משחק החברה "פלונטר" מחייב את חברי הקבוצה להגיע לפתרון בדרך משותפת.

כך משחקים אותו:

כל חברי הקבוצה עומדים בחלל החדר ונותנים אחד לשני ידיים, באופן כזה שהם מסתבכים זה בזה.

משימתם היא לצאת מאותו פלונטר שהם יצרו, מבלי שאף אחד יעזוב ידיים. (למעלה, למטה ומכל הכיוונים..)

כך תשחקו ב"פרה חולבת":

כל המשתתפים יושבים במעגל, כאשר כל אחד יוצר מיד שמאל שלו עיגול (באופן שקצות כל האצבעות נוגעות בקצה האגודל) ומיד ימין שלו, הוא יוצר אגרוף, כך שהאגודל זקופה ושאר האצבעות מקווצות.

כל אחד שם את אגודל ימין שלו בתוך יד שמאל של היושב מימינו. כך יוצא שיד שמאל של כל משתתף מקיפה את האגודל של זה שמשמאלו.

המדריך או מנחה המשחק מספר סיפור וכאשר הוא מציין מילה מסוימת (עליה הוחלט מראש) כולם מנסים להוציא את האגודל מהעיגול של היושב לימינם ולתפוס בו זמנית את האגודל של היושב לשמאלם.

מתחלקים לשתי קבוצות, כאשר האחת יוצאת ראשונה ומסמנת לקבוצה השנייה את הדרך בעזרת גירים צבעוניים.

בנקודות מסוימות בדרך מסמנים עיגול ובו חץ, או תולים פתקים על עצמים בדרך המסמנים שהגיעו לנקודה בה יש פתק עם משימה שרק לאחר מילויה ניתן להמשיך בדרך.

לילדים צעירים המשימות פשוטות והחצים בכיוון ברור. לבוגרים יותר ניתן לתת משימות מעט מורכבות יותר ומדי פעם לבלבל עם החיצים (לא יותר מדי), כך שיצטרכו לבדוק אם הם בכיוון הנכון.

כשמגיעים ליעד, ממתין פתק גדול או כיתוב על המדרכה " כל הכבוד, הגעתם!" וכדומה.

לאחר מכן, ניתן להתחלף כך שהקבוצה השנייה תוביל הפעם.

כך משחקים את משחק החברה "חתול ועכבר":

כל המשתתפים עומדים במעגל צמודים זה לזה ובוחרים שני משתתפים שאחד מהם יהיה החתול ואחד העכבר.

תפקידו של החתול לתפוס את העכבר ותפקידו של העכבר להמלט מהחתול.

תפקידה של הקבוצה היא לעזור לעכבר שהחתול לא יתפוס אותו. זה נעשה על ידי כך שהיא מאפשרת לו להכנס אל תוך המעגל בעוד שהיא מנסה לחסום את הפתחים שבין חברי הקבוצה מכניסה או מעבר של החתול.

כך משחקים את משחק החברה "רק אל תגיד", המתאים במיוחד לימי טיול:

לכל משתתף מדביקים מדבקה בצורה שהוא לא יראה אותה (על המצח או הגב) שעליה רשומה מילה כלשהיא שהוא כמובן לא יודע מה היא.

מטרת המשחק היא לגרום לכל אחד מהמשתתפים להגיד את המילה שרשומה לו על המדבקה.

מי שאמר את המילה הרשומה על המדבקה שלו נפסל ויוצא מהמשחק.

המנצח הוא האחרון שלא אמר את המילה שקיבל.

המשחק מורכב מ"לילה" ומ"יום". המשחק מתחיל בלילה. בלילה הראשון נקבע מי הוא הרוצח. המנחה, מישהו שלא משתתף במשחק, הוא זה שקובע מיהו הנרצח והרוצח.

1. שבו במעגל. כשהמנחה אומר "לילה טוב כפר!", הורידו את הראש ועיצמו עיניים.

2. המנחה עובר ונותן לכל אחד טפיחה אחת על הגב, פרט לרוצח שיבחר, שיקבל 2 טפיחות.

3. "בוקר טוב כפר!" מכריז המנחה וכולם מתעוררים.

4. הרוצח יכול לרצוח ע"י קריצה. מי שהוא קרץ לו יחכה כמה שניות, יאמר "נרצחתי" וייצא מהמשחק.

5. אזרחי הכפר (המשתתפים האחרים) צריכים לגלות כמה שיותר מהר מי הרוצח, מבלי להירצח. דיונים, האשמות, דברי הגנה, הוצאות להורג (של מי שרוב הקולות קובע שהוא הרוצח) ו"מילים אחרונות" (של מי שהוצא להורג ומתוודה שהוא הרוצח או מכריז שהוא לא הרוצח), עד לגילוי הרוצח.

אם נשארו שני אזרחים חיים והרוצח לא נתפס - הוא ניצח.

המשחק "מי אני?" הוא משחק מעולה לטיולים. הוא מתאים מאד ליום טיול, כמשחק חברה ואפילו כמשחק היכרות. משחקים אותו כך:

לכל משתתף מדביקים מדבקה עליה רשום שם של דמות מפורסמת ומוכרת (מעולם הקולנוע, הפוליטיקה, התקשורת וכו') בצורה שהוא אינו יכול לראות מה רשום על המדבקה (על הגב, לדוגמא).

במהלך הטיול, תיעשה כל פניה אל כל אחד מהמשתתפים, כאילו הוא הדמות שרשומה לו על המדבקה. מטרת המשחק שכל אחד יגלה איזה דמות הוא קיבל.

כך משחקים את "משחק התכונות", המתאים להיות משחק הכרות בקבוצה חדשה:

נותנים לכל משתתף בקבוצה שלושה פתקים, כאשר על כל אחד מהם רשומה תכונה אחרת.

המשתתפים צריכים להסתובב בחדר ולמצוא אצל האחרים את הפתקים עם התכונות המתאימות להם.

לאחר שכל אחד בחר את הפתקים המתאימים לו, עושים סבב בין המשתתפים וכל אחד מסביר איך מתאימות לו התכונות שבחר.

1. עמדו כולכם, על מעגל מכיסאות.

2. על כל הקבוצה להסתובב במעגל, מעל גבי הכסאות.

3. בכל 3 סיבובים הוציאו כסא מהמעגל.


מי שנופל, נפסל.

כך משחקים את המשחק "קדרים באים":

- בוחרים מגרש למשחק ומסמנים בשני צידיו קווים.

- מאחורי קו אחד עומד "קדר מדומה" ומאחורי הקו השני עומדים כל שאר המשתתפים.

- הקדר המדומה קורא בקול: "הקדרים באים" ושאר המשתתפים עונים בקול: "לא רוצים".

- הקדר רץ לכיוון שאר המשתתפים, כאשר מותר לו לרוץ קדימה ולצדדים בלבד, והם רצים לכיוונו, ועליו לתפוס ע"י נגיעה כמה שיותר משתתפים, בעוד הם מנסים לחמוק מפניו.

- כל מי שנתפס הופך להיות קדר אמיתי, נעמדים עם הקדר המדומה מעבר לקו וממשיכים את המשחק באותה צורה כשמטרתם לתפוס כמה שיותר משתתפים. (כשהם קבוצה הם יכולים לרוץ לכל כיוון ואף להחזיק ידיים זה לזה).

- המנצח הוא זה שנשאר אחרון והצליח לא להתפס והוא זה שיתחיל בסבב הבא של המשחק בתו ה"קדר המדומה".

המשחק "לו הייתי עץ" מתאים כמשחק הכרות וגיבוש לקבוצה שחבריה כבר מכירים באופן בסיסי זה את זה, כי ההכרות בו מעט יותר מעמיקה.

במשחק זה משתתפי הקבוצה אמורים לזהות אחד את השני ע"פ המתואר בפתקים השונים.

אופן המשחק:

כל משתתף מקבל פתק ועליו הוא רושם מה היה רוצה להיות (צמח, עצם, חיה וכו...).

מערבבים את הפתקים של כל הנוכחים וכל אחד בתורו מרים פתק, מקריא אותו.

המשתתפים צריכים לזהות מי כתב את הפתק, למי הוא שייך.

1. עמדו צפופים במעגל, עם הפנים כלפי פנים המעגל

2. שאחד מכם יעמוד באמצע.

3. על העומדים במעגל להעביר בידיהם (מאחורי הגב) מלפפון.


על זה שעומד באמצע לגלות איפה המלפפון.

מטרת העומדים במעגל, לגמור את המלפפון, לפני שהאמצעי יגלה איפה הוא, ע"י נגיסות במלפפון בלי שהוא ישים לב.

כך משחקים 21:

1. כל המשתתפים עומדים במעגל ואחד מהם עומד באמצע המעגל.

2. המשתתפים שעומדים, מתחילים להתמסר ביניהם בכדור, תוך ספירת מסירות הכדור בקול רם.

3. על המשתתף שעומד באמצע המעגל לגעת בכדור או לתפוס אותו תוך כדי המסירות.

4. אם המשתתף הצליח לגעת או לתפוס את הכדור לפני שנספרו עשרים ואחת מסירות, מי שמסר אחרון את הכדור נכנס במקומו למרכז המעגל. אם נספרו עשרים ואחת מסירות מבלי שהוא הצליח לגעת או לתפוס, נכנס במקומו מישהו אחר שמתנדב לכך.

אלו חוקי המשחק של "תופסת בית חולים":

משחק התופסת מתקיים באופן הרגיל, כך שהתופס צריך לגעת במקום כלשהו בגופם של המשתתפים במשחק.

מי שנתפס (כלומר מי שהתופס נגע בו), הופך להיות בעצמו התופס, אך הוא צריך לעשות זאת תוך כדי כך שהוא מחזיק במקום שבו הוא נתפס, מה שעושה את המשחק למשעשע ביותר.

המשחק "מקומות בארץ", המתאים לערבי חברה והכרויות בגילאים שונים ונותן הזדמנות לכל משתתף לספר על עצמו סיפור קצר לחברי הקבוצה.

כך משחקים אותו:

יש לפרוס מפת א"י או מפת עולם על הרצפה, כאשר כל משתתף מדביק מדבקה על מקום שיש לו סיפור קצר הקשור בו.

לאחר שכולם סימנו את המקומות, עורכים סבב בין המשתתפים וכל אחד מספר את סיפורו.

כך תשחקו במשחק הכסא הריק:

כל הקבוצה יושבת במעגל על כסאות ואחד מהקבוצה קם ועומד באמצע המעגל.

האדם שבאמצע המעגל צריך לתפוס מקום ישיבה.

תפקידה של שאר הקבוצה למנוע ממנו למצוא מקום לשבת. עושים זאת על ידי מעבר מכסא לכסא (לפי הסדר) במהירות.

מי שאת מקומו תפס האדם שעמד, יהיה הבא בתור שיעמוד באמצע וינסה לתפוס מקום.

כך משחקים את משחק החברה "כדורגל סיני":

כל חברי הקבוצה עומדים בפיסוק, במעגל, כאשר כף רגלו של כל אחד צמודה לכף רגלו של העומד לידו.

מגלגלים אחד לשני כדור.

מטרתו של כל אחד מהמשתתפים שהכדור לא יחמוק דרך הפיסוק שלו החוצה מהמעגל.

מי שהכדור הצליח לעבור דרכו צריך להסתובב עם הפנים החוצה (גבו אל תוך המעגל) ולהמשיך לשחק כך.

אם הכדור מצליח לעבור דרכו בשנית - הוא פסול ויוצא מהמשחק.

כך משחקים עד האחרון שנשאר.

מהם הכללים למשחק "תופסת עכברים"?
איך לשחק תופסת עכברים?


במשחק "תופסת עכברים" התופס צריך לרוץ אחרי הילדים ולגעת בהם.

מי שנתפס צריך לעמוד במקום, לפסק את רגליו ולפרוש את ידיו לצדדים.

הנתפס יכול "להשתחרר" ולהמשיך במשחק רק אם ילד אחר זוחל כעכבר בין רגליו.

את המשחק "תופסת גובה" משחקים באופן דומה למשחק התופסת הרגיל. כלומר, אחד הילדים הוא התופס, שצריך לתפוס את הילדים הבורחים.

השינוי הוא בכך שילד אשר מטפס על משהו, כך שהוא אינו נוגע באדמה ברגליו, אסור לתפוס אותו.

משחק ההכרות "קערת הפירות" מתאים לקבוצה שחבריה כבר מכירים זה את זה ברמה הראשונית.

כך משחקים את המשחק:

יושבים במעגל כשבמרכז מונחת קערה עם פירות וירקות מכמה שיותר סוגים, מינים וצבעים.

במהלך הסבב כל אחד בוחר פרי או ירק ומספר מדוע בחר את אותו פרי ואיך הוא מתקשר לאופיו. ניתן להתייחס לגודל הפרי, צורתו, צבעו, העונה בה הוא גדל, אופן קילופו ועוד...


הערות:
כדי להפוך את המשחק ליותר אינטימי ומקרב בין המשתתפים, ניתן לשבת על שטיח עם כריות.

אפשר לגוון את המשחק כאשר האחד מעניק לאחר פרי או ירק שהוא חושב שמתאים לו ומסביר מדוע (כמובן בדרך החיוב).

משחק ההיכרות "ביל בול" הוא משחק מצוין לשבירת מבוכה והיכרות במפגש ראשון של קבוצה.

כך משחקים את המשחק:

כל משתתפי המשחק יושבים במעגל.

לאחר סבב שמות, פונה המדריך או מנחה המשחק, בכל פעם בהפתעה, למשתתף אחר ואומר לו "ביל" או "בול".

כאשר אמר המנחה "ביל", צריך המשתתף אליו פנו לאמר את שמו של המשתתף היושב מצד שמאל שלו.

אם נאמרה המילה "בול" צריך המשתתף לאמר את שמו של מי שיושב מצד ימין שלו.

המטרה, כמובן, היא להצליח לשלוט בשמותיהם של כל חברי הקבוצה ולעשות זאת בדרך משעשעת. בהדרגה נקלטים השמות אצל חברי הקבוצה.