1. עמדו כולכם, על מעגל מכיסאות.

2. על כל הקבוצה להסתובב במעגל, מעל גבי הכסאות.

3. בכל 3 סיבובים הוציאו כסא מהמעגל.


מי שנופל, נפסל.

כך משחקים את "משחק התכונות", המתאים להיות משחק הכרות בקבוצה חדשה:

נותנים לכל משתתף בקבוצה שלושה פתקים, כאשר על כל אחד מהם רשומה תכונה אחרת.

המשתתפים צריכים להסתובב בחדר ולמצוא אצל האחרים את הפתקים עם התכונות המתאימות להם.

לאחר שכל אחד בחר את הפתקים המתאימים לו, עושים סבב בין המשתתפים וכל אחד מסביר איך מתאימות לו התכונות שבחר.

מהם הכללים למשחק "תופסת עכברים"?
איך לשחק תופסת עכברים?


במשחק "תופסת עכברים" התופס צריך לרוץ אחרי הילדים ולגעת בהם.

מי שנתפס צריך לעמוד במקום, לפסק את רגליו ולפרוש את ידיו לצדדים.

הנתפס יכול "להשתחרר" ולהמשיך במשחק רק אם ילד אחר זוחל כעכבר בין רגליו.

המשחק מורכב מ"לילה" ומ"יום". המשחק מתחיל בלילה. בלילה הראשון נקבע מי הוא הרוצח. המנחה, מישהו שלא משתתף במשחק, הוא זה שקובע מיהו הנרצח והרוצח.

1. שבו במעגל. כשהמנחה אומר "לילה טוב כפר!", הורידו את הראש ועיצמו עיניים.

2. המנחה עובר ונותן לכל אחד טפיחה אחת על הגב, פרט לרוצח שיבחר, שיקבל 2 טפיחות.

3. "בוקר טוב כפר!" מכריז המנחה וכולם מתעוררים.

4. הרוצח יכול לרצוח ע"י קריצה. מי שהוא קרץ לו יחכה כמה שניות, יאמר "נרצחתי" וייצא מהמשחק.

5. אזרחי הכפר (המשתתפים האחרים) צריכים לגלות כמה שיותר מהר מי הרוצח, מבלי להירצח. דיונים, האשמות, דברי הגנה, הוצאות להורג (של מי שרוב הקולות קובע שהוא הרוצח) ו"מילים אחרונות" (של מי שהוצא להורג ומתוודה שהוא הרוצח או מכריז שהוא לא הרוצח), עד לגילוי הרוצח.

אם נשארו שני אזרחים חיים והרוצח לא נתפס - הוא ניצח.

כך משחקים את המשחק "קדרים באים":

- בוחרים מגרש למשחק ומסמנים בשני צידיו קווים.

- מאחורי קו אחד עומד "קדר מדומה" ומאחורי הקו השני עומדים כל שאר המשתתפים.

- הקדר המדומה קורא בקול: "הקדרים באים" ושאר המשתתפים עונים בקול: "לא רוצים".

- הקדר רץ לכיוון שאר המשתתפים, כאשר מותר לו לרוץ קדימה ולצדדים בלבד, והם רצים לכיוונו, ועליו לתפוס ע"י נגיעה כמה שיותר משתתפים, בעוד הם מנסים לחמוק מפניו.

- כל מי שנתפס הופך להיות קדר אמיתי, נעמדים עם הקדר המדומה מעבר לקו וממשיכים את המשחק באותה צורה כשמטרתם לתפוס כמה שיותר משתתפים. (כשהם קבוצה הם יכולים לרוץ לכל כיוון ואף להחזיק ידיים זה לזה).

- המנצח הוא זה שנשאר אחרון והצליח לא להתפס והוא זה שיתחיל בסבב הבא של המשחק בתו ה"קדר המדומה".

כך משחקים את המשחק חבילה עוברת:

בוחרים הפתעה נחמדה עבור ילד אחד או עבור כל המשתתפים ועוטפים אותה בהרבה עיתונים או ניירות.

את החבילה מתחילים להעביר מיד ליד לצלילי מוסיקה.

בכל פעם שהמוסיקה נעצרת, מסירים שכבה אחת מהניירות העוטפים את החבילה. (לילדים בוגרים יותר ניתן לכתוב על חלק מהעטיפות משימות קלות שיש לבצע לפני שממשיכים במשחק).

האחרון שמסיר את העטיפה זוכה בהפתעה או זוכה לחלק אותה בין המשתתפים.

כך משחקים 21:

1. כל המשתתפים עומדים במעגל ואחד מהם עומד באמצע המעגל.

2. המשתתפים שעומדים, מתחילים להתמסר ביניהם בכדור, תוך ספירת מסירות הכדור בקול רם.

3. על המשתתף שעומד באמצע המעגל לגעת בכדור או לתפוס אותו תוך כדי המסירות.

4. אם המשתתף הצליח לגעת או לתפוס את הכדור לפני שנספרו עשרים ואחת מסירות, מי שמסר אחרון את הכדור נכנס במקומו למרכז המעגל. אם נספרו עשרים ואחת מסירות מבלי שהוא הצליח לגעת או לתפוס, נכנס במקומו מישהו אחר שמתנדב לכך.

המשחק "לו הייתי עץ" מתאים כמשחק הכרות וגיבוש לקבוצה שחבריה כבר מכירים באופן בסיסי זה את זה, כי ההכרות בו מעט יותר מעמיקה.

במשחק זה משתתפי הקבוצה אמורים לזהות אחד את השני ע"פ המתואר בפתקים השונים.

אופן המשחק:

כל משתתף מקבל פתק ועליו הוא רושם מה היה רוצה להיות (צמח, עצם, חיה וכו...).

מערבבים את הפתקים של כל הנוכחים וכל אחד בתורו מרים פתק, מקריא אותו.

המשתתפים צריכים לזהות מי כתב את הפתק, למי הוא שייך.

המשחק "מי אני?" הוא משחק מעולה לטיולים. הוא מתאים מאד ליום טיול, כמשחק חברה ואפילו כמשחק היכרות. משחקים אותו כך:

לכל משתתף מדביקים מדבקה עליה רשום שם של דמות מפורסמת ומוכרת (מעולם הקולנוע, הפוליטיקה, התקשורת וכו') בצורה שהוא אינו יכול לראות מה רשום על המדבקה (על הגב, לדוגמא).

במהלך הטיול, תיעשה כל פניה אל כל אחד מהמשתתפים, כאילו הוא הדמות שרשומה לו על המדבקה. מטרת המשחק שכל אחד יגלה איזה דמות הוא קיבל.

1. עמדו צפופים במעגל, עם הפנים כלפי פנים המעגל

2. שאחד מכם יעמוד באמצע.

3. על העומדים במעגל להעביר בידיהם (מאחורי הגב) מלפפון.


על זה שעומד באמצע לגלות איפה המלפפון.

מטרת העומדים במעגל, לגמור את המלפפון, לפני שהאמצעי יגלה איפה הוא, ע"י נגיסות במלפפון בלי שהוא ישים לב.

איך לשחק את המשחק "מי אני?"


כך משחקים את משחק החברה "מי אני":

אחד ממשתתפי המשחק בוחר לעצמו דמות מסויימת (היסטורית, מפורסמת, תנכ"ית, מהמשפחה וכדומה).

שאר המשתתפים צריכים לנחש איזו דמות הוא בחר, תוך שהם שואלים שאלות שמותר לענות עליהם ב"כן" ו"לא" בלבד.

המשחק מתאים הן כמשחק חברתי בימי הולדת ובמסיבות והן כמשחק בזמן נסיעה ארוכה.

המשחק "מקומות בארץ", המתאים לערבי חברה והכרויות בגילאים שונים ונותן הזדמנות לכל משתתף לספר על עצמו סיפור קצר לחברי הקבוצה.

כך משחקים אותו:

יש לפרוס מפת א"י או מפת עולם על הרצפה, כאשר כל משתתף מדביק מדבקה על מקום שיש לו סיפור קצר הקשור בו.

לאחר שכולם סימנו את המקומות, עורכים סבב בין המשתתפים וכל אחד מספר את סיפורו.

אלו חוקי המשחק של "תופסת בית חולים":

משחק התופסת מתקיים באופן הרגיל, כך שהתופס צריך לגעת במקום כלשהו בגופם של המשתתפים במשחק.

מי שנתפס (כלומר מי שהתופס נגע בו), הופך להיות בעצמו התופס, אך הוא צריך לעשות זאת תוך כדי כך שהוא מחזיק במקום שבו הוא נתפס, מה שעושה את המשחק למשעשע ביותר.

1. שבו במעגל.

2. הראשון יעביר לזה שלידו מילה שמתחילה בהברה "מה" (לדוגמא: אני מעביר לך מלוח).

3. השני שואל "מה?" והראשון משלים מילה שונה שמתחילה בהברה "מה" (לדוגמא: תוק).

4. השני אומר "אה, מתוק!" ומעביר לאדם אחריו (השלישי) מתוק.

5. השלישי שואל "מה?" והשני משלים למילה נוספת (מגעיל, מרטיט, מבחיל)..


כמובן שאפשר להתחיל כל סיבוב בהברה אחרת..

מטרתו של משחק ההכרות "נייר עף ברוח" היא לתפוס את הנייר לפני שהוא הגיע לארץ. תוך כדי כך מתאפשר לכולם להכיר את שמות המשתתפים במשחק.

כך תשחקו את המשחק:

אחד המשתתפים עומד במרכז החדר וקורא בשם של אחד המשתתפים האחרים, תוך כדי שהוא זורק נייר באוויר.

המשתתף ששמו הוזכר צריך לקום ולתפוס בדף הנייר לפני שייפול על הארץ.

אם הנייר נפל והגיע לארץ, המשתתף שקראו בשמו חותך אותו לשניים וקורא בשמו של משתתף אחר.

אם הוא הצליח לתפוס את הנייר הוא ימשיך ויקרא בשמו של משתתף אחר מבלי לחתוך את הנייר.

1. הניחו 4 מקלות במרחק מסוים אחד מהשני.

2. צריך לדלג מעל המקלות, כאשר מותר לדרוך רק פעם אחת בין מקל למקל.

3. בכל פעם מגדילים את המרחק שבין המקלות, לפי הדילוג של האחרון שדילג.

4. מי שלא הצליח לעבור את אחד המקלות בצעד אחד - נפסל!

ממשיכים כך, עד שנשאר מי שלא נפסלה והוא או היא המנצחת.

את המשחק "תופסת גובה" משחקים באופן דומה למשחק התופסת הרגיל. כלומר, אחד הילדים הוא התופס, שצריך לתפוס את הילדים הבורחים.

השינוי הוא בכך שילד אשר מטפס על משהו, כך שהוא אינו נוגע באדמה ברגליו, אסור לתפוס אותו.

"משחק התכונות" הוא משחק הכרות חביב המאפשר למשתתפי הקבוצה ליצור קשר ראשוני ביניהם ומאפשר להם הכרות בסיסית עם תכונות החברים האחרים.

המשחק מתבצע כך:

כל אחד מהמשתתפים מקבל 3 פתקים, שעל כל אחד מהם רשומה תכונה אחרת.

המשתתפים אמורים להסתובב ולברר מה שתכונות שאצל כל אחד.

כל מי שמגלים תכונה שלהם, ינסו להחליף עם האחרים את התכונות, כך שכל אחד יחזיק בידו 3 תכונות המתאימות לאופיו.

כך משחקים את משחק החברה "כדורגל סיני":

כל חברי הקבוצה עומדים בפיסוק, במעגל, כאשר כף רגלו של כל אחד צמודה לכף רגלו של העומד לידו.

מגלגלים אחד לשני כדור.

מטרתו של כל אחד מהמשתתפים שהכדור לא יחמוק דרך הפיסוק שלו החוצה מהמעגל.

מי שהכדור הצליח לעבור דרכו צריך להסתובב עם הפנים החוצה (גבו אל תוך המעגל) ולהמשיך לשחק כך.

אם הכדור מצליח לעבור דרכו בשנית - הוא פסול ויוצא מהמשחק.

כך משחקים עד האחרון שנשאר.

המשחק "לו הייתי עץ" הוא משחק היכרות לקבוצה שזו ההיכרות הראשונה שלה. אבל הוא יתאים גם לערב גיבוש, לימי הולדת ויהיה נכון בכל גיל.

אלו כללי המשחק "לו הייתי עץ":

כל אחד ממשתתפי המשחק ירשום על פתק שם של עצם או צמח שהיה רוצה להיות, או מקום שהוא חולם לבקר או לגור בו.

לאחר שלב זה יוחזרו הפתקים למנחה והוא יחלק אותם בצורה אקראית בין כולם.

בסבב בין המשתתפים, כל אחד יצטרך לנחש של מי הפתק שהוא קיבל ולנסות להסביר מדוע.

לאחר שגילו למי שייך הפתק, מי שכתב עליו יוכל להסביר או לספר בכמה מילים את הסיבה או ההסבר למה שרשם ואיך זה קשור לאופי או לחלומות שלו או שלה.

משחק ההכרות "קערת הפירות" מתאים לקבוצה שחבריה כבר מכירים זה את זה ברמה הראשונית.

כך משחקים את המשחק:

יושבים במעגל כשבמרכז מונחת קערה עם פירות וירקות מכמה שיותר סוגים, מינים וצבעים.

במהלך הסבב כל אחד בוחר פרי או ירק ומספר מדוע בחר את אותו פרי ואיך הוא מתקשר לאופיו. ניתן להתייחס לגודל הפרי, צורתו, צבעו, העונה בה הוא גדל, אופן קילופו ועוד...


הערות:
כדי להפוך את המשחק ליותר אינטימי ומקרב בין המשתתפים, ניתן לשבת על שטיח עם כריות.

אפשר לגוון את המשחק כאשר האחד מעניק לאחר פרי או ירק שהוא חושב שמתאים לו ומסביר מדוע (כמובן בדרך החיוב).