» «
משל המערה
מה ניסה אפלטון לומר במשל המערה?



הפילוסוף היווני אפלטון (Plato) הוא מהאישים החשובים והמשפיעים בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא היה תלמידו של סוקרטס ומורו של אריסטו. אפלטון חיבר כתבים רבים והאמין בהוראה, שכן הוא יסד את האקדמיה באתונה.

"משל המערה" (The Cave Analogy) של אפלטון, מתוך הספר השביעי שלו, הוא מהמשלים החכמים והחשובים בתולדות החינוך. אפלטון הדגים בו תופעה שלדבריו מסבירה את תפקידם של הפילוסופים והמחנכים - להראות לאנשים את האמת. במשל המערה אפלטון מתאר מתאר מצב מדומה שבו אסירים כלואים וכבולים במערה ורואים רק את הצלליות של מה שקיים בחוץ. כמוהם גם אנו רואים רק את מה שנראה לנו כעולם הממשי, אבל לא כך הוא. צלליהן של הצורות והדמויות שעל קיר מערת האסירים נראים להם כ"מציאות", אך אפלטון מבהיר שהצללים שעל הקיר הם רק ייצוג של המציאות שמחוץ למערה ולא המציאות עצמה. בשלב מסוים במשל, מצליח להשתחרר אחד האסירים ויוצא החוצה. הוא רואה את העולם האמיתי וחוזר כדי לספר לחבריו עליו. הם לא מאמינים שהעולם שהם רואים, באופן צלליות שעל הקיר, הוא לא העולם האמיתי.

אפלטון גורס שהפילוסוף, בתור האדם שמצליח להשתחרר מכבלי המערה בכך שהטיל ספק במציאות, חוזר למערה המטפורית (המדומה) עם האמת, כדי לשחרר את חבריו ולהשכיל אותם בממשיות של הדברים, או באמת.

אפלטון סיים את המשל המצמרר, בחלק שלא מרבים לצטט כשמזכירים את משל המערה. לפיו האסירים אינם מאמינים לחברם המספר את האמת והורגים אותו. בזכרונו של אפלטון הדהדה מן הסתם הוצאתו להורג של המורה העקשן שלו, הפילוסוף סוקרטס. איך מוותרת אתונה על פילוסוף כזה?

משל המערה של אפלטון קשור ומדגים את תורת-הצורות שלו, המכונה "פלאטוניזם". לפי אפלטון מחולק העולם לשני חלקים שונים. מצד אחד נמצא עולם החושים, זה שאנו רואים סביבנו ותופסים בעזרת חושינו המוגבלים (הצללים שעל קיר המערה). מצד שני נמצא עולם ה"צורות", ה"אידיאות", אלה שניתן להבין רק בעזרת השכל ובחשיבה מעמיקה. עולם החושים, מבחינת אפלטון, מציג עותקים רחוקים משלימות של האידיאות, אותן צורות שכליות שהן האמיתיות וניתן לתפוס אותן רק בתבונה ובשכל. אפלטון גם טוען שבניגוד למה שאנו תופסים בחושינו, האידיאות הן מושלמות ולא ניתנות לשינוי (אותן רואה האסיר שיוצא החוצה ומבין לפתע את הדברים האמיתיים, בניגוד לצללים שכל העת חשבו הוא וחבריו שהם האמת).


הנה סיפורו והמשמעות של משל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/1RWOpQXTltA


משל המערה (עברית):

https://youtu.be/1jrgE7PSY38


האלגוריה במשל המערה (מתורגם):

https://youtu.be/SWlUKJIMge4


סרטון משעשע אך נכון על משל אפלטון:

http://youtu.be/q34MHpBu0Oo


על משל המערה מאת אפלטון:

http://youtu.be/57XhxJYxWxk


הרצאת וידאו על המשל המפורסם של אפלטון (עברית):

https://youtu.be/FTn55PM_THc?long=yes


ודיון חינוכי ארוך על משל המערה (עברית):

https://youtu.be/WSaLKzyi0AU?long=yes
מארי
מי המציאו את בית הספר?



אחד המוסדות מעוררי המחלוקת ביותר בחיינו הוא בית הספר. בין אם אנו הורים ובין אם ילדים, היחס אליו היא של אהבה ושנאה גם יחד. שיחות הסלון מלאות באנשים שיש להם ביקורת על בתי הספר של ילדיהם וגם התיעוב של התלמידים כלפי בית ספרם היא תופעה שכיחה.

את הביקורת הזו היטיב להמחיש המחזאי השנון ג'ורג' ברנרד שו, שאמר פעם "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לבית הספר."

אבל מתי נולד מוסד בית הספר?

ובכן, כבר בשומר של לפני 5,000 שנה לימדו מורים שומרים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה, לצד שיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה ככל הנראה הראשון בהיסטוריה.

ללא ספק נהגו ללמד את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, לפחות את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו מי שהמציאו הם ככל הנראה אותם בני התרבות השומרית.

ההוכחה? - בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם. בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים.

על פי הממצאים נמצא שבבתי הספר השומריים הללו הכשירו בעיקר פקידים לצורכי הארמון והמקדשים של התרבות הזו. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.

מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול" (כן, כבר אז היה "אח גדול"...). התלמידים נקראו "בני בית-הספר". אותו "אח גדול" נהג לכתוב על לוחות טאבלטים חדשים לצורכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על לוחות הטאבלט שלהם.

אותם טאבלטים היו לוחות חימר שעליהם חרטו את הכתב. "האח הגדול" גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.

מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומרי הלימוד אז היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן.

הטקסטים שנמצאו משם היו בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים. המורים אצלם חיברו מעין "מילונים" לשפה השומרית, מה שככל הנראה היו המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.


הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:

https://youtu.be/u7JsfwAcCo0
יאנוש קורצ'אק
מי היה המורה שסרב לעזוב את תלמידיו בלכתם אל המוות?



המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סרב והחליט לא לעזוב את תלמידיו. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.

ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...

בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו מעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם.


הנה סרטון שמספר על יאנוש קורצ'אק (עברית):

http://youtu.be/blAifH1Cswo


קטע מתוך סרט "ההתקוממות" שמציג את יאנוש קורצ'אק ברגעי הבחירה שלו (מתורגם):

http://youtu.be/f-xnLOgvHno


וסרט תיעודי ארוך יותר ומרגש על קורצ'אק (עברית):

https://youtu.be/jOXkwLzhD18?long=yes
החור שבקיר
מהו ניסוי החור שבקיר?



שנים לוחשים לנו בשקט, גם רבים מהמורים, שילדים לומדים בעצמם לא פחות מאשר ממערכת החינוך. היה זה הסופר מרק טוויין שאמר ש"מעולם לא נתתי לבית הספר שלי להפריע לי ללמוד"...

אבל מה פשר הלמידה הזו? - האם היא למידה של ממש או צבירה של ידע סתמי שבהיעדר חיבור וקישור בין הפרטים שבו, אין בו שום לימוד אמיתי?

שאלות קשות שגם מדעני חינוך לא תמיד מסכימים על התשובות שלהן. אבל מעניין לבחון את המסקנות שלמד פרופסור אנגלי ממוצא הודי, שהחליט לבחון את גבולות הלימוד העצמי של ילדים. "החור שבקיר" (Hole in the Wall) הוא ניסוי של סוגטה מיטרה, ששמע שוב ושוב שילדים היום, לומדים בעצמם כמעט הכל. מיטרה רצה לראות כיצד זה קורה. בשנת 1999 הוא פצח בניסוי.

בניסוי הוצב מחשב אישי בקיר אבן של משרד, מין קיוסק מידע, בשכונת מצוקה שבמחוז דלהי בהודו. ילדי השכונה גילו שמותר להם להפעיל את המחשב כרצונם. במחשב היו לומדות, תוכנות לימוד פשוטות, שהוצגו בו ללא הדרכה כלשהי. תוך זמן קצר החלו הילדים להכיר את המחשב, להפעיל את הלומדות ולהפוך מיומנים בשימוש בו. הניסוי הורחב לעשרות מחשבים דומים באזורים עניים נוספים בהודו ובהמשך גם בקמבודיה. שוב ושוב הראו הניסויים שילדים ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט.

בניסוי המשכי בדק מיטרה, בעזרת מחשב עם מערכת זיהוי דיבור, האם יוכלו ללמוד אנגלית ולרכוש מבטא בעצמם. הילדים שמו לב שכשהם מדברים אל המחשב במבטא אנגלי כבד, המחשב מתקשה להבינם ומציג ג'יבריש ולא משפטים ברורים. מיטרה הציע לילדים רק דבר אחד - שיגרמו למחשב להבין אותם. הילדים שאלו אותו כיצד, אבל הוא ענה שאינו יודע והלך משם. חודשיים אחר-כך, דיברו הילדים במבטא הבריטי של תוכנת הסינטסייזר הקולי של המחשב. הם מצאו אותו, למדו את המבטא שלו ופקדו על מערכת זיהוי הדיבור את הפקודות הקוליות הנחוצות להשגת מטרותיהם.

הניסוי הראה עד כמה הלמידה העצמית היא יעילה. ניתן היה לראות בבירור כיצד ילדים משכונות נחשלות בהודו, שאין להם שום ידע באנגלית, הגיעו להישגים מדהימים, רק תודות לכך שניתנה להם נגישות למחשב. מיטרה סיפר על ילדים שלמדו בעצמם, מסרטונים ומשחקים בשפה שאינה מובנת להם, כיצד פועל ה-DNA.

המחסור במורים טובים, הבהיר מיטרה, היא חלק מהבעיה שיוכלו המחשבים לפתור. המורים הללו לא מגיעים לכל מקום, במיוחד לא למקומות הקשים, שבהם הם הכי נחוצים. את זה הוא מנסה לפתור בעזרת מחשבים.


סוגטה מיטרה מסביר שהמורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים (מתורגם):

https://youtu.be/NWiv3ZoATi4


הנה סוגטה מיטרה מתאר את הניסוי בהרצאת טד (מתורגם):

https://youtu.be/lylbMNVVIdw?long=yes


רעיון שמיטרה מקדם כיום הוא לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (מתורגם):

https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes


ומנסה להקים בית ספר בענן (מתורגם):

https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes

חינוך

כיתת העתיד
איך תיראה כיתת העתיד?



סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.

הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.


הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:

http://youtu.be/reLFdbjZYDI


צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:

https://youtu.be/vTngg8YqoN4


העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:

http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8


כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:

https://youtu.be/aJu6GvA7jN8


חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:

https://youtu.be/KLOcj5qvOio


ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:

http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
אפקט פיגמליון
מהו אפקט פיגמליון?



אנו היהודים מייחסים לרב שלמה קרליבך את האימרה "כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". ואכן היום אנו יודעים שהשפעת האופן שבו תופס מבוגר משמעותי את הילד היא אדירה. יש לכך גם אישורים במדע החינוך ובמחקר הפסיכולוגי.

"אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect) הוא שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית המדברת על כך שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים להתקדמות של ממש בלימודיו. אפקט פיגמליון מסביר שאם מורה מצפה מתלמידיו להצליח ומאמין בהם, יגביר הדבר את המוטיבציה שלהם וישפר את הישגי הלומדים באופן משמעותי, גם הרבה אחרי שלא יהיה איתם.

הרעיון מסתדר היטב עם דמות המורה המעצב שרבים פוגשים בבית הספר היסודי, דמות מחנכת שגרמה לתלמיד להנעה עצמית ולהתכווננות להצלחה ולהשקעה משמעותיים. ככל שמורים כאלה מצפים מתלמידיהם ליותר, כך אפקט פיגמליון יהפוך משמעותי יותר ויביא לכך שהנבואה תגשים את עצמה והתלמידים אכן יענו על הציפיות של המורים ויצליחו.

"אפקט פיגמליון" הוכח בניסוי מפורסם שביצעו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון ובו הראו שמורים שקיבלו מידע והאמינו לו, על כך שכמה תלמידים אקראיים בכתתם הם בעלי בעלי פוטנציאל לימודי גבוה והם צפויים להתקדם, יצרו בהתנהגותם כלפי תלמידים אלו שיפור משמעותי בהישגי התלמידים הללו.

אפקט פיגמליון נקרא גם "אפקט רוזנטל", על שם החוקר המרכזי בניסוי המפורסם, שהשפיע מאד על עולם ההוראה.

ואגב, הרעיון שציפיותיו של אדם עשויות להשפיע על התנהגות הזולת, מקורו במיתוס ששורשיו עוד בתרבות היוונית. הוא גם זה שהקנה לאפקט פיגמליון את שמו. שם סופר על פיגמליון הפַּסָּל, שיצר את פסל האישה האידיאלית, גלתיאה. לאחר שפיסל את הפסל, פיגמליון התאהב בה, על אף שמדובר היה בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, הפכה את פסל שפיסל לאישה בשר ודם.


הנה סרטון על אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/sZZs5atIGDU


סיפורו של גדול הממציאים אדיסון מדגים היטב (מתורגם):

https://youtu.be/qgTGUUB7uys


עוד הסבר על אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/3brv_x5RN_8


סיפור פיגמליון היווני:

https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s


סרטון אנימציה שמתאר את הניסוי החינוכי:

https://youtu.be/vJymYT_AkIc


אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי והניהולי:

https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU


עוד על האפקט פיגמליון והאגדה שנתנה לו את שמו:

https://youtu.be/GVrZiohlby4
טוב לב
האם אנשים נולדים טובי לב?



אמנם טוב לב היא תכונה שיש בה מהחינוך שאדם מקבל. אבל לא רק מי שגדל כך יכול והופך להיות אדם טוב ואהוב. אם כל אחד מאיתנו יעשה דבר טוב, אפילו דבר קטן, מדי יום ביומו, הטוב הזה ידבק גם בו ויהפוך במהירות לחלק ממנו. מה שעוד יותר יפה הוא שהטוב מדבק ועובר לסובבים אותנו. אם נרבה במעשים טובים, אפילו קטנים, אנשים מסביבנו יקבלו השראה כדי לעשות דברים טובים לאחרים ולנו. כך העולם יהפוך למקום טוב ונעים יותר, בטוח יותר ומקום שפשוט נעים להיות בו.


הנה סרטון על טוב לב שמתחיל מדברים קטנים והוא פשוט מדבק ועובר מאדם לאדם והופך את החברה שלנו לטובה יותר:

http://youtu.be/PT-HBl2TVtI
בית הספר מונטסורי
איפה נמצא בית הספר הגדול ביותר בעולם?



בית הספר הכי גדול בעולם הוא בית הספר העירוני מונטסורי שבעיר לאקנאו שבהודו. כבר בשנת 1999, עם פחות ממחצית התלמידים שרשומים בו כיום, הוא הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כגדול בתבל.

יש בבית הספר הגדול בעולם מעל 47,000 תלמידים וכ-3,800 מורים, עובדים ואנשי צוות! הוא כל כך גדול ומורכב שיש בו אפילו בעלי מקצוע ייעודיים כמו נגרים וחשמלאים. מספר המחשבים שיש לבית הספר הענקי הזה הוא 30,000 מחשבים!

אבל בבית הספר העצום הזה אין שום אולם או מגרש שיכול להכיל את כל התלמידים בבת אחת וטוב שכך, כי מספרם גדול יותר מכל תושבי העיר אילת, למשל..


הנה בית הספר הגדול ביותר בעולם:

http://youtu.be/qcmINpEN5FY


פיגמליון
מהו סיפור פיגמליון?



סיפור פיגמליון הוא אגדה שמקורה בתרבות היוונית העתיקה. למעשה, מדובר בסיפור של המשורר הרומאי הקדום אובידיוס. מסופר בו על פַּסָּל בשם פיגמליון, שיצר את פסל האישה האידיאלית וקרא לו גלתיאה.

לאחר שפיסל את הפסל, התאהב פיגמליון בדמות האגדית של גלתיאה, על אף שלא מדובר היה באישה אלא בפסל. על פי האגדה היו אמונתו ואהבתו כלפי הפסל כה חזקים עד שאפרודיטה, אלת האהבה והיופי, החליטה והפכה את גלתיאה שפיסל, לאישה בשר ודם.

ממנו גם נולד "אפקט פיגמליון" (Pygmalion effect), שמה של תופעה פסיכולוגית חיובית, שנחקרה, הוכחה ומציינת את העובדה שאם נחזק את התלמיד ונאמין שהוא עתיד להצליח, יביאו החיזוקים הללו להתקדמות של ממש בלימודיו.

מאז הניסויים שהוכיחו את אפקט פיגמליון, בשלהי שנות השישים, האפקט הזה הפך לשמה של תופעה כללית, הגורסת שהנבואה החיובית לגבי אדם כלשהו מגשימה את עצמה וגורמת להשפעה חיובית באמונה שלו בעצמו ובהמשך גם לתפקודו ולהישגיו ובכך גם להגשמת הנבואה המקורית שיצליח.


הנה סיפור פיגמליון היווני:

https://youtu.be/fSj8wQ0AD8s


הניסוי החינוכי פיגמליון בכיתה:

https://youtu.be/vJymYT_AkIc


אפקט פיגמליון:

https://youtu.be/sZZs5atIGDU


אפקט פיגמליון השפיע גם על העולם העסקי והניהולי:

https://youtu.be/9Wl_MZc1cTU


והנה סרט מלא על פיגמליון והפסל שנתן לו חיים:

https://youtu.be/tmdPj_XbF30?long=yes
מהי הכיתה ההפוכה?



"כיתה הפוכה" (Flipped classroom) היא שיטת הוראה המבוססת על רעיון הפוך לדרך הלימוד המקובלת. אם בשיטה הרגילה של ההוראה המסורתית לומדים הילדים בכיתה ומתרגלים בבית, במודל "הכיתה ההפוכה" הם לומדים בבית ומתרגלים בכיתה. הלימוד בבית הוא עצמי והתרגול בכיתה הוא אישי או משותף.

זוהי שיטת הוראה שבה התלמידים לומדים בבית ובעצמם, מסרטונים ומחומרי לימוד בענן. לאחר שלמדו לבד בבית, הם מגיעים לכיתה ופוגשים את המורה. בכיתה הם דנים בחומר, מתרגלים באופן עצמאי ובקבוצות ושואלים שאלות. המורה מכוון, מסייע, מנחה, מקדם ומעודד כל תלמיד ותלמיד ברמתו - לחשיבה על החומר הנלמד.

הכיתה ההפוכה מאפשרת להקדיש זמן לבעיות של התלמיד, לדברים שאינו מבין ולהפנמה של הידע שנרכש בבית, במקום לרכוש אותו בכיתה מפי המורים. כך המורה מפנה זמן רב לעבודה עם תלמידים מתקשים, להטלת משימות מתקדמות למתקדמים ובאופן כללי נוצר יותר זמן לעבוד עם התלמיד במקום לדקלם לו בכיתה את החומר הנלמד.

היתרונות של השיטה הזו הם עצומים. סרטונים, במיוחד הקצרים יותר, נוחים יותר ללימוד. ניתן לעצור, לשוב ולשמוע שוב ושוב קטע קשה או את כל השיעור, מורים יכולים לתת סרטונים טובים של מומחים או מורים אחרים, התלמידים יכולים לצפות בסרטונים בכל מקום ומכשיר אפשרי ועוד.

אבל מעבר ליתרונות המיידיים יש ללמידה ההפוכה חשיבות עצומה בממד נוסף ובעל משמעות. מורי ההווה מלמדים ילדים שיחוו עתיד שונה משמעותית ממה שאנו מכירים כיום. אם יהיו להם כלים, הבנה והרגלים של לימוד עצמי, הם יוכלו ללמוד בעתיד דברים רבים בעצמם ולהתקדם בשוק העבודה הרבה יותר ממי שלא זכה לכלים כאלו. מקצועות העתיד יחייבו יכולות כאלה והלימוד העצמי המקוון יהפוך יותר ויותר משמעותי והכרחי להצלחה.

השיטה משנה עוד פאן מוכר ובעייתי מהלימוד הרגיל. במקום שיעניקו המורים תשומת לב רבה מאד לתלמידים הבולטים והחזקים בכיתה, מאפשרת הלמידה ההפוכה למורה למקד את מאמציו בתלמידים המתקשים והזקוקים לו יותר. המתקדמים יוכלו לתרגל בעצמם ולהתקדם וליצור - השאר יוכלו להבין.

מניסויים השוואתיים שונים שנערכו על השפעת השיטה על התוצאות והציונים של תלמידים שלמדו בהן, הסתבר שהשיטה שיפרה באופן דרמטי את ההישגים. במיוחד הוכח הדבר במחקר ניסויי רציני ומקיף שנערך בתיכון אמריקאי בשם קלינטונדייל, בו התוצאות שופרו ביותר כתוצאה מהמעבר ללמדיה הפוכה.


הנה הסבר של גישת הכיתה ההפוכה:

https://youtu.be/4a7NbUIr_iQ


ובעברית, למי שצריך:

https://youtu.be/8xCnzavNiM4


כך מודל "הכיתה ההפוכה" שינה את השיעורים בתיכון קלינטונדייל:

https://youtu.be/SWt5dgOoysU


הלמידה ההפוכה משנה את הדברים במיוחד במונחים של חלל וזמן - איפה ומתי לומדים מה:

https://youtu.be/BfsLbGgUMDU


והכיוון שאליו הולך החינוך המודרני:

https://youtu.be/nA1Aqp0sPQo
מי עברה שיימינג וניצחה אותו?



משקלה של ליזי ולאסקז (Lizzie Velásquez) הוא 25 קילוגרם בלבד. ליזי הצעירה סובלת ממחלה נדירה שלא מאפשרת לה לאגור שומן. יש רק 2-3 אנשים בעולם עם התסמונת הזו, שגורמת לגופה להיות ללא שומן כלל. בשל עובדה זו היא נאלצת לאכול כל 20 דקות ארוחה נוספת, מה שגורם לה להזדקק לכ-60 ארוחות ביום!

כבר בילדותה סבלה ליזי מהמגבלות החמורות שהטילה עליה המחלה הנדירה, שאפילו שם אין לה. בניגוד לרוב הלוקים בה, שמתים עוד בילדותם, היא שרדה את הילדות הקשה והגיעה לבגרות. עוד כשהייתה ילדה היא סבלה מראייה הולכת ונחלשת ומחולשה תמידית, שלא אפשרה לה לעשות פעולות יומיומיות של ילדים.

היא סבלה מהצקות ובידוד חברתי ומלעג מתמיד. התלמידים בבית הספר קראו לה כל הזמן "מכוערת" ולא הרפו ממנה לרגע. בנוסף למאבק במחלה ובתסמיניה הקשים, היא נאלצה להתמודד גם עם שיימינג מתמיד, שלא פסק גם בבגרותה, כשמצאה באינטרנט שוב ושוב דיווחים עליה כ"אישה המכוערת ביותר בעולם".

אבל ליזי החליטה שלא להיכנע לשיימינג שעברה והיא שבה וטוענת שלא הייתה רוצה לשנות דבר בגופה ובעצמה. להיפך - הטוקבקים הרעים ואטומי-הרגש עליה ועל המראה שלה, רק מחזקים אותה בדרך המיוחדת ומעוררת ההשראה שבחרה לעצמה. היא מקדישה את כל זמנה לקידום המאבק בשיימינג ובבריונות. אחרי שכתבה כבר שני ספרים, שהיו להצלחות מסחררות, היא מעבירה מאות הרצאות בכל שנה, על הצורך במניעת בריונות וביוש של אחרים.


הנה סיפורה של ליזי ולאסקז:

https://youtu.be/MU7JV_TnjIM


ליזי נזכרת בילדותה הקשה ובמגבלה שגרמה לה כל כך הרבה כאב:

https://youtu.be/C1zxylHXcKw


הנה ליזי ולסקז בהרצאת TED מעוררת השראה שנתנה, עם סיפורה ומחלתה:

https://youtu.be/QzPbY9ufnQY?long=yes
אילו נימוסי שולחן נהוגים בעולם?



אולי קשה להאמין אבל נימוסי שולחן (Table manners) הם המצאה צעירה למדי. עד לפני כמה מאות שנים יכולים היו אנשים לשבת ליד השולחן ולעשות דברים שלא יאומנו. עד המאה ה-15, נהגו אפילו אצילים ואריסטוקרטים באירופה לגהק, להניח מרפקים על השולחן ולהרעיש כשהם לוגמים מרק. במקומות רבים הם נהגו גם להפריח נפיחות רמות ולקבל על כך מחיאות כפיים מהסובבים.

ואם היום ההורים האירופאים מקפידים להורות לילדיהם לשבת זקופים ליד שולחן האוכל, אבותיהם של בעלי השליטה העצמית ליד השולחן ונימוסי השולחן הכה מוקפדים ומחמירים הללו, נהגו אז לשבת לשולחן ברישול ולנהוג כאחרוני הוולגרים של היום...

מצד שני, גם נימוסי שולחן הם עניין של גאוגרפיה. במדינות שונות יש נימוסי שולחן שונים ומשונים, שחלקם אפילו לא מזכיר את האירופאים הללו. יש מדינות שאם תסיימו את כל האוכל מהצלחת, המארח ייעלב, כאילו אמרתם לא שלא הוגש לכם מספיק אוכל.. ביפאן, לעומת זאת, אם סיימתם הכל - החמאתם למארח.

בסין, שם מכבדים את מי שעושה גרפס ליד השולחן, אבל מביטים בעין עקומה על מי שמלקק את מקלות האכילה, הצ'ופסטיקס שלו. ביפאן השף מקבל מחמאה עצומה כשלוגמים את המרק שלו ברעש. בתאילנד לא מכניסים את המזלג לפה, אלא מעמיסים בעזרתו את האוכל על הכף. בקוריאה לא אוכלים לפני שזקן השולחן מתחיל בסעודה.

ויש גם מדינות באירופה, עם נימוסי שולחן משלהן. בצרפת לא מנומס לחתוך חסה בצלחת, בגרמניה יסתכלו עליך בתמיהה אם תחתוך דווקא את תפוח האדמה. במקומות רבים עליך להניח את הסכו"ם שלך בדרך מסוימת, כדי שלא יפנו לך את הכלים בטרם סיימת לאכול. לבצוע פיסה מהלחם לפני שהאוכל מגיע, לעומת זאת, לא מנומס כיום כמעט בשום מקום.. חוץ מבישראל?

ובאמריקות? - האסקימואים בקנדה נוהגים עד היום להחמיא על האוכל שסיימו לאכול בעזרת נפיחה... ואם בצ'ילה נהוג לאכול הכל עם סכום, במקסיקו יצחקו אם לא תאכל טאקו בידיים.

כך אגב, גם במזרח התיכון כשיראו אותך אוכל פיתה פלאפל בצלחת, בעזרת סכו"ם. ואצל הבדואים יהיה עליכם להקפיד ולשתות 3 כוסות קפה שמגישים לכם ואם תרצו שיפסיקו למזוג לכם קפה, עליכם להפוך את הכוס.

גם באפריקה יש כמה דברים שיישמעו לנו מנומסים מדי. בניגריה למשל, יש שבטים שבהם זה לא מנומס לדבר על האוכל שאתה אוכל.. קצת משונה ביחס לשאר העולם שברובו כמעט חובה לבקר ולהסביר את הנאת הסועד מהמזון שלו בזמן הסעודה.


הנה נימוסי השולחן המקובלים בעולם המערבי (עברית):

https://youtu.be/6J6a5lnunSQ


הנה כל מיני נימוסי שולחן בעולם הרחב:

https://youtu.be/D2RnaViWuuE


בישראל יש מי שלומדים נימוסי שולחן (עברית):

https://youtu.be/aNoBuGltICM


הנה מנהגים בנימוסי שולחן במדינות שונות בעולם:

https://youtu.be/9XT4SbajwFw


הוזמנתם לארוחה - הנה ההוראות לנימוס בשולחן:

https://youtu.be/HDTB7jsc0UY


בעסקים נימוסי השולחן יכולים להועיל מאד ונימוסי שולחן גרועים - להזיק (עברית):

https://youtu.be/JdHCtk6lnxQ


וסדנה ארוכה ללימודי נימוס שולחן (עברית):

https://youtu.be/qztl-XzPaAo?long=yes
למה ילדים נעשים בריונים?



בריונות היא התנהגות כוחנית, תוך שימוש באלימות ואיומים. בריונים הם מי שמפעילים כוח כדי להשיג את מטרותיהם.

מרבית הבריונים הם אנשים שאינם מעריכים את עצמם מספיק והם נוהגים כך כדי להחזיר לעצמם את כבודם, להרגיש עליונים על אנשים אחרים ולפרוק כעסים על עצמם.

חלק גדול מהבריונים הם בעצמם קורבנות לבריונות.


הנה סיפור של בריונות של ילדים כלפי ילד אחר (עברית):

http://youtu.be/JIzM53c1HWY


סיפור התעללות נוסף של ילדים (עברית):

http://youtu.be/MkKZjpJ6lrc


קליפ על בריונות שהפיקו תלמידי בית ספר (עברית):

http://youtu.be/mSc21mzf3Go


בחור שעבר התעללות בבית הספר מחזק (עברית):

https://youtu.be/a4aOCwUUnhY


ילדים מקריאים עדויות על התנכלויות בבית ספר שהן מעשה אלים (עברית):

https://youtu.be/H-Fix0n01kw


ואולי האשמה בבריונות ובאלימות היא בכלל באגדות הילדים (עברית):

https://youtu.be/WKQWvXmmD3w
מהו פרס ישראל?



פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. הוא מוענק מדי שנה לזוכים שהם אזרחי ישראל - לרוב אנשים יחידים ובמקרים חריגים שותפים להישג. מדובר באנשים שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה הישראלית.

טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים, בטקס רשמי וממלכתי, ובמעמד ראשי המדינה.


הנה סרטון שבו מתארת ועדת פרס ישראל את אחד מזוכי פרס ישראל (עברית):

https://youtu.be/QwXxHt_BZWU


הטקס עצמו מיושן וארכאי מעט ולא השתנה אבל זה הפורמט (עברית):

https://youtu.be/V0aGF7Uj8Hg


ויש מי שעושים צחוק מפרס ישראל (עברית):

https://youtu.be/L1bmhYD1JgU
מה זו אינטליגנציה רגשית?



אינטליגנציה רגשית (EQ) היא מרכיב באישיות שלנו שהגדרתו לא מוסכמת לחלוטין ואף נוטה להשתנות מעת לעת. כללית נגדיר את האינטליגנציה הרגשית כיכולת לנהל רגשות נכון. מסתבר שניהול טוב של הרגשות שלנו ורגשות הסובבים אותנו מהווה יתרון עצום ולעתים קרובות אף גדול יותר מזה של האינטליגנציה הרגילה (IQ). היתרון הזה בא לידי ביטוי במגוון תחומים, מקריירה ועד לזוגיות, יחסים במשפחה ועם החברים שלנו. אפשר לומר שאינטליגנציה רגשית היא מרכיב משמעותי באושר שלנו.

אם בעבר נחשבה האינטליגנציה שהמדד שלה הוא ה-IQ, לגורם העיקרי שמשפיע על הצלחתם של בני אדם, התקבל במחקר לפני כמה עשורים ממצא מוזר שהגישה המקובלת לא הצליחה להסביר. המחקר מצא ש-70% מהביצועים הטובים היו דווקא של אנשים בעלי IQ ממוצע ורגיל בעוד הביצועים של בעלי IQ גבוה היו משמעותית נמוכים יותר.

המחקר הזה עורר שאלות רבות והוביל לשלל תיאוריות ומחקרים. זאת עד שנמצא המשתנה החסר ביכולת לנבא טוב יותר הצלחה. החוקר והסופר דניאל גולמן טבע את המונח "אינטליגנציה רגשית". לאחר שבחן מחקרים רבים של מדענים שונים, הוא הגדיר את המושג החדשני וביצע בעצמו מחקר פורץ דרך בנושא. האינטליגנציה הרגשית מסבירה את הדרך שבה אנו מתנהגים במצבים חברתיים מורכבים ומקבלים החלטות אישיות.

מחקרים שנערכו מאז מצביעים על אינטליגנציה רגשית כמרכיב המשמעותי ביותר שמסביר את ההצלחה של אנשים מצוינים. שוב ושוב נמצא שמעל 85 אחוז מהאנשים המפורסמים בכישורים הגבוהים שלהם מצוידים במה שיוגדר כאינטליגנציה רגשית גבוהה.

דיונים רבים מתקיימים על מרכיבי האינטליגנציה הרגשית. בין המרכיבים שניתן בכל מקרה לכלול באינטליגנציה הרגשית נמצא מודעות עצמית, שליטה עצמית, כישורים חברתיים, מוטיבציה ואמפתיה.


הנה האינטליגנציה הרגשית:

https://youtu.be/weuLejJdUu0


מה דעתכם - האם לאנגרי בירדס יש אינטליגנציה רגשית?

https://youtu.be/pFkRbUKy19g


גם זיהוי של תקשורת בלתי מילולית עם אנשים וילדים יכול למשל לסייע:

https://youtu.be/2ML9EynVqLY


גם בקריירה האינטליגנציה הרגשית היא מרכיב קריטי להתקדמות:

https://youtu.be/MepJp7KpaH4


ואיך האינטליגנציה הרגשית שלכם?

https://youtu.be/dmz9Yb9dWck


הסבר מקיף סרט תיעודי על אינטליגנציה רגשית:

https://youtu.be/n6MRsGwyMuQ?long=yes
למה טוב להיות יצירתי?



היצירתיות (Creativity) היא יכולתו של אדם להפיק תוצרים מקוריים ולא שגרתיים. חשיבה יצירתית קשורה בגמישות מחשבתית. יש חוקרים רבים הרואים ביצירתיות את היכולת לפתור בעיות על ידי רעיונות חדשים ודרכים חדשות. אדם יצירתי חושב בדרך כלל בצורה הבזקית, לכיוונים רבים, אסוציאטיביים ולאו דווקא מסודרים, בצורת חשיבה רב-ממדית, כזו המערבת תחומים ונושאים שונים כדי ליצור.

אנשים יצירתיים לא יבחרו לחשוב ולהרהר בפתרון בעיה, בדרך המקובלת והמסודרת. אנשים יצירתיים גדלו להבין שאין תשובה אחת נכונה לדברים והבינו שהתשובות ה"נכונות" שהמורים מבקשים מאיתנו בבית הספר הן לא בהכרח התשובות שפותרות בעיות לא ידועות. לא פעם אלה התשובות הידועות שממש לא יפתרו בעיות חדשות, אלא יתמודדו עם בעיות מוכרות, שמטבען הן קלות יותר לפתרון.

היצירתיות היא פריצה ויציאה מתבניות, או במילים שמקובל לומר בהקשר הזה - "חשיבה מחוץ לקופסה". אם כולם שטים בסירות מתנפחות ליד החוף, הטיפוס היצירתי לא יחשוש לבנות רפסודה ולהתמודד עם גלי הים הסוערים שרחוקים מהחוף.

טיפוח יצירתיות וחשיבה יצירתית הם חשובים מאד בגיל הילדות. אדם יצירתי הוא יצירתי בכל התחומים שבהם יעסוק. לימוד נגינה בגיל הילדות, למשל, יקנה לאדם המבוגר תכונות רבות וחשובות. היצירתיות שירכוש בלימוד מוסיקה, אמנות וכדומה, תהפוך אותו ליצירתי, תכונה שתשמש אותו בכל תחום שיבחר בהמשך חייו. זו הסיבה שלימודי אמנות ומוסיקה היו כה חשובים לתרבויות הגדולות ואימפריות שואפות לטפח אותם בהשקעה גדולה של משאבים ותשומת לב.

נהוג לומר שהיצירתיות נפגעת כשאנו מתבגרים. בגיל הרך ילדים נוטים להיות יצירתיים מאד. בחלוף השנים וכנראה גם בשל החינוך והלימודים שרוכש הילד, שהופכים אותו ליותר ויותר "מסודר", "מאורגן", "לא יוצא מהקווים" או בקיצור כמו-כולם, הוא נעשה פחות יצירתי. רק מעטים נשארים בעלי יצירתיות רבה. חלקם הופכים לאמנים, חלק אחר לקופירייטרים, רעיונאים בעולם הפרסום, רבים מהם הופכים ליזמים ואנשי הייטק לא-שגרתיים וממציאים טכנולוגיים פורצי-דרך.

אחד הצדדים החשובים ביצירתיות היא היכולת לפתור בעיות. מורים המעודדים בתלמידיהם את האפשרות ליצור ולהגיע לפתרון בעיות, מפתחים את יכולותיהם של התלמידים הרבה יותר משקידה על היכולת לעמוד בבחינות ולרכוש את הידע הנלמד בשיעור פרונטלי.

לכן, כדאי ללמוד וללמד תוך ניצול היצירתיות שבנו ובמיוחד בילדים שבינינו. אגב, מחקרים קושרים בבירור אנשים עם חוש הומור ליצירתיות, מה שאומר שזה גם כיף ושזה בסדר גמור לראות מופעי סטנד-אפ וקומדיות ולצחוק הרבה. הרי אתם עובדים בכך על שיפור היצירתיות שלכם...


הנה סרטון שמסביר באנימציה מהי יצירתיות:

http://youtu.be/n2DlOb7AfWk


למה כדאי להשקיע בלימודים יצירתיים וכמה שזה טוב לחברה:

http://youtu.be/S0UgTe2xml4


ודוגמה לחשיבה יצירתית - מישהו לקח צילום של ציפורים על חוטי חשמל ובדק מה המוסיקה שנוצרת מהתווים שהם יוצרים והפך אותה לקטע מוסיקלי מושלם:

http://youtu.be/LoM4ZZJ2UrM
מהו הסרט "הנחשול" ועל איזה ניסוי הוא מבוסס?



הסרט "הנחשול" (The Wave) משנת 1981, הוא סרט טלוויזיה עלילתי, מבוסס על סיפור אמיתי. בסיפור נשאל מורה להיסטוריה כיצד יכולים היו הנאצים לכפות משמעת וציות עיוור על החברה הגרמנית ולהפוך את החברה התרבותית הזו לאלימה וקיצונית, כמו שהפכה במלחמת העולם השנייה.

המורה החליט לבצע ניסוי שבו יוכיח לתלמידים כמה קל לגרום אפילו להם להפוך לקבוצה חברתית שתומכת באלימות, אפלייה ופשיזם. הוא רצה להמחש את הקלות שבה ניתן ליצור חברה אחידה, שלא מטילה ספק, שמפלה את מי שחושב אחרת, חברה פאשיסטית ואלימה ולהתריע על סכנת הציות העיוור. הניסוי "מצליח" מעל למשוער והמורה מאחד אותם תחת השם "הנחשול". הוא מלמד אותם הצדעה משלהם, יוצר סמל להזדהות איתו, מחבר אותם לקבוצה ולקהילה שיש לה "גאוות יחידה" ומצליח ליצור עימם טרור והחרמה בבית הספר.

רק בסוף הסרט נאמר שהוא מתאר ניסוי אמיתי, שיזם בשנת 1967 בבית ספר תיכון בקליפורניה, מורה להיסטוריה בשם רון ג'ונס. תוכלו לקרוא עליו באאוריקה - בתגית "הגל השלישי".


הנה הסרט "הנחשול" עם תרגום לעברית:

https://youtu.be/-v2lwr72Ux4


מיהי דמות האנימציה שצוירה ללמד ילדים?



דורה, הילדה העומדת במרכז הסדרה "מגלים עם דורה", היא גיבורת אחד ההישגים החשובים בקשר הטלוויזיוני שבין הנפשה ללימוד. זוהי סדרת אנימציה אמריקאית לילדים שמטרתה ללמד ילדים אנגלית בדרך של חוויה ובעזרת הנטייה של ילדים לאהוד גיבורי סרטים מצוירים. היא זכתה להצלחה אדירה וחסרת-תקדים לתכניות מסוג זה.

בכל פרק בסדרה דורה יוצאת למסע ותמיד פוגשת את בוטס הקוף החבר, את חטפני השועל שמנסה לחטוף ולגנוב לה דברים, ודמויות נוספות כמו דייגו ואברום. דורה ובוטס נעזרים תמיד במפה, שבה מופיעים אתגרים ומשימות. על הילדים הצופים בבית לסייע לדורה בפתרון הבעיות והמשימות על ידי כך שהם אומרים מילה באנגלית או מבצעים משימה כלשהי.

אגב, פרט מעניין הוא שהסדרה לימדה במקור את השפה הספרדית לילדים דוברי אנגלית. רק כשהתחילו לשווק אותה ברחבי העולם היא נערכה מחדש כך שתלמד את ילדי המדינות השונות את השפה האנגלית דווקא.


הנה סרטון עם דורה בשפת המקור (מתורגם):

http://youtu.be/vNeUXYdwk1M
מהי למידה מבוססת פרויקטים?



אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?

למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.

השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.

למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.

בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.

זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.

PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).


הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):

https://youtu.be/L6vBiFxeQCs


המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):

https://youtu.be/jBngtrOCHUk


זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):

https://youtu.be/l6IguH-aOlQ


הסבר מעמיק (עברית):

https://youtu.be/Aizd6YOnqg8


גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):

https://youtu.be/EITXkXoI790


ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):

https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s


בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):

https://youtu.be/PgjTiNDci3s


ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):

https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
מהי רגרסיה לממוצע?



למה סרטי המשך של להיטים קולנועיים לא יצליחו כמו הסרט הראשון?

איך זה שילדיהם של גאונים או כשרונות גדולים לא יהיו מוצלחים כמוהם?

למה ספורטאי לא ישבור ברצף שיאים?

האם ראיתם או קרה פעם משהו מדהים וחשבתם שהוא יקרה שוב, אבל הוא לא חזר על עצמו בפעם הבאה? - ובכן, זה נורמלי וזו תופעה ידועה בשם "תסוגה לממוצע" או רגרסיה לממוצע.

רגרסיה לממוצע היא תופעה מרתקת וטבעית, שמתגלית שוב ושוב בתחומים רבים, הן בטבע והן במעשים ידי אדם.

התופעה אומרת שהסבירות של התרחשויות קיצוניות ברצף, זו אחרי זו, היא נמוכה מאד. כלומר, אחרי התרחשות של אירוע קיצוני כלשהו, אם יש קשר חיובי בין ההתרחשויות (מה שנקרא במדע "מתאם סטטיסטי חיובי"), כמעט בוודאות לא יהיה האירוע הבא מסוגו כה קיצוני והוא יהיה קרוב יותר לממוצע.

מי שגילה את התופעה ופרסם אותה בסוף המאה ה-19 היה המדען האנגלי סר פרנסיס גולטון, מי שגילה את המתאם הסטטיסטי וגם אחראי לגילוי עקרון "חוכמת ההמונים". גולטון חקר את הרגרסיה לממוצע בזרעים ובגבהים של הורים וילדים והופתע לגלות כמה התופעה רווחת וכמה היא יכולה להיות שימושית לניבוי דברים כמו מגמות עתידיות בתחומים רבים, או שינויים במצבם של חולים.


הנה הסבר על התסוגה לממוצע:

https://youtu.be/GEmuEWjHr5c


והסבר מילולי של הרגרסיה לממוצע:

https://youtu.be/Qw8b_igoMTM
למה נותנים דמי חנוכה לילדים?



דמי חנוכה (Channukah gelt) הם מנהג יהודי עתיק שבו נוהגים ההורים לתת לילדיהם מעות בחנוכה. כמו החנוכיה, הסופגניות והסביבונים, גם דמי החנוכה מוסיפים חגיגיות לחג האור. אבל למה דווקא כסף ולא מתנות?

האמונה הרווחת היא שדמי החנוכה נועדו לחנך את הילדים לתת צדקה ולעשות מעשים טובים. על ידי נתינת דמי חנוכה, מחנכים ההורים את הילד למעשים טובים. כשנותנים לילדים דוגמה אישית לנתינה, מעבירים מסר חינוכי על הטוב שבנתינה. כך מעודדים באמצעות הפרס לעשות זאת מגיל ילדות, כדי שכשיתבגרו הילד והילדה, הם יעשו צדקה ומעשים טובים גם מבלי לקבל דבר.

חכמים יהודיים בעבר, כמו הרמב"ם והרבי מלובביץ', טענו שמאחרי המנהג עומדות סיבות רוחניות וחשובות עוד יותר. היו שגרסו שהיוונים פגעו ברכוש ישראל אך גם רצו להשחית את הרוח היהודית. לאחר הנצחון על אנטיוכוס וחייליו, היו דמי החנוכה הדרך לחזור לרוח היהודית של צדקה ומעשים טובים.

דוגמה עכשווית ומרגשת לדמי חנוכה מודרניים נתן בעל מאפיה מנהריה, לאחר שהסתבר לו שארנקו של חייל שרצה לקנות ממנו נגנב. החייל רץ לחפשו ולאחר שמצא את הארנק הריק מכסף, הוא הבין שכל כספו נגנב. משנודע לבעל המאפייה שכל כספו נגנב הוא התעקש להעניק לו את שקית המאפים שבחר קודם ושלח אותו לדרכו. רק משהחייל פתח אותה והתכוון לאכול מהעוגות, הוא גילה שבשקית הכניס האופה בסתר גם שטר של 200 שקלים, בתור דמי חנוכה.


הנה הסיפור על דמי חנוכה (עברית):

http://youtu.be/Yerytp19onU


קסם של שקית שמתמלאת מעצמה בדמי חנוכה (עברית):

http://youtu.be/QxbiAXleE34


והרבי מלובביץ' בחייו, מעניק דמי חנוכה לאנשי קהילתו:

http://youtu.be/oQ1ZQtQJH7w
מה למדו הילדים בימי הביניים?
מי המציא את "חוות הנמלים"?
מה היה ניסוי הגל השלישי?
מה היה הטלטקסט?
מהו טוב לב?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.