מה משותף לאיקאה, ללגו ולמבני מכולות? - כולם מתבססים על תכונת ההרכבה או המוֹדוּלַרִיוּת (Modularity).

המודולריות היא תכונה של פריקות, כלומר היכולת לפרק משהו לצרכים שונים.

הרעיון הבסיסי הוא שניתן לחבר מספר חלקים, לפי צרכינו ולחבר אותם לכדי יחידה אחת. במילים אחרות, מערכת מודולרית בנויה מיחידות משנה, זהות או שונות, הניתנות להרכבה באופנים שונים, מה שמאפשר ליצור גופים בעלי מראה או תפקוד שונה, על פי ההרכבה.

הדוגמה הקלסית למודולריות היא משחק הלגו, בו ניתן להרכיב לבנים שונים - בגודלם, צבעם וצורתם, כשאופן החיבור ביניהם הוא זהה. כך ניתן לחבר את חלקי הלגו לאינספור צורות, מבנים ותוצרים.

המודולריות נחוצה בדרך כלל לשם הובלה זולה ונוחה יותר, כמו במקרה של איקאה. היא גם תורמת להרכבה גמישה, כמו במוצרי לגו ובמערכות קול, וגם ליכולת החלפת חלקים, כמו שנעשה בתיקון מוצרי אלקטרוניקה ורכב, כשמחליפים רכיבים שלמים במכשיר, במקום לתקנם.

דוגמה נוספת להחלפת חלקים היא בעולם המוסיקה האלקטרונית, עם השילוב המודולרי בין מקלדת שניתן להשתמש בה לאורך זמן, בעוד שאת מאגרי הצלילים נוהגים להחליף ולעדכן מעת לעת, בהחלפת "מודולים" והיום בעידכוני תוכנה.

משנות ה-60 ואילך, אימץ עולם העיצוב את המודולריות בהתלהבות. בעולם שהולך ונעשה אינדיבידואליסטי, היכולת לספק ללקוחות מרכיבים שונים, שיוצרו בייצור המוני וזול, ועדיין לאפשר לכל אחד להרכיב תוצר סופי התואם את צרכיו וטעמו, הייתה בדיוק מה שהיצרנים רצו.

כך התאפשר לכל אחד להרכיב את מערכת הסטריאו שלו, אם ברכישה של כל חלק בזמנו, ולעיתים קרובות גם בשילוב חלקים שיוצרו בידי יצרנים שונים. דוגמה אחרת היא מדפי הקיר הבודדים, שהלקוח יכול לשלב בהם לפי צרכיו. הכמות, הצבעים והשילוב ביניהם נתונים להחלטת הלקוחות. זאת בניגוד לכונניות, הספריות הביתיות או ה"ויטרינות", ששימשו לאיחסון ספרים לפני כן והגיעו במבנה קיים, יחידה שלמה שנוצרה או הורכבה במפעל.

המודולריות שינתה את עולם התובלה, כשנולדו המכולות, המשמשות להובלת מטענים בספינות משא ורכבות. מטען של מכולות בכל אוניית משא מורכב כמעט תמיד ממכולות רבות, המכילות מגוון מוצרים שונים, המגיעים ממקומות וממקורות מגוונים.

גם עולם המחשבים השתמש לא מעט במודולריות. בתחום החומרה היא הציעה את האפשרות להרכיב מחשב משלל רכיבים, שיוצרו במפעלים שונים, בשלל מאפיינים, עלויות ואיכויות.

המודולריות היא שאיפשרה למחשבים האישיים, בשנות ה-80, תפוצה כה מסחררת. התפוצה הזו הפכה את עולם ה-PC להצלחה חסרת תקדים.

השיטה הייתה ונשארה פשוטה - היצרנים מייצרים כל חלק על פי איפיון ידוע וקפדני ובכך מאפשרים ללקוח או לחנות המשווקת, לחבר חלקים לכדי מחשב שלם, בידיעה שהכל יעבוד.

בהמשך אומצה המודולריות גם לתחום התוכנה. כתיבת קוד, לדוגמה, משלבת הרבה מאד רכיבי תוכנה חופשיים או שיתופיים, שהמתכנת משלב בתכניותיו, מבלי שנכתבו על ידו. לכל סביבת פיתוח יש גם ספריות או "סקריפטים" המיועדים לבצע פעולות מוגדרות, מבלי שהמתכנתים יצטרכו בכל שלב לכתוב אותם מהתחלה. זהו אחד המרכיבים שיצרו את הזינוק המדהים של עולם המחשבים בחצי מאה האחרונה והגעתנו המהירה אל עידן המידע שבו אנו חיים.


הנה המודולריות בעיצוב:

https://youtu.be/20JP8w6_nVA


מבנים המתוכננים כמבנים מודולאריים:

https://youtu.be/K9MObObRMlw


העיצוב המודולרי עובד נהדר במשרדים:

https://youtu.be/qCywsrirFA0


וכפכפים מודולאריים:

https://youtu.be/CnUJqtD8T9o

אילו רמקולים מעוצבים כקונכיית נאוטילוס?


קונכיית הנאוטילוס היא אחד היצורים המיוחדים בעולם. מדובר באחד מבעלי החיים הקדומים על פני כדור הארץ. היצור המופלא הזה זכה למקום מכובד בתרבות המערבית, מסיפורי ז'ול ורן ועד לשמות של צוללות אמיתיות בעבר ובהווה.

גם בעולם המוסיקה משתמשים בעיצוב הטבעי של הנאוטילוס. רמקולי הנאוטילוס (Nautilus speakers) המעולים והיקרים להחריד, הם רמקולים מעוצבים ומודרניים, ששאבו את העיצוב שלהם מהיצור הקדום ולא זו בלבד שהם איכותיים ובעלי צליל שניתן להגדיר בפשטות כחלומי, הם גם נראים שונים מכל רמקול אחר בעולם.

הנאוטילוס הם רמקולים למי שיודעים להעריך מוצרי יוקרה איכותיים. הם עולים "רק" 200,000 ש"ח.. הרמקולים היוקרתיים הללו נבנים בעבודת יד מוקפדת ומשלבים עיצוב נועז ששואב מהטבע, טכנולוגיה מובילה וסאונד עילאי.


הנה רמקולי הנאוטילוס:

https://youtu.be/9cYFCpEPqnc


כך הם נשמעים:

https://youtu.be/6eY8BMH0mvA


גם כך:

https://youtu.be/j9vKkpzCPNE


והסבר עליהם בגרמנית:

https://youtu.be/1gPL38hA448

כיסא הדאו (DAW ABS Chair) או בשם החיבה שלו DAW, הוא כיסא שעוצב על ידי זוג המעצבים המודרניסטי הנודע צ'ארלס וריי איימס. הוא יועד לבית ולמשרד, לשלל שימושים אפשריים, מכיסא לישיבה סתמית ועד לכסא המשמש בפינת אוכל מרווחת. מטרתו של הכיסא, אחד מסדרת כיסאות מעולים שנבנו מפלסטיק משולב ברגלי עץ ומתכת, הייתה לאפשר נוחות ישיבה עם עיצוב מודרניסטי ואהוד.

כיסאות ה-DAW שילבו מינימליזם עם שימושיות ונוחות. מעצם היותם מפלסטיק, הכיסאות הללו עוצבו כבר במקור בצבעים רבים ומגוונים.


הנה כיסא DAW:

https://youtu.be/rFMKi0MipBI


כך מרכיבים אותו:

https://youtu.be/kDnkMB6qcMQ


כל המשפחה של כסאות הפלסטיק של איימס:

https://youtu.be/XWm8veLKho0


רוצים אחד? - כך מוכרים אותו:

https://youtu.be/x56FbyG9kYo

האם חשבתם פעם מי עיצב את כל המוצרים והמכשירים שבהם אתם משתמשים?מי מתכנן את המחשבים, הטלפונים, המכוניות, הדלתות וכלי העבודה שלכם? - ובכן, האנשים האלה הם המעצבים התעשייתיים.

עיצוב תעשייתי (Industrial design) הוא המקצוע של מי שעוסקים בפיתוח ויצירה של מוצרים שמיוצרים בייצור המוני, בתעשייה. מעצב תעשייתי הוא מי שאחראי לאסתטיקה והשימושיות של המוצר שהוא מתכנן.

שלבי עיצוב המוצר הם המחקר המקדים, שמכריח את המעצב ללמוד את המוצר העתידי ואת ההיבטים השונים של פעולותיו, אחר כך הוא הוגה את הרעיון שיעמוד בבסיס המוצר (חשיבה קונצפטואלית) ויוודא שהוא מציע חדשנות וצורה משלו, לעומת מוצרים אחרים.

השלבים הבאים הם פיתוח, הנדסה ותכנון המוצר ובקרה של תהליכי הייצור שלו. מכאן יתבצעו השיווק של המוצרים, מכירתם והשימוש בהם.

בשנים האחרונות, עוסק העיצוב התעשייתי, בנוסף למופע החיצוני של המוצר, גם בחוויית המשתמש שלו ובמכלול היבטים נוספים.

בין ההיבטים הללו בולטים אפיון ממשק המשתמש של המוצר (איך המוצר יאפשר למשתמש את השימוש בו), האופן שבו הוא מוצג על המדפים בחנויות, הוראות התפעול, השתלבותו בשוק, אורך חיי המדף ואפילו הקשר בין המוצר לבין המותג כולו.


הנה סרטון עיצוב תעשייתי (עברית):

https://youtu.be/FvGtyeIAOhY


מעצב תעשייתי מתאר את עבודתו (עברית):

https://youtu.be/6WvJKJRtqio


ותערוכת עיצוב תעשייתי במכללת בצלאל (עברית):

https://youtu.be/XeM1Tupbqrk

ד"ר סקאד (Dr. Skud) הוא כינויו של חובט זבובים מעוצב, שעיצב אלוף העיצובים המודרניים של המוצרים היומיומיים, מעצב העל פיליפ סטארק.

מצליף הזבובים הזה אינו ההברקה הראשונה או היחידה של המעצב הנודע והיצירתי, עם הדמיון המפותח במיוחד, האחראי למוצרים מעוצבים רבים, ביניהם של אובייקטים יומיומיים כמו שעון, מכשיר רדיו, שרפרף ואפילו של מסחטת הלימון החייזרית והמפורסמת שלו, ג'ויסי סאליף (Juicy Salif).

סטארק הגיע גם לחובטי הזבובים, המשמשים למלאכה לא נעימה, אך גם להם חשובה לדעתו הצורה. העיצוב נאה בהחלט, אך הגימיק האמיתי והמפתיע ביותר שבו מתגלה כשמזיזים אותו מעט. לפתע מגלים על מצליף הזבובים פנים אנושיות של ממש, פניו של ד"ר סקאד הבדוי. מפתיע ומלהיב גם יחד.

בעיני רבים ד"ר סקאד הוא מתנה נהדרת, גם אם מעט קריפית, אך בכל מקרה אביזר קיץ מושלם ואף. משעשע. זוהי עוד דוגמה לדרך שבה מעצב גדול יכול להפוך מוצר מוכר ואפרורי ליצירת אמנות מודרניסטית, הומוריסטית ומעט יותר אנושית. לא סתם הוא מוצג במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק - MOMA הנודע, כפריט עיצוב חשוב.

שעון הכדור (Ball clock) שעיצב המעצב האמריקאי ג'ורג' נלסון בשנות ה-50 הוא אחד מהפריטים הרבים שעיצב נלסון בכוונה להביא עיצוב מודרני לבתים האמריקאים של אותה תקופה.

"שעון כדור" הוא רק אחד מכמה שעונים שעיצב אז נלסון. הדגם הכי מוכר שלו הוא מגוון הצבעים, מה שהיה שונה מהשעונים הלבנים, השחור - לבן והאחרים שעיצב המעצב הנודע באותה תקופה.

הרעיון לשעונים נולד בהתכנסות לילית של נלסון עם מעצבים נוספים כמו איסאמי נוגוצ'י ובאקי פולר, מעין האקתון של מעצבים. רעיונות אחרים מאותה התכנסות לא מומשו ברובם, אך "הכדור" מומש והפך למוצלח ואהוד מאד.

"הכדור" נחשב אז גם חדשני, בעיקר בכך שהיה שעון קיר אולי הראשון ללא הזכוכית, שאפיינה עד אז שעוני קיר. חדשנות נוספת, שהיום נתפסת כמקובלת אך אז הייתה ממש נועזת, היא החלפה של המספרים הרגילים של השעון בכדורים שעליהם מצביעים המחוגים, שגם הם לא ממש נראים כמחוגים קלאסיים, אלא יותר כחיצים מודרניים.

השעון עוצב במקור לחברת הרמן מילר וכיום הוא משווק על ידי חברת מוצרי העיצוב המפורסמת "ויטרה".


הנה ג'ורג' נלסון מספר על הולדת הרעיון של שעוני הכדור:

https://youtu.be/urILkYvelbw


כך מציעים אותו כיום למכירה:

https://youtu.be/WIxj9tmL4-k


דגם לא צבעוני של שעון הכדורים:

https://youtu.be/fyN3EuAjYGg

השנה היא 1979 וחברת האלקטרוניקה Sony פורצת לשוק עם מכשיר חדשני ומדהים, שחולל סערה מיידית. זה היה הווקמן (TPS-L2 Walkman) - מכשיר להאזנה אישית לקלטות מוסיקה, שאפשר לאנשים להאזין למוסיקה באוזניות אישיות. החברה הדגישה את הפרטיות והניידות, ביחד עם איכות צליל ומחיר זול.

מתכנן המכשיר היה נובוטושי קיהרה, המהנדס של חטיבת האודיו של החברה. אבל הוגה הרעיון והממציא של הווקמן היה דווקא מנכ"ל החברה אקיו מוריטה, מי שהיה "הסטיב ג'ובס" הראשון, ממציא ויזם מוכשר וממייסדי חברת "סוני", שרצה לשמוע אופרות במהלך טיסותיו הארוכות והתכופות.

שתי חטיבות שונות בחברת סוני עבדו על שני פיתוחים במקביל, מבלי לדעת זו על הפרויקט של זו. אחת פיתחה את הווקמן, בעוד שהשנייה פיתחה אוזניות קומפקטיות וקלות במיוחד. כשהושלמו הפיתוחים, איחדו בחברה את שניהם והתקבל המכשיר שעתיד לחולל סערה ומהפכה בהרגלי האזנה למוסיקה.

הדגם הראשון של הווקמן היה TPS-L2. הוא צוייד בשני חיבורי אוזניות ופעל על שתי סוללות קטנות וזולות. גם המכשיר לא היה יקר כל כך, לפחות לא כמו שצפוי מדגם ראשון וחדשני של מערכת להאזנה איכותית למוסיקה ועוד אחד שניתן לקחת לכל מקום.

מכשיר הווקמן חולל סערה של ממש. הוא הפך את הקלטות למוצר המוסיקה החם ביותר ולראשונה בהיסטוריה ירדו מכירות התקליטים, שבמשך 100 שנה עד אז, עלו כל הזמן. בהמשך, הוא עתיד להפוך ל"דיסקמן" שיפתח מוריטה בסוני ולנגני ה-mp3 העתידיים.

ואגב, המהפכה הייתה לא פחות בגלל מה שלא היה בווקמן - הוא היה מכשיר המוסיקה הראשון שיוצר להאזנה, אך לא צוייד ברמקולים. למבוגרים, אגב, הייתה לא מעט ביקורת על כך שהמכשיר מבודד את הצעירים זה מזה ואנשים מסתגרים עם המוסיקה שלהם ומתנתקים בעזרתו מהעולם. מצד שני, סוף סוף הם זכו לקצת שקט מהרוק הכבד שהמתבגרים שלהם כל כך אוהבים...


הנה הסיפור המופלא של הווקמן:

http://youtu.be/XBRmq3sYePM


כתבת טלוויזיה מאותם ימים:

https://youtu.be/GL5k9oTWqBw


מוצרי הווקמן לדורותיהם:

http://youtu.be/xBFORMC4ykw?t=23s&end=3m58s


הווקמן המקורי:

http://youtu.be/Q2D8cqOslwk


פרסומת לדור השני של הווקמן:

https://youtu.be/7lipckhgG5g


כך ניתן היה להפוך אותו למערכת סטריאו - מחברים למגבר עם רמקולים ומאזינים:

http://youtu.be/E3CEFpI_0G4


עם האוזניות שלו:

http://youtu.be/1PND7G_JBQU


הקנאה במי שהחזיק במכשיר הקסם הזה אז:

http://youtu.be/hhVNqeo3LeE


כך עושים היכרות לילדים של היום עם הווקמן והקסטות, הקלטות שלו:

http://youtu.be/Q_nBd8GbrtY


ושיר של קט סטיבנס "אבא ובן":

https://youtu.be/XS3sOS2tl64

הכסא מדגם "מאסטרס" (Masters) הוא אחד הכסאות הנודעים של מעצב-העל פיליפ סטארק. למעשה, כיסא מאסטרס הוא מחווה לשלושה מאבות העיצוב המודרני. סטארק שילב בגב הכסא את מראה המסגרת של שלושה מהכסאות המפורסמים בעיצוב המודרני. בכך הוא יצר שלם שבו משתלבים השלושה באופן יחודי ומעניין לעין.

הכסא המודרני עשוי פוליפרופילן בצבעים שונים. החלק המעניין בו הם הקווים המעוקלים ומשתרגים של גבו, הנפגשים בשילוב ציורי של חומר והחללים שבתוכו.

המחווה שעשה כיסא מאסטרס משלבת בין שלושה כיסאות שהם אייקונים עיצוביים היסטוריים מהמאה ה-20. מהגב המפורסם של סדרת כסאות ה-7 של ארנה יאקובסן, דרך גב כורסת הטוליפ של אירו ארניו וגב הכסא הנודע "אייפל" של צ'ארלס וריי איימס - שלושת עיצובי-העל מצוטטים בעבודה אחת, במחיר סביר יחסית ובכסאות מודרניים וצבעוניים.

כסא המאסטרס משקף את תחושת הנוחות שאמור ה"אדון", המאסטר, לחוש בישיבה על הכסא המשולב. סטארק, כדרכו, יצר בו עיצוב מקורי ויצירתי וקרץ לדמויות שהוא מעריץ, כמו שעשה פעם למלך לואי ה-14 ולמלכה ויקטוריה, בכסאות הרוחות שלו, "לואי גוסט" ו"ויקטוריה גוסט".


הנה כיסא ה"מאסטרס" של מעצב-העל פיליפ סטארק:

http://youtu.be/tFREGm0kEK0


הסבר על כסא המאסטרס של פיליפ סטארק:

http://youtu.be/BE2_8uxAdgc


מבט נוסף על כסא Masters chair בעיצובו של פיליפ סטארק:

http://youtu.be/5snPELlZnNc

הקומקום הכי מפורסם בעולם הוא כנראה קומקום הציפור (Whistling Tea Kettle), או בשמו המדויק קומקום 9093. זהו קומקום בצורת חרוט עם מכסה מעוגל, שתוכנן בשנות ה-80 של המאה הקודמת. סמלו של קומקום הנירוסטה המפורסם הזה הוא זרבובית הציפור עשוית הפלסטיק שבקצהו. הציפור שורקת כשהמים רותחים.. הקומקום נחשב ליצירת אמנות של ממש והוא רב המכר הגדול ביותר של חברת מוצרי המטבח המעוצבים "אלסי".

הקומקום התכתב בצורתו עם סגנון האר דקו, שהיה פופולארי חצי מאה לפני כן. הציפור האדומה והשורקת הייתה הקריצה ההומוריסטית והפוסט-מודרניסטית, במובן של העדפת הצורה על פני התפקוד של החפץ, שכן היא אינה הכרחית לקומקום.

את הקומקום תכנן מייקל גרייבס, מהאדריכלים המצליחים במאה ה-20 ומי שהבניינים המצועצעים והאסתטיים שתכנן לא התקרבו לפרסום שבו הוא זכה על הקומקום עם הציפור. בין המבנים המפורסמים שלו היו מלונות שתכנן בדיסניוורלד שבפלורידה ובניין פורטלנד האייקוני, שבזכות עיצובו נמנעה הריסתו בשנים האחרונות, על אף שנדרשים כמעט 100 מיליון דולר כדי לשפצו.

מעט לפני מותו, לחגיגות ה-30 של הקומקום, עיצב גרייבס את הציפור מחדש - בצורת דרקון. אבל הדרקון הזה היה שונה כמובן, שכן במקום אש הוא הוציא קיטור..


הנה קומקום הציפור של מייקל גרייבס:

https://youtu.be/CMZebr8Ue50


מעצב שעבד על עיצוב הקומקום עם גרייבס:

https://youtu.be/sksELwqi1C0


ומוצרים אחרים שעיצב גרייבס ובתוכם גם קומקום התה השורק:

https://youtu.be/muUN9Tuiyr4

הלידה של שעוני הסווטש (Swatch) הוא סיפור של חשיבה יצירתית, שהולידה מהפכה. הופעתו של שעון הסווטש הראשון בשנת 1983, שעון שוויצרי צבעוני וקל, הפתיעה את העולם. זה היה שעון מהנה, אמין, לא יקר ועשוי פלסטיק, שהוצע ללקוחות כ"שעון שני" - פריט אופנתי שמתווסף לבגדים כאקססורי פשוט ולא משהו שמחזיקים אחד ממנו, כי הוא יקר להחריד, כמו השעונים השוויצרים של אותה תקופה.

אבל לפני הכל מדובר על מבצע של איש אחד להצלת תעשיית השעונים המפוארת של שווייץ. בסוף שנות ה-70 איבדו עשרות אלפי שוויצרים את עבודתם בתעשיית השעונים של המדינה הקטנה הזו. שעון שוויצרי נחשב אז לפאר היצירה ונוצר במלאכת מחשבת של עבודת יד מפרכת ויקרה. השעונים הללו נחשבו לתכשיטי יוקרה, שמועברים מדור לדור ונשמרים לתמיד.

המשבר החמור נוצר כשהעולם נשטף בשעוני קוורץ זולים ומדויקים יחסית מאסיה. השעונים היפאניים היו מצוידים במנגנון קוורץ ולא נפלו בדיוק שלהם מהשעונים המכניים והאיכותיים מתוצרת שווייץ. הם הפכו ללהיטי ענק. אפילו השווייצרים קנו אותם בהמוניהם. אם קודם החזיקו השוויצרים ב-50% ממכירות שוק השעונים העולמי, הם צנחו תוך זמן קצר לפחות מ-15% מהמכירות.

מי שחשב על פתרון לקריסת המכירות של השעונים שווייץ היה אז יצרן שעונים בשם ניקולס ג' האייק (Nicolas G. Hayek). האייק פיתח קונספט שאותו כינה "השעון השני" - במקום להציע ללקוחות שעוני יוקרה, מעין תכשיטים יקרים שמיוצרים בעבודת יד, הוא הציע להם שעונים זולים יחסית, עם מספר חלקים קטן בהרבה ועדיין איכותיים, שיהיו מוצרי אופנה שניתן יהיה להחזיק כמה מהם ולהחליפם בהתאם למצב רוח וההקשר החברתי. סווטש שיווקה את הסווטש בתור שעון שיאפשר למשתמש להצהיר על אישיותו והרגשתו בכל רגע.

שעוני הסווטש מתוצרת שווייץ יצרו של סוג של מהפכה בעולם השעונים. הרעיון שאפשר לקנות שעוני אקססורי זולים יחסית, שעונים שהם אביזרי אופנה, במקום שעון יקר ובעל אופי של תכשיט, היה חדשני. בכך שהם הוציאו לשוק שעונים בעלי מנגנון יצוק, מפלסטיק, שאי אפשר לתקנו כשהוא מתקלקל, חיזקו בסווטש גם את מהפכת החד-פעמי וגרמו לכך שאנשים כבר לא זקוקים לשען, אלא לחנות שבה יקנו שעון חדש, במקום זה שהתקלקל.

כך הפך "השעון השני" של ניקולס ג' האייק למותג ולאביזר צבעוני שיצא במאות עיצובים ודוגמאות. הוא לא נחשב רק שעון ואביזר אופנה, אלא גם כסוג של תקשורת עם אחרים והצהרה עצמית, שמאפשרת להציג את עצמך למול העולם.

סווטש הפכה מאז לאחד המותגים המצליחים בעולם. בשנות האלפיים חגגה היצרנית Swatch את ייצור השעון ה-350 מיליון שלה והיא תרמה לשיקומה והצעדתה קדימה של התעשייה השוויצרית הוותיקה, שעמדה לפני שוקת שבורה.


הנה שגעון הסווטש:

https://youtu.be/0ZwDlS3uktI


עיצוב לדוגמה מתוך מאות:

https://youtu.be/mOpr7Sb1Slk


אחד מהעיצובים הצבעוניים והצעירים של סווטש:

https://youtu.be/YXlcxgBFL-0


עלילות החברה שהחזירה את השעון השוויצרי למקומו בראש התעשיה:

https://youtu.be/QmKHw-3sVTI


ותולדות שעוני הסווטש:

https://youtu.be/85_lECBkwI8

מעצב-העל פיליפ סטארק מוכר בתור אחד ממעצבי המוצר והריהוט הידועים והמצליחים בעולם. את המגה-יכטה שעיצב הוא מכנה Motor Yacht A והיא נחשבת לאחת היכטות היפות בתבל, אם לא היפה שבהן.

הסופר-יאכטה הזו היא ענקית ומי שקונים אותה הם רק מיליארדרים אמיתיים. אורכה של כלי השיט המדהים הזה הוא כמעט 120 מטרים והיא כל כך מפוארת ומשוכללת, עד שקשה להאמין שיש דברים כאלו. בין השאר היא כוללת 3 בריכות שחייה, כולל אחת עם רצפת זכוכית וג'קוזי מובנה, סוויטה מרכזית ענקית, עם חלונות זכוכית חסינה מפני פצצות ומיטה מסתובבת ועוד 7 תאים מפוארים בהם ניתן לארח עד 14 אורחים. ביכטה גם חדר לאונג' ענק ומפואר, עם רהיטי עץ ועור וחלונות ענק ומקומות לינה לעוד 42 אנשי צוות, המשוכנים בחדרים אחרים שלה.

המהירות המרבית של היכטה, שעוצבה על ידי פיליפ סטארק, היא של 42 קמ"ש וטווח השיט שלה הוא כ-6,500 מיילים ימיים.

פתח בצד היאכטה מאפשר כניסה ויציאה מהחניון שבטנה, בו מאוחסנים כלי רכב ימיים, כגון סירות מנוע ואופנועי ים.


הנה היכטה של פיליפ סטארק:

https://youtu.be/e-a_764HKa0


מיליארדר רוסי מאפשר הצצה לתוכה:

https://youtu.be/vbucJO3zDCE


ושיר הלל ליופי והעושר המשייט הזה:

https://youtu.be/jn4AP6ccTtk

עיצוב בעולם המחשבים של שנות ה-80 היה עניין מאד בעייתי. היו יצרנים שהעיזו לעצב עם דמיון ויצירתיות ויצרו מחשבים שנראו אחרת. אבל מסיבה לא ברורה, כל מי מהם שלא קראו להם סטיב ג'ובס פשוט נכחדו.

בין כל המחשבים הייתה חברה שהציגה מראה עיצובי מרהיב ומפתיע. לא קראו לה Apple והיא גם לא הייתה אמריקאית. זה היה היצרן ההולנדי הולבורן, שהמחשבים שלו היו כמו שנהגו לומר באותו עשור... "מדליקים"!

מחשב ההולבורן החייזרי יוצר בעיר ההולנדית הולטן (Holten), אבל נראה כאילו הוא יצא מסרט סיינס פיקשן או מסדרת טלוויזיה של מדע בדיוני.

זוקף את ראשו המסכי למעלה ומביט במשתמש בו בתימהון, המחשב הזה היה ונותר המחשב התיאטרלי ביותר בתולדות המחשוב. היו לו 64k של זכרון RAM וכונן קשיח וגוף בגודל שהגיע לממדים של מקרר.

אז הולבורן שרדה בקושי 4 שנים, עד שפשטה רגל בנחשול של מחשבי ה-IBM PC שלקחו השוק מבלי למצמץ, אבל לתקופה מוגבלת גם הם. כי את העשור הזה ניצחו דווקא החקיינים המשעממים, אלה עם תואמי ה-IBM הזולים מהמזרח הרחוק, שהקפידו להיראות אותו דבר, ולא פחות שעממו מההשראה שלהם בחברת IBM, שהרגה את הקסם של ההולבורן.

אז כן, הולבורן, שעוצב בידי H.M. Polack, מונצח אמנם בבית הקברות של העיצוב, אבל עדיין - בסוף ואחרי הרבה הרפתקאות, מי שניצחה את עולם הטכנולוגיה היא פיית העיצוב של עולם המיחשוב ההוא ומי שתהפוך במילניום החדש גם לחברה העסקית הכי מצליחה בהיסטוריה, חברת Apple.


הנה קיצור סיפורו של מחשב ההולבורן, מוביל המחשבים המוזרים של האייטיז:

https://youtu.be/TXNKkx_ZcaQ


מחשב הולבורן 6100 במשרד:

https://youtu.be/H-xoC5zRjjE


הפעלה ראשונה אחרי 30 שנה:

https://youtu.be/ni7wvCmHqaU


וגם כאן:

https://youtu.be/bb4ojjqBlKY

מכירים את מנורת השולחן הירוקה, עם אהיל בצורת חצי גליל ירקרק ובוהק, שרואים לא פעם בסרטי קולנוע תקופתיים?

מנורת השולחן של הבנקאים היא מנורה קלאסית, שבעבר אכן שימשה את הבנקאים באירופה ובצפון אמריקה. בהמשך היא הפכה די נפוצה בספריות ובמוסדות ציבור אמריקאיים בארצות הברית.

אך טבעי שלפרסום הרב שלה ולפופולריות שלה בציבור זכתה המנורה הזו בעיקר על שום הופעותיה המרובות בסרטים אמריקאיים קלאסיים ובסדרות טלוויזיה שונות.


#מבנה מנורת בנקאי
בבסיס מנורת השולחן החשמלית הזו ניצב מעמד עשוי פליז. בכדי לשמור על יציבה טובה שלה, בסיס המנורה הזה הוא כבד ומסיבי יחסית.

מעליו ניצב גוף מנורת הבנקאים. כמו בסיס המנורה, גם הוא עשוי פליז או כרום מוברש. ראש המנורה, או האהיל שלה, עשוי זכוכית אמרלד ירוקה (גרין גלאס).

את המנורה המקורית הפעילו במשיכה של מתג שרשרת. כיום נמכרות גרסאות חדשות וזולות יחסית, לא פעם עם מתגים פשוטים יותר.


#גלגוליה של מנורת הבנקאים
את המנורה המשרדית הקלאסית הזו מכנים רבים "מנורת בנקאים" (Banker's desk lamp). אך במקור היה שמה המסחרי "אֶמֶרָלָייט" (Emeralite), חיבור בין המילים "emerald" ו-"light", בעברית אמרלד ואור.

מנורת הבנקאים נולדה בתחילת המאה ה-20. את הפטנט הראשון שלה מגיש ב-1909 אמריקאי בשם הריסון ד' מקפאדן (McFaddin). זמן קצר לאחר מכן החלו לשווק אותן.

את האהיל עבור מנורות הבנקאים ייצרו בתחילה במפעל "שרייבר ונפן" (J. Schreiber & Neffen). בהמשך החלו למכור מנורות דומות מספר חברות מתחרות. אלה מיתגו את החיקויים שלהם בשמות כמו "אמרונלייט" (Amronlite) או "גרינאלייט" (Greenalite).


הנה מנורת בנקאים במראה המקורי שלה:

https://youtu.be/zz-MMniT44Q


סרטון בספרדית שמדגים את היופי והיוקרה הקלסית שלה:

https://youtu.be/DWXF3iJ-TcA


חיקוי עכשווי למנורה המקורית:

https://youtu.be/qT_-sZD9ZWM


עוד מנורת בנקאי:

https://youtu.be/DlGTiVSS7hY


ואנבוקסינג של מנורת בנקאי מודרנית:

https://youtu.be/xh_eX4SP7VY

כיסא היל האוס (Hill house chair), שחובבי העיצוב מכירים בתור "כיסא מקינטוש", הוא כיסא עץ צר ושחור, בעל משענת גב בצורה של סולם גבוה ומרשים, כיסא שמעט מזכיר פסל מודרני.

את ה"מקינטוש צ'ר" יצר האדריכל הסקוטי צ'ארלס רני מקינטוש, מי שכמו אדריכלים גדולים אחרים עסק גם הוא בעיצוב של פריטי ריהוט ומוצרים ונודע בפרשנות יצירתית וייחודית לסגנון האר-נובו הפופולרי של תחילת המאה ה-20.

קצת כמו המוסיקאי שאומרים שההפסקות במוסיקה חשובות לא פחות מהצלילים, גם מקינטוש, שהיה גם צייר ומעצב פנים מדהים, ראה בחלל שבין רגלי הכיסא ומסביבו חלק חשוב לפחות כמו העץ והריפוד שלו.

את כיסא העץ השחור תכנן מקינטוש להזמנה של מוציא-לאור מסקוטלנד, בשנים 1902-1903. במקור הוא עוצב בצבע לבן ויש גם גרסאות חומות, אך הוא התפרסם דווקא בגרסה השחורה שלו.

אגב, שמו של הכיסא הגיע משם ביתו של רני מקינטוש, בית הילהאוס (Hill house). הוא נקרא כך על שום מיקומו בראש גבעה בהלנסבורו שבסקוטלנד.

המעניין הוא שכיסא המקינטוש תוכנן והיה מיועד לשמש כקישוט ולא כרהיט. במקור הוא גם עוצב בלבן ובתפיסתו של מקינטוש הוא היה אמור לשמש פחות כרהיט ויותר כקישוט.

זה, אגב, לכשעצמו מעט מוזר, לאור זה שהאיש גרס לא פעם ש"העיצוב חשוב יותר מהאמנות".

מכל מקום, הכיסא המקורי נמצא ומוצג עד היום בחדר השינה של בית מקינטוש, שהוא היום מוזיאון לזכרו.


הנה כיסא המקינטוש (ללא מילים):

https://youtu.be/YLFHCCdyQUQ


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/gYiUrQ4xFU8


כסא מקינטוש (צרפתית):

https://youtu.be/jDKHjdJGQ_M


הבית על שמו נקרא הכיסא:

https://youtu.be/JmKX6FeOc7M


וכך מייצרים את המקינטוש צ'ייר (ללא מילים):

https://youtu.be/-mFEuJKu9-4?long=yes

הפורשה 911 (Porsche 911) היא מכונית הספורט הידועה ביותר של חברת פורשה. זוהי מכונית קלאסית, שנולדה אי שם, על בסיס מכונית משנות ה-30 ועם הנדסה גאונית של בן למשפחת מהנדסים גרמנית ומבריקה.

יצר אותה בנו של פרדיננד פורשה האב, אותו פורשה שידוע בעיקר כמפתח החיפושית - מכונית העם שהיטלר הורה לייצר עבור הגרמנים הפשוטים. עבור הדגם הקודם של החברה, הפורשה 356, התבסס הבן על המנוע מקורר האוויר של החיפושית שהורכב בחלקה האחורי של המכונית, זה שממנו הונעו הגלגלים האחוריים ישירות. אבל כשפיתח את הפורשה 911, בתחילת שנות ה־60, השתחרר הבן המהנדס מהטכנולוגיות שפיתח אביו המת ופיתח את ה־911 בצלמו ובדמותו. המעולים, יש לציין.

אז זה התחיל במנוע חזק יחסית לתקופה, של 6 צילינדרים, עדיין מקורר אוויר, ונמשך בדגמים מתקדמים במהלך העשור ההוא, עם מנוע קדמי ובעל קירור מים. בסוף שנות ה־70 חשבו בחברה לסיים את הדגם, אבל האהבה של אנשי החברה אליו וההצלחה הרבה שלו, הובילו לכך שהוא קיים עד ימינו, בכתיבת הערך כבר מעל ל-50 שנה.

זה המשיך בשנות השמונים, עם שיפורים ומתיחות פנים, שיפורים בעיצוב ועיצוב מחדש ב-1984, מכלולים רבים שהוחלפו ושודרגו וה-911, שכבר מזמן הייתה לאגדה, כבשה עוד ועוד פסגות ולבבות.

בימינו, היא נחשבת ובצדק רב סוג של אייקון מוטורי בלתי מעורער. זה החל אז, כשבצד המוניטין שלה כמכונית פרטית שימושית, אמינה ואיכותית, היא הופיעה בסרטים, ניצחה במירוצי מכוניות, בשטח ועל אספלט וזכתה גם למעמד של מכונית ספורט מדהימה.

אגב, במקור היא תוכננה להיקרא פורשה 901, אבל אחרי איומים משפטיים מחברת פיג'ו הצרפתית, שונה שם הדגם ל־911. לא שזה קלקל את הצלחתו.

בתחילת שנות התשעים, נולדו דגמי הפורשה 911 החדשים והמרשימים. הם נחשבים לאחרונים שיוצרו ברוח ה-911 האגדית. גם אם מאז יצאו דגמים נוספים ומרשימים ביותר, רבים רואים בהם דגמים שאינם ברוח ה-911 המקורי.


הנה ההיסטוריה של פורשה 911:

https://youtu.be/TybXNQfS1tU


ההתפתחות של הפורש 911 לאורך השנים:

https://youtu.be/Pz8IGLgFE2s


השינויים שעבר העיצוב שלה:

https://youtu.be/2Krxf4dDshs


כך היא מכרה:

https://youtu.be/UdvI81Sw2BI


ואחד מהדגמים החדשניים שלה מ-2017:

https://youtu.be/zGJjeeK01us

"מנורת השולחן של ג'ובס" היה עיצוב מרטיט שהוענק על ידי המעצב ג'ונתן אייב מחברת "אפל" למחשב ה-iMac הראשון שהכיל מסך שטוח. זה קרה כשסטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי ומייסד אפל הכריז שהגיע הזמן שתעשיית המחשבים האישיים תקבור את המסכים הגדולים והמסורבלים שרווחו עד אז במחשבים האישיים.

שמו הרשמי היה iMac G4, אבל הליצנים כינו אותו iLamp. הוא הזכיר את נורת השולחן האייקונית שהופיעה בסרטי חברת Pixar, של ג'ובס גם היא, נורת ה-Luxo Jr. בתחתיתו הייתה כיפה שהכילה את כל רכיביו וממנה יצא המסך השטוח, על רגל גמישה שהזכירה לרבים מנורת שולחן. התוצאה הייתה מבריקה ורבים אמרו שמחשב כה יפה יעבור מחדר העבודה אל סלון הבית. אבל העיצוב החדשני של המחשב עורר גם לא מעט ביקורת, אצל מי שחששו שג'ובס, כמו תמיד, מקדים את זמנו ואת העיצוב על פני הכל. כמובן שמאז נוכחו שוב ושוב שגישתו היא שניצחה. אפל הפכה לחברה המצליחה בהיסטוריה ומוצריה המעוצבים משכו את כל התעשייה קדימה.

אגב, בפעם ההיא גם המבקרים צדקו. מחשב "מנורת השולחן" לא ממש הצליח ובשרשרת דגמיה של החברה הוא נחשב לאחד היפים והמתוקים שבדגמי ה-iMac ובכלל, אך לא מהמצליחים במכירות.


כך הוצג המחשב הזה בפרסומות:

https://youtu.be/UGuRGPsIZiQ


סטיב ג'ובס מכריז על ה-iMac החדש:

https://youtu.be/k74NgDbR7gI?t=1h5m2s&end=1h5m2s


כך הודגמו בפרסומות פיצ'רים מרכזיים, כמו נגן ה-DVD המובנה:

https://youtu.be/RgKkPA5gS8g


אחד ממקורות ההשראה היה מהנורה הדינמית של חברת האנימציה "Pixar", גם היא של סטיב ג'ובס:

https://youtu.be/-WHxatDr9Qg

האדריכל ארנו רוביק אהב את ציוריו של המודרניסט מונדריאן ואהב משחקי מחשבה. הוא החליט ליצור משחק פשוט שיאפשר לסובב צלעות ופאות של קוביה כדי לסדר אותה על פי צבעים. הוא לא ידע שהוא עושה היסטוריה.. הקוביה ההונגרית, עם שש פאות שבכל אחת תשעה ריבועים, שיכולים להחליף מקומות אלו עם אלו הפכה למשחק הנמכר ביותר בכל הזמנים.

משחק הקובייה ההונגרית שפיתח רוביק הוא מעין פאזל מכני שיש להרכיבו על ידי סיבוב של הפאות שלו, כדי להגיע לצבע אחיד בכל צלע של הקוביה. זהו משחק מחשבה חכם ופשוט לכאורה, שהפתרונות שלו מגוונים וקשים יחסית, כך שניתן לבלות שעות רבות בנסיונות לפתור אותו. לקוביה ההונגרית ידועים גם פתרונות מתמטיים ושיטות פתרון מהירות. אגב, מספר האפשרויות להרכבי הקוביה הוא 43 קווינטיליון, שזה 43 טריליארד מיליארדי אפשרויות!

המצאת הקוביה ההונגרית בשנת 1974 על ידי האדריכל והפסל ההונגרי ארנו רוביק, שהושפעה בעיצוב שלה מציוריו של מונדריאן, נמכרה מאז ביותר מ-300 מיליון קוביות, הן מקוריות והן חיקויים שנמכרים במחירים זולים לכל דורש.

לקוביה ההונגרית יש המון גירסאות, עם יותר קוביות, צורות שונות, גדלים ועוד.


הנה סיפור המצאת הקובייה ההונגרית:

https://youtu.be/KUb337oEGrI


סרטון קצר על הקובייה ההונגרית (עברית):

http://youtu.be/iPOsyOtOQ-E


פרסומת משנות ה-80 לקוביה ההונגרית (עברית):

https://youtu.be/40YvyLmkMeE


האלוף הישראלי והמהיר מאוד (עברית):

https://youtu.be/uAeq85g9GQA


הצד המתמטי שלה (מתורגם):

https://youtu.be/FW2Hvs5WaRY


קסמים עם הקוביה ההונגרית:

https://youtu.be/WRAjW9fW-1Y


ותולדות הקובייה ההונגרית:

http://youtu.be/4rUaRcz62VM

המעצב והאדריכל הדני ארנה יאקובסן היה מהמעצבים הבולטים בסגנון העיצוב הדני של המאה ה-20 המאוחרת. הוא אולי הדוגמה הכי מוכרת לעיצוב הסקנדינבי, המובחן ואהוד כיום על רבים.

ארנה יאקובסן עיצב ב-1952 את "כיסא הנמלה" (Ant chair), עבור חברת "פריץ הנסן". ההזמנה מיאקובסן הייתה לכיסא שישמש את הבניין החדש של חברת שירותי בריאות מקומית והוא כל כך הצליח, עד שהפך לאחד הסמלים המוכרים והמצליחים של העיצוב הסקנדינבי בכלל והעיצוב הדני במיוחד.

על ידי חיבור רגלי פלדה קלות עם גוף מעוגל ועשוי מעץ לבוד מכופף, הצליח יאקובסן ליצור את אחד מהכיסאות השימושיים והנוחים ובהמשך לאחד הכיסאות הפופולריים בעולם.


הנה סרטון על כיסא הנמלה:

http://youtu.be/w-5KaxbQN3U


על ארנה יאקובסן עצמו:

http://youtu.be/fPiRH5W_Xg0


ועוד מהעיצובים של המעצב הסקנדינבי הנודע יאקובסן:

http://youtu.be/KG0h1HpIAWA

ב-1962 עוצבה מנורת הארקו (Arco) באיטליה, על ידי המעצב הדגול אקילה קסטיליוני ואחיו. המנורה הקלאסית-מודרנית הזו, על אהיל המתכת הכדורי שלה, הקימור האופייני וגוש השיש שממנו היא יוצאת, כל אלה הופכים אותה לאחד האייקונים הפופולאריים בבתי יוקרה.

ארקו קיבלה את ההשראה ממנורות רחוב. יש לה צורת פרח, עם גבעול ארוך ומכופף. המעצב שילב בה יתרונות של שני סוגים של מנורות - של מנורה עומדת ושל מנורה תלויה.

אקילה קסטיליוני היה אחד מגדולי המעצבים במאה ה-20 ומי שהשפיע רבות על החשיבה העיצובית בדורות שאחריו. הוא היה מהבולטים ואולי הרוח החיה של העיצוב האיטלקי, שפרח לאחר מלחמת העולם השנייה. גישתו הייתה שהתפקוד קודם לעיצוב ולסגנון הוכחה במנורות ארקו היטב, כיוון שפתר את בעיית התאורה העילית שאינה באה מהתקרה - הקשת העצומה של מנורות הארקו מאפשרת למשתמשים לקבל אור ישיר מלמעלה מבלי להזדקק לקיבוע בתקרה.

משנת 1962 ועד היום הזה נחשבת מנורת ארקו למנורה מוצלחת ועמידה בפגעי הזמן, חילופי האופנות ועולם העיצוב החדש.

המנורה נקראת על שום צורת הקשת שלה, שכן פירוש המילה "ארקו" באיטלקית הוא קשת.


הנה מנורת ארקו של קסטיליוני:

https://youtu.be/sdLAIsHbcoM


כך מרכיבים אותה:

https://youtu.be/LnXB1IOmero


ובגלל שהמנורה הזו כל כך יקרה, קמו לה המון חקיינים, כמו זו:

http://youtu.be/dGUC-yp4heY?t=7s

יצרנית הטלפונים הניידים "נוקיה" (Nokia) הייתה עד שנת 2008 יצרנית הטלפונים הניידים המצליחה בעולם. הטלפונים שלה הובילו את השוק ונחשבו לאיכותיים ביותר והנחשקים מכולם.

זו לא הייתה יצרנית ממדינת ענק או אימפריית הייטק, כמו ארצות הברית או יפן וודאי לא ענקית ייצור כמו סין או דרום קוריאה. נוקיה היא חברה פינית. היא ופינלנד היו פעם מילים נרדפות. למעשה נוקיה, בתור חברה מפינלנד כל כך הצליחה עד כדי כך שדיברו אז עליה במונחים של "חברה שיש לה מדינה".

אז איך נפלה חברת הסלולר הענקית של פעם מהאולימפוס של הסלולר?

נתחיל מ-1871 בה הוקמה חברה לא גדולה לעסקי עץ. עם הזמן היא התפרשה לתחומים נוספים, מייצור מוצרי גומי, כבלי חשמל ואלקטרוניקה. בשנות ה-80 קנתה נוקיה חברת טלפונים ניידים בשם "מובירה". היא יצרה את חלוצת הרשתות הסלולרית בעולם והשיקה את הטלפון הנייד הראשון לרכב. בהמשך נוקיה השתלטה על העולם והשוק הסלולרי והתרכזה בו. בשנת 2007 שווי השוק שלה היה 110 מיליארד אירו.

שנה אחר כך מגיעה תחילת הסוף של נוקיה. זה היה ביום שבו הכריז סטיב ג'ובס על מה שיהפוך לסיוט של היצרנית הפינית ולמפרק הלא רשמי שלה - מכשיר האייפון של חברת "אפל". מכשיר ששינה את העולם הסלולרי ברגע בו הוכרז, בדיוק כמו קודמו האייפוד ששינה את עולם נגני המוסיקה הניידים פחות מעשור לפני כן, רק במהירות גדולה פי כמה.

בעוד האייפון הולך וכובש את העולם בסערה, נוקיה נאחזה במערכת ההפעלה הבסיסית סימביאן שאין לה שום יכולת לעמוד בפני הפופולריות והאפיל (שימו לב למשחק המילים...) של iOS מבית אפל ואפילו של מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שהגיחה די מהר כמעט משום מקום ונתנה פייט לאפל, עד שהשתלטה בעצמה כמערכת הפעלה על עולם המובייל, לפחות בכמות המכשירים שמריצים אותה - יותר מאלה של אפל.

נוקיה, עם גראפים קשים, צנחה בהכנסות שלה מהאולימפוס להר מירון. 4 שנים אחרי הכרזת באייפון שווייה צנח מאותם 110 מיליארד אירו ל-6.3 מיליארד בלבד.

היסטורית, נוקיה הפכה לקורבן של חדשנות משבשת, עוד מקרה של קורבן צונאמי טכנולוגי שהופך את המוצרים שלה למיושנים ולא רלוונטיים באחת.

וכך, משהיא מתייאשת מהמאבק חסר התוחלת להילחם במפלצות החדשות, נאלצת נוקיה למכור את חטיבת המובייל שלה למיקרוסופט. האחרונה, גם היא לא ממש מצליחה לעמוד בתחרות עם שתי המעצמות הסלולריות החדשות, מוכרת את זכויות השימוש במותג נוקיה לחברה פינית אחרת וזו מצליחה לייצר טלפונים לא רעים ולמכור מצוין במזרח, כשהיא משתמשת במותג נוקיה בתבונה ובהצלחה די מרשימה.

אז היום נוקיה כחברה כמעט ולא קיימת. אבל המותג, בידי בעליו החדשים, ממשיך לפרוח, לשמור על אמינותו כתמיד ולהסתפק בשווקים זולים בעולם השלישי ושוקי נישה כמו טלפונים לא חכמים, שיש להם לא מעט דרישה בעולם, כולל אצלנו כטלפונים כשרים לחרדים. יתכן שבעת קריאת הערך גם השווקים האלה קטנו או גדלו.

אבל מהסיפור של נוקיה אפשר בעיקר להתרשם כיצד נופלות גם הענקיות ביותר, אם הן לא מצליחות לשמור על חדשנות ויצירתיות עסקית, לא מתעוררות בזמן לעבודה וממשיכות לנמנם על זרי ההצלחה ומתחת לשמיכה החמימה, כשבחוץ מתחוללת סערה כמו זו של הסמארטפון.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת נוקיה (עברית):

https://youtu.be/xcXAaZrC0iA


באנגלית:

https://youtu.be/hKN6wbLnlB4


פרסומת נוקיה מ-2004:

https://youtu.be/DRBusVykhgo


היא מייצרת גם היום סמארטפונים טובים אבל זו כבר לא נוקיה המקורית (עברית):

https://youtu.be/kpXuB25w-o4


והחברות החדשות של פינלד (עברית):

https://youtu.be/4QeMvyd2Evs

זה היה בינואר 2008, כשסטיב ג'ובס עמד על הבמה בכנס Macworld וחשף לקהל המעריץ את הלפטופ הדק והקל ביותר שנוצר אי-פעם. זה היה מחשב המקבוק אייר (MacBook air), שאותו שלף ג'ובס מתוך מעטפה חומה בגודל A4, והימם את הקהל.

איש לא יכול היה לצפות שהמחשב הנייד והדקיק הזה יהיה אחד המוצרים המהפכניים של אפל. הוא היה מעוצב כה טוב שבמשך 10 שנים אפל לא שינתה דבר בעיצוב שלו. היו לו מסך גדול, מקלדת מלאה וחומרה חזקה.

יותר מזה, המחשב המתקדם היה נקודת מפנה שאיימה לשנות את תעשיית המחשבים הניידים. ג'ובס ואנשיו הוכיחו שלא חייבים להתפשר ואפשר לייצר מחשב מעולה, דקיק, חזק ונהדר. זאת במקום הברירה המקובלת אצל המתחרים, בין לפטופים עבים, כבדים ומסורבלים, לבין מחשבים קטנים, עם מעבדים חלשים, מסכים קטנים ומקלדות זעירות.

במשך השנים הבאות שינה המקבוק של אפל את התעשייה כולה. הוא סלל את הדרך למחשבים חדשים ודקים מאי-פעם. כל היצרנים ניסו לייצר מחשבים שייראו כמו ה"מקבוק אייר". כמוהו, הם ויתרו על כונן פיזי, על חיבורים שונים וחלקם הלכו כמו ה-MacBook Air אפילו לחיבורים אלחוטיים לאינטרנט ולעכבר ומקלדת חיצוניים.

עשר שנים אחרי, בשנת 2018, הציגה אפל לעולם דגם חדש של מקבוק אייר, דק משמעותית מקודמו בן ה-10 וכולל מעבד אינטל i5 מהדור השמיני, מסך רטינה גדול ובאיכות גבוהה, שאומץ מדגמי הפרו של המקבוק וגם את קורא טביעות האצבע Touch ID שהובא גם הוא מדגמי הפרו המתקדמים.

ב-2020, כשהטמיעה בו את המעבדים המטורפים שהיא פיתחה ומייצרת בעצמה, הפיחה שוב אפל חיים במקבוק אייר. המחשב הסקסי והקל, אך לא-תמיד-חזק-מספיק, הפך שוב לכלי עבודה חזק ונהדר גם ללא מעט מקצוענים, במיוחד למי שרכשו אותו עם זיכרון עבודה גדול וכונן ה-SSD בעל נפח משמעותי.


הנה המקבוק אייר המקורי:

https://youtu.be/GSZvZ6oYX6s


כך הוא הוצג על ידי סטיב ג'ובס ב-2008:

https://youtu.be/OIV6peKMj9M


סקירת משתמש קצרה של אחרי חצי שנה עם המקבוק אייר המודרני:

https://youtu.be/LogmY5ad8N4


והאבולוציה של המחשב פורץ הדרך הזה:

https://youtu.be/y7cTzaQyRLc?long=yes