» «
אפקט פיגמליון
מהו אפקט פיגמליון?



אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.

"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית המדברת על כך שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים להתקדמות של ממש בלימודיו. אפקט פיגמליון מסביר שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.

הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.

"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.

אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי בניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.

ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. שם סופר על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידיאלית, גלתיאה. לאחר שפיסל את הפסל, פיגמליון התאהב בה, על אף שמדובר היה בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, הפכה את פסל שפיסל לאישה בשר ודם.


הנה סרטון על אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/sZZs5atIGDU


עוד הסבר על אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/3brv_x5RN_8


סיפור פיגמליון היווני:

https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s


סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:

https://youtu.be/vJymYT_AkIc


אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי והניהולי:

https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU


עוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:

https://youtu.be/GVrZiohlby4
פרס ישראל
מהו פרס ישראל?



פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. הוא מוענק מדי שנה לזוכים שהם אזרחי ישראל - לרוב אנשים יחידים ובמקרים חריגים שותפים להישג. מדובר באנשים שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה הישראלית.

טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים, בטקס רשמי וממלכתי, ובמעמד ראשי המדינה.


הנה סרטון שבו מתארת ועדת פרס ישראל את אחד מזוכי פרס ישראל:

https://youtu.be/QwXxHt_BZWU


הטקס עצמו מיושן וארכאי מעט ולא השתנה אבל זה הפורמט:

https://youtu.be/V0aGF7Uj8Hg


ויש מי שעושים צחוק מפרס ישראל:

https://youtu.be/L1bmhYD1JgU
רכבת הילדים
איפה נמצאת רכבת הילדים?



בהונגריה מופעלת מאז שנת 1948 רכבת נוסעים, שנוהגים אותה ילדים בגילאים 10-14. רכבת הילדים נוסעת על גבי מסילה באורך של 11 ק"מ ומסיעה נוסעים בכל גיל. רכבת הילדים הוקמה ב-1948 עבור תנועות הנוער הקומוניסטיות, כחלק מהליך חינוכי ומאז ועד היום עוברת הרכבת בנוף גבעות ירוק של אזור בודה (האזור שליד בודפשט הבירה).

נוסעי הרכבת יכולים לרדת בכל אחת מתחנות הביניים ולטייל ביערות ובשבילי הטיולים בטבע. בתחנה הסופית של הרכבת, בגבעת יאנוש, יוצאים רוב הנוסעים לטיול ותצפית מרהיבים על בודפשט.

חלק מקרונות הרכבת הם קרונות פתוחים והאווירה ברכבת היא מיוחדת, בגלל הכרטיסן ושאר בעלי התפקידים שהם ילדים. ולמען ההורים המודאגים - בקטר ועל המסילה ניצבים גם מבוגרים ששומרים על הבטיחות של הנסיעה ומוודאים שהילדים מתפקדים כמו מבוגרים..


הנה סרטון של רכבת הילדים של בודפשט:

http://youtu.be/J3lVTSMq7OQ?t=23s


והנה רכבות הילדים בנסיעה:

http://youtu.be/ZhlB5MgbNEA
פיגמליון
מהו סיפור פיגמליון?



סיפור פיגמליון הוא אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. מסופר בו על פסל בשם פיגמליון, שיצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לו גלתיאה. לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בפסל גלתיאה, על אף שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, הפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם.

ממנו גם נולד "אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect), שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, שמציינת את העובדה שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים הללו להתקדמות של ממש בלימודיו.


הנה סיפור פיגמליון היווני:

https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s


הניסוי החינוכי פיגמליון בכיתה:

https://youtu.be/vJymYT_AkIc


אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/sZZs5atIGDU


אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי והניהולי:

https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU


והנה סרט מלא על פיגמליון והפסל שנתן לו חיים:

https://youtu.be/tmdPj_XbF30?long=yes

חינוך

מונופול (משחק לוח)
מהו סיפורו של משחק המונופול?



מונופול הוא משחק לוח של עסקים. מטרת המשחק היא השגת השליטה, מונופול, על שטחים בלוח המשחק. עושים זאת באמצעות קנייה ומכירה של נדל"ן, כמו מלונות, בתים ועוד. המנצח במשחק הוא זה שצובר את הרכוש הרב ביותר בנדל"ן ובמזומן.

המשחק יצא לאור על ידי האחים פרקר בשנת 1935, בעיצומו של "השפל הגדול". הצלחתו המסחררת של המשחק הביאה לשלל גירסאות בכל העולם ובשפות רבות. הורים רבים רואים בו משחק חשוב לחינוך הכלכלי של ילדיהם, כולל העובדה שהוא מעמת אותם עם מושגים כמו מיסים, בתי כלא וכדומה. במהלך השנים יצאו למשחק עידכונים וגירסאות רבות, כולל גירסה שעושה שימוש בכרטיסי אשראי, גירסאות לסרטים מצליחים ועוד.


הנה סרטון עם ילדים משחקים את משחק המונופול:

http://youtu.be/Xf37SCXNpQk


הנה קדימון מסרט על תולדות משחק המונופול:

http://youtu.be/xgfZBytTmBs


הנה סרטון אנימציה שמתאר את משחק המונופול:

http://youtu.be/gQDmx5L-6MA


והנה הדרכה באנגלית למשחק המונופול:

http://youtu.be/YW3Z3pioAFc
צ'אט
איך להיזהר בצ'אט וברשתות החברתיות?



צ'אטים באינטרנט, שניתן לדבר בהם עם אחרים, כולל זרים שאיננו מכירים כלל, יכולים להיות מקום די מסוכן. אנשים בעלי כוונות רעות, נוכלים ומתחזים, משתמשים לא פעם ברשת האינטרנט כדי למצוא קורבנות למעשי נוכלות ופשע. האנונימיות של הרשת מאפשרת להם להתחזות לאנשים תמימים ואף לילדים ולהטעות אחרים. הדבר יכול להפיל בפח גם את מי שחושב שהוא יודע להבחין בין אדם טוב לאדם שכוונתו רעה. ברשת בלתי אפשרי להבחין בכך לגמרי.

לכן כדאי לנהוג בזהירות בצ'אט ולסגל התנהגות זהירה במיוחד. הנה כמה כללים ראשוניים:

לא מוסרים פרטים אישיים לאחרים.

לא שולחים לזרים תמונות או סרטונים, בשום מקרה!

בפייסבוק וברשתות חברתיות קבעו את הגדרות הפרטיות רק לחברים שלכם.

לעולם אל תקבעו לפגוש זרים שהיכרתם ברשת. אם ניסו לקבוע אתכם פגישה - ספרו על כך להורים.

אם קיבלתם תמונות או סרטונים שאינם רגילים מאנשים - הראו אותם להורים.


הנה הכללים להתנהגות נכונה בצ'אט:

http://youtu.be/z452tz27eng


הנה הדרכה לזהירות בפייסבוק:

http://youtu.be/3KTHCzXwi1U


הנה דוגמה לצ'אט כמו שהוא היה נראה בעולם האמיתי:

http://youtu.be/LY26nB5ngAc
משל המערה
מה ניסה אפלטון לומר במשל המערה?



הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.

"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת. במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.

אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.

אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?

משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).


הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/1RWOpQXTltA


סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:

http://youtu.be/q34MHpBu0Oo


על משל המערה מאת אפלטון:

http://youtu.be/57XhxJYxWxk


הרצאת וידאו בעברית על המשל המפורסם של אפלטון:

https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes


ודיון ארוך על משל המערה:

https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
החור שבקיר
מהו ניסוי החור שבקיר?



שנים לוחשים לנו בשקט, גם רבים מהמורים, שילדים לומדים בעצמם לא פחות מאשר ממערכת החינוך. היה זה הסופר מרק טוויין שאמר ש"מעולם לא נתתי לבית הספר שלי להפריע לי ללמוד"...

אבל מה פשר הלמידה הזו? - האם היא למידה של ממש או צבירה של ידע סתמי שבהיעדר חיבור וקישור בין הפרטים שבו, אין בו שום לימוד אמיתי?

שאלות קשות שגם מדעני חינוך לא תמיד מסכימים על התשובות שלהן. אבל מעניין לבחון את המסקנות שלמד פרופסור אנגלי ממוצא הודי, שהחליט לבחון את גבולות הלימוד העצמי של ילדים. "החור שבקיר" (Hole in the Wall) הוא ניסוי של סוגטה מיטרה, ששמע שוב ושוב שילדים היום, לומדים בעצמם כמעט הכל. מיטרה רצה לראות כיצד זה קורה. בשנת 1999 הוא פצח בניסוי.

בניסוי הוצב מחשב אישי בקיר אבן של משרד, מין קיוסק מידע, בשכונת מצוקה שבמחוז דלהי בהודו. ילדי השכונה גילו שמותר להם להפעיל את המחשב כרצונם. במחשב היו לומדות, תוכנות לימוד פשוטות, שהוצגו בו ללא הדרכה כלשהי. תוך זמן קצר החלו הילדים להכיר את המחשב, להפעיל את הלומדות ולהפוך מיומנים בשימוש בו. הניסוי הורחב לעשרות מחשבים דומים באזורים עניים נוספים בהודו ובהמשך גם בקמבודיה. שוב ושוב הראו הניסויים שילדים ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט.

בניסוי המשכי בדק מיטרה, בעזרת מחשב עם מערכת זיהוי דיבור, האם יוכלו ללמוד אנגלית ולרכוש מבטא בעצמם. הילדים שמו לב שכשהם מדברים אל המחשב במבטא אנגלי כבד, המחשב מתקשה להבינם ומציג ג'יבריש ולא משפטים ברורים. מיטרה הציע לילדים רק דבר אחד - שיגרמו למחשב להבין אותם. הילדים שאלו אותו כיצד, אבל הוא ענה שאינו יודע והלך משם. חודשיים אחר-כך, דיברו הילדים במבטא הבריטי של תוכנת הסינטסייזר הקולי של המחשב. הם מצאו אותו, למדו את המבטא שלו ופקדו על מערכת זיהוי הדיבור את הפקודות הקוליות הנחוצות להשגת מטרותיהם.

הניסוי הראה עד כמה הלמידה העצמית היא יעילה. ניתן היה לראות בבירור כיצד ילדים משכונות נחשלות בהודו, שאין להם שום ידע באנגלית, הגיעו להישגים מדהימים, רק תודות לכך שניתנה להם נגישות למחשב. מיטרה סיפר על ילדים שלמדו בעצמם, מסרטונים ומשחקים בשפה שאינה מובנת להם, כיצד פועל ה-DNA.

המחסור במורים טובים, הבהיר מיטרה, היא חלק מהבעיה שיוכלו המחשבים לפתור. המורים הללו לא מגיעים לכל מקום, במיוחד לא למקומות הקשים, שבהם הם הכי נחוצים. את זה הוא מנסה לפתור בעזרת מחשבים.


סוגטה מיטרה מסביר שהמורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:

https://youtu.be/NWiv3ZoATi4


הנה סוגטה מיטרה מתאר את הניסוי בהרצאת טד:

https://youtu.be/lylbMNVVIdw?long=yes


רעיון שמיטרה מקדם כיום הוא לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח:

https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes


ומנסה להקים בית ספר בענן:

https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes


בית הספר מונטסורי
איפה נמצא בית הספר הגדול ביותר בעולם?



בית הספר הכי גדול בעולם הוא בית הספר העירוני מונטסורי שבעיר לאקנאו שבהודו. כבר בשנת 1999, עם פחות ממחצית התלמידים שרשומים בו כיום, הוא הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כגדול בתבל.

יש בבית הספר הגדול בעולם מעל 47,000 תלמידים וכ-3,800 מורים, עובדים ואנשי צוות! הוא כל כך גדול ומורכב שיש בו אפילו בעלי מקצוע ייעודיים כמו נגרים וחשמלאים. מספר המחשבים שיש לבית הספר הענקי הזה הוא 30,000 מחשבים!

אבל בבית הספר העצום הזה אין שום אולם או מגרש שיכול להכיל את כל התלמידים בבת אחת וטוב שכך, כי מספרם גדול יותר מכל תושבי העיר אילת, למשל..


הנה בית הספר הגדול ביותר בעולם:

http://youtu.be/qcmINpEN5FY
הניתן לערוך סרטים בענן?



עריכה של סרטים היא אחת הפעילויות המשמעותיות ביצירת פרויקטים לימודיים וחינוכיים. בשיטות ההוראה מבוססות הפרויקטים, כמו PBL, עובדים ילדים רבים על סרטונים לשם יצירת פרזנטציות של הפרויקט שלהם.

הבעיה היא שעריכת סרטים מחייבת בדרך כלל תוכנות מאד חכמות וכבדות. תוכנות כאלה יש להתקין על המחשב ובדרך כלל צריך מחשב חזק מאד על מנת להפעילן ולערוך בהן סרטים.

כך או כך, בשנים האחרונות יש כלים מקוונים, אתרי אינטרנט שהם בעצם תוכנות ענן. הכלים האלה מאפשרים לערוך סרטונים קצרים בעצמכם, מבלי להתקין אותם על המחשב. כלי הרשת הללו אמנם אינם חזקים כמו התוכנות המקצועיות, אבל הם יכולים לשמש למטרות שימושיות רבות, כמו ברכות וידאו, מצגות וידאו שמורכבות מתמונות וקטעי וידאו קצרים וכדומה.


כך עורכים סרטון באתר קיזואה ומעלים אותו לאתר יוטיוב:

https://youtu.be/6IjOzgJhzSQ


שיעור עריכה של מצגת באמצעות אתר קיזואה:

https://youtu.be/kdAhX2csgtY
האם אנשים נולדים טובי לב?



אמנם טוב לב היא תכונה שיש בה מהחינוך שאדם מקבל. אבל לא רק מי שגדל כך יכול והופך להיות אדם טוב ואהוב. אם כל אחד מאיתנו יעשה דבר טוב, אפילו דבר קטן, מדי יום ביומו, הטוב הזה ידבק גם בו ויהפוך במהירות לחלק ממנו. מה שעוד יותר יפה הוא שהטוב מדבק ועובר לסובבים אותנו. אם נרבה במעשים טובים, אפילו קטנים, אנשים מסביבנו יקבלו השראה כדי לעשות דברים טובים לאחרים ולנו. כך העולם יהפוך למקום טוב ונעים יותר, בטוח יותר ומקום שפשוט נעים להיות בו.


הנה סרטון על טוב לב שמתחיל מדברים קטנים והוא פשוט מדבק ועובר מאדם לאדם והופך את החברה שלנו לטובה יותר:

http://youtu.be/PT-HBl2TVtI
מהי הכיתה ההפוכה?



"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.

זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.

הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.

היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.

אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.

השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.

מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.


הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:

https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ


ובעברית, למי שצריך:

https://youtu.be/8xCnzavNiM4


כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:

https://youtu.be/SWt5dgOoysU


הנה היתרונות שיוצרת הכיתה ההפוכה, בעבודה עם התלמידים:

https://youtu.be/ZPblT4ShoG8


הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:

https://youtu.be/BfsLbGgUMDU


והנה הכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:

https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
למה טוב להיות יצירתי?



היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.

אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.

היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.

טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.

נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.

אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.

לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...


הנה סרטון שמסביר באנימציה מהי יצירתיות:

http://youtu.be/n2DlOb7AfWk


למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:

http://youtu.be/S0UgTe2xml4


ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:

http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM
מי המציא את בית הספר?



כבר לפני 5000 שנה לימדו מורים שומריים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה ההיא ושיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה הראשון בהיסטוריה.

ללא ספק היו מלמדים את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו המציאו ככל הנראה בני התרבות השומרית. בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם.

בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים. על פי הממצאים ברור שבבתי הספר השומריים הכשירו פקידים לצורכי הארמון והמקדשים. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.

מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול".. התלמידים נקראו "בני בית-הספר". האח הגדול נהג לכתוב לוחות טאבלטים חדשים לצרכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על הלוחות שלהם. הוא גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.

מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומר הלימוד היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן, בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים והמורים חיברו "המילונים" לשפה השומרית, המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.


הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:

https://youtu.be/u7JsfwAcCo0
למה צריך תקציב ומה זה בכלל?



תקציב המדינה הוא הכסף שמקציבה הממשלה כדי לממן פעולות שונות במדינה. התקציב קובע את סכומי הכסף שיוקצבו לכל משרד ממשלתי בכל שנת פעילות. לפי תקציב המדינה ניתן להבין בדיוק מהי מדיניות הממשלה, משום שהתקציב קובע את הסכומים שהממשלה מקציבה לכל נושא בניהול המדינה. אם למשל תקציב הממשלה לחינוך גדל לעומת השנה שעברה, נראה שהממשלה רוצה לשפר את מערכת החינוך. אם תקציב הבטיחות בדרכים קטן - סימן הוא שהממשלה רואה בבטיחות בדרכים נושא חשוב פחות.

ההצבעה על תקציב המדינה בכנסת היא חשובה במיוחד, כיוון שהיא הכרחית למימון פעולות הממשלה. לכן, במקרה שהממשלה לא זוכה לרוב בהצבעות על התקציב - היא נופלת מיד ויש לקיים בחירות חדשות.

התקציב ממומן ברובו על ידי הכנסות המדינה ממיסים, אם כי הממשלה יכולה גם להנפיק מלוות מיוחדות מהציבור ובכך לממן פעילויות חריגות, כגון מלחמות, פרויקטים לאומיים ועוד.


הנה סרטון שמסביר את התקציב לילדים וכיצד לנהל את התקציב נכון:

http://youtu.be/xtD7amounMc


ועוד סרטון שממחיש מהו תקציב:

https://youtu.be/pS7sx5qno3Q
למה ילדים נעשים בריונים?



בריונות היא התנהגות כוחנית, תוך שימוש באלימות ואיומים. בריונים הם מי שמפעילים כוח כדי להשיג את מטרותיהם. מרבית הבריונים הם אנשים שאינם מעריכים את עצמם מספיק והם נוהגים כך כדי להחזיר לעצמם את כבודם, להרגיש עליונים על אנשים אחרים ולפרוק כעסים על עצמם. חלק גדול מהבריונים הם בעצמם קורבנות לבריונות.


הנה סיפור של בריונות של ילדים כלפי ילד אחר:

http://youtu.be/JIzM53c1HWY


הנה סיפור התעללות נוסף של ילדים:

http://youtu.be/MkKZjpJ6lrc


הנה קליפ על בריונות שהפיקו תלמידי בית ספר:

http://youtu.be/mSc21mzf3Go


הנה סרטון אנימציה קצר מתוך ספר על אלימות בבית ספר:

http://youtu.be/v7IeNSUXCxc
אילו נימוסי שולחן נהוגים בעולם?



אולי קשה להאמין אבל נימוסי שולחן (Table manners) הם המצאה צעירה למדי. עד לפני כמה מאות שנים יכולים היו אנשים לשבת ליד השולחן ולעשות דברים שלא יאומנו. עד המאה ה-15, נהגו אפילו אצילים ואריסטוקרטים באירופה לגהק, להניח מרפקים על השולחן ולהרעיש כשהם לוגמים מרק. במקומות רבים הם נהגו גם להפריח נפיחות רמות ולקבל על כך מחיאות כפיים מהסובבים.

ואם היום ההורים האירופאים מקפידים להורות לילדיהם לשבת זקופים ליד שולחן האוכל, אבותיהם של בעלי השליטה העצמית ליד השולחן ונימוסי השולחן הכה מוקפדים ומחמירים הללו, נהגו אז לשבת לשולחן ברישול ולנהוג כאחרוני הוולגרים של היום...

מצד שני, גם נימוסי שולחן הם עניין של גאוגרפיה. במדינות שונות יש נימוסי שולחן שונים ומשונים, שחלקם אפילו לא מזכיר את האירופאים הללו. יש מדינות שאם תסיימו את כל האוכל מהצלחת, המארח ייעלב, כאילו אמרתם לא שלא הוגש לכם מספיק אוכל.. ביפאן, לעומת זאת, אם סיימתם הכל - החמאתם למארח.

בסין, שם מכבדים את מי שעושה גרפס ליד השולחן, אבל מביטים בעין עקומה על מי שמלקק את מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס שלו. ביפאן השף מקבל מחמאה עצומה כשלוגמים את המרק שלו ברעש. בתאילנד לא מכניסים את המזלג לפה, אלא מעמיסים בעזרתו את האוכל על הכף. בקוריאה לא אוכלים לפני שזקן השולחן מתחיל בסעודה.

ויש גם מדינות באירופה, עם נימוסי שולחן משלהן. בצרפת לא מנומס לחתוך חסה בצלחת, בגרמניה יסתכלו עליך בתמיהה אם תחתוך דווקא את תפוח האדמה. במקומות רבים עליך להניח את הסכו"ם שלך בדרך מסוימת, כדי שלא יפנו לך את הכלים בטרם סיימת לאכול. לבצוע פיסה מהלחם לפני שהאוכל מגיע, לעומת זאת, לא מנומס כיום כמעט בשום מקום.. חוץ מבישראל?

ובאמריקות? - האסקימואים בקנדה נוהגים עד היום להחמיא על האוכל שסיימו לאכול בעזרת נפיחה... ואם בצ'ילה נהוג לאכול הכל עם סכום, במקסיקו יצחקו אם לא תאכל טאקו בידיים.

כך אגב, גם במזרח התיכון כשיראו אותך אוכל פיתה פלאפל בצלחת, בעזרת סכו"ם. ואצל הבדואים יהיה עליכם להקפיד ולשתות 3 כוסות קפה שמגישים לכם ואם תרצו שיפסיקו למזוג לכם קפה, עליכם להפוך את הכוס.

גם באפריקה יש כמה דברים שיישמעו לנו מנומסים מדי. בניגריה למשל, יש שבטים שבהם זה לא מנומס לדבר על האוכל שאתה אוכל.. קצת משונה ביחס לשאר העולם שברובו כמעט חובה לבקר ולהסביר את הנאת הסועד מהמזון שלו בזמן הסעודה.


הנה נימוסי השולחן המקובלים בעולם המערבי:

https://youtu.be/6J6a5lnunSQ


הנה כל מיני נימוסי שולחן בעולם הרחב:

https://youtu.be/D2RnaViWuuE


בישראל יש מי שלומדים נימוסי שולחן:

https://youtu.be/aNoBuGltICM


הנה מנהגים בנימוסי שולחן במדינות שונות בעולם:

https://youtu.be/9XT4SbajwFw


הוזמנתם לארוחה - הנה ההוראות לנימוס בשולחן:

https://youtu.be/HDTB7jsc0UY


בעסקים נימוסי השולחן יכולים להועיל מאד ונימוסי שולחן גרועים - להזיק:

https://youtu.be/JdHCtk6lnxQ


הנה סדנה ארוכה ללימודי נימוס שולחן:

https://youtu.be/qztl-XzPaAo?long=yes


מהו מבחן המרשמלו ומה הקשר שלו לכוח רצון?


"מבחן המרשמלו" (The marshmallow test) או "ניסוי המרשמלו", הוא שמו של ניסוי מפורסם שנערך באוניברסיטת סטנפורד האמריקאית ועוסק בכוח הרצון ובדחיית סיפוקים.

את הניסוי ביצע החוקר וולטר מישל, על ילדים בני שנתיים עד ארבע. בניסוי הוכנסו הילדים בתורם לחדר ריק, וישבו על כיסא כשמולם סוכריית מרשמלו אחת. לפני שהנסיין יצא מהחדר, הוא הסביר לילד שהוא יכול לאכול את המרשמלו, אבל אם יחכה עד שהוא, הנסיין, ישןב לחדר, הוא יקבל שתי סוכריות.

הממצאים היו ששניים מתוך כל שלושה ילדים לא עמדו בפיתוי ואכלו את המרשמלו. שליש מהילדים התאפקו, עמדו בפיתוי ולא אכלו את המרשמלו. הם בהו, הריחו ומששו את המרשמלו, אבל לא אכלו אותו לפני הזמן.

המדהים הוא שבמחקר המשך, 14 שנה אחר כך, כשנבדקו אותם הילדים, הסתבר לחוקרים שאחוזים גבוהים מאוד מאותם הילדים, שהצליחו בילדותם לדחות סיפוקים ולא אכלו את המרשמלו, הראו בבגרותם יכולות חברתיות ולימודיות מפותחות משל קבוצת הילדים שלא התאפקו בתחילת הניסוי ואכלו בילדותם את המרשמלו, כבר בהתחלה. הממצא המעניין עוד יותר היה ש"דוחי הסיפוקים" בילדותם, התמודדו בבגרותם, טוב יותר, עם תסכול ולחץ.

בניסוי המפורסם הצליח החוקר להראות שמעבר לאינספור החלטות ובחירות שעושה האדם הבוגר, כמו תזונה בריאה לעומת אכילת יתר, הימנעות או הפסקה של עישון, אלכוהול או סמים, לעומת התמכרות בלתי נשלטת, ניהול כלכלה מאופקת, מבוססת חיסכון והפקדה לפנסיה, לעומת בזבוז וחיי "אכול ושתה, כי מחר נמות", ואפילו אופן ההתמודדות של הבוגר עם פרידה או לב שבור, יש לדחיית סיפוקים חשיבות רבה בחיים, לכוח הרצון בלימודים, בעבודה וליכולת לדחות סיפוקים רגשיים מיידים.

אבל המחקר הראה גם שבנוסף להישגים לימודיים וציונים גבוהים יותר, להערכה עצמית גבוהה יותר ולתפקוד חברתי וקוגניטיבי משופר, מסייעת היכולת של ילד לדחות סיפוקים בילדותו, להתמודדות בבגרותו עם לחצים, תסכולים וכאבים רגשיים, לעמידה במתחים ולחתירה טובה יותר אל היעדים שקבע לעצמו בחייו.

ויש גם את השורה התחתונה והחינוכית - לילד, להורים ולמערכת החינוך. המחקר הראה לכולם כמה חשוב ללמד ילדים לדחות סיפוקים, כבר מהגיל הרך. ההורים צריכים לקחת מכאן את הביטחון שלומר "לא" לילדים, זה לא רק חשוב לבריאותם או למשמעת המיידית שלהם, אלא גם להצלחתם העתידית, לכשיהיו מבוגרים - שנים אחרי שהמרשמלו ההוא כבר יישכח.

אגב, מחקר המשך משנות האלפיים, של חוקרים מאוניברסיטת ניו יורק ואוניברסיטת קליפורניה, הראה שבניסוי המקורי היו בעיות. מסתבר שהילדים בו היו ילדים של המרצים מאוניברסיטת סטנפורד, בה נערך הניסוי. החשד היה שהקשר בין דחיית סיפוקים בגיל הרך להצלחה בחיים, הוא ממש לא עניין. לטענתם, ילד עני יתקשה יותר לעמוד בפיתוי המרשמלו, מאשר ילד מבית עשיר ולכן ניסוי כזה לא יכול להתבסס רק על ילדי מרצים באוניברסיטה יוקרתית.

ואכן, כשחזרו על המחקר, עם 900 ילדים ממעמד כלכלי ומקבוצות אתניות שונים בארה"ב, מצאו החוקרים שאין שום קשר בין היכולת להתאפק מלאכול את המרשמלו לבין ההצלחה שיחוו בהמשך חייהם. דווקא היכולת של ההורים לתמוך בילדיהם ולתת להם נקודת התחלה משופרת, היא שניבאה את ההצלחה.


הנה דוגמה למבחן המרשמלו:

https://youtu.be/QX_oy9614HQ


עוד במבחן המרשמלו:

https://youtu.be/Uwmv2cwDSz4
מהו טוב לב?



טוב לב היא אחת התכונות שאנשים לא תמיד מעריכים נכון. אם תהיו טובי לב יאמרו עליכם לא פעם שאתם תמימים, שאתם לא מבינים את העולם, שאף אחד לא מעריך את טוב לבכם ושיום אחד תגדלו ותפסיקו להיות פראיירים...

אבל אנחנו מבקשים שלא תפסיקו להיות טובי לב. זוהי התכונה הכי מופלאה שיש בבני אדם. לתת ולעזור כי הלב שלכם מוביל אתכם לזה היא התכונה המופלאה ביותר של האדם. גם בחברה של אנשים עסוקים, עם תירוצים, עם רצונות משלהם וחוסר זמן כרוני - גם שם אפשר וצריך להיות טובי לב ולתת ולסייע למי שאפשר, גם אם לא ייצא לכם מזה דבר. כדאי תמיד להיות סתם מנומסים ובעלי ערכים אנושיים טובים ולתת לזולת, גם אם זה לא תמיד קל ונוח. כי אדם טוב מתגלה במיטבו דווקא כשצריך להתאמץ כדי להיות טוב וצריך לוותר על משהו אחר, משהו שרוצים.

ואולי קשה להאמין אבל אם תהיו טובים, אז הטוב שלכם ידבק באחרים ויהפוך גם אותם לטובים יותר. אולי לא כמוכם, אבל טובים יותר משהיו!

היו טובים ואל תתביישו כשלועגים או צוחקים על טוב-הלב שלכם. אלוהים, אם יש כזה, אוהב את הטוב הרבה יותר מכל מצווה אחרת ואוהב את הטובים יותר מכל הבריות שהוא מכיר. אם יש מצווה חשובה במיוחד בספר הספרים, הרי זו המצווה של "ואהבת לרעך כמוך". הדרך הטובה ביותר לאהוב היא להיות פשוט טוב!


הנה פרסומת שמציגה איש טוב-לב ואת התוצאות שלפעמים, כשהוא ממש מתאמץ, הוא יכול לראות:

https://youtu.be/8Wvcraiaa7A


ו"האיש מהתור" - סיפור קסום על טוב לב שעובר מדור לדור:

https://youtu.be/lQ6WdCUttjE
מה למדו הילדים בימי הביניים?



בימי הביניים לא היו בתי ספר כמו שאנחנו מכירים היום. לא היה נהוג אז חינוך זהה לכולם. היו שלמדו והיו שלמדו דברים אחרים, אבל איש לא הלך לבית ספר.

חושבים שזה טוב יותר מאשר הלימודים בבתי הספר של היום? - שימו לב להמשך ונסו לדמיין את עצמכם שם.

ילדי כל מעמד בימי הביניים למדו דברים שונים, בהתאם לציפיות מהם לעתיד. בעוד ילדי הכפר למדו עבודות ומלאכות כמו נפחות, חקלאות ובנייה בלבנים, למדו בני האצילים חשבון, לטינית, לוגיקה ולשון.

הבנות והנשים גם הן הופלו לרעה ולכן למדו הילדות את מלאכות הבית, כמו הבישול של מאכלים ותפירה של בגדים. זה מה שעשו אז נשים ואת המלאכות הללו למדו הבנות.


הנה הלימוד בימי הביניים:

https://youtu.be/YJ_nLdWKjQc


הנה סרט ארוך יותר על ילדי ימי הביניים:

https://youtu.be/yrVise5qvx0?long=yes
מיהי דמות האנימציה שצוירה ללמד ילדים?



דורה, הילדה העומדת במרכז הסדרה "מגלים עם דורה", היא גיבורת אחד ההישגים החשובים בקשר הטלוויזיוני שבין הנפשה ללימוד. זוהי סדרת אנימציה אמריקאית לילדים שמטרתה ללמד ילדים אנגלית בדרך של חוויה ובעזרת הנטייה של ילדים לאהוד גיבורי סרטים מצוירים. היא זכתה להצלחה אדירה וחסרת-תקדים לתכניות מסוג זה.

בכל פרק בסדרה דורה יוצאת למסע ותמיד פוגשת את בוטס הקוף החבר, את חטפני השועל שמנסה לחטוף ולגנוב לה דברים, ודמויות נוספות כמו דייגו ואברום. דורה ובוטס נעזרים תמיד במפה, שבה מופיעים אתגרים ומשימות. על הילדים הצופים בבית לסייע לדורה בפתרון הבעיות והמשימות על ידי כך שהם אומרים מילה באנגלית או מבצעים משימה כלשהי.

אגב, פרט מעניין הוא שהסדרה לימדה במקור את השפה הספרדית לילדים דוברי אנגלית. רק כשהתחילו לשווק אותה ברחבי העולם היא נערכה מחדש כך שתלמד את ילדי המדינות השונות את השפה האנגלית דווקא.


הנה סרטון עם דורה בשפת המקור:

http://youtu.be/vNeUXYdwk1M
למה נותנים דמי חנוכה לילדים?
מה העבודה של המורה?
מי עברה שיימינג וניצחה אותו?
מהי למידה מבוססת פרויקטים?
איך תיראה כיתת העתיד?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.