» «
סטיב ג'ובס
מהו נאום ההשראה של סטיב ג'ובס?



נדמה שחיי רובנו מורכבים ממסלול שנקבע מראש. אנו מקבלים החלטות על העתיד שלנו לא פעם - על ידי הורינו, המשפחה, הציפיות של הסביבה או מאלף סיבות אחרות.. אבל לעתים צריך לתת הזדמנות דווקא לתחושות הבטן שלנו, למה שאנו אוהבים לעשות, להזדמנויות שנקרות על דרכנו ולרעיונות חדשים שצצים מסביבנו.

סטיב ג'ובס, מענקי היזמים והמנהלים בכל הזמנים, תיאר את דרכו המשונה בנאום מפורסם שנתן בטקס סיום באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. בנאום הוא סקר את דרכו, כמי שנשר מהקולג' חצי שנה לאחר שהחל ללמוד, אבל הפך להצלחה חסרת-תקדים שניתן לקבל ממנה השראה וללמוד על ממנה על ניהול חיים בצורה חופשית, חכמה ובעיקר אמיצה!


הנה הנאום של סטיב ג'ובס שבו הוא מסביר כיצד אירועים שונים בחייו קבעו מי הוא יהיה (מתורגם):

http://youtu.be/wGNSoGIgg0E?t=12s


המסר שלו לעולם לגבי היזם ומי שהוא יכול, צריך ומותר לו להיות:

http://youtu.be/KvA_4YkGNXc


וסרטון שמראה את דרכו וגישתו של ג'ובס לחיים:

https://youtu.be/tNL3bDLgkh8?long=yes
פרויקט ה-20%
מהו פרויקט ה-20 אחוז?



חברת גוגל מאפשרת כבר שנים רבות לעובדיה, להקדיש חלק מזמנם לפרויקטים אישיים שהם חולמים לעשות. זה נקרא "פרויקט 20%" ובמסגרתו החברה, שמבינה שהיא מחזיקה אנשים עם מוחות מהטובים בעולם ורוצה להמשיך ולהעסיק אותם, מאפשרת להם יצירתיות והמצאה עצמית, לצד העבודה "הרגילה" שלהם. את הרעיון לקחו שני מייסדי גוגל מאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו, לפני שפיתחו את מנוע החיפוש שלהם והקימו את החברה.

במסגרת הפרויקט מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. כך מאפשרת גוגל לעובדים להקים מעין סטארטאפים בתוך חברת הענק ולחלום וליישם פיתוחים מעניינים, יצירתיים וחדשנים, שחברות גדולות לא היו מפתחות לעולם. ההמצאות והפיתוחים הטובים מפותחים לאחר מכן בתקציבי גוגל ומקנים לממציאים ולמפתחים שלהם, מקרב העובדים, תמלוגים והכנסות יפות.

גם בחינוך יש בתי ספר שהעתיקו את הרעיון ונותנים את הזמן החופשי לילדים, כדי לפתח רעיונות ופרויקטים לימודיים שהם יוזמים.


הנה פרויקט ה-20% של גוגל:

https://youtu.be/wsnSBhWEyK4?t=2m22s&end=3m18s


כך הפך פרויקט ה-20 אחוז לרעיון שמופץ הלאה:

https://youtu.be/UuyIWjbJ_IE


מה ילדים עשו ב-20% שלהם:

https://youtu.be/xupHuEk8p7g


וכך מתנהל היום יום של חברת גוגל:

https://youtu.be/pl9AhMWoMIg?long=yes
מילטון לוין
מי המציא את "חוות הנמלים"?



התלהבות גדולה מנמלים בבית אין לאף אחד. אבל הנַמלוּל (Formicarium), בלועזית פורמיקריום, הוא קן נמלים מלאכותי שנועד ללימוד על חיי מושבת הנמלים וצפייה בהתנהגותן בה. לא נדיר היה למצוא אותו פעם בבתי ספר ואוניברסיטאות. אבל תופתעו ודאי לשמוע שנמלול מסחרי בשם "חוות הנמלים" הפך פעם בארצות הברית ללהיט מכירות ענקי לילדים ולמשפחות. למעשה אנשים שילמו במיטב כספם, כדי להכניס נמלים הביתה.

את הנמלול הראשון שנמכר באופן מסחרי המציא פרופסור להנדסה בשם פרנק אוסטין. הוא היה מורכב משני חלונות זכוכית שהוחזקו על ידי מסגרת עץ מלאה באדמה. בתוכה התנהל קן נמלים שניתן היה לצפות בו. אוסטין רשם את הנמלול כפטנט בסוף שנות ה-20 ושיווק אותו לבתי ספר ולמוזיאונים.

אבל ההברקה המסחרית הגדולה הייתה של מילטון לוין, יזם צעצועים אמריקאי. הוא חגג את יום העצמאות האמריקאי בפיקניק עם משפחתו ולא הצליח להסיר את עיניו מתלולית אדמה שאליה וממנה יצאו ונכנסו נמלים כל הזמן בעבודתן.

לוין נזכר בצנצנת הזכוכית שבה גידל נמלים בילדותו. בו במקום הוא החליט לפתח את "חוות הנמלים של דוד מילטון". המתקן הפך אותו לאדם עשיר. ממש כמו ב"נמלול" שפיתח בשנות השלושים הפרופסור פרנק אוסטין, היו משני צידי חוות הנמלים שלו דפנות פלסטיק שקופות. ביניהן היה חול שבו חפרו הנמלים, יצרו מחילות ובנו את הקן שלהן. להשלמת האווירה הכפרית לנמלים, הוא הקפיד לעצב אז את חוות הנמלים כך שיהיו בה ציורים קטנים של תחנת קמח ובתים זעירים...

המוצר כל כך הצליח שהחברה לא הצליחה לעמוד בביקוש. לוין נתן להורים רבים את התחושה שכך יהפכו ילדיהם למדענים וחוקרים. הוא שכר "ציידי נמלים" שקיבלו פני אחד עבור כל נמלה שלכדו, זאת בכדי להכניסן לחוות הנמלים ששיווק. עשרות מיליוני חוות נמלים נמכרו כך במהלך השנים. דרך חוות נמלים שכאלה גילו במשך השנים מיליוני ילדים את החיים המהפנטים של קהילת הנמלים החרוצה. רובם לא הפכו למדענים אבל זה כבר עניין אחר.


הנה סיפורו של מילטון לוין:

https://youtu.be/FY7Jtd8FGBg


מושבת הנמלים השקופה:

http://youtu.be/994zXdEzdnc


יש מושבות נמלים בג'ל שהנמלים ניזונות ממנו:

http://youtu.be/dJSHqOEIhv0


והנה הסבר עליו:

http://youtu.be/_hdxAy0I-Mw
כישלון
מה עושים עם כשלונות?



הכישלון הוא מה שכל מי שרוצה להצליח יהיה חייב לפגוש, מעת לעת. רוברט קנדי אמר פעם ש"רק מי שמעז להיכשל בגדול יוכל גם להצליח בגדול."

הוא לא נעים אבל כישלון, אם רק נרצה, הוא גם הדבר שיכול להוביל אותנו למקום הנכון, אחרי שהגענו למקום או למצב שגוי. הנרי פורד, מייסד יצרנית הרכב פורד ומי שכל התעשייה המודרנית נהנית מהמצאת פס הייצור שהוא תרם ושינה את עולם התעשייה לעד, אמר פעם ש"כישלון הוא הזדמנות לנסות שוב, בצורה אינטליגנטית יותר...". משמע, אל תפחדו מכישלונות, כי הם אחת הדרכים הטובות לשפר ולהגיע למקום הכי טוב, זה שכמעט אף אחד שלא נכשל, עוד לא הגיע אליו.

החוכמה היא לא להתייאש אחרי שנכשלים. אם מבינים שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה, אז יודעים להתמודד עם כל הקשיים שהוא מביא איתו. קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הדגול, אמר כבר ש"התהילה הגדולה שלנו היא לא להצליח לא להיכשל, אלא להתרומם אחרי כל כישלון כזה".

גם משקיעים ואנשי קרנות הון סיכון, המתמחים בהשקעות בתחום ההייטק יאשרו שהם מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו פעם, מתוך הנחה שהכישלון לימד אותם לקחים חשובים ויגלה להם שגיאות שעשו בעבר, כך שהפעם, במיזם הנוכחי, זה שבו ישקיעו, היזמים שנכשלו כבר יימנעו משגיאות העבר, אלה שיזם חדש לא יודע עליהם מספיק.

כישלונות אם כן הם אחת הבעיות הגדולות שבהן נתקלים בני אדם בדרך להצלחה. חשבו על זה - כמעט אצל כל מצליחן תראו שהוא שרד בדרכו למעלה גם כישלונות קשים, שהסבו לו הפסדים, צער והרבה תסכול. מי שמתגבר על אלה, מסיק מסקנות ולומד את שגיאותיו, אך ממשיך הלאה בניסיונותיו להתקדם, סופו להצליח.

אז חשוב לדעת ש-99 אחוז מההצלחה בנויה על הכישלונות שלנו, כמו שאמר הממציא האמריקאי צ'ארלס קטרינג. גם נזכור ש"עונת הכישלון היא הזמן הטוב ביותר לזרוע את זרעי ההצלחה", משפט של המיסטיקן ההודי ומי שהפיץ את בשורת היוגה במערב, פָּארָמָאהָאנְסָה יוֹגאָנָנְדָה.


הנה סרטון השראה צעקני על איך לנהוג כדי להצליח (מתורגם):

https://youtu.be/3j48pw5GBjM


השראה תוכלו לקבל מסטיב ג'ובס, המתאר איך התמודד עם כישלון פיטוריו מ-Apple, החברה שייסד (מתורגם):

https://youtu.be/biTlY0CTUZ0


עוד מצליחנים שעברו כשלונות קשים ועלו מהם לגדולה (מתורגם):

https://youtu.be/FSDxnGNefNk


האם תמיד חייב להיות שם צעקן שילמד אתכם להיות יוזמים ויזמים? (מתורגם)

https://youtu.be/fPyUaO-TNBk


כך או כך - היום יש המון הרצאות של יזמים שנכשלו וחולקים מסקנות ותובנות חשובות לעתיד (עברית):

https://youtu.be/qvNyxTsCk1k?long=yes

יזמות

סטארט אפ ניישן
מה הפך את ישראל לסטארטאפ ניישן?



גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.

הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".

בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.

נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").

יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.

ניתן לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.

אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.

בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.

ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.

במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.


הנה סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:

https://youtu.be/RuPx61911Oo


בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):

https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s


כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):

https://youtu.be/DtR-cmuVFxA


חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):

https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s


חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):

https://youtu.be/FTJ6loeWiRw


יש כמובן מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):

https://youtu.be/lykHdWeIG5I


גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):

https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes


וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:

https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
אבטיפוס
מה זה אבטיפוס?



אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.

כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.

אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.


הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:

http://youtu.be/zFBa7URT654


אבטיפוס של מטוס הנוסעים DC-10 משנות ה-70:

http://youtu.be/BQSqeKEfuok


רובוטית אבטיפוס משעשעת שר מממשלת ישראל ביפן (מתורגם):

https://youtu.be/ok-LmSq5U5o


הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:

http://youtu.be/gU8YGXtglPU


ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:

http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ
לינוס טורבאלדס
מי החל את המהפכה של מערכת ההפעלה לינוקס?



את פיתוח מערכת ההפעלה לינוקס העולם חייב למתכנת לינוס טורבאלדס (Linus Torvalds). זה היה בתחילת שנות ה־90 כשסטודנט למדעי המחשב בן 20 מפינלנד מתיישב אל מול המחשב שלו ומחליט לכתוב מערכת הפעלה אחרת. מערכת הפעלה שלא תהיה Windows השלטת ולא תהיה MacOS הנשלטת על ידי חברה יצירתית אבל קונטרול פריקית לתפארת ועדיין תהיה למחשבים אישיים ולשימוש של אנשים.

במונחים של התקופה ושל עידן לידת האינטרנט, ההתפתחות של מה שלינוס טורבלדס החל הייתה מהירה. קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח התרגשו מהמפעל הלא יאמן שלו. מתכנתים רבים מכל העולם התגייסו לסייע בפיתוח התוכנה החופשית שלו. הם תקשרו ביניהם דרך הרשת, הוסיפו ללינוקס Desktop, שולחן עבודה גרפי. בסוף שנות ה־90 פיתוח הלינוקס כבר קיבל תמיכה מענקיות מחשוב כמו IBM, HP, Novel וסאן מיקרוסיסטמס.

יעברו שנים עד שהעולם שמחוץ לעולם הגיקים ירגיש את ההשפעה של הפיתוח הזה. רובנו מכירים אותו כיום בעיקר במערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים חכמים, אנדרואיד. היא פותחה על בסיס הלינוקס של טורבאלדס. אבל אנדרואיד היא רק חלק קטן ממה שהפיתוח של לינוקס יחולל בעולם.

האיש החל לפתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה ל-Windwos של מיקרוסופט החזקה ועוד על ידי אדם פרטי. זו נראתה כמשאלת לב תמימה שאין לה כל סיכוי.

ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים. מה שהפך אותה להצלחה מסחררת הייתה העובדה שלינוקס היא תוכנת קוד פתוח, תוכנה שכל אחד יכול לפתח איתה ובתוכה באופן חופשי כמעט לחלוטין. התוצאה הייתה שעשרות אלפי מהנדסי תוכנה, מתכנתים ומפתחים מתחומים שונים הצטרפו אונליין לפיתוח והפכו אותה למערכת הפעלה מטורפת ביכולות שלה.

המקום היחידי שבו ההצלחה המסחררת של לינוקס עוד לא תפסה היא למרבה הפרדוקס, הכוונה המקורית של לינוס. כי מערכת ההפעלה לינוקס עדיין לא "תפסה" בתור מערכת הפעלה למחשבים והיא נותרה כזו בעיקר אצל גיקים ומשתמשים מתוחכמים. אמנם כיום מבוססת עליה מערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, אבל גם היא עדיין לא סודקת את הכוח של Windows שעדיין מחזיקה בשיעור עצום של משתמשי המחשב האישי.

אז ממובייל וטלוויזיות חכמות, דרך טאבלטים, מכוניות אוטונומיות, מכשירי ורכיבי "אינטרנט של הדברים", שרתים, מכונות ממוחשבות בשלל תעשיות ועד למחשבי על - דומה שכיום מערכת ההפעלה שלינוס טורבאלדס יזם הגיעה לכל מקום ולכל תחום טכנולוגי אפשרי. היא אולי עוד לא שולטת בעולם, אבל עם השנים היא הפכה לכוח טכנולוגי עצום, חופשי ופרו אקטיבי.

הכוח הזה של לינוקס הניע וקידם את תעשיית המחשבים והטכנולוגיה למקומות שאך לפני 30 שנה נראו דמיוניים.

לינוקס פיתח עוד כלים מדהימים כמו הגרסה הראשונה של git, מערכת ניהול הגרסאות המבוזרת שקשה לראות את עולם התכנות המקצועי בלעדיה. הוא גם פיתח את מנתח הקוד הסטטי לשפת C האהובה עליו, תוכנת sparse המשמשת את המתכנתים לבדיקות ליבה.

אבל בראש ובראשונה הוא עדיין עוסק בניהול ליבת הלינוקס, מערכת ההפעלה שניצחה ובגדול. כך יכול לינוס הבוגר להביט בעיניו של הסטודנט בן העשרים שהוא היה ולומר לו שתמימותו, גם אם הייתה תמימות, שינתה את העולם.


הנה סיפורו של לינוס טורבאלדס:

https://youtu.be/S5S9LIT-hdc


על מערכת ההפעלה לינוקס:

http://youtu.be/5ocq6_3-nEw


האם ההצלחה של לינוקס על המחשב תבוא סוף סוף דרך ה"Chrome OS" שמבוססת עליה?

https://youtu.be/P1wzIqgT6uY


הרצאת טד של המפתח המקורי הנערץ של ליבת הלינוקס (מתורגם):

https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes


וסרט תיעודי על לינוס טורבאלדס ומערכת ההפעלה שפיתח:

http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
בנצ'מרק
מה זה בנצ'מרק?



פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.

כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.

למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.

המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.

מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.

גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.


הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם הניהול:

https://youtu.be/GqKCbMTaP2I


עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):

https://youtu.be/EhsM9gH15bA


תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:

https://youtu.be/cHtNJngtS1I


ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:

https://youtu.be/AkGwJSlkpfY


לוח השראה
מהו לוח השראה?



לוח השראה (Inspiration Board או Mood board) משמש בעולם העיצוב. דמיינו שעל לוח שתלוי על הקיר, הדבקתם אוסף של תמונות, רישומים, שרטוטים, גזירי עיתונים, צבעים וחומרים שונים שיכולים לתת לכם או למישהו שאתם עובדים אתו כיוון ומושג על האופי של העיצוב המתוכנן.

הרי אם אומרים שתמונה שווה לאלף מילים, אז מדוע שלוח שמציג בצורה חזותית את הדברים שנותנים לנו השראה למימוש של רעיון, לא יהיה טוב יותר מתיאור מילולי של הרעיון. הרי לספר למישהו על פרויקט או עיצוב שיהיה באווירה רומנטית עם הרבה ורוד, לא יובן על ידי כולם בצורה זהה. לכל אחד מאיתנו יש מושגים שונים לגבי רומנטיקה ואיך היא מתקשרת עם הצבע הוורוד. אבל לוח השראה שמציג רעיונות חזותיים של הפרויקט או העיצוב, ייתן ממד הרבה יותר ברור וחד-משמעי של התכנית שמתרוצצת בראשכם.

לוח כזה יוכל גם להיות לוח חזון, להגשמת רעיון או מיזם שאדם או קבוצת אנשים מתכננים. הוא יעודד רעיונות ושילוב של מרכיבים להגשמת התכנית הרחבה יותר.

בבתי ספר יש מורים המזמינים את התלמידים להכין לוחות השראה, כדי לתכנן פרויקטים לימודיים או מיזמים בכיתה. שילוב של פריטים שונים, עם רשימות, תמונות וכדומה, יכולים להוות מעין תכנית ויזואלית של פרויקט חינוכי שלם.

לוחות השראה הם חלק מהרעיון שעומד מאחורי הרשת החברתית Pinterest. באתר ובאפליקציה שלהם יכול כל משתמש ליצור לוחות השראה משלו, בנושאים שמעניינים אותו או אותה. כך ניתן לאסוף רעיונות, פריטים, תמונות, איורים ומרכיבים שונים שמאפשרים לדמיין, להתאים, לתכנן ולעצב את השלם (חדר, משרד וכדומה).


הנה לוח ההשראה:

https://youtu.be/_k9qTFVpT6c


כך יוצרים לוח השראה (עברית):

https://youtu.be/-q8T-iFU_v8


לוח השראה עם תמונות שמביעות רעיון:

https://youtu.be/Oekt12z9nq8


כך מסייע לוח השראה למעצבי פנים (עברית):

https://youtu.be/9ERWud13mh8


רבים משתמשים בהדפסות מאתר לוחות ההשראה המקוונים "פינטרסט" להכנת לוח השראה:

https://youtu.be/7kXbFgpHrgc


והדרכת לוח השראה לכל המשפחה (עברית):

https://youtu.be/KN9-MMfmdFg
מהי הספינה הסולארית?



בשנת 2010 יצאה מנמל מונקו יאכטה מוזרה, הספינה הסולארית "טוראנור פלאנט-סולאר" (Turanor PlanetSolar). מטרתה של ספינת הקטאמרן הזו הייתה להקיף את העולם, כשהיא מונעת באנרגיית השמש בלבד.

פחות משנתיים אחר-כך ולאחר שעברה 60,000 קילומטרים, על גבי 3 אוקיינוסים, הפכה ה"טוראנור" בשנת 2012 לספינה הסולארית הראשונה בהיסטוריה שהקיפה את העולם.

יזם בניית הספינה הסולארית המהפכנית הזו הוא מהנדס האלקטרוניקה השווייצרי רפאל דומיאן, המאמין באנרגיה ירוקה ובנחיצות המעבר למקורות אנרגיה לא מתכלים ונקיים. בעקבות גיבורי המסע מסביב לעולם של הסופר ז'ול ורן, החליט דומיאן לצאת למסע חסר-תקדים מסביב לעולם, כשהוא שט על גבי ספינת קאטמרן שמונעת באנרגיה סולארית בלבד.

היתרון של מבנה הקטמרן הוא בכך שבמקום לשוט על הגלים, סירה כזו "חותכת" את גלי הים, כשהיא מונחת בגובה של 8 מטרים, מעל שתי "סירות" צרות, מה שמקטין את שטח המגע שלה עם המים וחוסך אנרגיה רבה. כך יכולה הספינה לנצל את כוחם של 4 המנועים החשמליים שלה היטב, ולגמוא מרחקים עצומים, על אף שטחה הגדול. היא עושה זאת, אגב, במהירות נמוכה מאד של 13 קילומטרים לשעה.

מקור השם "טוראנור" הוא מסינדרין, השפה הידועה מספרי "שר הטבעות". משמעותה המילה שם הוא "כוח השמש".

ביחד עם אימו שטרוכר, שותף גרמני עשיר, בנה דומיאן את הספינה הסולארית שלו וריצף את כולה בלוחות סולאריים, קולטי קרניים שממירים את החום שלהן והופכים אותו לאנרגיה חשמלית.

השניים הקיפו את עצמם בצוות בינלאומי שתרם לבניית ספינה חדשנית, המנצלת את אנרגיית קרני השמש היטב (עם 38,000 קולטי שמש!), מקטינה את המשקל ומשמרת את האנרגיה היטב, כדי שתוכל לשייט גם בתנאים של מזג אוויר בעייתי. הם ניצלו חומרים קלים וחזקים כמו קרבון לבניית הספינה, יישמו פתרונות מזהירים בתכנון וההנדסה של הספינה ויישמו תכנון אווירודינמי יעיל במיוחד.


הנה תכנון הספינה ומסלול ההפלגה הסולרית מסביב לעולם בהילוך מהיר:

https://youtu.be/n7fAnFuvPXU


הסירה הסולארית יוצאת להקיף את העולם:

https://youtu.be/WDN781I7vmc


וסיפור ההפלגה המדהימה הזו, שכולה מבוססת על אנרגיית השמש:

https://youtu.be/lcbFWo00jM4
למה חנות פינתית היא המבוקשת ביותר?



כשפותחים עסק, כדאי לשנן את הכלל הקדוש גם אם משעשע, של עולם הנדל"ן. לפיו, שלושת הדברים הכי חשובים בנדל"ן הם מיקום, מיקום ומיקום...

המיקום של העסק הוא כל כך חשוב לקיומו, עד כדי כך שהוא הגורם המשמעותי ביותר להצלחתו. במילים אחרות, בחירת המיקום של העסק החדש תקבע יותר מכל דבר אחר אם הוא יצליח או ייכשל.

אחת המשמעויות של זה היא החנות הפינתית (Corner shop). כשהם פותחים עסק חדש בחנות, נוהגים היזמים המנוסים לחפש חנות פינתית, כשהסיבה העיקרית לכך היא החשיפה הגדולה שלה לרחוב. כמובן שזה לא השיקול היחידי, כי חשוב האם באיזור יש נמצא קהל היעד שלך, מה סוג הסחורה, הנגישות של הקונים, חנייה ועוד, אבל אחרי כל אלה, חנות פינתית שווה בכל מקרה יותר מחנות רגילה.

מה טוב בחנות פינתית? - חנות פינתית עדיפה מכיוון שהיא ניבטת לשני רחובות, מה שמבטיח לעסק חשיפה כפולה, גם למי שבאים מהרחוב הראשון וגם לאלו מהרחוב השני. יתרון נוסף מתגלה כשיש רמזור במקום ואז נחשפים הנהגים לעסק, בכל פעם שהם ממתינים לאור הירוק...

אבל החשיבות העצומה של החשיפה של העסק מתגלית בדרך כלל כשהעסק ממוקם רע. אם הוא במקום לא חשוף, נניח שהוא ממוקם במרכזה של שורת חנויות, עלול בעל העסק לגלות שאיש לא יודע על קיום החנות שלו. במקרה כזה כדאי להיצמד לחנות גדולה ומצליחה, בתחום אחר מתחום העיסוק של העסק שלך. כך, אם החנות שלך תהיה צמודה לסופרמרקט מצליח או לבית מרקחת הומה אדם, ובסביבה לא יהיה עסק מתחרה לשלך, באותו תחום עיסוק, הסיכוי להצליח טוב יותר והעסק לא ייאלץ לפרסם ולעשות מבצעים רבים, שיעיקו על התקציב.

כדאי גם לבדוק שהעסק ממוקם במקום שבו נמצא קהל היעד שלו. אם עסק הוא לצעירים עסוקים, כדאי שלא ייפתח בשכונה מבוגרת. אם הוא למוצרים לתינוק, מומלץ שיהיה בסביבת מגורים של משפחות צעירות.

מומלץ לפתוח חנות באיזור עם פעילות לאורך כל היום. ההכנסות במקום שיש בו פעילות מהבוקר ועד אחר-הצהריים ברציפות, תהיינה כפולות ובטוחות יותר. גם בערב יש לעסק מה להציע? - נפלא!

הכל כמובן בהנחה שהעסק טוב, עם סחורה ושירות איכותיים. בהצלחה!
מהו בנק הסכומים הקטנים?



תודות למלגה נדיבה הצליח בחור צעיר מבנגלדש בשם מוחמד יונוס ללמוד כלכלה באוניברסיטה אמריקאית ולהפוך בהצלחה לדוקטור ולפרופסור. אבל גורלו האישי המוצלח היה רק המקפצה לתרומה חשובה לארצו ולעולם. מי שיכונה "הבנקאי של העניים" עזב את המשרה המפנקת באמריקה ושב לארצו העניה. כשהוא נותן הון ראשוני של 27 דולר בלבד, הוא התחיל את "בנק גראמין". המיוחד בבנק הזה הוא שהוא נתן הלוואות זעירות לנשים העניות ביותר בעולם. יונוס הילווה לכל אישה מבנגלדש שביקשה סכום זעיר של עד 40 דולר, כדי להקים עסק קטן שיאפשר לה לפרנס את משפחתה ולהיחלץ מהעוני. מיליוני נשים ובני משפחה הצליחו לצאת מהעוני בזכותו ולזכות בפרנסה בכבוד.

מוחמד יונוס, שזכה על תרומתו זו בפרס נובל לשלום, הוכיח שניתן להקים עסקים שיש בהם אנושיות ולנהל אותם כך שלא רק רווח כלכלי, אלא גם חברתי יעמוד לנגד עיניהם. הוא הפך את המלחמה בעוני, למאבק מכובד, שמתנהל בכלים כלכליים. יונוס גם דואג לסביבה ורואה בה חלק מהתמונה המלאה של ניהול קפיטליסטי, אך ניהול הוגן והגון. בנק גרמין, שהקים והוא מנהל, הוא עסק כלכלי מצליח ששינה את החברה בבנגלדש והשפיע על הניהול החברתי בכל העולם ובמיוחד במדינות עניות ומתפתחות.


הנה סיפורו ודבריו של יונוס:

http://youtu.be/exRRZcNS8yg


מה שבנק כזה עשה לטובת הבדואיות בנגב (עברית):

http://youtu.be/Yi7pvz9bOxU


ומצגת וידאו על המפעל הכלכלי והחברתי של יונוס:

http://youtu.be/Q3yUfZ2wTA4
מהם משקפי המציאות המדומה אוקולוס ריפט?



משקפי Oculus Rift שמספקים טכנולוגיה מהפכנית של מציאות מדומה, הם מההתפתחויות המסקרנות של השנים האחרונות. על אף שפיתוחם לא הושלם והם רק בתחילת הדרך למוצר להמונים, אלו משקפיים נוחים וקלים שמתאימים למרבית משחקי המחשב ויש להם עתיד גדול. מדובר בתצוגה שנלבשת על הראש, או HMD (ראשי תיבות של Head Mounted Display).

כמעט כל מי שהתנסה בטכנולוגיה הזו העיד שהיא האמיתית ביותר שחווה בתחום המציאות המדומה. משקפי האוקולוס ריפט הצליחו לחדש את האמון של הגיקים והגיימרים, שוחרי משחקי המחשב, במציאות המדומה, והם נחשבים כיום על ידי רבים למשקפי המציאות המדומה הטובים ביותר בעולם.

פאלמר לאקי, מייסד החברה, הקים את החברה בחנייה של ההורים שלו. היה זו בשנת 2011 ולאקי היה בן 18 בלבד. את המימון הראשוני להקמת החברה הוא השיג מתיקון סמארטפונים וממסחר בביטקוין. מהכסף הקטן הזה הוא בנה בעצמו את אב הטיפוס הראשוני של אחת ממערכות המציאות המדומה המרשימות ביותר שפותחו מעולם. בעזרת חלקים שקנה בגרושים באינטרנט, הוא עקף חברות שהשקיעו מיליארדים בפיתוח מוצרים דומים, אך פחות טובים. בהמשך הוא פתח קמפיין באתר גיוס ההמונים קיקסטארטר שגייס כ-2.5 מיליון דולר תוך חודש בלבד, פי 10 מסכום היעד הראשוני שנקבע לקמפיין. בעקבות ההצלחה יוצאת הדופן בקמפיין הגיוס זכתה החברה לחשיפה והכרה בינלאומית, שעזרו לה לפרוץ קדימה ולהגשים את חזונה לפתח טכנולוגית מציאות מדומה באיכות שעוד לא נראתה מעולם.

בשנת 2014 רכשה חברת פייסבוק את חברת Oculus VR המפתחת של משקפי האוקולוס ריפט תמורת שני מיליארד דולר. בהודעת הרכישה שפרסם מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג נאמר: "הסלולרי היא הפלטפורמה של היום, ועכשיו אנחנו גם מתחילים להתכונן לפלטפורמות של המחר. לאוקולוס יש ההזדמנות ליצור את הפלטפורמה החברתית ביותר אי פעם, ולשנות את הדרך בה אנו עובדים, משחקים ומתקשרים". התוכנית של פייסבוק היא לשלב בעזרת משקפי האוקולוס ריפט את המציאות הרבודה (augmented reality) והמציאות האפופה (immersive reality) בשירותים העתידיים של הרשת החברתית. בשנת 2016 החלה פייסבוק לשווק את משקפי האוקולוס ריפט את ברחבי העולם.


הנה הסיפור של אוקולוס ריפט:

https://youtu.be/WmjakddGJ8E


פאלמר לאקי מספר על הריפט:

https://youtu.be/Xx6sO0Lwmr8


שילוב במשחק מחשב:

http://youtu.be/k7n5kRRHDpw


משחק רב משתתפים:

http://youtu.be/fbu8OUq1CUE


ובואו להופעת רוק עם המסכה:

https://youtu.be/fvVZg5B8R7U
מהו נאום מעלית?



נאום מעלית (Elevator pitch) הוא דרך הצגה קצרה, שמגדירה במהירות ובפשטות המרבית משהו, כמו מיזם, שירות, ארגון וכדומה.

דמיינו פגישה מקרית עם אישיות, שצריך לתמצת לה ממש בקצרה, את העניין שלכם.

יש ויכוחים אם זה חצי דקה, דקה, או שתי דקות. הרעיון הוא לומר את הדברים החשובים והמעניינים ביותר ולתאר את העניין הכי טוב, במשך הזמן שבו נמצאים במעלית, עד שמגיעים לקומה המבוקשת.

קצר, קולע ולא מכירתי - הרעיון הוא ששיחה קצרה וממוקדת במעלית, צריכה ליצור עניין בצד השני וליצור מוטיבציה להמשיך בשיחה, גם אחרי היציאה ממנה, על ידי קביעת פגישה של ממש או בדרך כלל בלקבל כרטיס ביקור, שיאפשר ליצור עימו קשר בהמשך.


#איך נאום מעלית עובד?
נאום מעלית טוב צריך להיות קצר, כמובן. אבל עליו להיות גם מדויק וכבר בשניות הראשונות, כדי לסקרן, ליצור רושם ראשוני ולמשוך את המאזין. בקיצור, ספרו משהו מעניין עליכם כדי שהוא או היא ירצו לשמוע עוד. הסיפור הראשוני הוא בדרך כלל מה שמצית עניין.

אם אין לכם אז הציגו מה אתם עושים בכמה מילים. דברו מעשים ועשייה, בלי פרטים טכניים וכל הזמן שימו לב לשפת הגוף שלה.

חייכו, גלו התלהבות, צרו קשר עם עין כל הזמן ונסו להיות הכי מעניינים.

אחר כך ספרו מה המוצר או הרעיון שלכם, מה השוק ומה ייצא לצד השני מהרעיון (רצוי כסף והרבה).

אבל אחרי הסיפור האישי והעשייה או המוצר שלכם, פשוט ספרו מה תעשו עם המימון או ההשקעה ואז בקשו את כרטיס הביקור ואמרו שתתקשרו מחר. אגב, עשו זאת!

זכרו שהכי חשוב לעורר עניין בכדי לסקרן את השומע ולגרום לו להמשיך את הקשר ואז לשדר עשייה ואסרטיביות, שתתבטא לבסוף גם בבקשת כרטיס ביקור והבטחה (שתקיימו) ליצור קשר כבר מחר.


הנה נאום המעלית (בעברית נהדרת):

https://youtu.be/80OiO2A6zsY


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/Tq0tan49rmc


נאום מעלית מהיר ומדויק:

https://youtu.be/i6O98o2FRHw


אפשר לחייך כמובן:

https://youtu.be/LDpe9StfGTA


והרצאה קצרה על נאום מעלית:

https://youtu.be/NtHweodpr4M?long=yes
מה זה אקזיט?


אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).

אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.

אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.


הנה דיווח על האקזיט של חברת הסטארטאפ Waze שנמכרת לחברת גוגל:

http://youtu.be/Vn4i9lwBHiQ


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.