» «
חומרה
מי טען שעיבוד נתונים הוא רק גימיק אופנתי?



"דיברתי עם מיטב החוקרים ואני יכול להבטיח לכם שעיבוד נתונים זה סתם גימיק אופנתי שלא יחזיק מעמד שנה!"

כשעורך ספרי העסקים בהוצאת הספרים הנחשבת Francis Hall אמר את המשפט שלמעלה בשנת 1957 וזלזל בעיבוד הנתונים הממוחשב, הוא עשה את אחת הטעויות הגדולות בתולדות העולם העסקי.

פחות מ-20 שנה לאחר מכן כל העסקים הגדולים בכל העולם הפכו לגופים ממוחשבים ו-10 שנים נוספות אחרי כן גם עסקים קטנים אימצו בהמוניהם את בסיסי הנתונים והחישובים שבצעו המחשבים.

כיום ישנם מחשבי על שיודעים לעשות דברים בלתי נתפסים והעתיד עוד לפניהם. בינה מלאכותית, ביג דאטה, למידת מכונה ולמידה עמוקה - אלה רק חלק מהדברים המדהימים שעושים היום מחשבים, שהיו אמורים לפי ה"נבואה" ההיא להיות גימיק ותו לא...


הנה סרטון קצר על ווטסון של יבמ, מחשב העל הראשון שהביס מתחרים אנושיים בחידון הטלוויזיה ג'יופרדי:

https://youtu.be/P18EdAKuC1U


והרצאה על ווטסון והג'יאופרדי בטלוויזיה:

https://youtu.be/XGLmbXDEEdw?t=79s
חוק מור
מהו חוק מור?



את "חוק מור" ניסח בשנת 1965 גורדון מור, ממייסדי חברת אינטל. הוא הטעים שבכל שנה וחצי עד שנתיים יוכפל מספר הטרנזיסטורים על שטח שבב מחשב, בעוד שעלות ייצורו לא עולה. החוק הסתבר כנכון ובדיעבד הוא הפך לתכנית עבודה לחברות השבבים הדיגיטליים.

חוק מור הוא המסביר את הקצב המדהים של המהפכה הדיגיטלית ושל מגמת המיזעור שהביאה לנו תוך 50 שנה טלפונים חכמים ברמת ביצועים העולה על מחשבי הענק של פעם.

כיום חוק מור אינו תקף יותר בנושא הטרנזיסטורים והוא שונה לטענה כללית לגבי מחשבים, שאומרת שעוצמת המחשוב תוכפל כל שנתיים בערך.


הנה סרטון על חוק מור:

http://youtu.be/YqKtVX5D-bw


ומדענית שמנסה להסביר בפשטות מה הבעיה כיום עם חוק מור:

http://youtu.be/bLSMn0cNWAw
מחשב נייח
איך מייצרים מחשבים?



מחשב אישי שולחני מורכב לרוב מהמחשב עצמו, זהו החלק שאחראי על עיבוד הנתונים, וממסך, מקלדת ועכבר. את המחשב מרכיבים לעיתים מחלקים שונים ובישראל יש רשתות וחנויות מחשבים שמעדיפים לקנות את החלקים ולהרכיב בעצמם מחשבים זולים יותר.

בעולם הגדול בונות חברות המחשבים המובילות את המחשבים כבר במפעל. מדובר בפסי ייצור גדולים שבהם מורכבים חלקים שחברות אלה קונות ממפעלים שונים. יש מפעלים המתמחים בלוחות אם, יש שמומחים לכרטיסי מסך, יש מפעלים שמייצרים את ספק הכוח החשמלי וכך הלאה.


הנה סרטון שמתאר את ייצור מחשב המק פרו של חברת אפל:

http://youtu.be/IbWOQWw1wkM


ייצור של מחשבים בעבר:

https://youtu.be/QOP9YOIoEx4


וכך מייצרים את הפי. סי.

https://youtu.be/w5m84nStIIM?t=24s
מחשב אישי
איזה מנהל חברת מחשבים טען שמחשב אישי אינו נחוץ לאנשים?



"אין כל סיבה שלאדם פרטי יהיה מחשב בבית" אמר קן אולסן (Ken Olsen), מי שהיה נשיא ומייסד חברת Digital.

זה היה בשנת 1977 וחברת "דיגיטל" של אז הייתה מחברות המחשבים החשובות בעולם. ברור שמנהל של חברה שהתבססה על מחשבים לארגונים ועסקים, לא ראה בעין יפה את המחשב האישי. הרי מחשבים אישיים נוצרו אז בידי חנונים שמרכיבים את המחשב לבד, מחלקים אלקטרוניים שהם קונים בחנויות לרכיבי חשמל ואלקטרוניקה.

האיש טעה בגדול כמובן. הוא, שביחד עם הרלן אנדרסון ייסד את חברת DEC ("דיגיטל"), הביא אותה ב-35 שנים שניהל אותה למעמד של חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם.

מי יכול היה לשער ש-40 שנה לאחר מכן יהיה מחשב אישי כמעט בכל בית פרטי, בעוד שחברת דיגיטל כבר לא תהיה קיימת?

כי בדיוק אותה מגמה שהוא לא הבין, זו של המחשבים האישיים, הייתה זו שבהמשך עתידה לחסל את החברה שהוא ניהל. גם הזינוק המטורף של שוק המחשבים האישיים וגם הריכוזיות של חברת דיגיטל, שבניגוד למגמה העולמית התעקשה לייצר בעצמה את כל המחשבים שלה ואת כל התוכנות בשבילם - כל אלו הביאו את אולסן לבסוף להתפטר, כשחצי עשור אחר כך, החברה נמכרה לחברת קומפאק, שבהמשך נעלמה אף היא.


הנה סרטון לזכרו של אולסן - האיש שלא חזה היטב את העתיד של עולם המחשבים:

https://youtu.be/MYIjz1buntQ


והשינוי הנוכחי שעובר על תעשיית המחשבים, במעבר לסמארטפונים וטבלטים:

http://youtu.be/gun51PZ053Q?t=13s

חומרה

לוח מודעות
איך ייראו בעתיד לוחות מודעות?



לוח מודעות הוא אחד העזרים בחיינו שכמעט ולא השתנה לאורך חצי האלף האחרון. מעט מאד שינויים היו במשטח שעליו מדביקים מודעות כתובות או מודפסות לציבור. אבל לוח המודעות של העתיד עומד להשתנות כליל. הוא יהיה כנראה אינטראקטיבי, כלומר הוא יאפשר לקורא המודעות לנווט, להתעניין ולחקור את המידע שכתוב במודעות האלקטרוניות שיופיעו עליו. יהיו בו ככל הנראה אפשרויות לביצוע פעולות, כמו הזמנת כרטיסים מידית למופעים ואירועים שפורסמו בו, הרשמה לפעילויות ומקומות שפרסמו חוגים או קורסים לציבור וכדומה.

בעולם של לוחות מודעות אלקטרוניים דיגיטליים, כמובן שגם קישור לאתר המפרסמים יוכל להופיע, אם כי סביר שהוא יעמיד את הקורא למשך זמן רב יותר אל מול לוח המודעות החדשני. לכן, יותר סביר שהקישור יהיה לדף אינטרנט שבו יוזמן להשאיר את פרטי הקשר אליו ולקבל מידע נוסף על השירות או המוצר שפורסמו.

עם המסכים הגמישים שהולכים ונכנסים כבר בימינו לטלפונים המתקפלים, די סביר שלוחות המודעות המציגים כבר היום וידאו יתפרסו גם למודעות וידאו, ש"יודבקו" על הלוח וישדרו סרטי וידאו, כמו בסרטון השלישי, שהוא וידאו קליפ של זמרת הג'אז דיאנה קרול, אבל מנבא היטב את העתיד של לוח המודעות העתידי.


הנה סקיצה של לוח מודעות בעתיד:

http://youtu.be/QmXfEgB9vBo


אולי יהיו מסכים בכל מקום, שיודעים לתרגם אוטומטית, להציג נתונים על פי השיחה ועוד:

http://youtu.be/We-gJo87xw8


ועם המסכים הגמישים ואולי אף המתקפלים ניתן יהיה לייצר מודעות ופרסומות כמו זו שבקליפ של דיאנה קרול:

https://youtu.be/Yr8xDSPjII8


או לקבל לוח פרסום תלת ממדי כמו הדבר המדהים הזה:

https://youtu.be/oYCgyG2rkOM
דיו אלקטרוני
מהו הדיו האלקטרוני ומה טוב בו?



"הדיו האלקטרוני" (e- ink) הוא כינוי לטכנולוגיה שמאפשרת ייצור של ספרים אלקטרוניים. הדיו האלקטרוני מחקה את הדיו המודפס על גבי דף - הוא נוח לקריאה, צורך מעט חשמל רב ומאפשר לצפות בו מכל כיוון. יש הקוראים לשיטה הזו "נייר אלקטרוני".

בשונה מהטכנולוגיה של מסכים רגילים, בה התמונה שאנו רואים מורכבת מנקודות מוארות רבות, שמהן מורכבת התמונה שעל המסך, טכנולוגיית הדיו האלקטרוני עושה פעולה קצרה אחת בכל פעם. כל שינוי של התמונה שעל המסך רק מניע עליו חלקיקים למקום אחר. אותם חלקיקים יושבים בתוך כל נקודה על המסך. יש מהם חלקיקים לבנים ויש חלקיקים שחורים. כשהתמונה מחייבת שהנקודה תהיה שחורה, עולים החלקיקים השחורים למעלה והלבנים צונחים למטה ולא נראים. כשהפיקסל צריך להיות לבן, הפעולה תהיה הפוכה והשחורים ייעלמו למטה.

ומכיוון שדפדוף לעמוד הבא בספר, או מעבר לתצוגה של מסך אחר באתר, הן פעולות רגעיות וקצרות מאוד, השינוי יתבצע וזהו. וזה היתרון הנוסף בטכנולוגיה הזו. כי מרגע שהחלקיקים "השתנו בכל נקודה על המסך לגוון הנכון", הם אינם זקוקים יותר לאנרגיה כדי להיראות. לכן, הדיו האלקטרוני הוא חסכוני באנרגיה ומאפשר לקרוא את הטקסט לאורך זמן, מבלי לצרוך חשמל נוסף לזה שצרכה פעולת הדפדוף למשל.

אגב, בנוסף לצריכת המתח הנמוכה של הטכנולוגיה הזו, גם הקריאה במסכים כאלו היא נוחה וקלה יותר לעיניים.

בשנים האחרונות פותחה גם תאורה שאפשר להפעיל על מסכים כאלה. מדובר בפיתוח חדש יותר והוא נועד לאפשר לאנשים לקרוא את הספרים שלהם גם בחדר חשוך לפני השינה, מתחת לכיפת השמיים, או בחלל אפלולי.

שני סוגי החלקיקים הללו על המסך, הוא גם הסיבה לכך שמרבית מסכי הדיו האלקטרוני הם מסכים ללא צבעים. הטכנולוגיה שמאפשרת צבעים היא מאוד בסיסית עדיין.

בזכות הדיו האלקטרוני ניתן היה להמיר מיליוני ספרים ישנים לגירסאות אלקטרוניות שקל להפיץ דרך האינטרנט לכל פינה בעולם. קוראים אלקטרוניים כמו Kindle משתמשים בדיו האלקטרוני כדי לאפשר הפצה של ספרים אלקטרוניים ברשת.

בעתיד מעריכים המומחים שהדיו האלקטרוני ישמש לכרטיסי אשראי, מסכים דינמיים ניידים, תצוגה למכשירי "האינטרנט של הדברים" ועוד המון שימושים. בתחום החינוך מעריכים שהדיו האלקטרוני יאפשר סוף סוף להיפטר מהילקוטים הכבדים מצד אחד ומהמחשבים מלאי הגירויים והסחות הדעת, מהצד השני.


הנה הסבר של טכנולוגיית הדיו האלקטרוני (עברית):

https://youtu.be/Okg8QKSqsOU?t=75&end=2m33s


כך פועלת טכנולוגיית הדיו האלקטרוני E Ink:

http://youtu.be/Oqu1--AzM7U


הספר האלקטרוני, או הקורא האלקטרוני, שהוא המוצר הכי מזוהה עם הדיו האלקטרוני:

http://youtu.be/3cktgAwu3AE


הדיו האלקטרוני הצבעוני שיש מירוץ גדול לפיתוחו:

http://youtu.be/0VmCrblDMlc


ושמלות המבוססות על נייר אלקטרוני (עברית):

https://youtu.be/yFcSbGBBLMg?t=9s&end=1m57s
פיקסלים
מה זה פיקסל?


פיקסל (Pixel) הוא נקודת צבע. מליוני נקודות צבע כמוה מרכיבות את התמונה הגדולה על מסך הטלוויזיה או המחשב. פירוש המילה הוא מעין קיצור באנגלית של המושג "המרכיב של התמונה" (Picture Element) באנגלית.

הרכבי העוצמות של 3 הצבעים האפשריים בפיקסל הם 256 רמות לכל צבע וכך מאפשרים ליצור מעל 16 מליון צבעים!


כך מרכיבים צבעי היסוד בפיקסלים את הצבעים של כל פיקסל בתמונה שעל המסך (עברית):

https://youtu.be/XsOZsl_EcWg?t=8s&end=1m52s


כך ניתן לשנותם ובכך לערוך תמונות בתוכנות עריכה:

http://youtu.be/2-stCNB8jT8


וקדימון סרט הפעולה המצחיק גם אם ילדותי "פיקסל":

https://youtu.be/XAHprLW48no
צג ברייל
איך עיוורים קוראים מהמחשב?



רוב העיוורים שיודעים לקרוא כתב ברייל משתמשים בדרך כלל בצג ברייל (Braille display).

צג ברייל הוא התקן שיש בו מערכת פינים, שהמחשב יכול להבליט ולהסתיר כדי להציג את האותיות של הטקסט שהעיוור מעוניין לקרוא.

מערכת הפינים של צג הברייל מאפשרת הצגה של שורה כתובה אחת בכתב ברייל. בצג הברייל יש גלגל שמאפשר לעיוור לעלות ולרדת שורה אחר שורה וכך לקרוא את כל הטקסט.

לרוב מונח צג הברייל לפני המקלדת. כך קל לעיוור להגיע עם אצבעותיו המקלידות על מקלדת המחשב אל המסך. בזכות ה"הקלדה העיוורת" והעובדה שאין מרחק רב בין המקלדת לצג הברייל, יכולים העיוורים לעבוד בעזרת מחשבים ולעשות עבודה מהירה, כמעט כמו אנשים רואים.


הנה צג הברייל המסייע לעיוורים לגלוש ברשת ולקרוא את מה שכתוב על המסך (עברית):

https://youtu.be/PnA0_8TJlqw


השימוש צגי ברייל במחשבים ניידים:

http://youtu.be/lLaUx7BJ4r0


מקלדת ברייל חדשנית למכשירים ניידים (מתורגם):

https://youtu.be/Ks9DNrJe5Ek


ומסך ברייל עם טאבלט (מתורגם):

https://youtu.be/46O1wo1QP2w


מרכז נתונים
מהו מרכז נתונים, דאטה סנטר או חוות שרתים?



מרכז נתונים (Data center), המכונה בשפה המקצועית פשוט "דאטה סנטר", הוא אתר המשמש לאיחסון נתונים דיגיטליים, כלומר ממוחשבים, ניהול והפצה שלהם. לעתים הוא נקרא גם "חוות שרתים".

דאטה סנטרים גדולים מכילים מידע שנחוץ לשירותים גדולים כמו חיזוי מזג אוויר, נתוני ניירות ערך, אתרי אינטרנט גדולים וכדומה. רבים מהם מאחסנים המוני אתרים קטנים ובינוניים בחוות שרתים המנוהלות על ידי מקצוענים ופוטרות את החברות הללו מניהול שרתים משל עצמם.

בזמנו התפרסמה תכנית להקמת 36 מגדלים עם 360,000 שרתים שיהיו ביחד מרכז הנתונים הגדול בעולם.

הספקיות הגדולות של הענן הציבורי, כולל אמזון עם AWS, מיקרוסופט עם Azure וגוגל עם Google Cloud, השתלטו בשנים האחרונות על שוק הדטה סנטרים. נכון ל-2021 הן חולשות במשותף על מעל 50% מהדטה סנטרים הגדולים בעולם.

והצמיחה האגרסיבית הזו של הענן באה לידי ביטוי גם בביקושים וגם בהיצע. במקום במרכזי הנתונים של הארגונים, כ-60% מהשרתים שנמכרים כרגע בעולם מוצבים במרכזי הנתונים של ספקיות הענן הגדולות.

הסיבה היא שבמקום לבזבז משאבים על תשתית מרכז הנתונים שלהם, יותר ויותר ארגונים בוחרים בשירותי ספקיות הענן הציבורי, כשהם זקוקים למחשוב משמעותי לאחסון וניהול נתונים והפעלת יישומים עסקיים.


הנה מרכז הנתונים המאובטח של ישראל (בעברית):

https://youtu.be/Sbl49N61fWY


זה של חברת גוגל שתכננה אותו במהלך השנים:

https://youtu.be/eCSt5kerv1k


על מרכז הנתונים הגדול ביותר בעולם המתוכנן באירופה:

https://youtu.be/4e97g7_qSxA


ומרכז הנתונים של חברת פייסבוק:

https://youtu.be/4A_A-CmrqpQ


בואו להתרשם בעצמכם:

https://youtu.be/zDAYZU4A3w0?qr=yes
למה משמשת מקלדת המחשב?



מִקְלֶדֶת המחשב היא מערך קלידים שמשתמשים בו כהתקן קלט להזנת טקסט ותפעול, לצד העכבר, של המחשב.

בנוסף לכתיבת טקסטים, משתמשים במקלדת כזו גם לצורך הגישה המהירה לתוכנות במחשב, להזנה של סיסמאות ולתפעול המחשב בכללי. לכן כוללת מקלדת זו כ-100 מקשים, מכילה את האותיות, הספרות, סימני הפיסוק ושלל הסימנים ההכרחיים לתפעול המחשב, דוגמת השטרודל "@", הדולר "$") ומקשי ה-Ctrl, טאב ומקש הפונקציה (Fn).

מקלדת המחשב נולדה ממכונת הכתיבה. משום כך היא גם ירשה ממכונת הכתיבה את סידור המקלדת הנהוג בה כיום. הסידור הזה נקרא QWERTY, על שם מערך המקשים שלו, כלומר שורת הקלידים הראשית שמשמאל למעלה.

המקלדת הסטנדרטית למחשב היא מקלדת חוטית, המתחברת אליו באמצעות כבל USB.

יש גם מקלדות אלחוטיות המתאימות למי שלא אוהבים כבלים על השולחן ולמי הניידות חשובה להם. ביניהם יהיו משתמשים בטלוויזיה חכמה ומי שמשתמשים במחשב סלוני המחובר למסך טלוויזיה או למסך גדול (HTPC).

עוד סוג חשוב של מקלדת היא המקלדת הארגונומית. המקלדות ארגונומיות הן נוחות הרבה יותר לעבודה לאורך זמן. בכך הן שומרות על בריאות שורש כף היד של המשתמש. בעלי בעיות אורתופדיות בכפות הידיים חייבים אותן ומי שעובדים שעות רבות על המחשב - כדאי שיאמצו אותן.

ז'אנר נוסף של מקלדות, היא מקלדת המולטימדיה. במקלדות מולטימדיה יש גם מקשים להפעלת נגני המדיה ותוכנות לנגינת מוסיקה וסרטונים. מקלדות כאלה גם כוללות מקשים לשליטה על עוצמת השמע ונגינת המוסיקה והווידיאו.


הנה אנבוקסינג (פיתחת חבילה) של מקלדת מחשב מודרנית שנקנתה ברשת (עברית):

https://youtu.be/zvtlKtvwNfI


מקלדת אלחוטית לדוגמה:

https://youtu.be/RgRnFeUPR2Y


מקלדת אלחוטית לטלוויזיה חכמה (עברית):

https://youtu.be/CKSf5RddkUo?t=57s


על הבדלי סידור הקלידים במקלדת המחשב (עברית):

https://youtu.be/OySK3gHnlkE


ראו את ה-Raspberry Pi 400, מקלדת עם מחשב מובנה זעיר בשם רספברי פיי:

https://youtu.be/0E9qZNk9D_M


ולא פעם משתמשים במקלדת וירטואלית על המסך, אפילו על המחשב:

https://youtu.be/OLeMpo5dw6k
איך התפתחו שיחות הווידאו ואיך הן עתידות להיראות?



שיחות וידאו (Video calls) מתקיימות בימינו בכל יום ברחבי העולם מיליוני פעמים. הרעיון אינו חדש ומכשירים כאלו כבר נוסו במכשיר הווידאו פון שפותח בשנות ה-50 של המאה הקודמת.

כמובן שהטכנולוגיה של היום, זו המבוססת על רשת האינטרנט, היא הבשלה והאמינה ביותר. תוכנת סקייפ המצליחה היא המוצר הבשל והמצליח ביותר בשיחות וידאו להמונים. תוכנת הזום (Zoom) של עידן הקורונה המחישה עד כמה שיחות ועידה יכולות לשמש בתכנון נכון גם את עולמות החינוך, העסקים והניהול ואפילו בתנאי משבר וריחוק חברתי.

בתחום העסקי שיחות הווידאו הן בעיה משמעותית הרבה יותר. החל מנושא הפרטיות, או ליתר דיוק הסודיות, כמו גם בשל הצורך לנהל שיחות ללא עיכובים גדולים במשך הזמן שהווידאו עובר בין המשוחחים והצורך בשיחות מרובות משתתפים - בתקופת הקורונה למדנו שכל אלה הופכים את שיחות הווידאו הארגוניות לנושא נפרד ומורכב אף יותר.

בעתיד ניתן יהיה לנהל שיחות בארבע עיניים וישיבות עם אנשים שנמצאים בארצות אחרות באותה הקלות שבה פוגשים חבר מהבניין הסמוך. אחת הטכנולוגיות המעניינות שמבטיחה זאת היא הטלפרזנס (Telepresence), תחום שבו ייראו משתתפים שמצויים בחו"ל ובמרחקים של אלפי קילומטרים, כאילו היו בחדר.

כבר היום מדובר על שילוב של הולגרמות של משתתפים רחוקים בחדר, בישיבות ואפילו במפגשים משפחתיים. מצלמת וידאו באיכות גבוהה וקידוד מיוחד המאפשר העברת נתונים מהירה ואיכותית יאפשרו את הצפייה המדוברת בהולוגרמות של משתתפים הנמצאים מעבר לים, בשידור חי ונוכח מתמיד.

כבר היום ובהמשך לגילויים שסיפק לתעשיה עידן הקורונה, מפתחות חברות שונות חדרי ישיבות וירטואליים ומבוססי הולוגרפיה, שיאפשרו שיחה טבעית משיחת וידאו של ימינו. ההבדל המהותי יהיה שבמקום לראות את הפרטנרים שלכם לפגישה או לישיבה על המסך בשיחת וידאו, תראו אותם נכנסים לחדר ויושבים אל מול השולחן שלידו גם אתם יושבים.

צריך יהיה כמובן להתגבר על חסמים כמו רוחב הפס הנדרש על מנת שנקבל תמונה תלת מימדית ברורה, המתעדכנת בזמן אמת. נדרשת לכך מהירות של לפחות פי 200 מהמהירות המקסימלית שמתאפשרת כיום בשידור וידאו דרך האינטרנט בעולם.

יהיה גם צורך בשיפור והוזלת התשתית להצגת התמונה ועיבודה בזמן אמת. לשם כך דרושים מעבדים חזקים וכרטיסים גרפיים משופרים. נכון לעכשיו ההולוגרמות שמציגות דמויות ממרחקים, בעיקר מזמנים שלא ישובו עוד, יוותרו נחלתם של כוכבי פופ מתים ועשירי עולם שמחזיקים לשם כך צעצועים טכנולוגיים יקרים להחריד.


הנה שיחות הווידאו של עידן הקורונה ומהי בעיית איכות הצליל בהן (עברית):

https://youtu.be/kUsE9bf_6gY


בשנות ה-60 פותח הפיקצ'ר פון שכמעט הבשיל:

https://youtu.be/WzdCKBZP4Jo


מכשיר וידאופון משנות ה-90:

https://youtu.be/HRLv3N7Fa5E


טכנולוגיית שיחות וידאו של ההווה:

http://youtu.be/TV7M0Kluyp4


תוכנת סקייפ שבה משוחחים בוידאו עם מי שרוצים והיא אפילו מתרגמת (עברית):

http://youtu.be/LKB3FdgjexU


מסכי העתיד השקופים מבטיחים לאפשר למשוחח להיטמע בחדר:

https://youtu.be/pD692WIY1m0


והנוכחות-מרחוק, הטלפרזנס, של ההווה והעתיד:

http://youtu.be/A0r4Ers-58g
מהם הביטים שבמחשב?



ביטים, או באנגלית bits הן יחידות זעירות במחשב, שיש מיליארדים כמותן במעבד המרכזי של כל מחשב, שעון או טלפון חכם, טאבלט וכדומה.

היחידות הללו הן טרנזיסטורים, רכיבי המחשב שהיום הם הכי בסיסיים והכי זעירים. הם יכולים להיות באחד משני המצבים - או טעונים בחשמל או ללא חשמל. איתם בעצם מדברות שפות התכנות השונות, כשהן מוסבות לשפת מכונה, בערכים של 0 ו-1.

אגב, השמות של אותם ערכים של 0 ו-1 באים מאנגלית בה קוראים להם bits, קיצור של binary digits. השם הזה הועתק לעברית בתור "ביטים", או למילה העברית שלה - "סיבית", קיצור של סִפְרָה בִּינָרִית.

ככל שיש במחשב יותר ביטים, הוא יכול לייצג מספרים הרבה יותר גדולים. כך יהיו גם החישובים שהוא יוכל לבצע במספרים יותר גדולים והמשימות - מורכבות הרבה יותר.

כל מכשיר דיגיטלי מתבסס על הביטים הללו. תוכלו ללמוד עליהם בתגית "שיטה בינארית".


#בחנו את עצמכם
איזה מספר עשרוני (רגיל) מיוצג בערך הבינארי של 01000?

וכמה זה 10101 במספר עשרוני?

עכשיו נסו לייצג את גילכם במספר בינארי. כמה יצא? ובני כמה אתם באמת?


הנה הדגמה והסבר שמדגימים את החישובים שניתן לעשות במחשב בן 5 ביטים (עברית):

https://youtu.be/WYkkkM6vCx0
למה שימש הדיסקט?



דיסקט (Floppy disk), או תקליטון, היה אמצעי לאחסון נתונים בצורת מידע דיגיטלי. במיוחד שימש הדיסקט, שבאנגלית נקרא פלופי דיסק, לגיבוי קבצי מחשב.

המידע בדיסקט נשמר על דיסקה שטוחה מחומר פלסטי, שהייתה מצופה בשכבה של חומר שאותו ניתן למגנט. המגנטיות הייתה הפעולה שאפשרה את שמירת המידע עליו.

בתקליטונים החלו לעשות שימוש מסחרי בשנת 1971 ותוך זמן קצר הם החליפו את השימוש בכרטיסי הניקוב, שעד אז שימשו לשמירת מידע ממוחשב. בשנות ה-80 וה-90 הם היו נפוצים מאוד ואפשרו את מהפכת המחשבים האישיים.

לאחר שנים של שימוש בדיסקטים גדולים, הציגה חברת סוני את הפלופי דיסק הקומפקטי בשנת 1981. בקןטר של 3.5 אינץ', הוא היה קטן ונוח יותר. עם הזמן הוא הלך והחליף את הדיסקטים השחורים והמוכרים בגודל ה-5.25 אינץ'. מטבע הדברים גם הוא הלך ונעלם, בסוף שנות ה-90, ככל שטכנולוגיות חדישות יותר, דוגמת הדיסקים לצריבה, הדיסק און קי, כונני הפלאש שנקראו גם כונני ה-USB, הלכו ודחקו את רגליו.

הקברן הרשמי של הדיסקט היה, אגב, סטיב ג'ובס. כשאפל בראשותו הוציאה את מחשב ה-iMac, הופתעו כולם לגלות שאין בו כונן דיסקטים. "אין צורך בו יותר" הפטיר ג'ובס ביובש והמשיך הלאה. המחשב החדש הפך להצלחה מסחררת וכמו שתמיד קרה כשהוא פרץ דרך, התעשייה הבינה בהמשך עד כמה ג'ובס צדק...

אגב, הדיסקטים היו פעם כל כך משמעותיים עד שהביטוי "להחליף דיסקט" הונצח בתרבות השיח בישראל. משמעותה הייתה להתעדכן, להבין שהשתנו דברים. וכך, פוליטיקאים מציעים לא פעם זה לזה "להחליף דיסקט", שפירושו לשנות את דרך המחשבה ולהבין שדברים השתנו...


הנה הדיסקט:

https://youtu.be/QqpR44hOD3U


הפלופי דיסק שיחליף אותו:

https://youtu.be/_Rc6i169FS0


ויש לא מעט שמתגעגעים אליהם:

https://youtu.be/z9tENHe19gk
איך ייראו מסכי העתיד?



מסכי העתיד הולכים לכיוונים שונים. יש מדענים הגורסים שיותר ויותר מסכים יהיו וירטואליים, כלומר מסכים שאינם מסכים והם בעצם הולוגרמות של מסך. אחרים סבורים שמסכים גמישים יחליפו את המסכים הקשיחים שאנו מכירים. את המסך הגמיש ניתן יהיה לקפל, הוא יהיה קשיח יותר ויותר עמיד בפני שריטות, נפילות ופגיעות אחרות.

כבר היום יש מגמת של מסכים קעורים שנותנים הרגשה של עומק. כמוהם נמכרים גם מסכי התלת ממד שיוצרים עומק ויזואלי מדומה. כל אלה הם רק הניצנים של מסכי העתיד, שישמשו את המחשבים, הסמארטפונים והטלוויזיות של העתיד.


הנה המסכים שעתידים בעתיד להקיף אותנו בכל תחום:

https://youtu.be/5SIhlWFAJWk


הדגמה של המסכים הגמישים של העתיד:

http://youtu.be/f4AhTiQkWwk


כיוונים אחרים של מסכי עתיד:

http://youtu.be/Vax5Vv8lUTU?t=13s


מסך מבוסס הולוגרמה כפי שצופה לנו העתיד:

https://youtu.be/jWIGbapXc74


מסכים כאלו יוכלו להיות גם על הטלפונים שלכם:

https://youtu.be/nmzEe8j1TSM


מסך גמיש שכבר קיים:

http://youtu.be/HU2nG9qy6vs


החזון של LG:

https://youtu.be/qIRjytgNuhM


ומסכים קעורים שכיום הולכים ונכנסים לתעשיית הטלוויזיה ורבים רואים בהם משהו מיותר:

http://youtu.be/nB_LFEAhK34
כמה דק יכול מסך להיות?



מסכי המחשבים ומחשבי הלוח, הטאבלטים, הולכים ונעשים דקים. גם עולם הטלוויזיות הולך לכיוון של המסך הדק ביותר. סביר להניח שמסכי העתיד יהיו גמישים וזה כיוון אחד של התפתחות הטכנולוגיה בתחום זה בעתיד, אבל עד גבול מסוים הם גם יהיו דקים יותר.

כבר היום יש מסכים שאינם גמישים והם דקים להפליא. הם גם מאפשרים ליצור מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים שהם דקים להפליא.


הנה מסכים דקיקים שפותחו על ידי יצרנית מסכים יפנית:

http://youtu.be/2yGsWT9wfck


המחשב הנייד הדק ביותר בעולם, בעובי של 10.4 מילימטרים:

https://youtu.be/pe4u7anS28g


הסמארטפון הדק בעולם - Oppo R5:

https://youtu.be/3OAQUcQqDD0


והטאבלט הדק בתבל לשנת 2015:

https://youtu.be/Vh_tJyM1bW4
איפה נמצא מסך הווידיאו הגדול בעולם?



אצטדיון ארנה קורינתיאנס (Arena Corinthians) בסאו פאולו בברזיל, שנבנה בימים אלו, אינו מבנה האצטדיון הגדול ביותר. אפילו בברזיל הוא במקום ה-11 בגודלו, בין מגרשי הכדורגל.

אבל בתור מסך הווידיאו הגדול בעולם הוא בהחלט מרשים. כל חזית האצטדיון הזה היא מסך וידאו אחד גדול - יש בו 34 אלף נורות LED, המציגות תמונת מסך בגובה 20 מטרים וברוחב של 170 מטרים!

בשעת קריאת הערך המסך הגדול בעולם הוא כבר במקום אחר, למשל בקניון בדובאיי בשנת 2017. נשמח אם תעדכנו אותנו כשזה ישתנה בעתיד.


הנה מסך הלד העצום בפורטוגזית:

https://youtu.be/36vhoTutjCs


כך הוא נבנה כחלק מבניית האצטדיון:

https://youtu.be/3Mn_I01b0Vg


כך תוכנן מסך הוידאו כחלק מתכנון קיר המבוא של אצטדיון ארנה קורינתיאנס:

http://youtu.be/7JxnLzAYntk


הקרנת וידאו על קיר האצטדיון:

https://youtu.be/a-26LpqNSuQ


וקיר הווידאו של קניוח בדובאיי שעבר אותו בגודלו מזמן:

https://youtu.be/HgIDdUcKxHw
כיצד פועלים הכוננים הקשיחים?



הכונן הקשיח הוא מתקן לאחסון מידע ממוחשב שעושה פעולות מהירות ביותר לשמירה או שחזור של מידע ששמר קודם. בתוך שניות הוא מסוגל לרשום את המידע על פני הכונן, מעין דיסקית מתכת שעליה נרשם המידע בביטים. המידע הזה מתורגם לקוד בינארי, בעל שני מצבים - 0 או 1.

מהירות הקריאה והכתיבה של הארד דיסק היא מהממת. עדיין ישנם כוננים קשיחים מהירים יותר וישנם פחות מהירים. הראש הקורא-כותב של הכונן הקשיח המכני עושה את הפעולות במהירות, אבל הוא עדיין ראש מכני ולוקח לו זמן. לעתים הוא גם נתקע ומתקלקל. במקרה כזה אנו עלולים לאבד את המידע שלנו כולו.

כיום ישנם כוננים קשיחים שהם בעצם זיכרון אחסון מהיר. הטכנולוגיה שעל פי הם פועלים נקראת SSD. היא דומה יותר לדיסק און קי או לזיכרון הפנימי שיש במחשב (RAM). מפני שהיא אינה מכנית, הסיכוי שלה להתקלקל הוא קטן הרבה יותר והשחיקה הרבה יותר איטית. מצד שני, כונני SSD הם עדיין יקרים מאד, אם כי, כדרכה של כל טכנולוגיה, בשנים הקרובות הם יהפכו יותר ויותר זולים.


כך פועל הכונן הקשיח המכני (מתורגם):

https://youtu.be/wteUW2sL7bc


אנימציה שמראה זאת היטב:

https://youtu.be/n6uPALWAyxc


הסבר טוב וישן על הכונן הקשיח המכני (מתורגם):

https://youtu.be/5EclNHZ1Emg


ראו כמה מהר הוא עובד על פעולות כמו מחיקת תיקיה, העתקה והדבקה ועוד:

https://youtu.be/9eMWG3fwiEU


עוד הסבר:

https://youtu.be/kdmLvl1n82U


כונני ה-SSD החדשים, ללא חלקים נעים, מה שהופך אותם מהירים ויציבים פי כמה (עברית):

https://youtu.be/dX-1QKCvVRI


כונני ה-HDD שמשלבים את הטוב שבשני הסוגים - המהירות של SSD והנפח של ה-HD:

https://youtu.be/hV7UBa-wDGc


והכונן של העתיד שאולי יהיה מורכב מ... דנ"א של חיידקים!

https://youtu.be/_O-kLA3uEyA


איך ייראו החלונות במטוסי העתיד?



דמיינו מטוסים פתוחים שכמעט כל הקירות שלהם הם חלונות. לא מאמינים שהם יהיו חזקים מספיק? - אז דמיינו שהקירות הללו הם מסכי ענק באיכות וברזולוציה מדהימה.

דמיינו שאתם רואים את כל מה שבחוץ אבל בפנים ומרגישים שאתם מרחפים בשמיים וכמעט, אבל כמעט, נופלים.. עכשיו דמיינו שמישהו מחליף את הנוף ובשנייה אתם מוצאים את עצמכם טסים בחלל החיצון. דמיינו שאתם רואים על המסכים האלה חוויות תלת-ממדיות מהממות, אפשרויות של מוצרים לקנייה בדיוטי פרי (במקום העגלה החבוטה של הדיילים), דמיינו שאתם יכולים לבחור סרט שיוצג על חלק מהקיר שליד המושב שלכם. וזו רק ההתחלה, כי הדמיון והטכנולוגיה עשויים להיפגש מהר משאתם חושבים.

ולכו תדעו אם זו לא ההקדמה לבתים שקופים שבהם תוטמע הטלוויזיה בקירות ותאפשר לצפות בתכניות, אבל גם אם אם "לעבור" למקומות כמו אי בודד, לב יער או פנטהאוז יוקרתי במנהטן.


הנה אפשרות של מטוס הנוסעים מהעתיד ומבפנים:

http://youtu.be/cAGT5A589xE


מסכי ענק שמקרינים את השמיים שבחוץ או את החלל ועוד:

http://youtu.be/HvYsHOzWUY8


פרסומת לרעיון החדשני הזה:

http://youtu.be/afGL5GX6avs


והסבר בעברית:

https://youtu.be/xxFsf7tmUAk?t=4m18s&end=5m32s
מה תעשה הזכוכית בעתיד?



זכוכית (Glass) היא אחד הדברים שהתגלו בימי קדם ושמשו את האדם במשך אלפי שנים. מאז ועד היום היא מיוצרת מחומר מפתיע שקוראים לו חול...

אבל העתיד מזמן תפקידים ומשימות חדשות לזכוכית הוותיקה. על תפקידיה המסורתיים, כמגן שקוף מפני קור ולכלוך, יתווספו בעתיד גם תפקידים חדשים, כמו הפיכתו האפשרית של כל משטח זכוכית למסך מגע ותצוגת מידע, זכוכית מגע אינטרקטיבית שתהיה ממש כמו מסך מחשב, או לטלוויזיה חכמה בנוסח שאנו מכירים בימינו, רק הרבה יותר מפותחת.

בעתיד יתכן שיפותחו זכוכיות, המשתנות לפי הצורך ומדלגות בין מצב שקוף, למשל, למצב זכוכית חלבית, או מצב זכוכית כהה ואטומה.

ומה דעתכם על יצירת תאים סולאריים מכל חלון ובכך לייצר אנרגיה מקרני השמש ובו בזמן להוריד את הטמפרטורה בבית המתחמם שלנו?

ואולי נחזה בעתיד בהקרנה של דמויות בתלת מימד על גבי זכוכית. דמיינו שהדמויות נעות מסביבנו ומגיבה לנו בהתאם לתנועתנו ולמחוות והפעולות שלנו. זה קצת מזכיר את הפרסומות מהסרט "בחזרה לעתיד" משנות ה-80, אבל עכשיו נראה שזה כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית, כולל המציאות המועשרת והתלת-ממד שהוצגו שם ובסרטי עתיד אחרים.

ככלל, נראה שהעתיד מזמן לנו הפתעות מסוימות שתשפענה אפילו על אנשי המקצוע שיטפלו בזכוכיות שלנו. כך לדוגמה הזגג של צ'ארלי צ'פלין ושל ימינו, שיפנה את מקומו בבית החכם או במשרדי העתיד למהנדסים, מדענים וטכנאים, שיבצעו עבודות זכוכית מגוונות במקומו. הם יחליפו, ישדרגו ויטפלו בהבטחת התפקוד הנאות של הזכוכית המשוכללת של בנייני העתיד, שתהיה הרבה יותר מסתם זכוכית פשוטה.


הנה היכולות המופלאות של הזכוכית בעתיד:

https://youtu.be/-34KXc7O8nI


גם זגוגית המשקפיים שתצויד ביכולות מציאות רבודה:

https://youtu.be/2mY4nlzrUIE


מדענים גילו שזכוכית תוכל גם לשמש לאחסון מידע:

https://youtu.be/n_xvUoHm9Ho


וסרטון דמיוני על הסיוט האפשרי שתביא חלילה הזכוכית של העתיד:

https://youtu.be/tU3GzYcb1g8
מה היתרון של כונן ה-SSD?



כונן ה-SSD, ראשי תיבות של Solid-State Drive, הוא אמצעי אחסון מידע חדשני יחסית, שמורכב מרכיבי זיכרון, שהם ללא חלקים נעים.

מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21, הולך כונן Solid State ומחליף את הכונן הקשיח המכני, הדיסק הקשיח והמגנטי, בעל החלקים הנעים, שכולנו מכירים מהמחשבים הוותיקים. האחרון סובל בדרך כלל מבלאי מהיר יותר מזה של ה-SSD ומאמינות פחות טובה משל כונן ה-SSD.

כונן ה-Solid State Drive מורכב משבב זיכרון ולצידו בקר, המנהל את זרימת הנתונים בין הכונן לבין המחשב. בהיותו מורכב ללא חלקים נעים ומכניים, הוא בעל שרידות רבה, למעט מקרים מסוימים ונדירים יחסית, בהם אורך חייו של התקן ה-SSD עלול להיות קצר אף יותר מזה של הכונן הקשיח.

כדי לשלב כונני SSD במחשבים שנבנו במקור לדיסקים קשיחים מכניים, מדמים כונני ה-SSD דיסקים מכניים, באמצעות מנגנון וירטואליזציה שמותקן בבקר שלהם.


#סוגי הזיכרון ב-SSD
כמו הדיסק און קי ורכיבי זיכרון הבזק (Flash) דומים, גם כונן SSD הוא ברוב המקרים בעל זיכרון בלתי נדיף. כלומר המידע נשאר אגור בו גם במקרה של הפסקת חשמל. ועדיין, במקרים נדירים הוא יכול להופיע גם כזיכרון נדיף, בו ניתוק מהחשמל יכול לגרום למחיקת המידע, כמו בזכרונות ROM שבמחשב.

יש גם זיכרון נדיף המצויד בסוללה, שיתרונו הוא בשמירת תוכן הזיכרון לזמן מוגבל גם במקרה של הפסקת מתח, או הפרעה באספקתו.


#יתרונות וחסרונות לא חסרים לו
היתרון המרכזי של SSD לעומת כונן מגנטי הוא במהירות הקריאה והכתיבה העצומה שלו, לעומת כונן מגנטי. כי בעוד שבכונן מגנטי יש זרוע מכנית שאחראית על פעולת החיפוש ("Seek") ההכרחית בתוכן הכונן, ב-SSD בו לא קיים כלל ראש קריאה וכתיבה, הפעולה הזו נחסכת וזה מקצר משמעותית את זמן הגישה לנתונים.

אבל ל-SSD יש עוד יתרונות. היותו אלקטרוני וללא חלקיים נעים הופכת אותו לבעל פעולה שקטה. משקלו קטן יותר והוא עמיד הרבה יותר בזעזועים וחבטות. תכונה זו משפיעה לטובה גם על רכיבים אחרים במערכת. צריכת החשמל של כונן ה-SSD גם היא לרוב נמוכה משמעותית ומשום כך גם החום שהוא מייצר נמוך בהרבה.

החסרון שלו נעוץ עדיין במחירים היקרים של כונני ה-Solid State בהשוואה לדיסקים מגנטיים. הם גם שבריריים ומועדים לפורענות, יותר מדיסקים מכניים, במקרים של הפסקות חשמל או במקרה שמכבים אותם בטעות, בזמן של כתיבת נתונים בכונן.


הנה כונן ה-SSD (עברית):

https://youtu.be/uan9vqhu74Y


ההבדלים בין הכונן הרגיל המחשב לכונן ה-SSD המהיר במיוחד:

https://youtu.be/f_2Axf5XAlk


היתרון המוחלט של כונן ה-SSD לעומת הכונן הקשיח הרגיל:

https://youtu.be/PKRB6umzeAg


וכך פועל כונן SSD:

https://youtu.be/5Mh3o886qpg?long=yes
איך עובדים המסכים הקעורים החדשים?



תעשיית הטלוויזיה מחפשת כל הזמן ריגושים חדשים. אחרqי שגל טלוויזיות התלת-ממד קצת מיצה את עצמו, הגיעו המסכים הקעורים. הללו מנסים לעטוף את הצופה ולהגביר את החוויה של הצפיה באמצעות תחושה של עומק.

בתחום הסלולארי יש יתרונות נוספים למסך הקעור, במיוחד בכך שמסך הסמארטפון מוגן יותר מנפילות ושריטות מהמשטח שעליו הונח.


הנה המסך הקעור כפי שהוא קיים היום:

http://youtu.be/XPRE4CprD8Q


פרסומת למסך קעור:

http://youtu.be/mOmRbIq2WdY


על סמארטפונים עם מסך קמור, שהעיקרון בו זהה - מסך בעל אפשרויות כיפוף:

https://youtu.be/Q6QyrMTD4Ho


ומומחה חביב ואוהב אוכל שמסביר כמה שהקעור הוא המיותר החדש:

http://youtu.be/8Oeq0VbVCEs
האם ייתכן מחשב ללא מקלדת ועכבר?
מהי מקלדת ה-QWERTY?
כיצד ייראה המסך של המחשוב הלביש?
מה ההבדל בין הדיסק הקשיח ל-RAM?
מהו הסינמטוגרף של לומייר שיצר את המסך הגדול?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.