שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה פולקלור?
הפולקלור (Folklore) הוא תחום שעוסק בתרבויות השונות, שמרכיביהן עברו מדור לדור בעל-פה. בפולקלור יש מסורות, אמונות, מנהגים, ריקודים, שירי עם ואורחות חיים של עמים, כמו גם יצירות ספרותיות כסיפורי עם, אגדות, פתגמים, משלים ומעשיות.
את הפולקלור חוקרים אנשים שונים, מאנשי מדע כמו אנתרופולוגים ועד לחוקרי תרבות ואמנות, מתעניינים בתרבות המקומית של העם.
פירוש המושג "פולקלור" מורכב משתי מילים: עם – folk, וידע – lore
הסבר קצר על הפולקלור:
http://youtu.be/FTzbTQPiy2M
פסטיבלי פולקלור מתקיימים בכל העולם ומהווים מפגש בין תרבויות ועמים:
http://youtu.be/y_aws7xomiQ
ריקודי פולקלור לתיירים מקובלים במקומות רבים בעולם, כמו בטברנה היוונית באי כרתים:
http://youtu.be/GVc_OvsTQ-w
לא פעם המוסיקה העממית אומצה על ידי מלחינים קלאסיים, כמו הריקוד ההונגרי מספר 5 של ברהמס:
http://youtu.be/Nzo3atXtm54
ושירה עממית גם היא משורשי הפולקלור:
http://youtu.be/cgPySvHoCi0
מהו קרב התפוזים באיטליה?
פסטיבל קרב התפוזים באיבראה האיטלקית הוא חלק מקרב מדומה שעורכים תושבי איבראה שבאיטליה פעם בשנה. הם לובשים בגדים בסגנון ימי הביניים ומטיחים אחד בשני תפוזים - הכל כדי להזכיר את אומץ הלב של נערה צעירה שהעיזה להניף את נס המרד ולכרות את ראשו של המושל המקומי והאכזרי, שליח הקיסר הרומי השנוא כל כך. שתי הקבוצות - העניים והאצילים, משחקות את המשחק המדומה הזה עם קרוב ל-500 טון של תפוזים!
הנה סרטון של קרב התפוזים של איבראה:
http://youtu.be/y7iLpMcByl8
למה זורקים הספרדים עגבניות בפסטיבל הטומטינה?
פסטיבל הטומטינה הוא מזכרת לימים של הרודן הספרדי פרנקו. כמזכרת לשלטונו העריץ נוהגים בני העיירה בוניול שבמחוז ולנסיה, לקיים פסטיבל זריקת עגבניות. בכל 29 לחודש אוגוסט באים מאות אנשים וזורקים עגבניות רקובות זה על זה, בקרבות רחוב משעשעים ואם לומר את האמת, מעט דביקים.. הפסטיבל מתקיים מאז שנת 1945 והפך לאטרקציה תיירותית. בכל שנה באים עשרות אלפי תיירים ומבקרים, לחזות בפלא האדום והדביק הזה - פלא העגבניה!
הנה סרטון של קרבות העגבניות בפסטיבל הטומטינה בולנסיה:
http://youtu.be/JzWWhqL0ruY
וצילום הפסטיבל מבפנים - כשהעגבניות נדבקות אפילו למצלמה:
http://youtu.be/DtA8zS3nlrc
מיהם המאורים של ניו זילנד?
המאורים הם המתיישבים הראשונים של ניו זילנד. במאה ה-8 לספירה הם הגיעו על גבי סירות קאנו לאיי ניו זילנד ומאז הפכו לתושבים קבועים בהם. האירופים שהגיעו לאיים בשנת 1642 גילו שהמאורים מתנגדים בכוח לפלישה הלבנה שלהם. הם התגברו עליהם והתיישבו באיי ניו-זילנד.
כיום המאורים הם חלק בלתי נפרד מניו זילנד ויש ביניהם חקלאים, סוחרים ואמנים. הם בעלי מלאכה מיומנים מאד בעבודות אבן ועץ. ניו זילנד הלבנה למדה לכבד אותם, בהיותם בעלי מורשת המסקרנת תיירים רבים המגיעים למדינה. יש להם כיום חברי פרלמנט והם נחשבים כחשובים בתרבות המקומית.
הנה סרטון על התרבות המאורית:
http://youtu.be/OVRuE_vXaAw
וקצת על הריקודים של המאורים ובמיוחד על ריקוד המלחמה המאורי המכונה האקא:
http://youtu.be/3BoNmpvkavo
מהו פסטיבל האביב הסיני?
מבין הפסטיבלים של המזרח, אחד הצבעוניים והמיוחדים שבהם הוא פסטיבל האביב הסיני (Chinese Spring Festival).
זהו פסטיבל מלא שמחה, שמתחיל ביום הראשון של לוח השנה הסיני (23 בדצמבר) ונמשך כ-3 שבועות. זהו חג שהוא קודם כל חג משפחתי ובמעגל הקרוב, מלא בארוחות משותפות של כל המשפחה, זמן להידוק הקשרים עם חברים קרובים ורחוקים. קודמים לו הכנת קישוטים לבית, ציור ותליית תמונות ושטיחים מיוחדים לפסטיבל ועוד הפתעות. קשרים וחגיגות - אלו המאפיינים המרכזיים של פסטיבל האביב הסיני.
אבל החגיגות ההמוניות הגדולות ברחובות הן אלו שהכי מוכרות בעולם. הסינים מקיימים מצעדים שמחים אל המקדשים שלהם והופעות של אמנים סיניים בבגדים מיוחדים. רחובות מקושטים בשלל קישוטים אופייניים לחג, השמיים מוארים בזיקוקים והרחובות בפנסים סיניים מסורתיים שנתלו לקראת החג. מהלכים בהמוניהם אנשים שקנו בגדים חדשים במיוחד לחג והם נותנים מעות כסף קטנות לילדים.
הנה סיפורו של פסטיבל האביב בסין:
https://youtu.be/lEtADJI97Q0
האווירה המדהימה של פסטיבל האביב הסיני:
https://youtu.be/DKUF2oxDMNk
דיווח על החג שהתחיל:
https://youtu.be/CHbVzy86Euc
וסרט תעודה קצר על חג האביב של סין:
https://youtu.be/s_AIjY2Owio
מהו המירוץ ללא אוכפים של טוסקנה?
הפאליו הוא מרוץ פראי שמתקיים לכבוד מריה הקדושה ומקורו בתקופת ימי הביניים. הוא מתקיים ברציפות מאז שנת 1656. פעמיים במהלך השנה, ב-2 ביולי וב-16 באוגוסט, מקיימים ב"פיאצה דל קאמפו" שבעיר סיינה בטוסקנה את הפאליו - מרוץ הסוסים של סיאנה, שבו מתחרים נציגי 17 הרובעים של העיר. במרוץ רוכבים המתחרים ללא אוכף והמנצח הוא מי שהקיף את הכיכר שלוש פעמים והגיע ראשון. הוא זוכה בפיסת בד סמלית המכונה "פאליו".
אכן, בשביל 90 שניות בממוצע של המרוץ מתכוננים זמן רב ומה שמדהים הוא שגם סוס שרוכבו נפל ממנו יכול לנצח את המרוץ לבדו, אם הגיע ראשון!
אמנם הפאליו הזה מתקיים גם במקומות אחרים אבל זה של סיאנה נחשב למוצלח והמפורסם ביותר.
הנה סרטון של מרוץ הפאליו בסיאנה שבטוסקנה:
http://youtu.be/ijNk3QcuFQ8
והנה הפאליו, מרוץ הסוסים ללא אוכפים של סיאנה, מזווית אחרת:
http://youtu.be/gfSXmALnFns
מהו פסטיבל הקרח של סין?
בפסטיבל השלג והקרח בעיר חרבין שבסין מוצגים בכל שנה עשרות פסלים עשויים קרח שפוסלו מגושי קרח שנחצבו מנהר סוֹנגחוּאָה הסמוך אליה.
מאות אלפי תיירים באים בקור החורפי של מינוס 10 עד 20. הם באים לחזות בעשרות אמנים ואלפי עוזריהם המפסלים בתים ומבנים, דמויות ענק, קתדרלות של קרח וקשתות ענקיות ועוד. בחלק ניכר מהפסלים מוצבת תאורה מרשימה שהופכת את גושי הקרח לקסומים עוד יותר ומזמינים לצפייה בלילה.
הנה סרטון על פסטיבל הקרח של חרבין (עברית):
http://youtu.be/VjNoUDdKcGo
קצת ממראות הפסטיבל:
http://youtu.be/3H_A5dDpvTg
עוד סרטון על הפסטיבל (עברית):
http://youtu.be/IqNSgAmT8E0
ועבודת הפיסול של האמנים המתכוננים לפסטיבל:
http://youtu.be/Ld_XDRjzGRY
מהי תחרות היאבקות הבהונות של אשבורן?
היאבקות בהונות הוא ספורט מוזר שבו נאבקים המתחרים מי יכניע את מי בעזרת בוהן רגלו. בעיירה האנגלית אשבורן נוהגים לערוך מדי שנה את הפסטיבל המשונה של ההיאבקות אגודלי כף-הרגל, שמביאה אליה אלפי מתחרים, איש איש ובוהן רגלו החזקה לדעתו.
תחרות היאבקות הבהונות הזו קיימת מאז 1970 והפכה כבר מזמן לפסטיבל חגיגי ומשעשע של אנגלים מצחיקים. יש מי שמתבדחים שכל הספורט הזה הומצא כדי שיהיה סוף סוף משהו שהאנגלים יוכלו לנצח בו את שאר העמים..
הנה סרטון של היאבקות בהונות באנגליה:
http://youtu.be/mLWMFkFCDxQ
מהו פסטיבל משחק הפסולה באינדונזיה?
באי האינדונזי סומבה נחוג חג עונת הביכורים המקומי, בפסטיבל עממי. הפסטיבל הזה כולו מוקדש למשחק ה"פסולה" (Pasola) המסורתי של המקומיים. זהו אחד המשחקים העתיקים בעולם וגם מהאכזריים שבו.
במשחק הפסולה מתחרים בני האי האינדונזי מי יטיח חניתות עץ בחברי הקבוצה היריבה. במשחק האכזרי נשפך לא מעט דם, שבני המקום מאמינים שמפרה את האדמה וכך מבטיח יבול משופר בשנה הבאה.
משחק ה"פסולה" מתקיים בכל שנה בחודשים פברואר עד מרץ. הפסטיבל בן היומיים מתקיים במחוז מערב-סומבה במדינה. המקומיים, שמזונם מבוסס על אורז ותירס, מבקשים בו את ברכת האלים ליבול מוצלח.
הנה סיפורו של משחק הפסולה האינדונזי:
https://youtu.be/6MDHshDNnTk
לקט של זריקות חנית במשחק הפסולה:
http://youtu.be/qPzg7f06EfY
ועוד באריכות מתוך תחרויות משחק הפאסולה:
http://youtu.be/U0O4NQlw93s?long=yes

הפולקלור (Folklore) הוא תחום שעוסק בתרבויות השונות, שמרכיביהן עברו מדור לדור בעל-פה. בפולקלור יש מסורות, אמונות, מנהגים, ריקודים, שירי עם ואורחות חיים של עמים, כמו גם יצירות ספרותיות כסיפורי עם, אגדות, פתגמים, משלים ומעשיות.
את הפולקלור חוקרים אנשים שונים, מאנשי מדע כמו אנתרופולוגים ועד לחוקרי תרבות ואמנות, מתעניינים בתרבות המקומית של העם.
פירוש המושג "פולקלור" מורכב משתי מילים: עם – folk, וידע – lore
הסבר קצר על הפולקלור:
http://youtu.be/FTzbTQPiy2M
פסטיבלי פולקלור מתקיימים בכל העולם ומהווים מפגש בין תרבויות ועמים:
http://youtu.be/y_aws7xomiQ
ריקודי פולקלור לתיירים מקובלים במקומות רבים בעולם, כמו בטברנה היוונית באי כרתים:
http://youtu.be/GVc_OvsTQ-w
לא פעם המוסיקה העממית אומצה על ידי מלחינים קלאסיים, כמו הריקוד ההונגרי מספר 5 של ברהמס:
http://youtu.be/Nzo3atXtm54
ושירה עממית גם היא משורשי הפולקלור:
http://youtu.be/cgPySvHoCi0

פסטיבל קרב התפוזים באיבראה האיטלקית הוא חלק מקרב מדומה שעורכים תושבי איבראה שבאיטליה פעם בשנה. הם לובשים בגדים בסגנון ימי הביניים ומטיחים אחד בשני תפוזים - הכל כדי להזכיר את אומץ הלב של נערה צעירה שהעיזה להניף את נס המרד ולכרות את ראשו של המושל המקומי והאכזרי, שליח הקיסר הרומי השנוא כל כך. שתי הקבוצות - העניים והאצילים, משחקות את המשחק המדומה הזה עם קרוב ל-500 טון של תפוזים!
הנה סרטון של קרב התפוזים של איבראה:
http://youtu.be/y7iLpMcByl8

פסטיבל הטומטינה הוא מזכרת לימים של הרודן הספרדי פרנקו. כמזכרת לשלטונו העריץ נוהגים בני העיירה בוניול שבמחוז ולנסיה, לקיים פסטיבל זריקת עגבניות. בכל 29 לחודש אוגוסט באים מאות אנשים וזורקים עגבניות רקובות זה על זה, בקרבות רחוב משעשעים ואם לומר את האמת, מעט דביקים.. הפסטיבל מתקיים מאז שנת 1945 והפך לאטרקציה תיירותית. בכל שנה באים עשרות אלפי תיירים ומבקרים, לחזות בפלא האדום והדביק הזה - פלא העגבניה!
הנה סרטון של קרבות העגבניות בפסטיבל הטומטינה בולנסיה:
http://youtu.be/JzWWhqL0ruY
וצילום הפסטיבל מבפנים - כשהעגבניות נדבקות אפילו למצלמה:
http://youtu.be/DtA8zS3nlrc

המאורים הם המתיישבים הראשונים של ניו זילנד. במאה ה-8 לספירה הם הגיעו על גבי סירות קאנו לאיי ניו זילנד ומאז הפכו לתושבים קבועים בהם. האירופים שהגיעו לאיים בשנת 1642 גילו שהמאורים מתנגדים בכוח לפלישה הלבנה שלהם. הם התגברו עליהם והתיישבו באיי ניו-זילנד.
כיום המאורים הם חלק בלתי נפרד מניו זילנד ויש ביניהם חקלאים, סוחרים ואמנים. הם בעלי מלאכה מיומנים מאד בעבודות אבן ועץ. ניו זילנד הלבנה למדה לכבד אותם, בהיותם בעלי מורשת המסקרנת תיירים רבים המגיעים למדינה. יש להם כיום חברי פרלמנט והם נחשבים כחשובים בתרבות המקומית.
הנה סרטון על התרבות המאורית:
http://youtu.be/OVRuE_vXaAw
וקצת על הריקודים של המאורים ובמיוחד על ריקוד המלחמה המאורי המכונה האקא:
http://youtu.be/3BoNmpvkavo
פולקלור

מבין הפסטיבלים של המזרח, אחד הצבעוניים והמיוחדים שבהם הוא פסטיבל האביב הסיני (Chinese Spring Festival).
זהו פסטיבל מלא שמחה, שמתחיל ביום הראשון של לוח השנה הסיני (23 בדצמבר) ונמשך כ-3 שבועות. זהו חג שהוא קודם כל חג משפחתי ובמעגל הקרוב, מלא בארוחות משותפות של כל המשפחה, זמן להידוק הקשרים עם חברים קרובים ורחוקים. קודמים לו הכנת קישוטים לבית, ציור ותליית תמונות ושטיחים מיוחדים לפסטיבל ועוד הפתעות. קשרים וחגיגות - אלו המאפיינים המרכזיים של פסטיבל האביב הסיני.
אבל החגיגות ההמוניות הגדולות ברחובות הן אלו שהכי מוכרות בעולם. הסינים מקיימים מצעדים שמחים אל המקדשים שלהם והופעות של אמנים סיניים בבגדים מיוחדים. רחובות מקושטים בשלל קישוטים אופייניים לחג, השמיים מוארים בזיקוקים והרחובות בפנסים סיניים מסורתיים שנתלו לקראת החג. מהלכים בהמוניהם אנשים שקנו בגדים חדשים במיוחד לחג והם נותנים מעות כסף קטנות לילדים.
הנה סיפורו של פסטיבל האביב בסין:
https://youtu.be/lEtADJI97Q0
האווירה המדהימה של פסטיבל האביב הסיני:
https://youtu.be/DKUF2oxDMNk
דיווח על החג שהתחיל:
https://youtu.be/CHbVzy86Euc
וסרט תעודה קצר על חג האביב של סין:
https://youtu.be/s_AIjY2Owio

הפאליו הוא מרוץ פראי שמתקיים לכבוד מריה הקדושה ומקורו בתקופת ימי הביניים. הוא מתקיים ברציפות מאז שנת 1656. פעמיים במהלך השנה, ב-2 ביולי וב-16 באוגוסט, מקיימים ב"פיאצה דל קאמפו" שבעיר סיינה בטוסקנה את הפאליו - מרוץ הסוסים של סיאנה, שבו מתחרים נציגי 17 הרובעים של העיר. במרוץ רוכבים המתחרים ללא אוכף והמנצח הוא מי שהקיף את הכיכר שלוש פעמים והגיע ראשון. הוא זוכה בפיסת בד סמלית המכונה "פאליו".
אכן, בשביל 90 שניות בממוצע של המרוץ מתכוננים זמן רב ומה שמדהים הוא שגם סוס שרוכבו נפל ממנו יכול לנצח את המרוץ לבדו, אם הגיע ראשון!
אמנם הפאליו הזה מתקיים גם במקומות אחרים אבל זה של סיאנה נחשב למוצלח והמפורסם ביותר.
הנה סרטון של מרוץ הפאליו בסיאנה שבטוסקנה:
http://youtu.be/ijNk3QcuFQ8
והנה הפאליו, מרוץ הסוסים ללא אוכפים של סיאנה, מזווית אחרת:
http://youtu.be/gfSXmALnFns

בפסטיבל השלג והקרח בעיר חרבין שבסין מוצגים בכל שנה עשרות פסלים עשויים קרח שפוסלו מגושי קרח שנחצבו מנהר סוֹנגחוּאָה הסמוך אליה.
מאות אלפי תיירים באים בקור החורפי של מינוס 10 עד 20. הם באים לחזות בעשרות אמנים ואלפי עוזריהם המפסלים בתים ומבנים, דמויות ענק, קתדרלות של קרח וקשתות ענקיות ועוד. בחלק ניכר מהפסלים מוצבת תאורה מרשימה שהופכת את גושי הקרח לקסומים עוד יותר ומזמינים לצפייה בלילה.
הנה סרטון על פסטיבל הקרח של חרבין (עברית):
http://youtu.be/VjNoUDdKcGo
קצת ממראות הפסטיבל:
http://youtu.be/3H_A5dDpvTg
עוד סרטון על הפסטיבל (עברית):
http://youtu.be/IqNSgAmT8E0
ועבודת הפיסול של האמנים המתכוננים לפסטיבל:
http://youtu.be/Ld_XDRjzGRY

היאבקות בהונות הוא ספורט מוזר שבו נאבקים המתחרים מי יכניע את מי בעזרת בוהן רגלו. בעיירה האנגלית אשבורן נוהגים לערוך מדי שנה את הפסטיבל המשונה של ההיאבקות אגודלי כף-הרגל, שמביאה אליה אלפי מתחרים, איש איש ובוהן רגלו החזקה לדעתו.
תחרות היאבקות הבהונות הזו קיימת מאז 1970 והפכה כבר מזמן לפסטיבל חגיגי ומשעשע של אנגלים מצחיקים. יש מי שמתבדחים שכל הספורט הזה הומצא כדי שיהיה סוף סוף משהו שהאנגלים יוכלו לנצח בו את שאר העמים..
הנה סרטון של היאבקות בהונות באנגליה:
http://youtu.be/mLWMFkFCDxQ

באי האינדונזי סומבה נחוג חג עונת הביכורים המקומי, בפסטיבל עממי. הפסטיבל הזה כולו מוקדש למשחק ה"פסולה" (Pasola) המסורתי של המקומיים. זהו אחד המשחקים העתיקים בעולם וגם מהאכזריים שבו.
במשחק הפסולה מתחרים בני האי האינדונזי מי יטיח חניתות עץ בחברי הקבוצה היריבה. במשחק האכזרי נשפך לא מעט דם, שבני המקום מאמינים שמפרה את האדמה וכך מבטיח יבול משופר בשנה הבאה.
משחק ה"פסולה" מתקיים בכל שנה בחודשים פברואר עד מרץ. הפסטיבל בן היומיים מתקיים במחוז מערב-סומבה במדינה. המקומיים, שמזונם מבוסס על אורז ותירס, מבקשים בו את ברכת האלים ליבול מוצלח.
הנה סיפורו של משחק הפסולה האינדונזי:
https://youtu.be/6MDHshDNnTk
לקט של זריקות חנית במשחק הפסולה:
http://youtu.be/qPzg7f06EfY
ועוד באריכות מתוך תחרויות משחק הפאסולה:
http://youtu.be/U0O4NQlw93s?long=yes
מהו פסטיבל הג'ינג'ים?
מאז שנת 2005, שבה התקבצו 150 ג'ינג'ים למפגש באמסטרדם, הולנד הלך הפסטיבל וגדל. בשנת 2013 באו כבר מעל 5000 אדומי שיער לפסטיבל שהתקיים בברדה בהולנד. חלק משמעותי מהמשתתפים מגיע מסקוטלנד, מולדת הג'ינג'ים.
לפסטיבל זה הכניסה היא רק לאדומי-שיער. אין כניסה לשחורי שיער, בלונדינים ובעלי שיער שטני. מטרת הפסטיבל היא להגביר את המודעות למספרם ההולך ופוחת של אדומי השיער בעולם, כמו שקובעים מחקרים מדעיים בתחום הגנטיקה.
הנה סיפורו של פסטיבל הג'ינג'ים:
https://youtu.be/kPvEREGLMRA
פסטיבל הג'ינג'ים בהולנד:
http://youtu.be/44KutO5y8XA
פסטיבל הג'ינג'ים של שנת 2010:
http://youtu.be/QfU6CkZgiIQ
ויום אדומי השיער הרביעי:
http://youtu.be/LmN0PMcVmoI
מאז שנת 2005, שבה התקבצו 150 ג'ינג'ים למפגש באמסטרדם, הולנד הלך הפסטיבל וגדל. בשנת 2013 באו כבר מעל 5000 אדומי שיער לפסטיבל שהתקיים בברדה בהולנד. חלק משמעותי מהמשתתפים מגיע מסקוטלנד, מולדת הג'ינג'ים.
לפסטיבל זה הכניסה היא רק לאדומי-שיער. אין כניסה לשחורי שיער, בלונדינים ובעלי שיער שטני. מטרת הפסטיבל היא להגביר את המודעות למספרם ההולך ופוחת של אדומי השיער בעולם, כמו שקובעים מחקרים מדעיים בתחום הגנטיקה.
הנה סיפורו של פסטיבל הג'ינג'ים:
https://youtu.be/kPvEREGLMRA
פסטיבל הג'ינג'ים בהולנד:
http://youtu.be/44KutO5y8XA
פסטיבל הג'ינג'ים של שנת 2010:
http://youtu.be/QfU6CkZgiIQ
ויום אדומי השיער הרביעי:
http://youtu.be/LmN0PMcVmoI
מאיפה באו ריקודי העם בישראל?
ריקודי עם בישראל הם נוהג חברתי שהיה אהוב על החלוצים בעליות הראשונות לארץ. עם קום המדינה הפכו ריקודי העם לדרך בילוי נפוצה בישראל ובכל קיבוץ ועיר רקדו אותם בחגיגות ושמחות ציבוריות. חוגים לריקודי-עם הפיצו את הריקודים המקובלים והגדילו את מעגל הרוקדים.
מרבית ריקודי העם הומצאו על שירים ישראליים פופולאריים בתקופות שונות. לקהילת הרוקדים והמרקידים יש את מבחר הריקודים המוכרים לה. יוצרים שונים ממציאים כל הזמן ריקודים חדשים, שנלמדים בחוגים לריקודי-עם ובפסטיבל ריקודי העם השנתי בכרמיאל. אלו שזוכים להצלחה מופצים במהירות ונכנסים לאוצר ריקודי העם בישראל.
הנה תולדות ריקודי העם ואופנת הבגדים של ריקודי העם בישראל (עברית):
https://youtu.be/t_LrtA4EF3M
ותולדות ריקודי העם בישראל (עברית):
http://youtu.be/ChKxkA1nZRo
ריקודי עם בישראל הם נוהג חברתי שהיה אהוב על החלוצים בעליות הראשונות לארץ. עם קום המדינה הפכו ריקודי העם לדרך בילוי נפוצה בישראל ובכל קיבוץ ועיר רקדו אותם בחגיגות ושמחות ציבוריות. חוגים לריקודי-עם הפיצו את הריקודים המקובלים והגדילו את מעגל הרוקדים.
מרבית ריקודי העם הומצאו על שירים ישראליים פופולאריים בתקופות שונות. לקהילת הרוקדים והמרקידים יש את מבחר הריקודים המוכרים לה. יוצרים שונים ממציאים כל הזמן ריקודים חדשים, שנלמדים בחוגים לריקודי-עם ובפסטיבל ריקודי העם השנתי בכרמיאל. אלו שזוכים להצלחה מופצים במהירות ונכנסים לאוצר ריקודי העם בישראל.
הנה תולדות ריקודי העם ואופנת הבגדים של ריקודי העם בישראל (עברית):
https://youtu.be/t_LrtA4EF3M
ותולדות ריקודי העם בישראל (עברית):
http://youtu.be/ChKxkA1nZRo
איפה הוקמה קתדרלת האור הגדולה בעולם?
בפסטיבל האורות של גנט, מהגדולות שבערי בלגיה, מוארים בנייניה העיקריים של העיר העתיקה באור יקרות. מאות אלפי אנשים באים לחזות בתאורה המופלאה שהיא עיקר המומחיות של בוני המבנים העצומים ומיצגי האור המרהיבים של הפסטיבל.
גנט, מהערים הגדולות והחשובות באירופה של ימי הביניים, עושה הכל כדי לחזור לימי התהילה שלה והפסטיבל הוא דרך מצוינת לעשות זאת.
במהלך ימי הפסטיבל מאירים מעל 30 מצגי תאורה את מבניה הראשיים של העיר העתיקה. ה"לומינרה קניה", קתדרלת האור, ללא ספק גנבה את ההצגה לחלוטין. מדובר בקתדרלה שמעל 55 אלף נורות לד צבעוניות האירו אותה בימי הפסטיבל והיקנו לה הוד והדר אלוהיים, תרתי משמע..
הנה סרטון של האתרים המוארים מפסטיבל האורות של גנט:
http://youtu.be/d45Z2Oqxk6U
והנה סרטון של הקתדרלה המוארת בפסטיבל האורות של גנט:
http://youtu.be/h7w8w0G8GQY
בפסטיבל האורות של גנט, מהגדולות שבערי בלגיה, מוארים בנייניה העיקריים של העיר העתיקה באור יקרות. מאות אלפי אנשים באים לחזות בתאורה המופלאה שהיא עיקר המומחיות של בוני המבנים העצומים ומיצגי האור המרהיבים של הפסטיבל.
גנט, מהערים הגדולות והחשובות באירופה של ימי הביניים, עושה הכל כדי לחזור לימי התהילה שלה והפסטיבל הוא דרך מצוינת לעשות זאת.
במהלך ימי הפסטיבל מאירים מעל 30 מצגי תאורה את מבניה הראשיים של העיר העתיקה. ה"לומינרה קניה", קתדרלת האור, ללא ספק גנבה את ההצגה לחלוטין. מדובר בקתדרלה שמעל 55 אלף נורות לד צבעוניות האירו אותה בימי הפסטיבל והיקנו לה הוד והדר אלוהיים, תרתי משמע..
הנה סרטון של האתרים המוארים מפסטיבל האורות של גנט:
http://youtu.be/d45Z2Oqxk6U
והנה סרטון של הקתדרלה המוארת בפסטיבל האורות של גנט:
http://youtu.be/h7w8w0G8GQY
מהו חג המארדי גרא בניו אורלינס?
המרדי גרא (יום שלישי השמן) הוא חג נוצרי, שבמקומות רבים בעולם חוגגים אותו באכילה ובחגיגה שלפני 40 ימי הצום שמקדים את חג הפסחא הנוצרי.
אבל במקומות רבים בעולם המרדי-גרא הפך לפסטיבל חילוני ושמח שאינו קשור בדת דווקא. אחד המקומות שבהם המרדי גרא הוא חשוב מאד היא העיר ניו אורלינס שבארצות הברית, בה חוגגים את החג כבר 250 שנה. מרדי גרא הוא מאירועי התרבות הייצוגיים של ניו-אורלינס ורבים באים אליה כדי לחוות את החוויה המיוחדת.
סרט הקולנוע המשובח והעצוב "אדם בעקבות גורלו" הוא מסע של שני חברים למרדי גרא של ניו-אורלינס והם גם משלמים בחייהם על החוויה הזו.
הנה סרטון על מרדי גרא בניו אורלינס:
http://youtu.be/EkIZwXbSh-Y
המרדי גרא (יום שלישי השמן) הוא חג נוצרי, שבמקומות רבים בעולם חוגגים אותו באכילה ובחגיגה שלפני 40 ימי הצום שמקדים את חג הפסחא הנוצרי.
אבל במקומות רבים בעולם המרדי-גרא הפך לפסטיבל חילוני ושמח שאינו קשור בדת דווקא. אחד המקומות שבהם המרדי גרא הוא חשוב מאד היא העיר ניו אורלינס שבארצות הברית, בה חוגגים את החג כבר 250 שנה. מרדי גרא הוא מאירועי התרבות הייצוגיים של ניו-אורלינס ורבים באים אליה כדי לחוות את החוויה המיוחדת.
סרט הקולנוע המשובח והעצוב "אדם בעקבות גורלו" הוא מסע של שני חברים למרדי גרא של ניו-אורלינס והם גם משלמים בחייהם על החוויה הזו.
הנה סרטון על מרדי גרא בניו אורלינס:
http://youtu.be/EkIZwXbSh-Y
מהן שנת הדרקון, שנת הארנבת ושאר חיות הבית?
את ראש השנה של הסינים חוגגים כיום בכל העולם, כי יש קהילות סיניות גדולות בהרבה בירות בעולם. את חגיגות ראש השנה הסיני חוגגים במשך 15 יום רצופים!
שנת 2010 היתה שנת הנמר, שנת 2011 - שנת הארנב ושנת 2012 היא שנת הדרקון.
הנה חגיגת שנת הדרקון בהונג קונג:
http://youtu.be/ptF4E_WmTpM?t=3s
וחגיגת שנת הדרקון ברובע הסיני בניו יורק:
http://youtu.be/qAELVZKxn4c
את ראש השנה של הסינים חוגגים כיום בכל העולם, כי יש קהילות סיניות גדולות בהרבה בירות בעולם. את חגיגות ראש השנה הסיני חוגגים במשך 15 יום רצופים!
שנת 2010 היתה שנת הנמר, שנת 2011 - שנת הארנב ושנת 2012 היא שנת הדרקון.
הנה חגיגת שנת הדרקון בהונג קונג:
http://youtu.be/ptF4E_WmTpM?t=3s
וחגיגת שנת הדרקון ברובע הסיני בניו יורק:
http://youtu.be/qAELVZKxn4c
מהו פסטיבל הג'אז של מונטריי?
מאז שנת 1967 שבה החל פסטיבל הג'אז במונטרה לפעול הוא הפך לאחד מהפסטיבלים החשובים בעולם המוסיקה. בנוסף לג'אז, שהוא העיקרי בפסטיבל, מנוגנים סגנונות מוסיקה מגוונים. פסטיבל מונטרה מתקיים בכל שנה בחודש יולי בעיר מונטרה שבשווייץ ונמשך שלושה שבועות
מאות אלפי חובבי מוסיקה ומאזינים מגיעים בכל שנה לעיר כדי לחזות במופעים המעולים שמועלים בו. בין אמני הג'אז הגדולים שהופיעו במונטרה במהלך השנים היו סוני רולינס, אוסקר פיטרסון, מיילס דייוויס, דיזי גילספי, ביל אוונס, קית' ג'ארט, להקת "ות'ר ריפורט", הרבי הנקוק, נינה סימון, צ'ארלי מינגוס, אלה פיצג'ראלד ועוד רבים.
הנה המראות והצלילים של פסטיבל מונטריי:
http://youtu.be/UB1XcwZg8u4
ענק הג'אז מיילס דיוויס בהופעה בפסטיבל מונטריי בשנת 1991:
http://youtu.be/WR1bOE3Fszo?t=3s
וסטיב ארל שר ומנגן בלוז בפסטיבל:
http://youtu.be/CTTvQddSTXQ
מאז שנת 1967 שבה החל פסטיבל הג'אז במונטרה לפעול הוא הפך לאחד מהפסטיבלים החשובים בעולם המוסיקה. בנוסף לג'אז, שהוא העיקרי בפסטיבל, מנוגנים סגנונות מוסיקה מגוונים. פסטיבל מונטרה מתקיים בכל שנה בחודש יולי בעיר מונטרה שבשווייץ ונמשך שלושה שבועות
מאות אלפי חובבי מוסיקה ומאזינים מגיעים בכל שנה לעיר כדי לחזות במופעים המעולים שמועלים בו. בין אמני הג'אז הגדולים שהופיעו במונטרה במהלך השנים היו סוני רולינס, אוסקר פיטרסון, מיילס דייוויס, דיזי גילספי, ביל אוונס, קית' ג'ארט, להקת "ות'ר ריפורט", הרבי הנקוק, נינה סימון, צ'ארלי מינגוס, אלה פיצג'ראלד ועוד רבים.
הנה המראות והצלילים של פסטיבל מונטריי:
http://youtu.be/UB1XcwZg8u4
ענק הג'אז מיילס דיוויס בהופעה בפסטיבל מונטריי בשנת 1991:
http://youtu.be/WR1bOE3Fszo?t=3s
וסטיב ארל שר ומנגן בלוז בפסטיבל:
http://youtu.be/CTTvQddSTXQ
מהו פסטיבל הברנינג מן?
"פסטיבל הברנינג מן" (Burning man festival), או "פסטיבל האיש הבוער", הוא פסטיבל שבו נפגשים בלב המדבר, למשך שבוע ימים, המוני אנשים שבאים לבושים בצורות מוזרות (חלקם לא לבושים כלל), על כלי רכב שונים ומשונים, תלבושות מגניבות ויוצאות דופן והרבה יצירתיות, כדי לשמוע מוסיקה, לייצר פרויקטים שונים ומשונים, לבנות עיר זמנית ולחוות הרבה חוויות ביחד.
כל זה קורה במישור גדול במדבר בלאק רוק, אגם מלח שהתייבש, שהופך לשבוע למקום יצירתי ומלא חדוות בניה וביטוי עצמי.
הפסטיבל הוא חלק מתרבות הנגד והוא גם מוקדש למחאה על מצב כדור הארץ, כיוון שהמשתתפים הם אנשים שרואים עצמם מחויבים לשמירה על העולם. כיום יש גרסאות שלו במקומות שונים בעולם, כולל פסטיבל ה"מידברן" בישראל.
שם הפסטיבל בא מהאירוע המרכזי שמסיים אותו - שריפת דמות אדם גדולה, "איש העץ", שנבנית במהלך הפסטיבל. שריפתה היא השיא של הפסטיבל.
בין אוהדי הפסטיבל המקורי היו סטודנטים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד, שהיו למייסדי חברת גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'.
הנה כמה רגעים מדהימים ותמונות מהפסטיבל הזה:
https://youtu.be/IWR45bt0YjU
הדברים המעניינים ביותר שתרצו לדעת על פסטיבל האיש הבוער:
https://youtu.be/gDYFPaZjEXc
על הפסטיבל הישראלי המקביל מידברן (עברית):
https://youtu.be/izvjvLZwTrE
כך נולד פסטיבל הברנינג מן:
https://youtu.be/3shFcfZ_aZw
מראות מפסטיבל הברנינג מאן 2018:
https://youtu.be/ULnEoqPl-3c
עכביש מהלך שבנה אחד הצוותים בפסטיבל:
http://youtu.be/WTHI8o5ZOFk
מהו הברנינג מן:
https://youtu.be/5KG21Gvmc5U?long=yes
וסרט תיעודי על הברנינג מן:
https://youtu.be/H0NdVn2O1WY?long=yes
"פסטיבל הברנינג מן" (Burning man festival), או "פסטיבל האיש הבוער", הוא פסטיבל שבו נפגשים בלב המדבר, למשך שבוע ימים, המוני אנשים שבאים לבושים בצורות מוזרות (חלקם לא לבושים כלל), על כלי רכב שונים ומשונים, תלבושות מגניבות ויוצאות דופן והרבה יצירתיות, כדי לשמוע מוסיקה, לייצר פרויקטים שונים ומשונים, לבנות עיר זמנית ולחוות הרבה חוויות ביחד.
כל זה קורה במישור גדול במדבר בלאק רוק, אגם מלח שהתייבש, שהופך לשבוע למקום יצירתי ומלא חדוות בניה וביטוי עצמי.
הפסטיבל הוא חלק מתרבות הנגד והוא גם מוקדש למחאה על מצב כדור הארץ, כיוון שהמשתתפים הם אנשים שרואים עצמם מחויבים לשמירה על העולם. כיום יש גרסאות שלו במקומות שונים בעולם, כולל פסטיבל ה"מידברן" בישראל.
שם הפסטיבל בא מהאירוע המרכזי שמסיים אותו - שריפת דמות אדם גדולה, "איש העץ", שנבנית במהלך הפסטיבל. שריפתה היא השיא של הפסטיבל.
בין אוהדי הפסטיבל המקורי היו סטודנטים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד, שהיו למייסדי חברת גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'.
הנה כמה רגעים מדהימים ותמונות מהפסטיבל הזה:
https://youtu.be/IWR45bt0YjU
הדברים המעניינים ביותר שתרצו לדעת על פסטיבל האיש הבוער:
https://youtu.be/gDYFPaZjEXc
על הפסטיבל הישראלי המקביל מידברן (עברית):
https://youtu.be/izvjvLZwTrE
כך נולד פסטיבל הברנינג מן:
https://youtu.be/3shFcfZ_aZw
מראות מפסטיבל הברנינג מאן 2018:
https://youtu.be/ULnEoqPl-3c
עכביש מהלך שבנה אחד הצוותים בפסטיבל:
http://youtu.be/WTHI8o5ZOFk
מהו הברנינג מן:
https://youtu.be/5KG21Gvmc5U?long=yes
וסרט תיעודי על הברנינג מן:
https://youtu.be/H0NdVn2O1WY?long=yes
מהו פסטיבל הבוץ של דרום קוריאה?
בכל חודש יולי חוגגים בחוף דאיצ'ון בעיר בוריונג, דרום קוריאה את פסטיבל הבוץ. כל המשתתפים הפסטיבל הזה מתכסים מכף רגל ועד ראש בבוץ. בפסטיבל גם מפסלים בבוץ, גולשים במגלשות בוץ, מתחרים בהיאבקות בבוץ ואפילו יש תחרות יופי לאנשים עטופי בוץ. הכי מהנים הם עיסויי בוץ אחד לשני והאווירה הכללית, שבה פשוט חוגגים את הבוץ המקומי והבריא עד מאד.
הנה סרטון של חוויות מפסטיבל הבוץ של בוריונג:
http://youtu.be/V3fjDAgTq1Y
וקצת ממה שמסביב לפסטיבל הבוץ:
http://youtu.be/J1xIZQSDzFo
בכל חודש יולי חוגגים בחוף דאיצ'ון בעיר בוריונג, דרום קוריאה את פסטיבל הבוץ. כל המשתתפים הפסטיבל הזה מתכסים מכף רגל ועד ראש בבוץ. בפסטיבל גם מפסלים בבוץ, גולשים במגלשות בוץ, מתחרים בהיאבקות בבוץ ואפילו יש תחרות יופי לאנשים עטופי בוץ. הכי מהנים הם עיסויי בוץ אחד לשני והאווירה הכללית, שבה פשוט חוגגים את הבוץ המקומי והבריא עד מאד.
הנה סרטון של חוויות מפסטיבל הבוץ של בוריונג:
http://youtu.be/V3fjDAgTq1Y
וקצת ממה שמסביב לפסטיבל הבוץ:
http://youtu.be/J1xIZQSDzFo
מהו חג גביית המס בספרד?
בכפר לאזה (Castro de Laza) שבאזור גליסיה בצפון מערב ספרד, נוהגים התושבים להתחפש ל"גובי מס" שרצים מחופשים ברחוב ו"רודפים" אחרי המקומיים. במצעד גדול ורועש, כשהם אוחזים בידיהם מקלות ומכים עימם באוויר, פעמונים שיוצרים רעש מפחיד ומאיים תלויים על מותניהם, מהלכת שיירת ה"גובים" ברחובות ובסמטאות הכפר.
החג הזה נקרא "חג גבייית המס", בספרדית "פליקרוס" (Peliqueiros). הוא הונהג והוכנס למסורת המקומית בכפר, לזכר הצקות ה"פליקיירוס", גובי מס קדומים מקסטיליה השולטת. הללו נהגו לרדוף במאה ה-16 אחרי אנשי הכפרים עם פעמונים והיכו אותם במקלות, על שלא שילמו את המיסים שלהם.
הנה סרטון של אנשי הכפר המחופשים ומחפשים מיסים:
https://youtu.be/XgAwgJpi_s4
רצים עם שוטים בידם:
https://youtu.be/LPDfnmGDalI
ומחפשים מי לא שילם מיסים:
https://youtu.be/6AMiz8kq5ys
בכפר לאזה (Castro de Laza) שבאזור גליסיה בצפון מערב ספרד, נוהגים התושבים להתחפש ל"גובי מס" שרצים מחופשים ברחוב ו"רודפים" אחרי המקומיים. במצעד גדול ורועש, כשהם אוחזים בידיהם מקלות ומכים עימם באוויר, פעמונים שיוצרים רעש מפחיד ומאיים תלויים על מותניהם, מהלכת שיירת ה"גובים" ברחובות ובסמטאות הכפר.
החג הזה נקרא "חג גבייית המס", בספרדית "פליקרוס" (Peliqueiros). הוא הונהג והוכנס למסורת המקומית בכפר, לזכר הצקות ה"פליקיירוס", גובי מס קדומים מקסטיליה השולטת. הללו נהגו לרדוף במאה ה-16 אחרי אנשי הכפרים עם פעמונים והיכו אותם במקלות, על שלא שילמו את המיסים שלהם.
הנה סרטון של אנשי הכפר המחופשים ומחפשים מיסים:
https://youtu.be/XgAwgJpi_s4
רצים עם שוטים בידם:
https://youtu.be/LPDfnmGDalI
ומחפשים מי לא שילם מיסים:
https://youtu.be/6AMiz8kq5ys
למה משפריצים ההודים צבעים אחד על השני בתחילת האביב?
לנו יש את פסח, אבל להודים יש את חג הצבעים ההודי, שנקרא "חג ההולי" או ה"הוליקה". בהיותו מסורת הינדית עתיקה, ההולי הוא מהחגים המטריפים של הודו, חג האביב שלהם, שהוא כולו בסימן צבעים.
החג הזה הוא גם חג האהבה של הודו, שכן הוא עומד בסימן סיפור האהבה המיתולוגי בין קרישנה וראדה, אהובתו מהמיתולוגיה ההודית.
זה מתחיל ביום שאחרי ליל הירח המלא של חודש מרץ. אז חוגגים מאמיני דת ההינדו והסיקים את הפרידה מהחורף ואת תחילתו של האביב. החוגגים משפריצים צבעים אחד על השני ודומה שביום הזה מותרים כל הדברים האסורים: החוגגים שותים חלב עם סם מריחואנה וחוגגים זה לצד זה בלי הבדלי מעמד. צריך להבין שזה יוצא דופן בהחלט, שכן בהודו יש הפרדה ברורה בין הקאסטות השונות, המעמדות ההודים. בחג ההולי לא מפסיקים לשיר ולרקוד לאל קרישנה, כשאין מחיצות בין ההודים.
אבל ההולי הוא כבר מזמן לא סתם חג הודי. כשפסטיבל ההולי מגיע מוכיחים תושבי הודו שהם יודעים לצאת מהשאנטי או העוני והדלות ולהרים חגיגת צבעים שניתזים באוויר, באבקות צבעוניות מכל כיוון ובכל גוון. הרחובות מתמלאים בקרבות צבע, מסיבות ענק עטופי צבעי גוף ומוסיקה מחרישת אוזניים, כיכרות הערים נצבעים בכל צבעי הקשת והחגיגות לא נגמרות, בהילולה מלאת התלהבות וצבע שנמשכת ימים שלמים.
גם נפאל, שכנתה של הודו, עורכת חגיגות דומות בחג הצבעים ומהודו התפשטו חגיגות הצבע למקומות רבים בעולם, הן בשל העובדה שהאוכלוסייה ההינדואית חוגגת אותו בכל מקום שבו היא נמצאת, כולל בפקיסטן, מלזיה, סרי לנקה, סורינם ומאוריציוס והן משום שבמדינות מערביות כמו ארצות הברית ואנגליה, הוא מהווה חלק מטרנד מהנה של הכפר הגלובלי שפוגש את מתרפקי תרבות ההיפים והפסיכדלי. הצבעים הנהדרים והמגוונים כל כך רק מוסיקה לאסתטיקה הידועה של הפסיכדליה.
הנה סרטון של חג הצבעים בהודו:
https://youtu.be/zqsRFAJVN9c
גם התיירים בהודו נהנים בחג הצבעים:
http://youtu.be/Hh-o5g4tLVE
הדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/LgFf42Krh4c
והנה מצגת תמונות של החג:
http://youtu.be/i4atKTpZ1aA
לנו יש את פסח, אבל להודים יש את חג הצבעים ההודי, שנקרא "חג ההולי" או ה"הוליקה". בהיותו מסורת הינדית עתיקה, ההולי הוא מהחגים המטריפים של הודו, חג האביב שלהם, שהוא כולו בסימן צבעים.
החג הזה הוא גם חג האהבה של הודו, שכן הוא עומד בסימן סיפור האהבה המיתולוגי בין קרישנה וראדה, אהובתו מהמיתולוגיה ההודית.
זה מתחיל ביום שאחרי ליל הירח המלא של חודש מרץ. אז חוגגים מאמיני דת ההינדו והסיקים את הפרידה מהחורף ואת תחילתו של האביב. החוגגים משפריצים צבעים אחד על השני ודומה שביום הזה מותרים כל הדברים האסורים: החוגגים שותים חלב עם סם מריחואנה וחוגגים זה לצד זה בלי הבדלי מעמד. צריך להבין שזה יוצא דופן בהחלט, שכן בהודו יש הפרדה ברורה בין הקאסטות השונות, המעמדות ההודים. בחג ההולי לא מפסיקים לשיר ולרקוד לאל קרישנה, כשאין מחיצות בין ההודים.
אבל ההולי הוא כבר מזמן לא סתם חג הודי. כשפסטיבל ההולי מגיע מוכיחים תושבי הודו שהם יודעים לצאת מהשאנטי או העוני והדלות ולהרים חגיגת צבעים שניתזים באוויר, באבקות צבעוניות מכל כיוון ובכל גוון. הרחובות מתמלאים בקרבות צבע, מסיבות ענק עטופי צבעי גוף ומוסיקה מחרישת אוזניים, כיכרות הערים נצבעים בכל צבעי הקשת והחגיגות לא נגמרות, בהילולה מלאת התלהבות וצבע שנמשכת ימים שלמים.
גם נפאל, שכנתה של הודו, עורכת חגיגות דומות בחג הצבעים ומהודו התפשטו חגיגות הצבע למקומות רבים בעולם, הן בשל העובדה שהאוכלוסייה ההינדואית חוגגת אותו בכל מקום שבו היא נמצאת, כולל בפקיסטן, מלזיה, סרי לנקה, סורינם ומאוריציוס והן משום שבמדינות מערביות כמו ארצות הברית ואנגליה, הוא מהווה חלק מטרנד מהנה של הכפר הגלובלי שפוגש את מתרפקי תרבות ההיפים והפסיכדלי. הצבעים הנהדרים והמגוונים כל כך רק מוסיקה לאסתטיקה הידועה של הפסיכדליה.
הנה סרטון של חג הצבעים בהודו:
https://youtu.be/zqsRFAJVN9c
גם התיירים בהודו נהנים בחג הצבעים:
http://youtu.be/Hh-o5g4tLVE
הדודל שהקדישו לו בגוגל:
https://youtu.be/LgFf42Krh4c
והנה מצגת תמונות של החג:
http://youtu.be/i4atKTpZ1aA
למה קוראים לג'ינג'ים ככה?
הם רק 2% מאוכלוסיית העולם ובכל זאת אי אפשר וגם איש לא מנסה להתעלם מהג'ינג'ים. אבל האם שאלתם את עצמכם מה מקור הכינוי "ג'ינג'ים" לאנשים עם שיער כתום?
ובכן, הכינוי ג'ינג'י לאדומי שיער (Red hair) מגיע מהשפה האנגלית. המילה הזו מגיעה בכלל מעולם התבלינים והיא קשורה לצבע הכתום. למעשה, מקור הכינוי הוא בתבלין שאנו מכירים בתור זנגוויל, או זנגביל. מדובר בתבלין ששמו באנגלית "ג'ינג'ר" (Ginger) ושמו של הג'ינג'ר הושאל גם למשקה כתום ומוגז המכיל זנגביל, שנקרא "ג'ינג'ר אייל" וגם לממתק מסוכר בצבע כתום שמבוסס על הזנגביל.
אתם ודאי כבר מבינים שהצבע הכתום של המשקה הזה הדביק לשיער הכתום את הכינוי באנגלית ג'ינג'ר, או בהטייה החמודה שלו "ג'ינג'י". הכינוי נפוץ בבריטניה וניתן לשער שאלינו הוא הגיע עם הכיבוש הבריטי.
הוא החליף, אגב, מילה יפהפיה שבה השתמשו היהודים בימי המקרא - אדמונים. הרי כבר נכתב בתנ"ך, על דוד המלך, שהוא היה "אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם" (ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב).
אגב, לשאלה המעניינת באמת, למה בארץ מכנים לא פעם ג'ינג'י גם את מי ששערם אינו אדום, לא נמצאה תשובה. מה שבטוח הוא שזה לא קשור בעיוורון צבעים, כי רק בישראל מכנים גם מוסכניק, הומלס או מוכר בפיצוציה "בעל הבית", גם אם מובן בעליל שהוא אינו מחזיק כלל במניות של עסק משגשג כלשהו...
הנה סרטון על הג'ינג'ים:
https://youtu.be/HFPYo03sKVs
יש טענות על יכולות מיוחדות שלהם:
https://youtu.be/uyEhvMbYt00
מסתבר שיש גם כימיה לשיער האדום:
https://youtu.be/Ylt_p2zzONw
כמה דברים שלא ידעתם על הג'ינג'ים:
https://youtu.be/eI5WJ0dWWPE
100 השנים האחרונות של הג'ינג'ים:
https://youtu.be/gKYkNOJ_m84
והנה המיתוסים המדהימים על הג'ינג'ים:
https://youtu.be/Q3G3mPSexIs?long=yes
הם רק 2% מאוכלוסיית העולם ובכל זאת אי אפשר וגם איש לא מנסה להתעלם מהג'ינג'ים. אבל האם שאלתם את עצמכם מה מקור הכינוי "ג'ינג'ים" לאנשים עם שיער כתום?
ובכן, הכינוי ג'ינג'י לאדומי שיער (Red hair) מגיע מהשפה האנגלית. המילה הזו מגיעה בכלל מעולם התבלינים והיא קשורה לצבע הכתום. למעשה, מקור הכינוי הוא בתבלין שאנו מכירים בתור זנגוויל, או זנגביל. מדובר בתבלין ששמו באנגלית "ג'ינג'ר" (Ginger) ושמו של הג'ינג'ר הושאל גם למשקה כתום ומוגז המכיל זנגביל, שנקרא "ג'ינג'ר אייל" וגם לממתק מסוכר בצבע כתום שמבוסס על הזנגביל.
אתם ודאי כבר מבינים שהצבע הכתום של המשקה הזה הדביק לשיער הכתום את הכינוי באנגלית ג'ינג'ר, או בהטייה החמודה שלו "ג'ינג'י". הכינוי נפוץ בבריטניה וניתן לשער שאלינו הוא הגיע עם הכיבוש הבריטי.
הוא החליף, אגב, מילה יפהפיה שבה השתמשו היהודים בימי המקרא - אדמונים. הרי כבר נכתב בתנ"ך, על דוד המלך, שהוא היה "אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם" (ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב).
אגב, לשאלה המעניינת באמת, למה בארץ מכנים לא פעם ג'ינג'י גם את מי ששערם אינו אדום, לא נמצאה תשובה. מה שבטוח הוא שזה לא קשור בעיוורון צבעים, כי רק בישראל מכנים גם מוסכניק, הומלס או מוכר בפיצוציה "בעל הבית", גם אם מובן בעליל שהוא אינו מחזיק כלל במניות של עסק משגשג כלשהו...
הנה סרטון על הג'ינג'ים:
https://youtu.be/HFPYo03sKVs
יש טענות על יכולות מיוחדות שלהם:
https://youtu.be/uyEhvMbYt00
מסתבר שיש גם כימיה לשיער האדום:
https://youtu.be/Ylt_p2zzONw
כמה דברים שלא ידעתם על הג'ינג'ים:
https://youtu.be/eI5WJ0dWWPE
100 השנים האחרונות של הג'ינג'ים:
https://youtu.be/gKYkNOJ_m84
והנה המיתוסים המדהימים על הג'ינג'ים:
https://youtu.be/Q3G3mPSexIs?long=yes
מהי מוסיקת הכלייזמרים?
מוזיקת הכְּלֵיזְמֶרִים (Klezmer) היא המוסיקה יהודית של יהדות מזרח אירופה. להקות ה"כלייזמר" היהודיות הלהיבו ושימחו את היהודים בגלות ולעיתים גם את הנוצרים שמסביב. מוסיקה זו, שנוגנה בחתונה היהודית ובשמחות וחגיגה, התבססה על אילתור ונגינה של לחנים עממיים, שעברו מאב לבן. כל זאת במקום נגינה של תווים כתובים.
בין הכלים המרכזיים במוסיקת הכלייזמרים היו הכינור, החצוצרה והקונטרבס, אבל בזכות כושר הביטוי שהפגינו נגני הקלרינט והיכולת של הכלי לחקות רגשות אנושיים, מצחוק עד בכי, תפס הקלרינט מקום מרכזי במוסיקת ה"כלייזמרים".
בשנים האחרונות, כחלק מגל המוסיקה העממית בעולם, החלו לצוץ לא מעט הרכבי כלייזמרים שאינם יהודים. הם מנגנים בתשוקה רבה לחנים יהודיים עתיקים ומאלתרים בסולואים שמכניסים יצירתיות צעירה למוסיקה הוותיקה כל כך. בתוך כך הם מופיעים בשלל פסטיבלים של מוסיקת עולם, בקונצרטים ובאירועים שונים ואפילו כאמני רחוב, עם כובע פתוח לטיפים.
הנה סיפורה של מוסיקת הכליזמרים (עברית):
https://youtu.be/a5U-EmKEff4
נגני כליזמר בירושלים:
https://youtu.be/4lXZr3veBnI
ונגנים בהרכב עליי מרים ב"פסטיבל הכלייזמר" בבירה:
https://youtu.be/dwrMdfi06As
מוזיקת הכְּלֵיזְמֶרִים (Klezmer) היא המוסיקה יהודית של יהדות מזרח אירופה. להקות ה"כלייזמר" היהודיות הלהיבו ושימחו את היהודים בגלות ולעיתים גם את הנוצרים שמסביב. מוסיקה זו, שנוגנה בחתונה היהודית ובשמחות וחגיגה, התבססה על אילתור ונגינה של לחנים עממיים, שעברו מאב לבן. כל זאת במקום נגינה של תווים כתובים.
בין הכלים המרכזיים במוסיקת הכלייזמרים היו הכינור, החצוצרה והקונטרבס, אבל בזכות כושר הביטוי שהפגינו נגני הקלרינט והיכולת של הכלי לחקות רגשות אנושיים, מצחוק עד בכי, תפס הקלרינט מקום מרכזי במוסיקת ה"כלייזמרים".
בשנים האחרונות, כחלק מגל המוסיקה העממית בעולם, החלו לצוץ לא מעט הרכבי כלייזמרים שאינם יהודים. הם מנגנים בתשוקה רבה לחנים יהודיים עתיקים ומאלתרים בסולואים שמכניסים יצירתיות צעירה למוסיקה הוותיקה כל כך. בתוך כך הם מופיעים בשלל פסטיבלים של מוסיקת עולם, בקונצרטים ובאירועים שונים ואפילו כאמני רחוב, עם כובע פתוח לטיפים.
הנה סיפורה של מוסיקת הכליזמרים (עברית):
https://youtu.be/a5U-EmKEff4
נגני כליזמר בירושלים:
https://youtu.be/4lXZr3veBnI
ונגנים בהרכב עליי מרים ב"פסטיבל הכלייזמר" בבירה:
https://youtu.be/dwrMdfi06As
