» «
נפש
למי אפשר לפנות כשקשה לנו?



כל ילד ובוגר יכול לחוות רגעים של קושי, מצוקה או כאב. זה נורמלי ואפשר להסתייע במי שמבינים וישמחו לסייע. אם את או אתה חווים קשיים או דכאונות, ניתן לפנות ולקבל סיוע בחינם מהגופים וארגוני הסיוע הבאים:

סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, כולל עזרה נפשית ותמיכה לכל הגילאים (ילדים, נוער ומבוגרים).

ער"ן - עזרה ראשונה נפשית. מציעים עזרה נפשית בטלפון 1201. השירות פועל 24 שעות ביממה ובאינטרנט, מדי יום בשעות 16:00 - 02:00. השירות של ער"ן ניתן בשפות עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית.

עלם - עמותה לנוער במצבי סיכון, שנותנת גם מידע ותמיכה.

נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי, המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה.


הנה הסיבה שכדאי לפנות כשכואב:

https://youtu.be/x2aHTCz-5XI


והנה מתנדבים שמספרים על העזרה שהם מגישים לאנשים שפנו:

http://youtu.be/MWU43sx3poM
היקיקומורי
מיהם היקיקומורי היפאניים?



"היקיקומורי" (Hikikomori) הוא שמה היפאני של תופעה חברתית שהלוקים בה מתבודדים בביתם. ראשוני המאובחנים כסובלים מהיקיקומורי היו "מתבודדים" יפאנים, בעיקר גברים. מומחים מעריכים שביפאן יש כיום יותר ממיליון היקיקומורי. אך בהמשך השנים הבעיה התפשטה גם למקומות אחרים בעולם.

לרוב מנתקים מתבודדי ההיקיקומורי כמעט כל קשר עם סביבתם, כולל המשפחה ומסתגרים בחדר, כשרק יציאות חפוזות לשירותים "מפרות את בדידותם". ההסתגרות היא מכל פעילות אחרת, כולל יציאה לבית הספר או לעבודה.

מסורתית, האמינו שהסובלים מתופעת ה"היקי קומורי" הם בני נוער וצעירים המסתגרים בחדרם ומעבירים את הזמן בגלישה באינטרנט, משחק במשחקי מחשב וצפייה בסרטים. היום מבינים שהם יוצאים מביתם ולא מסתגרים לגמרי, אבל לא יוצרים קשר עם הסובבים גם אז. רבים רואים בהם אנשים מוזרים ונרתעים.

כנראה שמקור התופעה הוא בלחצים חברתיים ולימודיים גדולים, שלא כל אחד מצליח להתמודד עימם. החברה המודרנית מלחיצה ולוחצת מאד וצעירים רבים, במיוחד ביפאן שבה אין מספיק דרכים להתבגר ואין "טקסי חניכה" כמו במקומות אחרים בעולם. בתגובה, יש הפורשים מהמירוץ ונסגרים בקונכייה של החדר הפרטי והאטום ללחצים שבחוץ.

באופן מפתיע, הדיווח המדעי-פסיכיאטרי הראשון על "היקיקומורי" בא דווקא מארצות הברית. חוקר מאוניברסיטת מישיגן דיווח בו על גבר בן 30 שהסתגר מהעולם למשך 3 שנים והעביר את הזמן בגלישה באינטרנט ובמשחקים אינסופיים במחשב. ההיקיקומורי הזה הסתגר בשנה הראשונה בחדר הרחצה ואכל מאכלים שהביאו לו בני משפחתו. הכי אירוני שבמהלך השנים שבהן הסתגר במקלחת, הדבר המדהים שהוא כלל לא עשה היה אמבטיה.. גם בחדר שאליו עבר לאחר מכן, הוא עשה את צרכיו בדליים ובבקבוקים.


הנה תופעת ההיקיקומורי:

https://youtu.be/sxYs2Pv86WA


בעברית:

https://youtu.be/ekCo7ulfgQo


הנה סרט אנימציה שמתאר את התופעה:

https://youtu.be/50Y7R5zP0wc


שיר מהווי ההיקיקומורי:

https://youtu.be/ay_OCZNTg-8
היפוכונדריה
ממה פוחד ההיפוכנודר?



היפוכונדרים (Hypochonders) הם אנשים שעסוקים ומוטרדים לא פעם בפחד שהם סובלים ממחלה קשה. לרוב ההיפוכונדר מבסס את הפחד הזה על פירוש לא נכון של תסמינים שונים בגוף וסימני התנהגות. יכולים להתרחש שינויים במידת החרדה אצל ההיפוכונדרים, אבל לרוב יש אצלם מידה גבוהה של חרדה ממחלות. לעיתים החרדה הזו היא ממחלה של מישהו קרוב ולאו דווקא אצלם.

חרדת הבריאות אצל ההיפוכונדרים מביאים אולם לעיסוק כפייתי בבריאותם. כך יכולים כל התנהגות, תחושה פיזית או תגובה של הגוף, להתפרש כסימן לכך שהם אכן חולים במחלה פנימית שלא מגלים אותה.

לא פעם מביא העיסוק הבלתי-פוסק במחלה ש"המציאו" ההיפוכונדרים לפגיעה בחיי היום-יום שלהם ואף למצוקה קשה, שמביא הפחד מהמחלה האיומה והנסתרת שהרופאים לא מאבחנים לדעתם כראוי. טענות, כעס ותסכול כלפי הרופא שלא מאשר בדיקות נחוצות לדעת ה"חולה" נפוצים מאד בקרבם. למען ההגינות צריך לציין שהיו גם מקרים בהם פטרו אנשים כהיפוכונדרים ולהסוף הסתבר שהם צדקו והרופאים הם שלא איתרו את המחלה.. או במילים אחרות "זה שאתה היפוכונדר, זה לא אומר שאתה לא חולה.."

לא פעם מתנהג ההיפוכונדר כחולה לכל דבר. מנטילת תרופות לא נחוצות ועד הימנעות מפעילויות בשל "המחלה", ביצוע בדיקות לא הכרחיות ואף התבודדות "בשל הצורך להחלים"..

המושג "היפוכונדריה" בא מהשפה היוונית, בה פירוש המלה "היפו" היה מתחת, ו"כונדרוס" הוא סחוס. הסיבה היא שביוון העתיקה יוחסו בטעות כאבים בלתי מוסברים לסחוס של קשת הצלעות.


הנה מחלת ההיפוכנדריה:

http://youtu.be/P1JYF9OimO4?t=39s


ההיפוכונדר הכי מוצלח בטלוויזיה שלנו היה יורם:

http://youtu.be/TwroeIgmUto


קדימון לקומדיה צרפתית על היפוכונדר מצחיק:

http://youtu.be/yRm_5pOj2M8


ופרומו לסדרה על היפוכונדרים שמקבלים טיפול:

http://youtu.be/iTFa-cHOwiY
דיכאון
מהו הדִיכָּאוֹן?



דיכאון (Depression) הנקרא גם "המגפה השקטה" הוא מחלה רגשית ואף גופנית, שמתבטאת באופנים שונים, כולל עצבות, אובדן ההנאה מהחיים, חוסר רוגע, תסכול, אי־שקט, הפרעות שינה ושינויים בתיאבון ובחשק המיני. זאת בניגוד לדכדוך, מעין דיכאון זמני, שהוא מעין דכדוך זמני שרבים נוטים לבלבל בינו לבין דיכאון קליני.

פסיכולוגים רואים בעלייה בתוחלת החיים בעולם את אחת הסיבות העיקריות לעלייה בשיעורי הדיכאון. בעיקר משום שהדיכאון מופיע לא פעם בעת חולי במחלה אחרת.

לא פעם יופיע מה שהפסיכולוגים מכנים "דיכאון מצבי". זהו דיכאון שצץ בעקבות פיטורים מעבודה, אובדן או שכול, תאונה קשה, התמוטטות עסק, או פרידה מבן זוג.

חשוב לדעת שקשה ככל שהוא מרגיש, הדיכאון הוא תופעה זמנית, שניתן למגר בטיפולים די פשוטים ואף מהירים יחסית. גם פסיכולוג טוב וגם טיפול תרופתי יכולים לעשות פלאים ביציאה מדיכאון קשה. חבל שאנשים שלא מודעים לכך גורמים עצמם נזקים איומים, לא פעם אף להתאבדות או ניסיונות התאבדות שגורמים נזק קשה לגופם.


הנה סיפורו של הדיכאון:

http://youtu.be/z-IR48Mb3W0


זוהי המרה השחורה, או המלנכוליה ששורשיה בעת העתיקה:

https://youtu.be/8li-3pRrA5Y

נפש

היפנוזה
מהי היפנוזה?



היפנוזה היא שיטה עתיקה שגורמת לאדם לנתק זמני ומכוון מהמציאות. בימי קדם השתמשו בהיפנוזה כאמצעי לטיפול רפואי ולגירוש שדים. בימי הביניים ראתה הכנסייה הנוצרית את ההיפנוזה ככישוף והשימוש בו צומצם מאד. במאה ה-18 החל הרופא האוסטרי פרנץ אנטון מסמר לטפל בהיפנוזה ובדמיון וההיפנוזה זכתה לשם "מסמריזם". במאה ה-19 פותחה שיטת הטיפול ההיפנוטי על ידי הרופא הסקוטי ג'יימס ברייד.

כיום ההיפנוזה היא בעיקר שיטה טיפולית שמשתמשים בה פסיכולוגים ופסיכיאטרים. בשיטה זו מרגיעים את המטופל ומהפנטים אותו. בעזרת התת-מודע של המטופל ניתן לטפל בבעיות נפשיות, חרדות, פחדים, טיפול בהתמכרויות כמו עישון ואלכוהול וכדומה. שיטת ההיפנוזה היא מסוכנת, למי שלא מומחה בשימוש בה. לכן אסור לאדם שלא מוסמך להפנט אדם אחר.

בעבר עשו שימוש בהיפנוזה למטרות בידור והיפנטו אנשים אל מול קהל. בישראל ובארצות רבות, אסור כיום לעשות היפנוזה שאינה למטרות רפואיות, בעוד מדינות אחרות אינן מגבילות שימוש בהיפנוזה. אנו מבקשים מכם שלא תנסו דברים דומים בעצמכם. זה מסוכן!

מקור השם באל היווני היפנוס שעל פי המיתולוגיה היוונית היה האחראי על השינה.


הנה תולדות ההיפנוזה:

http://youtu.be/HBIPFxAouIE?t=11s


כך מתבצעת ההיפנוזה:

https://youtu.be/Buv006-D4vM


מומחה המספר על ההיפנוזה ומדגים היפנוזה קבוצתית על תלמידיו:

http://youtu.be/Y1IhS_iztAE


וסרט תיעודי על תולדות ההיפנוזה:

https://youtu.be/ZUPHV-LiJQs?long=yes
הפרעה טורדנית כפייתית
מהי הפרעה טורדנית כפייתית, או OCD?



ראיתם פעם אנשים שמוודאים שוב ושוב שהדלתות נעולות, מסדרים את הדברים על השולחן כמו חיילים או רוחצים ידיים שוב ושוב? - כל אלה ורבים אחרים יתכן שסובלים מ-OCD, או בעברית "הפרעה טורדנית כפייתית".

בניגוד לשטויות שאנשים לעתים אומרים, לא כל סידור מוגזם של חפצים שאוב מעולם ה-OCD. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא מצב שבו נתקעת מחשבה או תמונה ומתרוצצת שוב ושוב בראש, על אף כל המאמצים להרחיקה. כמו סערה או סופה שמציפה את המוח, מלוות המחשבות הללו בתחושות חרדה מתמידות. המוח "מזהיר" אותנו מסכנה ואנו, שלרוב מקבלים מהמוח תשדורות אמת על סכנות ובזכותן שורדים בעולם, מקשיבים לו. אלא שבמקרה הזה המוח משקר לנו. הפחד שאנו חווים אינו הגיוני. אבל מצד שני, הפחד הזה כל כך חזק ואינטנסיבי, שאנו מאמינים לו.

כך, ה-OCD הוא תופעה שבה אדם מוצף במחשבות טורדניות. כדי שלא לחוש חרדה, הוא מתחיל לבצע פעולות זהות, חוזרות ונשנות, שהפסיכולוגים מכנים "טכסים". אך OCD אינה הפרעה נפשית, אלא בעיה בהעברה עצבית במוח. היא נובעת ממחסור בחומר הנקרא סרוטונין, חומר כימי שאחראי על העברת מסרים במוח.

אלו, אם כן, שני הסימנים של התופעה. הראשון הוא מחשבות טורדניות והשני הוא התנהגות טורדנית, שמפריעה לחיים התקינים שלנו. בעוד שהמחשבות לא נראות לעין כל, ההתנהגויות הטורדניות בולטות לא פעם ויכולות להדאיג את בני המשפחה והחברים. כי המחשבה הכפייתית, ה"אובססיה", מובילה בדרך כלל בעקבותיה לטכס הכפייתי, שנקרא בלועזית "קומפולסיה".

המחשבות ב-OCD חוזרות שוב ושוב, כשהן עמוסות חרדות ורגשות אשם. בין המחשבות הנפוצות יש פחד ממחלות, חשש שלא נקי מספיק, שהבית מלוכלך או שדברים לא מסודרים, חשש שדברים לא סגורים, מסוכנים, שפגענו או שנפגע באחרים, קללות, מחשבות לא רצויות, לא מוסריות, נגד אלוהים ועוד. יש גם מחשבות שמובילות לאגרנות - צורך אובססיבי לשמור דברים ולא לזרוק עיתונים, בגדים, אוכל ועוד.

התוצאה של המחשבות הכפייתיות הללו היא מצוקה. כדי להקל עליה ועל הלחץ הרב שבראשו של האדם, נוצר כמעט תמיד טכס כפייתי, שנועד למנוע את התממשות החרדה הנוראה שעלתה קודם ולהרגיע את אי-השקט שמתחולל בראשו של הסובל מה-OCD. כך הוא נרגע על ידי טקס שלכאורה מבטיח שהמחשבה האובססיבית לא תתממש. כשהחשש הוא מזיהומים, האנשים רוחצים ידיים שוב ושוב, לעיתים עשרות פעמים ביום, או נמנעים מלחיצת ידיים לאנשים, מחטאים כל דבר שנוגע עורם ועוד. כשהחשש ממשהו שלא נסגר, הם בודקים שוב ושוב את הדלתות והחלונות, או בודקים את הגז ואת המכשירים שהם חוששים שלא כובו ועלולים לסכן את בני הבית. כשיש חשש לבני משפחה, הם מתקשרים עשרות פעמים ביום, כדי לוודא שהכל בסדר וכך הלאה. יש גם פעילויות טכסיות שכוללות מלמולים וחזרות על משפטים ואמירות שנועדו לפייס את הפחד ולהרגיעו וכך הלאה - עוד ועוד התנהגויות שיוצרות קושי אמיתי בתפקוד היומיומי.

ראשית, כדאי לדעת שאפשר בהחלט להיפטר מהבעיה. כדי לרפא אותה, על המטופל להכיר בה ובקיומה ולהגיע לטיפול. שני סוגי טיפולים נפוצים בהפרעה. הטיפול המומלץ על ידי הפסיכולוגים לתופעה נקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הוא יכול להיות קצר מאד ובמהלכו לומד המטופל לשלוט בתסמיני המחלה, כלומר להימנע מאותם טכסים ובמקביל לצמצם אצלו את החרדה. במקביל ולא פעם אף במשולב יש טיפול תרופתי שבו ניתנות תרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית.


הנה סיפורה של הפרעת ה-OCD (מתורגם):

https://youtu.be/DhlRgwdDc-E


הבה נרגיש כמה רגעים של או סי די:

https://youtu.be/ufqFO5B1vQY


מומחה מסביר את התופעה:

https://youtu.be/TQLpVY_mTek
אנורקסיה
מהי המחלה הנפשית אנורקסיה?



אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.

אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות. הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות. החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.

אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).

לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם. אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.

האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית. נמצא שכבר במאות ה13 וה14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.

מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירושה הוא העדר או אובדן תאבון.


הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:

http://youtu.be/J9ukNldqfjw


יש גם בנים אנורקטיים:

https://youtu.be/gxDM-K023jg


סרטון על ההבדל בין המציאות לבין התפיסה של החולה:

http://youtu.be/BuUTBvrn-do


סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה:

http://youtu.be/4y8lZl7z7fE


הנה נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים:

http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ


הפעילות החשובה בנושא:

http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s


וסרט תיכון קצר ומטלטל:

http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
נרקיסיזם
מהו נרקיסיזם?



נרקיסיזם (Narcissism) היא אהבה עצמית מוגזמת של אדם. קצת כמו אגואיסט, מי שהוא נרקיסיסט נוטה לאהוב את עצמו מאד ולהיות יהיר ואנוכי. אדם כזה לא ער לאנשים אחרים ולצרכיהם. הוא נוטה להתרכז בעצמו, על חשבון היחס והרגש כלפי אחרים. נרקיסיסטים נוטים להיות דורסניים והם חסרים את היכולת לתת אמפתיה לאחרים, להרגיש את הצרכים של האחר ולהיות רגישים למצוקותיו. הם מתעניינים בעצמם ובעצמם בלבד. זה גורם לכך שקשה לחיות איתם.

לא פעם אנשים כאלה מגיעים רחוק, מצליחים בחיים ועושים קריירות מדהימות. אם כי זה לרוב זה קורה בדורסנות ורמיסת אחרים. מהצד השני, נרקיסיסט יכול ליפול חזק מאד, כשהוא מפסיד במשהו שחשוב לו. אם פוליטיקאי נופל, לאחר שהתרגל לקבל מחמאות על תפקודו, אם ספורטאי נערץ נכשל לפתע ונופל, מצליחן בלימודיו שנכשל במבחן קובע, או חניך מצטיין שנתפס בקלקלתו - כל אלה נופלים מאיגרא רמה ולא פעם מתרסקים בעיני עצמם בצורה קשה מאד. הם פשוט לא ידעו שהם יכולים שלא להצליח... לעיתים קרובות זה מסתיים באופן עצוב.

כיום, יש מי שרואים בתופעת ה'סלפי' שהפכה כה פופולארית, סוג של נרקיסיזם והתרכזות יתר של האדם המודרני במראה החיצוני שלו. כמו נרקיסוס מהמיתולוגיה היוונית (ראו באאוריקה בתגית "נרקיסוס"), רבים רואים באנשים שמרבים לצלם ולשתף תמונות סלפי של עצמם ברשתות החברתיות, ביטוי לנטיות גוברות של נרקסיזם. השאלה המעניינת וגם מעט מטרידה היא אם יש כאן תהליך עמוק שישפיע על החברה המודרנית או רגע חולף, שישתנה כשיימאס לנו כחברה מעצמנו ומהמראה שלנו ונחפש משהו עמוק יותר, כמו תוכן, מחשבות, אופי ותכונות פחות בולטות? - מה דעתכם?


הנה תופעת הנרקיסיזם ומקורותיה:

https://youtu.be/arJLy3hX1E8


הנה הנרקסיזם:

http://youtu.be/2FXVf5a7hgQ?t=5m22s


והנה דיון על הקשר שבין תופעת הסלפי לנרקיסיזם:

http://youtu.be/DdqyzxCYxqQ?t=1m43s


הנה כמה נרקיסיסטים בקולנוע:

http://youtu.be/eroHtv5p0ew


והנה וידוי שבו מספר אביב גפן מה גמל אותו מהנרקיסיזם:

http://youtu.be/SSUle3HWTvM?t=6s


קלאוסטרופוביה
מהי קלאוסטרופוביה?



קלאוסטרופוביה (claustrophobia) היא פחד ממקומות סגורים. מדובר באחת הפוביות השכיחות ביותר. פוביה היא סוג של הפרעת חרדה, פחד לא-הגיוני שאדם חש ממצבים או מדברים מסוימים שאין בהם סכנה של ממש או שיש בהם סכנה מועטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם עם הפוביה לכך שתגובתו אינה הגיונית.

אנשים הלוקים בקלאוסטרופוביה חשים חרדה גדולה כשהם סגורים במעלית, במטוסים, במנהרות וכדומה. הפחד הזה הוא כה גדול שרבים מהם נמנעים מלהשתמש במעלית, למשל, ומוצאים את עצמם עולים ויורדים קומות רבות במדרגות.


הקלאוסטרופוביה משפיעה אפילו על בדיקות רפואיות:

https://youtu.be/IzQ3xA3w1zA


מדובר בפוביה, חרדה ולא סתם בפחד:

https://youtu.be/jnDZhGi4CLg


פחד ממעליות הוא סוג של קלאוסטרופוביה:

https://youtu.be/vRMqXEvVmiw


אם אתם מתקשים לראות את הסרטון הבא, אתם אולי קלאוסטרופובים:

https://youtu.be/lG0WJkmOwd0


כך מזהים שאתם לוקים בה:

https://youtu.be/6t5QL3ksAPA


כך נראית חרדה קלאוסטרופובית:

https://youtu.be/7YEyTX9Wo14


וכמה מהסרטים הכי קלאוסטרופובים בעולם הקולנוע:

https://youtu.be/I158hz-HJHQ?long=yes
האם גם בעלי חיים מתבלבלים?



אצל בני אדם בלבול הוא מצב שבו אנשים שמאבדים לעתים את הזיכרון או את יכולת ההתמצאות ולא מצליחים לזהות את מיקומם בזמן, במקום או אפילו מהי זהותם. גם בעלי חיים יכולים לסבול ממצבים של בלבול, שחלקם לא מובנים לחלוטין למדע. ממצבים של החפה והיסחפות לחוף, שמהם סובלים דולפינים ולווייתנים ועד לאובדן יכולת הניווט בזמן הנדידה, שמהם סובלים עופות נודדים לפעמים - מצבים של בלבול יכולים לקרות.

קיימות השערות שונות לגבי הסיבות למצבים של בלבול אצל בעלי חיים, כולל פגיעה של טכנולוגיות חדשות שיצר האדם.


הנה בלבול של דולפינים שלמזלם יש אנשים (טובים) שמסייעים להם על החוף:

http://youtu.be/oF2CdXKWX3U


בלבול יכול לגרום גם לפינגווינים לאבד את הכיוון:

http://youtu.be/zWH_9VRWn8Y
מהי מחלת הסכיזופרניה?



סכיזופרניה (Schizophrenia), בעברית שסעת, היא הפרעה נפשית. רבים סבורים שסכיזופרניה היא פיצול אישיות, אך זה לא נכון. הסובלים מסכיזופרניה מתקשים להבין את המציאות ולפרש אותה נכון. בדרך כלל המחלה מתבטאת בהזיות, בהפרעות בהתנהגות ובחשיבה, כמו מחשבות שווא וכדומה.

החוקרים לא יודעים באופן ברור מה הגורמים לסכיזופרניה. אצל חולי סכיזופרניה נמצאו הפרעות במבנה ובתפקוד המוח. הסברה היא שגנטיקה וסביבה משפיעים שניהם על היווצרות המחלה.

הסובלים ממנה חווים הזיות, שומעים קולות, חשים כל הזמן שרודפים אחריהם, סובלים מחשיבה בלתי מאורגנת וחוסר עניין במה שקורה מסביבם, מזניחים את עצמם, מאבדים מוטיבציה, נמנעים מקשרים חברתיים, חווים קשיים בריכוז, זיכרון והבנה של מידע שמועבר אליהם.

משערים שאדם אחד מתוך כל מאה אנשים סובל מסכיזופרניה. צעירים ירצו לדעת שצריכת סמים מגדילה משמעותית את הסיכוי ללקות בסכיזופרניה או לעורר את המחלה המקננת באדם גנטית.


הנה שיחה מדהימה על מחלת הסכיזופרניה:

https://youtu.be/0WWJNyiLpkE


סימנים ושטויות שאנשים קושרים בסכיזופרניה:

https://youtu.be/KhduoM-tMNM


השיקום חשוב מאד במחלה הזו:

https://youtu.be/AbqcyaeHEC8
האם מתח יכול לגרום לפצעונים?



הפצעונים יכולים להיגרם ממתח או לחץ גדול. הפחד או הלחץ הוא תגובה גופנית לסכנה. כשאנו פוחדים או חוששים מאד, גורמים לנו הורמוני לחץ להתמודד מול הסכנה, בלחימה נגדה או בבריחה ממנה.

אבל כשאיננו יכולים להילחם או לברוח מקשיים שאנו חווים, אותו הורמון לחץ שנקרא קורטיזול, מצטבר בגוף ומשפיע על בריאותנו. הורמוני הלחץ מגבירים את הדלקות בגוף, מחלישים את המערכת החיסונית והופכים אותנו רגישים לזיהומים. כך גופנו מתקשה יותר להילחם בחיידקים שגורמים לנו לפצעונים בעור ומגבירים את ייצור השומן בעורנו.

כך שכן - לחץ ומתח מגדילים את הסיכוי לפצעונים בפנים ובגוף.


הנה האקנה:

https://youtu.be/ue0uX-Eq19E


הקשר בין מתח ולחץ לפצעונים:

http://youtu.be/qz1FKi6z4Fc?t=14s


הכימיה של האקנה:

https://youtu.be/vy6KX5bZOg0


יש כל מיני שיטות שמתיימרות לפתור את בעיית פצעוני האקנה:

https://youtu.be/dEJo4Bq6100
מהי פרנויה או תסביך הרדיפה?



פָּרָנוֹיָה (Paranoia) היא תסביך רדיפה, מחלת נפש שסממניה הם חשדנות קיצונית וחרדה לא מציאותית מגורמים שרוצים לכאורה להרע לחולה. פרנואיד הוא אדם החש נרדף, אף על פי שאין לכך שום ביסוס במציאות וסובל מחרדות ופחדים על רדיפה, המשבשים את חייו.

פרנויה יכולה לנבוע גם מהתקף פסיכדלי, בשל שימוש בסמי הזייה, כמו אל־אס־די, מסקלין ואפילו מריחואנה.

גם אנשים שלא סובלים ממחלת נפש יכולים לחוות אשליות רדיפה דומות, אך בניגוד לחולים, הם מסוגלים להמשיך בחייהם הרגילים.

אנשים במצבי פרנויה קיצוניים עלולים להיסגר בחדר, מחשש שעוקבים אחריהם או שיש מצלמות המנהלות מעקב על צעדיהם. יש הסבורים שמנסים לחטוף אותם, שהם תחת מעקב של חייזרים מהחלל, או של סוכנים חשאיים שרודפים אחריהם.

יש גם חולים הסובלים מסכיזופרניה פרנואידית. בהפרעה זו הם נוטים לאמץ חששות על גורמים עלומים ועויינים שהשתילו בגופם שבבים למעקב ושהללו משדרים אליהם מסרים. זה יכול להגיע לא פעם מצידם לסירוב לניתוחים הכרחיים מתוך פחד מאותם גורמים.

מקור המילה פָּרָנוֹיָה הוא מהשפה היוונית, שבה משמעותה היא שיגעון. "פארא" פירושו "ליד" ו"נויה" ביוונית היא "נפש".


הנה מחלת הפרנויה:

https://youtu.be/Roks4se8rGA


סיפורה האמיץ של מי שסבלה מהמחלה:

https://youtu.be/-WOwIlQY19U?t=8s


מישהי שמתארת את התחושות של הפרנויד:

https://youtu.be/Xyh9ZS75Iz4


והשיר של אנשי "זהו זה" שהכיר לכולם את הפרארנויה:

https://youtu.be/N11XfM1ctMk
מה הייתה הביטלמניה?



יותר מכל אמן או להקה אחרת לפניה חוותה להקת הביטלס הערצת המונים. ארבעת הצעירים מליברפול לא התכוננו להערצה כה גדולה, מכיוון שזו הייתה הפעם הראשונה שהתופעה הסוציולוגית הזו התרחשה בצורה שכזו. לא היה אמן עד אליהם, שחווה הערצה כה מהממת, משתקת ובהמשך מציקה.

קראו לשיגעון הביטלס שנוצר סביב הלהקה "ביטלמניה". מומחים ידעו לומר שמדובר ב"פסיכוזת המונים". מעריצים מוטרפים, במיוחד נערות בגיל העשרה, שלא מפסיקים לצרוח בעת שחברי הלהקה נגלים לפניהם. הופעות הלהקה התאפיינו אז בצרחות מחרישות אוזניים, שנמשכו לאורך כל ההופעה.
בנים חיקו את התסרוקות של חברי הלהקה ולבשו חליפות צמודות כמו אלה שאיתם הופיעו בצילומים ובהופעות. בנות התגודדו בנמלי התעופה ובבתי מלון שאליהם הגיעו וצרחו כשראו אותם.

זה החל באוקטובר 1963, לאחר שהלהקה הופיעה בשידור חי בטלוויזיה. למחרת דיווחו כל עיתוני בריטניה והחלו לסקר כל פרט על הלהקה הצעירה. כותרות ענק בעיתונים ותמונות שער של חברי הלהקה הפכו לעניין יומיומי, שבאופן מסוים התעלה על כל עניין אחר בממלכה. הפסטיבל התקשורתי התמים יצר גלים של עניין וקופות הכרטיסים לא עמדו בלחץ מעריצים שהמתינו לידן במשך יממות ארוכות, כדי לקנות כרטיס להופעות של הביטלס. בנובמבר 1963 הכריז העיתון הבריטי "הדיילי מירור" על תופעת ה"ביטלמניה" והשימוש במונח הפך לשגרתי.

כשיצאו לסיבוב ההופעות המפורסם באמריקה, התפשטה הביטלמניה אל ארצות הברית ולעולם כולו. בסרט של הביטלס עצמם "A Hard Day's Night" הוצגה התופעה וכיצד הביטלס לא יכולים לעשות צעד, מבלי שהמוני מעריצות נלהבות ישעטו לעברם בצרחות. אבל הסרט וכתבות טלוויזיה שהציגו את ההערצה אל הלהקה רק חיזקו את התופעה ובכל מקום בעולם שאליו הגיעו "ארבעת המופלאים" הם נתקלו במעריצות היסטריות המתגודדות בקבוצות גדולות, צווחות ללא הפסקה ומתעלפות מהתרגשות.

אבל בהדרגה זה החל להפריע. כשהביטלמניה הפכה לחלק מ"ההתנהגות המקובלת" סביב הלהקה, היא מנעה מהביטלס כל מגע עם המעריצים. הם לא יכולים היו לצאת מחדרי המלון שלהם ומצאו עצמם מסוגרים בכל עיר שבה הופיעו, בלי כל קשר עם הסביבה. צעדיהם הוגבלו לנסיעות והופעות. בראיונות עימם הם העידו שלא תמיד הם יודעים איפה הם נמצאים היום..

ואז באה ההודעה על הפסקת ההופעות של הביטלס. הביטלמניה הייתה אולי הסיבה העיקרית להחלטה. חברי הלהקה כבר לא נהנו והטירוף סביבם היקשה על חייהם. ג'ורג' האריסון כתב שנים אחר כך שהחיים הפכו עבורם לגיהנום. הצרחות בהופעות, סיפר פול מקרטני אחרי שנים, גברו על המוסיקה והביטלס כך לא הצליחו לשמוע את עצמם על הבמה.

וכך, באופן פרדוכסלי, גרמה האהבה וההערצה אליהם להחלטה של חברי הלהקה הפופולארית בעולם להפסיק להופיע ולהתמקד בהקלטות אולפן.


הנה תופעת הביטלמניה:

http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?t=1m16s&end=8m52s


ביטלמנים באמריקה:

http://youtu.be/7mw1D3HTGng


והמעריצים הישנים בשדה התעופה בהמתנה להם כשהם חוזרים לאנגליה:

http://youtu.be/I6Diyy4SYFE


ביטלמניה בהולנד:

http://youtu.be/YoYwkr1y0UE


וגילויי הערצה בלתי נתפסים גם באוסטרליה הרחוקה:

http://youtu.be/zBhzJjjlMkE


סיפור השנים ההן מפי הצוות שליווה את הלהקה באותם ימים:

http://youtu.be/6YpqVO1lfXM


הופעה של הביטלס מתקופת הביטלמניה:

https://youtu.be/e6r523MsuUk?long=yes
מהו פחד גבהים?



פחד גבהים (Acrophobia), או אקרופוביה, הוא אחד מסוגי הפוביה הנפוצים. הלוקים בפחד גבהים פוחדים מאד מהגובה ועלולים אף לחוות התקפי חרדה במקומות גבוהים. יש הסובלים מבחילות וסחרחורות, כשהם נמצאים בגובה רב.

במקרים קיצוניים, של פוביה קשה וחרדות בלתי נשלטות מגבהים, פחד הגובה מגביל מאוד את הלוקים בו וגורם לפגיעה במהלך חייהם התקין. במקרים כאלו הוא מונע מהם לעבוד במגדלים גבוהים, מחייב אותם לגור בבתים נמוכים או בקומות נמוכות של בניינים משותפות וכדומה.

פוביה היא צורה של הפרעת חרדה, המתבטאת בכך שאדם חש פחד בלתי הגיוני מאובייקטים או ממצבים מסוימים אשר אין בהם סכנה ממשית או שהיא מעטה מאוד. ברוב המקרים מודע האדם לכך שתגובתו אינה הגיונית.

החוקרים סבורים שפחד הגבהים הופיע לראשונה כשאנשים החלו להחשף באופן פתאומי לגובה רב. היסטורית, אחד המקרים הראשונים שתיעדו פחד גבהים מיוחס לתערוכה העולמית של שיקגו, בה הופעל הגלגל הענק הראשון.

לרוב מטפלים בפחד גבהים על ידי חשיפה הדרגתית וזהירה למקור הפחד, באמצעות דמיון מודרך ובשהייה פיזית במקומות הגבוהים והמאיימים הללו.

אנו נציין שפחד מטיסות אינו קשור לפחד גבהים. החוקרים סבורים שהסיבה לכך היא שהטיסות לא מבליטות את התחושה החזותית של הגובה, זו המביאה בדרך כלל לפחד הגבהים.


למה אנו סובלים מפחד גבהים:

https://youtu.be/Gv191JDxYyE


מראות שמי שסובלים מפחד גבהים לא יוכלו לסבול:

https://youtu.be/GVybgJHgdnA


סרט תיעודי על ההתמודדות עם פחד גבהים:

https://youtu.be/e2qk9vGy1sc?long=yes


ועל מי שלא סובלים מפחד גובה:

https://youtu.be/R-vjutwJyY4?long=yes
למה אנחנו פוחדים מרובוטים?



החשש או הפחד מרובוטים הוא אחד הגורמים הקבועים בתולדות הטכנולוגיה. למעשה שורשיו מצויים כבר הרבה קודם בתרבות האנושית, בסיפורים כמו "הגולם" על יצור מעשה אדם היוצא משליטה וב"פרנקנשטיין" שעלילתו דומה גם היא.

החשש כיום הוא פחות מצבאות רובוטים שישתלטו על העולם, במרד רובוטים עוינים בנוסח הסרטים של ארנולד שוורצנגר, או מרובוט כמו "האל" מהסרט "2001: אודיסיאה בחלל", שמסרב לציית, לאחר שנעשה מודע והפך פסיכוטי. המדענים והמומחים חרדים יותר מיצירת רובוטים שיהיו מאד אינטליגנטיים ובעלי יכולות השפעה עצומות על חיינו, אך במקביל חסרי רגשות וערכים, שיהיו אדישים למה שנחשב ראוי וקדוש בחברה האנושית, לחיי אדם, תפיסות מוסריות וכדומה.

נקצין רגע ונניח שרובוטים עתידיים ימונו לנהל מערכת פיננסית או כלכלית בעתיד. מה למשל יקרה אם הרובוטים שאמונים על הכלכלה בעולם שכזה יגיעו למסקנה שיעיל יותר לא להאכיל חצי עולם ופשוט לתת לו למות, כדי שלחצי השני יהיו חיים טובים? - זו החלטה יעילה וקרה שלא פעם התקבלה על ידי ניצולים, שהעדיפו לאפשר לחלקם לחיות, גם אם מחיר ההישרדות הוא חיי אדם של האחרים. מי ערב לנו ש"שואה יעילה" כזו לא תוכל להתקיים בעתיד בחסות הבינה הרובוטית?

הבעיה הגדולה כרגע היא שלמומחי הרובוטיקה הטובים ביותר אין שמץ של מושג איך מייצרים רובוט שמרגיש, מתלבט, מטיל ספק ובוחר באופציה הלאו דווקא יעילה, אבל מוסרית, רגישה או מתחשבת יותר. בלשון פשוטה ניתן לומר שהבינה המלאכותית הגיעה לשלב שבו היא יודעת לתכנת יעילות, למזער נזקים ולשפר ביצועים, אבל היא רחוקה מיצירת רובוטים שפשוט יבקשו סליחה... ניתן בקלות לתכנת בקשת סליחה של רובוט, אבל החוכמה היא שהיא תבוא לאחר שהרובוט הבין את הפגם המוסרי בהתנהגותו ולא מפני שהוא זיהה בראייה ממוחשבת דמעות בעיניים של בן שיחו.

אז נוכל לנתק את הרובוט מהחשמל, ודאי עלתה המחשבה בראשכם. כן ולא. בהתחלה זה אכן יהיה אמצעי אבטחה יעיל, אבל בשלב מסוים יפתחו בני-אדם רובוט שבכוונה לא ניתן יהיה לכבותו, כדי שיבצע את תפקידו מבלי שבני-אדם יפריעו לו. ככל שהרובוטים יהיו טובים יותר ובעלי יכולות טובות משלנו במילוי התפקידים שלהם, הרגע הזה של רובוט שלא ניתן לנתקו יתקרב. היעילות האנושית מבטיחה שהוא יגיע.

אגב, לא בכל העולם החשש הזה קיים. בעוד שבמערב הרובוטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אצלם אין שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם די חמודים. אולי זו הסיבה שבזמן שבאמריקה מפתחים רובוטים צבאיים, היפאנים חוגגים את החיים בפיתוח של רובוטים חמדמדים, מכלבי רובוט עם זנבות דיגיטליים ועד להומנואידים שמחקים בני אדם, רוקדים, שרים וחיים את החיים.


הנה החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו:

https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s


אוסף שמדגים כיצד הקולנוע והספרות הציתו את הפחד הגדול מהרובוטים הנבונים:

https://youtu.be/bqVwLXo2_3I


הדגמה של מצב הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/poLZqn2_dv4


הרובוטים שיחליפו בעתיד בני אדם בנתינת שירותים:

https://youtu.be/FlTTPtt_8xk


וסרט תיעודי על הרובוטים ועל האופן שבו תופסים אותם ביפאן, לעומת המערב:

https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
מה מקורן של תיאוריות קונספירציה?



תיאוריית קוֹנְסְפִּירַצְיָה (Conspiracy theory), תאוריית קשר וטענת מזימה הם שמות שונים לתופעה אחת, של הסבר סותר להסבר המקובל והרשמי, למצב או אירוע שהתרחש. דוגמה? - נניח שהתרחש מוות מסעיר של דמות מפורסמת מאד והמשטרה קבעה שהוא היה טבעי. תמיד יימצא מי שיטען שגוף סודי ורב-כוח עומד מאחורי הרצח שהוסווה כמוות טבעי.

המדענים נוהגים ללגלג ולטעון שתיאוריות קונספירציה הן "ההיסטוריה של הלוזרים". יש בתיאוריות קשר כאלה משהו שמרגיש חתרני. המאמינים בהם חשים שהם אינם חלק מההמון ושהם נאבקים בכוחות אופל חזקים ונסתרים. בדרך כלל נראה כעומד בסתירה לממצאים הגלויים לעין. הקשרים שמתארות תיאוריות קשר כאלה כמעט אף פעם לא מגובים בהוכחות מוצקות של ממש והמצוטטים יהיו בדרך כלל כל מיני עיתונאים לא ממש חשובים, חסידי תיאוריות אחרים, או דמויות מפורסמות שפלטו בראיון כלשהו איזה ספק סתמי שניתן לנצל לצרכי התיאוריה. תמיד הם יטענו שגורמים רבי עוצמה מסתירים את האמת מהציבור ומונעים את חשיפתה. כל ניסיון של מומחים להוכיח עד כמה דלים טיעוני המאמינים בתיאוריות קשר שכאלה ייתקל בטענה שהם משתפים פעולה עם הגוף שמקדם את הקונספירציה.

תיאוריות כאלה נולדות בדרך כלל כשההסבר הקיים לאירוע או מצב מסוים גורם לתחושה לא נוחה או אינו מספק. רצח של מנהיג דמוקרטי למשל, הוא טראומה. הוא ממחיש עד כמה שברירית המנהיגות בדמוקרטיה. רבים לא מצליחים להאמין שפושע פשוט מסוגל לרצוח את מנהיג העולם החופשי קנדי או את הרמטכ"ל שהיה לראש ממשלה רבין. לכן יהיו תמיד מי שיחפשו כיצד כוחות משמעותיים בהרבה אחראים לכך. איכשהו, באופן מעוות אבל אמיתי, זה מקל את הרגשתם. יש בזה גם יתרון כי חסידי התיאוריה תמיד יכתבו, ילחשו או יכינו סרטונים לאינטרנט, שמהם יבין כל העולם כמה הם חכמים, כיצד הם חשפו או לפחות שותפי סוד לאמת הנסתרת והם מוכנים לשתף את כולנו, בתנאי שאנו מסםיק נבונים כדי להבין...

לא פעם הם ימצאו בשיטות דילוגי אותיות בטקסטים עתיקים את הנבואה שלפיה הכת'ובת הייתה על הקיר תמיד. הצירופים הללו, שסטטיסטית תמיד יימצאו אם רק יחפשו אותם, מספקים גם הם שלל "עדויות" לחובבי הז'אנר. קראו על כך באאוריקה בתגית "דילוג אותיות".

אחדות מתיאוריות הקשר המפורסמות ביותר "הראו" שהאדם לא באמת נחת על הירח והנחיתה היא כולה בימוי שצולם באולפן, שרבין נרצח על ידי השב"כ, הנשיא קנדי חוסל על ידי ה-CIA, אלביס פרסלי לא מת ולעומתו פול מקרטני מהביטלס מת ומאז שנות ה-60 מחליף אותו כפיל, אנשי לטאה שולטים בעולם, ה-FBI הרג את מרילין מונרו והממשל האמריקני הוא גם האחראי לפיגועי ה-11 בספטמבר.


הנה סיפורן המתורגם של תיאוריות הקונספירציה:

https://youtu.be/88_C-fogY40


הנה מתנגד לתיאוריות הקונספירציה שמביע את דעתו השנונה משהו:

https://youtu.be/QYjz7GJdI8Q


ויש מי שמפריך את השטויות הללו ובחן רב (מתורגם):

https://youtu.be/8T_jwq9ph8k?long=yes


מהי חרדת החמצה או FOMO?



כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.

בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."

מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...

הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.

באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב. המכפלה של החשיפה לכאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. אותה מאפשרת היום הטכנולוגיה ובגדול.

ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.

מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!


הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):

https://youtu.be/SO23RmR6qd4


הסבר התופעה המעולה באנגלית:

https://youtu.be/VrC_MSG9zSU


כך זה נראה:

https://youtu.be/NbtMWAP3XvM


הסבר מלומד בעברית של התופעה הפסיכולוגית:

https://youtu.be/cRXnGWKvopE


וכולם, אבל כולם, ייראו לך מאושרים ממך:

https://youtu.be/CczZMmYB2FU


הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:

https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes
מהי התמכרות?



שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.

התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.

בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, תרופות כמו סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.

בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.

ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.

על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.

יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.


הנה סרטון על התמכרות והתמכרויות:

https://youtu.be/loJzF5rRnqU


ובאנגלית:

https://youtu.be/ao8L-0nSYzg


כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון:

https://youtu.be/VSX7ziH0aZo


והאם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית:

https://youtu.be/MauV1LA8gNk


וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:

https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
מהו פחד במה?



פחד במה או פחד קהל הוא פחד חברתי, שניתן לזהות כתחושה של פחד או דחייה מדיבור אל קהל. כל אחד קצת חושש מדיבור בפני קהל, אך אם זה גורם לקשיים ולפגיעה בתפקוד הרגיל והיומיומי של אדם, יש לטפל בכך פסיכולוגית, כמו בכל חרדה.


הנה סרטון שמסביר מהו פחד במה:

http://youtu.be/K93fMnFKwfI?t=6s


הנה סרטון אנימציה מרגש על פחד הבמה:

http://youtu.be/5gf6iujc71w
מהי האמיגדלה שבמוחנו?



האמיגדלה היא חלק במוח שדומה לשקד. האמיגדלה מורכבת מכ-13 גרעינים והיא נמצאת בעומק האונה הרקתית‎ התיכונה במוח. את האמיגדלה יש במוחם של בני אדם ובעלי חוליות מורכבים.

האמיגדלה אחראית אצלנו על הפחדים והחרדות ולתגובות רגשיות למצבי סכנה ולרגשות כמו פחד ותוקפנות. הקשר בין אמיגדלה להיפוקמפוס (חלק נוסף במוח שנמצא לידה) גם קושר בין רגש לזיכרון ומסביר מדוע אנו זוכרים אירועים מרגשים הרבה יותר מאשר סתם דברים שקורים.

מקור המילה האמיגדלה הוא מהשפה היוונית שבה הפירוש הוא "שקד" (αμυγδαλή).


הנה סרטון על האמיגדלה:

http://youtu.be/XNjvipiJTjY
האם מחיקת זיכרון מהמוח תהיה אפשרית?
מה זו בדיוק הערצה?
למה אנו פוחדים מהחושך?
למה ישובים צריכים מגדל מים?
מהי מאניה דיפרסיה?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.