שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך מייצרים את הפופקורן?
פּוֹפּקוֹרְן (Popcorn) מיוצר מגרעיני תירס מבוקעים באש או בחום גבוה. את הפופקורן מגדלים כתירס רגיל, לא משהו שונה מגידול התירס הפופולארי כל כך במקומות שונים בעולם.
לאחר שקוטפים את התירס בסתיו, נלקחים הגרעינים המתאימים לייבוש במכונות מיוחדות שמאיצות את התייבשות הגרעינים, בדיוק למידה הנכונה כדי שיוכלו להפוך לפופקורן שאנו כל כך אוהבים.
במפעל בוררים את הגרעינים בכמה צורות ומשאירים את הגרעינים שבגודל הטוב ביותר, אלו שאינם קלים ואינם כבדים מדי.
אחרי חימום של כמה גרגרים, שנועד לוודא את תקינותם והתאמתם לאריזה, נארזים גרגרי התירס.
שני מוצרים מכינים מהם - או אריזה של גרגרי תירס להכנה עצמית, או שמכינים אותם במפעל, במכונות תירס גדולות המזכירות את מכונת התירס שבבית הקולנוע ואז הפופקורן המוכן נארז ונשלח לחנויות, מוכן לאכילה ישר מהאריזה.
כך מייצרים את הפופקורן המסחרי:
https://youtu.be/iM-CptBrSXM
פס הייצור של הפופקורן:
http://youtu.be/B__abaQC7CY
כך הפך הפופקורן לאחד החטיפים האהובים עלינו:
https://youtu.be/bySictgemYM
ומתיחת פופקורן, בשביל החיוך:
http://youtu.be/aUGVEDAmhzg
מה היא הטבעונות ובמה מאמינים הטבעונים?
טבעונות (Veganism) היא אורח חיים המבוסס על סירוב מוחלט לניצול של בעלי חיים. הטבעונים דוגלים בהימנעות מוחלטת משימוש בבעלי חיים לצורכי מזון, ביגוד, בידור וכדומה.
אם הצמחונים נמנעים מבשר ודגים בלבד, הטבעונים הולכים עוד יותר ומחרימים כל מוצר שמקורו בבעלי חיים. תוך הימנעות ממזון מהחי הם לא צורכים בשר, דגים, ביצים, חלב, גבינות או דבש ולא משתמשים בעור, פרווה או כל חומר שנוצר מניצול של יצורים חיים.
#הסיבות
הטבעונים מאמינים שלבעלי חיים יש זכות מוסרית שלא להיות מנוצלים או להיפגע על ידי בני אדם.
לדעת הטבעונות החקלאות התעשייתית הזו, לא זו בלבד שהיא לא ברת-קיימא, היא גם מערכת אכזרית שגורמת לסבל עצום למיליארדי יצורים מדי שנה. הטבעונות מדגישה את הסבל שנגרם בגידול בעלי חיים לצורכי שחיטה, מה גם שהשחיטה עצמה היא אקט אכזרי מאוד.
רבים מהם מצביעים על המחקרים שמראים שתרנגולות, פרות וחזירים הם יצורים חברתיים ורגישים, בעלי יכולת להרגיש כאב, פחד ואושר.
ויש גם נימוק בריאותי המדגיש את תרומתה לבריאות של התזונה הטבעונית. שהרי היא ידועה בכך שהיא מקטינה את שיעורי התחלואה במחלות כרוניות נפוצות, החל ממחלות לב וכלי דם, דקך מחלת הסוכרת ועד מחלות הסרטן.
מעבר לצד האתי, טבעונים רבים מצביעים על השלכות אקולוגיות, סביבתיות. גידול בעלי חיים למזון דורש כמויות עצומות של מים, קרקע ותבואה, תוך פליטת גזי חממה במידה משמעותית.
מחקרים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מראים שתעשיית הבשר והחלב אחראית לבין 11% ל-20% מפליטות גזי החממה בעולם (תלוי בשיטת המדידה).
#תולדות הטבעונות
את המונח טבעוני (Vegan) טבע דונלד ווטסון (Donald Watson) ב-1944, כאשר הקים את האגודה הטבעונית הבריטית (The Vegan Society), ביחד עם חברים נוספים כמו דורותי מורגן ואלזי שריגלי.
הסיפור על דונלד ווטסון מספר שבמהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר היה צריך למלא טפסים למנת המזון הממשלתית, הוא התקשה למצוא קטגוריה מתאימה שתתאר את אורח החיים שלו. נקודה זו דווקא דחפה אותו להמציא מונח חדש שיבדיל טבעונים מצמחונים רגילים.
מילולית, ווטסון חיפש מילה שתבדיל בין צמחונים רגילים לבין אלה שמחרימים לחלוטין כל מוצר מן החי. המילה הזו נגזרה מהאותיות הראשונות והאחרונות של המילה Vegetarian, צמחוני.
דורות רבים לפניו, היו לא מעט פילוסופים שנהגו כמו הטבעונים או הצמחונים של ימינו. יש סיפור היסטורי על לאונרדו דה וינצ'י שהוא תיעב אכזריות כלפי בעלי חיים והצהיר במאה ה-15 כנגד אכילתם והריגתם בטענה ציורית ש"הגוף שלי לא יהיה קבר ליצורים אחרים".
בעשורים האחרונים הפכה הטבעונות לתופעה רווחת בעולם המערבי. לא מעט סלבריטאים, כמו ביונסה (Beyoncé), נטלי פורטמן (Natalie Portman) וחואקין פיניקס (Joaquin Phoenix), הכריזו על עצמם כטבעונים.
כחלק מהתופעה שהפכה גם לטרנד מציעות רשתות מזון גדולות כיום תפריטים טבעוניים. הסופרמרקטים של ימינו מלאים בתחליפי בשר וחלב וחברות הבשר הגדולות משקיעות במפעלים לייצור חלבון צמחי.
ואגב, מעניין לגלות שבמדינת ישראל, הממוקמת במקום הראשון בעולם בצריכה של בשר עוף לנפש, נמצאת העיר תל אביב הנחשבת ל"בירת הטבעונות העולמית". ת"א ידועה כעיר עם מאות מסעדות, בתי קפה, מטבחים ובתי עסק המיועדים לטבעוניים וצמחוניים.
#מזון טבעוני
מרכיבי מזון שמרכיבים את המטבח הטבעוני הם בעיקר פטריות, טופו, אצות, סלטים, ירקות, פירות, קטניות, דגנים, עשבי מאכל, בצל, פקעות, שורשים, אגוזים, זרעים, נצרים, פרחים אכילים. ראו כמה מהם בתגית "טבעונות".
הנה סיבות אפשריות לטבעונות (עברית):
https://youtu.be/mE7uFgouUVI
עשרה מאכלים שלא ידעתם שמתאימים לטבעונים:
https://youtu.be/FrqwM1JWcFQ
דוגמה קצרה לתחליף מקושקשת:
https://youtu.be/HMgkPZIN8Ko
ההמבורגר הטבעוני שהולך וכובש לו מקום (עברית):
https://youtu.be/X-ov7U6XoTk
סרטון תיעודי על בעיית הבשר (מתורגם):
https://youtu.be/NxvQPzrg2Wg?long=yes
הטענה שפילוסופים בעולם העתיק נטו להיות טבעונים:
https://youtu.be/yBM2_-o7Ci8?long=yes
מה תפקיד הפירות והירקות ומה הם נושאים בהם?
רבים רואים בפירות (Fruits) את המתנה של הטבע לבעלי החיים, לצורך קיומם. גם האדם וגם מינים רבים אחרים מתענגים על טעמם של הפירות והירקות וניזונים מהם.
הפרי הוא מה שמתפתח מהפרח של הצמח ויש בו תמיד זרעים. כך יפתיע אתכם אולי לדעת שהעגבנייה היא פרי, גם אם במטבח אנו משתמשים בה כירק לכל דבר.
האבולוציה עובדת באופן חכם. בהתפתחות האבולוציונית אין מתנות ואין תכונות שמתפתחות סתם אצל אורגניזם, או לטובת אורגניזם אחר. כדי שתתפתח תכונה מסוימת, היא צריכה להציע יתרון הישרדותי ברור לאורגניזם, בעל החיים או הצמח שבו מתפתחת התכונה.
ואכן, הפירות הם אחת הדרכים להפצת זרעים (Seed dispersal), דרכים שבאמצעותן מפיצים צמחים ועצים את הזרעים שלהם. שיטות הפצה כאלה נועדו כדי להרבות את הצמח, באמצעות זרעיו.
איך זה עובד?
ככל שבעלי חיים אוכלים ומפרישים את הזרעים, או נושאים עימם את הפרי לאכילה ומשאירים זרעים במקומות רבים, סיכוייו של הצמח או העץ עם הפרי להתרבות ולהשריש במקומות נוספים.
לעומתו, צמחים שלא מפתחים פירות עם זרעים בתוכם, סופם שהאבולוציה תלך ותקטין את מספרם. לכן הם יילכו וייעלמו, במרוצת הדורות.
יעניין אתכם ודאי לדעת שהיום מפתחים בהנדסה גנטית פירות מסויימים ללא זרעים, כמו אבטיח ללא גרעינים, למשל. אבל על כאלה לא בונים שיתרבו בעצמם, אלא מרבים ומגדלים אותם באופן מלאכותי ומהונדס, למטרות של אכילה.
הנה עץ עם הרכבה של המון מיני פרי:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
פירות במקומות אקזוטיים הם מושא הקנאה של תיירים ממדינות מודרניות עם פרי יקר, פחות מגוון, מהונדס ופחות טעים:
https://youtu.be/6E8fnQ4y9OE
כמה פירות שחיברו מיני פרי שונים לאחד:
https://youtu.be/NeK8wS0KJLE
וכמה מיתוסים תזונתיים על פירות (עברית):
https://youtu.be/BvXD5S4tN8Q?long=yes
מהן הפטריות?
הפטריות (Fungi) היו על כדור הארץ הרבה לפני המין האנושי וככל הנראה יישארו כאן אחרינו. בצד פטריות צעירות שאך נולדו, יש בעולם פטריות רבות שגילן אלפי שנים. כיום מוגדרים מדעית מעל 100 אלף מיני פטריות שקיימים בעולם.
הפטריות (Fungi) חיות על גבי חומר אורגני המשמש להן בית ומקום גידול, חומר שיכול להיות חי (עצים למשל) או מת. פטריות ניתן למצוא בכל מקום אפשרי. במים שאנו שותים, באוכל שעל שולחננו ובאוויר שאנחנו נושמים, אפילו במעיים, בתוך גופנו, יש לנו פטריות.
הפטריות אינן ירקות ואפילו לא צמחים. על אף שהן נראות כצמחים, הפטריות הן למעשה ממלכה נפרדת בעולם החי, בצד ממלכות בעלי החיים והצמחים.
לפטריות אין פה ואין מערכת עיכול. את החומרים האורגניים שמהם הן ניזונות הפטריות סופגות דרך שטח גופן. כלומר, בניגוד לבעלי חיים המעכלים את המזון בקיבתם, הפטריות מעכלות את האוכל מחוץ לגוף, על מצע הגידול שלהן ואחרי שמזונן עוכל הן סופגות את רכיבי המזון המפורקים היישר לתוך תאי גופן.
את הפטריות ניתן למצוא כמעט בכל מקום - באדמה, באוויר, במים ובדברי מזון. פטריות ה"כובע" הציוריות שעליהן גדלנו בספרים ובסרטים הן רק חלק זעיר מפטריות העולם. יש פטריות רעל ויש פטריות מאכל.
בעולם יש אפילו פטריות הזוהרות בחושך. בתנאים של לחות, ישנן גם פטריות שיכולות לגדול על גופנו, כמו ה"אקזמה", פטרייה שמתפתחת בין אצבעות הרגליים, בתנאי לחות ואיוורור לא מספיק.
#מדע
במדע הביולוגיה נקרא התחום העוסק בפטריות מיקולוגיה.
בצד הפטריות חד-תאיות, יש מינים רבים של פטריות רב-תאיות, שאת גופן מרכיבים תאים רבים. הם יוצרים קורים דקיקים וארוכים בגוף הפטריה.
המדע זיהה בעולם מעל 100,000 מינים של פטריות. המדענים מעריכים שיש בעולם מעל 2 מיליון פטריות ויש הגורסים שקיימים גם עד 4 מיליון מיני פטריות.
חלק גדול ממיני הפטריות הוא רעיל, בעוד שאת שאר מיני הפטריות ניתן לאכול.
#פטריות ידועות
בצד פטריות המאכל בצורת ה"כובע" יש רבות אחרות. בין הידועות בפטריות הללו נמצאים השמרים, שמהם מכינים אלכוהול ולחם על ידי התפחת בצק.
יש פטריות עובש, כמו אלה שצצות על אוכל שעמד זמן רב או מזון ישן. המפורסמת שבהן היא הפניציליום, שממנה הופקה תרופת הפניצילין, חלוצת התרופות האנטיביוטיות וזו שממנה נולדו התרופות ששינו את עולם הרפואה.
#פטריות מאכל
בניגוד לפטריות הרעל, יש פטריות מאכל שמקנות למאכלים טעם עשיר וטעים. ישנם סוגים רבים של פטריות מאכל, כולל שמפיניון, פורטבלו, שיטאקי וכמהין.
במטבח הישראלי נפוצות ופופולריות פטריות השמפיניון הלבנות וטעימות. גם פטריות פורטובלו הן מאוד טעימות. לפטריות השימג’י החומות או לבנות יש חיי מדף ארוכים, מרקם דומה לבשר וארומה נהדרת המתגלית רק אחרי בישול המוציא את מרירותן.
וכמובן יש את פטריית הכמהין, שחורה או לבנה, שמקורה בפיאמונטה שבאיטליה ורבים רואים בה את מלכת פטריות האכילה.
גם השמרים שמתפיחים את הלחם והמאפים שאנו כל כך אוהבים לאכול הן למעשה פטריות חד-תאיות.
ביוון ורומי הקדומות נהגו לאכול פטריות, במיוחד בני המעמד הגבוה. כדי לשמור על קיסרי רומא מפטריות רעל הועסקו אצלם טועמי מזון שטעמו את המנות עם הפטריות בכדי לוודא ולהבטיח שהפטריות שמוגשות לקיסר הן בטוחות למאכל.
הנה היופי של הפטריות וכיצד הן יכולות להציל את העולם:
https://youtu.be/EDkR2HIlEbc
לא מעט מהפטריות הן טפילות והיקרה ביותר בעולם היא אחת מהגרועות ביותר:
https://youtu.be/iV4WHFU2Id8
אילו פטריות מותר מאכול מהטבע? (עברית)
https://youtu.be/Qyg0q4akWCI
פטריות מאכל שמפתחים מנבגים שנאספו מהטבע (עברית):
https://youtu.be/XlL9013m1VM?si=5oncr72EeIcunlxI
פטריות הזייה שגורמות... ובכן הזיות (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI?si=NKwrqAU7h5ewh88b
ומסתבר שרשת של פטריות היא אמצעי תקשורת בטבע בין צמחים:
https://youtu.be/dibKZHhij6k
מהו הבצל ולמה חיתוך בצל גורם לדמעות?
בצל הגינה (Onion) הוא ירק בעל שורש בצלי יבש וגבעולים ירוקים ורכים. הוא אכיל כמובן, בעל טעם חריף ונוכח באינספור שימושים במטבח - מחביתות וסלטים ועד תבשילים ומרקים רבים.
בצל הירק הזה מורכב משכבות שכבות העוטפות זו את זו, מה שהושאל לתרבות הביגוד בתור "להתלבש בשיטת הבצל", שזה אומר לצאת עטופים בשכבות, שאותן ניתן לפשוט כשמתחמם.
הבצל הזה, בעל השם הפחות מוכר "שום נבוב" (Allium cepa), הוא בעצם ירק מסוג שום ובן למשפחת השומיים. ישנם זנים שונים של בצל הגינה; המוכר ביותר מכונה בצל לבן ובצלו בצבע לבן, עם קליפה חיצונית צהבהבה.
לזן המכונה בצל אדום יש בצל בגוון אדמדם. המונח בצל ירוק מתייחס לבצל גינה צעיר (מסוגים שונים, בדרך-כלל בצל לבן) שהצמיח עלים ירוקים ועליו משמשים למאכל.
#בוטניקה
מבחינה בוטנית, הבצל הוא למעשה מעין "נבט ענק" תת-אדמתי. מה שאנו קוראים לו "בצל" הוא למעשה שורש מעובה המורכב משכבות עלים מעובים. הצמח מאחסן בשכבות אלה עמילן וסוכרים פשוטים כמאגרי אנרגיה. הבצל היבש שאנו מכירים הוא תוצאה של תהליך הבשלה מלא וייבוש טבעי או מלאכותי.
הרכיבים הכימיים בבצל כוללים תרכובות גופרית מיוחדות שאחראיות לא רק לטעמו החריף ולריחו המיוחד, אלא גם לתכונותיו הבריאותיות. כשאנו חותכים בצל, אנו פוגעים בתאיו ומשחררים אנזים בשם אליאינאז (alliinase) שמפרק חומרים המכילים גופרית ויוצר תרכובות נדיפות המגרות את העיניים ומייצרות דמעות – תופעה מוכרת לכל מי שאי פעם חתך בצל.
#טעם, יזע ודמעות
כולם יודעים שכשחותכים בצל (Onion), הדמעות מתחילות לזרום. למה זה קורה?
אז ראשית חשוב להבין שהבצל היבש הוא בעצם איבר הרבייה של הצמחים, או במקרה שלנו כאן - של הצמח שאנו מכנים "בצל ירוק". במילים אחרות, בצל ירוק הם העלים הירוקים והאכילים, של בצל הגינה העגול, שצבעו לבן או אדום.
החומר שגורם לדמעות הוא בעצם חומר הגנה של הצמח, שהתפתח במהלך האבולוציה כדי לסייע לצמח לשרוד. חומרים דומים כאלה אנו מכירים בחרדל, החזרת והוואסאבי החריפים.
מערכת ההגנה הזו פשוטה ויעילה. יש בבצל אנזים, שמפרק גז המתנדף לאוויר וגורם לחיה שמנסה לאכול אותו לדמוע. החומר הזה חודר לפתחי הפנים, כמו אף, עיניים ועוד, שם הוא מתמוסס בנוזלי הגוף וגורם לדמעות.
הסיבה לדמעות נעוצה באדי הבצל. זהו גז גופרתי שנחשף בחיתוך תאי הבצל. אנזימים שיוצאים מהתאים יוצרים את הגז, שמתפזר וחודר לעיניים.
כשהגז פוגע בעין נשלחים מסרים למערכת העצבים, מהגלאים העצביים שבקדמת העין. מטרת הגלאים לשמור על העין מגירויים וזיהומים וזה בדיוק האות שמתקבל בחזרה ממערכת העצבים לבלוטת הדמעות: "שטפי החוצה את הגירוי". הדמעות פורצות ומפנות את המזיק מהעין.
למנוע את הדמעות הללו אפשר בקלות. השיטה היעילה ביותר היא לעטות מסכת אב"כ, אבל השיטה המעשית יותר היא פשוט להכניס את הבצל למקרר לפני החיתוך. הקור מקטין את הדמעות משמעותית.
#חקלאות
רוב הבצל גדל בשלחין. לאחר שהוא מגיע להבשלה ניתן לשמור אותו לכמה שבועות באדמה. את רוב היבול אוספים בחודשי הקיץ ומאז ועד חודשי הסתיו רובו מאוחסן.
מבחינת הערך התזונתי שלו הבצל הוא מהיעילים ביותר. חלקו האכיל הוא שכבות הבצל והעלים הירוקים שיוצאים ממנו. את הבצל אוכלים באופן קבוע ולאורך כל השנה, כשהוא חי, או מבושל ומיובש.
סין היא ספקית הבצל העולמית הראשית והיא מאכילה 7 מיליארד בני אדם ויותר. כולם צורכים כ-60 מיליון טון בצל בשנה, כ-8 קילו בממוצע לאדם. אחרי סין גדולת מגדלות הבצל היא הודו ואחריה בצמרת היצרניות נמצאות ארצות הברית, מצרים, איראן, טורקיה, פקיסטן וברזיל.
הנה סרטון על דמעות מחיתוך בצל (מתורגם):
http://youtu.be/-G1qhUmq8Vg
על מערכת הדמעות והבכי (מתורגם):
http://youtu.be/keMF8YzQoRM
והסבר על הכימיה של דמעות הבצל:
https://youtu.be/l2Vbj2Tj6rQ
איך מייצרים לחם?
זה מתחיל משדות החיטה והדגנים שישמשו לייצור הבצק, עם כל מיני תוספות או בלי. כשהחיטה מגיעה לטחנת הקמח, טוחנים את הדגן לקמח דק מאד. הוא נארז ונשלח למאפיות. מהקמח הזה ייצרו בהמשך את הבצק ללחם.
אחרי שהאופה לש את הקמח, עם מים ושמרים, נוצר בצק. מהבצק הזה, שיתפח ויהפוך אוורירי, ניתן יהיה לקלוע את החלה או להכין את גושי הבצק לצורת הלחם, הלחמניות ושאר המאפים.
כשהן מוכנות בתבניות, יוכנסו כיכרות הלחם אל התנור וייאפו למשך זמן מספיק, עד שיהפכו ללחם חם וטרי.
כשיראו בתנור כיכרות לחם חומים וחמים, יוציאו אותן האופים מהתנור, יארזו בארגזים וישלחו אותן לחנויות. יש מהם שיבצעו פיסה של לחם טרי וחמים לאכילה, או יגישו לשולחן את הלחמים הטריים וטעימים כל כך.
בתיאבון!
הנה פס ייצור של מאפייה גדולה (עברית):
https://youtu.be/goitik-o8d8
תהליך ייצור הלחם במאפייה בישראל (עברית):
https://youtu.be/uHyrHSfFaqI
כך יוצרים את הקמח:
https://youtu.be/y8vLjPctrcU
איך להכין לחמניות בבית (עברית):
https://youtu.be/KWVbDNBnPqE
וייצור לחם במפעלי הלחם הגדולים:
https://youtu.be/9wlJbsNBUgc?t=89&long=yes
מה הופך את האצות למזון-על?
אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.
לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.
את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.
חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.
הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:
https://youtu.be/wW72gxH5-To
כך מכינים מהן צ'יפס אצות:
https://youtu.be/WjX_TnpMSX8
מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:
https://youtu.be/KBIsoOSqx_8
5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:
https://youtu.be/lpvULt8iP6I
ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):
https://youtu.be/vPGc3825l88
מהם דגנים?
דגן, או דגנים (Cereal), הם זרעים של צמחים שמקורם במשפחת הדגניים, והם יבול המהווה מקור מזון בסיסי לבני אדם כבר מעל 10,000 שנה.
מספקים פחמימות מורכבות, חלבונים צמחיים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חיוניים. בתזונה המודרנית, דגנים מלאים מהווים חלק מרכזי מהתפריט היומיומי, כאשר הדגש הוא על איכות ולא רק על כמות.
את יבולי התבואה של הדגנים אוספים מהשדות על ידי קציר (Harvest) שמשמעותו כריתת הצמחים שבאדמה. אם בימי קדם נעשה הקציר על ידי חרמש או מגל, כיום עושים אותו בחקלאות המודרנית באמצעות קומביין ענקי, שתוכלו להכיר בתגית "קומביין",
#סוגי דגנים וההבדלים ביניהם
ההבדל המהותי הוא בין דגנים מלאים לדגנים מעובדים. בעוד דגן מלא שומר על כל 3 חלקי הגרעין: הסובין העשיר בסיבים, העובר המזין והאנדוספרם, דגנים מעובדים עוברים תהליך טחינה המסיר את הסובין והעובר, כך שהולכים לאיבוד רוב הסיבים, הוויטמינים והמינרלים.
זו הסיבה שקמח לבן מועשר ולמרות הוויטמינים שמחזירים אליו באופן מלאכותי, הוא עדיין חסר את הסיבים והמינרלים הטבעיים.
שיבולת שועל (Oats) נחשבת לאחת הבריאות ביותר מהדגנים. היא עשירה בסיבים מסיסים, במיוחד בטא-גלוקן המסייע בהורדת כולסטרול. מה שמיוחד בה: היא מעולם לא עברה גידול סלקטיבי אינטנסיבי כמו חיטה ותירס, ולכן נשארה קרובה לצורתה המקורית.
קינואה (Quinoa) היא למעשה דגן-דמה ולא דגן אמיתי, אך היא מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - דבר נדיר בעולם הצמחי. בני תרבות האינקה העתיקה כיבדו אותה כצמח קדוש וכינו אותה "אם כל הדגנים". הקיסר עצמו היה נוהג לזרוע את הזרעים הראשונים בכל עונה בטקס מיוחד שנעשה באמצעות כלים עשויים זהב.
אורז מלא (Brown Rice) שומר על הסובין והעובר ולכן עשיר בסיבים, ויטמינים B ומגנזיום. הוא נטול גלוטן ומספק אנרגיה מתמשכת.
כוסמת (Spelt) היא דגן עתיק המכיל יותר חלבון מחיטה רגילה, עשירה בסיבים ומינרלים ונטולת גלוטן לחלוטין.
כוסמין (Spelt) הוא דגן עתיק ממשפחת הדגניים, קרוב משפחה או תת-מין של החיטה. הוא מכיל גלוטן, אם כי בכמות נמוכה יותר מחיטה רגילה.
שיפון (Rye) מכיל כמויות גדולות במיוחד של סיבים מסיסים שתורמים לתחושת שובע ממושכת.
דוחן (Millet) הוא דגן נטול גלוטן עשיר במגנזיום וזרחן, מזון בסיסי באפריקה ובאסיה.
אמרנט (Amaranth), גם הוא דגן-דמה, מכיל את חומצת האמינו ליזין שמצויה בריכוז נמוך בדגנים אמיתיים.
טף (Teff) הוא דגן אמיתי וזעיר מאתיופיה - גרגר חיטה אחד שווה לכ-3,000 גרגרי טף. למרות גודלו, הוא עשיר במיוחד בסידן וברזל ומשמש להכנת האינג'רה המסורתית.
שעורה מלאה (Whole Barley) היא אחת העתיקות ביותר, תורבתה לפני כ-10,000 שנה. הגלדיאטורים הרומאים נקראו "אוכלי שעורה" מכיוון שהם ניזונו בעיקר ממנה כדי לבנות מסת שריר. היא עשירה בסיבים מסיסים המסייעים בהורדת כולסטרול.
#בריאות ודגנים
הכלל הוא שככל שהדגן קרוב יותר לצורתו הטבעית, כך הוא בריא יותר.
המעבר מדגנים מעובדים לדגנים מלאים ומגוונים תורם משמעותית לבריאות הכללית, שיפור העיכול, ויסות משקל הגוף והפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב.
הנה הדגנים:
https://youtu.be/2CluFZKclto
טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
הדגנים הם מגוונים:
https://youtu.be/_F5V3ALOvdY
"ים הדגן מתנועע" בשיר הדגן הכי מובהק (עברית):
https://youtu.be/k2Y69eD-Cu8
כל הדגנים ושמם באנגלית:
https://youtu.be/gR2WG1YquVg
באילו מדינות מגדלים דגנים וכמה?
https://youtu.be/RYzE4DEQ2w8
והאם דגני בוקר הם דגנים בריאים?
https://youtu.be/m4reqXABLSU
מהם הפרחים האכילים?
האדם אוכל כבר אלפי שנים צמחי תבלין. אלו תורמים טעם ועניין למנות הכי פשוטות ועד להכי מתוחכמות ומורכבות במטבח. אבל בשנים האחרונות, עם התגברות הפרזנטציה והצילחות, נעשה יותר ויותר שימוש במטבח היוקרתי, בפרחים של ממש במזון. זה נראה כחידוש אבל זה לגמרי לא. כי לצד הנוי והיופי שלהם, מאז ומתמיד שימשו פרחים שונים את האדם גם לצורכי אכילה.
כבר בימי קדם ידעו את הסוד. לפרחים רבים יש ערכים תזונתיים ברורים והם יכולים לתרום לאכילה בריאה ומאוזנת. הסינים הקדמונים נהגו לאכול בסין העתיקה חבצלות. הרומאים ידועים בכך שהם זללו בהנאה שושנים וסיגליות. ההודים גם הם לא טמנו ידם באגרטל ואוכלים עד היום עלי כותרת של ורדים.
ואכן, פרחים אכילים (Edible flowers) הם פרחים שניתן לאכול בתיאבון, ללא חשש לבריאותנו. הם מוסיפים צבעוניות וטעם למנות השונות ולא פעם הם שמעניקים למנה טובה את "אפקט הוואו" של הסועדים.
ובאמת, בטבע יש צמחים רבים שהחלק האכיל בהם הוא הפרח, לא פעם אפילו החלק היחידי שניתן לאכול בצמח. השימושים בפרחים במזון הם מגוונים. פרחים אכילים שונים יכולים להוסיף טעם ויופי לסלטים ולמרקים. מפרחים מתוקים ניתן לעשות תה או להקפיאם בקוביות קרח. לשדרוג ההגשה, אפשר להוסיף עלי כותרת מיובשים לפנקייק או לבצק של עוגיות.
דוגמאות? - עלי הוורדים הטובים לריבה וקישוט עוגות, עלי פרח הגרניום שמוסיפים למשקאות קרים המוגשים לשולחן ומקפיאים בתוך קוביות קרח, חרציות לפיזור על הסלט, העלים הלשוניים והמתקתקים שבשולי פרח ציפורני החתול משמשים להוספת צבע, פרחי ועלי הכובע נזיר שהם פיקנטיים וטובים לתיבול הסלט, פרחי אמנון ותמר בעלי הטעם המתוק שמשמשים לסלטים, קינוחים ומשקאות, ציפורן סיני שניתן להניח על סלט ומוסיף לו צבע או להקפיא בקוביות קרח, או פרחי ההדרים שאפשר להוסיף לתבשילים ומרקים.
הנה הפרחים האכילים שהפכו למאכלים יומיומיים של רובנו:
https://youtu.be/bsyHwIIoQUA
כך מכינים סלט עם פרחים אכילים פחות ידועים:
https://youtu.be/N72gpAjk-t8
התאנה היא פרח אינסייד אאוט, פרח שפורח פנימה וגדל בעזרת צרעה:
https://youtu.be/8fpKDtLjvaI
אבל יש לוודא שמזהים היטב את הפרח ולא משתמשים במטבח במה שלא בטוחים לגמרי:
https://youtu.be/WnjCgjbV_dk
פּוֹפּקוֹרְן (Popcorn) מיוצר מגרעיני תירס מבוקעים באש או בחום גבוה. את הפופקורן מגדלים כתירס רגיל, לא משהו שונה מגידול התירס הפופולארי כל כך במקומות שונים בעולם.
לאחר שקוטפים את התירס בסתיו, נלקחים הגרעינים המתאימים לייבוש במכונות מיוחדות שמאיצות את התייבשות הגרעינים, בדיוק למידה הנכונה כדי שיוכלו להפוך לפופקורן שאנו כל כך אוהבים.
במפעל בוררים את הגרעינים בכמה צורות ומשאירים את הגרעינים שבגודל הטוב ביותר, אלו שאינם קלים ואינם כבדים מדי.
אחרי חימום של כמה גרגרים, שנועד לוודא את תקינותם והתאמתם לאריזה, נארזים גרגרי התירס.
שני מוצרים מכינים מהם - או אריזה של גרגרי תירס להכנה עצמית, או שמכינים אותם במפעל, במכונות תירס גדולות המזכירות את מכונת התירס שבבית הקולנוע ואז הפופקורן המוכן נארז ונשלח לחנויות, מוכן לאכילה ישר מהאריזה.
כך מייצרים את הפופקורן המסחרי:
https://youtu.be/iM-CptBrSXM
פס הייצור של הפופקורן:
http://youtu.be/B__abaQC7CY
כך הפך הפופקורן לאחד החטיפים האהובים עלינו:
https://youtu.be/bySictgemYM
ומתיחת פופקורן, בשביל החיוך:
http://youtu.be/aUGVEDAmhzg
טבעונות (Veganism) היא אורח חיים המבוסס על סירוב מוחלט לניצול של בעלי חיים. הטבעונים דוגלים בהימנעות מוחלטת משימוש בבעלי חיים לצורכי מזון, ביגוד, בידור וכדומה.
אם הצמחונים נמנעים מבשר ודגים בלבד, הטבעונים הולכים עוד יותר ומחרימים כל מוצר שמקורו בבעלי חיים. תוך הימנעות ממזון מהחי הם לא צורכים בשר, דגים, ביצים, חלב, גבינות או דבש ולא משתמשים בעור, פרווה או כל חומר שנוצר מניצול של יצורים חיים.
#הסיבות
הטבעונים מאמינים שלבעלי חיים יש זכות מוסרית שלא להיות מנוצלים או להיפגע על ידי בני אדם.
לדעת הטבעונות החקלאות התעשייתית הזו, לא זו בלבד שהיא לא ברת-קיימא, היא גם מערכת אכזרית שגורמת לסבל עצום למיליארדי יצורים מדי שנה. הטבעונות מדגישה את הסבל שנגרם בגידול בעלי חיים לצורכי שחיטה, מה גם שהשחיטה עצמה היא אקט אכזרי מאוד.
רבים מהם מצביעים על המחקרים שמראים שתרנגולות, פרות וחזירים הם יצורים חברתיים ורגישים, בעלי יכולת להרגיש כאב, פחד ואושר.
ויש גם נימוק בריאותי המדגיש את תרומתה לבריאות של התזונה הטבעונית. שהרי היא ידועה בכך שהיא מקטינה את שיעורי התחלואה במחלות כרוניות נפוצות, החל ממחלות לב וכלי דם, דקך מחלת הסוכרת ועד מחלות הסרטן.
מעבר לצד האתי, טבעונים רבים מצביעים על השלכות אקולוגיות, סביבתיות. גידול בעלי חיים למזון דורש כמויות עצומות של מים, קרקע ותבואה, תוך פליטת גזי חממה במידה משמעותית.
מחקרים של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם מראים שתעשיית הבשר והחלב אחראית לבין 11% ל-20% מפליטות גזי החממה בעולם (תלוי בשיטת המדידה).
#תולדות הטבעונות
את המונח טבעוני (Vegan) טבע דונלד ווטסון (Donald Watson) ב-1944, כאשר הקים את האגודה הטבעונית הבריטית (The Vegan Society), ביחד עם חברים נוספים כמו דורותי מורגן ואלזי שריגלי.
הסיפור על דונלד ווטסון מספר שבמהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר היה צריך למלא טפסים למנת המזון הממשלתית, הוא התקשה למצוא קטגוריה מתאימה שתתאר את אורח החיים שלו. נקודה זו דווקא דחפה אותו להמציא מונח חדש שיבדיל טבעונים מצמחונים רגילים.
מילולית, ווטסון חיפש מילה שתבדיל בין צמחונים רגילים לבין אלה שמחרימים לחלוטין כל מוצר מן החי. המילה הזו נגזרה מהאותיות הראשונות והאחרונות של המילה Vegetarian, צמחוני.
דורות רבים לפניו, היו לא מעט פילוסופים שנהגו כמו הטבעונים או הצמחונים של ימינו. יש סיפור היסטורי על לאונרדו דה וינצ'י שהוא תיעב אכזריות כלפי בעלי חיים והצהיר במאה ה-15 כנגד אכילתם והריגתם בטענה ציורית ש"הגוף שלי לא יהיה קבר ליצורים אחרים".
בעשורים האחרונים הפכה הטבעונות לתופעה רווחת בעולם המערבי. לא מעט סלבריטאים, כמו ביונסה (Beyoncé), נטלי פורטמן (Natalie Portman) וחואקין פיניקס (Joaquin Phoenix), הכריזו על עצמם כטבעונים.
כחלק מהתופעה שהפכה גם לטרנד מציעות רשתות מזון גדולות כיום תפריטים טבעוניים. הסופרמרקטים של ימינו מלאים בתחליפי בשר וחלב וחברות הבשר הגדולות משקיעות במפעלים לייצור חלבון צמחי.
ואגב, מעניין לגלות שבמדינת ישראל, הממוקמת במקום הראשון בעולם בצריכה של בשר עוף לנפש, נמצאת העיר תל אביב הנחשבת ל"בירת הטבעונות העולמית". ת"א ידועה כעיר עם מאות מסעדות, בתי קפה, מטבחים ובתי עסק המיועדים לטבעוניים וצמחוניים.
#מזון טבעוני
מרכיבי מזון שמרכיבים את המטבח הטבעוני הם בעיקר פטריות, טופו, אצות, סלטים, ירקות, פירות, קטניות, דגנים, עשבי מאכל, בצל, פקעות, שורשים, אגוזים, זרעים, נצרים, פרחים אכילים. ראו כמה מהם בתגית "טבעונות".
הנה סיבות אפשריות לטבעונות (עברית):
https://youtu.be/mE7uFgouUVI
עשרה מאכלים שלא ידעתם שמתאימים לטבעונים:
https://youtu.be/FrqwM1JWcFQ
דוגמה קצרה לתחליף מקושקשת:
https://youtu.be/HMgkPZIN8Ko
ההמבורגר הטבעוני שהולך וכובש לו מקום (עברית):
https://youtu.be/X-ov7U6XoTk
סרטון תיעודי על בעיית הבשר (מתורגם):
https://youtu.be/NxvQPzrg2Wg?long=yes
הטענה שפילוסופים בעולם העתיק נטו להיות טבעונים:
https://youtu.be/yBM2_-o7Ci8?long=yes
רבים רואים בפירות (Fruits) את המתנה של הטבע לבעלי החיים, לצורך קיומם. גם האדם וגם מינים רבים אחרים מתענגים על טעמם של הפירות והירקות וניזונים מהם.
הפרי הוא מה שמתפתח מהפרח של הצמח ויש בו תמיד זרעים. כך יפתיע אתכם אולי לדעת שהעגבנייה היא פרי, גם אם במטבח אנו משתמשים בה כירק לכל דבר.
האבולוציה עובדת באופן חכם. בהתפתחות האבולוציונית אין מתנות ואין תכונות שמתפתחות סתם אצל אורגניזם, או לטובת אורגניזם אחר. כדי שתתפתח תכונה מסוימת, היא צריכה להציע יתרון הישרדותי ברור לאורגניזם, בעל החיים או הצמח שבו מתפתחת התכונה.
ואכן, הפירות הם אחת הדרכים להפצת זרעים (Seed dispersal), דרכים שבאמצעותן מפיצים צמחים ועצים את הזרעים שלהם. שיטות הפצה כאלה נועדו כדי להרבות את הצמח, באמצעות זרעיו.
איך זה עובד?
ככל שבעלי חיים אוכלים ומפרישים את הזרעים, או נושאים עימם את הפרי לאכילה ומשאירים זרעים במקומות רבים, סיכוייו של הצמח או העץ עם הפרי להתרבות ולהשריש במקומות נוספים.
לעומתו, צמחים שלא מפתחים פירות עם זרעים בתוכם, סופם שהאבולוציה תלך ותקטין את מספרם. לכן הם יילכו וייעלמו, במרוצת הדורות.
יעניין אתכם ודאי לדעת שהיום מפתחים בהנדסה גנטית פירות מסויימים ללא זרעים, כמו אבטיח ללא גרעינים, למשל. אבל על כאלה לא בונים שיתרבו בעצמם, אלא מרבים ומגדלים אותם באופן מלאכותי ומהונדס, למטרות של אכילה.
הנה עץ עם הרכבה של המון מיני פרי:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
פירות במקומות אקזוטיים הם מושא הקנאה של תיירים ממדינות מודרניות עם פרי יקר, פחות מגוון, מהונדס ופחות טעים:
https://youtu.be/6E8fnQ4y9OE
כמה פירות שחיברו מיני פרי שונים לאחד:
https://youtu.be/NeK8wS0KJLE
וכמה מיתוסים תזונתיים על פירות (עברית):
https://youtu.be/BvXD5S4tN8Q?long=yes
הפטריות (Fungi) היו על כדור הארץ הרבה לפני המין האנושי וככל הנראה יישארו כאן אחרינו. בצד פטריות צעירות שאך נולדו, יש בעולם פטריות רבות שגילן אלפי שנים. כיום מוגדרים מדעית מעל 100 אלף מיני פטריות שקיימים בעולם.
הפטריות (Fungi) חיות על גבי חומר אורגני המשמש להן בית ומקום גידול, חומר שיכול להיות חי (עצים למשל) או מת. פטריות ניתן למצוא בכל מקום אפשרי. במים שאנו שותים, באוכל שעל שולחננו ובאוויר שאנחנו נושמים, אפילו במעיים, בתוך גופנו, יש לנו פטריות.
הפטריות אינן ירקות ואפילו לא צמחים. על אף שהן נראות כצמחים, הפטריות הן למעשה ממלכה נפרדת בעולם החי, בצד ממלכות בעלי החיים והצמחים.
לפטריות אין פה ואין מערכת עיכול. את החומרים האורגניים שמהם הן ניזונות הפטריות סופגות דרך שטח גופן. כלומר, בניגוד לבעלי חיים המעכלים את המזון בקיבתם, הפטריות מעכלות את האוכל מחוץ לגוף, על מצע הגידול שלהן ואחרי שמזונן עוכל הן סופגות את רכיבי המזון המפורקים היישר לתוך תאי גופן.
את הפטריות ניתן למצוא כמעט בכל מקום - באדמה, באוויר, במים ובדברי מזון. פטריות ה"כובע" הציוריות שעליהן גדלנו בספרים ובסרטים הן רק חלק זעיר מפטריות העולם. יש פטריות רעל ויש פטריות מאכל.
בעולם יש אפילו פטריות הזוהרות בחושך. בתנאים של לחות, ישנן גם פטריות שיכולות לגדול על גופנו, כמו ה"אקזמה", פטרייה שמתפתחת בין אצבעות הרגליים, בתנאי לחות ואיוורור לא מספיק.
#מדע
במדע הביולוגיה נקרא התחום העוסק בפטריות מיקולוגיה.
בצד הפטריות חד-תאיות, יש מינים רבים של פטריות רב-תאיות, שאת גופן מרכיבים תאים רבים. הם יוצרים קורים דקיקים וארוכים בגוף הפטריה.
המדע זיהה בעולם מעל 100,000 מינים של פטריות. המדענים מעריכים שיש בעולם מעל 2 מיליון פטריות ויש הגורסים שקיימים גם עד 4 מיליון מיני פטריות.
חלק גדול ממיני הפטריות הוא רעיל, בעוד שאת שאר מיני הפטריות ניתן לאכול.
#פטריות ידועות
בצד פטריות המאכל בצורת ה"כובע" יש רבות אחרות. בין הידועות בפטריות הללו נמצאים השמרים, שמהם מכינים אלכוהול ולחם על ידי התפחת בצק.
יש פטריות עובש, כמו אלה שצצות על אוכל שעמד זמן רב או מזון ישן. המפורסמת שבהן היא הפניציליום, שממנה הופקה תרופת הפניצילין, חלוצת התרופות האנטיביוטיות וזו שממנה נולדו התרופות ששינו את עולם הרפואה.
#פטריות מאכל
בניגוד לפטריות הרעל, יש פטריות מאכל שמקנות למאכלים טעם עשיר וטעים. ישנם סוגים רבים של פטריות מאכל, כולל שמפיניון, פורטבלו, שיטאקי וכמהין.
במטבח הישראלי נפוצות ופופולריות פטריות השמפיניון הלבנות וטעימות. גם פטריות פורטובלו הן מאוד טעימות. לפטריות השימג’י החומות או לבנות יש חיי מדף ארוכים, מרקם דומה לבשר וארומה נהדרת המתגלית רק אחרי בישול המוציא את מרירותן.
וכמובן יש את פטריית הכמהין, שחורה או לבנה, שמקורה בפיאמונטה שבאיטליה ורבים רואים בה את מלכת פטריות האכילה.
גם השמרים שמתפיחים את הלחם והמאפים שאנו כל כך אוהבים לאכול הן למעשה פטריות חד-תאיות.
ביוון ורומי הקדומות נהגו לאכול פטריות, במיוחד בני המעמד הגבוה. כדי לשמור על קיסרי רומא מפטריות רעל הועסקו אצלם טועמי מזון שטעמו את המנות עם הפטריות בכדי לוודא ולהבטיח שהפטריות שמוגשות לקיסר הן בטוחות למאכל.
הנה היופי של הפטריות וכיצד הן יכולות להציל את העולם:
https://youtu.be/EDkR2HIlEbc
לא מעט מהפטריות הן טפילות והיקרה ביותר בעולם היא אחת מהגרועות ביותר:
https://youtu.be/iV4WHFU2Id8
אילו פטריות מותר מאכול מהטבע? (עברית)
https://youtu.be/Qyg0q4akWCI
פטריות מאכל שמפתחים מנבגים שנאספו מהטבע (עברית):
https://youtu.be/XlL9013m1VM?si=5oncr72EeIcunlxI
פטריות הזייה שגורמות... ובכן הזיות (עברית):
https://youtu.be/lJz9U8IMXLI?si=NKwrqAU7h5ewh88b
ומסתבר שרשת של פטריות היא אמצעי תקשורת בטבע בין צמחים:
https://youtu.be/dibKZHhij6k
מזון טבעוני
בצל הגינה (Onion) הוא ירק בעל שורש בצלי יבש וגבעולים ירוקים ורכים. הוא אכיל כמובן, בעל טעם חריף ונוכח באינספור שימושים במטבח - מחביתות וסלטים ועד תבשילים ומרקים רבים.
בצל הירק הזה מורכב משכבות שכבות העוטפות זו את זו, מה שהושאל לתרבות הביגוד בתור "להתלבש בשיטת הבצל", שזה אומר לצאת עטופים בשכבות, שאותן ניתן לפשוט כשמתחמם.
הבצל הזה, בעל השם הפחות מוכר "שום נבוב" (Allium cepa), הוא בעצם ירק מסוג שום ובן למשפחת השומיים. ישנם זנים שונים של בצל הגינה; המוכר ביותר מכונה בצל לבן ובצלו בצבע לבן, עם קליפה חיצונית צהבהבה.
לזן המכונה בצל אדום יש בצל בגוון אדמדם. המונח בצל ירוק מתייחס לבצל גינה צעיר (מסוגים שונים, בדרך-כלל בצל לבן) שהצמיח עלים ירוקים ועליו משמשים למאכל.
#בוטניקה
מבחינה בוטנית, הבצל הוא למעשה מעין "נבט ענק" תת-אדמתי. מה שאנו קוראים לו "בצל" הוא למעשה שורש מעובה המורכב משכבות עלים מעובים. הצמח מאחסן בשכבות אלה עמילן וסוכרים פשוטים כמאגרי אנרגיה. הבצל היבש שאנו מכירים הוא תוצאה של תהליך הבשלה מלא וייבוש טבעי או מלאכותי.
הרכיבים הכימיים בבצל כוללים תרכובות גופרית מיוחדות שאחראיות לא רק לטעמו החריף ולריחו המיוחד, אלא גם לתכונותיו הבריאותיות. כשאנו חותכים בצל, אנו פוגעים בתאיו ומשחררים אנזים בשם אליאינאז (alliinase) שמפרק חומרים המכילים גופרית ויוצר תרכובות נדיפות המגרות את העיניים ומייצרות דמעות – תופעה מוכרת לכל מי שאי פעם חתך בצל.
#טעם, יזע ודמעות
כולם יודעים שכשחותכים בצל (Onion), הדמעות מתחילות לזרום. למה זה קורה?
אז ראשית חשוב להבין שהבצל היבש הוא בעצם איבר הרבייה של הצמחים, או במקרה שלנו כאן - של הצמח שאנו מכנים "בצל ירוק". במילים אחרות, בצל ירוק הם העלים הירוקים והאכילים, של בצל הגינה העגול, שצבעו לבן או אדום.
החומר שגורם לדמעות הוא בעצם חומר הגנה של הצמח, שהתפתח במהלך האבולוציה כדי לסייע לצמח לשרוד. חומרים דומים כאלה אנו מכירים בחרדל, החזרת והוואסאבי החריפים.
מערכת ההגנה הזו פשוטה ויעילה. יש בבצל אנזים, שמפרק גז המתנדף לאוויר וגורם לחיה שמנסה לאכול אותו לדמוע. החומר הזה חודר לפתחי הפנים, כמו אף, עיניים ועוד, שם הוא מתמוסס בנוזלי הגוף וגורם לדמעות.
הסיבה לדמעות נעוצה באדי הבצל. זהו גז גופרתי שנחשף בחיתוך תאי הבצל. אנזימים שיוצאים מהתאים יוצרים את הגז, שמתפזר וחודר לעיניים.
כשהגז פוגע בעין נשלחים מסרים למערכת העצבים, מהגלאים העצביים שבקדמת העין. מטרת הגלאים לשמור על העין מגירויים וזיהומים וזה בדיוק האות שמתקבל בחזרה ממערכת העצבים לבלוטת הדמעות: "שטפי החוצה את הגירוי". הדמעות פורצות ומפנות את המזיק מהעין.
למנוע את הדמעות הללו אפשר בקלות. השיטה היעילה ביותר היא לעטות מסכת אב"כ, אבל השיטה המעשית יותר היא פשוט להכניס את הבצל למקרר לפני החיתוך. הקור מקטין את הדמעות משמעותית.
#חקלאות
רוב הבצל גדל בשלחין. לאחר שהוא מגיע להבשלה ניתן לשמור אותו לכמה שבועות באדמה. את רוב היבול אוספים בחודשי הקיץ ומאז ועד חודשי הסתיו רובו מאוחסן.
מבחינת הערך התזונתי שלו הבצל הוא מהיעילים ביותר. חלקו האכיל הוא שכבות הבצל והעלים הירוקים שיוצאים ממנו. את הבצל אוכלים באופן קבוע ולאורך כל השנה, כשהוא חי, או מבושל ומיובש.
סין היא ספקית הבצל העולמית הראשית והיא מאכילה 7 מיליארד בני אדם ויותר. כולם צורכים כ-60 מיליון טון בצל בשנה, כ-8 קילו בממוצע לאדם. אחרי סין גדולת מגדלות הבצל היא הודו ואחריה בצמרת היצרניות נמצאות ארצות הברית, מצרים, איראן, טורקיה, פקיסטן וברזיל.
הנה סרטון על דמעות מחיתוך בצל (מתורגם):
http://youtu.be/-G1qhUmq8Vg
על מערכת הדמעות והבכי (מתורגם):
http://youtu.be/keMF8YzQoRM
והסבר על הכימיה של דמעות הבצל:
https://youtu.be/l2Vbj2Tj6rQ
זה מתחיל משדות החיטה והדגנים שישמשו לייצור הבצק, עם כל מיני תוספות או בלי. כשהחיטה מגיעה לטחנת הקמח, טוחנים את הדגן לקמח דק מאד. הוא נארז ונשלח למאפיות. מהקמח הזה ייצרו בהמשך את הבצק ללחם.
אחרי שהאופה לש את הקמח, עם מים ושמרים, נוצר בצק. מהבצק הזה, שיתפח ויהפוך אוורירי, ניתן יהיה לקלוע את החלה או להכין את גושי הבצק לצורת הלחם, הלחמניות ושאר המאפים.
כשהן מוכנות בתבניות, יוכנסו כיכרות הלחם אל התנור וייאפו למשך זמן מספיק, עד שיהפכו ללחם חם וטרי.
כשיראו בתנור כיכרות לחם חומים וחמים, יוציאו אותן האופים מהתנור, יארזו בארגזים וישלחו אותן לחנויות. יש מהם שיבצעו פיסה של לחם טרי וחמים לאכילה, או יגישו לשולחן את הלחמים הטריים וטעימים כל כך.
בתיאבון!
הנה פס ייצור של מאפייה גדולה (עברית):
https://youtu.be/goitik-o8d8
תהליך ייצור הלחם במאפייה בישראל (עברית):
https://youtu.be/uHyrHSfFaqI
כך יוצרים את הקמח:
https://youtu.be/y8vLjPctrcU
איך להכין לחמניות בבית (עברית):
https://youtu.be/KWVbDNBnPqE
וייצור לחם במפעלי הלחם הגדולים:
https://youtu.be/9wlJbsNBUgc?t=89&long=yes
אצות (Algea) הן מעין "צמחי מים" שאין להם שורש והם יכולים לבצע פוטוסינתזה כמו צמחים. נוֹרִי (Nori) הוא השם הכולל למינים שונים של אצות ראויות למאכל. בתהליך הייצור גורסים את האצות ומייבשים אותן בתלייה, ממש כמו שיוצרים נייר. כך מתקבל דף אצות, מעין נייר דק, כהה ויבש שנקרא גם הוא, כמה מפתיע, נורי. הוא ישמש בין השאר לעטיפה של גלילי הסושי והאוניגירי.
לא רבים יודעים שהאצות נכללות לפי כל הפרמטרים (המשתנים) בקבוצת מזונות העל, הסופרפודס (Superfoods). יש בהן עושר תזונתי גבוה מאד, אין בהן שומן או כולסטרול ובתזונת הבריאות העולמית מרבים להשתמש בהן בשנים האחרונות יותר ויותר, כתוספת לתבשילים, למיצים ולשייקים בריאים.
את האצות מגדלים בים או בברכות עם מי ים, על גבי רשתות שצפות על פני המים. הטיפול בהן נעשה מתוך סירות. את ה"קציר" של האצות ניתן לבצע כ-45 ימים לאחר שהן "נזרעו" במים. מכונות חכמות קוצרות ומעבדות את האצות בתהליך דומה לקציר המסורתי, אך ביעילות ומהירות מודרניים.
חוץ מיפן, קוריאה וסין, היצרניות המובילות של המוצר, גם בארץ מגדלים אצות באופן אורגני, כלומר ללא חומרי הדברה וכימיקלים. גידול האצות למאכל שנעשה בברכות של מכמורת, הוא דוגמה טובה לחקלאות האצות הישראלית. אלו הן אצות בריאות ונקיות שבעולם אוהבים מאד ומוכנים לשלם תמורתן כסף רב. לכן רובן מיוצאות לאירופה.
הנה אצות הנורי והבריאות שבתזונה שלהן:
https://youtu.be/wW72gxH5-To
כך מכינים מהן צ'יפס אצות:
https://youtu.be/WjX_TnpMSX8
מה הופך את האצות הללו לכל כך בריאות:
https://youtu.be/KBIsoOSqx_8
5 יתרונות בריאותיים הגלומים באצות:
https://youtu.be/lpvULt8iP6I
ובאצות נורי נכללות אצות הספירולינה הבריאות מאד (עברית):
https://youtu.be/vPGc3825l88
דגן, או דגנים (Cereal), הם זרעים של צמחים שמקורם במשפחת הדגניים, והם יבול המהווה מקור מזון בסיסי לבני אדם כבר מעל 10,000 שנה.
מספקים פחמימות מורכבות, חלבונים צמחיים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים חיוניים. בתזונה המודרנית, דגנים מלאים מהווים חלק מרכזי מהתפריט היומיומי, כאשר הדגש הוא על איכות ולא רק על כמות.
את יבולי התבואה של הדגנים אוספים מהשדות על ידי קציר (Harvest) שמשמעותו כריתת הצמחים שבאדמה. אם בימי קדם נעשה הקציר על ידי חרמש או מגל, כיום עושים אותו בחקלאות המודרנית באמצעות קומביין ענקי, שתוכלו להכיר בתגית "קומביין",
#סוגי דגנים וההבדלים ביניהם
ההבדל המהותי הוא בין דגנים מלאים לדגנים מעובדים. בעוד דגן מלא שומר על כל 3 חלקי הגרעין: הסובין העשיר בסיבים, העובר המזין והאנדוספרם, דגנים מעובדים עוברים תהליך טחינה המסיר את הסובין והעובר, כך שהולכים לאיבוד רוב הסיבים, הוויטמינים והמינרלים.
זו הסיבה שקמח לבן מועשר ולמרות הוויטמינים שמחזירים אליו באופן מלאכותי, הוא עדיין חסר את הסיבים והמינרלים הטבעיים.
שיבולת שועל (Oats) נחשבת לאחת הבריאות ביותר מהדגנים. היא עשירה בסיבים מסיסים, במיוחד בטא-גלוקן המסייע בהורדת כולסטרול. מה שמיוחד בה: היא מעולם לא עברה גידול סלקטיבי אינטנסיבי כמו חיטה ותירס, ולכן נשארה קרובה לצורתה המקורית.
קינואה (Quinoa) היא למעשה דגן-דמה ולא דגן אמיתי, אך היא מכילה את כל 9 חומצות האמינו החיוניות - דבר נדיר בעולם הצמחי. בני תרבות האינקה העתיקה כיבדו אותה כצמח קדוש וכינו אותה "אם כל הדגנים". הקיסר עצמו היה נוהג לזרוע את הזרעים הראשונים בכל עונה בטקס מיוחד שנעשה באמצעות כלים עשויים זהב.
אורז מלא (Brown Rice) שומר על הסובין והעובר ולכן עשיר בסיבים, ויטמינים B ומגנזיום. הוא נטול גלוטן ומספק אנרגיה מתמשכת.
כוסמת (Spelt) היא דגן עתיק המכיל יותר חלבון מחיטה רגילה, עשירה בסיבים ומינרלים ונטולת גלוטן לחלוטין.
כוסמין (Spelt) הוא דגן עתיק ממשפחת הדגניים, קרוב משפחה או תת-מין של החיטה. הוא מכיל גלוטן, אם כי בכמות נמוכה יותר מחיטה רגילה.
שיפון (Rye) מכיל כמויות גדולות במיוחד של סיבים מסיסים שתורמים לתחושת שובע ממושכת.
דוחן (Millet) הוא דגן נטול גלוטן עשיר במגנזיום וזרחן, מזון בסיסי באפריקה ובאסיה.
אמרנט (Amaranth), גם הוא דגן-דמה, מכיל את חומצת האמינו ליזין שמצויה בריכוז נמוך בדגנים אמיתיים.
טף (Teff) הוא דגן אמיתי וזעיר מאתיופיה - גרגר חיטה אחד שווה לכ-3,000 גרגרי טף. למרות גודלו, הוא עשיר במיוחד בסידן וברזל ומשמש להכנת האינג'רה המסורתית.
שעורה מלאה (Whole Barley) היא אחת העתיקות ביותר, תורבתה לפני כ-10,000 שנה. הגלדיאטורים הרומאים נקראו "אוכלי שעורה" מכיוון שהם ניזונו בעיקר ממנה כדי לבנות מסת שריר. היא עשירה בסיבים מסיסים המסייעים בהורדת כולסטרול.
#בריאות ודגנים
הכלל הוא שככל שהדגן קרוב יותר לצורתו הטבעית, כך הוא בריא יותר.
המעבר מדגנים מעובדים לדגנים מלאים ומגוונים תורם משמעותית לבריאות הכללית, שיפור העיכול, ויסות משקל הגוף והפחתת הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת ומחלות לב.
הנה הדגנים:
https://youtu.be/2CluFZKclto
טרקטור קוצר את השדה:
http://youtu.be/p4aZ_rRwoPg
הדגנים הם מגוונים:
https://youtu.be/_F5V3ALOvdY
"ים הדגן מתנועע" בשיר הדגן הכי מובהק (עברית):
https://youtu.be/k2Y69eD-Cu8
כל הדגנים ושמם באנגלית:
https://youtu.be/gR2WG1YquVg
באילו מדינות מגדלים דגנים וכמה?
https://youtu.be/RYzE4DEQ2w8
והאם דגני בוקר הם דגנים בריאים?
https://youtu.be/m4reqXABLSU
האדם אוכל כבר אלפי שנים צמחי תבלין. אלו תורמים טעם ועניין למנות הכי פשוטות ועד להכי מתוחכמות ומורכבות במטבח. אבל בשנים האחרונות, עם התגברות הפרזנטציה והצילחות, נעשה יותר ויותר שימוש במטבח היוקרתי, בפרחים של ממש במזון. זה נראה כחידוש אבל זה לגמרי לא. כי לצד הנוי והיופי שלהם, מאז ומתמיד שימשו פרחים שונים את האדם גם לצורכי אכילה.
כבר בימי קדם ידעו את הסוד. לפרחים רבים יש ערכים תזונתיים ברורים והם יכולים לתרום לאכילה בריאה ומאוזנת. הסינים הקדמונים נהגו לאכול בסין העתיקה חבצלות. הרומאים ידועים בכך שהם זללו בהנאה שושנים וסיגליות. ההודים גם הם לא טמנו ידם באגרטל ואוכלים עד היום עלי כותרת של ורדים.
ואכן, פרחים אכילים (Edible flowers) הם פרחים שניתן לאכול בתיאבון, ללא חשש לבריאותנו. הם מוסיפים צבעוניות וטעם למנות השונות ולא פעם הם שמעניקים למנה טובה את "אפקט הוואו" של הסועדים.
ובאמת, בטבע יש צמחים רבים שהחלק האכיל בהם הוא הפרח, לא פעם אפילו החלק היחידי שניתן לאכול בצמח. השימושים בפרחים במזון הם מגוונים. פרחים אכילים שונים יכולים להוסיף טעם ויופי לסלטים ולמרקים. מפרחים מתוקים ניתן לעשות תה או להקפיאם בקוביות קרח. לשדרוג ההגשה, אפשר להוסיף עלי כותרת מיובשים לפנקייק או לבצק של עוגיות.
דוגמאות? - עלי הוורדים הטובים לריבה וקישוט עוגות, עלי פרח הגרניום שמוסיפים למשקאות קרים המוגשים לשולחן ומקפיאים בתוך קוביות קרח, חרציות לפיזור על הסלט, העלים הלשוניים והמתקתקים שבשולי פרח ציפורני החתול משמשים להוספת צבע, פרחי ועלי הכובע נזיר שהם פיקנטיים וטובים לתיבול הסלט, פרחי אמנון ותמר בעלי הטעם המתוק שמשמשים לסלטים, קינוחים ומשקאות, ציפורן סיני שניתן להניח על סלט ומוסיף לו צבע או להקפיא בקוביות קרח, או פרחי ההדרים שאפשר להוסיף לתבשילים ומרקים.
הנה הפרחים האכילים שהפכו למאכלים יומיומיים של רובנו:
https://youtu.be/bsyHwIIoQUA
כך מכינים סלט עם פרחים אכילים פחות ידועים:
https://youtu.be/N72gpAjk-t8
התאנה היא פרח אינסייד אאוט, פרח שפורח פנימה וגדל בעזרת צרעה:
https://youtu.be/8fpKDtLjvaI
אבל יש לוודא שמזהים היטב את הפרח ולא משתמשים במטבח במה שלא בטוחים לגמרי:
https://youtu.be/WnjCgjbV_dk
מהו האורז ואיך הוא מגיע לשולחננו?
האורז (Rice) הוא מהגידולים העתיקים בתולדות החקלאות. מעל מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמקור המזון המרכזי והיומיומי שלה. יותר מכך - אחרי התירס והחיטה, אורז הוא הגידול השלישי בתפוצתו בעולם.
האורז הוא בעצם הגרגרים של צמח שגדל במקומות לחים וחמים. מימי קדם ועד ימינו, גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם. זהו מזון בסיסי וזול יחסית, שמספק גם למשפחות העניות ביותר בעולם יותר ממחצית הקלוריות היומיות הדרושות לקיום הפיזי של הגוף.
גידול האורז הוא סוג פשוט יחסית של חקלאות, מה שהופך אותו לענף חקלאי שמתאים במיוחד למדינות עניות. אמנם גידול האורז מצריך לא מעט עבודה עבודה ודרושים משקעים רבים להשקיה של שדות האורז, אבל קל לגדל אותו בכל מקום. ממישורים גדולים ועתירי גשמים ועד למאות טרסות על צלעות הרים תלולים - בעולם ניתן למצוא שדות אורז, בכל מקום שיש בו חקלאים ומשקעים.
לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם והם מועברים למפעל. שם חובטים בהם במכונה, כדי להפריד את גרגרי האורז מהצמח היבש. אז מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. לסיום, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.
יבשת אסיה היא ספקית וצרכנית האורז הגדולה ביותר בעולם. יש המון סוגים שלו, כולל אורז קלסי, אורז בסמתי, פרסי, תאילנדי, הודי, אקוורלו, יסמין, אורז בר, אורז מלא ועוד. יש אותו בגרסת האורז הארוך, הקצר, העגול, הדביק, אורז אחד-אחד, אורז לבן, אדום, חום או צבעוני - הכל הולך והוא תמיד מאכל מזין וטעים, כשמכינים אותו נכון...
הנה ייצור האורז משלב הגידול בשדות ועד למפעל שמנקה ומוציא את האורז לשיווק:
https://youtu.be/ray8LsGvvgQ
כך מגדלים את האורז:
https://youtu.be/kxAEiHCErSA
כך מכינים אורז מוצלח (עברית):
https://youtu.be/kQmhf3ktiA8
ותולדות תירבות האורז - משלב ביות ועד גידולו בשדות:
https://youtu.be/7w0XuoqvCFg
האורז (Rice) הוא מהגידולים העתיקים בתולדות החקלאות. מעל מחצית מאוכלוסיית העולם מתבססת על האורז כמקור המזון המרכזי והיומיומי שלה. יותר מכך - אחרי התירס והחיטה, אורז הוא הגידול השלישי בתפוצתו בעולם.
האורז הוא בעצם הגרגרים של צמח שגדל במקומות לחים וחמים. מימי קדם ועד ימינו, גידול האורז הוא ענף חקלאי חשוב בעולם. זהו מזון בסיסי וזול יחסית, שמספק גם למשפחות העניות ביותר בעולם יותר ממחצית הקלוריות היומיות הדרושות לקיום הפיזי של הגוף.
גידול האורז הוא סוג פשוט יחסית של חקלאות, מה שהופך אותו לענף חקלאי שמתאים במיוחד למדינות עניות. אמנם גידול האורז מצריך לא מעט עבודה עבודה ודרושים משקעים רבים להשקיה של שדות האורז, אבל קל לגדל אותו בכל מקום. ממישורים גדולים ועתירי גשמים ועד למאות טרסות על צלעות הרים תלולים - בעולם ניתן למצוא שדות אורז, בכל מקום שיש בו חקלאים ומשקעים.
לרוב מגדלים אורז בשדות שהוצפו במים. כשהצמחים גדולים, מייבשים את השדה ונותנים לשמש לייבש את הצמחים לגמרי. לאחר שיובשו צמחי האורז, קוטפים אותם והם מועברים למפעל. שם חובטים בהם במכונה, כדי להפריד את גרגרי האורז מהצמח היבש. אז מנקים את הגרגרים וממיינים אותם, כדי להוציא מהם את גרגרי האורז הפגומים. לסיום, אורזים את האורז המנופה והנקי בשקים והם מוכנים לשיווק.
יבשת אסיה היא ספקית וצרכנית האורז הגדולה ביותר בעולם. יש המון סוגים שלו, כולל אורז קלסי, אורז בסמתי, פרסי, תאילנדי, הודי, אקוורלו, יסמין, אורז בר, אורז מלא ועוד. יש אותו בגרסת האורז הארוך, הקצר, העגול, הדביק, אורז אחד-אחד, אורז לבן, אדום, חום או צבעוני - הכל הולך והוא תמיד מאכל מזין וטעים, כשמכינים אותו נכון...
הנה ייצור האורז משלב הגידול בשדות ועד למפעל שמנקה ומוציא את האורז לשיווק:
https://youtu.be/ray8LsGvvgQ
כך מגדלים את האורז:
https://youtu.be/kxAEiHCErSA
כך מכינים אורז מוצלח (עברית):
https://youtu.be/kQmhf3ktiA8
ותולדות תירבות האורז - משלב ביות ועד גידולו בשדות:
https://youtu.be/7w0XuoqvCFg
מהו התירס ואיזו ארץ מגדלת הכי הרבה תירס?
מקורו של התירס במרכז אמריקה. רק עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15 הוא הופץ ברחבי העולם. כיום התירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בעולם, לפני החיטה והאורז.
אפשר לומר בקלות שהתירס מאכיל את העולם. מדובר באחד הגידולים החשובים בהיסטוריה של האנושות. לשדה תירס יש פי 2 או 3 יותר קלוריות מאשר בשדה חיטה בגודל זהה.
התירס מהווה מרכיב ראשון במעלה בתפריט המזון העולמי. היסטורית, כשהתירס הובא מאמריקה לעולם הישן והחלו לגדל תירס באירופה וביבשות האחרות, היצרנות עלתה באירופה וגם אוכלוסיית בני האדם באירופה החלה לגדול.
ממנו מכינים קמח תירס ושלל מוצרי מזון, מדגני בוקר ועד חטיף הפופקורן - מהחטיפים האהובים בעולם ומהיותר בריאים שבהם.
אז כאמור, בעולם מגדלים יותר תירס מאשר חיטה ואורז הנפוצים כל כך. התירס גדל גם כיום בעיקר ביבשות אמריקה, כשמובילת גידול התירס בעולם היא ארצות הברית.
למעשה, גידולי התירס של ארה"ב מהווים חצי מכלל התוצרת העולמית. בשנת 2009 היא יצרה מעל 300 מיליון טונות של תירס.
הנה קציר שדות התירס בארה"ב:
http://youtu.be/m_w1b9yKNMQ
תולדות התירס (מתורגם):
https://youtu.be/i6teBcfKpik
ההיסטוריה העתיקה של התירס:
https://youtu.be/A1FLL3HH6Tk
הכתמים האפלים בתולדות התירס:
https://youtu.be/0clTdX_JSy0
בהילוך מהיר - כך גדל התירס:
http://youtu.be/Miyjun0uD4g
וצילומים מהאוויר של שדות תירס שעוצבו כמבוך ענקי:
http://youtu.be/mn7iSZgXIqg
מקורו של התירס במרכז אמריקה. רק עם גילוי יבשת אמריקה במאה ה-15 הוא הופץ ברחבי העולם. כיום התירס הוא הגידול הנפוץ ביותר בעולם, לפני החיטה והאורז.
אפשר לומר בקלות שהתירס מאכיל את העולם. מדובר באחד הגידולים החשובים בהיסטוריה של האנושות. לשדה תירס יש פי 2 או 3 יותר קלוריות מאשר בשדה חיטה בגודל זהה.
התירס מהווה מרכיב ראשון במעלה בתפריט המזון העולמי. היסטורית, כשהתירס הובא מאמריקה לעולם הישן והחלו לגדל תירס באירופה וביבשות האחרות, היצרנות עלתה באירופה וגם אוכלוסיית בני האדם באירופה החלה לגדול.
ממנו מכינים קמח תירס ושלל מוצרי מזון, מדגני בוקר ועד חטיף הפופקורן - מהחטיפים האהובים בעולם ומהיותר בריאים שבהם.
אז כאמור, בעולם מגדלים יותר תירס מאשר חיטה ואורז הנפוצים כל כך. התירס גדל גם כיום בעיקר ביבשות אמריקה, כשמובילת גידול התירס בעולם היא ארצות הברית.
למעשה, גידולי התירס של ארה"ב מהווים חצי מכלל התוצרת העולמית. בשנת 2009 היא יצרה מעל 300 מיליון טונות של תירס.
הנה קציר שדות התירס בארה"ב:
http://youtu.be/m_w1b9yKNMQ
תולדות התירס (מתורגם):
https://youtu.be/i6teBcfKpik
ההיסטוריה העתיקה של התירס:
https://youtu.be/A1FLL3HH6Tk
הכתמים האפלים בתולדות התירס:
https://youtu.be/0clTdX_JSy0
בהילוך מהיר - כך גדל התירס:
http://youtu.be/Miyjun0uD4g
וצילומים מהאוויר של שדות תירס שעוצבו כמבוך ענקי:
http://youtu.be/mn7iSZgXIqg
מהו הפול שאוכלים ברחוב המצרי?
פול מדאמס (Ful medames), הוא מאכל מצרי שמכינים מקטניית הפול. זהו מאכל רחוב זול ופופולארי במיוחד בארץ העתיקה הזו והמצרים מרבים לאכול אותו לארוחת הבוקר ברחוב, בדרך לעבודה או בעבודה.
את הפול המצרי, פול מדאמס, מכינים בדרכים שונות. בעלי הדוכנים שברחוב עושים אותו מפול והרבה מים, שמתבשלים על הלהבה במשך 14 שעות, ללא שום תוספת.
המוכרים המצרים נוהגים להגישו ללקוחות כבר מוקדם בבוקר, עם כמה פיתות ליד. הם שמים אותו בצלחת, כשמעליו תיבול של שמן זית, פלפל חריף, מלח, פלפל והרבה לימון ולידו צלחת עם המון עלי רוקט ללעיסה ולא פעם תוספת של ביצים ועגבניות.
הנה הפול מדאמס, מאכל הרחוב הנפוץ במצרים:
https://youtu.be/BY3k-Lhztls
אוכל הרחוב הזול הזה מהווה את ארוחת הבוקר היומית של מרבית עניי קהיר:
https://youtu.be/POkFzrcJUjA
כך תכינו פול מדאמס בבית:
https://youtu.be/KctIJ276Y7w
פול מדאמס הוא בכיר מאכלי הרחוב המצריים:
https://youtu.be/LlQSmN2O6rE
האלוף הישראלי דווקא מכין אותו בסגנון עיראקי אבל טעים לא פחות (עברית):
https://youtu.be/LWuvuCsHAtI
וסרט ארוך על הכנת פול מדאמאס מקצועית:
https://youtu.be/UviMoQ8B2DE?long=yes
פול מדאמס (Ful medames), הוא מאכל מצרי שמכינים מקטניית הפול. זהו מאכל רחוב זול ופופולארי במיוחד בארץ העתיקה הזו והמצרים מרבים לאכול אותו לארוחת הבוקר ברחוב, בדרך לעבודה או בעבודה.
את הפול המצרי, פול מדאמס, מכינים בדרכים שונות. בעלי הדוכנים שברחוב עושים אותו מפול והרבה מים, שמתבשלים על הלהבה במשך 14 שעות, ללא שום תוספת.
המוכרים המצרים נוהגים להגישו ללקוחות כבר מוקדם בבוקר, עם כמה פיתות ליד. הם שמים אותו בצלחת, כשמעליו תיבול של שמן זית, פלפל חריף, מלח, פלפל והרבה לימון ולידו צלחת עם המון עלי רוקט ללעיסה ולא פעם תוספת של ביצים ועגבניות.
הנה הפול מדאמס, מאכל הרחוב הנפוץ במצרים:
https://youtu.be/BY3k-Lhztls
אוכל הרחוב הזול הזה מהווה את ארוחת הבוקר היומית של מרבית עניי קהיר:
https://youtu.be/POkFzrcJUjA
כך תכינו פול מדאמס בבית:
https://youtu.be/KctIJ276Y7w
פול מדאמס הוא בכיר מאכלי הרחוב המצריים:
https://youtu.be/LlQSmN2O6rE
האלוף הישראלי דווקא מכין אותו בסגנון עיראקי אבל טעים לא פחות (עברית):
https://youtu.be/LWuvuCsHAtI
וסרט ארוך על הכנת פול מדאמאס מקצועית:
https://youtu.be/UviMoQ8B2DE?long=yes
מי המציא את הפלאפל?
בניגוד לתחושתם של רבים, ישראל אינה מולדת הפלאפל. הפלאפל הומצא ככל הנראה על ידי הקופטים במצרים, בעת שנזקקו למנה עיקרית, במקום מנת הבשר שנמנעה מהם בחגים מסוימים, לפי אמונתם. זה קרה ככל הנראה בין המאות ה-3 ל-7 לספירה והקופטים השתמשו בפול מצרי להכנת הפלאפל שלהם.
ממצרים התפשט המאכל הטעים והפשוט להכנה למדינות אחרות במזרח התיכון, כמו ישראל של היום, סוריה ולבנון. במקומות אלה החלו להכינו מגרגרי חומוס דווקא.
אם יש תרומה ישראלית בנושא הפלאפל, ניתן לשער שבאה לידי ביטוי בהכנסת קציצות הפלאפל אל תוך הפיתה. זהו מנהג שהחל כפי הנראה בשנות ה-50 דווקא בישראל הקטנה, עת אנשים רבים נזקקו למזון מהיר וזול שניתן לקחת. כך שבאופן מסוים הפלאפל הוא בכל זאת גם אוכל ישראלי.
הנה הפלאפל הלאומי (עברית):
https://youtu.be/zWpqusURdwI
סרטון על מוכר הפלאפל (עברית):
https://youtu.be/vUC5sYIwRxo
בישראל הפלאפל הפך כמעט דת (עברית):
http://youtu.be/f31Fq2uTiFg?t=6s
כמה דברים שלא ידעתם על המאכל הלאומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/O5nwvhiCvfk
על הוויכוח לגבי מקורו של הפלאפל:
http://youtu.be/DEtGtEqCgTA
יש מי שמשלב פלאפל עם פיתה תימנית (עברית):
https://youtu.be/2EHcLMwDogc
איך מכינים פלאפל בבית? (עברית)
https://youtu.be/sgLibb93mps
בחיוך - הפלאפל הכי מקצועי בסביבה (עברית)
https://youtu.be/lo43jpDD7WE
ועוד אוכל רחוב ישראלי (עברית):
https://youtu.be/H59sVeCGMME?long=yes
בניגוד לתחושתם של רבים, ישראל אינה מולדת הפלאפל. הפלאפל הומצא ככל הנראה על ידי הקופטים במצרים, בעת שנזקקו למנה עיקרית, במקום מנת הבשר שנמנעה מהם בחגים מסוימים, לפי אמונתם. זה קרה ככל הנראה בין המאות ה-3 ל-7 לספירה והקופטים השתמשו בפול מצרי להכנת הפלאפל שלהם.
ממצרים התפשט המאכל הטעים והפשוט להכנה למדינות אחרות במזרח התיכון, כמו ישראל של היום, סוריה ולבנון. במקומות אלה החלו להכינו מגרגרי חומוס דווקא.
אם יש תרומה ישראלית בנושא הפלאפל, ניתן לשער שבאה לידי ביטוי בהכנסת קציצות הפלאפל אל תוך הפיתה. זהו מנהג שהחל כפי הנראה בשנות ה-50 דווקא בישראל הקטנה, עת אנשים רבים נזקקו למזון מהיר וזול שניתן לקחת. כך שבאופן מסוים הפלאפל הוא בכל זאת גם אוכל ישראלי.
הנה הפלאפל הלאומי (עברית):
https://youtu.be/zWpqusURdwI
סרטון על מוכר הפלאפל (עברית):
https://youtu.be/vUC5sYIwRxo
בישראל הפלאפל הפך כמעט דת (עברית):
http://youtu.be/f31Fq2uTiFg?t=6s
כמה דברים שלא ידעתם על המאכל הלאומי של ישראל (עברית):
https://youtu.be/O5nwvhiCvfk
על הוויכוח לגבי מקורו של הפלאפל:
http://youtu.be/DEtGtEqCgTA
יש מי שמשלב פלאפל עם פיתה תימנית (עברית):
https://youtu.be/2EHcLMwDogc
איך מכינים פלאפל בבית? (עברית)
https://youtu.be/sgLibb93mps
בחיוך - הפלאפל הכי מקצועי בסביבה (עברית)
https://youtu.be/lo43jpDD7WE
ועוד אוכל רחוב ישראלי (עברית):
https://youtu.be/H59sVeCGMME?long=yes
מאיפה בא החומוס ומה הסוד שלו?
מקורותיו ההיסטוריים של המאכל הכי יצרי במזרח התיכון אינם ברורים לחלוטין. החימצה היא סוג של קטניה, שקיבלה את שמה על שום נטייתה המהירה להחמיץ וישנן עדויות שכבר באלף החמישי לפנה"ס, במצרים העתיקה, הכינו המצרים מאכלים מגרגרי חימצה.
גם היהודים ידעו דבר או שניים על החימצה, במיוחד כשבספר רות מציע בועז לרות המואביה "וטבלת פיתך בחומץ". היות וחומץ אינו דבר מאכל די מובן סביר שמדובר בחומוס מסוג כלשהו.
עם זאת, העדות הממשית הראשונה לאכילה של חומוס, היא מהתקופה הצלבנית.
כיום נפוץ החומוס שאנו מכירים בכל מדינות המזרח התיכון - במיוחד בעולם הערבי ומעט גם בחלק ממדינות הבלקן, כמו תורכיה, קפריסין ויוון.
בשנים האחרונות ובעיקר תודות להתלהבות ממזון בריא וטבעוני, הולך החומוס ותופס מקום של כבוד גם על המדפים ברשתות השיווק ובמסעדות נחשבות באירופה ובצפון אמריקה.
ואפילו לחלל החומוס כבר הגיע. זה היה כשנשלחו גרגרי חומוס אל תחנת החלל הבינלאומית והונבטו בה, כחלק מניסוי שעורכים בישראל, לגבי גידול והנבטה של מזונות חקלאיים בחלל.
הכל על החומוס והמחלוקות (עברית):
https://youtu.be/YBJPO9561qo
מקורות החומוס התנ"כיים:
http://youtu.be/4lg0DUWOPJY
כך מכינים הערבים את החומוס המצוין שלהם:
https://youtu.be/NP8ZYYp43oc
כך בישראל (עברית):
https://youtu.be/BwmetkENxIs
הכינו חומוס מעולה בבית:
https://youtu.be/_ahfNz2EnN8
חומוס בסגנון ירושלמי:
https://youtu.be/ChXyNTA_DkE
בחיוך - חומוס לפנים (עברית):
https://youtu.be/jT6IolvEao0
קבלו את החומוס והאוכל הערבי בכלל (עברית):
https://youtu.be/gYtinC-ThQ4?long=yes
וסרטון תיעודי על גידול החומוס:
https://youtu.be/_EL8DL1N-lQ?long=yes
מקורותיו ההיסטוריים של המאכל הכי יצרי במזרח התיכון אינם ברורים לחלוטין. החימצה היא סוג של קטניה, שקיבלה את שמה על שום נטייתה המהירה להחמיץ וישנן עדויות שכבר באלף החמישי לפנה"ס, במצרים העתיקה, הכינו המצרים מאכלים מגרגרי חימצה.
גם היהודים ידעו דבר או שניים על החימצה, במיוחד כשבספר רות מציע בועז לרות המואביה "וטבלת פיתך בחומץ". היות וחומץ אינו דבר מאכל די מובן סביר שמדובר בחומוס מסוג כלשהו.
עם זאת, העדות הממשית הראשונה לאכילה של חומוס, היא מהתקופה הצלבנית.
כיום נפוץ החומוס שאנו מכירים בכל מדינות המזרח התיכון - במיוחד בעולם הערבי ומעט גם בחלק ממדינות הבלקן, כמו תורכיה, קפריסין ויוון.
בשנים האחרונות ובעיקר תודות להתלהבות ממזון בריא וטבעוני, הולך החומוס ותופס מקום של כבוד גם על המדפים ברשתות השיווק ובמסעדות נחשבות באירופה ובצפון אמריקה.
ואפילו לחלל החומוס כבר הגיע. זה היה כשנשלחו גרגרי חומוס אל תחנת החלל הבינלאומית והונבטו בה, כחלק מניסוי שעורכים בישראל, לגבי גידול והנבטה של מזונות חקלאיים בחלל.
הכל על החומוס והמחלוקות (עברית):
https://youtu.be/YBJPO9561qo
מקורות החומוס התנ"כיים:
http://youtu.be/4lg0DUWOPJY
כך מכינים הערבים את החומוס המצוין שלהם:
https://youtu.be/NP8ZYYp43oc
כך בישראל (עברית):
https://youtu.be/BwmetkENxIs
הכינו חומוס מעולה בבית:
https://youtu.be/_ahfNz2EnN8
חומוס בסגנון ירושלמי:
https://youtu.be/ChXyNTA_DkE
בחיוך - חומוס לפנים (עברית):
https://youtu.be/jT6IolvEao0
קבלו את החומוס והאוכל הערבי בכלל (עברית):
https://youtu.be/gYtinC-ThQ4?long=yes
וסרטון תיעודי על גידול החומוס:
https://youtu.be/_EL8DL1N-lQ?long=yes
מה בבשר המלאכותי יסייע לפתרון משבר האקלים?
החרדה המתמשכת ממשבר האקלים והעלות הסביבתית האדירה של תעשיית הבשר, האחראית ל-15% מפליטת הפחמן העולמית, יוצרים צורך להביט ולפרגן גם לתעשיית הבשר החליפי, זה שאינו מבוסס על בעלי חיים.
בשר צמחי (Plant-Based meat), בשר מהונדס, בשר מודפס ועוד רעיונות מטורפים ופורצי דרך הולכים ומתגבשים ממשהו מעבדתי וחסר טעם למאכלים מדהימים ונוטפי רוטב.
יש אזורים בעולם שהבשר הצמחי כבר מצליח מזמן. בעיקר בשווקים המתפתחים, כמו באסיה, שם מוצרים טבעוניים כמו טופו זמינים כבר מאות שנים והדתות מגדירות לא מעט מהמותר והאסור על השולחן.
תת היבשת של הודו - אני מתכוון אליכם.
יותר ויותר תופסים בעולם שכך לא נוכל עוד זמן רב. גם מי שלא בוחרים בתזונה צמחונית או טבעונית כבר מבינים שהעולם ומשבר האקלים מחייבים אותנו להחליף קו מחשבה, לפחות במה שקשור בבשר.
במדינות וחברות שבשנה שעברה הגישו מיליארדי סטייקים ונתחים אחרים שבושלו על האש ועוד מאכלי בשר רבים, מבינים כיום שהעולם לא יוכל להמשיך ולהאכיל את עצמו בכמויות הענק של הבשר שאליהם התרגל.
בארצות הברית חברת הסטארטאפ ביונד מיט עושה היסטוריה. גם אצלנו יש לא מעט עשייה, מסטארטאפים שמפתחים מוצרים כאלו ועד מסעדות שעושות שיווק מטורף למנות טבעוניות שמרגישות כמו הבשר האמיתי.
ההשקעה הכספית במוצרים חלופיים, כולל "בשר מהצומח" או "בשר שגודל במעבדה", היא אדירה. יש חברות שמשתמשות בטכנולוגיות חדשניות כדי לייצר בשר מהונדס שמגודל במפעל, מתאי בשר אמיתיים. אחרות מייצרות בשר מהצומח ומגיעות להישגים מעולים, שרק הולכים ומתפתחים עוד. יש מומחים שאומרים שלא ירחק היום שהטעם שלהם יהיה טוב מזה של הבשר האמיתי.
חברות אחרות מגדירות מחדש מהו בשר. למשל רידיפיין מיט (ReDefine meat), המשלבת מדפסות תלת ממד למאכלים ומאפשרת הדפסה של בשר בשלל טעמים.
הבשר המלאכותי הוא רק אחד מהז'אנרים של מוצרים שיוצרים ביחד ביוכימאים, טכנולוגי מזון ומדענים מולקולריים, בצירוף של שפים וגדודי טועמים. הם עושים זאת במסגרת חברות המנסות להתבסס בשוק המזון הסביבתי הזה. הנוסחה שלהם היא להציע מוצרים ודרכים לצמצום צריכת הבשר מבלי שהצרכנים יקריבו את הטעמים וההרגלים שהם כה רגילים ומשתוקקים להם.
כמעט אין מי שלא מבין שההשקעה בפיתוח חלבונים חלופיים, בתחליפי בשר ודגים ובבשר המגודל במעבדות היא השקעה בעתיד האנושות. הבעיה העיקרית היא לא מה אוכלים במסעדה אלא מה קונים הביתה. כי השינוי בהרגלי הקניות ושכנוע בני המשפחה להצטרף לזה, היא המשימה הכמעט בלתי אפשרית בעולם המפונק של ימינו.
תעשיית תחליפי המזון מייצרת היום תחליפים כמעט לכל מאכל שיש. בשוק הטבעוני לבדו יש היום מתחליפי ביצים ועד תחליף שרימפס לצד חיקויים בטעם מצוין של בשר טחון, בשר עוף ונקניקיות.
מכאן שאת רמות הצריכה הנוכחיות והמאוד לא ידידותיות לסביבה נפתור למרבה האירוניה רק בעזרתם האדיבה של יצורים כמו פטריות, סלק ובצל, לצד המבורגרים מטופו וקציצות שעועית, שיוכלו לייצר לנו "בשר" כלבבנו.
הנה הבשר המודפס המדהים את העולם (עברית):
https://youtu.be/jzY23aYtC1Q
טעימות של רידיפיין מיט, הבשר המודפס על שלל טעמיו (עברית):
https://youtu.be/YNlA534excY
השווארמה הטבעונית בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/F6LXMGe2ns4
מדפסת של המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
וההמבורגר הטבעוני (עברית):
https://youtu.be/X-ov7U6XoTk?long=yes
החרדה המתמשכת ממשבר האקלים והעלות הסביבתית האדירה של תעשיית הבשר, האחראית ל-15% מפליטת הפחמן העולמית, יוצרים צורך להביט ולפרגן גם לתעשיית הבשר החליפי, זה שאינו מבוסס על בעלי חיים.
בשר צמחי (Plant-Based meat), בשר מהונדס, בשר מודפס ועוד רעיונות מטורפים ופורצי דרך הולכים ומתגבשים ממשהו מעבדתי וחסר טעם למאכלים מדהימים ונוטפי רוטב.
יש אזורים בעולם שהבשר הצמחי כבר מצליח מזמן. בעיקר בשווקים המתפתחים, כמו באסיה, שם מוצרים טבעוניים כמו טופו זמינים כבר מאות שנים והדתות מגדירות לא מעט מהמותר והאסור על השולחן.
תת היבשת של הודו - אני מתכוון אליכם.
יותר ויותר תופסים בעולם שכך לא נוכל עוד זמן רב. גם מי שלא בוחרים בתזונה צמחונית או טבעונית כבר מבינים שהעולם ומשבר האקלים מחייבים אותנו להחליף קו מחשבה, לפחות במה שקשור בבשר.
במדינות וחברות שבשנה שעברה הגישו מיליארדי סטייקים ונתחים אחרים שבושלו על האש ועוד מאכלי בשר רבים, מבינים כיום שהעולם לא יוכל להמשיך ולהאכיל את עצמו בכמויות הענק של הבשר שאליהם התרגל.
בארצות הברית חברת הסטארטאפ ביונד מיט עושה היסטוריה. גם אצלנו יש לא מעט עשייה, מסטארטאפים שמפתחים מוצרים כאלו ועד מסעדות שעושות שיווק מטורף למנות טבעוניות שמרגישות כמו הבשר האמיתי.
ההשקעה הכספית במוצרים חלופיים, כולל "בשר מהצומח" או "בשר שגודל במעבדה", היא אדירה. יש חברות שמשתמשות בטכנולוגיות חדשניות כדי לייצר בשר מהונדס שמגודל במפעל, מתאי בשר אמיתיים. אחרות מייצרות בשר מהצומח ומגיעות להישגים מעולים, שרק הולכים ומתפתחים עוד. יש מומחים שאומרים שלא ירחק היום שהטעם שלהם יהיה טוב מזה של הבשר האמיתי.
חברות אחרות מגדירות מחדש מהו בשר. למשל רידיפיין מיט (ReDefine meat), המשלבת מדפסות תלת ממד למאכלים ומאפשרת הדפסה של בשר בשלל טעמים.
הבשר המלאכותי הוא רק אחד מהז'אנרים של מוצרים שיוצרים ביחד ביוכימאים, טכנולוגי מזון ומדענים מולקולריים, בצירוף של שפים וגדודי טועמים. הם עושים זאת במסגרת חברות המנסות להתבסס בשוק המזון הסביבתי הזה. הנוסחה שלהם היא להציע מוצרים ודרכים לצמצום צריכת הבשר מבלי שהצרכנים יקריבו את הטעמים וההרגלים שהם כה רגילים ומשתוקקים להם.
כמעט אין מי שלא מבין שההשקעה בפיתוח חלבונים חלופיים, בתחליפי בשר ודגים ובבשר המגודל במעבדות היא השקעה בעתיד האנושות. הבעיה העיקרית היא לא מה אוכלים במסעדה אלא מה קונים הביתה. כי השינוי בהרגלי הקניות ושכנוע בני המשפחה להצטרף לזה, היא המשימה הכמעט בלתי אפשרית בעולם המפונק של ימינו.
תעשיית תחליפי המזון מייצרת היום תחליפים כמעט לכל מאכל שיש. בשוק הטבעוני לבדו יש היום מתחליפי ביצים ועד תחליף שרימפס לצד חיקויים בטעם מצוין של בשר טחון, בשר עוף ונקניקיות.
מכאן שאת רמות הצריכה הנוכחיות והמאוד לא ידידותיות לסביבה נפתור למרבה האירוניה רק בעזרתם האדיבה של יצורים כמו פטריות, סלק ובצל, לצד המבורגרים מטופו וקציצות שעועית, שיוכלו לייצר לנו "בשר" כלבבנו.
הנה הבשר המודפס המדהים את העולם (עברית):
https://youtu.be/jzY23aYtC1Q
טעימות של רידיפיין מיט, הבשר המודפס על שלל טעמיו (עברית):
https://youtu.be/YNlA534excY
השווארמה הטבעונית בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/F6LXMGe2ns4
מדפסת של המבורגר חליפי מתוצרת הארץ (עברית):
https://youtu.be/--2VB0O7KKs
וההמבורגר הטבעוני (עברית):
https://youtu.be/X-ov7U6XoTk?long=yes
מהו ולמה צריך רוטב סויה?
רוטב סויה (soy sauce) הוא מהתיבולים העתיקים והפופולריים ביותר במזרח אסיה. הוא משמש בתפקיד מקביל לזה של המלח במטבח המערבי, לתיבול בסיסי וכמעט הכרחי שבלעדיו קשה לדמיין את הטעם הייחודי של המטבח האסייתי.
מקורו של רוטב סויה בסין והוא נמצא בשימוש נרחב גם ביפן ומדינות נוספות באזור. רוטב הסויה מודרני זוכה לעדכונים טכנולוגיים שמאפשרים ייצור מהיר יותר, שמירה על איכות וטעמים אחידים, תוך שמירה על הערכים התזונתיים. כל אלו הופכים את השימוש בו לפשוט וזמין בכל מטבח, מקצועי וביתי כאחד.
ברוב העולם, רוטב הסויה נפוץ כמרכיב מרכזי במטבחים אסייתיים שונים, וכיום גם במטבח מערבי, שם השימוש בו פושט במנות הקלאסיות כמו מוקפצים, מרינדות, ופיצות אסיאתיות.
כיום ישנה הסכמה גורפת שאין להסתפק בחיקויים ויש להשתמש ברוטב סויה אמיתי, הכולל פולי סויה. אחד היצרנים הפופולריים והמועדפים הוא 'קיקומן'.
פולי הסויה הם גם המקור למוצרים מרכזיים במטבח היפני, כמו שני המיטבלים הבסיסיים של המטבח היפני: השוין, שהוא רוטב סויה יפני ורוטב המיסו. שניהם משומרים היטב, בזכות מליחותם הגבוהה, ומשמשים להשריית דגים, בשר וירקות.
מקור השם "סויה" מגיע מהמילה היפנית "Shoyu", שהיא תעתיק לאנגלית של הרוטב.
#ייצור
כ-1,000 זני סויה יש בעולם. את פולי הסויה אוכלים כמו שהם, לאחר השריה ובישול ולרוב כשהם משולבים במאכלים כמו מרקים ומאכלי קדירה.
רוטב הסויה קיבל את צורתו מתהליכי תסיסה שהיו בשימוש במזרח הרחוק כבר לפני אלפי שנים. יש השערה שהוא התפתח בהשפעת רטבי דגים שהתסיסו כבר בסין הקדומה, אך אין לכך ראיות ברורות.
זהו רוטב מותסס המסורתי מיוצר מפולי סויה, לעיתים עם תוספת חיטה קלויה, מים ומלח, המותססים באמצעות פטריות מסוג Aspergillus (נקראות Koji באנגלית).
במהלך התהליך, חלבוני הסויה מתפרקים לחומצות אמינו, מה שמעניק לרוטב סויה את טעמו העמוק והמלוח-אוממי האופייני לו.
#סוגים
ביפן, רוטב סויה (Shoyu) מחולק למספר קטגוריות עיקריות לפי אחוזי הסויה והחיטה ותכונות הטעם שלו.
הקטגוריה הנפוצה ביותר היא הקיקוצ'י (Koikuchi), רוטב כהה, בעל טעם עשיר ומורכב, שמתאים לשימוש כללי בבישול והקפצה.
יש גם את האוסוקוצ'י (Usukuchi), רוטב בהיר יותר, מלוח במידה, שמשמש לתיבול מאכלים מבלי להכהות אותם.
רוטב התמרי (Tamari) מכיל בדרך כלל אחוז גבוה יותר של סויה ופחות או ללא חיטה. טעמו של תמרי עשיר וחזק יותר והוא משמש לעיתים כמטבל ייחודי.
עוד סוג הוא השרו (Shiro), רוטב סויה לבן או בהיר מאוד, שמבוסס בעיקר על חיטה, והוא מתון ודל צבע, ונועד לשימוש במנות בהן חשוב לשמור על צבע הבשר או הדגים.
קיימים גם רטבי סויה המיוצרים בתהליכים כימיים של הידרוליזה של חלבוני סויה, שהם זולים יותר ופחות איכותיים בטעם. רטבים אלה פחות אהודים בקרב שפים מקצועיים ומכונים לעיתים "רוטבי סויה לא מותססים".
מעבר לשימוש כבסיס לטעמים עשירים, קיימת מגמה להוסיף רטבים בטעמים שונים ומשופרים, כמו רוטב סויה מופחת נתרן למודעות בריאותית, רטבים עם תוספות של טעמים כמו שום, ג’ינג’ר או פלפל ואף בלנדים עם רכיבים כמו יין אורז.
באיזו סויה להשתמש? (עברית)
https://youtu.be/Cfpw7mnM2v4
רוטב הסויה:
https://youtu.be/ejfovviCU8s
סוגי הסויה השונים:
https://youtu.be/5rWVEwNtb64
חקלאי שמגדל סויה בקניה:
https://youtu.be/5iGnpj2tVVc
ופסטה עם סויה (עברית):
https://youtu.be/67r0XARfSCk
רוטב סויה (soy sauce) הוא מהתיבולים העתיקים והפופולריים ביותר במזרח אסיה. הוא משמש בתפקיד מקביל לזה של המלח במטבח המערבי, לתיבול בסיסי וכמעט הכרחי שבלעדיו קשה לדמיין את הטעם הייחודי של המטבח האסייתי.
מקורו של רוטב סויה בסין והוא נמצא בשימוש נרחב גם ביפן ומדינות נוספות באזור. רוטב הסויה מודרני זוכה לעדכונים טכנולוגיים שמאפשרים ייצור מהיר יותר, שמירה על איכות וטעמים אחידים, תוך שמירה על הערכים התזונתיים. כל אלו הופכים את השימוש בו לפשוט וזמין בכל מטבח, מקצועי וביתי כאחד.
ברוב העולם, רוטב הסויה נפוץ כמרכיב מרכזי במטבחים אסייתיים שונים, וכיום גם במטבח מערבי, שם השימוש בו פושט במנות הקלאסיות כמו מוקפצים, מרינדות, ופיצות אסיאתיות.
כיום ישנה הסכמה גורפת שאין להסתפק בחיקויים ויש להשתמש ברוטב סויה אמיתי, הכולל פולי סויה. אחד היצרנים הפופולריים והמועדפים הוא 'קיקומן'.
פולי הסויה הם גם המקור למוצרים מרכזיים במטבח היפני, כמו שני המיטבלים הבסיסיים של המטבח היפני: השוין, שהוא רוטב סויה יפני ורוטב המיסו. שניהם משומרים היטב, בזכות מליחותם הגבוהה, ומשמשים להשריית דגים, בשר וירקות.
מקור השם "סויה" מגיע מהמילה היפנית "Shoyu", שהיא תעתיק לאנגלית של הרוטב.
#ייצור
כ-1,000 זני סויה יש בעולם. את פולי הסויה אוכלים כמו שהם, לאחר השריה ובישול ולרוב כשהם משולבים במאכלים כמו מרקים ומאכלי קדירה.
רוטב הסויה קיבל את צורתו מתהליכי תסיסה שהיו בשימוש במזרח הרחוק כבר לפני אלפי שנים. יש השערה שהוא התפתח בהשפעת רטבי דגים שהתסיסו כבר בסין הקדומה, אך אין לכך ראיות ברורות.
זהו רוטב מותסס המסורתי מיוצר מפולי סויה, לעיתים עם תוספת חיטה קלויה, מים ומלח, המותססים באמצעות פטריות מסוג Aspergillus (נקראות Koji באנגלית).
במהלך התהליך, חלבוני הסויה מתפרקים לחומצות אמינו, מה שמעניק לרוטב סויה את טעמו העמוק והמלוח-אוממי האופייני לו.
#סוגים
ביפן, רוטב סויה (Shoyu) מחולק למספר קטגוריות עיקריות לפי אחוזי הסויה והחיטה ותכונות הטעם שלו.
הקטגוריה הנפוצה ביותר היא הקיקוצ'י (Koikuchi), רוטב כהה, בעל טעם עשיר ומורכב, שמתאים לשימוש כללי בבישול והקפצה.
יש גם את האוסוקוצ'י (Usukuchi), רוטב בהיר יותר, מלוח במידה, שמשמש לתיבול מאכלים מבלי להכהות אותם.
רוטב התמרי (Tamari) מכיל בדרך כלל אחוז גבוה יותר של סויה ופחות או ללא חיטה. טעמו של תמרי עשיר וחזק יותר והוא משמש לעיתים כמטבל ייחודי.
עוד סוג הוא השרו (Shiro), רוטב סויה לבן או בהיר מאוד, שמבוסס בעיקר על חיטה, והוא מתון ודל צבע, ונועד לשימוש במנות בהן חשוב לשמור על צבע הבשר או הדגים.
קיימים גם רטבי סויה המיוצרים בתהליכים כימיים של הידרוליזה של חלבוני סויה, שהם זולים יותר ופחות איכותיים בטעם. רטבים אלה פחות אהודים בקרב שפים מקצועיים ומכונים לעיתים "רוטבי סויה לא מותססים".
מעבר לשימוש כבסיס לטעמים עשירים, קיימת מגמה להוסיף רטבים בטעמים שונים ומשופרים, כמו רוטב סויה מופחת נתרן למודעות בריאותית, רטבים עם תוספות של טעמים כמו שום, ג’ינג’ר או פלפל ואף בלנדים עם רכיבים כמו יין אורז.
באיזו סויה להשתמש? (עברית)
https://youtu.be/Cfpw7mnM2v4
רוטב הסויה:
https://youtu.be/ejfovviCU8s
סוגי הסויה השונים:
https://youtu.be/5rWVEwNtb64
חקלאי שמגדל סויה בקניה:
https://youtu.be/5iGnpj2tVVc
ופסטה עם סויה (עברית):
https://youtu.be/67r0XARfSCk
איך משפיעה התזונה שלנו על המוח?
רבים לא מודעים להשפעה האדירה על המוח שיש לתזונה (Stress) שלנו. המוח והתזונה שלנו קשורים זה בזה כל הזמן והתזונה שהוא מקבל משפיעה על תפקוד המוח באופן משמעותי ביותר.
אם היינו מפרקים את המוח לחלקים קטנים, סביר להניח שהיינו מוצאים בו עושר של שומנים, או בשמם השני ליפידים, כמו גם בחלבונים וחומצות אמינו ועוד כמה ויטמינים וגלוקוז. אבל לא מדובר רק בסכום הרכיבים הללו. כי כל אחד מהם משפיע על ההרגשה והתפקוד שלנו.
במילים אחרות - אם אנו מרגישים עייפים אחרי הצהריים או עירניים בלילה, ייתכן שזה פשוט בגלל האוכל שאכלנו.
נמשיך. הכוכבים גדולים שבשומני המוח הם אומגה 3 ואומגה 6. הם עוזרים למנוע מחלות מוח ואנחנו חייבים לקבל אותם מהתזונה שלנו. אכילה של אגוזים, זרעים ודגים שמנים, תסייע למוח לבנות את עצמו ולתחזק את התאים שלו. מצד שני, שומני טרנס ושומנים רוויים יכולים להיות ממש לא טובים למוח. הרבה חטיפים תעשייתיים מכילים המון שומני טראנס... רק אומרים.
חלבונים וחומצות אמינו הם כמו אבני הבניין של הגוף. הם משפיעים על מצב הרוח וההתנהגות. הם גם מכילים את החומרים שמהם המוח מייצר נוירוטרנסמיטרים, שהם כמו שליחים שמעבירים אותות בין תאי המוח. הם משפיעים על השינה, הערנות, ואפילו המשקל שלנו. אחרי מנת פסטה גדולה נוכל להרגיש רגועים ואחרי ארוחה עשירה בחלבון נוכל להרגיש עירניים יותר.
כדי לתפקד, המוח שלנו זקוק גם למיקרונוטריאנטים, כמו ויטמינים ומינרלים. נוגדי חמצון מפירות וירקות עוזרים למוח להילחם בנזקים. ויטמינים כמו B6, B12 וחומצה פולית מגינים עליו מפני מחלות. מינרלים כמו ברזל, נחושת, אבץ ונתרן גם הם חשובים להתפתחות המוח.
המוח שלנו צורך המון אנרגיה, אפילו שהוא רק 2% מהגוף שלנו הוא משתמש ב20% מהאנרגיה שלנו. את מרבית האנרגיה הזו הוא מקבל מפחמימות שאנחנו אוכלים. הפחמימות הופכות לסוכר בדם, שנקרא גלוקוז, וזה הדלק של המוח. אם אין לנו מספיק גלוקוז, המוח שלנו ישר ירגיש את זה, מה שגם יכול להשפיע על הריכוז ומצב הרוח שלנו.
פחמימות מגיעות בשלוש צורות: עמילן, סוכר וסיבים. אם אוכלים לחם לבן או מאפים מקמח לבן, הסוכר עולה מהר ואז יורד מהר, מה שמשפיע על הריכוז. אבל אם אוכלים שיבולת שועל או קטניות, הסוכר עולה לאט יותר, ואז יש יותר אנרגיה יציבה.
המוח שלנו מושפע מאוד מהתזונה שלנו. המעיים שלנו מייצרים 95% מהסרוטונין, מה שנקרא "הורמון האושר" קראו עליו בתגית "סרוטונין". לכן, מה שאנחנו אוכלים משפיע ישירות על מצב הרוח. מזונות עשירים בטריפטופן, כמו בננות ואגוזים, יכולים לעודד ייצור סרוטונין.
נוירוטרנסמיטרים אחרים, כמו דופמין (בתגית "דופמין"), מושפעים גם הם מהתזונה שלנו. מחסור בוויטמינים מקבוצת B יכול לגרום לדיכאון ובעיות זיכרון.
תזונה עתירת סוכר ושומנים יכולה לגרום לדלקת במוח, שעלולה להוביל למחלות. נוגדי חמצון בפירות וירקות ,לעומת זאת, מגנים על המוח.
המוח שלנו לומד ומשתנה כל הזמן, וזה נקרא פלסטיות. אכילת דגים שמנים, גם אצל מבוגרים וגם לילדים, יכולה לשפר את היכולת שלנו ללמוד דברים חדשים. עוד משפיעים על המוח החיידקים הטובים במעיים שלנו, המיקרוביום. לכן, אכילת יוגורט וירקות כבושים עוזרים לבריאות המעיים ובעקיפין גם לבריאות המוח.
מכל זה נובע שאף פעם לא מאוחר לשפר את התזונה. תזונה מגוונת ועשירה בחומרים מזינים היא קריטית לתפקוד המוח. בחירות קטנות, כמו אכילה יותר של אומגה 3, פירות וירקות, לצד הפחתת סוכרים ושומן טראנס, תשפיע לטובה על המוח.
בפעם הבאה שנאכל, נזכור כולנו שאנחנו מזינים לא רק מזין את גופנןו, אלא גם את המוח שלנו.
הנה השפעת התזונה על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/xyQY8a-ng6g
מאכלים טובים לתפקוד המוח, הזיכרון והחשיבה (עברית):
https://youtu.be/mrcIFQkqnCw
עוד על השפעת האוכל על מוחנו:
https://youtu.be/sUBYnvCbQoA
לא רק על המוח - כל הטוב של התזונה הנכונה:
תזונה בריאה משפיעה מאוד על מצב הרוח:
https://youtu.be/XH0Z1Z_7p2Q
רבים לא מודעים להשפעה האדירה על המוח שיש לתזונה (Stress) שלנו. המוח והתזונה שלנו קשורים זה בזה כל הזמן והתזונה שהוא מקבל משפיעה על תפקוד המוח באופן משמעותי ביותר.
אם היינו מפרקים את המוח לחלקים קטנים, סביר להניח שהיינו מוצאים בו עושר של שומנים, או בשמם השני ליפידים, כמו גם בחלבונים וחומצות אמינו ועוד כמה ויטמינים וגלוקוז. אבל לא מדובר רק בסכום הרכיבים הללו. כי כל אחד מהם משפיע על ההרגשה והתפקוד שלנו.
במילים אחרות - אם אנו מרגישים עייפים אחרי הצהריים או עירניים בלילה, ייתכן שזה פשוט בגלל האוכל שאכלנו.
נמשיך. הכוכבים גדולים שבשומני המוח הם אומגה 3 ואומגה 6. הם עוזרים למנוע מחלות מוח ואנחנו חייבים לקבל אותם מהתזונה שלנו. אכילה של אגוזים, זרעים ודגים שמנים, תסייע למוח לבנות את עצמו ולתחזק את התאים שלו. מצד שני, שומני טרנס ושומנים רוויים יכולים להיות ממש לא טובים למוח. הרבה חטיפים תעשייתיים מכילים המון שומני טראנס... רק אומרים.
חלבונים וחומצות אמינו הם כמו אבני הבניין של הגוף. הם משפיעים על מצב הרוח וההתנהגות. הם גם מכילים את החומרים שמהם המוח מייצר נוירוטרנסמיטרים, שהם כמו שליחים שמעבירים אותות בין תאי המוח. הם משפיעים על השינה, הערנות, ואפילו המשקל שלנו. אחרי מנת פסטה גדולה נוכל להרגיש רגועים ואחרי ארוחה עשירה בחלבון נוכל להרגיש עירניים יותר.
כדי לתפקד, המוח שלנו זקוק גם למיקרונוטריאנטים, כמו ויטמינים ומינרלים. נוגדי חמצון מפירות וירקות עוזרים למוח להילחם בנזקים. ויטמינים כמו B6, B12 וחומצה פולית מגינים עליו מפני מחלות. מינרלים כמו ברזל, נחושת, אבץ ונתרן גם הם חשובים להתפתחות המוח.
המוח שלנו צורך המון אנרגיה, אפילו שהוא רק 2% מהגוף שלנו הוא משתמש ב20% מהאנרגיה שלנו. את מרבית האנרגיה הזו הוא מקבל מפחמימות שאנחנו אוכלים. הפחמימות הופכות לסוכר בדם, שנקרא גלוקוז, וזה הדלק של המוח. אם אין לנו מספיק גלוקוז, המוח שלנו ישר ירגיש את זה, מה שגם יכול להשפיע על הריכוז ומצב הרוח שלנו.
פחמימות מגיעות בשלוש צורות: עמילן, סוכר וסיבים. אם אוכלים לחם לבן או מאפים מקמח לבן, הסוכר עולה מהר ואז יורד מהר, מה שמשפיע על הריכוז. אבל אם אוכלים שיבולת שועל או קטניות, הסוכר עולה לאט יותר, ואז יש יותר אנרגיה יציבה.
המוח שלנו מושפע מאוד מהתזונה שלנו. המעיים שלנו מייצרים 95% מהסרוטונין, מה שנקרא "הורמון האושר" קראו עליו בתגית "סרוטונין". לכן, מה שאנחנו אוכלים משפיע ישירות על מצב הרוח. מזונות עשירים בטריפטופן, כמו בננות ואגוזים, יכולים לעודד ייצור סרוטונין.
נוירוטרנסמיטרים אחרים, כמו דופמין (בתגית "דופמין"), מושפעים גם הם מהתזונה שלנו. מחסור בוויטמינים מקבוצת B יכול לגרום לדיכאון ובעיות זיכרון.
תזונה עתירת סוכר ושומנים יכולה לגרום לדלקת במוח, שעלולה להוביל למחלות. נוגדי חמצון בפירות וירקות ,לעומת זאת, מגנים על המוח.
המוח שלנו לומד ומשתנה כל הזמן, וזה נקרא פלסטיות. אכילת דגים שמנים, גם אצל מבוגרים וגם לילדים, יכולה לשפר את היכולת שלנו ללמוד דברים חדשים. עוד משפיעים על המוח החיידקים הטובים במעיים שלנו, המיקרוביום. לכן, אכילת יוגורט וירקות כבושים עוזרים לבריאות המעיים ובעקיפין גם לבריאות המוח.
מכל זה נובע שאף פעם לא מאוחר לשפר את התזונה. תזונה מגוונת ועשירה בחומרים מזינים היא קריטית לתפקוד המוח. בחירות קטנות, כמו אכילה יותר של אומגה 3, פירות וירקות, לצד הפחתת סוכרים ושומן טראנס, תשפיע לטובה על המוח.
בפעם הבאה שנאכל, נזכור כולנו שאנחנו מזינים לא רק מזין את גופנןו, אלא גם את המוח שלנו.
הנה השפעת התזונה על המוח (מתורגם):
https://youtu.be/xyQY8a-ng6g
מאכלים טובים לתפקוד המוח, הזיכרון והחשיבה (עברית):
https://youtu.be/mrcIFQkqnCw
עוד על השפעת האוכל על מוחנו:
https://youtu.be/sUBYnvCbQoA
לא רק על המוח - כל הטוב של התזונה הנכונה:
תזונה בריאה משפיעה מאוד על מצב הרוח:
https://youtu.be/XH0Z1Z_7p2Q
