הפולקלור (Folklore) הוא תחום שעוסק בתרבויות השונות, שמרכיביהן עברו מדור לדור בעל-פה.

בפולקלור יש מסורות, אמונות, מנהגים, ריקודים, שירי עם ואורחות חיים של עמים, כמו גם יצירות ספרותיות כסיפורי עם, אגדות, פתגמים, משלים ומעשיות.

את הפולקלור העממי של עמים חוקרים אנשים שונים, מאנשי מדע כמו אנתרופולוגים ועד לחוקרי תרבות ואמנות המתעניינים בתרבות המקומית של העם.

פירוש המושג "פולקלור" מורכב משתי מילים: עם – folk, וידע – lore


הסבר קצר על הפולקלור:

http://youtu.be/FTzbTQPiy2M


פסטיבלי פולקלור מתקיימים בכל העולם ומהווים מפגש בין תרבויות ועמים:

http://youtu.be/y_aws7xomiQ


ריקודי פולקלור לתיירים מקובלים במקומות רבים בעולם, כמו בטברנה היוונית באי כרתים:

http://youtu.be/GVc_OvsTQ-w


לא פעם המוסיקה העממית אומצה על ידי מלחינים קלאסיים, כמו הריקוד ההונגרי מספר 5 של ברהמס:

http://youtu.be/Nzo3atXtm54


ושירה עממית גם היא משורשי הפולקלור:

http://youtu.be/cgPySvHoCi0

מאז שנת 1967 שבה החל פסטיבל הג'אז במונטרה לפעול הוא הפך לאחד מהפסטיבלים החשובים בעולם המוסיקה. בנוסף לג'אז, שהוא העיקרי בפסטיבל, מנוגנים סגנונות מוסיקה מגוונים. פסטיבל מונטרה מתקיים בכל שנה בחודש יולי בעיר מונטרה שבשווייץ ונמשך שלושה שבועות

מאות אלפי חובבי מוסיקה ומאזינים מגיעים בכל שנה לעיר כדי לחזות במופעים המעולים שמועלים בו. בין אמני הג'אז הגדולים שהופיעו במונטרה במהלך השנים היו סוני רולינס, אוסקר פיטרסון, מיילס דייוויס, דיזי גילספי, ביל אוונס, קית' ג'ארט, להקת "ות'ר ריפורט", הרבי הנקוק, נינה סימון, צ'ארלי מינגוס, אלה פיצג'ראלד ועוד רבים.


הנה המראות והצלילים של פסטיבל מונטריי:

http://youtu.be/UB1XcwZg8u4


ענק הג'אז מיילס דיוויס בהופעה בפסטיבל מונטריי בשנת 1991:

http://youtu.be/WR1bOE3Fszo?t=3s


וסטיב ארל שר ומנגן בלוז בפסטיבל:

http://youtu.be/CTTvQddSTXQ

הקרקס של מחר (Du Cirque de Demain) הוא פסטיבל קרקס הנערך כל שנה בפריז. כדי להתחרות בו מגיעים מדי שנה לפריז, עשרות אמני קרקס צעירים ממדינות רבות בעולם.

נוסד ב-1977 על ידי איזבל ודומיניק מאוקלר, שהיו בעצמם אמני קרקס לשעבר, מטרת הפסטיבל להציג ולתמוך באמני קרקס מרחבי העולם.

בקרקס, הידוע גם כ"פסטיבל הקרקס הבינלאומי של המחר" ונהנה מחסות הקרקס המלכותי הצרפתי, משתתפים להטוטנים, אקרובטים, ליצנים, קוסמים ועוד.

במהלך הפסטיבל, מתחרים האמנים הללו בקטגוריות שונות, ביניהן אקרובטיקה אווירית, ליצנות, ג'אגלינג וכישורי קרקס נוספים. הקטגוריות של התחרות ממיינות את המתמודדים לפי קבוצות גיל.

חבר השופטים, בעיקרו אמני קרקס ואנשי מקצוע, בוחר את הזוכים בכל קטגוריה ובראשם את הזוכה הכללי של הפסטיבל.

הפסטיבל ידוע ברמת הכישרון הגבוהה שמופגנת בו ובגישות החדשות והחדשניות לאמנויות הקרקס שמוצגות בו.

במשך השנים הפכו פרפורמרים רבים שהתחרו ב-Du Cirque de Demain לאמני קרקס ידועים בכל העולם,

עוד כולל הפסטיבל הופעות של להקות קרקס ומבצעים מתקדמים. הוא מציע הזדמנות נדירה לצפות במופעי קרקס מהטובים בעולם, לצד הכישרונות הצעירים של תחום הקרקסנות.


הנה הקרקס של מחר:

https://youtu.be/bJthEzP3xZg


הלהטוטנית אנגליקה בונגובוני:

https://youtu.be/wBkqw-8fkrA


אנסטסיה מזור:

https://youtu.be/pLncRQhosXo


פנטומימאי:

https://youtu.be/BnlfyjvRzII


להטוטן בקרקס:

https://youtu.be/DwARKAYDu0s

הפָּאלִיו (Palio) הוא מרוץ פראי שמתקיים לכבוד מריה הקדושה ומקורו בתקופת ימי הביניים. המשתתפים במרוץ לובשים תלבושות מימי הביניים ורוכבים על סוסיהם ללא אוכף.

המנצח במרוץ ללא האוכף הוא מי שהקיף את הכיכר שלוש פעמים והגיע ראשון. הוא זוכה בפיסת בד סמלית המכונה "פאליו".

לא פחות מ-50,00 איש מצטופפים בכיכר כדי לחזות במרוץ הזה, שמקיימים ב"פיאצה דל קאמפו" שבעיר סיינה בטוסקנה.

המרוץ עצמו נמשך בסך הכול כדקה וחצי. בשביל אותן 90 שניות של המרוץ מתכוננים זמן רב ומה שמדהים הוא שגם סוס שרוכבו נפל ממנו יכול לנצח את המרוץ לבדו, אם הגיע ראשון!

את הפאליו - מרוץ הסוסים של סיאנה, שבו מתחרים נציגי 17 הרובעים של העיר, מקיימים פעמיים בשנה, ב-2 ביולי וב-16 באוגוסט. הוא מתקיים ברציפות מאז שנת 1656 ובסך הכל חוגגים אותו כבר כמעט 1,000 שנים.

אמנם הפאליו הזה מתקיים גם במקומות אחרים אבל זה של העיר סיאנה נחשב למוצלח והמפורסם ביותר.


הנה מרוץ הפאליו בסיאנה:

https://youtu.be/UzrbfJMWtuE


צילום הפאליו מהאוויר, מרוץ הסוסים ללא אוכפים של סיאנה, מזווית אחרת:

http://youtu.be/gfSXmALnFns


מבט מהמרפסת:

https://youtu.be/TuSkP_NcPEw


וסיפורו של מרוץ הפאליו בסיאנה שבטוסקנה:

https://youtu.be/zCtWidd0vMo?long=yes

פסטיבל הג'ינג'ים השנתי מתקיים בעיירה ברדה שבהולנד. כך זה מתרחש בכל שנה, מאז שנת 2005. בשנה הראשונה התקבצו 150 ג'ינג'ים למפגש באמסטרדם שבהולנד ומאז הלך הפסטיבל וגדל.

בשנת 2013 באו כבר מעל 5000 אדומי שיער לפסטיבל שהתקיים בברדה בהולנד. חלק משמעותי מהמשתתפים מגיע מסקוטלנד, מולדת הג'ינג'ים.

לפסטיבל זה הכניסה היא רק לאדומי-שיער. אין כניסה לשחורי שיער, בלונדינים ובעלי שיער שטני. מטרת הפסטיבל היא להגביר את המודעות למספרם ההולך ופוחת של אדומי השיער בעולם, כמו שקובעים מחקרים מדעיים בתחום הגנטיקה.


הנה סיפורו של פסטיבל הג'ינג'ים:

https://youtu.be/kPvEREGLMRA


פסטיבל הג'ינג'ים בהולנד:

http://youtu.be/44KutO5y8XA


פסטיבל הג'ינג'ים של שנת 2010:

http://youtu.be/QfU6CkZgiIQ


ויום אדומי השיער הרביעי:

http://youtu.be/LmN0PMcVmoI

"פסטיבל הברנינג מן" (Burning man festival), או "פסטיבל האיש הבוער", הוא פסטיבל שבו נפגשים בלב המדבר, למשך שבוע ימים, המוני אנשים שבאים לבושים בצורות מוזרות (חלקם לא לבושים כלל), על כלי רכב שונים ומשונים, תלבושות מגניבות ויוצאות דופן והרבה יצירתיות, כדי לשמוע מוסיקה, לייצר פרויקטים שונים ומשונים, לבנות עיר זמנית ולחוות הרבה חוויות ביחד.

כל זה קורה במישור גדול במדבר בלאק רוק, אגם מלח שהתייבש, שהופך לשבוע למקום יצירתי ומלא חדוות בניה וביטוי עצמי.

הפסטיבל הוא חלק מתרבות הנגד והוא גם מוקדש למחאה על מצב כדור הארץ, כיוון שהמשתתפים הם אנשים שרואים עצמם מחויבים לשמירה על העולם. כיום יש גרסאות שלו במקומות שונים בעולם, כולל פסטיבל ה"מידברן" בישראל.

שם הפסטיבל בא מהאירוע המרכזי שמסיים אותו - שריפת דמות אדם גדולה, "איש העץ", שנבנית במהלך הפסטיבל. שריפתה היא השיא של הפסטיבל.

בין אוהדי הפסטיבל המקורי היו סטודנטים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד, שהיו למייסדי חברת גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'.


הנה כמה רגעים מדהימים ותמונות מהפסטיבל הזה:

https://youtu.be/IWR45bt0YjU


הדברים המעניינים ביותר שתרצו לדעת על פסטיבל האיש הבוער:

https://youtu.be/gDYFPaZjEXc


על המקביל הישראלי - פסטיבל מידברן (עברית):

https://youtu.be/izvjvLZwTrE


כך נולד פסטיבל הברנינג מן:

https://youtu.be/3shFcfZ_aZw


מראות מפסטיבל הברנינג מאן 2018:

https://youtu.be/ULnEoqPl-3c


עכביש מהלך שבנה אחד הצוותים בפסטיבל:

http://youtu.be/WTHI8o5ZOFk


מהו הברנינג מן:

https://youtu.be/5KG21Gvmc5U?long=yes


וסרט תיעודי על הברנינג מן:

https://youtu.be/H0NdVn2O1WY?long=yes

המרדי גרא (יום שלישי השמן) הוא חג נוצרי, שבמקומות רבים בעולם חוגגים אותו באכילה ובחגיגה שלפני 40 ימי הצום שמקדים את חג הפסחא הנוצרי.

אבל במקומות רבים בעולם המרדי-גרא הפך לפסטיבל חילוני ושמח שאינו קשור בדת דווקא. אחד המקומות שבהם המרדי גרא הוא חשוב מאד היא העיר ניו אורלינס שבארצות הברית, בה חוגגים את החג כבר 250 שנה. מרדי גרא הוא מאירועי התרבות הייצוגיים של ניו-אורלינס ורבים באים אליה כדי לחוות את החוויה המיוחדת.

סרט הקולנוע המשובח והעצוב "אדם בעקבות גורלו" הוא מסע של שני חברים למרדי גרא של ניו-אורלינס והם גם משלמים בחייהם על החוויה הזו.


הנה סרטון על מרדי גרא בניו אורלינס:

http://youtu.be/EkIZwXbSh-Y

באי האינדונזי סומבה נחוג חג עונת הביכורים המקומי, בפסטיבל עממי. הפסטיבל הזה כולו מוקדש למשחק ה"פסולה" (Pasola) המסורתי של המקומיים. זהו אחד המשחקים העתיקים בעולם וגם מהאכזריים שבו.

במשחק הפסולה מתחרים בני האי האינדונזי מי יטיח חניתות עץ בחברי הקבוצה היריבה. במשחק האכזרי נשפך לא מעט דם, שבני המקום מאמינים שמפרה את האדמה וכך מבטיח יבול משופר בשנה הבאה.

משחק ה"פסולה" מתקיים בכל שנה בחודשים פברואר עד מרץ. הפסטיבל בן היומיים מתקיים במחוז מערב-סומבה במדינה. המקומיים, שמזונם מבוסס על אורז ותירס, מבקשים בו את ברכת האלים ליבול מוצלח.


הנה סיפורו של משחק הפסולה האינדונזי:

https://youtu.be/6MDHshDNnTk


לקט של זריקות חנית במשחק הפסולה:

https://youtu.be/Wcb0JQnAetI?long=yes


ובאריכות מתוך תחרויות משחק הפאסולה:

http://youtu.be/U0O4NQlw93s?long=yes

הפאדו (Fado) הוא הבלוז של פורטוגל, מוסיקה נהדרת וייחודית לארץ הזו, שפעם הייתה אימפריה ובהמשך עברה תהפוכות קשות לעיכול.

יש שיאמרו שהפאדו הנהדר הוא מדכא ועצוב, אבל הוא לא שיר עצוב אלא מלנכולי. למעשה, הפאדו הזה הוא הילד המלנכולי של משולש האהבים שבין פורטוגל, ברזיל ואפריקה.

פאדו, שמשמעותו "גורל", הוא סגנון של מוסיקת נשמה, שמדביק את החברה, מתקשר בין הדורות, השבטים והמשפחות. הוא הצליל שהזקנים משאירים לצעירים כדי שיזכרו שהחיים יכולים להיות מורכבים הרבה יותר ממה שנדמה.

הפאדו, גם אם מזוהה עם פורטוגל וייחודי לה, הוא מוסיקה מקבילה לסגנונות דומים בכל העולם. כמו הבלוז האמריקאי, הרֶבֶּֿטִיקוֹ היווני, הטנגו של ארגנטינה, הפלמנקו בספרד והסמבה בברזיל, גם הפאדו הפורטוגלי הוא סגנון ששר את הכאב, הסבל, הגעגוע או המצוקה של האדם הפשוט וקשה היום.

פאדו בפורטוגל הוא לא סתם מוסיקה או אטרקציה לתיירים, אלא מרכיב תרבותי משמעותי במרקם החיים של ליסבון.


#תכנים
אין הרבה סגנונות כמו מוסיקת הפאדו, שמחברים בין גורל, תקווה, חיים ומוות.

ואכן, גם אם כיום יש פה ושם גם שירי פאדו פחות עצובים, לא פעם אפילו שמחים ומשעשעים, המלנכוליה בשירים הללו שולטת.

שירת הפאדו תתרכז בדרך כלל בחיי היום יום הלא פשוטים, בקשיי החיים בעיר, חלומות שלא התגשמו, אהבות טרגיות, באובדן של אנשים אהובים ובשאר סממני הגורל הקשה.

התכנים האופייניים לשירת הפאדו קשורים כמעט תמיד ב“סאודד” (Saudade), הכמיהה לדבר שכבר לא יקרה, תחושת הנוסטלגיה והרגשת הגעגוע העמוק של הפורטוגלים, לעבר שלא ישוב.


#המוסיקה
מוסיקת פאדו היא סגנון מוסיקה פורטוגלי ונוגה, המחבר מלודיות פורטוגליות מלנכוליות, למקצבים אפריקאיים איטיים, שעברו דרך ברזיל והגיעו לפורטוגל, ששלטה בברזיל שנים רבות.

בביצוע המסורתי שלה, שירת הפאדו מבוצעת על ידי זמרת אחת, המלווה בשני נגני גיטרה. אחד משני הנגנים מנגן בגיטרה פורטוגלית בעלת 12 מיתרים, הידועה בשירת הפאדו, בעוד השני מנגן בגיטרה קלאסית רגילה.

את מהות הגורל בשירת הפאדו אפשר להרגיש בהשפעה הדרמטית שיוצרת ההשתהות הקלה שמכניסים זמרי ובעיקר זמרות הפאדו בסופי המשפטים. כך מקובל אצלם לשיר וההשתהות האופיינית הזו היא סוף המשפט הכמעט מתחייב בשירה הזו.

בדרך כלל סגנון סגנון הפאדו מזוהה עם נשים מבצעות. בפורטוגל רואים בזמרת אמליה רודריגז את מלכת הפאדו. היא גם זמרת הפאדו הראשונה שזכתה לפרסום עולמי.


זמרת הפאדו היא חלק בלתי נפרד מהעיר ליסבון:

https://youtu.be/z0Xr6nP_agU


במועדונים כמו זה:

https://youtu.be/f4-GdUomwzE


הנה זמרת הפאדו המצליחה מאריצה:

https://youtu.be/xOnRrQVfWjs


שיר פאדו בהרכב הקלאסי:

https://youtu.be/lh9YHtZzHfk


זמרת הפאדו קטיה גוריירו:

https://youtu.be/CZp7_KwX7R4


מלכת הפאדו האגדית אמליה רודריגז:

https://youtu.be/199Kz_NXvuo


ותולדות מוסיקת הפאדו מפי מאריצה:

https://youtu.be/lnemFZgPAOw?long=yes

המאורים הם המתיישבים הראשונים של ניו זילנד. במאה ה-8 לספירה הם הגיעו על גבי סירות קאנו לאיי ניו זילנד ומאז הפכו לתושבים קבועים בהם. האירופים שהגיעו לאיים בשנת 1642 גילו שהמאורים מתנגדים בכוח לפלישה הלבנה שלהם. הם התגברו עליהם והתיישבו באיי ניו-זילנד.

כיום המאורים הם חלק בלתי נפרד מניו זילנד ויש ביניהם חקלאים, סוחרים ואמנים. הם בעלי מלאכה מיומנים מאד בעבודות אבן ועץ. ניו זילנד הלבנה למדה לכבד אותם, בהיותם בעלי מורשת המסקרנת תיירים רבים המגיעים למדינה. יש להם כיום חברי פרלמנט והם נחשבים כחשובים בתרבות המקומית.


הנה סרטון על התרבות המאורית:

http://youtu.be/OVRuE_vXaAw


וקצת על הריקודים של המאורים ובמיוחד על ריקוד המלחמה המאורי המכונה האקא:

http://youtu.be/3BoNmpvkavo

קרנבל ריו (Rio de Janeiro Carnival), או קרנבל קריוקה, הוא הקרנבל המפורסם ביותר בעולם ומהגדולים בו. הוא מתקיים בריו כבר משנת 1723, מדי שנה, בחודשים פברואר ומרץ.

כשאנשים אומרים "ריו" המחשבה הראשונה אצל רבים היא על הקרנבל הצבעוני של העיר הזו. הקרנבל של ריו הוא לא הקרנבל היחיד בעולם, כי לא חסרים בעולם קרנבלים, במיוחד לא בעולם הנוצרי, בדגש על מדינות קתוליות. אבל בזכות הקרנבל שלה, ריו נחשבת לעיר הבירה העולמית של הקרנבל.

הקרנבל הססגוני הזה נמשך 4 ימים ומציע תהלוכות רחוב צבעוניות ושמחות, מלוות במוסיקת סמבה מלהיבה, ריקודים בתלבושות ססגוניות, יפהפיות מקומיות עם מעט בגדים והרבה מסיבות, עם אוכל ושתייה מעולים. 2 מיליון בני אדם חווים בו בכל שנה את התזמורות, את קבוצות רקדני הסמבה המתחרות על תואר הקבוצה המצטיינת והמסעירה מכולן ושלל במות מתנפחות מספקות בידור ומוסיקה ללא סוף.

לאורך כל השנה הקצב של ריו הוא בלתי נתפס. אל מול העשירים שבה העוני בריו שובר את הלב. שכונות העוני שנקראות פאבלות מטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך הן מלאות בפשע, סמים, עוני והמוני ילדים ללא בית או הורים.

ועדיין, יש בעיר הזו ברים נהדרים ומועדוני לילה הומים, עם ריקודי סמבה ולא דווקא לתיירים. תושבי ריו, המכונים קריוקה (Carioca), חיים בפשטות וחלקם הגדול אף בעוני, אבל דומה שעל אף הכל הם די שמחים.

אפשר לראות היטב את החדווה הזו בשיא השנתי שלה, כשבשדרת הסמבודרומו, או בשמה המלא הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו (Sambódromo do Rio de Janeiro), מתארח מצעד בתי הספר לסמבה של קרנבל ריו, מצעד שנחשב למופע הקרנבל הגדול בעולם. מי שמובילים אותו הם רקדני להקות בתי הספר לסמבה של העיר ריו.

במשך שנה שלמה מתכוננים משתתפי ורקדני בתי הספר לסמבה, לקראת הערב בו יופיעו בסמבודרומו, אצטדיון הסמבה. הם בונים במות נעות, יוצרים תחפושות, בוחרים את המוסיקה, את הנושא אותו יציגו ובעיקר מתאמנים על הכוראוגרפיה והריקודים שירקדו במצעד הקרנבל.

הסמבודרומו הזה הוא מבנה טריבונות מיוחד, מעין אצטדיון מיוחד בו עוברת כל שנה בחודש פברואר תהלוכת הקרנבל המפורסם של העיר וממנו היא משודרת לכל רחבי העולם.

הקרנבל מתחיל ביום שישי, 40 ימים לפני חג הפסחא, ומסתיים במה שזכה לשם "יום שלישי השמן". אבל בשל הקשר הדתי של הקרנבל לחג הפסחא, תאריכי הקרנבל משתנים ולכן מי שנוסעים אליו חייבים לברר בכל שנה מראש את מועדי הקרנבל המדויקים.

מי שמצליחים להשיג כרטיסים לקרנבל, יושבים באחד היציעים שמשקיפים על השדרה בסמבודרומו ונהנים מחוויה נהדרת, חד פעמית, של צבע, צלילים ויופי אנושי שכולו שמחה.


הנה האירוע החשוב בשנה - קרנבל ריו דה ז'ניירו:

https://youtu.be/0wGPued4IlY


הקרנבל של ריו:

https://youtu.be/P8d-img1ETc


ההמונים בסמבודרומו, צופים במצעד הקרנבל:

https://youtu.be/vK6SlBSQ45o


ומבט מהאוויר על הסמבודרומו של ריו:

https://youtu.be/TBqqeGiFr24

צ'וּן גִ'י, הוא ראש השנה הסיני (Chinese New Year) הוא החג הפותח את השנה החדשה בסין ומדינות בעולם עם רוב סיני או לפחות אוכלוסייה גדולה של סינים, כמו סינגפור או טאיוואן.

את חגיגות ראש השנה הסיני חוגגים במשך השבועיים שלפני ראש השנה. באותם שבועיים שלפני ראש השנה נוהגים לתלות שלטי מזל טוב על הבתים, לצד פנסים, מנורות וסרטים אדומים.

אז גם צועדים במצעדים, מתחפשים, מפריחים זיקוקים ורוקדים ריקודי דרקונים וחיות המזלות של השנה הנפתחת.

בערב החג מתכנסות המשפחות לחגוג יחד. התאריך בו חוגגים את החג עצמו משתנה בכל שנה. הסיבה היא שאת לוח השנה הסיני חוגגים על פי הירח, בניגוד ללוח הגריגוריאני המקובל בעולם.

למחרת, בחג עצמו, נותנים ההורים חבילות קטנות לילדים, כשבתוכן מתנת כסף צנועה ואיחולי אושר ומזל בחיים. סינים רבים אף הולכים להתפלל במקדש ומביאים איתם מקלות קטורת להדליק.

האמונה של הסינים היא ששנה חדשה מביאה עימה מזל טוב. לכן, אחת הברכות הכי מקובלות שהם נוהגים לשלוח בכרטיסי ברכה לחג הזה היא "מזל טוב".

ואגב, את ראש השנה של הסינים חוגגים כיום בעוד הרבה מקומות וערים בעולם, משום שיש הרבה ערי בירה או ערים גדולות בעולם עם קהילות סיניות גדולות.


הנה ראש השנה הסיני (עברית):

https://youtu.be/_T8d5BWCHsQ


סרטון על המטבחים העיקריים של סין גם בהקשר לראש השנה הסיני

https://youtu.be/GgN5aI9zRHM


חגיגת שנת הדרקון בהונג קונג:

http://youtu.be/ptF4E_WmTpM?t=3s


חגיגת שנת הדרקון ברובע הסיני בניו יורק:

http://youtu.be/qAELVZKxn4c


וראש השנה הסיני בטאיוון:

https://youtu.be/D8uoEvjt4V8?long=yes

הקרנבל (Carnival) המודרני, מקורו בימי הביניים בהם הוא נחוג כל שנה. אך שורשיו נטועים עמוק במנהגי עבודת האלילים של העת העתיקה.

הרבה לפני הנצרות, הקרנבל התחיל כפסטיבל פגאני, אלילי, במצרים העתיקה. כלומר, מה שיהפוך בדורנו לאחת החגיגות הגדולות בעולם היה אז חלק מפולחן האלילים המצרי.

בימי הביניים אימצה הנצרות את החגיגות והפכה אותן לעניין דתי. באותם ימים נקבע באופן רשמי שהקרנבל יתחיל ביום שישי ויסתיים ב"יום שלישי השמן", בו מתחיל הצום הארוך מבשר שלפני חג הפסחא.

במהלך הקרניבל נהגו הנוצרים לחגוג בחגיגות סוערות שכללו זלילה של בשרים וחטאים. מהמנהג הזה נובעת גם משמעות המילה "קרניבל", שמשמעותה "פרידה מהבשר".

פרידה מבשר, כי אחרי הקרנבל נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר במשך 40 יום מאכילת בשר ומהנאות הגוף, לאות הזדהות עם סבלו של ישו.

חגיגות הפרידה מהבשר ומהנאות הגוף לוו כבר אז בצרפת, ספרד ופורטוגל במסיבות רחוב, עם תחפושות, מסכות וריקודים.

מטרת החגיגות המקוריות אולי אבדה עם השנים, אך את הקרנבל ממשיכים לחגוג גם היום בהמוני כפרים וערים, בעיקר במדינות קתוליות ברחבי העולם.

מעל 50 מדינות בעולם חוגגות גם בימינו את המסורת הזו, עם אלפי רקדנים ורקדניות נלהבים, לבושים בתלבושות ססגוניות ורוקדים לצלילי מוסיקת ​​סמבה או סוקה שממלאים את האוויר, עם זיקוקים שמאירים את שמי הלילה ואינספור אנשים שרוקדים ומתענגים על החגיגות.

קרנבלים מתקיימים כיום בהרבה מקומות בעולם, כולל בפיליפינים, ונציה, בבאזל ובטנריף. אך המפורסם והמוכר מבין הקרנבלים בעולם הוא הקרנבל הברזילאי, הגרסה של ברזיל לחג הקרנבל, שחוגגים הנוצרים במקומות שונים בעולם.

ביניהם בולטת העיר ריו דה ז’ניירו שהוכתרה כבר מזמן בתור עיר הבירה העולמית של הקרנבל. בה מתקיים בכל שנה הקרנבל הצבעוני והגדול ביותר שמאפיין את העיר מאז שנת 1723.

הקרנבל של ריו כולל את "מצעד בתי הספר לסמבה" של העיר, מצעד שנחשב למופע הקרנבל הגדול בעולם. קראו עליו בתגית "קרנבל ריו דה ז'ניירו".

גם בישראל מתקיימת ה"עדלאידע" של פורים, כסוג של קרנבל יהודי, צבעוני ומלא שמחה. אין כמובן קשר דתי בינו לבין הקרנבל הקתולי ולצערנו עדלאידע לא מתקיימת תמיד ברציפות, אבל היא שבה וחוזרת גם אחרי שהיא נעלמת לשנים מספר.

הכירו כמה מהקרנבלים בעולם בתגית "קרנבל".


הנה ההסבר לקיום הקרנבל:

https://youtu.be/ltXfR_TIlEE


הקרנבל בריו דה ז'ניירו:

http://youtu.be/kTc3pv7d5vY


תהלוכת קרנבל ניס בריביירה הצרפתית:

https://youtu.be/0lJzRY64rCU


ממראות קרנבל המסכות של ונציה:

https://youtu.be/zeXYRmrCU5w


מצעד הסרדין בקרנבל טנריף:

https://youtu.be/mvGtvsBwNOM


וההיסטוריה של מנהג הקרנבל:

https://youtu.be/iH8IO6EufKA

את ראש השנה של הסינים חוגגים כיום בכל העולם, כי יש קהילות סיניות גדולות בהרבה בירות בעולם. את חגיגות ראש השנה הסיני חוגגים במשך 15 יום רצופים.

במהלך החג עורכים הסינים תהלוכות, בהן יוצרים רקדנים את צורת בעל החיים של השנה הנפתחת. בראש שנת הדרקון, למשל, הם ייצרו את צורת הדרקון, שהוא בעל חיים המביא מזל טוב.

את הריקודים מלווים כלי נגינה המנגנים בעוצמה רבה כולל הכאה על גונג ומצילתיים שמייצרים רעש, בכדי לגרש את השדים.

כל 12 שנים חוזר על עצמו לוח השנה הסיני. כלומר יש בו מחזוריות קבועה של 12 שנים. כל שנה מיוצגת על ידי בעל חיים אחר: אם שנת 2010 היתה שנת הנמר, שנת 2011 - שנת הארנב - שנת 2012 ושוב 2024 הן שנות הדרקון.

שנת הדרקון היא השנה החמישית בגלגל המזלות הסיני. החיה המסמנת אותה היא הדרקון וזו החיה הרביעית מתוך 12 בעלי חיים בגלגל המזלות.


הנה חגיגת שנת הדרקון בהונג קונג:

http://youtu.be/ptF4E_WmTpM?t=3s


וחגיגת שנת הדרקון ברובע הסיני בניו יורק:

http://youtu.be/qAELVZKxn4c

הם רק 2% מאוכלוסיית העולם ובכל זאת אי אפשר וגם איש לא מנסה להתעלם מהג'ינג'ים. אבל האם שאלתם את עצמכם מה מקור הכינוי "ג'ינג'ים" לאנשים עם שיער כתום?

ובכן, הכינוי ג'ינג'י לאדומי שיער (Red hair) מגיע מהשפה האנגלית. המילה הזו מגיעה בכלל מעולם התבלינים והיא קשורה לצבע הכתום. למעשה, מקור הכינוי הוא בתבלין שאנו מכירים בתור זנגוויל, או זנגביל. מדובר בתבלין ששמו באנגלית "ג'ינג'ר" (Ginger) ושמו של הג'ינג'ר הושאל גם למשקה כתום ומוגז המכיל זנגביל, שנקרא "ג'ינג'ר אייל" וגם לממתק מסוכר בצבע כתום שמבוסס על הזנגביל.

אתם ודאי כבר מבינים שהצבע הכתום של המשקה הזה הדביק לשיער הכתום את הכינוי באנגלית ג'ינג'ר, או בהטייה החמודה שלו "ג'ינג'י". הכינוי נפוץ בבריטניה וניתן לשער שאלינו הוא הגיע עם הכיבוש הבריטי.

הוא החליף, אגב, מילה יפהפיה שבה השתמשו היהודים בימי המקרא - אדמונים. הרי כבר נכתב בתנ"ך, על דוד המלך, שהוא היה "אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם" (ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב).

אגב, לשאלה המעניינת באמת, למה בארץ מכנים לא פעם ג'ינג'י גם את מי ששערם אינו אדום, לא נמצאה תשובה. מה שבטוח הוא שזה לא קשור בעיוורון צבעים, כי רק בישראל מכנים גם מוסכניק, הומלס או מוכר בפיצוציה "בעל הבית", גם אם מובן בעליל שהוא אינו מחזיק כלל במניות של עסק משגשג כלשהו...


הנה סרטון על הג'ינג'ים:

https://youtu.be/HFPYo03sKVs


יש טענות על יכולות מיוחדות שלהם:

https://youtu.be/uyEhvMbYt00


מסתבר שיש גם כימיה לשיער האדום:

https://youtu.be/Ylt_p2zzONw


כמה דברים שלא ידעתם על הג'ינג'ים:

https://youtu.be/eI5WJ0dWWPE


100 השנים האחרונות של הג'ינג'ים:

https://youtu.be/gKYkNOJ_m84


והמיתוסים המדהימים על הג'ינג'ים:

https://youtu.be/Q3G3mPSexIs?long=yes

בפסטיבל השלג והקרח בעיר חרבין שבסין מוצגים מדי שנה עשרות פסלים ענקיים עשויים קרח שפוסלו מגושי קרח שנחצבו מנהר סוֹנגחוּאָה הסמוך לעיר.

מדי שנה בחורף, מתחילת ינואר ועד אמצע פברואר, הטמפרטורות באזור צונחות אל מתחת לאפס והכל קופא. אז מגיעים מאות אלפי תיירים בקור החורפי של מינוס 10 עד 20, כדי לחזות בעשרות אמנים ואלפי עוזריהם המפסלים בתים ומבנים, דמויות ענק, קתדרלות של קרח, קשתות ענקיות ועוד.

בתוך חלק ניכר מהפסלים מוצבת תאורת לד מרשימה שהופכת את גושי הקרח לקסומים עוד יותר ומזמינים לצפייה בלילה. הפיסול, האורות והצבעים המשתנים מסונכרנים עם מוסיקת הרקע ומעניקים למבקרים חוויה מהממת בפסטיבל הצבעוני והמדהים הזה.


הנה סרטון שמציג את פסטיבל הקרח של חרבין (עברית):

https://youtu.be/ve-6VtGtVG0


מבט מעין הרחפן על אתר הפסטיבל:

https://youtu.be/nCNiimh4MNU


מעט ממראות הפסטיבל:

http://youtu.be/3H_A5dDpvTg


עוד מעבודות הפסטיבל (עברית):

https://youtu.be/nf38uRi5Vnk


ועבודת הפיסול של האמנים המתכוננים לפסטיבל:

http://youtu.be/Ld_XDRjzGRY

מוזיקת הכְּלֵיזְמֶרִים (Klezmer) היא המוסיקה יהודית של יהדות מזרח אירופה. להקות ה"כלייזמר" היהודיות הלהיבו ושימחו את היהודים בגלות ולעיתים גם את הנוצרים שמסביב. מוסיקה זו, שנוגנה בחתונה היהודית ובשמחות וחגיגה, התבססה על אילתור ונגינה של לחנים עממיים, שעברו מאב לבן. כל זאת במקום נגינה של תווים כתובים.

בין הכלים המרכזיים במוסיקת הכלייזמרים היו הכינור, החצוצרה והקונטרבס, אבל בזכות כושר הביטוי שהפגינו נגני הקלרינט והיכולת של הכלי לחקות רגשות אנושיים, מצחוק עד בכי, תפס הקלרינט מקום מרכזי במוסיקת ה"כלייזמרים".

בשנים האחרונות, כחלק מגל המוסיקה העממית בעולם, החלו לצוץ לא מעט הרכבי כלייזמרים שאינם יהודים. הם מנגנים בתשוקה רבה לחנים יהודיים עתיקים ומאלתרים בסולואים שמכניסים יצירתיות צעירה למוסיקה הוותיקה כל כך. בתוך כך הם מופיעים בשלל פסטיבלים של מוסיקת עולם, בקונצרטים ובאירועים שונים ואפילו כאמני רחוב, עם כובע פתוח לטיפים.


הנה סיפורה של מוסיקת הכליזמרים (עברית):

https://youtu.be/a5U-EmKEff4


נגני כליזמר בירושלים:

https://youtu.be/4lXZr3veBnI


נגנים בהרכב כלייזמרים ב"פסטיבל הכלייזמר" בבירה:

https://youtu.be/dwrMdfi06As


וסרט תיעודי על גדול נגני הכלייזמר גיורא פיידמן (עברית):

https://youtu.be/DVN-9eZYduw?long=yes

בכל חודש יולי חוגגים בחוף דאיצ'ון בעיר בוריונג, דרום קוריאה את פסטיבל הבוץ (Boryeong Mud Festival). כל המשתתפים הפסטיבל הזה מתכסים מכף רגל ועד ראש בבוץ.

בפסטיבל גם מפסלים בבוץ, גולשים במגלשות בוץ, מתחרים בהיאבקות בבוץ ואפילו יש תחרות יופי לאנשים עטופי בוץ. הכי מהנים הם עיסויי בוץ אחד לשני והאווירה הכללית, שבה פשוט חוגגים את הבוץ המקומי והבריא עד מאד.


הנה סרטון של חוויות מפסטיבל הבוץ של בוריונג:

http://youtu.be/V3fjDAgTq1Y


בוץ בכל פינה:

https://youtu.be/VEDOh65Z7-Y


קרבות הבוץ:

https://youtu.be/_sXiexCGmNo


וקצת ממה שמסביב לפסטיבל הבוץ:

https://youtu.be/mnezIRziEeA

ריקודי עם בישראל הם נוהג חברתי שהיה אהוב על החלוצים בעליות הראשונות לארץ. ראשונה הייתה ההורה, ריקוד ישראלי אולי, אבל ששורשיו הם בכלל במזרח אירופה ואפילו שמו בא מהמילה היוונית "כוריאה", שפירושה ריקוד.

עם קום המדינה הפכו ריקודי העם לדרך בילוי נפוצה בישראל ובכל קיבוץ ועיר רקדו אותם בחגיגות ושמחות ציבוריות. חוגים לריקודי-עם הפיצו את הריקודים המקובלים והגדילו את מעגל הרוקדים.

אם ההורה הייתה ריקוד ואז הפכה לשירים כמו "הורה" של אבי טולדנו או "הורה היאחזות" של להקת כוורת, מרבית ריקודי העם האחרים הומצאו על שירים ישראליים פופולאריים בתקופות שונות.

כן, לקהילת הרוקדים והמרקידים יש את מבחר הריקודים המוכרים לה. יוצרים שונים ממציאים כל הזמן לשירים חדשים ריקודים חדשים. הם מלמדים לרקוד אותם בחוגים לריקודי-עם ובמסגרת מפגשים שהמרכזי שבהם הוא פסטיבל ריקודי העם השנתי בכרמיאל. הריקודים שזוכים להצלחה מופצים במהירות בין המדריכים ונכנסים לאוצר ריקודי העם בישראל.


הנה תולדות ריקודי העם ואופנת הבגדים של ריקודי העם בישראל (עברית):

https://youtu.be/t_LrtA4EF3M


ריקוד ההורה - ריקוד העם המוביל של ישראל (עברית):

https://youtu.be/nq7dEQqHows


וריקודי עם ישראליים בסרטים הגנוזים מקום המדינה (עברית):

https://youtu.be/SkrUY0MwxaY

מרוץ כרכרות (Chuckwagon Race) הוא מרוץ מרתק בו דוהרים סוסים המושכים כרכרות גדולות ומנסים לנצח את היריבים. כשהם נערכים במסלולים מאורגנים יש מוטות אופקיים, בזווית של 90 מעלות מהניצב, המונעים מהסוסים לדהור בצמוד לקיר ולשבור את הכרכרה שלהם.

המנהג כיום הוא צפון אמריקאי. חלק ממסורת ההתיישבות במערב הפרוע של ארצות הברית. כל מערבון שני מציג מרדפים של כנופיות או אינדיאנים, הרודפים אחרי שיירות של כרכרות או אחרי הכרכרה של משפחת מתיישבים תמימה המהגרת למערב כשכל רכושה הוא על כרכרה שכזו.

בימינו ידוע מאד מרוץ הכרכרות של פסטיבל ה"קלגרי סטמפיד" השנתי בקנדה ומרוצי הכרכרות שנערכים כל שנה בארצות הברית.

כבר בימי קדם היו מרוצי מרכבות פופולריים במיוחד. ברומי העתיקה הפכו רכבים בני המעמדות הנמוכים בחברה לעשירים מופלגים רק על ידי ניצחונות במרוצי המרכבות הפופולריים. המרוץ שהחל עם נפלת הדגלון מידו של הקיסר כלל כמה סיבובים מהירים ודי קשים, המהירים ממי שנותרו בחיים הוכרזו כזוכים וזכו בשכר והערצה מפנקים.

מחקר המפורסם בבלוג "Lapham's Quarterly", פרופסור פיטר סטראק, ללימודים קלאסיים באוניברסיטת פנסילבניה, מצא שאחד מהם, רכב המרכבות גאיוס אפוליוס דיוקלס, צבר הון ששווה בערכים של ימינו ל-15 מיליארד דולר.

וחובה עלינו להזכיר גם את עשר הדקות של סצנת מרוץ המרכבות המיתולוגית מהסרט מעוטר האוסקר מ-1959 "בן חור". לצילום הסצנה, מהמורכבות בתולדות הקולנוע, נדרשו 800 ניצבים, מעל 3 חודשים וגם סט הצילומים הכי גדול שנבנה אי פעם.


הנה מרוץ הכרכרות של קַלְגָרִי סְטַמְפִּיד:

https://youtu.be/AC5RnMdzSYk


מרוץ הכרכרות השנתי הוא אירוע מדהים:

https://youtu.be/ZnAEIpw5kOE?t=1m07s


עוד מרוץ כרכרות בקנדה:

https://youtu.be/NLohRY2dTAw


יש מי שממש מתפרנסים מסיקור של תחרויות כאלה:

https://youtu.be/5fgPIVulZqE


מרוץ מרכבות בטבע של מיזורי:

https://youtu.be/MvuxJhsgVeU


מנקודת המבט של הרכב:

https://youtu.be/J35daifV3z0


מרוץ המרכבות מהסרט "בן חור":

https://youtu.be/tCiDJMSqw10?long=yes


ומרוצי הכרכרות שמתקיימים כאירוע ענק בארצות הברית:

https://youtu.be/pMnr6WkvZNg?long=yes

הקרנבל הברזילאי הוא חג בן 4 עד 5 ימים בברזיל. הוא נחגג בכל שנה, 40 יום לפני חג הפסחא הנוצרי. הרבה חגיגות, תחפושות, מסיבות, תהלוכות רחוב ומצעדי שמחה מאורגנים וגם לא-מתוכננים יש בחג הזה.

בברזיל חוגגים את הנוסח הברזילאי לחג הקרנבל, הנחגג בעולם הנוצרי. חוגגים אותו בברזיל ביום שבת שלפני "יום שלישי השמן" - כשהנוצרים חוגגים ביום שלפני התענית שלקראת חג הפסחא הנוצרי.

בריו דה ז'ניירו, למשל, מתקיימות תהלוכות ראווה רבות משתתפים בתשלום. אלו המצעדים שמקיימים בתי הספר לסמבה. הם מכינים מצעדי ריקוד מורכבים ועתירי תלבושות ורעיונות וכל בתי הספר הללו ביחד מקיימים את הקרנבל המפורסם והצבעוני בעולם.

מוסיקה וריקודי סמבה, פרבו ומארשים מתערבבים ביחד זה בזה בקרנבל. מדובר בפצצה של צבע, אורות ואנשים שחוגגים את החיים במיטבם, גם אם חלק מהם עניים מרודים, שנאבקים לפרנסתם במשך כל השנה.


הנה סרטון של הקרנבל בריו דה ז'ניירו:

http://youtu.be/kTc3pv7d5vY


ממראות הקרנבל של ריו דג'ניירו:

https://youtu.be/HDDfc_O6QCo