותית, מזו שיכולנו לעשות בה שימוש. אגב, סידור QWERTY לא עצר במקלדת המחשב והמשיך למכשירים רבים, ביניהם טלפונים חכמים, טבלטים, טלפרינטר ועוד.


הנה סיפורה של מקלדת ה-QWERTY:

https://youtu.be/c8f6us-Sjlo


שעברה גם לעברית דרך סידור הקלידים לשפת היידיש:

https://youtu.be/OySK3gHnlkE


שולץ, ממציא מכונת הכתיבה:

https://youtu.be/lv3-1m6Ews4


סידור הקלידים לפי עיקרון הקוורטי ניצח:

https://youtu.be/QJ23jmHz0lM
איך ייראו עיתוני העתיד?



"הדיו האלקטרוני" (באנגלית e- ink), שכבר כיום מאפשר לקוראים דיגיטליים ולספרים דיגיטליים להחליף את הספר והעיתון, הוא טכנולוגיה חכמה ומצוינת. אבל היא מוגבלת בעיקר בשל צבעי השחור לבן של המסכים הללו.

כבר כיום מפותחת דיו-אלקטרונית שתאפשר להציג עמודים צבעוניים בגירסה אלקטרונית נוחה לקריאה וחסכונית בחשמל. החסכון בחשמל הוא מרכיב מהותי, שכן טאבלט רגיל מחייב טעינה פעם ביום-יומיים. דף אלקטרוני שעובד עם דיו אלקטרונית שכזו, מחייב טעינה רק פעם בחודש!

בניגוד לטכנולוגיות של ימינו, הטכנולוגיה הזו תחקה את הדף המודפס והאור שלה מקל על הקריאה ונוח מאד לעיניים. כמובן שהיתרונות על עיתונים של היום ברורים - מהיתרון הסביבתי של פחות עצים כרותים והובלה, דרך המחיר הזול בהרבה והכי חשוב - העיתונים הללו יהיו מעודכנים בזמן אמת וכל אירוע שקרה בדקות האחרונות יוצג בעיתון האלקטרוני, כמעט בזמן אמת.


הנה אפשרות לדרך שבה יפעל העיתון העתידי:

http://youtu.be/0B28SHBmMNI


הנה סרטון על הדיו האלקטרוני של העתיד:

http://youtu.be/DJvN29076E0


איך עובדים המסכים הקעורים החדשים?



תעשיית הטלוויזיה מחפשת כל הזמן ריגושים חדשים. אחרqי שגל טלוויזיות התלת-ממד קצת מיצה את עצמו, הגיעו המסכים הקעורים. הללו מנסים לעטוף את הצופה ולהגביר את החוויה של הצפיה באמצעות תחושה של עומק.

בתחום הסלולארי יש יתרונות נוספים למסך הקעור, במיוחד בכך שמסך הסמארטפון מוגן יותר מנפילות ושריטות מהמשטח שעליו הונח.


הנה המסך הקעור כפי שהוא קיים היום:

http://youtu.be/XPRE4CprD8Q


פרסומת למסך קעור:

http://youtu.be/mOmRbIq2WdY


על סמארטפונים עם מסך קמור, שהעיקרון בו זהה - מסך בעל אפשרויות כיפוף:

https://youtu.be/Q6QyrMTD4Ho


והנה מומחה חביב ואוהב אוכל שמסביר כמה שהקעור הוא המיותר החדש:

http://youtu.be/8Oeq0VbVCEs
כיצד ייראה המסך של המחשוב הלביש?



המסך העתידי יהיה ככל הנראה שונה מהותית ממה שאנו מכירים מהמחשב או הטלוויזיה שלנו. זה יהיה ככל הנראה מפני שיצטרכו מסכים בעלי תכונות שונות לשימושים כמו האינטרנט של הדברים, מחשוב הלביש ועוד אפשרויות שיצוצו בעתיד. למסך שיילך איתנו לכל מקום נרצה ודאי תכונות טובות ומשוכללות מאלה שמאפיינות את המסכים של היום.

המסך הגמיש, המסך המתקפל, המסך הקעור, מסך ההולוגרמה (ראו את כולם באאוריקה בתגית "מסכים"), כולם כבר כאן או כמעט כאן. אבל המסכים שיהיו בעתיד ייראו ודאי עוד יותר מרתקים ומדהימים ממה שנוכל לשער כיום. הם יציגו נתונים בדרכים אחרות, ירגישו אחרת ויהיו בעלי תכונות חומר ונראות שונות מכל מה שהיכרנו עד היום.


הנה סרטון שמנסה להציג את המסכים העתידיים האפשריים של המחשוב הלביש:

https://www.youtube.com/watch?v=UipJ5CbFFf0
האם ייתכן מחשב ללא מקלדת ועכבר?



מחשב Sprout החדש של חברת HP נחוש לשנות את האופן שבו אנו עובדים על מחשבים. ניזון מהשראת הטאבלטים והסלולאריים, שאין בהם מקום למקלדת ועכבר, עיצב צוות המהנדסים של HP את מה שרוצה להיות מחשב העתיד - מכונת יצירה חדשנית, יצירתית, תלת ממדית וכזו שתקסום למעצבים, מעצבי מוצרים ואנשי פרסום.

בספראוט, מחשב שנראה כאילו נלקח מעולם אחר, יש בנוסף למסך ולמשטח המגע שמחליף את המקלדת והעכבר, גם מקרן עם 4 מצלמות ברזולוציה של 14.6 מגה פיקסל עם חיישן עומק. משטח המגע שלו מציע תמיכה בלא פחות מ-20 נקודות מגע בו-זמנית!


הנה המראה החדשני של מחשב ה-Sprout החדשני:

https://youtu.be/52G-3mxcwto


הטיעון שמחשב צריך להביא לידי ביטוי את הידיים האנושיות:

https://youtu.be/sCDJZWBeQNs


ועבודה של מעצבת גרפית עם הספראוט:

https://youtu.be/dwZzbWgXve8
מה תעשה הזכוכית בעתיד?



זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...

אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.

בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.

ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?

ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.

ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.


הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:

https://youtu.be/F9N575I4E6k


והנה סרטון דמיוני על שימושי הזכוכית בטכנולוגיה של העתיד:

https://youtu.be/jzLYh3j6xn8?long=yes
מהו המחשב האישי הזול בעולם?
מהו הסינמטוגרף של לומייר שיצר את המסך הגדול?
איזה מחשב נוצר להרכבה?
מה ההבדל בין הדיסק הקשיח ל-RAM?
מהם המסכים הגמישים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.