» «
משל המערה
מה ניסה אפלטון לומר במשל המערה?



הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.

"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת.

במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.

אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.

אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?

קראו על סוקרטס ומדוע הוצא להורג בתגית "סוקרטס".


משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).


הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/1RWOpQXTltA


משל המערה (עברית):

https://youtu.be/1jrgE7PSY38


האלגוריה במשל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/SWlUKJIMge4


סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:

http://youtu.be/q34MHpBu0Oo


על משל המערה מאת אפלטון:

http://youtu.be/57XhxJYxWxk


הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):

https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes


ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):

https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
דרכי הוראה
מה הבעיה בבית ספר ואיך יש מי ששיפרו אותו?



בית הספר של ימינו, הבה נודה באמת הפשוטה, הוא מופת של בזבוז זמן, אנרגיה, משאבים ואפשרויות חשובות בחיי הילדים שלנו, ילדי המאה ה-21, שקשה לעתים להאמין עד כמה השתנה בה העולם שהיכרנו במאה שלפניה.

למשל ציונים. למה צריך אותם והאם הם משקפים את הידע והפוטנציאל להצלחה של התלמיד הצעיר?

ברור שללא ציונים הלמידה תהיה פחות יעילה וילדים יתאמצו פחות. אבל תמיד צריך לשאול מה מודדים הציונים. האם הציון שמקבל תלמיד מהמורה משקף את ההבנה והלמידה שלו, או את יכול השינון של ידע שהוא פיתח?

או במילים אחרות - האם זה שהתלמיד קיבל ציון גבוה, תוך הפגנת ידע במבחן, הופך אותו טוב יותר מתלמיד אחר, שלא שינן ולא יודע לשפוך את החומר בבחינה אבל כזה שכישורי החשיבה, פתרון הבעיות והיצירתיות שלו, או יכולת הלמידה העצמית שהוא פיתח, הם טובים יותר?

אז כנראה שציונים הם לא הכל. הם כמו פטיש, יכולים לשמש בצורות שונות ולצרכים שונים ורק אז נוכל לבדוק אם הם באמת מצליחים.

אז מה יחליף ציונים בדרך ללמידה, אתם שואלים? - משמעות ועניין. אם נלמד את מה שמעניין אותנו ועושה לנו סקרנות אז נלמד הרבה יותר טוב מאשר תחת חרב המבחן והציונים. ראו למטה את ההרצאה על "אפקט סופר מריו".

הלימודים בפינלנד, למשל, כוללים כלכלה מעשית, הרגלים, בחירה חופשית, ספורט, משחקים ולימוד מעמיק של תופעות במקום נושאים (למשל, שאין שיעור גאוגרפיה שמנותק משיעור היסטוריה, שיעור אנגלית ושיעורי מדעים, אלא לימוד לדוגמה של מסעות המלחמה של נפוליאון, תוך הבנת הנושאים הללו בהקשר הגאוגרפי, היסטורי והשפעתו על המדעים ותוך קריאת טקסטים באנגלית).

אבל לפני הכל חשוב לתת לתלמידים כלים ללמוד בעצמם ורצוי את מה שמעניין אותם, כי הם גדלים לעולם שלא יהיה בהכרח דומה, ודאי לא במישור המקצועי, לעולם של ההורים והמורים שלהם.

אז הרבה פחות שעות של למידה ממורה מול כיתה מקשיבה, כלומר פחות מחצי זמן לימוד שיהיה פרונטלי, מורה שמרצה או מורה שעומדת מול הכיתה ומדברת.

שאר הלימוד יהיה פתוח, יחייב לימוד עצמי, חקר וגם עיבוד רעיונות וביקורת עמיתים בקבוצות.

אילו כלים יילמדו? - שאלה גדולה מדי לכאן אבל בגיל הרך, למשל, צריכה להיות מוקדשת הכי הרבה אנרגיה לכישורים חברתיים ופיתוח ביטחון עצמי אצל הילד. כיתות קטנות, הרבה חינוך מקדם לילדים חלשים ומורים שלא נותנים לילד שקשה לו ליפול.

כאן לא נעודד תחרות בין התלמידים אלא נסייע למיצוי של היכולת האישית של כל אחד מהם. להגיע להכי טוב שהוא או היא יכולים. כך גם בין בתי ספר. יש מבחנים בית ספריים, אבל הציונים הללו לא יפורסמו, כדי שלא יהיו בתי ספר נחשבים ואחרים שלא. הם כן ישמשו את המערכת כדי לשפר ולסייע לבתי הספר שבהם יש בעיות.

ויצירתיות לפני הכל. פיתוח יכול לפתור בעיות. עידוד של חשיבה ביקורתית (בצד הטוב שלה) ופיתוח של ספקנות. כל אלה תוך הפגנת אמון בתלמידים - נותנים אמון, מעוררים וסומכים על האחר.

ועדיין - זו לא כמות שעות הלימוד שבפינלנד למשל הן פחותות ביחס למערכות החינוך האחרות בעולם המערבי. אין מבחנים ואם יש הם פחות של ידע.

בתי הספר יש להציע לילדים הזדמנויות שוות. לא צריך לגבות תשלום מההורים כי החינוך כולו צריך להיות חינם, כולל אוניברסיטה.

מאיפה הכסף? - הכל צריך להיות ממומן מהמיסים שכל אזרח משלם ולא צריך יותר.

שום בי"ס לא יהיה טוב מאיכות המורים שבו וזה עוד הבדל משמעותי בין פינלנד למערכות חינוך רבות. כן, איכות המורים והמעמד שלהם בעיני ההורים והחברה מטופחים בה מאוד. מורים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני כדי ללמד והם חייבים ללמוד הוראה ביחד עם המקצועות האקדמיים שיהפכו למי שהם.

ההורים, בהתאם, לא מתערבים כלל בבתי הספר וסומכים על המורים כאנשי מקצוע וכמחנכים. גם הם יודעים שרק מעטים, 1 מ-10 מועמדים, מתקבלים להיות מורים.

כי המורים בפינלנד הם שמייצרים ומפתחים את תכניות הלימוד שלהם. למערכת החינוך יש יעדים כלליים ותכנית לימודים, אבל היא פתוחה מאוד ובמקום הוראות היא מסתפקת בקווים מנחים. כך יוצא שכל השאר מפותח, מיושם ונמדד בידי המורים עצמם. גם כאן בא לידי ביטוי האמון הרב ששורר במערכת הזו. בדרכם אל הילד, המורים מועצמים ומחוזקים על ידי המערכת. גם כלכלית, אגב...

התוצאות מדברות בעד עצמן. הפערים בין התלמידים הם נמוכים יחסית, ההישגים הכלליים הם ברמה גבוהה, מקבילות לשליש העליון של תלמידים במקומות אחרים בעולם.


הנה המציאות של בתי הספר הרגילים בימינו (מתורגם):

https://youtu.be/qba-EOaq3NM


המציאות הזו מיושנת ופותחה במקור כדי לייצר עובדי מפעלים:

https://youtu.be/okpg-lVWLbE


האלטרנטיבה:

https://youtu.be/GEmuEWjHr5c


מערכת החינוך של פינלנד מדגימה את האלטרנטיבה:

https://youtu.be/7xCe2m0kiSg


על החינוך הפיני (עברית):

https://youtu.be/jMfDJJDU_M8


"אפקט סופר מריו" שמראה את החשיבות של אי-השיפוט בלמידה וההזדמנות בללמוד בלי להיות מאוים כל כך:

https://youtu.be/9vJRopau0g0


והסרט התיעודי המלא על מערכת החינוך הפינית (עברית):

https://youtu.be/mJeSH8ctdpg?long=yes
יאנוש קורצ'אק
מי היה המורה שסרב לעזוב את תלמידיו בלכתם אל המוות?



המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סרב והחליט לא לעזוב את תלמידיו. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.

ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...

בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו מעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם.


הנה סרטון שמספר על יאנוש קורצ'אק (עברית):

http://youtu.be/blAifH1Cswo


קטע מתוך סרט "ההתקוממות" שמציג את יאנוש קורצ'אק ברגעי הבחירה שלו (מתורגם):

http://youtu.be/f-xnLOgvHno


וסרט תיעודי ארוך יותר ומרגש על קורצ'אק (עברית):

https://youtu.be/jOXkwLzhD18?long=yes
חינוך ביתי
מה זה הום סקולינג או חינוך ביתי?



הום סקולינג (Homeschooling), או חינוך ביתי, הוא שיטת חינוך שבה הורים או אפוטרופוסים בוחרים לחנך את ילדיהם בבית במקום לשלוח אותם לבית ספר רגיל, כלומר מסורתי.

חינוך ביתי הוא כשמו, מתבצע בדרך כלל בבית. לעתים אלו מורים פרטיים, אך בדרך כלל ההורים הם שלוקחים על עצמם את האחריות העיקרית ללמד את ילדיהם בהום סקולינג.

הלימוד הוא של מקצועות יסוד עד אקדמיים, כמו לארגן לילדים הזדמנויות להתחברות עם ילדים אחרים שלומדים בחינוך ביתי ולפעילויות חברתיות שאינן בין כותלי בית ספר.

החינוך הביתי יכול ללבוש צורות רבות. אחד מיתרונותיו היא היכולת להתאימו לצרכיו ולתחומי העניין האישיים של כל ילד. לצורך ההוראה, ההורים יכולים להשתמש במגוון משאבים, כגון ספרי לימוד, קורסים מקוונים, תוכנות חינוכיות ואתרי אינטרנט ובכך לעצב תכנית לימודים העונה על המטרות החינוכיות של ילדם.

חינוך ביתי הוא חוקי במדינות רבות, כולל ישראל, ארצות הברית, קנדה, בריטניה ומדינות שונות נוספות. אך לכל מדינה יש את החוקים והתקנות המסדירים בה את החינוך הביתי, בצורות שונות. בדרכים ומינונים משתנים בכל מדינה ומדינה, משפחות חינוך ביתי עשויות להידרש להירשם בממשלה או לעמוד בדרישות חינוכיות מסוימות.

ארה"ב קיימת כיום שיטת חינוך נוספת ושמה "חינוך ביתי משולב". שיטה זו דוגלת בחלוקה שבועית בין שיעורים בכיתה לבין למידה בבית. במרבית בתי הספר המשולבים בארה"ב לומדים הילדים יומיים-שלושה בביה"ס ושאר הלימודים מתקיימים בבית.


#איך נפתרת הבעיה החברתית של ילדים בחינוך ביתי?
הורים בחינוך ביתי יכולים לתת מענה לצרכים החברתיים של ילדיהם בכמה דרכים, כגון:

הצטרפות לקבוצות חינוך ביתי או שיתופי פעולה - הורים יכולים להצטרף לקבוצות חינוך ביתי מקומיות או שיתופי פעולה, המארגנות מפגשים קבועים, טיולי שטח ואירועים חברתיים לילדים בחינוך ביתי. קבוצות אלו מספקות הזדמנות לילדים לתקשר עם בני גילם ולהכיר חברים.

פעילויות מחוץ לבית הספר - הורים יכולים לרשום את ילדיהם לפעילויות מחוץ לבית הספר כמו קבוצות ספורט, שיעורי מוזיקה, שיעורי ריקוד, מועדוני אמנות או ארגונים לשירות קהילתי. פעילויות כאלו מספקות הזדמנות לילדים לקיים אינטראקציה עם בני גילם בעלי תחומי עניין דומים ולפתח חברויות.

עבודה התנדבותית - הורים יכולים לעודד את ילדיהם לעבוד בעבודות התנדבותיות. הזדמנויות להתנדבות ניתן למצוא בספריות, בתי חולים, מרכזים קהילתיים וארגונים אחרים ללא מטרות רווח. התנדבות לא רק עוזרת לילדים לפתח מיומנויות חברתיות, אלא היא גם מספקת תחושת מטרה ועוזרת להם לפתח אמפתיה וחמלה כלפי אחרים.

מפגשים ותאריכי משחק - הורים יכולים לארגן לילדיהם מפגשים עם משפחות אחרות בחינוך ביתי או עם ילדים מהשכונה שלהם. זה יכול לספק הזדמנות לילדים לפתח חברויות וללמוד מיומנויות חברתיות.

קהילות מקוונות - הורים בחינוך ביתי יכולים גם להשתמש בקהילות ובפורומים מקוונים כדי ליצור קשר עם משפחות אחרות של חינוך ביתי. קהילות מקוונות שכאלה יכולות לספק תמיכה ומשאבים, כמו גם הזדמנויות לילדים לתקשר עם תלמידי בית אחרים.

בסך הכל, הורים יכולים להבטיח שלילדיהם בחינוך ביתי יהיו הזדמנויות להתרועע ולתקשר עם אחרים על ידי ניצול משאבים והזדמנויות שונות הזמינות בקהילות שלהם.


הנה החינוך הביתי בעולם:

https://youtu.be/aG4B273EhyI


מהו חינוך ביתי (עברית):

https://youtu.be/WblwVB1oXn0


ילדים שלומדים בחינוך ביתי (עברית):

https://youtu.be/fMlcCQzl2Jo


ואם לילדים מספרת על החינוך הביתי (עברית):

https://youtu.be/i402wlQJR1Y

חינוך

בית ספר
מי המציאו את בית הספר?



אחד המוסדות מעוררי המחלוקת ביותר בחיינו הוא בית הספר. בין אם אנו הורים ובין אם ילדים, היחס אליו היא של אהבה ושנאה גם יחד. שיחות הסלון מלאות באנשים שיש להם ביקורת על בתי הספר של ילדיהם וגם התיעוב של התלמידים כלפי בית ספרם היא תופעה שכיחה.

את הביקורת הזו היטיב להמחיש המחזאי השנון ג'ורג' ברנרד שו, שאמר פעם "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לבית הספר."

אבל מתי נולד מוסד בית הספר?

ובכן, כבר בשומר של לפני 5,000 שנה לימדו מורים שומרים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה, לצד שיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה ככל הנראה הראשון בהיסטוריה.

ללא ספק נהגו ללמד את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, לפחות את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו מי שהמציאו הם ככל הנראה אותם בני התרבות השומרית.

ההוכחה? - בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם. בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים.

על פי הממצאים נמצא שבבתי הספר השומריים הללו הכשירו בעיקר פקידים לצורכי הארמון והמקדשים של התרבות הזו. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.

מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול" (כן, כבר אז היה "אח גדול"...). התלמידים נקראו "בני בית-הספר". אותו "אח גדול" נהג לכתוב על לוחות טאבלטים חדשים לצורכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על לוחות הטאבלט שלהם.

אותם טאבלטים היו לוחות חימר שעליהם חרטו את הכתב. "האח הגדול" גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.

מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומרי הלימוד אז היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן.

הטקסטים שנמצאו משם היו בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים. המורים אצלם חיברו מעין "מילונים" לשפה השומרית, מה שככל הנראה היו המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.


הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:

https://youtu.be/u7JsfwAcCo0


והיום? - אל תצפו! (עברית)

https://youtu.be/Uj3R_gqUfJA
כיתת העתיד
איך תיראה כיתת העתיד?



סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.

הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.


הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:

http://youtu.be/reLFdbjZYDI


צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:

https://youtu.be/vTngg8YqoN4


העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:

http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8


כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:

https://youtu.be/aJu6GvA7jN8


חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:

https://youtu.be/KLOcj5qvOio


ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:

http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
תיבת סקינר
מהי תיבת סקינר ומה ניסוי האילוף שנעשה בה?



ניסוי תיבת סקינר (Skinner box) נקרא על שם החוקר פרדריק סקינר, אשר ערך ניסוי מפורסם מאד. הוא לקח חולדות, שאותן הכניס לתיבה שבנה והמכילה נורה, מגש מזון ודוושה.

בתיבה, שזכתה לשם "תיבת סקינר", מדד סקינר כמה פעמים מנסה החולדה ללחוץ על הדוושה סתם, כי בשלב זה לא הניבה הלחיצה דבר.

בשלב השני, הוא שינה את התיבה כך שכל לחיצה על הדוושה שחררה לחולדה מזון, היישר למגש המזון. הוא מצא שבעקבות החיזוק הזה, המזון שקיבלה, היא החלה ללחוץ על הדוושה הרבה יותר. ממש כמו בניסוי הכלב המרייר של פבלוב, נוצרה כאן התנייה. החולדה, סקינר הסיק, למדה לקשר בין הלחיצה על הדוושה לבין המזון שקיבלה. סקינר הבחין שגם לחיצות שהפחיתו זרם שהכאיב לה גרמו לחולדה ללחוץ יותר. ההתנייה עובדת.

בהמשך הוא גילה שגם הפחתה של החיזוקים, כך שלא כל לחיצה תניב תגובה שהחולדה אוהבת, משמרת לאחר מכן את הלחיצות. זאת בניגוד למצב שבו הלחיצות הפסיקו להניב חיזוקים לחלוטין.

המחקר עוד מצא בהמשך שהדעיכה של התגובה לאחר חיזוק מלא היא מהירה יותר, לעומת דעיכת התגובה לאחר חיזוק חלקי, מה שהראה שחיזוקים חלקיים כדי ללמד את החולדה על הקשר בין לחיצה למזון, עדיפים על חיזוקים מלאים, שניתנים תמיד.

מכאן סקינר טבע את המונח "התניה אופרנטית". זה היה בהמשך ל"התניה הקלאסית", מונח שתיאר את ממצאיו של פבלוב, שלימד את הכלב בניסוייו, על הקשר בין צליל הפעמון להגשת האוכל, וגילה שלאחר שהכלב למד לקשר בין צליל הפעמון לאוכל, גרם לו רק צליל הפעמון להזיל ריר, גם ללא אוכל - בדיוק כפי שעושה הכלב למראה האוכל כשהוא כן מוגש לו.

פבלוב קרא לתופעת למידה זו התניה. התואר "קלאסית" ניתן לה כשנולדה ההתניה האופרנטית של סקינר. אופרנטית משום שהיא גרמה לבעל החיים, החולדה, לבצע פעולה, operate, כדי לזכות בחיזוק או להימנע ממנה כדי שלא להיענש. הפעולה היתה הלחיצה על הדוושה.

ההתניה אופרנטית מראה כיצד תוצאות מובילות לשינויים בהתנהגות רצונית. שני סוגי התוצאות, החיזוק או העונש, השפיעו על ההתנהגות - כל אחד לכיוון אחר.

ההתניה האופרנטית יצרה שינוי בתדירות התגובה, בעקבות קבלת חיזוק או עונש לאחר ביצוע התגובה. סקינר טען שזו הדרך שבה יש ללמד גם בני אדם באופן יעיל - חיזוק ועונש.

סקינר גם ניסה בהתחלה לתת חיזוק מלא ובהמשך לעבור לחיזוק חלקי (לפעמים כן לתת חיזוק ולעיתים לא). הוא מצא שחיזוק חלקי הביא לדעיכה איטית יותר של ההתניה, כי הלומד המשיך להתנהג בדרך הרצויה, למרות שלא תמיד ניתן לו החיזוק.

מכאן נולדו גישות חינוכיות של חיזוקים, גירוי ותגובה ועוד. אפילו לומדות המחשב הראשונות פעלו על סמך ההנחות הללו והן, אגב, כשלו לחלוטין ככלי הוראה יעילים. מסתבר שחינוך והוראה הם עניינים מורכבים הרבה יותר מאילוף של כלב או חולדה...


הנה סיפור הניסוי של סקינר ותיבת הלחיצות:

https://youtu.be/tWtvrPTbQ_c


הסבר על ההבדלים בין ההתניות הקלסית והאופרנטית (מתורגם):

https://youtu.be/H6LEcM0E0io


כך זה נראה בתיבה שקופה:

https://youtu.be/MOgowRy2WC0
החור שבקיר
מהו ניסוי החור שבקיר?



שנים לוחשים לנו בשקט, גם רבים מהמורים, שילדים לומדים בעצמם לא פחות מאשר ממערכת החינוך. היה זה הסופר מרק טוויין שאמר ש"מעולם לא נתתי לבית הספר שלי להפריע לי ללמוד"...

אבל מה פשר הלמידה הזו? - האם היא למידה של ממש או צבירה של ידע סתמי שבהיעדר חיבור וקישור בין הפרטים שבו, אין בו שום לימוד אמיתי?

שאלות קשות שגם מדעני חינוך לא תמיד מסכימים על התשובות שלהן. אבל מעניין לבחון את המסקנות שלמד פרופסור אנגלי ממוצא הודי, שהחליט לבחון את גבולות הלימוד העצמי של ילדים. "החור שבקיר" (Hole in the Wall) הוא ניסוי של סוגטה מיטרה, ששמע שוב ושוב שילדים היום, לומדים בעצמם כמעט הכל. מיטרה רצה לראות כיצד זה קורה. בשנת 1999 הוא פצח בניסוי.

בניסוי הוצב מחשב אישי בקיר אבן של משרד, מין קיוסק מידע, בשכונת מצוקה שבמחוז דלהי בהודו. ילדי השכונה גילו שמותר להם להפעיל את המחשב כרצונם. במחשב היו לומדות, תוכנות לימוד פשוטות, שהוצגו בו ללא הדרכה כלשהי. תוך זמן קצר החלו הילדים להכיר את המחשב, להפעיל את הלומדות ולהפוך מיומנים בשימוש בו. הניסוי הורחב לעשרות מחשבים דומים באזורים עניים נוספים בהודו ובהמשך גם בקמבודיה. שוב ושוב הראו הניסויים שילדים ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט.

בניסוי המשכי בדק מיטרה, בעזרת מחשב עם מערכת זיהוי דיבור, האם יוכלו ללמוד אנגלית ולרכוש מבטא בעצמם. הילדים שמו לב שכשהם מדברים אל המחשב במבטא אנגלי כבד, המחשב מתקשה להבינם ומציג ג'יבריש ולא משפטים ברורים. מיטרה הציע לילדים רק דבר אחד - שיגרמו למחשב להבין אותם. הילדים שאלו אותו כיצד, אבל הוא ענה שאינו יודע והלך משם. חודשיים אחר-כך, דיברו הילדים במבטא הבריטי של תוכנת הסינטסייזר הקולי של המחשב. הם מצאו אותו, למדו את המבטא שלו ופקדו על מערכת זיהוי הדיבור את הפקודות הקוליות הנחוצות להשגת מטרותיהם.

הניסוי הראה עד כמה הלמידה העצמית היא יעילה. ניתן היה לראות בבירור כיצד ילדים משכונות נחשלות בהודו, שאין להם שום ידע באנגלית, הגיעו להישגים מדהימים, רק תודות לכך שניתנה להם נגישות למחשב. מיטרה סיפר על ילדים שלמדו בעצמם, מסרטונים ומשחקים בשפה שאינה מובנת להם, כיצד פועל ה-DNA.

המחסור במורים טובים, הבהיר מיטרה, היא חלק מהבעיה שיוכלו המחשבים לפתור. המורים הללו לא מגיעים לכל מקום, במיוחד לא למקומות הקשים, שבהם הם הכי נחוצים. את זה הוא מנסה לפתור בעזרת מחשבים.


סוגטה מיטרה מסביר שהמורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים (מתורגם):

https://youtu.be/NWiv3ZoATi4


הנה סוגטה מיטרה מתאר את הניסוי בהרצאת טד (מתורגם):

https://youtu.be/lylbMNVVIdw?long=yes


רעיון שמיטרה מקדם כיום הוא לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (מתורגם):

https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes


ומנסה להקים בית ספר בענן (מתורגם):

https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes


טוב לב
האם אנשים נולדים טובי לב?



אמנם טוב לב היא תכונה שיש בה מהחינוך שאדם מקבל. אבל לא רק מי שגדל כך יכול והופך להיות אדם טוב ואהוב. אם כל אחד מאיתנו יעשה דבר טוב, אפילו דבר קטן, מדי יום ביומו, הטוב הזה ידבק גם בו ויהפוך במהירות לחלק ממנו. מה שעוד יותר יפה הוא שהטוב מדבק ועובר לסובבים אותנו. אם נרבה במעשים טובים, אפילו קטנים, אנשים מסביבנו יקבלו השראה כדי לעשות דברים טובים לאחרים ולנו. כך העולם יהפוך למקום טוב ונעים יותר, בטוח יותר ומקום שפשוט נעים להיות בו.


הנה סרטון על טוב לב שמתחיל מדברים קטנים והוא פשוט מדבק ועובר מאדם לאדם והופך את החברה שלנו לטובה יותר:

http://youtu.be/PT-HBl2TVtI
איך התאהב פיגמליון בפסל שיצר?



סיפור פיגמליון (Pygmalion) הוא אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. מסופר בו על פַּסָּל בשם פיגמליון, שיצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לו גלתיאה.

לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בדמות האגדית של גלתיאה, על אף שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, החליטה והפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם.

פיגמליון המאוהב נשא את גלתיאה, מי שהייתה פסל והפכה לאישה בשר ודם. מאז הם חיו באושר, כבעל ואישה.

למעשה, מדובר בסיפור של המשורר הרומאי הקדום אובידיוס. ממנו גם נולד "אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect), שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, שנחקרה, הוכחה ומציינת את העובדה שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים הללו להתקדמות של ממש בלימודיו.

מאז הניסויים שהוכיחו את אפקט פיגמליון, בשלהי שנות השישים, האפקט הזה הפך לשמה של תופעה כללית, הגורסת שהנבואה החיובית לגבי אדם כלשהו מגשימה את עצמה וגורמת להשפעה חיובית באמונה שלו בעצמו ובהמשך גם לתפקודו ולהישגיו ובכך גם להגשמת הנבואה המקורית שיצליח.


הנה סיפור פיגמליון היווני:

https://youtu.be/xMnKyDVm8fY


אגדת פיגמליון המצוירת:

https://youtu.be/yTiKugksayI


הניסוי החינוכי פיגמליון בכיתה:

https://youtu.be/vJymYT_AkIc


אפקט פיגמליון בחינוך:

https://youtu.be/sZZs5atIGDU


קטעים מהמחזה "פיגמליון" לפי ג'ורג' ברנרד שואו (עברית):

https://youtu.be/ertO2YRSaxc


וסרט מלא על פיגמליון והפסל שנתן לו חיים:

https://youtu.be/tmdPj_XbF30?long=yes
איפה נמצא בית הספר הגדול ביותר בעולם?



בית הספר הכי גדול בעולם הוא בית הספר העירוני מונטסורי שבעיר לאקנאו שבהודו. כבר בשנת 1999, עם פחות ממחצית התלמידים שרשומים בו כיום, הוא הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כגדול בתבל.

יש בבית הספר הגדול בעולם מעל 47,000 תלמידים וכ-3,800 מורים, עובדים ואנשי צוות! הוא כל כך גדול ומורכב שיש בו אפילו בעלי מקצוע ייעודיים כמו נגרים וחשמלאים. מספר המחשבים שיש לבית הספר הענקי הזה הוא 30,000 מחשבים!

אבל בבית הספר העצום הזה אין שום אולם או מגרש שיכול להכיל את כל התלמידים בבת אחת וטוב שכך, כי מספרם גדול יותר מכל תושבי העיר אילת, למשל..


הנה בית הספר הגדול ביותר בעולם:

http://youtu.be/qcmINpEN5FY
מהו פרס ישראל?



פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. הוא מוענק מדי שנה לזוכים שהם אזרחי ישראל - לרוב אנשים יחידים ובמקרים חריגים שותפים להישג. מדובר באנשים שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה הישראלית.

טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים, בטקס רשמי וממלכתי, ובמעמד ראשי המדינה.


הנה סרטון שבו מתארת ועדת פרס ישראל את אחד מזוכי פרס ישראל (עברית):

https://youtu.be/QwXxHt_BZWU


הטקס עצמו מיושן וארכאי מעט ולא השתנה אבל זה הפורמט (עברית):

https://youtu.be/V0aGF7Uj8Hg


ויש מי שעושים צחוק מפרס ישראל (עברית):

https://youtu.be/L1bmhYD1JgU
מי עברה שיימינג וניצחה אותו?



משקלה של ליזי ולאסקז (Lizzie Velásquez) הוא 25 קילוגרם בלבד. ליזי הצעירה סובלת ממחלה נדירה שלא מאפשרת לה לאגור שומן. יש רק 2-3 אנשים בעולם עם התסמונת הזו, שגורמת לגופה להיות ללא שומן כלל. בשל עובדה זו היא נאלצת לאכול כל 20 דקות ארוחה נוספת, מה שגורם לה להזדקק לכ-60 ארוחות ביום!

כבר בילדותה סבלה ליזי מהמגבלות החמורות שהטילה עליה המחלה הנדירה, שאפילו שם אין לה. בניגוד לרוב הלוקים בה, שמתים עוד בילדותם, היא שרדה את הילדות הקשה והגיעה לבגרות. עוד כשהייתה ילדה היא סבלה מראייה הולכת ונחלשת ומחולשה תמידית, שלא אפשרה לה לעשות פעולות יומיומיות של ילדים.

היא סבלה מהצקות ובידוד חברתי ומלעג מתמיד. התלמידים בבית הספר קראו לה כל הזמן "מכוערת" ולא הרפו ממנה לרגע. בנוסף למאבק במחלה ובתסמיניה הקשים, היא נאלצה להתמודד גם עם שיימינג מתמיד, שלא פסק גם בבגרותה, כשמצאה באינטרנט שוב ושוב דיווחים עליה כ"אישה המכוערת ביותר בעולם".

אבל ליזי החליטה שלא להיכנע לשיימינג שעברה והיא שבה וטוענת שלא הייתה רוצה לשנות דבר בגופה ובעצמה. להיפך - הטוקבקים הרעים ואטומי-הרגש עליה ועל המראה שלה, רק מחזקים אותה בדרך המיוחדת ומעוררת ההשראה שבחרה לעצמה. היא מקדישה את כל זמנה לקידום המאבק בשיימינג ובבריונות. אחרי שכתבה כבר שני ספרים, שהיו להצלחות מסחררות, היא מעבירה מאות הרצאות בכל שנה, על הצורך במניעת בריונות וביוש של אחרים.


הנה סיפורה של ליזי ולאסקז:

https://youtu.be/MU7JV_TnjIM


ליזי נזכרת בילדותה הקשה ובמגבלה שגרמה לה כל כך הרבה כאב:

https://youtu.be/C1zxylHXcKw


הנה ליזי ולסקז בהרצאת TED מעוררת השראה שנתנה, עם סיפורה ומחלתה:

https://youtu.be/QzPbY9ufnQY?long=yes
מהי הכיתה ההפוכה?



"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.

זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.

הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.

היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.

אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.

השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.

מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.


הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:

https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ


ובעברית, למי שצריך:

https://youtu.be/8xCnzavNiM4


כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:

https://youtu.be/SWt5dgOoysU


הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:

https://youtu.be/BfsLbGgUMDU


והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:

https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
מה זו אינטליגנציה רגשית?



אינטליגנציה רגשית (EQ) היא מרכיב באישיות שלנו שהגדרתו לא מוסכמת לחלוטין ואף נוטה להשתנות מעת לעת. כללית נגדיר את האינטליגנציה הרגשית כיכולת לנהל רגשות נכון. מסתבר שניהול טוב של הרגשות שלנו ורגשות הסובבים אותנו מהווה יתרון עצום ולעתים קרובות אף גדול יותר מזה של האינטליגנציה הרגילה (IQ). היתרון הזה בא לידי ביטוי במגוון תחומים, מקריירה ועד לזוגיות, יחסים במשפחה ועם החברים שלנו. אפשר לומר שאינטליגנציה רגשית היא מרכיב משמעותי באושר שלנו.

אם בעבר נחשבה האינטליגנציה שהמדד שלה הוא ה-IQ, לגורם העיקרי שמשפיע על הצלחתם של בני אדם, התקבל במחקר לפני כמה עשורים ממצא מוזר שהגישה המקובלת לא הצליחה להסביר. המחקר מצא ש-70% מהביצועים הטובים היו דווקא של אנשים בעלי IQ ממוצע ורגיל בעוד הביצועים של בעלי IQ גבוה היו משמעותית נמוכים יותר.

המחקר הזה עורר שאלות רבות והוביל לשלל תיאוריות ומחקרים. זאת עד שנמצא המשתנה החסר ביכולת לנבא טוב יותר הצלחה. החוקר והסופר דניאל גולמן טבע את המונח "אינטליגנציה רגשית". לאחר שבחן מחקרים רבים של מדענים שונים, הוא הגדיר את המושג החדשני וביצע בעצמו מחקר פורץ דרך בנושא. האינטליגנציה הרגשית מסבירה את הדרך שבה אנו מתנהגים במצבים חברתיים מורכבים ומקבלים החלטות אישיות.

מחקרים שנערכו מאז מצביעים על אינטליגנציה רגשית כמרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את ההצלחה של אנשים מצוינים. שוב ושוב נמצא שמעל 85 אחוז מהאנשים המפורסמים בכישורים הגבוהים שלהם מצוידים במה שיוגדר כאינטליגנציה רגשית גבוהה.

דיונים רבים מתקיימים על מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. בין המרכיבים שניתן בכל מקרה לכלול באינטליגנציה הרגשית נמצא מודעות עצמית, שליטה עצמית, כישורים חברתיים, מוטיבציה ואמפתיה.


הנה האינטליגנציה הרגשית:

https://youtu.be/weuLejJdUu0


מה דעתכם - האם לאנגרי בירדס יש אינטליגנציה רגשית?

https://youtu.be/pFkRbUKy19g


גם זיהוי של תקשורת בלתי מילולית עם אנשים וילדים יכול למשל לסייע:

https://youtu.be/2ML9EynVqLY


גם בקריירה האינטליגנציה הרגשית היא מרכיב קריטי להתקדמות:

https://youtu.be/MepJp7KpaH4


ואיך האינטליגנציה הרגשית שלכם?

https://youtu.be/dmz9Yb9dWck


הסבר מקיף סרט תיעודי על אינטליגנציה רגשית:

https://youtu.be/n6MRsGwyMuQ?long=yes
אילו נימוסי שולחן נהוגים בעולם?



אולי קשה להאמין אבל נימוסי שולחן (Table manners) הם המצאה צעירה למדי. עד לפני כמה מאות שנים יכולים היו אנשים לשבת ליד השולחן ולעשות דברים שלא יאומנו. עד המאה ה-15, נהגו אפילו אצילים ואריסטוקרטים באירופה לגהק, להניח מרפקים על השולחן ולהרעיש כשהם לוגמים מרק. במקומות רבים הם נהגו גם להפריח נפיחות רמות ולקבל על כך מחיאות כפיים מהסובבים.

ואם היום ההורים האירופאים מקפידים להורות לילדיהם לשבת זקופים ליד שולחן האוכל, אבותיהם של בעלי השליטה העצמית ליד השולחן ונימוסי השולחן הכה מוקפדים ומחמירים הללו, נהגו אז לשבת לשולחן ברישול ולנהוג כאחרוני הוולגרים של היום...

מצד שני, גם נימוסי שולחן הם עניין של גאוגרפיה. במדינות שונות יש נימוסי שולחן שונים ומשונים, שחלקם אפילו לא מזכיר את האירופאים הללו. יש מדינות שאם תסיימו את כל האוכל מהצלחת, המארח ייעלב, כאילו אמרתם לא שלא הוגש לכם מספיק אוכל.. ביפאן, לעומת זאת, אם סיימתם הכל - החמאתם למארח.

בסין, שם מכבדים את מי שעושה גרפס ליד השולחן, אבל מביטים בעין עקומה על מי שמלקק את מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס שלו. ביפאן השף מקבל מחמאה עצומה כשלוגמים את המרק שלו ברעש. בתאילנד לא מכניסים את המזלג לפה, אלא מעמיסים בעזרתו את האוכל על הכף. בקוריאה לא אוכלים לפני שזקן השולחן מתחיל בסעודה.

ויש גם מדינות באירופה, עם נימוסי שולחן משלהן. בצרפת לא מנומס לחתוך חסה בצלחת, בגרמניה יסתכלו עליך בתמיהה אם תחתוך דווקא את תפוח האדמה. במקומות רבים עליך להניח את הסכו"ם שלך בדרך מסוימת, כדי שלא יפנו לך את הכלים בטרם סיימת לאכול. לבצוע פיסה מהלחם לפני שהאוכל מגיע, לעומת זאת, לא מנומס כיום כמעט בשום מקום.. חוץ מבישראל?

ובאמריקות? - האסקימואים בקנדה נוהגים עד היום להחמיא על האוכל שסיימו לאכול בעזרת נפיחה... ואם בצ'ילה נהוג לאכול הכל עם סכום, במקסיקו יצחקו אם לא תאכל טאקו בידיים.

כך אגב, גם במזרח התיכון כשיראו אותך אוכל פיתה פלאפל בצלחת, בעזרת סכו"ם. ואצל הבדואים יהיה עליכם להקפיד ולשתות 3 כוסות קפה שמגישים לכם ואם תרצו שיפסיקו למזוג לכם קפה, עליכם להפוך את הכוס.

גם באפריקה יש כמה דברים שיישמעו לנו מנומסים מדי. בניגריה למשל, יש שבטים שבהם זה לא מנומס לדבר על האוכל שאתה אוכל.. קצת משונה ביחס לשאר העולם שברובו כמעט חובה לבקר ולהסביר את הנאת הסועד מהמזון שלו בזמן הסעודה.


הנה נימוסי השולחן המקובלים בעולם המערבי (עברית):

https://youtu.be/6J6a5lnunSQ


הנה כל מיני נימוסי שולחן בעולם הרחב:

https://youtu.be/D2RnaViWuuE


בישראל יש מי שלומדים נימוסי שולחן (עברית):

https://youtu.be/aNoBuGltICM


הנה מנהגים בנימוסי שולחן במדינות שונות בעולם:

https://youtu.be/9XT4SbajwFw


הוזמנתם לארוחה - הנה ההוראות לנימוס בשולחן:

https://youtu.be/HDTB7jsc0UY


בעסקים נימוסי השולחן יכולים להועיל מאד ונימוסי שולחן גרועים - להזיק (עברית):

https://youtu.be/JdHCtk6lnxQ


וסדנה ארוכה ללימודי נימוס שולחן (עברית):

https://youtu.be/qztl-XzPaAo?long=yes
למה טוב להיות יצירתי?



היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.

אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.

היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.

טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.

נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.

אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.

לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...


הנה סרטון שמסביר באנימציה מהי יצירתיות:

http://youtu.be/n2DlOb7AfWk


למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:

http://youtu.be/S0UgTe2xml4


ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:

http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM


למה ילדים נעשים בריונים?



בריונות היא התנהגות כוחנית, תוך שימוש באלימות ואיומים. בריונים הם מי שמפעילים כוח כדי להשיג את מטרותיהם.

מרבית הבריונים הם אנשים שאינם מעריכים את עצמם מספיק והם נוהגים כך כדי להחזיר לעצמם את כבודם, להרגיש עליונים על אנשים אחרים ולפרוק כעסים על עצמם.

חלק גדול מהבריונים הם בעצמם קורבנות לבריונות.


הנה סיפור של בריונות של ילדים כלפי ילד אחר (עברית):

http://youtu.be/JIzM53c1HWY


סיפור התעללות נוסף של ילדים (עברית):

http://youtu.be/MkKZjpJ6lrc


קליפ על בריונות שהפיקו תלמידי בית ספר (עברית):

http://youtu.be/mSc21mzf3Go


בחור שעבר התעללות בבית הספר מחזק (עברית):

https://youtu.be/a4aOCwUUnhY


ילדים מקריאים עדויות על התנכלויות בבית ספר שהן מעשה אלים (עברית):

https://youtu.be/H-Fix0n01kw


ואולי האשמה בבריונות ובאלימות היא בכלל באגדות הילדים (עברית):

https://youtu.be/WKQWvXmmD3w
מה קרה בניסוי פיגמליון בכיתה?



"פיגמליון בכיתה" Pygmalion הוא שמו של ניסוי מפורסם בחינוך, שהתבצע בשיתוף פעולה עם מנהלי בתי ספר יסודיים, על תלמידי כיתות ד'.

הניסוי ניסה לבחון מימוש מעשי של אפקט פיגמליון (Pygmalion effect), בשמו המדעי "אפקט ציפיית המורה" (teacher-expectancy effect). השם הראשון מבוסס על סיפור פיגמליון המפורסם - ראו בתגית "אפקט פיגמליון".

הניסוי התקיים בשנת 1968, כשצמד חוקרים רוזנטל וג'ייקובסון ביצעו מבחן אינטיליגנציה לתלמידי כיתה ו' ולכאורה זיהה תלמידים ש"פורחים מאוחר". כלומר תלמידים שבתחילת הדרך אולי מפגרים אינטלקטואלית לעומת חבריהם, אך עד סוף הלימודים עשויים להצליח ולסגור את הפער מול חבריהם.

החוקרים החל בכך ששלפו רשימה אקראית של תלמידים שהגדירו כ"פורחים מאוחרים", למרות שלא הייתה כלל הבחנה ביניהם לבין האחרים.

נדגיש שוב - היה דבר במשותף לא היה לתלמידים שנבחרו אקראית ברשימה ומרביתם לא היו מחוננים.

בתחילת השנה קיבלה כל מורה רשימה של תלמידים כאלו בכיתותיה. מכאן ובמהלך השנה התלמידים הללו קיבלו מהמורה חיזוקים ועידוד על החשיבה שלהם, על תשובותיהם ה"נכונות" או המוצלחות, ללא שום קשר לאמת.

בתום שנת הלימודים התברר אכן שמי שהיו ברשימה, כלומר מי שהוגדרו כ"פורחים מאוחרים" אכן התקדמו יותר מתלמידים אחרים והשיגו במהלך השנה הישגים גבוהים יותר מהתלמידים שלא קיבלו חיזוקים והערכה מתמדת של המורים ליכולותיהם.

המורות, אגב, מי שהיללו את התלמידים הללו במהלך השנה, התקשו להאמין שהתלמידים שקיבלו בתחילת השנה ברשימת ה"פורחים מאוחרים", כלל אינם מחוננים.

מניסוי זה פיתחו רוזנטל וחבריו את הרעיון של אפקט פיגמליון בכיתה. תופעה שמסבירה כיצד ציפיות של מורים על תלמידים יכולות לשפר את ביצועיהם. האפקט מתבטא בשיפור בלימודים שחל בתלמיד, תודות לתמיכה רגשית, משוב, אתגרים קשים יותר והזדמנויות להצלחה שנותן לו המורה.

הניסוי והמחקר כולו, שזכה לשם "פיגמליון בכיתה", שינה את התפיסה החברתית על השפעת הציפיות המורחבת בהוראה. החוקרים רוזנטל וג'ייקובסון קיבלו חיזוקים ברחבי העולם על תרומתם המשמעותית באמצעותו - לחיבור שבין פסיכולוגיה וחינוך.

בנוסף, המחקר חשף שדעה קדומה של מורה על תלמיד יכולה לחולל שינוי וליצור תפיסת מציאות שגויה. על בסיס המחקר פרסם רוזנטל את ספרו המפורסם על "אפקט פיגמליון בחדר הכיתה" ובו ניסיון לאבחן את הגורמים להצלחה בלימודים, מתוך ציפיות המורה.

אנו נזכור ממנו שמורים מעצבים, במיוחד בבית ספר יסודי אבל לא רק, את התפיסה העצמית של תלמידיהם ואת האמונה בעצמם. "אפקט פיגמליון" הוא משמעותי, שכן הוא מדגים כיצד נבואה מגשימה את עצמה בכיתה ואיך תלמידים עונים בדרך כלל על ציפיות המורה.


#מחקר המשכי
שלל מחקרים הראו שהאפקט קיים ולא רק בחינוך. הוכחו למשל השפעות של דעות קדומות בקרב מורים, בעניינים כמו מוצא עדתי, מגדר, מעמד חברתי או אפילו לגבי תלמידים ממשפחה דתית. מחקרים אחרים לימדו על משתנים נוספים שיכולים לגרום להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידיהם.

הסתבר עם הזמן שהאפקט נפוץ גם במסגרות ארגוניות ויכול להגביר את האפקטיביות של עובדים, ספורטאים ועוד.


הנה סרטון על ניסוי פיגמליון בכיתה ופיגמליון אפקט:

https://youtu.be/vTyvv6VnfcI


סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:

https://youtu.be/vJymYT_AkIc


וההשראה - סיפור פיגמליון היווני:

https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s
מהי רגרסיה לממוצע?



למה סרטי המשך של להיטים קולנועיים לא יצליחו כמו הסרט הראשון?

איך זה שילדיהם של גאונים או כשרונות גדולים לא יהיו מוצלחים כמוהם?

למה ספורטאי לא ישבור ברצף שיאים?

האם ראיתם או קרה פעם משהו מדהים וחשבתם שהוא יקרה שוב, אבל הוא לא חזר על עצמו בפעם הבאה? - ובכן, זה נורמלי וזו תופעה ידועה בשם "תסוגה לממוצע" או רגרסיה לממוצע.

רגרסיה לממוצע היא תופעה מרתקת וטבעית, שמתגלית שוב ושוב בתחומים רבים, הן בטבע והן במעשים ידי אדם.

התופעה אומרת שהסבירות של התרחשויות קיצוניות ברצף, זו אחרי זו, היא נמוכה מאד. כלומר, אחרי התרחשות של אירוע קיצוני כלשהו, אם יש קשר חיובי בין ההתרחשויות (מה שנקרא במדע "מתאם סטטיסטי חיובי"), כמעט בוודאות לא יהיה האירוע הבא מסוגו כה קיצוני והוא יהיה קרוב יותר לממוצע.

מי שגילה את התופעה ופרסם אותה בסוף המאה ה-19 היה המדען האנגלי סר פרנסיס גולטון, מי שגילה את המתאם הסטטיסטי וגם אחראי לגילוי עקרון "חוכמת ההמונים". גולטון חקר את הרגרסיה לממוצע בזרעים ובגבהים של הורים וילדים והופתע לגלות כמה התופעה רווחת וכמה היא יכולה להיות שימושית לניבוי דברים כמו מגמות עתידיות בתחומים רבים, או שינויים במצבם של חולים.


הנה הסבר על התסוגה לממוצע:

https://youtu.be/GEmuEWjHr5c


והסבר מילולי של הרגרסיה לממוצע:

https://youtu.be/Qw8b_igoMTM
מהו מבחן המרשמלו ומה הקשר שלו לכוח רצון?


"מבחן המרשמלו" (The marshmallow test) או "ניסוי המרשמלו", הוא שמו של ניסוי מפורסם שנערך באוניברסיטת סטנפורד האמריקאית ועוסק בכוח הרצון ובדחיית סיפוקים.

את הניסוי ביצע החוקר וולטר מישל, על ילדים בני שנתיים עד ארבע. בניסוי הוכנסו הילדים בתורם לחדר ריק, וישבו על כיסא כשמולם סוכריית מרשמלו אחת. לפני שהנסיין יצא מהחדר, הוא הסביר לילד שהוא יכול לאכול את המרשמלו, אבל אם יחכה עד שהוא, הנסיין, ישןב לחדר, הוא יקבל שתי סוכריות.

הממצאים היו ששניים מתוך כל שלושה ילדים לא עמדו בפיתוי ואכלו את המרשמלו. שליש מהילדים התאפקו, עמדו בפיתוי ולא אכלו את המרשמלו. הם בהו, הריחו ומששו את המרשמלו, אבל לא אכלו אותו לפני הזמן.

המדהים הוא שבמחקר המשך, 14 שנה אחר כך, כשנבדקו אותם הילדים, הסתבר לחוקרים שאחוזים גבוהים מאוד מאותם הילדים, שהצליחו בילדותם לדחות סיפוקים ולא אכלו את המרשמלו, הראו בבגרותם יכולות חברתיות ולימודיות מפותחות משל קבוצת הילדים שלא התאפקו בתחילת הניסוי ואכלו בילדותם את המרשמלו, כבר בהתחלה. הממצא המעניין עוד יותר היה ש"דוחי הסיפוקים" בילדותם, התמודדו בבגרותם, טוב יותר, עם תסכול ולחץ.

בניסוי המפורסם הצליח החוקר להראות שמעבר לאינספור החלטות ובחירות שעושה האדם הבוגר, כמו תזונה בריאה לעומת אכילת יתר, הימנעות או הפסקה של עישון, אלכוהול או סמים, לעומת התמכרות בלתי נשלטת, ניהול כלכלה מאופקת, מבוססת חיסכון והפקדה לפנסיה, לעומת בזבוז וחיי "אכול ושתה, כי מחר נמות", ואפילו אופן ההתמודדות של הבוגר עם פרידה או לב שבור, יש לדחיית סיפוקים חשיבות רבה בחיים, לכוח הרצון בלימודים, בעבודה וליכולת לדחות סיפוקים רגשיים מיידים.

אבל המחקר הראה גם שבנוסף להישגים לימודיים וציונים גבוהים יותר, להערכה עצמית גבוהה יותר ולתפקוד חברתי וקוגניטיבי משופר, מסייעת היכולת של ילד לדחות סיפוקים בילדותו, להתמודדות בבגרותו עם לחצים, תסכולים וכאבים רגשיים, לעמידה במתחים ולחתירה טובה יותר אל היעדים שקבע לעצמו בחייו.

ויש גם את השורה התחתונה והחינוכית - לילד, להורים ולמערכת החינוך. המחקר הראה לכולם כמה חשוב ללמד ילדים לדחות סיפוקים, כבר מהגיל הרך. ההורים צריכים לקחת מכאן את הביטחון שלומר "לא" לילדים, זה לא רק חשוב לבריאותם או למשמעת המיידית שלהם, אלא גם להצלחתם העתידית, לכשיהיו מבוגרים - שנים אחרי שהמרשמלו ההוא כבר יישכח.

אגב, מחקר המשך משנות האלפיים, של חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק ואוניברסיטת קליפורניה, הראה שבניסוי המקורי היו בעיות. מסתבר שהילדים בו היו ילדים של המרצים מאוניברסיטת סטנפורד, בה נערך הניסוי. החשד היה שהקשר בין דחיית סיפוקים בגיל הרך להצלחה בחיים, הוא ממש לא עניין. לטענתם, ילד עני יתקשה יותר לעמוד בפיתוי המרשמלו, מאשר ילד מבית עשיר ולכן ניסוי כזה לא יכול להתבסס רק על ילדי מרצים באוניברסיטה יוקרתית.

ואכן, כשחזרו על המחקר, עם 900 ילדים ממעמד כלכלי ומקבוצות אתניות שונים בארה"ב, מצאו החוקרים שאין שום קשר בין היכולת להתאפק מלאכול את המרשמלו לבין ההצלחה שיחוו בהמשך חייהם. דווקא היכולת של ההורים לתמוך בילדיהם ולתת להם נקודת התחלה משופרת, היא שניבאה את ההצלחה.


הנה דוגמה למבחן המרשמלו:

https://youtu.be/QX_oy9614HQ


ועוד במבחן המרשמלו:

https://youtu.be/Uwmv2cwDSz4
מי המציא את "חוות הנמלים"?
מה העבודה של המורה?
מה היתרונות החינוכיים של דמי כיס?
מהו אפקט פיגמליון?
מיהי דמות האנימציה שצוירה ללמד ילדים?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.