הפולקלור (Folklore) הוא תחום שעוסק בתרבויות השונות, שמרכיביהן עברו מדור לדור בעל-פה.

בפולקלור יש מסורות, אמונות, מנהגים, ריקודים, שירי עם ואורחות חיים של עמים, כמו גם יצירות ספרותיות כסיפורי עם, אגדות, פתגמים, משלים ומעשיות.

את הפולקלור העממי של עמים חוקרים אנשים שונים, מאנשי מדע כמו אנתרופולוגים ועד לחוקרי תרבות ואמנות המתעניינים בתרבות המקומית של העם.

פירוש המושג "פולקלור" מורכב משתי מילים: עם – folk, וידע – lore


הסבר קצר על הפולקלור:

http://youtu.be/FTzbTQPiy2M


פסטיבלי פולקלור מתקיימים בכל העולם ומהווים מפגש בין תרבויות ועמים:

http://youtu.be/y_aws7xomiQ


ריקודי פולקלור לתיירים מקובלים במקומות רבים בעולם, כמו בטברנה היוונית באי כרתים:

http://youtu.be/GVc_OvsTQ-w


לא פעם המוסיקה העממית אומצה על ידי מלחינים קלאסיים, כמו הריקוד ההונגרי מספר 5 של ברהמס:

http://youtu.be/Nzo3atXtm54


ושירה עממית גם היא משורשי הפולקלור:

http://youtu.be/cgPySvHoCi0

מאז שנת 1967 שבה החל פסטיבל הג'אז במונטרה לפעול הוא הפך לאחד מהפסטיבלים החשובים בעולם המוסיקה. בנוסף לג'אז, שהוא העיקרי בפסטיבל, מנוגנים סגנונות מוסיקה מגוונים. פסטיבל מונטרה מתקיים בכל שנה בחודש יולי בעיר מונטרה שבשווייץ ונמשך שלושה שבועות

מאות אלפי חובבי מוסיקה ומאזינים מגיעים בכל שנה לעיר כדי לחזות במופעים המעולים שמועלים בו. בין אמני הג'אז הגדולים שהופיעו במונטרה במהלך השנים היו סוני רולינס, אוסקר פיטרסון, מיילס דייוויס, דיזי גילספי, ביל אוונס, קית' ג'ארט, להקת "ות'ר ריפורט", הרבי הנקוק, נינה סימון, צ'ארלי מינגוס, אלה פיצג'ראלד ועוד רבים.


הנה המראות והצלילים של פסטיבל מונטריי:

http://youtu.be/UB1XcwZg8u4


ענק הג'אז מיילס דיוויס בהופעה בפסטיבל מונטריי בשנת 1991:

http://youtu.be/WR1bOE3Fszo?t=3s


וסטיב ארל שר ומנגן בלוז בפסטיבל:

http://youtu.be/CTTvQddSTXQ

פסטיבל קרב התפוזים (battaglia delle arance) באיבראה האיטלקית הוא חלק מקרב מדומה שעורכים תושבי איבראה שבאיטליה פעם בשנה.

מדובר במעין קרב טקסי, בו לובשים המשתתפים בגדים בסגנון ימי הביניים ומטיחים אחד בשני תפוזים.

קרב התפוזים מתקיים כדי להזכיר את אומץ הלב של נערה צעירה שהעיזה להניף את נס המרד ולכרות את ראשו של המושל המקומי והאכזרי, שליח הקיסר הרומי השנוא כל כך.

שתי הקבוצות - העניים והאצילים, משחקות את המשחק המדומה הזה עם קרוב ל-500 טון של תפוזים!


הנה סיפורו של קרב התפוזים של איבראה:

https://youtu.be/90p-5oDNJTo


האנרגיות בפסטיבל הלוחמני כתום הזה:

https://youtu.be/g7Rl28rFQXw


ועוד מהבטאטליה של התפוזים:

http://youtu.be/y7iLpMcByl8

הקרקס של מחר (Du Cirque de Demain) הוא פסטיבל קרקס הנערך כל שנה בפריז. כדי להתחרות בו מגיעים מדי שנה לפריז, עשרות אמני קרקס צעירים ממדינות רבות בעולם.

נוסד ב-1977 על ידי איזבל ודומיניק מאוקלר, שהיו בעצמם אמני קרקס לשעבר, מטרת הפסטיבל להציג ולתמוך באמני קרקס מרחבי העולם.

בקרקס, הידוע גם כ"פסטיבל הקרקס הבינלאומי של המחר" ונהנה מחסות הקרקס המלכותי הצרפתי, משתתפים להטוטנים, אקרובטים, ליצנים, קוסמים ועוד.

במהלך הפסטיבל, מתחרים האמנים הללו בקטגוריות שונות, ביניהן אקרובטיקה אווירית, ליצנות, ג'אגלינג וכישורי קרקס נוספים. הקטגוריות של התחרות ממיינות את המתמודדים לפי קבוצות גיל.

חבר השופטים, בעיקרו אמני קרקס ואנשי מקצוע, בוחר את הזוכים בכל קטגוריה ובראשם את הזוכה הכללי של הפסטיבל.

הפסטיבל ידוע ברמת הכישרון הגבוהה שמופגנת בו ובגישות החדשות והחדשניות לאמנויות הקרקס שמוצגות בו.

במשך השנים הפכו פרפורמרים רבים שהתחרו ב-Du Cirque de Demain לאמני קרקס ידועים בכל העולם,

עוד כולל הפסטיבל הופעות של להקות קרקס ומבצעים מתקדמים. הוא מציע הזדמנות נדירה לצפות במופעי קרקס מהטובים בעולם, לצד הכישרונות הצעירים של תחום הקרקסנות.


הנה הקרקס של מחר:

https://youtu.be/bJthEzP3xZg


הלהטוטנית אנגליקה בונגובוני:

https://youtu.be/wBkqw-8fkrA


אנסטסיה מזור:

https://youtu.be/pLncRQhosXo


פנטומימאי:

https://youtu.be/BnlfyjvRzII


להטוטן בקרקס:

https://youtu.be/DwARKAYDu0s

פסטיבל הטומטינה הוא מזכרת לימים של הרודן הספרדי פרנקו. כמזכרת לשלטונו העריץ נוהגים בני העיירה בוניול שבמחוז ולנסיה, לקיים פסטיבל זריקת עגבניות.

בכל 29 לחודש אוגוסט באים מאות אנשים וזורקים עגבניות רקובות זה על זה, בקרבות רחוב משעשעים ואם לומר את האמת, מעט דביקים...

הפסטיבל מתקיים מאז שנת 1945 והפך לאטרקציה תיירותית. בכל שנה באים עשרות אלפי תיירים ומבקרים, לחזות בפלא האדום והדביק הזה - פלא העגבניה!


הנה קרבות העגבניות בפסטיבל הטומטינה בולנסיה:

http://youtu.be/JzWWhqL0ruY


וצילום הפסטיבל מבפנים - כשהעגבניות נדבקות אפילו למצלמה:

http://youtu.be/DtA8zS3nlrc

באי האינדונזי סומבה נחוג חג עונת הביכורים המקומי, בפסטיבל עממי. הפסטיבל הזה כולו מוקדש למשחק ה"פסולה" (Pasola) המסורתי של המקומיים. זהו אחד המשחקים העתיקים בעולם וגם מהאכזריים שבו.

במשחק הפסולה מתחרים בני האי האינדונזי מי יטיח חניתות עץ בחברי הקבוצה היריבה. במשחק האכזרי נשפך לא מעט דם, שבני המקום מאמינים שמפרה את האדמה וכך מבטיח יבול משופר בשנה הבאה.

משחק ה"פסולה" מתקיים בכל שנה בחודשים פברואר עד מרץ. הפסטיבל בן היומיים מתקיים במחוז מערב-סומבה במדינה. המקומיים, שמזונם מבוסס על אורז ותירס, מבקשים בו את ברכת האלים ליבול מוצלח.


הנה סיפורו של משחק הפסולה האינדונזי:

https://youtu.be/6MDHshDNnTk


לקט של זריקות חנית במשחק הפסולה:

https://youtu.be/Wcb0JQnAetI?long=yes


ובאריכות מתוך תחרויות משחק הפאסולה:

http://youtu.be/U0O4NQlw93s?long=yes

"פסטיבל הברנינג מן" (Burning man festival), או "פסטיבל האיש הבוער", הוא פסטיבל שבו נפגשים בלב המדבר, למשך שבוע ימים, המוני אנשים שבאים לבושים בצורות מוזרות (חלקם לא לבושים כלל), על כלי רכב שונים ומשונים, תלבושות מגניבות ויוצאות דופן והרבה יצירתיות, כדי לשמוע מוסיקה, לייצר פרויקטים שונים ומשונים, לבנות עיר זמנית ולחוות הרבה חוויות ביחד.

כל זה קורה במישור גדול במדבר בלאק רוק, אגם מלח שהתייבש, שהופך לשבוע למקום יצירתי ומלא חדוות בניה וביטוי עצמי.

הפסטיבל הוא חלק מתרבות הנגד והוא גם מוקדש למחאה על מצב כדור הארץ, כיוון שהמשתתפים הם אנשים שרואים עצמם מחויבים לשמירה על העולם. כיום יש גרסאות שלו במקומות שונים בעולם, כולל פסטיבל ה"מידברן" בישראל.

שם הפסטיבל בא מהאירוע המרכזי שמסיים אותו - שריפת דמות אדם גדולה, "איש העץ", שנבנית במהלך הפסטיבל. שריפתה היא השיא של הפסטיבל.

בין אוהדי הפסטיבל המקורי היו סטודנטים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד, שהיו למייסדי חברת גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'.


הנה כמה רגעים מדהימים ותמונות מהפסטיבל הזה:

https://youtu.be/IWR45bt0YjU


הדברים המעניינים ביותר שתרצו לדעת על פסטיבל האיש הבוער:

https://youtu.be/gDYFPaZjEXc


על המקביל הישראלי - פסטיבל מידברן (עברית):

https://youtu.be/izvjvLZwTrE


כך נולד פסטיבל הברנינג מן:

https://youtu.be/3shFcfZ_aZw


מראות מפסטיבל הברנינג מאן 2018:

https://youtu.be/ULnEoqPl-3c


עכביש מהלך שבנה אחד הצוותים בפסטיבל:

http://youtu.be/WTHI8o5ZOFk


מהו הברנינג מן:

https://youtu.be/5KG21Gvmc5U?long=yes


וסרט תיעודי על הברנינג מן:

https://youtu.be/H0NdVn2O1WY?long=yes

היאבקות בהונות הוא ספורט מוזר שבו נאבקים המתחרים מי יכניע את מי בעזרת בוהן רגלו. בעיירה האנגלית אשבורן נוהגים לערוך מדי שנה את הפסטיבל המשונה של ההיאבקות אגודלי כף-הרגל, שמביאה אליה אלפי מתחרים, איש איש ובוהן רגלו החזקה לדעתו.

תחרות היאבקות הבהונות הזו קיימת מאז 1970 והפכה כבר מזמן לפסטיבל חגיגי ומשעשע של אנגלים מצחיקים. יש מי שמתבדחים שכל הספורט הזה הומצא כדי שיהיה סוף סוף משהו שהאנגלים יוכלו לנצח בו את שאר העמים..



הנה סרטון של היאבקות בהונות באנגליה:

http://youtu.be/mLWMFkFCDxQ

הפָּאלִיו (Palio) הוא מרוץ פראי שמתקיים לכבוד מריה הקדושה ומקורו בתקופת ימי הביניים. המשתתפים במרוץ לובשים תלבושות מימי הביניים ורוכבים על סוסיהם ללא אוכף.

המנצח במרוץ ללא האוכף הוא מי שהקיף את הכיכר שלוש פעמים והגיע ראשון. הוא זוכה בפיסת בד סמלית המכונה "פאליו".

לא פחות מ-50,00 איש מצטופפים בכיכר כדי לחזות במרוץ הזה, שמקיימים ב"פיאצה דל קאמפו" שבעיר סיינה בטוסקנה.

המרוץ עצמו נמשך בסך הכול כדקה וחצי. בשביל אותן 90 שניות של המרוץ מתכוננים זמן רב ומה שמדהים הוא שגם סוס שרוכבו נפל ממנו יכול לנצח את המרוץ לבדו, אם הגיע ראשון!

את הפאליו - מרוץ הסוסים של סיאנה, שבו מתחרים נציגי 17 הרובעים של העיר, מקיימים פעמיים בשנה, ב-2 ביולי וב-16 באוגוסט. הוא מתקיים ברציפות מאז שנת 1656 ובסך הכל חוגגים אותו כבר כמעט 1,000 שנים.

אמנם הפאליו הזה מתקיים גם במקומות אחרים אבל זה של העיר סיאנה נחשב למוצלח והמפורסם ביותר.


הנה מרוץ הפאליו בסיאנה:

https://youtu.be/UzrbfJMWtuE


צילום הפאליו מהאוויר, מרוץ הסוסים ללא אוכפים של סיאנה, מזווית אחרת:

http://youtu.be/gfSXmALnFns


מבט מהמרפסת:

https://youtu.be/TuSkP_NcPEw


וסיפורו של מרוץ הפאליו בסיאנה שבטוסקנה:

https://youtu.be/zCtWidd0vMo?long=yes

המאורים הם המתיישבים הראשונים של ניו זילנד. במאה ה-8 לספירה הם הגיעו על גבי סירות קאנו לאיי ניו זילנד ומאז הפכו לתושבים קבועים בהם. האירופים שהגיעו לאיים בשנת 1642 גילו שהמאורים מתנגדים בכוח לפלישה הלבנה שלהם. הם התגברו עליהם והתיישבו באיי ניו-זילנד.

כיום המאורים הם חלק בלתי נפרד מניו זילנד ויש ביניהם חקלאים, סוחרים ואמנים. הם בעלי מלאכה מיומנים מאד בעבודות אבן ועץ. ניו זילנד הלבנה למדה לכבד אותם, בהיותם בעלי מורשת המסקרנת תיירים רבים המגיעים למדינה. יש להם כיום חברי פרלמנט והם נחשבים כחשובים בתרבות המקומית.


הנה סרטון על התרבות המאורית:

http://youtu.be/OVRuE_vXaAw


וקצת על הריקודים של המאורים ובמיוחד על ריקוד המלחמה המאורי המכונה האקא:

http://youtu.be/3BoNmpvkavo

המרדי גרא (יום שלישי השמן) הוא חג נוצרי, שבמקומות רבים בעולם חוגגים אותו באכילה ובחגיגה שלפני 40 ימי הצום שמקדים את חג הפסחא הנוצרי.

אבל במקומות רבים בעולם המרדי-גרא הפך לפסטיבל חילוני ושמח שאינו קשור בדת דווקא. אחד המקומות שבהם המרדי גרא הוא חשוב מאד היא העיר ניו אורלינס שבארצות הברית, בה חוגגים את החג כבר 250 שנה. מרדי גרא הוא מאירועי התרבות הייצוגיים של ניו-אורלינס ורבים באים אליה כדי לחוות את החוויה המיוחדת.

סרט הקולנוע המשובח והעצוב "אדם בעקבות גורלו" הוא מסע של שני חברים למרדי גרא של ניו-אורלינס והם גם משלמים בחייהם על החוויה הזו.


הנה סרטון על מרדי גרא בניו אורלינס:

http://youtu.be/EkIZwXbSh-Y

פסטיבל הג'ינג'ים השנתי מתקיים בעיירה ברדה שבהולנד. כך זה מתרחש בכל שנה, מאז שנת 2005. בשנה הראשונה התקבצו 150 ג'ינג'ים למפגש באמסטרדם שבהולנד ומאז הלך הפסטיבל וגדל.

בשנת 2013 באו כבר מעל 5000 אדומי שיער לפסטיבל שהתקיים בברדה בהולנד. חלק משמעותי מהמשתתפים מגיע מסקוטלנד, מולדת הג'ינג'ים.

לפסטיבל זה הכניסה היא רק לאדומי-שיער. אין כניסה לשחורי שיער, בלונדינים ובעלי שיער שטני. מטרת הפסטיבל היא להגביר את המודעות למספרם ההולך ופוחת של אדומי השיער בעולם, כמו שקובעים מחקרים מדעיים בתחום הגנטיקה.


הנה סיפורו של פסטיבל הג'ינג'ים:

https://youtu.be/kPvEREGLMRA


פסטיבל הג'ינג'ים בהולנד:

http://youtu.be/44KutO5y8XA


פסטיבל הג'ינג'ים של שנת 2010:

http://youtu.be/QfU6CkZgiIQ


ויום אדומי השיער הרביעי:

http://youtu.be/LmN0PMcVmoI

בפסטיבל השלג והקרח בעיר חרבין שבסין מוצגים בכל שנה עשרות פסלים עשויים קרח שפוסלו מגושי קרח שנחצבו מנהר סוֹנגחוּאָה הסמוך אליה.

מאות אלפי תיירים באים בקור החורפי של מינוס 10 עד 20. הם באים לחזות בעשרות אמנים ואלפי עוזריהם המפסלים בתים ומבנים, דמויות ענק, קתדרלות של קרח וקשתות ענקיות ועוד.

בחלק ניכר מהפסלים מוצבת תאורה מרשימה שהופכת את גושי הקרח לקסומים עוד יותר ומזמינים לצפייה בלילה.


הנה סרטון על פסטיבל הקרח של חרבין (עברית):

http://youtu.be/VjNoUDdKcGo


קצת ממראות הפסטיבל:

http://youtu.be/3H_A5dDpvTg


עוד סרטון על הפסטיבל (עברית):

http://youtu.be/IqNSgAmT8E0


ועבודת הפיסול של האמנים המתכוננים לפסטיבל:

http://youtu.be/Ld_XDRjzGRY

את ראש השנה של הסינים חוגגים כיום בכל העולם, כי יש קהילות סיניות גדולות בהרבה בירות בעולם. את חגיגות ראש השנה הסיני חוגגים במשך 15 יום רצופים!

שנת 2010 היתה שנת הנמר, שנת 2011 - שנת הארנב ושנת 2012 היא שנת הדרקון.


הנה חגיגת שנת הדרקון בהונג קונג:

http://youtu.be/ptF4E_WmTpM?t=3s


וחגיגת שנת הדרקון ברובע הסיני בניו יורק:

http://youtu.be/qAELVZKxn4c

ריקודי עם בישראל הם נוהג חברתי שהיה אהוב על החלוצים בעליות הראשונות לארץ. ראשונה הייתה ההורה, ריקוד ישראלי אולי, אבל ששורשיו הם בכלל במזרח אירופה ואפילו שמו בא מהמילה היוונית "כוריאה", שפירושה ריקוד.

עם קום המדינה הפכו ריקודי העם לדרך בילוי נפוצה בישראל ובכל קיבוץ ועיר רקדו אותם בחגיגות ושמחות ציבוריות. חוגים לריקודי-עם הפיצו את הריקודים המקובלים והגדילו את מעגל הרוקדים.

אם ההורה הייתה ריקוד ואז הפכה לשירים כמו "הורה" של אבי טולדנו או "הורה היאחזות" של להקת כוורת, מרבית ריקודי העם האחרים הומצאו על שירים ישראליים פופולאריים בתקופות שונות.

כן, לקהילת הרוקדים והמרקידים יש את מבחר הריקודים המוכרים לה. יוצרים שונים ממציאים כל הזמן לשירים חדשים ריקודים חדשים. הם מלמדים לרקוד אותם בחוגים לריקודי-עם ובמסגרת מפגשים שהמרכזי שבהם הוא פסטיבל ריקודי העם השנתי בכרמיאל. הריקודים שזוכים להצלחה מופצים במהירות בין המדריכים ונכנסים לאוצר ריקודי העם בישראל.


הנה תולדות ריקודי העם ואופנת הבגדים של ריקודי העם בישראל (עברית):

https://youtu.be/t_LrtA4EF3M


וההורה שהוא בכיר ריקודי העם בישראל (עברית):

https://youtu.be/nq7dEQqHows

הרמדאן או חודש הרמדאן חל בחודש התשיעי בשנה המוסלמית ובשביל המוסלמים זהו חודש של צניעות, התאפקות, התקרבות לאל, מחשבות על העוונות וכפרה בצום וגם מצוות ומעשי חסד שעושה המוסלמי בחודש זה.

לאורך כל חודש רמדאן צמים המוסלמים מאוכל, שתייה ועישון, החל מעלות השחר ועד השקיעה. הצום מסתיים בכל יום בארוחה גדולה וחגיגית שנקראת אפטאר. החודש הזה, המוקדש להתבוננות פנימית, מזכיר את יום הכיפורים היהודי. ברמדאן אסורים יותר מתמיד חטאים של רכילות והימורים.

הצום נועד גם להמחיש למאמין המוסלמי את סבלם של העניים.

בסיומו של חודש הרמדאן יש חג מוסלמי ומאד משפחתי של "חג הפסקת הצום" (בערבית "עיד אל-פיטר"). את עיד אל-פיטר חוגגים במשך שלושה ימים, בארוחות חגיגיות ובביקורים אצל קרובי משפחה רחוקים וקרובים.


הנה הרמאדאן בירושלים (עברית):

http://youtu.be/9ySBwtztpZk?t=7s


העבודה ברמדאן אינה קלה בכלל (עברית):

https://youtu.be/IzEEkO9ZMAk


אבל האווירה מיוחדת (עברית):

https://youtu.be/M0p7JDHYyek


ותכנית חינוכית על חודש הראמאדאן (עברית):

https://youtu.be/cD3_RcVfNeA?long=yes

לוחמת השוורים (Bullfighting) בספרד היא מנהג טקסי עתיק של לוחמה בפר, לעתים קרובות עד להריגתו של הפר. לוחמת השוורים מבוססת על לוחם השוורים הנקרא "מטדור" שמשתמש בבד אדום כדי להרגיז את השור ואז נלחם בו בחרב, עד שהלוחם עצמו או השור נפגעים ונכנעים.

שורשי מנהגי ההתגרות בשוורים הם עתיקים מאד ונמצאו להם סימנים כבר בתקופת הברונזה. לוחמת השוורים, עם הבד האדום, היא מאוחרת יותר. המדהים הוא שבניגוד לאמונה הרווחת, זה לא הצבע האדום שגורם לשור להתעצבן ולהסתער על המטדור, אלא הנפנוף של הבד והתנועה שלו. קצת משעשע שהביטוי "סמרטוט אדום" נפוץ בעולם כדי לתאר משהו מרגיז...

הפעילות הזו אהודה במדינות שיש בהן תרבות ספרדית, כמו ספרד, מקסיקו, פורטוגל ואף בדרום צרפת. למלחמות השוורים מגדלים את השוורים האלימים והעצבניים ביותר.

בשנים האחרונות הולכת מלחמת השוורים ויוצאת אל מחוץ לחוק, במדינות רבות וגם בספרד, בעיקר בשל ההתעללות בפרים. מסתבר שמעבר להתעללות בזירת עצמה, כבר בשבועות שלפני שהוא נלחם במטדור, עובר הפר המיועד לזירה תהליך שבו מעייפים ומתישים אותו, באמצעים שונים ואכזריים ביותר. משום כך מלחמות השוורים זוכות להתנגדות רבה, גם אצל חלק ניכר מהציבור הספרדי. התנגדות זו מחוזקת על ידי ארגונים לזכויות בעלי חיים שמתנגדים בחריפות להריגתן של חיות לצורכי בידור.


על לוחמת השוורים:

http://youtu.be/cXh_adjJ_cU?t=5s


חייו של לוחם שוורים:

https://youtu.be/HyZTA3RX5Y8


וזו נקמתו הכוללת של השור, כשהוא מחליט להחזיר לקהל כולו:

https://youtu.be/3YvCdK0hOdM

צינג מינג (Qingming), או פסטיבל ניקוי הקברים, הוא חג שחוגגים בסין פעם בשנה, בכל חודש אפריל. בחג מנציחים הסינים בדרך משונה מעט וחולקים כבוד לאבותיהם המתים. לאחר שהם מנקים את קבריהם, הם מתיישבים לארוחה עליזה ליד הקברים. הם מניחים על הקברים ומראים לקבורים את המאכלים שהכינו.

בסיום הארוחה מטילים החוגגים קוביות אדומות שמעידות האם האבות הקדמונים סיימו גם הם לאכול. הם גם שורפים מעט כסף, כדי שלא ייחסר בעולם הבא..


הנה סרטון אנימציה שמסביר מהו פסטיבל צינג מינג - פסטיבל ניקוי הקברים:

http://youtu.be/wTeoWgKc9b4


יום הזיכרון למתים:

https://youtu.be/f0PIjYMg_fQ


ועוד הסבר על שורשי הפסטיבל:

https://youtu.be/4gfpF4620-w

איד אל אדחא, חג הקורבן המוסלמי הוא החג החשוב ביותר בלוח השנה של בני הדת הזו. החג הזה מציין את המועד לקיום מצוות החאג', מצוות העלייה לרגל למכה.

האיד אל-אדחא נחגג במשך 4 ימים, החל מהיום העשירי של החודש האחרון בלוח השנה המוסלמי.

העלייה לרגל עצמה נמשכת כשבוע, וחג הקורבן מציין את אחד השיאים בטקסים הנהוגים בה והוא מזוהה עם סיפור העקדה. המוסלמים, שמקיימים את החג בביתם, מקריבים טלה כקורבן ומכינים את בשרו על האש למאכל בסעודת החג. שליש ממנו הולך לדור הבוגר (הרחם שממנו הגיעו ההורים), שליש למשפחה והילדים ושליש נותנים כתרומה לעניים.

הטקס של חג הקורבן הוא דומה לטקס הנהוג במכה, על ידי העולים לרגל. הקרבת הכבש היא לזכר "עקידת ישמעאל" - סיפור מקביל ל"עקידת יצחק" של היהודים, כפי שהיא מופיעה בקוראן המוסלמי. גם אצלם אברהם רצה לעקוד את בנו כדי להוכיח את גודל אמונתו באלוהים ואלוהים ויתר על כך ושלח לו כבש, שאותו שחט אברהם במקום את בנו.

חג הקורבן, שאותו חוגגים גם הדרוזים והצ'רקסים, מכונה גם "החג הגדול" ובערבית "עיד אל אדחא".

ביום שלפניו יש צום ובחג עצמו, בנוסף לקורבן נוהגים המאמינים גם לקנות בגדים חדשים לכל המשפחה ולחגוג בחיק המשפחה והקהילה, בארוחות ובמפגשים משפחתיים שמחים.


הנה המנהגים והסיבות לחג הקורבן (עברית):

http://youtu.be/VArS-yLmMoQ


הקניות המסורתיות לקראת החג:

http://youtu.be/7YyUFAYqzzA


וההכנות לחג הקורבן בשוק הכבשים ברהט:

http://youtu.be/My_QWW9sqF8

בכפר לאזה (Castro de Laza) שבאזור גליסיה בצפון מערב ספרד, נוהגים התושבים להתחפש ל"גובי מס" שרצים מחופשים ברחוב ו"רודפים" אחרי המקומיים. במצעד גדול ורועש, כשהם אוחזים בידיהם מקלות ומכים עימם באוויר, פעמונים שיוצרים רעש מפחיד ומאיים תלויים על מותניהם, מהלכת שיירת ה"גובים" ברחובות ובסמטאות הכפר.

החג הזה נקרא "חג גבייית המס", בספרדית "פליקרוס" (Peliqueiros). הוא הונהג והוכנס למסורת המקומית בכפר, לזכר הצקות ה"פליקיירוס", גובי מס קדומים מקסטיליה השולטת. הללו נהגו לרדוף במאה ה-16 אחרי אנשי הכפרים עם פעמונים והיכו אותם במקלות, על שלא שילמו את המיסים שלהם.


הנה סרטון של אנשי הכפר המחופשים ומחפשים מיסים:

https://youtu.be/XgAwgJpi_s4


רצים עם שוטים בידם:

https://youtu.be/LPDfnmGDalI


ומחפשים מי לא שילם מיסים:

https://youtu.be/6AMiz8kq5ys

הם רק 2% מאוכלוסיית העולם ובכל זאת אי אפשר וגם איש לא מנסה להתעלם מהג'ינג'ים. אבל האם שאלתם את עצמכם מה מקור הכינוי "ג'ינג'ים" לאנשים עם שיער כתום?

ובכן, הכינוי ג'ינג'י לאדומי שיער (Red hair) מגיע מהשפה האנגלית. המילה הזו מגיעה בכלל מעולם התבלינים והיא קשורה לצבע הכתום. למעשה, מקור הכינוי הוא בתבלין שאנו מכירים בתור זנגוויל, או זנגביל. מדובר בתבלין ששמו באנגלית "ג'ינג'ר" (Ginger) ושמו של הג'ינג'ר הושאל גם למשקה כתום ומוגז המכיל זנגביל, שנקרא "ג'ינג'ר אייל" וגם לממתק מסוכר בצבע כתום שמבוסס על הזנגביל.

אתם ודאי כבר מבינים שהצבע הכתום של המשקה הזה הדביק לשיער הכתום את הכינוי באנגלית ג'ינג'ר, או בהטייה החמודה שלו "ג'ינג'י". הכינוי נפוץ בבריטניה וניתן לשער שאלינו הוא הגיע עם הכיבוש הבריטי.

הוא החליף, אגב, מילה יפהפיה שבה השתמשו היהודים בימי המקרא - אדמונים. הרי כבר נכתב בתנ"ך, על דוד המלך, שהוא היה "אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם" (ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב).

אגב, לשאלה המעניינת באמת, למה בארץ מכנים לא פעם ג'ינג'י גם את מי ששערם אינו אדום, לא נמצאה תשובה. מה שבטוח הוא שזה לא קשור בעיוורון צבעים, כי רק בישראל מכנים גם מוסכניק, הומלס או מוכר בפיצוציה "בעל הבית", גם אם מובן בעליל שהוא אינו מחזיק כלל במניות של עסק משגשג כלשהו...


הנה סרטון על הג'ינג'ים:

https://youtu.be/HFPYo03sKVs


יש טענות על יכולות מיוחדות שלהם:

https://youtu.be/uyEhvMbYt00


מסתבר שיש גם כימיה לשיער האדום:

https://youtu.be/Ylt_p2zzONw


כמה דברים שלא ידעתם על הג'ינג'ים:

https://youtu.be/eI5WJ0dWWPE


100 השנים האחרונות של הג'ינג'ים:

https://youtu.be/gKYkNOJ_m84


והמיתוסים המדהימים על הג'ינג'ים:

https://youtu.be/Q3G3mPSexIs?long=yes