» «
מוזיאון לטבע
מה מסתתר במוזיאון לטבע?



מסתבר שבמוזיאונים לטבע יש גם מחקר מדעי. בחלק מהמוזיאונים הללו המחקר הוא מפותח מאד ושלל תגליות מדעיות מתגלה שם, על ידי המדענים והחוקרים שבוחנים את שלל המוצגים שבמוזיאון. למעשה, רק חלק קטן מהדברים שיש למוזיאון מוצגים לקהל הרחב. השאר נמצאים באיחסון ובבדיקות מדעיות.

בין הממצאים הרבים שנמצאו במוזיאונים במהלך השנים, נמצא שחומר ההדברה המפורסם DDT פוגע בעופות דורסים. מדעני המוזיאונים הצליחו גם לרצף את הגנום של האדם הניאנדרתלי ואפילו לגלות מהם הגנים שהפכו את הממותות לבעלות פרווה אדומה.


הנה סרטון שמסביר על משימות המחקר והמדע שמתבצעות במוזיאונים לטבע:

https://youtu.be/B-vYGcl_nA8


המוזיאון לטבע בלונדון:

https://youtu.be/tdQDm4gdSOc


מוזיאון שמשלב טבע עם מדע בפלורידה:

https://youtu.be/YvZXWpBdAC0


ומוזיאון הסמיתסוניאן המפורסם:

https://youtu.be/6oLLNuzDtLk
מאיץ חלקיקים
מהו מאיץ החלקיקים?



מאיץ החלקיקים נמצא במרכז המחקר "צרן" בשווייץ. זהו מכון למחקר גרעיני, שיש בו מנהרה בעומק של 100 מטר מתחת לאדמה ובאורך של כ־27 קילומטר. במאיץ החלקיקים שנמצא בצרן עוסקים בהאצה של חלקיקים, במהירות הקרובה למהירות האור. המטרה היא לגרום להם להתנגש זה בזה וכך לנסות ליצור חלקיק חדש, או מה שמכנים לעתים "החלקיק האלוהי". שמו של החלקיק "בוזון היגס" וקיומו נחזה במחקר התיאורטי.

את החלקיק הזה לא ניתן לראות, אבל אפשר לראות את ההשפעה שלו על הסביבה. ההשפעה הזו נראית כצילום רנטגן שעל גבי הרקע הכהה שלו נראים קווים לבנים, שתנועתם מזכירה צורה של ספירלה. קווים אלה מתארים את האפקט של תנועת החלקיק.


הנה סרטון על מאיץ החלקיקים בצרן (מתורגם):

http://youtu.be/U8zimacGobE



והנה כתבה על המדענים שמעורבים בפרויקט של מאיץ החלקיקים בצרן (עברית):

http://youtu.be/ihroneugjAg?t=28s
מדע
מהו המדע?



מדע (Science) הוא שיטת מחקר שמתבססת על הסקת מסקנות מניסויים ותצפיות, כשהכל בה מבוסס על הוכחות אמפיריות, כלומר הוכחות שניתנות למחקר חוזר, בכדי לוודא את תקפותן.

הידע המדעי אינו אובייקטיבי ואינו ידע על המציאות האובייקטיבית, אלא ידע של מה שניתן לחקור ולבחון באמצעות השיטה המדעית. בניגוד לשיטות קודמות שניסו להבין כיצד פועל העולם, את כל הידע המדעי, שהוסק על ידי המדענים, ניתן לבחון לפי עקרונות מוסכמים.

יש במדע חלוקה מסוימת. מצד אחד ישנו מדע יישומי, שבתגליות שנעשו בו ניתן להשתמש מיידית, לפיתוח הטכנולוגיה ולקידמה האנושית. מנגד, יש מדע בסיסי, שנועד לגלות כיצד העולם פועל ולהגדיל את הבנת המדענים את העולם. רוב תגליות המדע הבסיסי אינן מידיות בתועלת שהן מספקות לאנושות, אבל הן לא פחות חשובות בטווח הארוך, לטובת המין האנושי.

תחומי ידע השונים נקראים "מדעים". ישנם מדעי החיים, כמו ביולוגיה או זואולוגיה, יש מדעים מדויקים דוגמת פיזיקה ומתמטיקה, מדעי החברה כמו סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה, מדעי הרוח כמו ספרות והיסטוריה ועוד.

מדע לומדים באוניברסיטאות. שם הופכים מסטודנטים לחוקרים. המרצים בהן, חלקם הגדול בעלי תארי דוקטור ופרופסור, מחלקים את הזמן בין הוראת המדעים לבין מחקר וכתיבה של פרסומים מדעיים בכתבי עת מדעיים. באמצעות הפרסומים הללו של מאמרים מדעיים מובאים הממצאים והתגליות לעיניהם של חוקרים עמיתים מכל העולם. הללו יכולים לעשות מחקרים שיאמתו את הממצאים או ימשיכו ויתבססו על הממצאים לצרכים מחקר מתקדם יותר, שיקדם את המדע.

ההכרה בהישגי השיטה הזו, הנעזרת בתגליות ובפיתוחי העבר החשובים כבסיס להתקדמות המדעית של ההווה, היא שהביאה את גדול המדענים בהיסטוריה אייזיק ניוטון, לומר את המשפט האלמותי שלו: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים".

המדע הביא את העולם המודרני להישגים מדהימים. הטכנולוגיה והידע האנושי להם תרם המדע הפכו את חיינו לבריאים מאי-פעם, ארוכים מכל הדורות שלפנינו ובעלי שפע ונוחות חסרי תקדים. עם זאת - החיים המודרניים גם מלאי סיכונים חדשים, סיכונים שיצרו בין השאר ההישגים העצומים להם תרם המדע.


זהו המדע:

https://youtu.be/hDQ8ggroeE4


הסבר בשירה של מדע:

http://youtu.be/9Cd36WJ79z4


תלמידים מנסים להסביר את מה שהם תופסים במדע (עברית):

https://youtu.be/NFU1FNqmsYI


על יופיו של המדע:

http://youtu.be/dvM4JPGsmVw


והראפר עלי ג'י שואל בראפ מהו המדע:

https://youtu.be/Ws6HPTom2AY
מדע
כיצד בנוי המדע מדורות של מדענים?



מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.

ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.

עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.

יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.

כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.

איך זה עובד?

חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.


הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני (מתורגם):

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s


משל הפיל ו-6 העיוורים הוא נהדר כדי להבין את ההבדל בין לריב על האמת לעומת לשתף ממצאים ולהגיע לאמת:

https://youtu.be/Vn9BUfUCL4I


כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:

https://youtu.be/-nAYmCimxhA


ושיעור מצולם על המהפכה המדעית (עברית):

https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ

מחקר

ביבליוגרפיה
איך להוסיף ערכים מאנציקלופדיה אאוריקה לביבליוגרפיה שלי?


בזמן האחרון הרבה משתמשים באאוריקה בעבודות חקר, מחקרים ועבודות בבית הספר. ציטוט ערכים מאאוריקה מחייב מן הסתם אזכור בחלק הביבליוגרפיה של העבודה או המחקר. למטה כתוב מבנה הציטוט.

סגנון הכתיבה בביבליוגרפיה ניתן להתאמה, לפי הסגנון שבו אתם נוהגים ובתחום המדעי או האקדמי בו אתם מחויבים (כתב נטוי לשמות, הדגשה, עם או בלי סוגריים וכדומה).

אז הנה מבנה הציטוט הנכון לערכים מאנציקלופדיית אאוריקה בעבודות מחקר באקדמיה ובבתי הספר הנוהגים לפי כללי הציטוט האקדמי.

הכותבים - למעט ערכים ספורים ביותר, כותב כל הערכים באנציקלופדיה אאוריקה הוא ד"ר נדב דפני. גם במקרים הספורים שלא, הוא מצוין כעורך, כנהוג באנציקלופדיות. לכן, שם הכותב יהיה "נדב דפני", אלא אם מופיע בסוף הערך שם אחר. יוצאי דופן הם הכותבים מאמרים בכתב העת של האקדמיה של אאוריקה. הכותבים מצוינים שם בראש המאמר. נציין שאלו סטודנטים שנדב והצוות מכשירים לכתיבה, במסגרת הלימודים החינמיים באקדמיה שלנו. המאמרים גם הם אינם מהווים מקור אנציקלופדי מוסמך לציטוט.

שנת הערך - אאוריקה מעודכנת כל העת, כך שהשנה של הערך תהיה תמיד השנה שבה אתם מצטטים אותו (השנה של כתיבת ההסבר הזה היא 2021 ולכן היא שמופיעה בדוגמה שלמטה).


#מבנה האזכור בביבליוגרפיה:
דפני, נדב (עורך). +שם הערך (+שנת הכתיבה). בתוך האנציקלופדיה אאוריקה. אוחזר מתוך +הקישור המדויק לערך שאותו ציינתם

לדוגמה:
דפני, נדב (עורך). איך תורמות מוטציות לאבולוציה? (2021). בתוך האנציקלופדיה אאוריקה. אוחזר מתוך https://eureka.org.il/item/52479
החלקיק האלוהי
מהו החלקיק האלוהי?



החלקיק "בוזון היגס" הוא זה שנתן את המסה לכל האטומים הקיימים בעולם. זהו חלקיק שנחשב עד לפני זמן קצר השערה מדעית תאורטית שצריכה להיבחן. לאחרונה הוא אכן נמצא כקיים וזוהי תגלית חשובה מאד, החוליה שהייתה חסרה במודל המקובל שמסביר את היווצרות היקום. עובדת קיומו הודאי של החלקיק התגלתה במכון למחקר צרן, שעלות הקמתו הייתה 5 מיליארד יורו.

פיטר היגס, החוקר הבריטי שהגדיר את החלקיק ב-1964, גרס שהחלקיק הינו כוח בלתי נראה שאמור להעניק לחלקיקים האחרים את המסה שלהם ולמנוע מהם לשוטט במרחבי היקום במהירות האור.



הנה סרטון על הבוזון היגס (מתורגם):

http://youtu.be/eksz3eobV8A



אחד המדענים בצרן שמסביר את התגלית (עברית):

http://youtu.be/O4iedVlLPgI


והכרזת התגלית של החלקיק האלוהי (עברית):

http://youtu.be/r9MoEAejuGE?t=3s
מדען
מה עושים המדענים?



המדען עוסק במדע. המדענים חוקרים כמעט כל דבר אפשרי, מהחלל ועד גוף האדם. הם יודעים לאסוף נתונים, להעלות השערות, לעשות ניסויים ולבדוק את התוצאות.

בזכות המדענים אנו לומדים על עולמנו כל הזמן והעולם מתקדם ומתפתח.


הנה מדענית שמסבירה על תפקידו של המדען (עברית):

http://youtu.be/bR7HQXyXgoc?t=4s


מדען מצחיק שעובד קשה בשביל הקפה שלו (עברית):

http://youtu.be/3WGof8i-yV4


ובני נוער שהם מדענים צעירים (עברית):

http://youtu.be/voFUGZh2Kw8
רובוט פינגווין
למה הצטרף רובוט לפינגווינים?



האם הרובוט הוא חברם הטוב של הפינגווינים? - המדענים שהתקשו להתקרב לפינגווינים ממשפחת הקיסרים, החליטו לשלוח פינגווין-רובוט על 4 גלגלים.

הרובוט נראה כמו אפרוח פינגווינים ומופעל בשלט רחוק. הוא נועד לרגל אחר חייהם וההרגלים המיוחדים של הקיסריים הידועים בביישנותם, כמו בדיקת השפעת שינויי האקלים על הישרדותם ועל רבייתם.

החוקרים גם הקליטו את הקולות בטריטוריה שלהם ונהנו מיכולות שלא התאפשרו קודם.

זה לקח זמן מה ונראה טוב, עד שבשלה מסוים ניסו הפינגווינים לתקשר עם הרובוט וגילו שהוא לא ממש מתקשר איתם. בעבר כבר גרמו פינגווינים נזק לרובוטי פינגווין מסוג זה, שהתקין צוות BBC שצילם אותם לסרט תיעודי.


הנה הרובוט שהצטרף לקהילת הפינגווינים כדי לחקור אותם:

http://youtu.be/p_1vVtYqWxw


ופינגווין רובוטי שהתקינה בעבר רשת ה-BBC כדי לצלם את הפינגווינים מקרוב:

http://youtu.be/OCCOUy3VnoQ


תחנת מחקר היילי
מהי העיר הניידת של אנטארקטיקה?



באנטרקטיקה, יבשת שגודלה עצום, אין ערים ויישובים של ממש. היחידים שמאכלסים את יבשת הענק מלאת הקרח הזו הם בסיסי מחקר של מדינות שונות.

באנטארקטיקה הוצבה בשנים האחרונות "האלי 6" (Halley 6 research station‬‏). זוהי מעין עיר קטנה וניידת, שהוקמה לזכר משלחת המחקר המפורסמת שהגיעה ליבשת הקפואה 100 שנה לפני כן.

העיר המלאכותית הזו בנוייה משבעה חללים שמחוברים ביניהם כמו רכבת. יש בה מעבדות מחקר, חדרי שינה, אזורי מפגש, גינת ירקות ועוד. למבנה כולו יש רגליים הידראוליות שניצבות על מגלשי סקי. אלה מאפשרים להזיז את המתקן הענקי ממקום למקום, על פני השלג.


הנה סיפורה של האלי 6 - עיר קטנה וסגורה בארץ קפואה:

https://youtu.be/dhR-JZLtzvQ


הנה העיר הניידת באנטארקטיקה:

https://youtu.be/I6aUVr7nScw
מה עושה מטוס מזג האוויר?



מטוסי מזג אוויר או "ציידי הוריקנים" (Hurricane Hunters) הם מטוסים המאפשרים לחקור תופעות מזג אוויר שונות. מטוסי מזג אוויר מצוידים במכשירי מעקב, רדארים ומחשבים משוכללים והם מסוגלים לטוס לעין הסערה, כגון מרכז סערת ההוריקן שבה, למרבה הפליאה, ממש שקט.

בכך מאפשרים מטוסי מזג האוויר לחוקרים למדוד גורמים שונים כמו לחץ הרוחות ומהירותן. כך ניתן לחזות את התקדמות והתפתחות הסופות ומידת הנזק שהן עלולות לחולל. פעמים רבות נתונים אלה מאפשרים להזהיר את התושבים, באותם אזורים שבהם הסערה צפויה לפגוע. כך ניתן למנוע אסונות כבדים בנפש ולהקטין את הנזקים ברכוש.


הנה מטוס מזג האוויר שיוצא לטוס לתוך עין הסערה:

https://youtu.be/a-SnxC-BkPo


ומטוס "צייד הוריקנים" נוסף שטס לתוך הסערה:

https://youtu.be/MqzmrqRPyPQ
מהי כריית מידע?



כריית מידע היא סריקה של נתונים, כדי לזהות את מאפייניהם, למצוא קשרים ביניהם ולהסיק מהם מסקנות שיכולות לשפר תהליכים שונים. שימוש בטכנולוגיית המידע המודרנית, דוגמת האינטרנט ומאגרי מידע גדולים, יכול לאפשר לכורי המידע להפוך את המידע הרב שיש בהם לידע.

חברות מסחריות למשל, משתמשות באלגוריתמים או תוכנות מחשב לכרייה של מידע. הכלים הללו מאפשרים לזהות קבוצות של לקוחות לפי סוגי הפעילות שהם עושים. על ידי זיהוי קבוצות כאלה, יכולה חברה להציע לכל קבוצה מוצרים שיותר סביר שהאנשים שבה ירצו לקנות. יש לקבוצות כאלה גם תרומה לשיפור השירות ללקוחות ועוד.

ישנן שיטות לכריית נתונים, כמו כרייה ברשת (Web Mining), סוג של כריית נתונים שמתבצע באתרי אינטרנט שונים וברשתות חברתיות גדולות כמו פייסבוק וטוויטר, במטרה לזהות בהם מאפייני התנהגות של גולשים. מידע שנאסף כך משמש, לעתים קרובות ללא ידיעת הגולש, להגדלת המכירות ואף נמכר לחברות אחרות.


הנה הסבר לילדים על כריית המידע:

http://youtu.be/2V2YiXlCpMs


והנה הסבר מפורט יותר:

http://youtu.be/_HbjsNaUJ2A


מומחה לניהול מסביר מהי כריית המידע:

http://youtu.be/R-sGvh6tI04
איך יודעים בן כמה ממצא ארכיאולוגי?



השיטה לתארוך, כלומר קביעת הגיל של ממצאים ארכיאולוגיים היא בעזרת פחמן 14. מדובר בשיטת תיארוך רדיומטרי - שיטה שמתבססת על ידיעה של קצב הדעיכה הרדיואקטיבית של איזוטופים בטבע. על ידי שיעור קצב הדעיכה הזה ניתן לחשב בעת המדידה את גילו של כל מרכיב דומם בכדור הארץ. בכך ניתנת האפשרות הטובה ביותר כיום לקבוע את התיארוך המדויק ביותר לממצאים ארכאולוגים.

שיטת התארוך באמצעות פחמן 14 הומצאה בשנת 1949 על ידי הכימאי האמריקאי וילארד ליבי. היא נחשבת מהשיטות המדויקות ביותר לקביעת גילם של חפצים. המגלה וילארד ליבי זכה בפרס נובל על שיטת קביעת הגיל בעזרת פחמן 14 והיה לאחד מגדולי התורמים למחקר בתחומים אלה בעולם.


הנה התארוך בעזרת פחמן 14:

https://youtu.be/phZeE7Att_s


על הכימיה של תיארוך ממצאים באמצעות פחמן 14 (מתורגם):

https://youtu.be/w0v8qcaf-GM


ודוגמה לתיארוך של שלד בעזרת פחמן 14 (מתורגם):

http://youtu.be/z28FnWyMuGo
מה זה ביג דאטה?



בעידן האינטרנט ורשתות המחשבים הגדולות והעולמיות מצטברות כמויות עצומות של מידע. התחום המדעי המכונה ביג דאטה (Big Data) עוסק בניהול של כמויות חסרות תקדים של מידע שמצטבר במאגרי נתונים ענקיים, תוך נסיון למצוא בו דפוסים ותבניות שיכולות לסייע בהפקת תועלת.

ההגדרה היפה של ביג-דאטה שאנו מכירים היא ש"ביג-דאטה הוא חתונה של סטטיסטיקה ומחשוב". ואכן, החתונה הזו מצליחה ליצור התפתחות לא רגילה בניתוח נתונים גולמיים בתחומי הרפואה, הכספים, המדעים ועוד. עולם הביג דאטה מתפתח במהירות וצפוי לשנות את חיינו בעתיד, בדרכים רבות.

באמצעות שירות "פלו טרנדס", למשל, חוזה כיום חברת גוגל מראש התפרצויות של מחלת השפעת. היא עושה זאת על סמך העליה בחיפושים שנערכים במנוע החיפוש שלה, של ביטויי חיפוש שקשורים למחלה, כמו חום, נזלת וכאבי שרירים. יש מחקרים שמצאו אמנם שגוגל לא הצליחה לחזות התפרצויות כאלה, אבל המאמץ נמשך..

אגב, בניגוד למחשבה שרק מחשבי-על הם שמעבדים את המידע לתחום הביג דאטה (קראו באאוריקה בתגית "ווטסון"), ישנן כיום מערכות שמטפלות בעיבוד נתונים כאלה, גם במחשבים רגילים.


הנה סיפורו של הביג דאטה:

https://youtu.be/RrhDqByPxwY


והסבר על הביג דאטה (מתורגם):

http://youtu.be/j-0cUmUyb-Y?t=14s
מה הייתה המהפכה המדעית?



הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא כתב לראשונה שהשמש היא מרכז היקום, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה. הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם והשמש והכוכבים סובבים סביבו. אבל התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של מי שיהפכו לחוקרים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.

זו הייתה תחילתה של המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות שלא יאומנו. גם לפני קופרניקוס היה מדע. חלק גדול מהידע המדעי הרב שהשיגו היוונים והרומים נשמר. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים" שהאיטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 סייעה להפצת הידע המדעי מאד, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.

"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, אם מחשש מהשמרנות הדתית ואם בשל תחרות עם אחרים. המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו מעתה להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להציע השערות אחרות ולבחון אותן בכלים מדעיים. העולם, המדע והטכנולוגיה יתקדמו מעתה ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שגדל במהירות עצומה, תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו.


הנה סיפורה של המהפכה המדעית (מתורגם):

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s


השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית (מתורגם):

http://youtu.be/LxMOW7nGH7E


הנה סיפור המהפכה המדעית באנגלית:

http://youtu.be/9hodYUDDfsY


ועוד אחד ממחוללי המהפכה המדעית, המדען האסטרונום גלילאו גליליי (עברית):

http://youtu.be/sB1doXwTKtc
מי היה H.M, הנרי מולייסון, ששאבו חלק ממוחו?



סיפורו המופלא של הנרי גוסטב מולייסון (Henry Molaison) מוכיח כמה שלעתים מחלת היחיד היא ההזדמנות של המדע ליהנות ממקור מחקרי מעולה ולסייע בהמשך לאינספור חולים.

ההיסטוריה של חקר המוח זכתה בזכות המחקרים על מוחו של האיש לתנופה של ממש. הוא נחשב לנחקר החשוב ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה. תודות לו למד המדע דברים רבים, כשאחד המרכזיים שבהם הוא שיש יותר מסוג אחד של זיכרון.

סיפורו של הילד מולייסון, שנחשב למקרה הרפואי החשוב בתולדות המחקר הפסיכולוגי, מתחיל בגיל 9. הוא נפגע אז מרוכב אופניים שהפיל אותו וגרם לחבלה קשה בראשו. התאונה גרמה לו בגיל הנעורים לסבול מהתקפי אפליפסיה קשים. חוסר הידע של החוקרים הביא אותם לייחס באותה תקופה את ההתקפים למצב נפשי רעוע.

כשמצבו הפך אנוש הפנו את מולייסון למנתח מוח אלמוני ששמו וויליאם סקוביל. הוא האמין שמקור התקפי האפילפסיה הוא אזור במוחו שנקרא "היפוקמפוס".

הידע על החלק הזה במוח היה באותם זמנים דל ביותר. זה הוביל את החוקר לרעיון שהתאים למחקר של אותם זמנים. סקוביל החליט לקדוח חורים בגולגולתו של מולייסון ולשאוב את ההיפוקמפוס של מולייסון מראשו. הוא עשה זאת בעזרת כלי שמזכיר קשית לשתייה.

השאיבה של חלקים ממוחו פגעה בחלקים סמוכים וחשובים במוחו של מולייסון. הוא סבל מאמנזיה, בעברית מחלת השיכחון (Profound Amnesia). ממחלתו עתיד המחקר ללמוד המון. מולייסון ייכנס לספרי ההיסטוריה בתור Patient H.M, שפן ניסויי הזיכרון ואיברי המוח הרלוונטיים החשוב ביותר במאה ה-20.

הבחור לא איבד בניתוח את יכולת הדיבור ואת יכולתו להשתמש בכישורים מוטוריים. גם אישיותו לא השתנתה. הוא היה ונשאר סבלן ואדיב. נכונותו לבצע מבחני זיכרון הייתה גדולה. החוקרים שמרו על פרטיותו בחייו והוא כונה H.M. רק אחרי יותו התפרסם שמו המלא לציבור.

החוקרת מילנר, מי שהתפרסמה כמדענית שגילתה תודות לו את מגוון סוגי הזיכרון סיפרה שבכל פעם שחוקר נכנס לחדרו, מולייסון נהג בו כאילו לא פגש אותו מעולם. זיכרונו הפגוע גם הוביל לכך שבכל יום נבהל מחדש מי שזכר את עצמו בן 27, ממראה דמותו המזדקנת במראה.

בכל יום פגש מולייסון מחדש את העולם. ניתן היה לנהל איתו שיחה רגילה, אך שאלות כמו מה אכל בארוחת הבוקר, או מה ראה כשסייר בעיר לא נענו בתשובה של ממש.

כי מאז הניתוח הוא היה מסוגל לזכור דברים שקרו לו ב-20 שניות האחרונות. הגילוי הזה הביא את החוקרים להסיק שלא נפגע גם הזיכרון שלו לטווח קצר.

אך פגיעתו של מוליסון הובילה לכך שהוא גם זכר מצוין דברים שהתרחשו בזמן שלפני הניתוח שלו. אירועים היסטוריים גדולים, כמו השפל הגדול של שנת 1929 או מלחמת העולם השנייה, הוא זכר עד יום מותו.

פירוש הדבר היה שהוצאת ההיפוקמפוס לא פגעה בזיכרון שלו לטווח רחוק.

מדעית, המחקר מצא שחלק הזיכרון שנפגע אצל מולייסון היה הזיכרון האפיזודי, שהוא זיכרון מודע. הזיכרון הזה כולל את האוסף של חוויות, רגשות, אנשים שאנו זוכרים וסיפורים שקרו איתם. בכל אלה ניתן להיזכר באופן מודע ולשוחח עליהם.

זיכרון שלא נפגע אצלו היה הזיכרון הפרוצדורלי שאחראי למיומנויות השונות ובדרך כלל המוטוריות. זיכרון זה מבטיח שמרגע שאנו לומדים ללכת, לצייר או לרכוב על אופניים, לא נשכח כיצד לעשות אותם. על סוגי הזיכרון הללו אחראים אזורי מוח אחרים, שהפגיעה בהיפוקמפוס לא משפיעה עליהם. המוח והגוף זוכרים אותם, גם אם אנו לא זוכרים מתי ואיך למדנו אותם.


הנה סיפורו של הנרי מולייסון והעובדות החשובות על ההיפוקמפוס שלמדו דרך המקרה שלו (מתורגם):

https://youtu.be/KkaXNvzE4pk


סיפורו באנגלית של H.M חסר הזיכרון לטווח ארוך:

https://youtu.be/xrFpXPnzvEA


ועוד על סיפורו של H.M שהזיכרון שלו היה לפחות מחצי הדקה האחרונה:

https://youtu.be/SQASyR0w8Qo
מהו תא צלילה?


תא צלילה (Bathysphere) הוא מתקן סגור שיכול להשקיע את עצמו לתוך מעמקי הים ולעלות בחזרה אל פני הים, בשיטה הדומה לזו של הצוללת. תא הצלילה משמש לרוב למחקר מתחת לפני הים.

לעיתים קוראים לתא הצלילה גם "בתיספרה" או "בתיסקף", כמו ההגייה הלועזית.

תאי צלילה משמשים למחקר תת-ימי בעומקים גדולים שאליהם קשה לצוללנים להגיע. בתאי הצלילה יכולים הצוללנים לשהות במשך שבועות ארוכים והם יכולים לשמש גם לעבודות שצריכות להיעשות מתחת לפני המים. במהלך השנים השתכללו תאי הצלילה מאד והם מגיעים לעומקים של קילומטרים - הרבה יותר ממה שיכול צולל אנושי להגיע אליו. בזכות קשיות החומר שממנו עשוי תא הצלילה, לחץ האוויר שנשמר בתוכו אינו גורם סבל לצוללן, כמו זה שהיה נגרם לו בצלילה רגילה. בעומקים שאליהם מגיע התא, היה גוף הצוללן נמחץ לחלוטין והוא היה מת במקום.


הנה סרטון על תא צלילה ומה רואים ממנו:

http://youtu.be/4uMlXUWA8-Y
מהי ננוטכנולוגיה?
מה זה ננו טכנולוגיה?
מהי ננו טכנולוגיה?


ננו-טכנולוגיה (או נאנו טכנולוגיה) הוא תחום מחקר ופיתוח טכנולוגיות של מערכות שהגודל שלהן הוא זעיר ביותר - בין ננומטרים בודדים (מיליארדיות המטר) לעשרות של ננומטרים. המחקר בתחום הזה הוא העתיד של המדע והטכנולוגיה ומרבית החוקרים מסכימים שיש בו הרבה הבטחה לעתיד.

כיום עוסקים בנאנו טכנולוגיה בתחומים שבהם המיזעור הופך קריטי, כמו מעבדים והתקנים בתעשיית האלקטרוניקה והחשמל, ריצוף של די אן איי ופיתוח חומרים כימיים חדשים ובעלי חוזק גדול במיוחד.


הנה הננו טכנולוגיה והשימוש שלה בתחומים כמו רפואה:

http://youtu.be/Wa_I6A1cnRQ


הנאנו טכנולוגיה והיתרונות שלה בתחומים יומיומיים:

http://youtu.be/_QF6uJHFcBg


וסרט תיעודי על השפעת הננו-טכנולוגיה על העתיד:

https://youtu.be/VniSpbwcLX4?long=yes


מהו פרס איג-נובל?



פרס איג-נובל מוענק על הישגים ש"אי אפשר או לא רצוי לשחזר". חוקרים שעשו עבודות מחקר מעמיקות על נושאים שאין בהם חשיבות או שהם מטופשים בצורה מעוררת הערצה.

הפרס ניתן על ידי עיתון היתולי-מדעי ונותנת לו חסות אוניברסיטת הארווארד, כיוון שמטרת האיג-נובל לחגוג את הלא-רגיל, לכבד את הדמיון וכושר ההמצאה של חוקרים ולהגביר את העניין ברפואה, מדעים וטכנולוגיה.


הנה סיפורו של פרס האי-נובל:

https://youtu.be/EgmSkPxznHM


סרטון על פרסי האיג נובל של שנת 2008:

http://youtu.be/t01xzhcYBqM


הפרסים הכי מעניינים בתולדות האיג-נובל:

https://youtu.be/CUX5g74S2r0


והנה תכנית טלוויזיה שלמה שהוקדשה לפרסי האיג נובל:

https://youtu.be/s3cRugKjL4U?long=yes
מה כל כך טוב במדע?



מאז המהפכה המדעית קידם המדע את האנושות באופן בלתי נתפס והפך אותה להצלחה מסחררת. רבים תוהים מה יש במדע ובמחקר שהופך את ההישגים שלהם למדהימים כל כך.

מעבר להצלחתו לעסוק במגוון אדיר של תחומים ולהניב תגליות שמקדמות את חיינו, הנה כמה דברים שהשילוב ביניהם מאפשר ומניע את ההצלחה העצומה והקידמה של העידן המודרני:

הטלת הספק - המדע מטיל ספק בממצאים המדעיים ובוחן אותם שוב ושוב.

שימוש בתצפיות - לכאורה הפעולה הפשוטה והעתיקה ביותר, שבעולם המדעי הופכת למשוכללת ושיטתית במיוחד.

שיטתיות - דרכי ושיטות המחקר המקובלות הגיעו לרמה גבוהה של דיוק. מניסויים ועד נבירה בנתונים, מתצפיות ועד ניתוחי מקרים - המדענים יוצרים ידע חדש, בודקים זה את ממצאיו של זה, מצטטים מחקרים ומסתמכים על ידע קודם ומקדמים את הידע האנושי בהצלחה.

מתמטיקה - השימוש בכלים מתמטיים מאפשר להשתמש בנתונים המתקבלים מניסויים, מחקרים ותצפיות וליצור מהן את התאוריות המדעיות הבאות.

יישום - התאוריות המדעיות משמשות לפיתוחים טכנולוגיים שונים וליישומים שמשנים את העולם.


זהו המדע:

https://youtu.be/hDQ8ggroeE4


סרטון אנימציה קצר שמזכיר נקודות בהתפתחות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


מדענית מספרת איך זה להיות מדען:

https://youtu.be/ohf8-Mo8iyY


דברים שעושה המדען:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


מגוון התחומים שבהם נוגעים המדענים:

https://youtu.be/JJOOowG7Cwo


וסרט ארוך על המדע ומהותו:

https://youtu.be/3MRHcYtZjFY?long=yes
איך משתמשים בגלי מיקרוגל למחקר על העולם והיקום?



כולנו מכירים את גלי המיקרוגל בחימום המזון שלנו במכשיר המיקרוגל, אבל רבים לא יודעים שגלים אלה משמשים בתחומי המדע, המחקר והטכנולוגיה. בין השימושים שנעשים בקרני מיקרוגל חשובים במיוחד חקר האבק הבין-כוכבי, מחקר הסופרנובות ביקום, חיזוי מזג-אוויר ותקשורת סלולרית.


הנה סרטון על גלי המיקרוגל והקרינה האלקטרומגנטית במחקר על העולם והיקום:

http://youtu.be/AtjfXOTRjDM
מהו סיפורה המופלא של גניזת קהיר?



גניזת קהיר (Cairo Genizah), או הגניזה הקהירית, היא מקום גניזה שהתגלה בבית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר מצרים, בשנת 1864. בגניזה של קהיר נמצאו מסמכים רבים, אסופה בת 350 אלף כתבים שונים, שנכתבו החל משנת 870 לספירה ועד המאה ה-19.

נסביר רגע שגניזה היא סוג של בית קברות לספרי קודש, מקום שבו טומנים אותם לשמירה, כי ביהדות אסור להשליך דברי קודש לאשפה.

כתבים אלו, שזכו לכינוי "גניזת קהיר", כוללים מאות אלפי מסמכים - מספרי קודש ועד למכתבים, פתקים וזוטות שהכילו את שם אלוהים או נכתבו באות עברית ולכן נאסרה השלכתם. הם נשמרו בגניזה שמוקמה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בית הכנסת שנקרא גם בית כנסת הרמב"ם, בשל העובדה שנהג להתפלל בו בעת שהותו בעיר.

הגניזה היא אותו צוהר לעולם היהודי התוסס והצבעוני, חלון לחיים שלא מתווכים על ידי סופר או כותב בעל עמדה אישית ונקודת מבט סובייקטיבית. בזכות כתבים אלו זכינו להצצה מצוינת לחיי היהודים במצרים בפרט ובימי הביניים בכלל.

המסמכים שהתגלו בגניזה הכילו ממצאים רבים, שנמצאו כחשובים ביותר לשחזור ההיסטוריה היהודית, על כל היבטי החיים. יש בהם כל טוב - מדברי הגות וגרסאות של ספרי קודש, דרך חוזים ומסמכים משפטיים, מסמכים המתעדים עסקאות כלכליות, רשימות שונות, תיעוד של אירועים ומנהגים בקהילה, דינים ודברי רבנים, התרחשויות בקהילה היהודית ועוד.

חשיבות הגניזה נעוצה, אם כן, דווקא בעובדה שהיא אינה ארכיון מסודר של כתבים ומסמכים, אלא ערב-רב ואוסף מקרי לחלוטין של שאריות תרבות עתיקות - אוסף מלוקט המאפשר להכיר את חייהם, מעשיהם ודעותיהם של פשוטי העם היהודיים מתקופות שונות.


הנה גניזת קהיר:

https://youtu.be/50XpPANFHMM


עוד על הגניזה של קהיר:

https://youtu.be/shHlMp6VbsA


הסברים על חשיבותה של הגניזה מקהיר למחקר והצגת דוגמאות ממה שנמצא בה:

https://youtu.be/zUr6mShcj24
מה המיקרוסקופ עושה?
למה משמשים הלוויינים?
מהו הביומימיקרי?
מהו מיקרוסקופ אלקטרוני?
מה בין ביומימטיקה לביומימיקרי?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.