הפולקלור (Folklore) הוא תחום שעוסק בתרבויות השונות, שמרכיביהן עברו מדור לדור בעל-פה.

בפולקלור יש מסורות, אמונות, מנהגים, ריקודים, שירי עם ואורחות חיים של עמים, כמו גם יצירות ספרותיות כסיפורי עם, אגדות, פתגמים, משלים ומעשיות.

את הפולקלור העממי של עמים חוקרים אנשים שונים, מאנשי מדע כמו אנתרופולוגים ועד לחוקרי תרבות ואמנות המתעניינים בתרבות המקומית של העם.

פירוש המושג "פולקלור" מורכב משתי מילים: עם – folk, וידע – lore


הסבר קצר על הפולקלור:

http://youtu.be/FTzbTQPiy2M


פסטיבלי פולקלור מתקיימים בכל העולם ומהווים מפגש בין תרבויות ועמים:

http://youtu.be/y_aws7xomiQ


ריקודי פולקלור לתיירים מקובלים במקומות רבים בעולם, כמו בטברנה היוונית באי כרתים:

http://youtu.be/GVc_OvsTQ-w


לא פעם המוסיקה העממית אומצה על ידי מלחינים קלאסיים, כמו הריקוד ההונגרי מספר 5 של ברהמס:

http://youtu.be/Nzo3atXtm54


ושירה עממית גם היא משורשי הפולקלור:

http://youtu.be/cgPySvHoCi0

פסטיבל הטומטינה הוא מזכרת לימים של הרודן הספרדי פרנקו. כמזכרת לשלטונו העריץ נוהגים בני העיירה בוניול שבמחוז ולנסיה, לקיים פסטיבל זריקת עגבניות.

בכל 29 לחודש אוגוסט באים מאות אנשים וזורקים עגבניות רקובות זה על זה, בקרבות רחוב משעשעים ואם לומר את האמת, מעט דביקים...

הפסטיבל מתקיים מאז שנת 1945 והפך לאטרקציה תיירותית. בכל שנה באים עשרות אלפי תיירים ומבקרים, לחזות בפלא האדום והדביק הזה - פלא העגבניה!


הנה קרבות העגבניות בפסטיבל הטומטינה בולנסיה:

http://youtu.be/JzWWhqL0ruY


וצילום הפסטיבל מבפנים - כשהעגבניות נדבקות אפילו למצלמה:

http://youtu.be/DtA8zS3nlrc

פסטיבל קרב התפוזים (battaglia delle arance) באיבראה האיטלקית הוא חלק מקרב מדומה שעורכים תושבי איבראה שבאיטליה פעם בשנה.

מדובר במעין קרב טקסי, בו לובשים המשתתפים בגדים בסגנון ימי הביניים ומטיחים אחד בשני תפוזים.

קרב התפוזים מתקיים כדי להזכיר את אומץ הלב של נערה צעירה שהעיזה להניף את נס המרד ולכרות את ראשו של המושל המקומי והאכזרי, שליח הקיסר הרומי השנוא כל כך.

שתי הקבוצות - העניים והאצילים, משחקות את המשחק המדומה הזה עם קרוב ל-500 טון של תפוזים!


הנה סיפורו של קרב התפוזים של איבראה:

https://youtu.be/90p-5oDNJTo


האנרגיות בפסטיבל הלוחמני כתום הזה:

https://youtu.be/g7Rl28rFQXw


ועוד מהבטאטליה של התפוזים:

http://youtu.be/y7iLpMcByl8

הקרקס של מחר (Du Cirque de Demain) הוא פסטיבל קרקס הנערך כל שנה בפריז. כדי להתחרות בו מגיעים מדי שנה לפריז, עשרות אמני קרקס צעירים ממדינות רבות בעולם.

נוסד ב-1977 על ידי איזבל ודומיניק מאוקלר, שהיו בעצמם אמני קרקס לשעבר, מטרת הפסטיבל להציג ולתמוך באמני קרקס מרחבי העולם.

בקרקס, הידוע גם כ"פסטיבל הקרקס הבינלאומי של המחר" ונהנה מחסות הקרקס המלכותי הצרפתי, משתתפים להטוטנים, אקרובטים, ליצנים, קוסמים ועוד.

במהלך הפסטיבל, מתחרים האמנים הללו בקטגוריות שונות, ביניהן אקרובטיקה אווירית, ליצנות, ג'אגלינג וכישורי קרקס נוספים. הקטגוריות של התחרות ממיינות את המתמודדים לפי קבוצות גיל.

חבר השופטים, בעיקרו אמני קרקס ואנשי מקצוע, בוחר את הזוכים בכל קטגוריה ובראשם את הזוכה הכללי של הפסטיבל.

הפסטיבל ידוע ברמת הכישרון הגבוהה שמופגנת בו ובגישות החדשות והחדשניות לאמנויות הקרקס שמוצגות בו.

במשך השנים הפכו פרפורמרים רבים שהתחרו ב-Du Cirque de Demain לאמני קרקס ידועים בכל העולם,

עוד כולל הפסטיבל הופעות של להקות קרקס ומבצעים מתקדמים. הוא מציע הזדמנות נדירה לצפות במופעי קרקס מהטובים בעולם, לצד הכישרונות הצעירים של תחום הקרקסנות.


הנה הקרקס של מחר:

https://youtu.be/bJthEzP3xZg


הלהטוטנית אנגליקה בונגובוני:

https://youtu.be/wBkqw-8fkrA


אנסטסיה מזור:

https://youtu.be/pLncRQhosXo


פנטומימאי:

https://youtu.be/BnlfyjvRzII


להטוטן בקרקס:

https://youtu.be/DwARKAYDu0s

מאז שנת 1967 שבה החל פסטיבל הג'אז במונטרה לפעול הוא הפך לאחד מהפסטיבלים החשובים בעולם המוסיקה. בנוסף לג'אז, שהוא העיקרי בפסטיבל, מנוגנים סגנונות מוסיקה מגוונים. פסטיבל מונטרה מתקיים בכל שנה בחודש יולי בעיר מונטרה שבשווייץ ונמשך שלושה שבועות

מאות אלפי חובבי מוסיקה ומאזינים מגיעים בכל שנה לעיר כדי לחזות במופעים המעולים שמועלים בו. בין אמני הג'אז הגדולים שהופיעו במונטרה במהלך השנים היו סוני רולינס, אוסקר פיטרסון, מיילס דייוויס, דיזי גילספי, ביל אוונס, קית' ג'ארט, להקת "ות'ר ריפורט", הרבי הנקוק, נינה סימון, צ'ארלי מינגוס, אלה פיצג'ראלד ועוד רבים.


הנה המראות והצלילים של פסטיבל מונטריי:

http://youtu.be/UB1XcwZg8u4


ענק הג'אז מיילס דיוויס בהופעה בפסטיבל מונטריי בשנת 1991:

http://youtu.be/WR1bOE3Fszo?t=3s


וסטיב ארל שר ומנגן בלוז בפסטיבל:

http://youtu.be/CTTvQddSTXQ

המאורים הם המתיישבים הראשונים של ניו זילנד. במאה ה-8 לספירה הם הגיעו על גבי סירות קאנו לאיי ניו זילנד ומאז הפכו לתושבים קבועים בהם. האירופים שהגיעו לאיים בשנת 1642 גילו שהמאורים מתנגדים בכוח לפלישה הלבנה שלהם. הם התגברו עליהם והתיישבו באיי ניו-זילנד.

כיום המאורים הם חלק בלתי נפרד מניו זילנד ויש ביניהם חקלאים, סוחרים ואמנים. הם בעלי מלאכה מיומנים מאד בעבודות אבן ועץ. ניו זילנד הלבנה למדה לכבד אותם, בהיותם בעלי מורשת המסקרנת תיירים רבים המגיעים למדינה. יש להם כיום חברי פרלמנט והם נחשבים כחשובים בתרבות המקומית.


הנה סרטון על התרבות המאורית:

http://youtu.be/OVRuE_vXaAw


וקצת על הריקודים של המאורים ובמיוחד על ריקוד המלחמה המאורי המכונה האקא:

http://youtu.be/3BoNmpvkavo

"פסטיבל הברנינג מן" (Burning man festival), או "פסטיבל האיש הבוער", הוא פסטיבל שבו נפגשים בלב המדבר, למשך שבוע ימים, המוני אנשים שבאים לבושים בצורות מוזרות (חלקם לא לבושים כלל), על כלי רכב שונים ומשונים, תלבושות מגניבות ויוצאות דופן והרבה יצירתיות, כדי לשמוע מוסיקה, לייצר פרויקטים שונים ומשונים, לבנות עיר זמנית ולחוות הרבה חוויות ביחד.

כל זה קורה במישור גדול במדבר בלאק רוק, אגם מלח שהתייבש, שהופך לשבוע למקום יצירתי ומלא חדוות בניה וביטוי עצמי.

הפסטיבל הוא חלק מתרבות הנגד והוא גם מוקדש למחאה על מצב כדור הארץ, כיוון שהמשתתפים הם אנשים שרואים עצמם מחויבים לשמירה על העולם. כיום יש גרסאות שלו במקומות שונים בעולם, כולל פסטיבל ה"מידברן" בישראל.

שם הפסטיבל בא מהאירוע המרכזי שמסיים אותו - שריפת דמות אדם גדולה, "איש העץ", שנבנית במהלך הפסטיבל. שריפתה היא השיא של הפסטיבל.

בין אוהדי הפסטיבל המקורי היו סטודנטים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד, שהיו למייסדי חברת גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'.


הנה כמה רגעים מדהימים ותמונות מהפסטיבל הזה:

https://youtu.be/IWR45bt0YjU


הדברים המעניינים ביותר שתרצו לדעת על פסטיבל האיש הבוער:

https://youtu.be/gDYFPaZjEXc


על המקביל הישראלי - פסטיבל מידברן (עברית):

https://youtu.be/izvjvLZwTrE


כך נולד פסטיבל הברנינג מן:

https://youtu.be/3shFcfZ_aZw


מראות מפסטיבל הברנינג מאן 2018:

https://youtu.be/ULnEoqPl-3c


עכביש מהלך שבנה אחד הצוותים בפסטיבל:

http://youtu.be/WTHI8o5ZOFk


מהו הברנינג מן:

https://youtu.be/5KG21Gvmc5U?long=yes


וסרט תיעודי על הברנינג מן:

https://youtu.be/H0NdVn2O1WY?long=yes

הפָּאלִיו (Palio) הוא מרוץ פראי שמתקיים לכבוד מריה הקדושה ומקורו בתקופת ימי הביניים. המשתתפים במרוץ לובשים תלבושות מימי הביניים ורוכבים על סוסיהם ללא אוכף.

המנצח במרוץ ללא האוכף הוא מי שהקיף את הכיכר שלוש פעמים והגיע ראשון. הוא זוכה בפיסת בד סמלית המכונה "פאליו".

לא פחות מ-50,00 איש מצטופפים בכיכר כדי לחזות במרוץ הזה, שמקיימים ב"פיאצה דל קאמפו" שבעיר סיינה בטוסקנה.

המרוץ עצמו נמשך בסך הכול כדקה וחצי. בשביל אותן 90 שניות של המרוץ מתכוננים זמן רב ומה שמדהים הוא שגם סוס שרוכבו נפל ממנו יכול לנצח את המרוץ לבדו, אם הגיע ראשון!

את הפאליו - מרוץ הסוסים של סיאנה, שבו מתחרים נציגי 17 הרובעים של העיר, מקיימים פעמיים בשנה, ב-2 ביולי וב-16 באוגוסט. הוא מתקיים ברציפות מאז שנת 1656 ובסך הכל חוגגים אותו כבר כמעט 1,000 שנים.

אמנם הפאליו הזה מתקיים גם במקומות אחרים אבל זה של העיר סיאנה נחשב למוצלח והמפורסם ביותר.


הנה מרוץ הפאליו בסיאנה:

https://youtu.be/UzrbfJMWtuE


צילום הפאליו מהאוויר, מרוץ הסוסים ללא אוכפים של סיאנה, מזווית אחרת:

http://youtu.be/gfSXmALnFns


מבט מהמרפסת:

https://youtu.be/TuSkP_NcPEw


וסיפורו של מרוץ הפאליו בסיאנה שבטוסקנה:

https://youtu.be/zCtWidd0vMo?long=yes

באי האינדונזי סומבה נחוג חג עונת הביכורים המקומי, בפסטיבל עממי. הפסטיבל הזה כולו מוקדש למשחק ה"פסולה" (Pasola) המסורתי של המקומיים. זהו אחד המשחקים העתיקים בעולם וגם מהאכזריים שבו.

במשחק הפסולה מתחרים בני האי האינדונזי מי יטיח חניתות עץ בחברי הקבוצה היריבה. במשחק האכזרי נשפך לא מעט דם, שבני המקום מאמינים שמפרה את האדמה וכך מבטיח יבול משופר בשנה הבאה.

משחק ה"פסולה" מתקיים בכל שנה בחודשים פברואר עד מרץ. הפסטיבל בן היומיים מתקיים במחוז מערב-סומבה במדינה. המקומיים, שמזונם מבוסס על אורז ותירס, מבקשים בו את ברכת האלים ליבול מוצלח.


הנה סיפורו של משחק הפסולה האינדונזי:

https://youtu.be/6MDHshDNnTk


לקט של זריקות חנית במשחק הפסולה:

https://youtu.be/Wcb0JQnAetI?long=yes


ובאריכות מתוך תחרויות משחק הפאסולה:

http://youtu.be/U0O4NQlw93s?long=yes

בפסטיבל השלג והקרח בעיר חרבין שבסין מוצגים בכל שנה עשרות פסלים עשויים קרח שפוסלו מגושי קרח שנחצבו מנהר סוֹנגחוּאָה הסמוך אליה.

מאות אלפי תיירים באים בקור החורפי של מינוס 10 עד 20. הם באים לחזות בעשרות אמנים ואלפי עוזריהם המפסלים בתים ומבנים, דמויות ענק, קתדרלות של קרח וקשתות ענקיות ועוד.

בחלק ניכר מהפסלים מוצבת תאורה מרשימה שהופכת את גושי הקרח לקסומים עוד יותר ומזמינים לצפייה בלילה.


הנה סרטון על פסטיבל הקרח של חרבין (עברית):

http://youtu.be/VjNoUDdKcGo


קצת ממראות הפסטיבל:

http://youtu.be/3H_A5dDpvTg


עוד סרטון על הפסטיבל (עברית):

http://youtu.be/IqNSgAmT8E0


ועבודת הפיסול של האמנים המתכוננים לפסטיבל:

http://youtu.be/Ld_XDRjzGRY

היאבקות בהונות הוא ספורט מוזר שבו נאבקים המתחרים מי יכניע את מי בעזרת בוהן רגלו. בעיירה האנגלית אשבורן נוהגים לערוך מדי שנה את הפסטיבל המשונה של ההיאבקות אגודלי כף-הרגל, שמביאה אליה אלפי מתחרים, איש איש ובוהן רגלו החזקה לדעתו.

תחרות היאבקות הבהונות הזו קיימת מאז 1970 והפכה כבר מזמן לפסטיבל חגיגי ומשעשע של אנגלים מצחיקים. יש מי שמתבדחים שכל הספורט הזה הומצא כדי שיהיה סוף סוף משהו שהאנגלים יוכלו לנצח בו את שאר העמים..



הנה סרטון של היאבקות בהונות באנגליה:

http://youtu.be/mLWMFkFCDxQ

פסטיבל הג'ינג'ים השנתי מתקיים בעיירה ברדה שבהולנד. כך זה מתרחש בכל שנה, מאז שנת 2005. בשנה הראשונה התקבצו 150 ג'ינג'ים למפגש באמסטרדם שבהולנד ומאז הלך הפסטיבל וגדל.

בשנת 2013 באו כבר מעל 5000 אדומי שיער לפסטיבל שהתקיים בברדה בהולנד. חלק משמעותי מהמשתתפים מגיע מסקוטלנד, מולדת הג'ינג'ים.

לפסטיבל זה הכניסה היא רק לאדומי-שיער. אין כניסה לשחורי שיער, בלונדינים ובעלי שיער שטני. מטרת הפסטיבל היא להגביר את המודעות למספרם ההולך ופוחת של אדומי השיער בעולם, כמו שקובעים מחקרים מדעיים בתחום הגנטיקה.


הנה סיפורו של פסטיבל הג'ינג'ים:

https://youtu.be/kPvEREGLMRA


פסטיבל הג'ינג'ים בהולנד:

http://youtu.be/44KutO5y8XA


פסטיבל הג'ינג'ים של שנת 2010:

http://youtu.be/QfU6CkZgiIQ


ויום אדומי השיער הרביעי:

http://youtu.be/LmN0PMcVmoI

המרדי גרא (יום שלישי השמן) הוא חג נוצרי, שבמקומות רבים בעולם חוגגים אותו באכילה ובחגיגה שלפני 40 ימי הצום שמקדים את חג הפסחא הנוצרי.

אבל במקומות רבים בעולם המרדי-גרא הפך לפסטיבל חילוני ושמח שאינו קשור בדת דווקא. אחד המקומות שבהם המרדי גרא הוא חשוב מאד היא העיר ניו אורלינס שבארצות הברית, בה חוגגים את החג כבר 250 שנה. מרדי גרא הוא מאירועי התרבות הייצוגיים של ניו-אורלינס ורבים באים אליה כדי לחוות את החוויה המיוחדת.

סרט הקולנוע המשובח והעצוב "אדם בעקבות גורלו" הוא מסע של שני חברים למרדי גרא של ניו-אורלינס והם גם משלמים בחייהם על החוויה הזו.


הנה סרטון על מרדי גרא בניו אורלינס:

http://youtu.be/EkIZwXbSh-Y

לנו יש את פסח, אבל להודים יש את "פסטיבל ההולי", חג הצבעים ההודי, שנקרא "חג ההולי" או ה"הוליקה".

בהיותו מסורת הינדית עתיקה, ההולי הוא מהחגים המטריפים של הודו, חג האביב שלהם, שהוא כולו בסימן צבעים.

החג הזה הוא גם חג האהבה של הודו, שכן הוא עומד בסימן סיפור האהבה המיתולוגי בין קרישנה וראדה, אהובתו מהמיתולוגיה ההודית.

זה מתחיל ביום שאחרי ליל הירח המלא של חודש מרץ. אז חוגגים מאמיני דת ההינדו והסיקים את הפרידה מהחורף ואת תחילתו של האביב.

החוגגים משפריצים צבעים אחד על השני ודומה שביום הזה מותרים כל הדברים האסורים: החוגגים שותים חלב עם סם מריחואנה וחוגגים זה לצד זה בלי הבדלי מעמד. צריך להבין שזה יוצא דופן בהחלט, שכן בהודו יש הפרדה ברורה בין הקאסטות השונות, המעמדות ההודים. בחג ההולי לא מפסיקים לשיר ולרקוד לאל קרישנה, כשאין מחיצות בין ההודים.

אבל ההולי הוא כבר מזמן לא סתם חג הודי. כשפסטיבל ההולי מגיע מוכיחים תושבי הודו שהם יודעים לצאת מהשאנטי או העוני והדלות ולהרים חגיגת צבעים שניתזים באוויר, באבקות צבעוניות מכל כיוון ובכל גוון. הרחובות מתמלאים בקרבות צבע, מסיבות ענק עטופי צבעי גוף ומוסיקה מחרישת אוזניים, כיכרות הערים נצבעים בכל צבעי הקשת והחגיגות לא נגמרות, בהילולה מלאת התלהבות וצבע שנמשכת ימים שלמים.

גם נפאל, שכנתה של הודו, עורכת חגיגות דומות בחג הצבעים ומהודו התפשטו חגיגות הצבע למקומות רבים בעולם, הן בשל העובדה שהאוכלוסייה ההינדואית חוגגת אותו בכל מקום שבו היא נמצאת, כולל בפקיסטן, מלזיה, סרי לנקה, סורינם ומאוריציוס והן משום שבמדינות מערביות כמו ארצות הברית ואנגליה, הוא מהווה חלק מטרנד מהנה של הכפר הגלובלי שפוגש את מתרפקי תרבות ההיפים והפסיכדלי. הצבעים הנהדרים והמגוונים כל כך רק מוסיקה לאסתטיקה הידועה של הפסיכדליה.


הנה סרטון של פסטיבל הצבעים של ההולי (עברית):

https://youtu.be/8Wj818YYD6k


עוד מחג הצבעים בהודו:

https://youtu.be/zqsRFAJVN9c


גם התיירים בהודו נהנים בחג הצבעים:

http://youtu.be/Hh-o5g4tLVE


הכפרים מתמלאים בצבע:

https://youtu.be/AbFIkJ8KFZ8


הדודל שהקדישו לו בגוגל:

https://youtu.be/LgFf42Krh4c


והנה מצגת תמונות של החג:

http://youtu.be/i4atKTpZ1aA

קרנבל ריו (Rio de Janeiro Carnival), או קרנבל קריוקה, הוא הקרנבל המפורסם ביותר בעולם ומהגדולים בו. הוא מתקיים בריו כבר משנת 1723, מדי שנה, בחודשים פברואר ומרץ.

כשאנשים אומרים "ריו" המחשבה הראשונה אצל רבים היא על הקרנבל הצבעוני של העיר הזו. הקרנבל של ריו הוא לא הקרנבל היחיד בעולם, כי לא חסרים בעולם קרנבלים, במיוחד לא בעולם הנוצרי, בדגש על מדינות קתוליות. אבל בזכות הקרנבל שלה, ריו נחשבת לעיר הבירה העולמית של הקרנבל.

הקרנבל הססגוני הזה נמשך 4 או 5 ימים ומציע תהלוכות רחוב צבעוניות ושמחות, מלוות במוסיקת סמבה מלהיבה, ריקודים בתלבושות ססגוניות, יפהפיות מקומיות עם מעט בגדים והרבה מסיבות, עם אוכל ושתייה מעולים. 2 מיליון בני אדם חווים בו בכל שנה את התזמורות, את קבוצות רקדני הסמבה המתחרות על תואר הקבוצה המצטיינת והמסעירה מכולן ושלל במות מתנפחות מספקות בידור ומוסיקה ללא סוף.

לאורך כל השנה הקצב של ריו הוא בלתי נתפס. העיר שאל מול העשירים שבה, העוני שובר כאן את הלב. שכונות העוני שנקראות פאבלות מטפסות על ההרים בצבעוניות נהדרת, אך הן מלאות בפשע, סמים, עוני והמוני ילדים ללא בית או הורים. ועדיין, יש בעיר הזו ברים נהדרים ומועדוני לילה הומים, עם ריקודי סמבה ולא דווקא לתיירים. תושבי ריו, המכונים קריוקה (Carioca), חיים בפשטות וחלקם הגדול אף בעוני, אבל דומה שעל אף הכל הם די שמחים.

אפשר לראות את החדווה הזו היטב, בשיא השנתי שלה, כשבשדרת הסמבודרומו, או בשמה המלא הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו (Sambódromo do Rio de Janeiro), מתארח מצעד הסמבה של קרנבל ריו, מצעד שנחשב למופע הקרנבל הגדול בעולם ומי שמובילים אותו הם רקדני להקות בתי הספר לסמבה של העיר ריו.

לקראת הערב בו יופיעו באצטדיון הסמבה מתכוננים משתתפי ורקדני בתי הספר לסמבה, במשך שנה שלמה. הם בונים במות, יוצרים תחפושות, בוחרים את המוסיקה, את הנושא אותו יציגו ובעיקר מתאמנים על הכוראוגרפיה והריקודים שירקדו בקרנבל.

הסמבודרומו הזה הוא מבנה טריבונות מיוחד שבו עוברת כל שנה בחודש פברואר תהלוכת הקרנבל המפורסם של העיר וממנו היא משודרת לכל רחבי העולם.

הקרנבל מתחיל ביום שישי, 40 ימים לפני חג הפסחא, ומסתיים במה שזכה לשם "יום שלישי השמן". אבל בשל הקשר הדתי של הקרנבל לחג הפסחא, תאריכי הקרנבל משתנים ולכן מי שנוסעים אליו חייבים לברר בכל שנה מראש את מועדי הקרנבל המדויקים.

מי שמצליחים להשיג כרטיסים לקרנבל, יושבים באחד היציעים שמשקיפים על השדרה בסמבודרומו ונהנים מחוויה נהדרת, חד פעמית, של צבע, צלילים ויופי אנושי שכולו שמחה.


הנה הקרנבל של ריו:

https://youtu.be/P8d-img1ETc


ההמונים בקרנבל:

https://youtu.be/vK6SlBSQ45o


ומבט מהאוויר על הסמבודרומו של ריו:

https://youtu.be/TBqqeGiFr24

קרנבל ונציה (Venice carnival) הוא פסטיבל המסכות של ונציה, שנולד לפני מאות שנים, כשרצו האצילים ועשירי העיר להשתתף גם הם במסיבות הנועזות, שכללו הימורים ומצאו את הדרך להסוות את עצמם מאחורי מסכות.

קרנבל ונציה למסכות, נולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. בתקופת הרנסאנס הוא הפך לפסטיבל רשמי של העיר המפורסמת ונודע בכל אירופה.

במהלך המאות שאחרי ימי הרנסאנס הועם זוהרו של הקרנבל ובשלב מסוים הפסיקו לחוג אותו. רק במאה העשרים החזירו אותו האיטלקים והחל משנות ה-70 של המאה ה-20 הוא חזר להיות פסטיבל שנתי שמתרחש בכל חורף, באמצע חודש פברואר.

היסטוריונים מעריכים שבזמנים העתיקים השפיע הקרנבל של ונציה על היהודים והכנסת התחפושות לחג הפורים היה מנהג שהושפע ממנו.

כיום הקרנבל של ונציה מציע לא פחות משלושה שבועות של אמני מסכות, רקדנים, אמני רחוב ומוסיקאים. כל אלה מופיעים ומשמחים בשלל מסכות וכישרון, באחת הערים היפות והמיוחדות בעולם.

אמנם קרנבל המסכות בוונציה הוא פסטיבל קטן, שוודאי לא מתחרה בקרנבל של ברזיל, למשל, אך בכל זאת נוהרים אליו תיירים מכל העולם, במיוחד חובבי תלבושות ססגוניוץ ומסכות בסגנון היסטורי.


הנה סיפורו של פסטיבל המסכות בוונציה (עברית):

https://youtu.be/j65EGzB11Tw


על הפסטיבל של ונציה באנגלית:

https://youtu.be/cAx1BRD1QAg


ממראות הפסטיבל:

http://youtu.be/Th15HMLPSio?t=15s


מעט מהמסכות והתלבושות המרשימות בו:

https://youtu.be/xI2IgpXX8KA


משט המסכות שפותח את פסטיבל המסיכות של ונציה:

https://youtu.be/GGWxOS4yNqs


ומסכות מפסטיבל המסכות של ונציה:

http://youtu.be/lKe4HqXLOns

מוזיקת הכְּלֵיזְמֶרִים (Klezmer) היא המוסיקה יהודית של יהדות מזרח אירופה. להקות ה"כלייזמר" היהודיות הלהיבו ושימחו את היהודים בגלות ולעיתים גם את הנוצרים שמסביב. מוסיקה זו, שנוגנה בחתונה היהודית ובשמחות וחגיגה, התבססה על אילתור ונגינה של לחנים עממיים, שעברו מאב לבן. כל זאת במקום נגינה של תווים כתובים.

בין הכלים המרכזיים במוסיקת הכלייזמרים היו הכינור, החצוצרה והקונטרבס, אבל בזכות כושר הביטוי שהפגינו נגני הקלרינט והיכולת של הכלי לחקות רגשות אנושיים, מצחוק עד בכי, תפס הקלרינט מקום מרכזי במוסיקת ה"כלייזמרים".

בשנים האחרונות, כחלק מגל המוסיקה העממית בעולם, החלו לצוץ לא מעט הרכבי כלייזמרים שאינם יהודים. הם מנגנים בתשוקה רבה לחנים יהודיים עתיקים ומאלתרים בסולואים שמכניסים יצירתיות צעירה למוסיקה הוותיקה כל כך. בתוך כך הם מופיעים בשלל פסטיבלים של מוסיקת עולם, בקונצרטים ובאירועים שונים ואפילו כאמני רחוב, עם כובע פתוח לטיפים.


הנה סיפורה של מוסיקת הכליזמרים (עברית):

https://youtu.be/a5U-EmKEff4


נגני כליזמר בירושלים:

https://youtu.be/4lXZr3veBnI


נגנים בהרכב כלייזמרים ב"פסטיבל הכלייזמר" בבירה:

https://youtu.be/dwrMdfi06As


וסרט תיעודי על גדול נגני הכלייזמר גיורא פיידמן (עברית):

https://youtu.be/DVN-9eZYduw?long=yes

צינג מינג (Qingming), או פסטיבל ניקוי הקברים, הוא חג שחוגגים בסין פעם בשנה, בכל חודש אפריל. בחג מנציחים הסינים בדרך משונה מעט וחולקים כבוד לאבותיהם המתים. לאחר שהם מנקים את קבריהם, הם מתיישבים לארוחה עליזה ליד הקברים. הם מניחים על הקברים ומראים לקבורים את המאכלים שהכינו.

בסיום הארוחה מטילים החוגגים קוביות אדומות שמעידות האם האבות הקדמונים סיימו גם הם לאכול. הם גם שורפים מעט כסף, כדי שלא ייחסר בעולם הבא..


הנה סרטון אנימציה שמסביר מהו פסטיבל צינג מינג - פסטיבל ניקוי הקברים:

http://youtu.be/wTeoWgKc9b4


יום הזיכרון למתים:

https://youtu.be/f0PIjYMg_fQ


ועוד הסבר על שורשי הפסטיבל:

https://youtu.be/4gfpF4620-w

הרמדאן או חודש הרמדאן חל בחודש התשיעי בשנה המוסלמית ובשביל המוסלמים זהו חודש של צניעות, התאפקות, התקרבות לאל, מחשבות על העוונות וכפרה בצום וגם מצוות ומעשי חסד שעושה המוסלמי בחודש זה.

לאורך כל חודש רמדאן צמים המוסלמים מאוכל, שתייה ועישון, החל מעלות השחר ועד השקיעה. הצום מסתיים בכל יום בארוחה גדולה וחגיגית שנקראת אפטאר. החודש הזה, המוקדש להתבוננות פנימית, מזכיר את יום הכיפורים היהודי. ברמדאן אסורים יותר מתמיד חטאים של רכילות והימורים.

הצום נועד גם להמחיש למאמין המוסלמי את סבלם של העניים.

בסיומו של חודש הרמדאן יש חג מוסלמי ומאד משפחתי של "חג הפסקת הצום" (בערבית "עיד אל-פיטר"). את עיד אל-פיטר חוגגים במשך שלושה ימים, בארוחות חגיגיות ובביקורים אצל קרובי משפחה רחוקים וקרובים.


הנה הרמאדאן בירושלים (עברית):

http://youtu.be/9ySBwtztpZk?t=7s


העבודה ברמדאן אינה קלה בכלל (עברית):

https://youtu.be/IzEEkO9ZMAk


אבל האווירה מיוחדת (עברית):

https://youtu.be/M0p7JDHYyek


ותכנית חינוכית על חודש הראמאדאן (עברית):

https://youtu.be/cD3_RcVfNeA?long=yes

הם רק 2% מאוכלוסיית העולם ובכל זאת אי אפשר וגם איש לא מנסה להתעלם מהג'ינג'ים. אבל האם שאלתם את עצמכם מה מקור הכינוי "ג'ינג'ים" לאנשים עם שיער כתום?

ובכן, הכינוי ג'ינג'י לאדומי שיער (Red hair) מגיע מהשפה האנגלית. המילה הזו מגיעה בכלל מעולם התבלינים והיא קשורה לצבע הכתום. למעשה, מקור הכינוי הוא בתבלין שאנו מכירים בתור זנגוויל, או זנגביל. מדובר בתבלין ששמו באנגלית "ג'ינג'ר" (Ginger) ושמו של הג'ינג'ר הושאל גם למשקה כתום ומוגז המכיל זנגביל, שנקרא "ג'ינג'ר אייל" וגם לממתק מסוכר בצבע כתום שמבוסס על הזנגביל.

אתם ודאי כבר מבינים שהצבע הכתום של המשקה הזה הדביק לשיער הכתום את הכינוי באנגלית ג'ינג'ר, או בהטייה החמודה שלו "ג'ינג'י". הכינוי נפוץ בבריטניה וניתן לשער שאלינו הוא הגיע עם הכיבוש הבריטי.

הוא החליף, אגב, מילה יפהפיה שבה השתמשו היהודים בימי המקרא - אדמונים. הרי כבר נכתב בתנ"ך, על דוד המלך, שהוא היה "אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם" (ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב).

אגב, לשאלה המעניינת באמת, למה בארץ מכנים לא פעם ג'ינג'י גם את מי ששערם אינו אדום, לא נמצאה תשובה. מה שבטוח הוא שזה לא קשור בעיוורון צבעים, כי רק בישראל מכנים גם מוסכניק, הומלס או מוכר בפיצוציה "בעל הבית", גם אם מובן בעליל שהוא אינו מחזיק כלל במניות של עסק משגשג כלשהו...


הנה סרטון על הג'ינג'ים:

https://youtu.be/HFPYo03sKVs


יש טענות על יכולות מיוחדות שלהם:

https://youtu.be/uyEhvMbYt00


מסתבר שיש גם כימיה לשיער האדום:

https://youtu.be/Ylt_p2zzONw


כמה דברים שלא ידעתם על הג'ינג'ים:

https://youtu.be/eI5WJ0dWWPE


100 השנים האחרונות של הג'ינג'ים:

https://youtu.be/gKYkNOJ_m84


והמיתוסים המדהימים על הג'ינג'ים:

https://youtu.be/Q3G3mPSexIs?long=yes

בכפר לאזה (Castro de Laza) שבאזור גליסיה בצפון מערב ספרד, נוהגים התושבים להתחפש ל"גובי מס" שרצים מחופשים ברחוב ו"רודפים" אחרי המקומיים. במצעד גדול ורועש, כשהם אוחזים בידיהם מקלות ומכים עימם באוויר, פעמונים שיוצרים רעש מפחיד ומאיים תלויים על מותניהם, מהלכת שיירת ה"גובים" ברחובות ובסמטאות הכפר.

החג הזה נקרא "חג גבייית המס", בספרדית "פליקרוס" (Peliqueiros). הוא הונהג והוכנס למסורת המקומית בכפר, לזכר הצקות ה"פליקיירוס", גובי מס קדומים מקסטיליה השולטת. הללו נהגו לרדוף במאה ה-16 אחרי אנשי הכפרים עם פעמונים והיכו אותם במקלות, על שלא שילמו את המיסים שלהם.


הנה סרטון של אנשי הכפר המחופשים ומחפשים מיסים:

https://youtu.be/XgAwgJpi_s4


רצים עם שוטים בידם:

https://youtu.be/LPDfnmGDalI


ומחפשים מי לא שילם מיסים:

https://youtu.be/6AMiz8kq5ys