» «
הליכת ירח
מהי הליכת הירח של מייקל ג'קסון?



"הליכת ירח" (Moonwalk) היא תנועת ריקוד מרהיבה, המתבססת על טכניקה שבה הרקדן נע אחורה, תוך שהוא מבצע תנועות הליכה הנראות כמו הליכה לפנים דווקא.

במהלך מופע טלוויזיוני שהוקדש למוסיקה של מוטאון ונקרא "מוטאון 25: אתמול, היום, לנצח" הופיע לראשונה "מלך הפופ", מייקל ג'קסון, ב"הליכת הירח". זו הייתה ככל הידוע, ההופעה הראשונה שבה הוא נראה מבצע אותה. זה היה בפסדינה שבקליפורניה ב-25 למרץ 1983 והריקוד בוצע בעודו שר את להיטו "בילי ג'ין".

מאז אותה הופעה שבה הקהל חזה במייקל ג'קסון המבצע הליכת ירח בהופעה חיה, היא הפכה למוכרת בכל העולם ומזוהה איתו.

אבל לא כולם יודעים מה המקור של הליכת הירח. מסתבר שאם נחקור מעט, נגלה שצעדים דומים בוצעו עבר בשנות ה-30 של המאה שעברה. השחקן רקדן, קאב קלוואי, ביצע אותה כבר בשנת 1932. אז נקראה הטכניקה הזו "באז".

בשנת 1944 אנו פוגשים את ה"באז" שוב, כשג'ודי גרלנד ומרגרט אובריין ביצעו פחות או יותר אותו, בסרט "פגוש אותי בסנט לואיס". אמנם הביצועים שלהן לא הציעו את אשליית ההליכה לפנים, שיוצרת הליכת ירח אמיתית, אבל דומה שב"תחת עץ הבמבוק" מתוך הסרט, הן היו כמעט שם. גם רקדן הסטפס ביל ביילי ביצע בשנת 1955, במהלך ריקוד סטפס החלקה דומה.

אבל נראה שמופעיו של אמן הפנטומימה הצרפתי מרסל מרסו, בין שנות ה-1940 ועד לשנות ה-1980, הם שהפכו את ה"מון ווקינג" למוכרת ביותר, עד להופעתו של מייקל ג'קסון. במיוחד ניתן לראות זאת ביצירתו "הולך נגד הרוח", כשהוא דימה בריקוד מצב שבו הוא נדחף לאחור על ידי הרוח החזקה שנושבת עליו.

בשנת 2012 הורם המהלך המפורסם לגבהים חדשים, כשהתפרסם סרטון מסנטה מוניקה שבקליפורניה, של אמן רחוב אמריקאי בשם אריק נאש, שפיתח את ה-SUPER MOONWALK. נאש נראה בסרטון כשהוא מבצע הליכה מהירה לאחור, על כביש חלק מגשם, תוך שהוא שומר על שיווי משקל מדהים.


הנה מייקל ג'קסון עם המון ווקינג המדהים שלו:

https://youtu.be/b6pomaq30Gg


ובניתוח איטי:

https://youtu.be/Iz4Vc83ZtP4


ביל ביילי בהליכת ירח מ-1955:

https://youtu.be/hZHS-JKRuzw?t=30


ובדרנים נוספים שפיתחו את הליכת הירח:

https://youtu.be/35nIo8aBw-g


הסבר של נאש את הסופר מון ווקינג:

https://youtu.be/RzvnAY6zar4


הנה היא משולבת בקליפ המדהים של ג'קסון ל-Smooth Criminal:

https://youtu.be/aZed4kuFsJs?long=yes


וכתבה בעברית שבוחנת את "סופר הליכת הירח" של אריק נאש:

https://youtu.be/H8MVQR8rkTQ?t=17m29s&end=24m14s?long=yes
אבבא
איך הייתה הלהקה השבדית אבבא ללהקה עולמית?



אבבא (ABBA) היא אחת מלהקות הפופ הגדולות בכל הזמנים. הלהקה, שפעלה בין השנים 1972-1983, צמחה בשוודיה והפכה לאימפריית פופ עולמית. היא התפרסמה בעולם כשבשנת 1974 היא זכתה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון, בה ביצעו את השיר "ווטרלו". מכאן הדרך הייתה קצרה, עד שחברי אבבא כבשו את העולם עם שלל להיטים על־זמניים והפכו לאחת הלהקות המצליחות בהיסטוריה.

החברים באבבא היו סנסציה מהרגע הראשון. הבלונד, היופי של הארבעה, האאוטפיט המחמיא של הבנות - הכל אמר שוודיה סקסית, מודעת לעצמה, מלודית ומפוצצת בכישרון. חלוקת התפקידים הייתה ברורה - הבנות שרות בקולות צחים ומאוזנים והבנים כותבים, מפיקים ומנגנים את הלהיטים. בעשור שבו הרוק הגיע לשיאים חדשים של מגלומניה וארכנות ומוסיקאים בכל מקום התחרו ביניהם על רעיונות יומרניים ליצירות ענק ועל הקלטה של יצירות מורכבות ושאפתניות, המהנדסים המוסיקליים של אבבא יצרו שירי פופ קלילים, ממוקדים, קצרים ומקצועניים, שלרגע לא התביישו שהם פופ.

ארבעת חברי הלהקה השוודית, אגנטה, בני, ביורן ואן-פריד (שימו לב לראשי התיבות של שמותיהם), פעלו ברצף עד שנת 1983 וסיפקו אינספור להיטים מצליחים ביותר. שירים כמו Money, Money, Money, Fernando, The Winner Takes It All, Super Trouper, Take A Chance On Me, Dancing Queen, SOS ועוד עשרות אחרים, הפכו להימנונים של הדור הצעיר ולא הייתה מסיבת דיסקו שלא כללה אותם בהתלהבות.

ב-2005 הוכתר שירם הזוכה "Waterloo" לשיר האירוויזיון הטוב ביותר בכל הזמנים. אבבא גם נכנסה ב-2010 להיכל התהילה של הרוקנ'רול, לאחר שמכרה כמעט 400 מיליון תקליטים בכל העולם.

במהלך השנים הוצע לחברי הלהקה סכום שיא של מיליארד דולר, עבור איחוד לסיבוב הופעות אחד, אבל הם סרבו בנימוס. ביורן אולבאוס, כותב שירי הלהקה, הסביר ש"כוחנו הוא בכך שזוכרים אותנו צעירים, שאפתניים ומלאי-אנרגיה בשנות ה-70, ולא כחבורת זקנים שמתעקשת היום לנגן".

שמה של להקת ABBA, אגב, הורכב מראשי התיבות של חבריה - אגנטה, בני, ביורן, ואחרונה אן-פריד.


הנה סיפורה של להקת "אבבא":

https://youtu.be/PPwlGhBXh7A


כך היא ניצחה בווטרלו, אופס... זכתה באירוויזיון:

https://youtu.be/3FsVeMz1F5c


40 להיטיה הגדולים של להקת ABBA:

https://youtu.be/8tyYHdvT-Ks


חברי הלהקה הופיעו בשיר אחד משותף ב-2016:

https://youtu.be/xRFEPkOvcyo


אתה הופך לאגדה כשמעבדים את השירים שלך לג'אז ווקאלי:

https://youtu.be/H4ERHRe2bt0


פלאש מוב נהדר ל"מלכת הריקודים" של צוות בית חולים גדול:

https://youtu.be/eDW0QlFFvvc


והנה סקירה על 10 השירים הגדולים של ABBA:

https://youtu.be/c6kVLAn-MsM?long=yes
מייקל ג'קסון
מי היה מלך הפופ מייקל ג'קסון?



הזמר המנוח מייקל ג'קסון (Michael jackson) התפרסם כילד פלא, בלהקה משפחתית שנקראה "חמישיית ג'קסון" וכללה את אחיו ג'קי, טיטו, ג'רמיין ומרלון. כבר מגיל צעיר הוא היה עילוי מוסיקלי ואמן בעל רשימת כישרונות כמעט לא נגמרת ואיכותית להפליא.

כשהיה בן 9 בלבד הוא הפך לסולן של להקת "חמישיית הג'קסון" וזכה להצלחה מטורפת גם ככותב חלק משיריה. אחרי מותו אמר עליו הזמר לני קרביץ, שבגיל עשר כבר הגיע מייקל לרמה של שתי אגדות סול - ג'יימס בראון וארית'ה פרנקלין.

בדיעבד כולם הבינו שהוא היה גאון בן 10 שאיכשהו נשאר במשך כל חייו בן 10. כי מעבר להצלחות המוסיקליות הלא-נגמרות שלו, גם כשג'קסון כבר נודע בכינויו "מלך הפופ" ונחשב לאחד הזמרים המצליחים והמרוויחים בכל הזמנים, הוא לא היה באמת מבוגר. בהרבה מובנים הוא נשאר ילד קטן ולא בוגר לחלוטין. קצת כמו מוצרט, אם ניתן למצוא מקבילה ראויה לשני הכיוונים - הכישרון הענק והאופי וגם ההתנהגות הילדותיים.

אז הוא היה זמר עילוי, מלחין מוכשר, נגן מצוין, פזמונאי ומפיק מוזיקלי מדהים, רקדן מהולל וכוריאוגרף מהשורה הראשונה. אבל כילד עבר מייקל חיים מורכבים, שכללו התעללות פיזית ונפשית של אביו, חלק מהאובססיה של האב להזניק את הקריירה של מייקל הילד. בבגרותו תגיע גם האובססיה של מייקל לצבע עורו ולניתוחים פלסטיים אינסופיים בפניו.

רשימת השיאים שהשיג מייקל בחייו היא בלתי נתפסת. בין השאר הוא יצר את האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים, יצירת המופת Thriller. זה היה אלבום ששבר שיאים בשרשרת, שרד 80 שבועות במצעד, מהם 37 שבועות במקום הראשון. הוא הפך מולטי-מיליונר ואחד המוסיקאים העשירים בתבל.

אבל על כל אלו העיבה תקרית שגרמה לשריפת שערו, בתאונה שהתרחשה במהלך צילומי פרסומת שעשה לחברת "פפסי". התאונה חייבה סדרה של ניתוחים פלסטיים, שמעולם לא הסתיימו אצל הזמר.

גם עורו ההולך ומתבהר של ג'קסון ,חלק ממחלת הוויטיליגו, שממנה סבל, נעשה מקור לשמועות על כוונתו להפוך לאדם לבן. בשנת 1993 סיפר מייקל בתכנית הפופולרית של אופרה ווינפרי שהוא חולה בוויטיליגו. המדיה סירבה להאמין ושנים טפטפו עיתונאים ורגילים על טיפולים מסתוריים, בהם הוא צובע את עורו בלבן. לא עזרו ההוכחות הרשמיות שסיפק, על המחלות שהפכו אותו רגיש לאור השמש, מחלות הבהרת והזאבת.

רק בנתיחה שלאחר מותו, למד הציבור סופית שהוא אמר את האמת הפשוטה. זו הייתה מחלת עור שג'קסון, כוכב-על בגוף של בן אדם, סבל ממנה.

כך יצא שבמשך הזמן הלך הזמר והסתגר באחוזה הענקית שרכש ונתן לה את השם "Neverland". הוא הסתתר בה מהתקשורת והמעריצים הנלהבים וחי את חייו הסודיים. אולי סודיים מדי, כפי שהתקשורת חושפת בשנים האחרונות...

ואז, כשהגיע לגיל 50, הגיעה גם אגדת הפופ לקיצה. מייקל נמצא בביתו בלוס אנג'לס, כשהוא לא נושם. כך נקבע מותו של מי שהפך למלך הפופ, אבל בתוכו נשאר תמיד "ילד הפופ", הנפחד והרגיש, מי שמעולם לא זכה להתבגר ולהיות נורמלי, כאחד האדם.


הנה סיפורו של מייקל ג'קסון מילדותו ועד לפסגת הפופ:

https://youtu.be/RMvIjsGr_Kw


ג'קסון הרקדן ב"הליכת הירח" שהמציא:

https://youtu.be/b6pomaq30Gg


עוד קליפ מושקע שלו - שחור או לבן:

https://youtu.be/F2AitTPI5U0


ביט איט ("סתלק מפה") של מייקל ג'קסון:

https://youtu.be/oRdxUFDoQe0


הלהיט "בילי ג'ין":

https://youtu.be/Zi_XLOBDo_Y


הקליפ הגדול שלו "מותחן" ששבר שיאים בכל תחום ועבר ביוטיוב את ה-350 מיליון צפיות:

https://youtu.be/sOnqjkJTMaA


מאז שמת המעריצים מסתפקים בהופעות שלו בהולוגרמה:

https://youtu.be/jDRTghGZ7XU


סקירת עשרת השירים הטובים שלו:

https://youtu.be/DgUaUXr5QOs?long=yes


וסרט תיעודי על חייו והקריירה שלו:

https://youtu.be/NIb8lXZfVv0?long=yes
זמר-יוצר
מהו סינגר-סונגרייטר?



את המוסיקאים המחברים, מלחינים ושרים את שיריהם בעצמם נוהגים בתרבות הפופולארית לכנות "סינגר-סונגרייטר" (Singer-songwriter) או בעברית "זמר-יוצר". לא מעט זמרים-יוצרים נוטים לשלב בשיריהם נושאים חברתיים ופוליטיים. אם להשלים את התמונה, כמעט תמיד נוהגים הסינגר-סונגרייטרס ללוות את שירתם בעצמם - לרוב מדובר בפריטה על גיטרה או פסנתר.

בין הסינגרז-סונגרייטרס המפורסמים ניתן למצוא שמות כמו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ניל יאנג, לאונרד כהן, פול סיימון, דייויד בואי ועוד. חלק ממנהיגי וחברי להקות רוק גדולות הפכו גם הם בהמשך הקריירה שלהם לזמרים-יוצרים. ביניהם מנהיג הביץ' בויז בריאן ווילסון, כל חברי הביטלס, גיטריסט העל אריק קלפטון ועוד.

ראשוני הסינגרז-סונגרייטרס היו זמרים בלוז ופולק אמריקאים, שהחלו לכתוב ולהופיע כך כבר בתחילת המאה ה-20. גם בהמשך פעלו לא מעט אמנים כאלה, אך הם מעולם לא זכו לפופולאריות גדולה. סנונית הרוק הראשונה שהייתה יוצרת וגם מבצעת היה באדי הולי - שכתב את שיריו בעצמו והפך לאגדה שנקטעה עקב מותו בתאונת מטוס. הביטלס הושפעו ממנו מאד והתעקשו להקליט את השירים שהם כתבו, בניגוד למקובל בתחילת שנות ה-60.

לזרם המרכזי של המוסיקה הפופולארית הגיעו סינגר סונגרייטרז בהמוניהם לקראת סוף שנות ה-60. הבולט בהם היה בוב דילן, מי שכונה לא פעם "קולו של הדור". הוא היה זמר מחאה בסגנון הפולק, שזכה להצלחה אדירה עם שיריו המלווים בגיטרה ומפוחית. מששינה את סגנונו לסגנון חשמלי שנקרא "פולק-רוק", הלכו רבים בעקבותיו. כך זכו אמנים רבים באותה תקופה להימנות עם גדולי הזמרים-יוצרים. ביניהם היו כוכבי פולק, קאונטרי ובלוז. שמות כמו ג'וני מיטשל, ואן מוריסון, ג'וני קאש, וילי נלסון, דונובן, קט סטיבנס, ג'ון דנבר, פול סיימון וקרול קינג הפכו בבת אחת למצליחים במיוחד, באמריקה ובעולם.

כמובן שזמרים יוצרים יש בכל ארץ בעולם. מרוסיה בה הם כונו "בארדים" ועד ישראל, בה רבים מהם מעטרים את פסגת הפופ והרוק הישראלי. למעשה, הזמרים היוצרים הם היום הרוב מבין המבצעים המצליחים, בעוד שהאמנים המבצעים בלבד הולכים ומתמעטים. הקהל, מסתבר, למד להתחבר לאמת הפנימית של היוצר שכתב ואז עומד מולו ומבצע את שיריו.


הנה דילן וכהן - שניים מגדולי הכותבים ושרים הללו (בעברית):

https://youtu.be/BZem7AUfUlA


עוד שתי אגדות - הזמרים היוצרים ג'וני מיטשל וג'וני קאש:

https://youtu.be/W1QO0jQ0PB0


ניל יאנג, זמר יוצר נערץ שמשנות ה-60 מוציא מחרוזת אינסופית של אלבומי מופת:

https://youtu.be/qTsMBBkghmg


המשורר הקנדי שהפך לסינגר-סונגרייטר אגדי - לאונרד כהן:

https://youtu.be/n_56ep729TE


דונובן הסקוטי שזכה לתהילה בשנות ה-60:

https://youtu.be/4ER0odSOKwY


ושיר של רוג'ר הודגסון זמר-יוצר שהוביל את להקת "סופרטרמפ":

https://youtu.be/tODaH_fGtMY

מוסיקת פופ

אלטון ג'ון
איך זכה להיט הענק של אלטון ג'ון לקליפ הכושל בהיסטוריה?



כיום אנו רגילים שהפקת וידאו קליפים עולה גם מיליוני דולרים וכוכבי ענק כמו אלטון ג'ון עושים קליפים יקרים להחריד, אבל בשנות ה-70 המצב היה מעט שונה.

הביטוי הכי ברור לזה הוא הקליפ הגרוע בתולדות הפופ. מדובר בשיר "Don't go breaking my heart", שיר שאלטון ג'ון הקליט בשנות ה-70 עם הזמרת קיקי די, כסוג של מחווה לדואטים של זמרי הנשמה האמריקאים של אותה תקופה.

צילום הוידאו קליפ היה מהחפוזים ביותר. במאי הקליפ היה באמצע צילומים של תכנית טלוויזיה מיוחדת לזמר רוד סטיוארט. אבל ברצונו לספק את אלטון ג'ון, מגה סטאר צעיר ומוכשר כמו שד, הוא פתח אולפן זנוח, ארגן אותו במהירות כך שייראה כמו אולפן הקלטות וצילם בטייק אחד את השיר כולו, ב-3 מצלמות והנחיה לזמרים להציג כאילו שהם מקליטים את השיר לפני המצלמות ולאלתר בין לבין...

ואז התחיל החירבוש הגדול בתולדות הקליפים הטלוויזיוניים, או מה שאפשר לקרוא לו "טל-ביזיון". אפיינו אותו עילגות, חוסר נסיון, חובבנות וטייק אחד בלבד, שהיה במקרה גם גרוע במיוחד. שוב ושוב פספסו הזמרים החביבים כניסות, את השורות של המילים וכדומה. השיא היה כשבמהלך הסולו ניסה אלטון ללמד את קיקי די לרקוד משהו לא ברור והכישלון היה מביך לחלוטין.

אבל זה היה, כאמור, טייק אחד ולטלוויזיה. מה שמדהים שלא זו בלבד שהשיר לא נפגע מהקליפ והיה ללהיט ענק בכל העולם. גם הקליפ המביך הפך, כדרכם של דברים מביכים בעידן המודרני, לסוג של קליפ פולחן ולנושא לדיונים מלומדים, פחות או יותר, בפורומים אינטרנטיים של חובבי פופ ויוצרי קליפים לדורותיהם. הלב, מסתבר, לא נשבר שם לאף אחד ובמיוחד לא למנהלי הכספים ולחשבון הבנק של האלטון והג'ון והקיקי והדי.


הנה הקליפ של "Don't go breaking my heart":

https://youtu.be/z0qW9P-uYfM
וידאו קליפ
מהו וידאו קליפ?



וידאו קליפ הוא סרטון שמציג שיר, לרוב שיר פופ. וידאו קליפים משמשים כיום לקידום המכירות של אלבומים ו"סינגלים" (שירים בודדים) לצורך מכירה בקניה והורדה מהרשת. בעבר הוקרנו הקליפים הללו בעיקר בטלוויזיה. כיום וידאו קליפים משודרים גם בטלוויזיה וגם מופצים באתרי אינטרנט פופולאריים כמו יוטיוב.

הוידאו-קליפים התפתחו בשנות ה-80 והתבססו על המונטאז' הקולנועי, כשהיה בהם חיבור של שוטים לא כרונולוגיים, לפי הקצב של השיר ועל בסיס הצד החזותי, אסוציאטיבי, גרפי ולא פעם כמעט אקראי. החשוב בהם הוא הרעיון ולאו דווקא הסיפור.

חלק מהווידאו קליפים הם כה איכותיים ומיוחדים שניתן להתייחס אליהם כיצירות אמנות של ממש. בקליפים מופיעים פעמים רבות שחקנים ורקדנים. לעיתים הקליפים הללו הם ממש סרטים קצרים, עם עלילה של ממש. פעמים אחרות יש בהם רעיונות חדשניים ויצירתיים שהופכים לפופולאריים בכל העולם.


הנה טריקים בצילום קליפים (מתורגם):

https://youtu.be/G025oxyWv0E


אחד הווידאו קליפים היפים בתולדות הז'אנר. יצרו וניה הימן וגל מוג'ה הישראלים:

https://youtu.be/BPNTC7uZYrI


וידאו קליפ של שיר רוק:

http://youtu.be/sBtaRcN9ZqM


יוני בלוך בקליפ של סדרת הטלוויזיה הפיג'מות (עברית):

https://youtu.be/sHfwZFzMclk


אחד הקליפים המיוחדים של השנים האחרונות:

http://youtu.be/dTAAsCNK7RA


וידאו קליפ אמנותי לבלדה יפה במיוחד:

http://youtu.be/jhdFe3evXpk


קליפ ישראלי מצוין:

https://youtu.be/Xz0I_O537mk


וקליפ יפה לשיר אקוסטי של הביטלס:

https://youtu.be/VJDJs9dumZI
הגל החדש
מה הייתה מוסיקת הגל החדש?



הגל החדש של המוסיקה (New wave music) היה סגנון של רוק אלקטרוני, שנולד בתחילת שנות ה-80 והפך כמעט מזוהה עם העשור הזה.

"גל חדש" הייתה מוסיקה שהמשיכה את סגנון הפאנק רוק, אך נטתה לכיוון ניסויי יותר, עם צליל מעט אלקטרוני וחדשני, מילים מתוחכמות יחסית, סגנון פחות בועט וחצוף מהפאנק והפקה מלוטשת יותר.

שנת 1981 סימנה את הזינוק להצלחה של סגנון "הגל החדש", בין השאר משום שהקליפים שלהם שודרו המון בתחנה הצעירה והמצליחה שזה עתה נוסדה, MTV. זו הייתה תחנה ששידרה רק וידאו קליפים והצד הויזואלי והאופנתי של אמני הגל החדש התאים לה מאד, בדרך להפוך לערוץ הטלוויזיה של הצעירים.

עם להקות כמו פט שופ בויז (Pet Shop Boys), דוראן דוראן (Duran Duran) ואמנים כמו אדם אנט (Adam Ant), הגל החדש פרח. בהמשך יצרפו אליו גם אמנים לא ממש קשורים, כמו להקת "פוליס". הוא יחזור גם בהמשך עם הרכבים כמו הסמית'ס (The Smiths), הקיור (The Cure) ודפש מוד (Depeche Mode) אבל בחצי השני של שנות השמונים הוא ילך וידעך, עד שייעלם.


מודרן אנגליש בעשור של הגל החדש:

https://youtu.be/LuN6gs0AJls


וגם:

https://youtu.be/E8hSLYqPyEU


יאזו ב-Don't go:

https://youtu.be/VML1u8KJjEo
We Are the World
איך איחד מלך הפופ את כולם לשיר אחד?



בשנות ה-80 היה לפופ רק מלך אחד. מדונה רק התפרסמה והפכה לכוכבת צעירה ומבטיחה. אלביס כבר מת מזמן והביטלס היו מפורקים מעל עשור. למלך הפופ קראו אז מייקל ג'קסון. הוא ימשיך במלכותו עד יום מותו ובקדנציה שלו קרה אחד הניסים של הפופ העולמי. קראו לנס הזה "אנו העולם" והוא היה שיר צדקה, שכל מי שראה עצמו זמר מצליח, התייצב כדי לשיר בו.

את מה שיהפוך ללהיט הגדול של שנת 1985, We are The World, כתבו ליונל ריצ'י ומייקל ג'קסון. הוא הוקלט על ידי כל האמנים שקיבלו מעין שם ללהקה, USA for Africa, והקדישו את ההכנסות לקורבנות הבצורת באתיופיה.

את ההשראה הם קיבלו מה"Band Aid", קבוצת אמנים בריטים ואירים שהקליטה שנה קודם את שיר הצדקה "האם הם יודעים שזהו חג המולד?" (Do They Know It's Christmas?) למטרות דומות.

יש בשיר We are The World לא מעט הישגים. מלך הפופ הצליח להביא לשם גאוני מוסיקה שהקשר ביניהם לבין הפופ שלו היה קלוש, אבל הכבוד שלהם לנושא היה גדול. התייצבו שם אפילו סטיבי וונדר, פול סיימון, ברוס ספרינגסטין ואחד, בוב דילן, דובר הדור הקודם ומי שכבר אז נחשב לאמן הפופ החשוב במאה ה-20.

"We are the World" הפך מיידית ללהיט והיה לאחת ההצלחות הגדולות בכל הזמנים. הוא עבר את 20 מיליון העותקים, במכירות בכל העולם.

אגב, 25 שנים לאחר מכן הוקלט ביצוע המחווה "We Are The World 25 For Haiti", שההכנסות ממנו הוקדשו לשיקום האיטי לאחר רעידת אדמה. השתתפו בו אמנים מובילים מדור היוטיוב, כמו ג'סטין ביבר ומיילי סיירוס, לצד אמנים מיתולוגיים כמו ברברה סטרייסנד, בונו ובריאן ווילסון מ"נערי החוף" ואמני היפ-הופ מובילים, בראשות קניה ווסט. את מייקל ג'קסון שילבו בפזמון הראשון בקטע מהקליפ המקורי.


הנה השיר "We are the World":

https://youtu.be/M9BNoNFKCBI


הביצוע מ-2010 לשיר, עם אמני המאה ה-21:

https://youtu.be/Glny4jSciVI


גם בארץ הטרנד תפס:

https://youtu.be/caKTyxB1amI


איווי
מהו כלי הנשיפה האלקטרוני אִיוִוי?



אִיוִוי (EWI), ראשי תיבות של Electronic Wind Instrument) הוא שמו של כלי נגינה אלקטרוני שנמנה על משפחת כלי הנשיפה.

הממציא האמריקאי נייל סטיינר (Nyle Steiner) הגה את הרעיון ואת המשך הפיתוח ביצעו ופיתחו המהנדסים של יצרנית ציוד המוסיקה האלקטרונית אקאי (AKAI) היפנית. יש לכלי שני מרכיבים - ממשק הנשיפה והסינתסייזר. כיום החלקים הללו משולבים במכשיר אחד, אחד מתחת לשני. בעבר היו שני המכשירים נפרדים וחוברו בכבל.

הכלי כולל מרכיב של נשיפה, שמעוצב עם אצבוע דומה לסקסופון. נגני כלי נשיפה אחרים, כמו חליל או קלרינט, יכולים גם הם לנגן עליו וניתן אף לשנות את האצבוע לשיטות אחרות.

בממשק הנשימה שולט לחץ האוויר בעוצמת הצליל, בעוד לחץ השפתיים שולט ברטט הצליל, באיטלקית ויבראטו. במקום שסתומים, כמו של סקסופון או קלרינט, ב-EWI הצלילים מופקים במקשי מגע, מה שמאפשר נגינה מהירה מאד. אגב, ניתן לשנות בקלות את האוקטבות באיווי, מה שמגדיל את המנעד שלו ל-8 אוקטבות - המנעד הרחב ביותר מכלי הנשיפה.

במרכיב הנשיפה יש ממיר פנימי שיוצר מכל צליל את הקוד הדיגיטלי, העובר אל הסינתסייזר. זה מרכיב משלים, שיוצר מהקודים הללו צלילים אלקטרוניים. מהסינטי מופקים כך צלילים אלקטרוניים שונים ומגוונים, בדיוק כמו שמפיק סינתסייזר בצורת מקלדת או מודול המחובר ב-MIDI לגיטרה.

חלק מדגמי ה-EWI מחוברים לסינתסייזר שלו, בעוד אחרים מקושרים בעזרת ממשק MIDI, לסינתסייזרים משוכללים של יצרנים רבים, מה שמגדיל את המגוון של הצלילים האפשריים.


הנה סרטון על ההיסטוריה של האיווי:

https://youtu.be/p2YhldxZIJs


שיר של הבי ג'יז:

https://youtu.be/sqHPTM5-C30


של סטיבי וונדר:

https://youtu.be/tv0GctfRuL4


WX11 - המתחרה שמייצרת חברת ימהה:

https://youtu.be/AH_w7AW7jPU


והאירופון של המתחרה, חברת רולנד, שיש בו אפשרות לנשיפה ויצירת צליל טבעי יותר:

https://youtu.be/AHlG_PwwvGY


כל הצלילים של האיווי:

https://youtu.be/GjaAj0eRlr4
מה השיר הגנוב של ג'ורג' האריסון?



זה לא מובן מאליו שהראשון מחברי הביטלס שהצליח להגיע לראשי המצעדים לאחר פירוק הלהקה היה דווקא הגיטריסט הצנוע ג'ורג' האריסון. מי שהיה במשך כל שנות קיומה של הביטלס החבר הפחות בולט בלהקה וזכה לכינוי "הביטל השקט", כתב אמנם שירים נפלאים, כמו "Something" ו"כשהגיטרה שלי מתייפחת ברכות", אבל לאורם הלוהט של שני הלפידים של לנון ומקרטני, הוא מעולם לא הצליח ממש לבלוט.

בטח לא כמו ב-1970, כששירו "אלי הטוב" (My Sweet Lord) נכנס למקום הראשון במצעד המכירות האמריקאי וזמן קצר אחר כך גם הפך גם לסינגל הנמכר ביותר בבריטניה. למעשה, האריסון היה חבר הביטלס הראשון שהצליח להנפיק להיט עולמי שהגיע לראשי המצעדים, מאז פירוק הלהקה.

אבל לא עבר זמן רב והוגשה נגד האריסון תביעה על הפרת זכויות יוצרים, בטענה שהשיר הלוהט שלו הועתק מלהיט הסיקסטיז "הוא כה טוב" (He's So Fine) של להקת "השיפונז" (The Chiffons).

המשפט היה קשה ויעיל והאריסון הפסיד בו. הוא הורשע על ידי השופט באשמה של "העתקה לא מודעת" מהשיר של השיפונז. במשך שנים רבות, עד שנות ה-90, התנהלה התביעה על גובה הפיצויים שהוא אמור היה לשלם לחברה שהוציאה את להיטם של "השיפונז". נראה היה שהסכום יהיה קשה מנשוא ועורכי הדין של הצד השני היו תובענים.

אבל אז צץ בראשו רעיון מבריק. האריסון שלח את מנהל עסקיו, אלן קליין, והלה קנה את החברה בשבילו. כך מצא עצמו האריסון הבעלים החוקי של זכויות היוצרים של שני השירים גם יחד - גם הלהיט הענק שהפך לשיר הכי מצליח בקריירת הסולו שלו וגם השיר ההוא, שהשתרבב לראשו באופן לא מודע לטענתו. כמובן שג'ורג' האריסון לא התעקש לגבות מעצמו פיצויים. במקום זה הוא פיטר את עורכי הדין כולם והדיונים המשפטיים הסתיימו באחת.

ואגב, זמן מה אחר כך האריסון הוציא את השיר "This Song", כסוג של גרסתו לאירועים. הוא מסביר בו ביובש, אפילו קצת בעקיצה, ש"בשיר הזה אין טריק, הוא בא מהתת מודע שלי".


הנה השיר "My Sweet Lord":

https://youtu.be/SP9wms6oEMo


השיר "He's So Fine" של להקת "השיפונז":

https://youtu.be/luI78vguvXs


סיפור הגניבה המוסיקלית המפורסמת בתולדות הפופ:

https://youtu.be/sYiEesMbe2I


והשיר "This Song" שהוציא האריסון על הסיפור כולו:

https://youtu.be/wyXvMMYpfKA
למה מת הכוכב הישראלי בצרפת מייק ברנט?



זה היה בבוקר יום ששי, בשנת 1975, כשמצאו את כוכב-העל הצרפתי-ישראלי מייק ברנט (Mike Brant) מת על המדרכה, ברחוב ארלנז'ה בפאריס. הוא היה בן 28 במותו. איש לא הבין כיצד אדם במעמדו מוותר על הכל וקופץ אל מותו. רבים מהמעריצים שלו סברו שהוא נרצח. העיתונים בצרפת התמלאו בהשערות ורעיונות. היו שחשדו במוסד הישראלי, אחרים חשדו בשייך סעודי מסתורי, אבל לאיש לא היה מושג מה קרה שם. האמת, חשוב לומר, מעולם לא התגלתה.

כמה חודשים לפני כן, בשנות השבעים של המאה הקודמת, היה מייק ברנט התגשמות החלום של כל צעיר או צעירים ישראליים ששואפים להתפרסם. הוא התחיל כמשה ברנד, ילד חיפאי מהעיר התחתית, בן להורים ניצולי שואה. הוא נולד במחנה מעצר לעולים בקפריסין, לשם הועברו הוריו מספינת המעפילים, על ידי הבריטים.

כבר בבית הספר התגלה משה כבעל קול ערב במיוחד. אחר-כך, כבחור צעיר הוא היה לזמר מצוין. הוא כיכב בבתי מלון ובמועדונים בעיר טהרן, בירת איראן. היה בו משהו מיוחד שחיכה להתפרץ...

ואכן, כשהוא רק הגיע לפאריס בירת צרפת, חסר פרוטה אבל עם חלום, הוא התגלה כמעט מיד. בהופעת טלוויזיה אחת הוא כבש את לבבות ההמונים. בלי לדעת צרפתית, הפך משה למייק ברנט ולכוכב ענק. היה לו כל מה שצריך. הוא היה זמר מוכשר ויפה עד כאב, אבל הכי חשוב - פרפורמר לא רגיל שההצלחה זינקה עליו מכל עבר. לא היה זמר ישראלי לפניו או אחריו, שהצליח כל כך בעולם. לא היה עוד מקרה כזה, של כוכב צרפתי שלא ידע מילה בצרפתית אבל כל צרפת ידעה את שמו ואת שיריו.

אבל בפנים הוא הלך ונסדק. מייק היה רגיש ושברירי. נראה שהוא לא עמד בלחצים שיצרה ההצלחה ומצבו הנפשי היה בקריסה מוחלטת. איש לא הכין אותו להצלחה כה גדולה והוא לא עמד בכמויות המעריצים, לחצי ההופעות והכסף הרב שלפתע התגלגל משיריו ואליו. משה ברנד הפך לקרבן של כישרונו והצלחתו המדהימים של הכוכב מייק ברנט. וכך, למרות שהוא הכריז בראיונות שהוא מתחרט על ניסיון קודם כושל שלו להתאבד, הגיע המוות הטרגי שלו והפתיע את כולם. יהי זכרו ברוך!


כך זוכרים את מייק ברנט עד היום (עברית):

https://youtu.be/ue4popq6QMs


ובהופעה בטלוויזיה הצרפתית:

https://youtu.be/5pNDd_Dbfu4


עם הזמרת היווניה ננה מושקורי:

https://youtu.be/RCaMvoBYQyM


הוא שר גם בספרדית:

https://youtu.be/OGwQPtgc72c


געגועי המעריצים שלו (עברית):

https://youtu.be/Hfn5M2rjhSY


סרט שנעשה על הקריירה של מייק ברנט וסופה הטרגי (עברית):

http://youtu.be/hPGn5H1eMfw


ראיון עם אחיו, שמספר על מייק הפרטי והזמר (עברית):

https://youtu.be/7Yk7igmCYh0?t=50s&end=5m29s


ותכנית טלוויזיה בעברית שמוקדשת לו (עברית):

https://youtu.be/wMwCK1Ta9PI?long=yes
למה שימשו תקליטוני ה-45 או הסינגלים?



בשנים האחרונות חזר הסינגל להיות פופולרי. מה שנקרא פעם "תקליטון" הוא היום פשוט שיר. כי בעידן הסטרימינג האמן מעלה שירים והעוקבים שלו נחשפים אליהם ומוסיפים אותם למועדפים של עצמם ולפלייליסטים, רשימות הנגינה שלהם.

בעבר היה הסינגל תקליטון עגול, עשוי ויניל, עם שני שירים. בצד א' היה הלהיט, אותו שיר ששוגר כדי למכור את התקליטון בהמוניו. צד ב' כלל שיר פחות מצליח, אם כי לא פעם הוא היה הפנינה האמיתית.

התקליטון, שהומצא בשנת 1949, נוגן בפטיפון של אותם ימים, במהירות של 45 סיבובים לדקה, בניגוד לו, נוגן התקליט הגדול, מה שנקרא פעם "אריך נגן" (Long Play או בקיצור LP) ושנכללו בו שירים רבים, במהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה. התקליט הארוך היה גם יקר פי כמה מהתקליטון.

בזכות מחירו הנמוך, בשנותיו הגדולות היה התקליטון דרך נהדרת של בני הנוער לבנות להם אוסף מוזיקלי של שירים שהם אוהבים, במחיר סביר ולא פעם מדמי הכיס שלהם. התקליטונים גם היו צבעוניים ואופניים מאוד והתאימו בכך לדור הצעיר.

לכל ז'אנר, כלומר לכל סגנון מוסיקלי, היה צבע משלו. תקליטוני הפופ היו בצבע שחור, קאנטרי בצבע ירוק, אדום למוזיקה קלאסית, צהוב לילדים, אדום היה למוסיקה של שחורים (כן, הגזענות באמריקה חגגה אז) וכחול עם תווית כחולה היה הצבע של מוסיקה אינסטרומנטלית, כלומר מוסיקה כלית, שאין בה שירה.

גם האמנים נהנו מהתקליטונים הללו, כי הם יכולים היו בעזרתם לחקור את השוק. התקליטון אפשר לאמנים והלהקות לשגר שירים לשוק, לבחון כיצד הם מתקבלים והאם הם הופכים ללהיטים. בהמשך, בהתאם להצלחתם ועל בסיס ההכנסות ממנה, הם המשיכו לשגר עוד תקליטונים, עם שירים נוספים לשוק, עשו מה שקוראים היום "בילד-אפ" ולבסוף שחררו אלבום שלם הכולל את כל השירים הללו ומצליח במכירות גם הוא.


הנה סיפורם של תקליטוני ה-45:

https://youtu.be/bsrYwNAgvh8


תולדות הסינגל:

https://youtu.be/5ji0SgbERmE


שיר בצורת סינגל:

https://youtu.be/dmcXpGnBuLE


כך מקליטים היום שיר בבית:

https://youtu.be/fR3o6-KXXGc?t=1m29s
מה הדימוי הנפלא של אבוני אנד אייבורי?


השיר "אבוני אנד אייבורי" (Ebony and ivory) מדבר על הרמוניה בין גזעית. קלידי הפסנתר הם מטפורה יפה, כשהקלידים השחורים, מיוצגים במילה "אבוני" והלבנים ב"אייבורי".

פירוש השמות הם בעברית הָבְנֶה ושנהב, שני סוגי עץ. הראשון הוא עץ טרופי שחור והשנהב, חומר שמופק מניבי בעלי חיים כמו פילים, הוא לבן. שניהם ביחד כמו צבעיהם של קלידי הפסנתר.

השיר עוסק בהרמוניה בין-גזעית. סטיבי וונדר ופול מקרטני שרים על כך שאנשים מכל הגזעים והלאומים בעולם יכולים לחיות בהרמוניה, תרתי משמע, כלומר ביחד וללא הבדלים. הטענה היפה בשיר היא שנגינה רק על הלבנים או רק על השחורים היא אפשרית, אך מוגבלת. כדי ליצור מוסיקה מעולה, כדאי לחבר ביניהם.

כך שאבוני אנד אייבורי הם לא רק החומרים שמהם בנויים הקלידים בפסנתר. קלידי הפסנתר נבחרו כמטפורה. הקלידים השחורים מייצגים את השחורים, האפרו-אמריקאים באמריקה, או אנשים ממוצא אפריקאי בעולם הכללי, בעוד הלבנים הם הלבנים של העולם.

אז עכשיו מובן יותר הרעיון ב:
Ebony and ivory live together in perfect harmony, Side by side on my piano keyboard – oh Lord, Why don't we?

או בעברית:
הָבְנֶה ושנהב חיים ביחד בהרמוניה מושלמת
זה לצד זה על מקלדת הפסנתר שלי
הו אלוהים, למה אנו לא?


הנה השיר אבוני אנד אייבורי:

https://youtu.be/TZtiJN6yiik


תולדות וזכרונות מיצירתו:

https://youtu.be/T8i4BXqEHGQ


אבוני אנד אייבורי בהופעה בבית הלבן:

https://youtu.be/PSvnIwg0lEA
מה עושה תוכנת ריזון?



תוכנת ריזון (Reason) היא תוכנה שמדמה אולפן אלקטרוני שלם של מוסיקה, בתוכנה בלבד. התוכנה הזו מוגדרת כתוכנת "All in one", מה שאומר שהיא מכילה את כל הציוד והכלים שמרכיבים אולפן ליצירת מוזיקה אלקטרונית, אבל המדהים הוא שאין בה אף מכשיר ואפילו אחד. כולה מבוססת תוכנה.

כיצד זה קורה?

הסוד הוא בכך שכל הכלים ב-Reason הם כלים וירטואליים, כלומר כלים שפועלים בתוכנה בלבד. יש בה תוכנה שמדמה הפקת צליל בסינטיסייזרים ובדוגמים (סמפלרים), מכשירים שמנגנים צלילים שנדגמו מהמציאות והפכו לסאונדים ומנוגנים, ממש כאילו היו כלים אמיתיים. תוכנות אחרות משמשות לאפקטים, להקלטה, להלחנה בתבניות, להמרות צלילים וכך הלאה.

היא אפילו נראית בגרפיקה שלה, כמו אולפן של ממש. כשלוחצים על כפתור Tab התוכנה "פותחת" את הארון הווירטואלי שלה ומראה את כל החיבורים, או בשפת המוסיקאים האלקטרוניים "החיווטים", שבין המכשירים. כך ניתן להבין כיצד לתפעל אולפן אמיתי במציאות, מבחינת שרשרת הסאונד.


הנה תוכנת ריזון:

https://youtu.be/mPH0sxq9wu0


אפשר לייצר איתה מוסיקה מקצועית בקלות:

https://youtu.be/JZp4ihGyrpM


מדריך למתחילים לעבוד עם ריזון:

https://youtu.be/FWYWmFbyGuY


כך דוגמים בריזון צלילים בזמן אמת:

https://youtu.be/TidO_m4n364


ומדריך מסודר לדגימה בתוכנה:

https://youtu.be/JZp4ihGyrpM
מה היה ריקוד השייק?



ריקוד השייק (Shake) היה פופולרי ואופנתי מאד באמצע שנות ה-60. זה היה ריקוד משונה, לעומת כל הריקודים שקדמו לו, מכיוון שלא היו לו תנועות מוגדרות, או צעדים מקובלים. להיפך, הוא היה ריקוד חופשי לגמרי, שהתבסס על טלטול או הרעדה של הראש והגפיים.

השייק נולד כנראה לצלילי מוסיקת הרית'ם אנד בלוז של צ'אק ברי ודי מהר הוא החליף את הטוויסט, בתור הריקוד ה"לוהט" של התקופה. הוא היה ריקוד אישי, אינדיווידואליסטי, בלי "פרטנר", שותף או בן זוג לריקוד. זה היה ריקוד שלדור ההורים נראה פראי וחסר הגיון, אבל עבור הצעירים הוא סימל תקופה החדשה, עידן שהביא את הרוק, הביטלס, החופש והמרד. בלי שום צעדים, בראש רועד, רגליים רועדות וזרועות מתנועעות באופן שרירותי - כך רקדו צעירי שנות השישים, בהתלהבות ובקצב תוסס.

מריקוד השייק של הסיקסטיז יוולדו סגנון הדיסקו של שנות ה-70 ואפילו הדאנס של סוף המאה ה-20.


הנה ריקוד השייק:

https://youtu.be/LD3NdJF2NqM


השייק בפרסומת לפלאש החדשני שנמכר למצלמות התקופה:

https://youtu.be/11Mpj2CwsOw


ואוסף התנועות היצירתיות שנוצר תוך כמה שנים:

https://youtu.be/YiTn4Vv7Qmk


להקת Shocking Blue ההולנדית בלהיט Venus:

https://youtu.be/U2DBcbZc3ck
איך החלו הביטלס לעבוד עם ג'ורג' מרטין?



ג'ורג' מרטין (George Martin) ידוע כמי שקיבל את הביטלס לאודישן בחברת התקליטים EMI והחתים אותם על חוזה הקלטות בחברה. אבל לא כולם יודעים שהאיש הוא אחד האחראים העיקריים לכך שארבעה המוסיקאים הללו מליברפול, הפכו למלכי המוסיקה הפופולרית ולקלאסיקה בפני עצמם.

ראשית, מרטין אחראי לכך שהם החליפו את המתופף המקורי שלהם, פיט בסט, שהאגדה מספרת שהוא, ג'ורג' מרטין, דרש שיוחלף. האמת היא כנראה מעט שונה, הוא הציע להחליפו בהקלטות ולאו דווקא בהופעות. אפילו מרטין לא ידע אז שהביטלס צפויים להצלחה כה מסחררת ורק העובדה שהם הבינו שעליהם לזרוק את בסט לחלוטין מהלהקה, הביאה לכך שהם הזמינו את רינגו סטאר, מה שסגר את ה"קאסטינג" הטוב בהיסטוריה של הרוק, ללהקת רוק מעולה. ברור היום שזו הייתה אחת ההחלטות החכמות שקיבלה הלהקה ולא מעט בזכותה היא הפכה ללהקה המצליחה והטובה שהם.

עוד תרומה של ג'ורג' מרטין ללהקה קשורה בכך שהוא מעולם לא התווכח עם רצונם להקליט רק שירים שהם כתבו. ההחלטה הזו שלהם הייתה פורצת דרך והאיש הכל כך מנוסה הזה והמקושר כל כך, יכול היה בקלות ללחוץ ולהביא לשינוי, אבל הוא הבין את הכישרון והאנשים שעמדו מולו וקיבל את זה, כאילו הם המנוסים והמקצועיים והוא הלומד. זה היה כמובן ההיפך - הם היו חבורה פוחזת ורעשנית מליברפול והוא מהמפיקים המנוסים באנגליה של אותם ימים.

בהמשך הוא הפך לדמות חשובה במיוחד בעיצוב הצליל והגאונות של הביטלס. למעשה, אם בוחנים את התוספות שידע לתת להם, בעיבוד, בהפקה המוסיקלית, בסאונד ובהמצאות המוסיקליות המהממות שהוסיף לשיריהם, כמעט בלתי נמנע מלקבוע שמרטין היה הגאון הנוסף בלהקה שגם ככה הכילה כמות בלתי סבירה של גאונים.

מתוספות המיתרים בשירים כמו Yesterday ואלינור ריגבי ועד הפסיכדליה בשירי סרג'נט פפר ו"אבי רוד", מרטין עתיד להפוך לכוח משמעותי בלהקה, מבלי שהיה חבר בה. כל כך הרבה שירים הוא הפך לקלאסיקות, בזכות הידע העצום והכישרון, אבל לפני הכל בזכות היכולת שלו להכיל את הלהקה המצוינת הזו ואת חבריה, אחד לאחד, ולמזג אותם עם רעיונותיו ולהפוך את החומר שלהם לשירים מושלמים ומופקים כהלכה.


הנה ג'ורג' מרטין מספר על ההיכרות עם הביטלס:

https://youtu.be/jQvHePwCXig


והסיפור המלא של ג'ורג' מרטין:

https://youtu.be/WscjZkIYjr8?long=yes
מה זה שם במה ולמה הוא טוב?



אמנים רבים בוחרים להם שם במה (Stage name). מדובר בשם בדוי וזה קורה אם הם מחפשים שם קליט, ייחודי יותר משמם האמיתי, שם מעניין או כזה שיהיה אפילו מסתורי. לעתים שם כזה נחוץ להם כדי שיחביא דברים בעברם, או את זהותם האמיתית, למשל במקרה של אמנים ש"אמנותם" מביישת את משפחתם.

יש מקרים שבהם אמנים בוחרים שם בדוי, בשל רדיפה פוליטית. כזה הוא המקרה של "ציד המכשפות" שערך הסנטור ג'וזף מקארתי בשנות ה-50 בארצות הברית. הפוליטיקאי שרדף אנשים ולא מעט אנשי קולנוע, בהם חשד כקומוניסטים המאיימים על ארה"ב, גרם לכך שרבים מהבמאים והתסריטאים בהוליווד בחרו להם שם בדוי, שיאפשר להפיץ את סרטיהם, על אף החרם שהחרים אותם.

הוליווד היא כנראה יצרנים של שמות במה כאלה גם מסיבות של סכסוכים עסקיים. לא מעט במאי קולנוע שם יצרו במהלך השנים סרטים שעליהם חתמו בשם הבמה הזהה לכולם אלן סמית'י. זה היה סוד ששמרו עליו כולם, אך בשלב מסוים הוא התגלה לציבור הרחב ומאז האיגוד שלהם לא מרשה להם להשתמש בשם הגנרי הזה.


#רוצים דוגמאות לכוכבים גדולים ששמותיהם הם שמות במה?
דניס לויד הוא בחור ישראלי בשם ניר טיבור שהפך כוכב עולמי עם שם שבחר בחיפוש בגוגל.

ליידי גאגא הוא שם הבמה של בחורה בשם סטפני ג'ואן אנג'לינה ג'רמנוטה.

בוב דילן הוא שמו של בחור יהודי בשם רוברט צימרמן.

אלטון ג'ון הוא השם שבחר לעצמו רג'ינלד קנת דווייט.

ניקולס קייג' הוא ניקולס קופולה אבל לא רצה להתפרסם בצילו של דודו הבמאי הידוע פרנסיס פורד קופולה.

ענק ההיפ הופ אמינם הוא בעצם מרשל מת'רס ו"סקרילקס" הוא סוני-ג'ון מור.

בונו, הסולן המיתולוגי של להקת U2 הוא בעצם פול יוסון.

הקולנוען הנודע וודי אלן הוא בעצם אלן קניגסברג.

שמו של צ'ארלי שין הוא קַרְלוֹס אְרְוִּין אֵסְטֵבֵז.

וכמובן... מרילין מונרו הוא שמה האמיתי של בחורה פשוטה בשם נורמה ג'יין.


הנה ניר טיבור, אמן ישראלי שבחר את השם דניס לויד והצליח בגדול (עברית):

https://youtu.be/ZORHlFBBWYw


עוד מסיפור התגובות לשם שבחר והתחושה החייזרית של מי שנוסע בכל העולם ושואל בשביל מה (עברית):

https://youtu.be/hJ34xnEVkOE


שם הבמה הכי מפורסם בהיסטוריה הוא של מרילין מונרו ששמה המקורי הוא נורמה ג'יין וכך כתב לה אלטון ג'ון את "נר ברוח":

https://youtu.be/VHIMT6lmH-o


ומרשל מת'רס, בשבילכם גאון ההיפ הופ אמינם, הוא ראפר ששם הבמה שלו מרגש כי הוא מזכיר ממתק:

https://youtu.be/D4hAVemuQXY


מהו סיפורו העצוב של מרווין גיי האגדי?



הוא היה מוסיקאי סול מדהים שנרצח בירייה על ידי אביו, יום לפני יום ההולדת שלו, בגיל 45. זה היה לאחר שהתערב בוויכוח בין הוריו וניסה לפתור אותו. איזה בזבוז של חיים, אתם תגידו ודאי. אנחנו נאמר גם: איזה הפסד לעולם המוסיקה ולתרבות האפרו-אמריקאית והעולמית כולה.

מרווין גיי (Marvin Gaye) היה סינגר סונגרייטר, זמר יוצר ומוסיקאי, ממוסיקאי הפופ הבולטים בעולם בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים. גיי, שהיה גם מפיק מוסיקלי מוכשר במיוחד, הצליח ליצור כמה מהתקליטים הטובים בסגנון שלו וחלקם אף פורצי דרך של ממש. קשה לחשוב על זמר נשמה (Soul) מרתק ומוכשר ממנו. אולי סטיבי וונדר, אבל זהו.

ב-1960, לאחר שהחל את הקריירה שלו כזמר בלהקות "דו-וופ" שונות, כולל "The Marquees", בה זימר עם בוֹ דידלי, החתימה אותו חברת התקליטים "מוטאון". במהירות שיא הוא הפך לאחד הזמרים המצליחים שלה. הוא ביצע להיטי ריתם נ' בלוז ונשמה מצוינים והיה חלק מהזינוק של הסול למרכז המיינסטרים של הפופ העולמי.

נשמה של זמר. אבל גיי לא הסתפק בתואר "זמר מצליח", בעל קול קטיפה ומראה מצודד. הוא רצה יותר. הרבה יותר. הוא החל להיאבק בנוהג של חברות התקליטים להפריד בין כותבי השירים והמבצעים שלהם, שלא לדבר על ההפקה המוסיקלית שבוצעה תמיד בידי אנשים נוספים. השיטה הצליחה להנפיק להיטי ענק ובכמויות - הכותבים כתבו והלחינו, הזמרים זימרו והמפיקים הפיקו. אבל האמן שבו, ממש כמו סטיבי וונדר הגדול שעשה מלחמה דומה, רצה ליצור ולבצע את שיריו ואף להפיק אותם. צריך להזכיר שבאותה תקופה סינגר-סונגרייטרים הפכו לאגדות מהלכות. דמויות כמו בוב דילן והביטלס הפכו לקולו של הדור החדש והעבירו את עולם הפופ והרוק בשנות ה-60 לכיוון של זמרים-יוצרים. זה היה הטרנד הבלתי הפיך והכיוון שאליו הלכה מוסיקת הפופ.

לא אצל אמני סול שחורים. שם נשמרת ההפרדה בשלב ההוא. אבל מרווין גיי לא ויתר ולבסוף ניצח במאבק. הוא הוציא ב"מוטאון" את אלבום הקונספט הנפלא ופורץ הדרך "What's Going On". זה לא היה רק תקליט עם שירים, שהוא כתב והלחין וביצע, אלא גם אלבום קונספט, שבו העביר גיי מסרים חברתיים, אקולוגיים וסביבתיים, דברים שהיה לו לומר. במקום לעשות עוד אוסף להיטים נמכר, מרווין רצה לומר דברים שחשובים לו.

מה אתם חושבים שקרה? - הניצחון היה ענק. האלבום נמכר היטב והפך לקונצנזוס גם בקרב המבקרים. לא זו בלבד שהוא נחשב לטוב ביותר בקריירה שלו, התקליט הזה נחשב לאחד האלבומים החשובים והטובים במוסיקת הנשמה בכלל. מגזין ה"רולינג סטון" דירג אותו בשנת 2003 במקום ה-6 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים". לפעמים אלוהים שותל אלבומים גדולים אצל זמרים טובים שרוצים יותר...

אז עכשיו שנות ה-70 ומרווין גיי, מי שנזרק מהצבא לאחר שסירב למלא פקודה, הפך לאיש שיש לו מה לומר והוא אומר. האם אמריקה יכולה הייתה לרשום לעצמה שבוב דילן השחור הולך ומתגלה כאן? האם תהיה לו הזדמנות לגדול עד כדי כך?

לא. בשנות ה-80, בשיא הצלחתו, מרווין גיי מסיים סיבוב הופעות, נכנס לדיכאון ועובר לגור עם הוריו. הריבים עם עצמו הפכו לריבים עם אביו. היו שם ניסיונות אובדניים, היה כאב גדול, נשמה פצועה ובטח גם סמים או אלכוהול או שניהם. אבל איש לא שיער אז עד כמה זה ייגמר בדם. גיי אמנם סיפר על חששותיו. חברו, הזמר ריצ'רד הקטן, עתיד לספר שבשנים האחרונות לחייו הייתה למרווין תחושה מוקדמת שהוא עתיד להירצח.

זה בדיוק מה שקרה. איך קופדו בידי אביו מולידו, חייו של האיש שהיה כוכב ענק, מוסיקאי גדול, משפיע כל כך עד שהיום מסמפלים ומשלבים את הקול והמקצבים שלו בעשרות להיטי היפ הופ ענקיים? איך מתאדה לפתע מי שהיה חלוץ חברתי ומנהיג מוסיקלי שחור וגאה בכך, איש בעל רצון והצלחה בשינוי מעמד הזמרים אל מול חברות התקליטים? - איזה בזבוז!


הנה סיפורו של מרווין גיי:

https://youtu.be/V6gYcdQSIG4


תקציר חייו:

https://youtu.be/7VAk4JLUsOQ


הכישרון הגדול של מוטאון, מרווין גיי:

https://youtu.be/XUkDALig0aI


אין הר גבוה מזה:

https://youtu.be/IC5PL0XImjw


מה שקורה או What's Going On:

https://youtu.be/ppvBWIzvPvU


Heard It Through The Grapevine:

https://youtu.be/Y7dGdrP3pms


בטלוויזיה:

https://youtu.be/rjlSiASsUIs


השיר "איש השוקולד" שנכתב לזכר גיי, על ידי אלונה קמחי, לאלבומו הראשון של יזהר אשדות:

https://youtu.be/sCKQV9UlQpc
מהו "קאבר" או גרסת כיסוי?



גרסת כיסוי, או "קאבר" (Cover) היא חידוש של שיר שהתפרסם בעבר על ידי אחרים. במילים אחרות, גרסת הכיסוי היא הקלטה מחודשת של ​​השיר, שהוקלט בעבר על ידי מבצע אחר.

קאבר אפשר לבצע בסגנון דומה למקור או בשינויים משמעותיים. אם האמן עצמו הוא שמחדש את השיר שלו, אך משנה סגנון או דרך ביצוע, זהו קאבר. אך ברוב המקרים המושג ניתן לשיר שבוצע בידי אמן אחר. לרוב תוך שינויים לעומת הביצוע המקורי.

למטה יש השוואה של ביצועים שונים לאותו השיר בדיוק. כך נשמעים קאברים שונים.

מקור המושג גרסת כיסוי הוא מאנגלית: Cover version. לרוב קוראים לו בעברית פשוט "קאבר".


הנה השיר "הללויה" של לאונרד כהן:

http://youtu.be/YrLk4vdY28Q


הקאבר הכי מפורסם לאותו שיר, בביצוע ג'ף באקלי:

http://youtu.be/y8AWFf7EAc4


ביצוע נוסף של קיי די לאנג ל"הללויה":

http://youtu.be/P_NpxTWbovE


ג'ורדן ג'נסן בת ה-11 שביצעה את השיר בגירסת כיסוי משלה:

http://youtu.be/7AWu-ySPEm0


להקת "הטנורים מקנדה" עם הזמרת סלין דיון בקאבר לשיר:

http://youtu.be/zDQyvLtAaQM?t=1m5s


קאבר לשיר של הביטלס מאת צמד נשי "תאומות המונה ליזה":

https://youtu.be/Bs79I7d1Jfc


קאבר כזה עוד לא שמעתם - בליווי חפצים מהבית:

https://youtu.be/Svg_fIoHij8


והנה להיטי ענק שלא ידעתם שהם קאברים:

https://youtu.be/O9G6mVo_AbQ?long=yes
איך הפך הדיסקו לסמל של הסוונטיז?



דיסקו (Disco) הוא סגנון מוסיקלי שפרח וזכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך שנות ה-70. הדיסקו היה מהסגנונות שבלטו במוסיקת הריקודים וברדיו של אותה תקופה. הוא התפתח מסגנונות מוסיקליים שהצליחו בעשור שלפניו, כמו פאנק (Funk), ריתם נ' בלוז (R&B) ונשמה (Soul).

אם במשך עשור שלם היה הדיסקו סגנון המוסיקה המצליח ביותר בעולם ועם הזמן אימץ יותר ויותר מרכיבים של מוסיקת פופ, בתחילת שנות ה-80 הלך הדיסקו ונמוג, אם כי לא נעלם לגמרי. מוסיקת הדאנס ספחה לתוכה מאפיינים שונים שלו ומיקסים רבים שנוגנו בהצלחה רבה במועדוני ולהיטי דאנס, האוז, טכנו והיפ הופ, כללה סימפולים ומרכיבים מעידן הדיסקו. באופן זה הוא זכה לתחייה קטנה בשנות ה-90, אבל זה היה יותר תופעת רטרו מאשר תחייה אמיתית.

אמנם הדיסקו היה ז'אנר של מפיקים וכותבים, יותר מאשר של זמרים-כוכבים, אבל בכל זאת בלטו בו כוכבים ושמות מסוימים, שגם נעלמו כשהסגנון ירד. הבולטים ביניהם היו אמנים כמו דונה סאמר, גלוריה גיינור ובארי ווייט, בצד להקות דיסקו מצליחות כמו "חמישיית הג'קסונים" (עם הסולן ילד מייקל ג'קסון), "אנשי הכפר", "בוני אם" ו"קיי סי והסאנשיין בנד".

גם אמני רוק ופופ רבים שלא היו מהתחום, נסחפו בשנות ה-70 למוסיקת הדיסקו ויצרו שירים במקצב האופייני והפופולארי. ביניהם היו להקות מוכרות כמו הבי-ג'יז (Bee Gees), בלונדי, להקת אבבא השוודית ואפילו הרולינג סטונס האגדיים. היו גם אמנים מוערכים כמו אלטון ג'ון שהצטרפו לחגיגה המסחרית והמוסיקלית החזקה ביותר של הסוונטיז ועשו חיל והרבה כסף.

מקור השם "דיסקו" הוא מהמילה הצרפתית "דיסקוטק", שם של מועדון לילה לריקודים שהמוסיקה לריקודים בו הושמעה מתקליטים. הדיסקוטק הראשון היה La Discothèque שנמצא בפאריס וממנו נולד המושג ובעקבותיו הסגנון המוסיקלי דיסקו.


הנה להיט הדיסקו של גלוריה גיינור:

http://youtu.be/-67I3Aqaj7Y


אותו שיר עשור לפני כן בתור שיר נשמה:

http://youtu.be/c56Sj7kMbLk


הדיסקו החל להיוולד כבר בסוף שנות ה-60:

http://youtu.be/xxrVjBKPSHw


ההופעה הסוחפת של "מלכת הדיסקו" דונה סאמר:

http://youtu.be/wPlV2dzXWCw


להקת הרוק הבריטית בלונדי הצטרפה גם היא לדיסקו:

http://youtu.be/WGU_4-5RaxU


להקת הפופ המצליחה בעולם, להקת אבבא השוודית, הפכה בעצמה לספקית להיטי דיסקו בכמויות:

http://youtu.be/xFrGuyw1V8s


סרט הדיסקו "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") בכיכובו של ג'ון טרבולטה, כלל להיטי דיסקו רבים של להקת הבי-ג'יז והדגים ריקודי דיסקו ברמה גבוהה:

https://youtu.be/FCF6xqG2N7k


להיטי דיסקו מגוונים משנות ה-70:

http://youtu.be/JlzlNpttvVM


"אני מרגישה אהבה" - הלהיט שסימן את המעבר מדיסקו לדאנס אלקטרוני:

https://youtu.be/o3epEnJAyu4?long=yes


וסרט תיעודי על הדיסקו:

https://youtu.be/4zQpMnU6N4o?long=yes
מה לימד ניסים סרוסי את החברה הישראלית?



פעם ילדים, הרבה לפני שהמוסיקה המזרחית הפכה כל כך פופולרית במדינה, התייחסו אליה כמוסיקה נחותה. מוסיקה מזרחית, שהיום נקראת מוסיקה ים-תיכונית, כמעט ולא הושמעה בכלי התקשורת וזמרים ממוצא מזרחי זכו לזלזול מצד רבים מהשדרנים.

באותה תקופה, בשנות השבעים של המאה הקודמת, הצליח זמר צעיר לשבות את לב ההמונים. קראו לו ניסים סרוסי והוא שר בלדות נוגעות ללב שכתב והלחין. שיריו לא היו מתוחכמים אבל היו מוצלחים לפי כל קנה מידה של שירי פופ בעולם. תקליט הבכורה שלו הפך להצלחה גדולה והוא הפך לאליל נוער. הוא לא הופתע כשהוזמן אז לראיון בכורה בערוץ הטלוויזיה היחידי במדינת ישראל.

המראיין הנודע שישב שם היה בעצמו מי שכתב כמה שירים בעברו. הוא התקשה להסתיר את סלידתו מאליל הזמר שהוא עצמו לא הכיר ודומה שכל המדינה העריצה. במהלך ראיון קצר ומתנשא הוא זיכה אותו ביחס מזלזל ורצוף ביטויים פוגעניים, זלזול במוסיקה שלו, בהופעתו החיצונית ("אתה לא ממש אפולו") ובמילות שיריו שהוצגו באופן מגוחך. במילותיו שלו, כפי שכתב הוא בעצמו שנים אחר-כך: "הבעת פני לא הסתירה את דעתי, כי השיר ("אמא") פגום מכל בחינה ובעיקר מבחינה לשונית." או כמו שאמר במקום אחר "לא אסתיר את דעתי: השיר הזה איום מכל בחינה, ובעיקר מבחינה טקסטואלית: מתקתק, שגוי לשונית ומחורז שלא כיאות."

היום היה איש הטלוויזיה הפוגעני מודח מתפקידו על ניהול ראיון שחצני ומעליב שכזה, אבל הזמנים היו אחרים - סרוסי הושפל לעיני כל האומה ולא יכול היה להגיב. נימוס כלפי האחר, לפחות האחר המזרחי, לא נכלל אז כנראה בקוד ההתנהגות ההכרחי בטלוויזיה הישראלית. הארץ סערה והפרשה הפכה לעוד גורם תסכול וזעם מצד בני עדות המזרח, כלפי האליטה האשכנזית בישראל. זמן קצר אחר כך ולכאורה בלי קשר לראיון ההוא, החליט סרוסי לעבור לצרפת וזכה שם להצלחה לא קטנה.

עם השנים היו שיריו של ניסים סרוסי לזיכרון רחוק ומתוק לרבים ולתמרור אזהרה לאחרים, כנגד התנשאות ואף גזענות. חלקם הפך למוערך ואהוד על רבים מבניהם ונכדיהם של בני אותה אליטה שלטת, שראתה במוסיקה המזרחית מוסיקה לא ראויה.

היום ניתן לומר שדווקא המנחה, איש מבוגר ולא מעודכן כבר אז, ניתח בצורה כושלת את הטקסט של סרוסי. מסן רמו ועד הפופ האמריקאי, שירים מתקתקים היו אז הדבר הכי חם בעולם הפופ. בעולם של בוב דילן גם החריזה איבדה אז מזוהרה והמגמה הזו תלך ותגבר עוד יותר בשנים שאחרי הראיון ההוא - שלא כבעבר, החרוז כבר לא היה אז מלך הפזמון. וכן, שגיאות לשוניות הפכו דבר נפוץ אז לא רק אצל זמרי וכותבי המוסיקה הים-תיכונית אלא גם אצל להקות רוק וזמרי אמצע-הדרך המצליחים "מהצד השני". אפילו אייקונים כמו אריק איינשטיין פספסו לעיתים. כשאל אריק איינשטיין, אגב, נטפל אותו מראיין בביקורת קטלנית שכתב לעיתון, הביקורת שלו זכתה בתגובה מוחצת מצד איינשטיין - שיר שהכיל חריזה "לא תקנית" אבל היה חד כתער ונקרא "עיתונאי קטן שלי"...

והמנחה ההוא? - עד היום הוא ממשיך ליפול בלשונו מזמן לזמן. אחת לתקופה הוא מנפיק התבטאויות דומות ומכוערות באותו בסגנון. אבל השיירה, המזרחית לפחות, ממשיכה לזמר ולנוע. כיום המוסיקה הים-תיכונית השלימה סוג של מהפכה והיא מצליחה וחזקה כפי שלא הייתה מעולם בישראל. בימינו נדמה שדווקא העולם הפטרוני והמלא בעצמו שייצג המנחה ההוא, נמצא במגננה.

אנו נסכם ונאמר שצניעות ודרך ארץ הן תכונות ראויות בכל מצב - גם כשאתה שולט ולא פחות וודאי כשאתה למטה. נסה למצוא את הטוב בכל דבר ולא את הגרוע ואם נחוצה ביקורת - אז ביקורת בונה, שמושמעת בנועם לא רק שתתקבל יפה יותר - לא פעם אף תתקבל בתודה.


הנה להיטו הגדול של סרוסי "איני יכול":

https://youtu.be/ao0SLHI6yks


השיר "אמא", שמילותיו נקטלו באותו ראיון על ידי המנחה:

https://youtu.be/T9hRxcxle0o


את הראיון המשפיל עם סרוסי איבדה רשות השידור, אבל יתכן שהפרודיה שעשו עליו ב"ניקוי ראש", ה"ארץ נהדרת" של התקופה, מדגימה בדיוק את האווירה והסיבה לאופיו של הראיון:

https://youtu.be/0mxAV9VNmw4


ותכנית טלוויזיה, שנים אחרי שעזב את הארץ, עם ניסים סרוסי:

https://youtu.be/ujEHRRj5pto?long=yes
מיהו מלך הרוקנ'רול?
כיצד שינו הביטלס את העולם?
מה זה סמפלר?
מהי המהפכה החשמלית של בוב דילן?
מיהם זיגי סטארדסט והאלבום שהצמיח אותו?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.