» «
אבבא
מי הייתה להקת אבבא?



אבבא (ABBA) היא אחת מלהקות הפופ הגדולות בכל הזמנים. הלהקה, שפעלה בין השנים 1972-1983, צמחה בשוודיה והפכה לאימפריית פופ עולמית. היא התפרסמה בעולם כשבשנת 1974 היא זכתה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון, בה ביצעו את השיר "ווטרלו". מכאן הדרך הייתה קצרה, עד שחברי אבבא כבשו את העולם עם שלל להיטים על־זמניים והפכו לאחת הלהקות המצליחות בהיסטוריה.

החברים באבבא היו סנסציה מהרגע הראשון. הבלונד, היופי של הארבעה, האאוטפיט המחמיא של הבנות - הכל אמר שוודיה סקסית, מודעת לעצמה, מלודית ומפוצצת בכישרון. חלוקת התפקידים הייתה ברורה - הבנות שרות בקולות צחים ומאוזנים והבנים כותבים, מפיקים ומנגנים את הלהיטים. בעשור שבו הרוק הגיע לשיאים חדשים של מגלומניה וארכנות ומוסיקאים בכל מקום התחרו ביניהם על רעיונות יומרניים ליצירות ענק ועל הקלטה של יצירות מורכבות ושאפתניות, המהנדסים המוסיקליים של אבבא יצרו שירי פופ קלילים, ממוקדים, קצרים ומקצועניים, שלרגע לא התביישו שהם פופ.

ארבעת חברי הלהקה השוודית, אגנטה, בני, ביורן ואן-פריד (שימו לב לראשי התיבות של שמותיהם), פעלו ברצף עד שנת 1983 וסיפקו אינספור להיטים מצליחים ביותר. שירים כמו Money, Money, Money, Fernando, The Winner Takes It All, Super Trouper, Take A Chance On Me, Dancing Queen, SOS ועוד עשרות אחרים, הפכו להימנונים של הדור הצעיר ולא הייתה מסיבת דיסקו שלא כללה אותם בהתלהבות.

ב-2005 הוכתר שירם הזוכה "Waterloo" לשיר האירוויזיון הטוב ביותר בכל הזמנים. אבבא גם נכנסה ב-2010 להיכל התהילה של הרוקנ'רול, לאחר שמכרה כמעט 400 מיליון תקליטים בכל העולם.

במהלך השנים הוצע לחברי הלהקה סכום שיא של מיליארד דולר, עבור איחוד לסיבוב הופעות אחד, אבל הם סרבו בנימוס. ביורן אולבאוס, כותב שירי הלהקה, הסביר ש"כוחנו הוא בכך שזוכרים אותנו צעירים, שאפתניים ומלאי-אנרגיה בשנות ה-70, ולא כחבורת זקנים שמתעקשת היום לנגן".

שמה של להקת ABBA, אגב, הורכב מראשי התיבות של חבריה - אגנטה, בני, ביורן, ואחרונה אן-פריד.


הנה סיפורה של להקת "אבבא":

https://youtu.be/PPwlGhBXh7A


כך היא ניצחה בווטרלו, אופס... זכתה באירוויזיון:

https://youtu.be/3FsVeMz1F5c


כך הם נראו בשנות ה-70 של המאה הקודמת:

https://youtu.be/_5Ze2Ie-8Ms


בהקלטות:

https://youtu.be/nBy9mXMEhYo


ובחזרות:

https://youtu.be/IL-SuBiggfI


40 להיטיה הגדולים של להקת ABBA:

https://youtu.be/8tyYHdvT-Ks


חברי הלהקה הופיעו בשיר אחד משותף ב-2016:

https://youtu.be/xRFEPkOvcyo


גרסת כיסוי מופלאה לשרשרת להיטיה הענקיים של אבבא:

https://youtu.be/H4ERHRe2bt0


הנה סקירה על 10 השירים הגדולים שלהם:

https://youtu.be/c6kVLAn-MsM?long=yes
מייקל ג'קסון
מי היה מלך הפופ מייקל ג'קסון?



הזמר המנוח מייקל ג'קסון (Michael jackson) התפרסם כילד פלא, בלהקה משפחתית שנקראה "חמישיית ג'קסון". כבר מגיל צעיר הוא היה עילוי מוסיקלי ואמן בעל רשימת כישרונות כמעט לא נגמרת ואיכותית להפליא. אחרי מותו אמר עליו הזמר לני קרביץ, שבגיל עשר כבר הגיע מייקל לרמה של שתי אגדות סול - ג'יימס בראון וארית'ה פרנקלין.

בדיעבד כולם הבינו שהוא היה גאון בן 10 שאיכשהו נשאר במשך כל חייו בן 10. כי מעבר להצלחות המוסיקליות הלא-נגמרות שלו, גם כשג'קסון כבר נודע בכינויו "מלך הפופ" ונחשב לאחד הזמרים המצליחים והמרוויחים בכל הזמנים, הוא לא היה באמת מבוגר. בהרבה מובנים הוא נשאר ילד קטן ולא בוגר לחלוטין. קצת כמו מוצרט, אם ניתן למצוא מקבילה ראויה לשני הכיוונים - הכישרון הענק והאופי הילדותי.

אז הוא היה זמר עילוי, מלחין מוכשר, נגן מצוין, פזמונאי ומפיק מוזיקלי מדהים, רקדן מהולל וכוריאוגרף מהשורה הראשונה. אבל כילד עבר מייקל חיים מורכבים, שכללו התעללות פיזית ונפשית של אביו, חלק מהאובססיה של האב להזניק את הקריירה של מייקל הילד. בבגרותו תגיע גם האובססיה של מייקל לצבע עורו ולניתוחים פלסטיים אינסופיים בפניו.

רשימת השיאים שהשיג מייקל בחייו היא בלתי נתפסת. בין השאר הוא יצר את האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים, יצירת המופת Thriller. זה היה אלבום ששבר שיאים בשרשרת, שרד 80 שבועות במצעד, מהם 37 שבועות במקום הראשון. הוא הפך מולטי-מיליונר ואחד המוסיקאים העשירים בתבל.

אבל על כל אלו העיבה תקרית שגרמה לשריפת שערו, בתאונה שהתרחשה במהלך צילומי פרסומת שעשה לחברת "פפסי". התאונה חייבה סדרה של ניתוחים פלסטיים, שמעולם לא הסתיימו אצל הזמר. גם עורו ההולך ומתבהר של ג'קסון נעשה מקור לשמועות על כוונתו להפוך לאדם לבן. לא עזרו ההוכחות הרשמיות שסיפק, על שהוא סובל ממחלות שהפכו אותו רגיש לאור השמש, מחלות הבהרת והזאבת.

כך יצא שבמשך הזמן הלך הזמר והסתגר באחוזה הענקית שרכש ונתן לה את השם "Neverland". הוא הסתתר בה מהתקשורת והמעריצים הנלהבים וחי את חייו הסודיים. ואז, כשהגיע לגיל 50, הגיעה גם אגדת הפופ לקיצה. מייקל נמצא בביתו בלוס אנג'לס, כשהוא לא נושם. כך נקבע מותו של מי שהפך למלך הפופ, אבל בתוכו נשאר תמיד "ילד הפופ", הנפחד והרגיש, מי שמעולם לא זכה להתבגר ולהיות נורמלי, כאחד האדם.


הנה סיפורו של מייקל ג'קסון מילדותו ועד לפסגת הפופ:

https://youtu.be/RMvIjsGr_Kw


הנה ג'קסון הרקדן ב"הליכת הירח" שהמציא:

https://youtu.be/7lvsBBNV-U4


מופיע בלהיטו "בילי ג'ין":

https://youtu.be/Zi_XLOBDo_Y


עוד קליפ מושקע שלו - שחור או לבן:

https://youtu.be/F2AitTPI5U0


ביט איט ("סתלק מפה") של מייקל ג'קסון:

https://youtu.be/oRdxUFDoQe0


הקליפ הגדול שלו "מותחן" ששבר שיאים בכל תחום ועבר ביוטיוב את ה-350 מיליון צפיות:

https://youtu.be/sOnqjkJTMaA


מאז שמת המעריצים מסתפקים בהופעות שלו בהולוגרמה:

https://youtu.be/jDRTghGZ7XU


סקירת עשרת השירים הטובים שלו:

https://youtu.be/DgUaUXr5QOs?long=yes


והנה סרט תיעודי על חייו והקריירה שלו:

https://youtu.be/NIb8lXZfVv0?long=yes
אלטון ג'ון
איך זכה להיט הענק של אלטון ג'ון לקליפ הכושל בהיסטוריה?



כיום אנו רגילים שהפקת וידאו קליפים עולה גם מיליוני דולרים וכוכבי ענק כמו אלטון ג'ון עושים קליפים יקרים להחריד, אבל בשנות ה-70 המצב היה מעט שונה.

הביטוי הכי ברור לזה הוא הקליפ הגרוע בתולדות הפופ. מדובר בשיר "Don't go breaking my heart", שיר שאלטון ג'ון הקליט בשנות ה-70 עם הזמרת קיקי די, כסוג של מחווה לדואטים של זמרי הנשמה האמריקאים של אותה תקופה.

צילום הוידאו קליפ היה מהחפוזים ביותר. במאי הקליפ היה באמצע צילומים של תכנית טלוויזיה מיוחדת לזמר רוד סטיוארט. אבל ברצונו לספק את אלטון ג'ון, מגה סטאר צעיר ומוכשר כמו שד, הוא פתח אולפן זנוח, ארגן אותו במהירות כך שייראה כמו אולפן הקלטות וצילם בטייק אחד את השיר כולו, ב-3 מצלמות והנחיה לזמרים להציג כאילו שהם מקליטים את השיר לפני המצלמות ולאלתר בין לבין...

ואז התחיל החירבוש הגדול בתולדות הקליפים הטלוויזיוניים, או מה שאפשר לקרוא לו "טל-ביזיון". אפיינו אותו עילגות, חוסר נסיון, חובבנות וטייק אחד בלבד, שהיה במקרה גם גרוע במיוחד. שוב ושוב פספסו הזמרים החביבים כניסות, את השורות של המילים וכדומה. השיא היה כשבמהלך הסולו ניסה אלטון ללמד את קיקי די לרקוד משהו לא ברור והכישלון היה מביך לחלוטין.

אבל זה היה, כאמור, טייק אחד ולטלוויזיה. מה שמדהים שלא זו בלבד שהשיר לא נפגע מהקליפ והיה ללהיט ענק בכל העולם, גם הקליפ המביך הפך, כדרכם של דברים מביכים בעידן המודרני, לסוג של קליפ פולחן ונושא לדיונים מלומדים, פחות או יותר, בפורומים אינטרנטיים של חובבי פופ ויוצרי קליפים לדורותיהם. הלב, מסתבר, לא נשבר שם לאף אחד ובמיוחד לא למנהלי הכספים ולחשבון הבנק של האלטון והג'ון והקיקי והדי...


הנה הקליפ של "Don't go breaking my heart":

https://youtu.be/z0qW9P-uYfM
זמר-יוצר
מהו סינגר-סונגרייטר?



את המוסיקאים המחברים, מלחינים ושרים את שיריהם בעצמם נוהגים בתרבות הפופולארית לכנות "סינגר-סונגרייטר" (Singer-songwriter) או בעברית "זמר-יוצר". לא מעט זמרים-יוצרים נוטים לשלב בשיריהם נושאים חברתיים ופוליטיים. אם להשלים את התמונה, כמעט תמיד נוהגים הסינגר-סונגרייטרס ללוות את שירתם בעצמם - לרוב מדובר בפריטה על גיטרה או פסנתר.

בין הסינגרז-סונגרייטרס המפורסמים ניתן למצוא שמות כמו בוב דילן, ברוס ספרינגסטין, ניל יאנג, לאונרד כהן, פול סיימון, דייויד בואי ועוד. חלק ממנהיגי וחברי להקות רוק גדולות הפכו גם הם בהמשך הקריירה שלהם לזמרים-יוצרים. ביניהם מנהיג הביץ' בויז בריאן ווילסון, כל חברי הביטלס, גיטריסט העל אריק קלפטון ועוד.

ראשוני הסינגרז-סונגרייטרס היו זמרים בלוז ופולק אמריקאים, שהחלו לכתוב ולהופיע כך כבר בתחילת המאה ה-20. גם בהמשך פעלו לא מעט אמנים כאלה, אך הם מעולם לא זכו לפופולאריות גדולה. סנונית הרוק הראשונה שהייתה יוצרת וגם מבצעת היה באדי הולי - שכתב את שיריו בעצמו והפך לאגדה שנקטעה עקב מותו בתאונת מטוס. הביטלס הושפעו ממנו מאד והתעקשו להקליט את השירים שהם כתבו, בניגוד למקובל בתחילת שנות ה-60.

לזרם המרכזי של המוסיקה הפופולארית הגיעו סינגר סונגרייטרז בהמוניהם לקראת סוף שנות ה-60. הבולט בהם היה בוב דילן, מי שכונה לא פעם "קולו של הדור". הוא היה זמר מחאה בסגנון הפולק, שזכה להצלחה אדירה עם שיריו המלווים בגיטרה ומפוחית. מששינה את סגנונו לסגנון חשמלי שנקרא "פולק-רוק", הלכו רבים בעקבותיו. כך זכו אמנים רבים באותה תקופה להימנות עם גדולי הזמרים-יוצרים. ביניהם היו כוכבי פולק, קאונטרי ובלוז. שמות כמו ג'וני מיטשל, ואן מוריסון, ג'וני קאש, וילי נלסון, דונובן, קט סטיבנס, ג'ון דנבר, פול סיימון וקרול קינג הפכו בבת אחת למצליחים במיוחד, באמריקה ובעולם.

כמובן שזמרים יוצרים יש בכל ארץ בעולם. מרוסיה בה הם כונו "בארדים" ועד ישראל, בה רבים מהם מעטרים את פסגת הפופ והרוק הישראלי. למעשה, הזמרים היוצרים הם היום הרוב מבין המבצעים המצליחים, בעוד שהאמנים המבצעים בלבד הולכים ומתמעטים. הקהל, מסתבר, למד להתחבר לאמת הפנימית של היוצר שכתב ואז עומד מולו ומבצע את שיריו.


הנה שתי אגדות - הזמרים היוצרים ג'וני מיטשל וג'וני קאש:

https://youtu.be/W1QO0jQ0PB0


ניל יאנג, זמר יוצר נערץ שמשנות ה-60 מוציא מחרוזת אינסופית של אלבומי מופת:

https://youtu.be/qTsMBBkghmg


המשורר הקנדי שהפך לסינגר-סונגרייטר והפך לאגדה - לאונרד כהן:

https://youtu.be/n_56ep729TE


שיר של רוג'ר הודגסון זמר-יוצר שהוביל את להקת "סופרטרמפ":

https://youtu.be/tODaH_fGtMY

מוסיקת פופ

We Are the World
איך איחד מלך הפופ את כולם לשיר אחד?



בשנות ה-80 היה לפופ רק מלך אחד. מדונה רק התפרסמה והפכה לכוכבת צעירה ומבטיחה. אלביס כבר מת מזמן והביטלס היו מפורקים מעל עשור. למלך הפופ קראו אז מייקל ג'קסון. הוא ימשיך במלכותו עד יום מותו ובקדנציה שלו קרה אחד הניסים של הפופ העולמי. קראו לנס הזה "אנו העולם" והוא היה שיר צדקה, שכל מי שראה עצמו זמר מצליח, התייצב כדי לשיר בו.

את מה שיהפוך ללהיט הגדול של שנת 1985, We are The World, כתבו ליונל ריצ'י ומייקל ג'קסון. הוא הוקלט על ידי כל האמנים שקיבלו מעין שם ללהקה, USA for Africa, והקדישו את ההכנסות לקורבנות הבצורת באתיופיה.

את ההשראה הם קיבלו מה"Band Aid", קבוצת אמנים בריטים ואירים שהקליטה שנה קודם את שיר הצדקה "האם הם יודעים שזהו חג המולד?" (Do They Know It's Christmas?) למטרות דומות.

יש בשיר We are The World לא מעט הישגים. מלך הפופ הצליח להביא לשם גאוני מוסיקה שהקשר ביניהם לבין הפופ שלו היה קלוש, אבל הכבוד שלהם לנושא היה גדול. התייצבו שם אפילו סטיבי וונדר, פול סיימון, ברוס ספרינגסטין ואחד, בוב דילן, דובר הדור הקודם ומי שכבר אז נחשב לאמן הפופ החשוב במאה ה-20.

"We are the World" הפך מיידית ללהיט והיה לאחת ההצלחות הגדולות בכל הזמנים. הוא עבר את 20 מיליון העותקים, במכירות בכל העולם.

אגב, 25 שנים לאחר מכן הוקלט ביצוע המחווה "We Are The World 25 For Haiti", שההכנסות ממנו הוקדשו לשיקום האיטי לאחר רעידת אדמה. השתתפו בו אמנים מובילים מדור היוטיוב, כמו ג'סטין ביבר ומיילי סיירוס, לצד אמנים מיתולוגיים כמו ברברה סטרייסנד, בונו ובריאן ווילסון מ"נערי החוף" ואמני היפ-הופ מובילים, בראשות קניה ווסט. את מייקל ג'קסון שילבו בפזמון הראשון בקטע מהקליפ המקורי.


הנה השיר "We are the World":

https://youtu.be/M9BNoNFKCBI


הביצוע מ-2010 לשיר, עם אמני המאה ה-21:

https://youtu.be/Glny4jSciVI


גם בארץ הטרנד תפס:

https://youtu.be/caKTyxB1amI
הגל החדש
מה הייתה מוסיקת הגל החדש?



הגל החדש של המוסיקה (New wave music) היה סגנון של רוק אלקטרוני, שנולד בתחילת שנות ה-80 והפך כמעט מזוהה עם העשור הזה.

"גל חדש" הייתה מוסיקה שהמשיכה את סגנון הפאנק רוק, אך נטתה לכיוון ניסויי יותר, עם צליל מעט אלקטרוני וחדשני, מילים מתוחכמות יחסית, סגנון פחות בועט וחצוף מהפאנק והפקה מלוטשת יותר.

שנת 1981 סימנה את הזינוק להצלחה של סגנון "הגל החדש", בין השאר משום שהקליפים שלהם שודרו המון בתחנה הצעירה והמצליחה שזה עתה נוסדה, MTV. זו הייתה תחנה ששידרה רק וידאו קליפים והצד הויזואלי והאופנתי של אמני הגל החדש התאים לה מאד, בדרך להפוך לערוץ הטלוויזיה של הצעירים.

עם להקות כמו פט שופ בויז (Pet Shop Boys), דוראן דוראן (Duran Duran) ואמנים כמו אדם אנט (Adam Ant), הגל החדש פרח. בהמשך יצרפו אליו גם אמנים לא ממש קשורים, כמו להקת "פוליס". הוא יחזור גם בהמשך עם הרכבים כמו הסמית'ס (The Smiths), הקיור (The Cure) ודפש מוד (Depeche Mode) אבל בחצי השני של שנות השמונים הוא ילך וידעך, עד שייעלם.


הנה סרטון על העשור של הגל החדש:

https://youtu.be/VRIRGat7rl4?t=1m40s


וגם:

https://youtu.be/E8hSLYqPyEU


דוגמאות ללהיטי "גל חדש" מוכרים:

https://youtu.be/PyXZDq6flg4
איווי
מהו כלי הנשיפה האלקטרוני אִיוִוי?



אִיוִוי (EWI), ראשי תיבות של Electronic Wind Instrument) הוא שמו של כלי נגינה אלקטרוני שנמנה על משפחת כלי הנשיפה.

הממציא האמריקאי נייל סטיינר (Nyle Steiner) הגה את הרעיון ואת המשך הפיתוח ביצעו ופיתחו המהנדסים של יצרנית ציוד המוסיקה האלקטרונית אקאי (AKAI) היפנית. יש לכלי שני מרכיבים - ממשק הנשיפה והסינתסייזר. כיום החלקים הללו משולבים במכשיר אחד, אחד מתחת לשני. בעבר היו שני המכשירים נפרדים וחוברו בכבל.

הכלי כולל מרכיב של נשיפה, שמעוצב עם אצבוע דומה לסקסופון. נגני כלי נשיפה אחרים, כמו חליל או קלרינט, יכולים גם הם לנגן עליו וניתן אף לשנות את האצבוע לשיטות אחרות.

בממשק הנשימה שולט לחץ האוויר בעוצמת הצליל, בעוד לחץ השפתיים שולט ברטט הצליל, באיטלקית ויבראטו. במקום שסתומים, כמו של סקסופון או קלרינט, ב-EWI הצלילים מופקים במקשי מגע, מה שמאפשר נגינה מהירה מאד. אגב, ניתן לשנות בקלות את האוקטבות באיווי, מה שמגדיל את המנעד שלו ל-8 אוקטבות - המנעד הרחב ביותר מכלי הנשיפה.

במרכיב הנשיפה יש ממיר פנימי שיוצר מכל צליל את הקוד הדיגיטלי, העובר אל הסינתסייזר. זה מרכיב משלים, שיוצר מהקודים הללו צלילים אלקטרוניים. מהסינטי מופקים כך צלילים אלקטרוניים שונים ומגוונים, בדיוק כמו שמפיק סינתסייזר בצורת מקלדת או מודול המחובר ב-MIDI לגיטרה.

חלק מדגמי ה-EWI מחוברים לסינתסייזר שלו, בעוד אחרים מקושרים בעזרת ממשק MIDI, לסינתסייזרים משוכללים של יצרנים רבים, מה שמגדיל את המגוון של הצלילים האפשריים.


הנה סרטון על ההיסטוריה של האיווי:

https://youtu.be/p2YhldxZIJs


שיר של הבי ג'יז:

https://youtu.be/sqHPTM5-C30


של סטיבי וונדר:

https://youtu.be/tv0GctfRuL4


WX11 - המתחרה שמייצרת חברת ימהה:

https://youtu.be/AH_w7AW7jPU


והאירופון של המתחרה, חברת רולנד, שיש בו אפשרות לנשיפה ויצירת צליל טבעי יותר:

https://youtu.be/AHlG_PwwvGY


כל הצלילים של האיווי:

https://youtu.be/GjaAj0eRlr4
ג'ורג' האריסון
מה השיר הגנוב של ג'ורג' האריסון?



זה לא מובן מאליו שהראשון מחברי הביטלס שהצליח להגיע לראשי המצעדים לאחר פירוק הלהקה היה דווקא הגיטריסט הצנוע ג'ורג' האריסון. מי שהיה במשך כל שנות קיומה של הביטלס החבר הפחות בולט בלהקה וזכה לכינוי "הביטל השקט", כתב אמנם שירים נפלאים, כמו "Something" ו"כשהגיטרה שלי מתייפחת ברכות", אבל לאורם הלוהט של שני הלפידים של לנון ומקרטני, הוא מעולם לא הצליח ממש לבלוט.

בטח לא כמו ב-1970, כששירו "אלי הטוב" (My Sweet Lord) נכנס למקום הראשון במצעד המכירות האמריקאי וזמן קצר אחר כך גם הפך גם לסינגל הנמכר ביותר בבריטניה. למעשה, האריסון היה חבר הביטלס הראשון שהצליח להנפיק להיט עולמי שהגיע לראשי המצעדים, מאז פירוק הלהקה.

אבל לא עבר זמן רב והוגשה נגד האריסון תביעה על הפרת זכויות יוצרים, בטענה שהשיר הלוהט שלו הועתק מלהיט הסיקסטיז "הוא כה טוב" (He's So Fine) של להקת "השיפונז" (The Chiffons).

המשפט היה קשה ויעיל והאריסון הפסיד בו. הוא הורשע על ידי השופט באשמה של "העתקה לא מודעת" מהשיר של השיפונז. במשך שנים רבות, עד שנות ה-90, התנהלה התביעה על גובה הפיצויים שהוא אמור היה לשלם לחברה שהוציאה את להיטם של "השיפונז". נראה היה שהסכום יהיה קשה מנשוא ועורכי הדין של הצד השני היו תובענים.

אבל אז צץ בראשו רעיון מבריק. האריסון שלח את מנהל עסקיו, אלן קליין, והלה קנה את החברה בשבילו. כך מצא עצמו האריסון הבעלים החוקי של זכויות היוצרים של שני השירים גם יחד - גם הלהיט הענק שהפך לשיר הכי מצליח בקריירת הסולו שלו וגם השיר ההוא, שהשתרבב לראשו באופן לא מודע לטענתו. כמובן שג'ורג' האריסון לא התעקש לגבות מעצמו פיצויים. במקום זה הוא פיטר את עורכי הדין כולם והדיונים המשפטיים הסתיימו באחת.

ואגב, זמן מה אחר כך האריסון הוציא את השיר "This Song", כסוג של גרסתו לאירועים. הוא מסביר בו ביובש, אפילו קצת בעקיצה, ש"בשיר הזה אין טריק, הוא בא מהתת מודע שלי".


הנה השיר "My Sweet Lord":

https://youtu.be/pl2IJql7-CU


השיר "He's So Fine" של להקת "השיפונז":

https://youtu.be/s6ynrjxxurU


סיפור הגניבה המוסיקלית המפורסמת בתולדות הפופ:

https://youtu.be/sYiEesMbe2I


והשיר "This Song" שהוציא האריסון על הסיפור כולו:

https://youtu.be/wyXvMMYpfKA


מייק ברנט
מי היה מייק ברנט?



זה היה בבוקר יום ששי, בשנת 1975, כשמצאו את כוכב-העל הצרפתי-ישראלי מייק ברנט (Mike Brant) מת על המדרכה, ברחוב ארלנז'ה בפאריס. הוא היה בן 28 במותו. איש לא הבין כיצד אדם במעמדו מוותר על הכל וקופץ אל מותו. רבים מהמעריצים שלו סברו שהוא נרצח. העיתונים בצרפת התמלאו בהשערות ורעיונות. היו שחשדו במוסד הישראלי, אחרים חשדו בשייך סעודי מסתורי, אבל לאיש לא היה מושג מה קרה שם. האמת, חשוב לומר, מעולם לא התגלתה.

כמה חודשים לפני כן, בשנות השבעים של המאה הקודמת, היה מייק ברנט התגשמות החלום של כל צעיר או צעירים ישראליים ששואפים להתפרסם. הוא התחיל כמשה ברנד, ילד חיפאי מהעיר התחתית, בן להורים ניצולי שואה. הוא נולד במחנה מעצר לעולים בקפריסין, לשם הועברו הוריו מספינת המעפילים, על ידי הבריטים.

כבר בבית הספר התגלה משה כבעל קול ערב במיוחד. אחר-כך, כבחור צעיר הוא היה לזמר מצוין. הוא כיכב בבתי מלון ובמועדונים בעיר טהרן, בירת איראן. היה בו משהו מיוחד שחיכה להתפרץ...

ואכן, כשהוא רק הגיע לפאריס בירת צרפת, חסר פרוטה אבל עם חלום, הוא התגלה כמעט מיד. בהופעת טלוויזיה אחת הוא כבש את לבבות ההמונים. בלי לדעת צרפתית, הפך משה למייק ברנט ולכוכב ענק. היה לו כל מה שצריך. הוא היה זמר מוכשר ויפה עד כאב, אבל הכי חשוב - פרפורמר לא רגיל שההצלחה זינקה עליו מכל עבר. לא היה זמר ישראלי לפניו או אחריו, שהצליח כל כך בעולם. לא היה עוד מקרה כזה, של כוכב צרפתי שלא ידע מילה בצרפתית אבל כל צרפת ידעה את שמו ואת שיריו.

אבל בפנים הוא הלך ונסדק. מייק היה רגיש ושברירי. נראה שהוא לא עמד בלחצים שיצרה ההצלחה ומצבו הנפשי היה בקריסה מוחלטת. איש לא הכין אותו להצלחה כה גדולה והוא לא עמד בכמויות המעריצים, לחצי ההופעות והכסף הרב שלפתע התגלגל משיריו ואליו. משה ברנד הפך לקרבן של כישרונו והצלחתו המדהימים של הכוכב מייק ברנט. וכך, למרות שהוא הכריז בראיונות שהוא מתחרט על ניסיון קודם כושל שלו להתאבד, הגיע המוות הטרגי שלו והפתיע את כולם. יהי זכרו ברוך!


כך זוכרים את מייק ברנט עד היום:

https://youtu.be/ue4popq6QMs


ובהופעה בטלוויזיה הצרפתית:

https://youtu.be/5pNDd_Dbfu4


עם הזמרת היווניה ננה מושקורי:

https://youtu.be/RCaMvoBYQyM


הוא שר גם בספרדית:

https://youtu.be/OGwQPtgc72c


הנה געגועי המעריצים שלו:

https://youtu.be/Hfn5M2rjhSY


סרט שנעשה על הקריירה של מייק ברנט וסופה הטרגי:

http://youtu.be/hPGn5H1eMfw


ראיון עם אחיו, שמספר על מייק הפרטי והזמר:

https://youtu.be/7Yk7igmCYh0?t=50s&end=5m29s


ותכנית טלוויזיה בעברית שמוקדשת לו:

https://youtu.be/wMwCK1Ta9PI?long=yes
מה הדימוי הנפלא של אבוני אנד אייבורי?


השיר "אבוני אנד אייבורי" (Ebony and ivory) מדבר על הרמוניה בין גזעית. קלידי הפסנתר הם מטפורה יפה, כשהקלידים השחורים, מיוצגים במילה "אבוני" והלבנים ב"אייבורי".

פירוש השמות הם בעברית הָבְנֶה ושנהב, שני סוגי עץ. הראשון הוא עץ טרופי שחור והשני הוא לבן, כמו צבעיהם של קלידי הפסנתר.

השיר עוסק בהרמוניה בין-גזעית. סטיבי וונדר ופול מקרטני שרים על כך שאנשים מכל הגזעים והלאומים בעולם יכולים לחיות בהרמוניה, תרתי משמע, כלומר ביחד וללא הבדלים. הטענה היפה בשיר היא שנגינה רק על הלבנים או רק על השחורים היא אפשרית, אך מוגבלת. כדי ליצור מוסיקה מעולה, כדאי לחבר ביניהם.

כך שאבוני אנד אייבורי הם לא רק החומרים שמהם בנויים הקלידים בפסנתר. קלידי הפסנתר נבחרו כמטפורה. הקלידים השחורים מייצגים את השחורים, האפרו-אמריקאים באמריקה, או אנשים ממוצא אפריקאי בעולם הכללי, בעוד הלבנים הם הלבנים של העולם.

אז עכשיו מובן יותר הרעיון ב:
Ebony and ivory live together in perfect harmony, Side by side on my piano keyboard – oh Lord, Why don't we?

או בעברית:
הָבְנֶה ושנהב חיים ביחד בהרמוניה מושלמת
זה לצד זה על מקלדת הפסנתר שלי
הו אלוהים, למה אנו לא?


הנה השיר אבוני אנד אייבורי:

https://youtu.be/TZtiJN6yiik


תולדות וזכרונות מיצירתו:

https://youtu.be/T8i4BXqEHGQ


אבוני אנד אייבורי בהופעה בבית הלבן:

https://youtu.be/PSvnIwg0lEA
מה עושה תוכנת ריזון?



תוכנת ריזון (Reason) היא תוכנה שמדמה אולפן אלקטרוני שלם של מוסיקה, בתוכנה בלבד. התוכנה הזו מוגדרת כתוכנת "All in one", מה שאומר שהיא מכילה את כל הציוד והכלים שמרכיבים אולפן ליצירת מוזיקה אלקטרונית, אבל המדהים הוא שאין בה אף מכשיר ואפילו אחד. כולה מבוססת תוכנה.

כיצד זה קורה?

הסוד הוא בכך שכל הכלים ב-Reason הם כלים וירטואליים, כלומר כלים שפועלים בתוכנה בלבד. יש בה תוכנה שמדמה הפקת צליל בסינטיסייזרים ובדוגמים (סמפלרים), מכשירים שמנגנים צלילים שנדגמו מהמציאות והפכו לסאונדים ומנוגנים, ממש כאילו היו כלים אמיתיים. תוכנות אחרות משמשות לאפקטים, להקלטה, להלחנה בתבניות, להמרות צלילים וכך הלאה.

היא אפילו נראית בגרפיקה שלה, כמו אולפן של ממש. כשלוחצים על כפתור Tab התוכנה "פותחת" את הארון הווירטואלי שלה ומראה את כל החיבורים, או בשפת המוסיקאים האלקטרוניים "החיווטים", שבין המכשירים. כך ניתן להבין כיצד לתפעל אולפן אמיתי במציאות, מבחינת שרשרת הסאונד.


הנה תוכנת ריזון:

https://youtu.be/mPH0sxq9wu0


אפשר לייצר איתה מוסיקה מקצועית בקלות:

https://youtu.be/JZp4ihGyrpM


מדריך למתחילים לעבוד עם ריזון:

https://youtu.be/FWYWmFbyGuY


כך דוגמים בריזון צלילים בזמן אמת:

https://youtu.be/TidO_m4n364


והנה מדריך מסודר לדגימה בתוכנה:

https://youtu.be/JZp4ihGyrpM
איך הפך הדיסקו לסמל של הסוונטיז?



דיסקו (Disco) הוא סגנון מוסיקלי שפרח וזכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך שנות ה-70. הדיסקו היה מהסגנונות שבלטו במוסיקת הריקודים וברדיו של אותה תקופה. הוא התפתח מסגנונות מוסיקליים שהצליחו בעשור שלפניו, כמו פאנק (Funk), ריתם נ' בלוז (R&B) ונשמה (Soul).

אם במשך עשור שלם היה הדיסקו סגנון המוסיקה המצליח ביותר בעולם ועם הזמן אימץ יותר ויותר מרכיבים של מוסיקת פופ, בתחילת שנות ה-80 הלך הדיסקו ונמוג, אם כי לא נעלם לגמרי. מוסיקת הדאנס ספחה לתוכה מאפיינים שונים שלו ומיקסים רבים שנוגנו בהצלחה רבה במועדוני ולהיטי דאנס, האוז, טכנו והיפ הופ, כללה סימפולים ומרכיבים מעידן הדיסקו. באופן זה הוא זכה לתחייה קטנה בשנות ה-90, אבל זה היה יותר תופעת רטרו מאשר תחייה אמיתית.

אמנם הדיסקו היה ז'אנר של מפיקים וכותבים, יותר מאשר של זמרים-כוכבים, אבל בכל זאת בלטו בו כוכבים ושמות מסוימים, שגם נעלמו כשהסגנון ירד. הבולטים ביניהם היו אמנים כמו דונה סאמר, גלוריה גיינור ובארי ווייט, בצד להקות דיסקו מצליחות כמו "חמישיית הג'קסונים" (עם הסולן ילד מייקל ג'קסון), "אנשי הכפר", "בוני אם" ו"קיי סי והסאנשיין בנד".

גם אמני רוק ופופ רבים שלא היו מהתחום, נסחפו בשנות ה-70 למוסיקת הדיסקו ויצרו שירים במקצב האופייני והפופולארי. ביניהם היו להקות מוכרות כמו הבי-ג'יז (Bee Gees), בלונדי, להקת אבבא השוודית ואפילו הרולינג סטונס האגדיים. היו גם אמנים מוערכים כמו אלטון ג'ון שהצטרפו לחגיגה המסחרית והמוסיקלית החזקה ביותר של הסוונטיז ועשו חיל והרבה כסף.

מקור השם "דיסקו" הוא מהמילה הצרפתית "דיסקוטק", שם של מועדון לילה לריקודים שהמוסיקה לריקודים בו הושמעה מתקליטים. הדיסקוטק הראשון היה La Discothèque שנמצא בפאריס וממנו נולד המושג ובעקבותיו הסגנון המוסיקלי דיסקו.


הנה להיט הדיסקו של גלוריה גיינור:

http://youtu.be/-67I3Aqaj7Y


ואותו שיר עשור לפני כן בתור שיר נשמה:

http://youtu.be/c56Sj7kMbLk


אבל הדיסקו החל להיוולד כבר בסוף שנות ה-60:

http://youtu.be/xxrVjBKPSHw


הנה ההופעה הסוחפת של "מלכת הדיסקו" דונה סאמר:

http://youtu.be/wPlV2dzXWCw


להקת הרוק הבריטית בלונדי הצטרפה גם לדיסקו:

http://youtu.be/WGU_4-5RaxU


ולהקת הפופ המצליחה בעולם, להקת אבבא השוודית, הפכה בעצמה ספקית להיטי דיסקו בכמויות:

http://youtu.be/xFrGuyw1V8s


סרט הדיסקו "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") בכיכובו של ג'ון טרבולטה, כלל להיטי דיסקו רבים של להקת הבי-ג'יז והדגים ריקודי דיסקו ברמה גבוהה:

https://youtu.be/FCF6xqG2N7k


עוד להיטי דיסקו מגוונים משנות ה-70:

http://youtu.be/JlzlNpttvVM


קבלו סרט תיעודי על הדיסקו:

https://youtu.be/4zQpMnU6N4o?long=yes
מה היה ריקוד השייק?



ריקוד השייק (Shake) היה פופולרי ואופנתי מאד באמצע שנות ה-60. זה היה ריקוד משונה, לעומת כל הריקודים שקדמו לו, מכיוון שלא היו לו תנועות מוגדרות, או צעדים מקובלים. להיפך, הוא היה ריקוד חופשי לגמרי, שהתבסס על טלטול או הרעדה של הראש והגפיים.

השייק נולד כנראה לצלילי מוסיקת הרית'ם אנד בלוז של צ'אק ברי ודי מהר הוא החליף את הטוויסט, בתור הריקוד ה"לוהט" של התקופה. הוא היה ריקוד אישי, אינדיווידואליסטי, בלי "פרטנר", שותף או בן זוג לריקוד. זה היה ריקוד שלדור ההורים נראה פראי וחסר הגיון, אבל עבור הצעירים הוא סימל תקופה החדשה, עידן שהביא את הרוק, הביטלס, החופש והמרד. בלי שום צעדים, בראש רועד, רגליים רועדות וזרועות מתנועעות באופן שרירותי - כך רקדו צעירי שנות השישים, בהתלהבות ובקצב תוסס.

מריקוד השייק של הסיקסטיז יוולדו סגנון הדיסקו של שנות ה-70 ואפילו הדאנס של סוף המאה ה-20.


הנה ריקוד השייק:

https://youtu.be/LD3NdJF2NqM


השייק בפרסומת לפלאש החדשני שנמכר למצלמות התקופה:

https://youtu.be/11Mpj2CwsOw


ואוסף התנועות היצירתיות שנוצר תוך כמה שנים:

https://youtu.be/YiTn4Vv7Qmk


קליף בנט ולהקתו מבצעים שיר והרוקדים מצטרפים בשייק סוער:

https://youtu.be/Zx5v3VhG7fE


להקת Shocking Blue ההולנדית בלהיט Venus:

https://youtu.be/U2DBcbZc3ck
מהו סיפורו העצוב של מרווין גיי האגדי?



הוא היה מוסיקאי סול מדהים שנרצח בירייה על ידי אביו, יום לפני יום ההולדת של גיל 45. זה היה לאחר שהתערב בוויכוח בין הוריו וניסה לפתור אותו. איזה בזבוז של חיים, אתם תגידו ודאי. אנחנו נאמר גם: איזה הפסד לעולם המוסיקה.

מרווין גיי (Marvin Gaye) היה סינגר סונגרייטר, זמר יוצר ומוסיקאי, שהיה ממוסיקאי הפופ הבולטים בעולם בשנות ה-60 וה-70 של המאה העשרים. גיי, שהיה גם מפיק מוסיקלי מוכשר במיוחד, הצליח ליצור כמה מהתקליטים הטובים בסגנון שלו וחלקם אף פורצי דרך של ממש. קשה לחשוב על זמר נשמה (Soul) מרתק ומוכשר ממנו. אולי סטיבי וונדר, אבל זהו.

ב-1960, לאחר שהחל את הקריירה שלו כזמר בלהקות "דו-וופ" שונות, כולל "The Marquees" בה זימר עם בוֹ דידלי, החתימה אותו חברת התקליטים "מוטאון" ובמהירות שיא הוא הפך לאחד הזמרים המצליחים שלה. הוא ביצע להיטי ריתם נ' בלוז ונשמה מצוינים והיה חלק מהזינוק של הסול למרכז המיינסטרים של הפופ העולמי.

אבל גיי לא הסתפק בתואר "זמר מצליח", בעל קול קטיפה ומראה מצודד. הוא רצה יותר. הרבה יותר. הוא החל להיאבק בנוהג של חברות התקליטים להפריד בין כותבי השירים והמבצעים שלהם, שלא לדבר על ההפקה המוסיקלית שבוצעה תמיד בידי אנשים נוספים. אמנם השיטה הצליחה להנפיק להיטי ענק ובכמויות - הכותבים כתבו והלחינו, הזמרים זימרו והמפיקים הפיקו. אבל האמן שבו, ממש כמו סטיבי וונדר הגדול שעשה מלחמה דומה, רצה ליצור ולבצע את שיריו ואף להפיק אותם. צריך להזכיר שבאותה תקופה סינגר-סונגרייטרים הפכו לאגדות מהלכות. דמויות כמו בוב דילן והביטלס הפכו לקולו של הדור החדש והעבירו את עולם הפופ והרוק בשנות ה-60 לכיוון של זמרים-יוצרים. זה היה הטרנד הבלתי הפיך.

לא אצל אמני סול שחורים. שם נשמרת ההפרדה. אבל מרווין גיי לא ויתר ולבסוף ניצח במאבק. הוא הוציא ב"מוטאון" את האלבום הנפלא ופורץ הדרך "What's Going On". זה לא היה רק תקליט עם שירים שהוא כתב והלחין וביצע, אלא גם אלבום קונספט, שבו העביר גיי מסרים חברתיים וסביבתיים, אקולוגיים, דברים שהיה לו לומר. במקום לעשות עוד אוסף להיטים נמכר, מרווין רצה לומר דברים שחשובים לו.

מה אתם חושבים שקרה? - הניצחון היה ענק. האלבום נמכר היטב והפך לקונצנזוס גם בקרב המבקרים. לא זו בלבד שהוא נחשב לטוב ביותר בקריירה שלו, התקליט הזה נחשב לאחד האלבומים החשובים והטובים במוסיקת הנשמה בכלל. מגזין ה"רולינג סטון" דירג אותו בשנת 2003 במקום ה-6 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים". לפעמים אלוהים שותל אלבומים גדולים אצל זמרים טובים שרוצים יותר...

אז עכשיו שנות ה-70 ומרווין גיי, מי שנזרק מהצבא לאחר שסירב למלא פקודה, הפך לאיש שיש לו מה לומר והוא אומר. האם אמריקה יכולה הייתה לרשום לעצמה שבוב דילן השחור הולך ומתגלה כאן? האם תהיה לו הזדמנות לגדול עד כדי כך?

לא. בשנות ה-80, בשיא הצלחתו, מרווין גיי מסיים סיבוב הופעות, נכנס לדיכאון ועובר לגור עם הוריו. הריבים עם עצמו הפכו לריבים עם אביו. היו שם ניסיונות אובדניים, היה כאב גדול, נשמה פצועה ובטח גם סמים או אלכוהול או שניהם. אבל איש לא שיער אז עד כמה זה ייגמר בדם. גיי אמנם סיפר על חששותיו. חברו, הזמר ריצ'רד הקטן, עתיד לספר שבשנים האחרונות לחייו הייתה למרווין תחושה מוקדמת שהוא עתיד להירצח.

זה בדיוק מה שקרה. איך קופדו בידי אביו מולידו, חייו של האיש שהיה כוכב ענק, מוסיקאי גדול, משפיע כל כך עד שהיום מסמפלים ומשלבים את הקול והמקצבים שלו בעשרות להיטי היפ הופ ענקיים? איך מתאדה לפתע מי שהיה חלוץ חברתי ומנהיג מוסיקלי שחור וגאה בכך, איש בעל רצון והצלחה בשינוי מעמד הזמרים אל מול חברות התקליטים? - איזה בזבוז!


הנה סיפורו של מרווין גיי:

https://youtu.be/V6gYcdQSIG4


תקציר חייו:

https://youtu.be/7VAk4JLUsOQ


הכישרון הגדול של מוטאון, מרווין גיי:

https://youtu.be/XUkDALig0aI


אין הר גבוה מזה:

https://youtu.be/IC5PL0XImjw


מה שקורה או What's Going On:

https://youtu.be/ppvBWIzvPvU


Heard It Through The Grapevine:

https://youtu.be/Y7dGdrP3pms


בטלוויזיה:

https://youtu.be/rjlSiASsUIs


השיר "איש השוקולד" שנכתב לזכר גיי, על ידי אלונה קמחי, לאלבומו הראשון של יזהר אשדות:

https://youtu.be/sCKQV9UlQpc


וסרט תיעודי על הגאון המבולבל:

https://youtu.be/1UgAUlrdAxU?long=yes
מהי המהפכה החשמלית של בוב דילן?



פסטיבל ניופורט, 25 ליולי 1965. אל הבמה עולה בוב דילן הצעיר, בסך הכל בן 24, רק 3 שנים מאז הגיח כיורש העצר של וודי גאטרי, מלך הפולק, ושנה אחרי שהוכתר באותו פסטיבל כמלך החדש של הפולק ונביא הדור הרשמי.

אבל הפעם הדילן יזכה בשריקות בוז וצעקות זעם ממעריציו. זו הייתה גיטרה חשמלית ביד שלו, בתור האקדח המוסיקלי שהוא התעקש להביא איתו אל הבמה ולחשמל באחת את המוסיקה שלו ואת העצבים שלהם.

ואכן, בשנת 1965 בפסטיבל ניופורט עשה בוב דילן מהפכה אדירה, כמעט בלתי נתפסת בסגנונו המוסיקלי. זה התבטא בכך שבמקום הגיטרה האקוסטית שלו, הוא הכניס את הגיטרה החשמלית למוסיקת הפולק העממית שלו ונתן את האות להולדתו של סגנון חדש במוסיקת הפופ - סגנון הפולק-רוק.

וזו לא הייתה רק הגיטרה החשמלית שלו, אלא הרכב חשמלי, הרכב רוק שלם שליווה אותו. המעריצים העריצים לא ידעו את נפשם מרוב זעם. הם צעקו לו ולהתחשמלות שלו בוז.

דילן ידע שזה יחולל כעס, אבל ספק אם הוא שיער מראש איזה זעזוע הוא יגרום למעריציו, כשהוא יעלה עם להקה חשמלית להופיע כמו שהופיע באותו יום, שונה כל כך, מרגיז כל כך, אל מול קהל הפולק שכל כך אהב את הגיטרה האקוסטית והמפוחית שלו, את השירים השקטים והחכמים כל כך והמוגשים במגש הפולק שאליו הוא רגיל.

זה לא עזר להם. דילן לא יכול היה לעצור את החיפוש התמידי שלו אחרי התפתחות ועניין. המוסיקה שלו, ששאבה מכל סגנון אפשרי, כבר התקדמה אל הנצח, רצתה להרחיב את הפופ והרוק ולהפוך אותם מבידור להמונים לכלי ביטוי, לשפה חדשה, אמיתית וכנה הרבה יותר. בפה קפוץ במקום פעור, במקום לבדר אותם בשירים שמחים ומרוצים, הוא הרגיש שנכון לו יותר לשיר את האמת האכזרית על העולם המקולקל שהוא ראה, עם הדמויות הגרוטסקיות וההומור היבש שלו, עם הפואטיקה המופלאה שלו, שתוגש מעתה כשהיא עטופה בסאונד של חשמל צורם ומרעיש. בעיניו לא היה הולם מהצליל החשמלי, התופים הרועשים והגיטרות הצרודות של הרוק, כדי להעביר את המסר שלו אליהם.

זו לא הייתה רק מהפכה מוסיקלית, אלא גם מהפכה חברתית של ממש. בדיוק כמו שהביטלס הושפעו ממנו לכתוב שירים עם תוכן ומסר עמוק, גם דילן הושפע מהם. הוא התרשם עמוקות ממוסיקת הרוק הסוערת, החדשנית והנמרצת ומהשירים המהירים והקצביים שהם ידעו לייצר. בבת אחת הוא מצא עצמו מאזין וסופג שרשרת השפעות מהדמויות המרכזיות בהיסטוריה של הרוק. הגאון היהודי הצעיר והמקורי בחר להאזין להם ולאמץ את הערכים והמסרים שהם הובילו. הם פשוט התאימו יותר למה שהוא רצה לומר.

הבגידה במעריציו הייתה דילנית לחלוטין. ביום שלפני ההופעה המהפכנית שלו, הוא עוד הופיע כטרובדור עממי בבמת הצהריים של כותבי השירים, נאמן למסורת של תנועת ה"פולק" שהמליכה אותו ונכנעה למוסיקה שלו. אל מול כל קהל הפסטיבל שנהר והתמסר ל"משיח" של הדור, הוא שיחק את תפקידו האחרון כבוב דילן המוכר וה"טוב". אבל בערב שלמחרת הוא כבר היה מוכן לרוקנרול. מוקף בנגנים חדשים, לבוש בחולצת נקודות ומחומש לקרב בגיטרת פנדר סטרוקסטר. בהבעה ריקה, כמעט מזלזלת, הוא החליף למול עיניהם המשתאות את הפולק ברוק והמליך אותו בתור המוסיקה העממית החדשה של הדור שיסיים את המאה ה-20. בכך הוא גם יהפוך את הרוקנרול ממוסיקה חביבה ורומנטית, של שירי אהבה עם תופים, לסגנון פוליטי, בועט, נוזף ומוחה על עוולות. יחי הרוק - הדרך מדילן אל ברוס ספרינגסטין ודיוויד בואי נפתחה!


הנה סיפור המהפכה החשמלית של בוב דילן:

https://youtu.be/p0azcWTluaQ


כך מגיבים המעריצים לתהליך ההתחשמלות של דילן בפסטיבל ניופורט 1965:

https://youtu.be/S1TKUk9nXjk


כך נשמעה ההופעה המפורסמת שלו בפסטיבל ניופורט ב-1965:

https://youtu.be/G8yU8wk67gY


אקוסטי וחמים - כך הוא נשמע שנה קודם באותו פסטיבל:

https://youtu.be/OeP4FFr88SQ


וכך הוא נשמע עשור אחר-כך, אחרי ששינה את המוסיקה האמריקאית:

https://youtu.be/wlvWwJGC_ns


והנה בוב דילן מדבר על הבוז והעזיבה של הקהל את ההופעה החשמלית הראשונה שלו:

https://youtu.be/2138kXVIonY
מה זה סמפלר?



סמפלר, או "דוגם צלילים" (sampler), הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו, כלומר הוקלטו, כדי שניתן יהיה לנגנם באמצעותו. אחרי שמוקלטת דגימה של צליל, ניתן לנגן אותה בפדים, משטחים קטנים שמפניתן להקיש עליהם, או בעזרת קלידי המקלדת, שיכולים אף לשנות את הגובה המוסיקלי של הדגימה.

בצורה כזו ניתן להקליט למשל מקצבי תופים, ללא שימוש בתופים אמיתיים, לנגן תפקידי פסנתר, בעזרת דגימות של פסנתר אמיתי, תפקיד של תזמורת מיתרים בנגינה פשוטה על מקלדת, הקלטת סולו של חליל צד בדגימה בלבד וכדומה.

סמפלרים מסייעים כיום להקלטות רבות בתחום המוסיקה הקלה וחוסכים כסף רב לאמנים. ניתן כיום לקנות אוספי דגימות מקצועיות, שנעשו על ידי אולפנים מקצועיים. בעזרת הדגימות הללו יכול המוסיקאי להשתמש בהקלטות ובהופעות, מבלי שהוא צריך לדגום בעצמו.


הנה הדגמה של מה שאפשר לעשות עם הדגימות שבסמפלר:

http://youtu.be/2k3I2Hu2eXM


מוסיקת דאב סטפ עם סמפלר:

http://youtu.be/JfbERxr_T40


והנה סמפלר מודרני עם בנקים של צלילים דגומים:

http://youtu.be/r0x5SVY0WVY


סמפלר של די ג'יי שבו ניתן להכניס צלילים ללופ, לולאת צליל חוזרת:

http://youtu.be/xRIGFB4DYfQ


כך ניתן ליצור מקצבי תופים מורכבים:

http://youtu.be/c7V-sli-TJQ


כיום משתמשים רבים בסמפלרים בתוכנה, כמו תוכנת ריזון:

http://youtu.be/Wxuppm8zvpc


או באפליקציית סמפלר בטאבלט:

https://youtu.be/zeIxCeJPEkw


דוגמה להמנון האמריקאי שמנוגן בסמפול של צליל מנוע ממכונית מרוץ:

https://youtu.be/8EWTp0Xfksg


בעזרת טכנולוגיית הסימפול יכול נגן אחד לנגן מוסיקה מורכבת בזמן אמת:

https://youtu.be/rGIK2ew-hEg
מהו "קאבר" או גרסת כיסוי?



גרסת כיסוי, או "קאבר" (Cover) היא חידוש של שיר שהתפרסם בעבר על ידי אחרים. במילים אחרות, גרסת הכיסוי היא הקלטה מחודשת של ​​השיר, שהוקלט בעבר על ידי מבצע אחר.

קאבר אפשר לבצע בסגנון דומה למקור או בשינויים משמעותיים. אם האמן עצמו הוא שמחדש את השיר שלו, אך משנה סגנון או דרך ביצוע, זהו קאבר. אך ברוב המקרים המושג ניתן לשיר שבוצע בידי אמן אחר. לרוב תוך שינויים לעומת הביצוע המקורי.

למטה יש השוואה של ביצועים שונים לאותו השיר בדיוק. כך נשמעים קאברים שונים.

מקור המושג גרסת כיסוי הוא מאנגלית: Cover version. לרוב קוראים לו בעברית פשוט "קאבר".


הנה השיר "הללויה" של לאונרד כהן:

http://youtu.be/YrLk4vdY28Q


הקאבר הכי מפורסם לאותו שיר, בביצוע ג'ף באקלי:

http://youtu.be/y8AWFf7EAc4


ביצוע נוסף של קיי די לאנג ל"הללויה":

http://youtu.be/P_NpxTWbovE


ג'ורדן ג'נסן בת ה-11 שביצעה את השיר בגירסת כיסוי משלה:

http://youtu.be/7AWu-ySPEm0


להקת "הטנורים מקנדה" עם הזמרת סלין דיון בקאבר לשיר:

http://youtu.be/zDQyvLtAaQM?t=1m5s


וקאבר לשיר של הביטלס מאת צמד נשי "תאומות המונה ליזה":

https://youtu.be/Bs79I7d1Jfc


מה זה רמיקס?



בדרך כלל אנו מקשרים רמיקס (Remix) לגרסה מחודשת לשיר, כזו שמשנה את סגנונו, בדרך כלל לגרסת ריקודים.

האמצעים בדרך כלל הם של הוספת והאצת מקצבים בשיר, או בהוספה של אפקטים, לוּפִּים וסימְפוּלים שונים.

הרמיקס במובן הזה, מיועד בדרך כלל, להשמעה על ידי די ג'ייז במועדונים. הם נוהגים להפתיע את קהל הרוקדים ברמיקסים יצירתיים לשירים ידועים, אם משלהם או שעשו אחרים. ההוספה של המקצבים והאפקטים החדשים יוצרת עניין, מקפיצה ומחדשת באנרגיות ובריקוד ולא פעם משעשעת.

אבל במובן הכללי יותר, "רמיקס" הוא מונח מודרני, שמתייחס לחידוש של שיר באמצעות ציוד אלקטרוני. תמיד ישלב היוצר ברמיקס חלקים מהקלטות המקור, אבל יצור בכך גרסה שונה וחדשה של השיר. ברמיקסים עושים שימוש בכלים כמו מחשבים, תוכנות ואמצעי עריכה דיגיטלית שונים, כמו גם בציוד מוזיקלי כמו סמפלר (בעברית דוֹגֶם), סינתסייזר ועוד.

לרוב מטרת הרמיקס תהיה להתאים סגנון חדש לשיר מיושן, או לשפר את איכות הצליל של שירים ישנים. הרמיקס מעניק לא פעם הזדמנות שנייה, לשיר שלא הצליח. הוא מתאים אותו לסגנון מוסיקלי חדש או משנה אותו לצרכים חדשים.


הנה רמיקס מאש-אפ שיצרו ביוטיוב בין שניים מהצלחות הווידאו ביוטיוב - נטע ברזילי ופסיי עם גנגאם סטייל:

https://youtu.be/dOSGaIbxiJs


דוגמה לרמיקס לשיר ידוע:

https://youtu.be/Bu9ulkuFrlI


אפליקצייה לאנדרואיד ואייפון ליצירת רמיקסים:

https://youtu.be/ADV1yNs2vIo


סקירה של האפליקציה והכלים שבה:

https://youtu.be/sni-Pgxdn0c


והרצאת טד על החשיבות של הרמיקס ונגד זכויות היוצרים, או העוצרים, כמו שאנו נכנה כאן:

https://youtu.be/zd-dqUuvLk4?long=yes
מהי חומת הצליל של פיל ספקטור?



"חומת הצליל" (Wall Of Sound) היא הכינוי לרקע מוזיקלי דחוס, מורכב ועתיר נפח. את הטכניקה הזו יצר המפיק המוסיקלי החדשן והגאון פיל ספקטור. ניתן לומר ש"חומת הצליל" הפכה לצליל של שנות ה-60 ושהיא שינתה את פני מוסיקת הרוק והפופ.

ספקטור, מלחין וכותב שירי פופ שהפך למפיק מוסיקלי, החליט לסטות מהעיבודים הרזים והנקיים שהיו נהוגים בתחילת שנות ה-60 וליצור ליווי מורחב, עמוס ומלא נפח לשירים. הוא נעזר בהקלטת הערוצים כדי להקליט נגנים רבים שניגנו על מגוון גדול של כלים ובאמצעות מיזוג והכפלות הערוצים, הוא יצר מהם מעין תזמורות רוק ענקיות ומלאות עומק.

לרשות ספקטור עמדו נגנים רבים, שבצעו את התפקידים שכתב להם. מיתרים, כלי נשיפה וכלי הקשה - כל יחידה הוקלטה לבדה ואז שולבה לעיבוד הכללי. גאונותו התבטאה גם בכך שהוא עשה הפוך מהנוהג בזמנו, כששילב אותם לתזמורת עתירת-שכבות ובמקום לטשטש את ההד הטבעי של ההקלטה, הוא השאיר ולעיתים אף הבליט אותו. זה הפך את הרקע המוסיקלי דחוס ומלא נפח.

בשנות ה-60 הוא הפך לשם הכי חם במוסיקה הקלה ומוסיקת הרוק הלכה והתעדכנה לסאונד של פיל ספקטור. מיסוך הסאונד הכבד שלו הוביל לשימוש באפקטים יותר ויותר ממלאים, כמו הדיסטורשן ושיטות הדהוד שונות. אמנים רבים הזמינו אותו להפיק להם תקליטים, ביניהם שמות גדולים, כמו אלביס, ברוס ספרינגסטין, הסקס פיסטולז, אבבא, הקלאש והביטלס, ביחד ולחוד, שלהם הפיק את "Let it be" הנצחי ואלבומי הסולו של ג'ון לנון ושל ג'ורג' הריסון.

אך למרות הצלחתו וכספו הרב, סופו של ספקטור אינו טוב. כמויות הסמים והאלכוהול הלכו ודרדרו אותו לשגעון, אלימות קשה ורוע קיצוני, הקריירה שלו התרסקה ובשנת 2009 הוא הורשע ברצח אישה ונכלא ל-19 שנה. כיום הוא בכלא, חולה ואומלל. חבל על הגאון שריסק את עצמו במו-ידיו.


הנה דוגמאות ומוסיקאים שמספרים על ספקטור וחומות הצליל שלו:

https://youtu.be/LRmRBrnQq8o


וכמה מהשירים והדוגמאות לדחיסות והנפח של חומות צליל:

https://youtu.be/-4MznjQgxHc


שיטת "חומת הצליל" של פיל ספקטור:

https://youtu.be/eUJb9wxBWw4


הנה "Be My Baby" של להקת הרונטס, מהשירים הראשונים שכללו "חומת צליל":

https://youtu.be/jrVbawRPO7I


הנה "דה דו ראן ראן" של הקריסטלס, עוד אחד מהראשונים:

https://youtu.be/uzXOwvjIBbc


ודוגמא מאמצע שנות ה-70 ל"חומת הצליל" בלהיטי להקת הפופ אבבא:

https://youtu.be/Sj_9CiNkkn4
מהי מוסיקת הנשמה?



מוסיקת הסול האמריקאית, או מוסיקת הנשמה (Soul music) של אמריקה, היא מוסיקה שחורה, שצמחה מהמצוקה הכלכלית והחברתית של הקהילה האפרו-אמריקנית והפכה לאחד הז'אנרים הפופולאריים בארצות הברית ובמידה רבה גם בעולם.

לא כולם יודעים שמוסיקת הסול "תפסה" כמעט במקרה. זה קרה כשמספר סגנונות התחברו להם לאחד חדש. אחד היה סגנון הרית'ם אנד בלוז, באנגלית: בלוז וקצב, השני מוסיקת ה-"Doo Wop", המצליחה באמריקה של שנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. אלו התמזגו עם סגנון ה"גוֹסְפֶּל", שצבר תאוצה גם הוא באותו זמן. המיזוג בין הז'אנרים הללו יצר את סגנון הסול מיוזיק, או "מוסיקת הנשמה".

בהמשך המוסיקה הזו זכתה בשנות ה-60 לעידוד מכיוון בלתי צפוי. זה היה מכיוון "הפלישה הבריטית", של להקות רוק אנגליות, שהגיעו לאמריקה והופיעו בהצלחה רבה. דווקא הלהקות הלבנות הללו, מהאיים הבריטיים, במיוחד הרולינג סטונז, החזירו לתרבות הפופ האמריקנית סגנונות שנולדו באמריקה, כמו הבלוז, הרית'ם אנד בלוז ומוסיקת הנשמה השחורה.

מהימים שאחרי מלחמת העולם השנייה ועד למאה ה-21, היו כוכבים רבים בסגנון הסול מיוזיק. היו את זמרי הנשמה המלטפים, כמו סם קוק ושלישיית הסופרימס, היו המחוספסים, כולל ג'יימס בראון או וילסון פיקט ועוד.

מענקי סול כמו בּוֹ דִידְלִי, ארתה פרנקלין, מרווין גיי וסם קוק, דרך סגנון מוטאון שעליו נמנו אמנים כמו אוטיס רדינג וסמוקי רובינסון, ועד אַל גרין, אדֶל, ביונסה ואלישיה קיז - הרשימה מכובדת ומרכיבה אחדים מהמרגשים שבקולות של המאה האחרונה.


אין נציג טוב למוסיקת הנשמה מסם קוק ששר "שינוי עומד לבוא":

https://youtu.be/HAFIYPluH9k


הכישרון הגדול של מוטאון שנדם, מרווין גיי:

https://youtu.be/9vAiESu5wrA


שלישיית הסופרימס:

https://youtu.be/lxny2KMd0TI?t=9s


"הפיתויים":

https://youtu.be/nXiQtD5gcHU


בארי ווייט, אגדת הסול עם קול הבאס של שנות ה-70:

https://youtu.be/V6NVnKFyY24


ואייזק הייז עם מוסיקת הפסקול שיצר עבור הסרט "שאפט":

https://youtu.be/HWHmosQUlLA


ג'וס סטון הבריטית היא אחת מהמפתיעות שבזמרות הנשמה העכשוויות, כאן עם ענק הגיטרה ג'ף בק:

https://youtu.be/bunNRu4mBbY
מה זה סינטסייזר?



הסינטסייזר הוא כלי אלקטרוני המאפשר יצירה ומיזוג של צלילים באמצעות מעגלים חשמליים. הסינטסייזרים הראשונים, בשנות ה-60 וה-70, היו אנאלוגיים. פירוש הדבר שהשתמשו במתנדים (אוסצילטורים) על מנת ליצור את הצלילים. כדי לבנות וליצור צלילים חדשים, על המשתמש בסינטסייזר אנלוגי היה לשנות, באמצעות הכפתורים השונים, את מרכיבי הצליל השונים. פילטרים שונים יצרו גווני צליל וצורות הופעה שונות של הצליל. הסינטסייזר סייע למוסיקאי ליצור צלילים על פי פרמטרים אקוסטיים כצורת-גל, צלילים עיליים, מעטפת וכדומה. כך ניתן היה ליצור צלילים המחקים צלילים של כלי נגינה אמיתיים, לצד צלילים חדשים ומרתקים, שאין להם מקבילים במציאות.

מאז עברו הסינטסייזרים שינויים רבים. נוצרו סינטסייזרים דיגיטליים, נוספו להם יכולות שימוש בדגימות צליל, כמו אלה שהביאו הסמפלרים, דוגמי הצלילים הראשונים ועוד.


הנה הסינטסייזר הראשון - המוג:

https://youtu.be/n3K_fZDvINs?t=11s


ודגם מתקדם וקטן יותר של המוג:

https://youtu.be/1cew7dAbDh0?t=5s


מיני מוג משנות ה-70:

https://youtu.be/JZXpF1zpJkc


סינטסייזר משנות ה-80:

https://youtu.be/wz3oUZfVoIg

הנה סרטון הדגמה לסינטסייזר של ימינו:

http://youtu.be/uvDfHhuFF5w?t=21s


והנה סקירה על תולדות הסינתסייזר:

https://youtu.be/daT0F0lfDBs?t=29s
כיצד התפרסמה עפרה חזה תודות לגניבה ממנה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.