כך משחקים "גע גע גע":

- הקבוצה מתפזרת במרחב המוגדר למשחק.

- אחד המשתתפים זורק את הכדור לכיוון הרצפה (או המשטח עליו משחקים), כך שהוא יקפוץ שלוש פעמים ובכל קפיצה צועקים המשתתפים "גע".

- כשצועקים "גע" בפעם השלישית מנסים כל המשתתפים להתקרב לכדור ולכוונו בעזרת הידיים כך שיפגע ברגליו של משתתף אחר.

- מי שבכדור פגע בו באזור הרגליים פסול והופך להיות שבוי של מי שפגע בו.

- אם השובה נפסל במהלך המשחק, הוא משחרר את השבוי וזה חוזר למשחק.

- המנצח הוא זה שנשאר אחרון מבלי שפסלו אותו.

המשחק "מי אני?" הוא משחק מעולה לטיולים. הוא מתאים מאד ליום טיול, כמשחק חברה ואפילו כמשחק היכרות. משחקים אותו כך:

לכל משתתף מדביקים מדבקה עליה רשום שם של דמות מפורסמת ומוכרת (מעולם הקולנוע, הפוליטיקה, התקשורת וכו') בצורה שהוא אינו יכול לראות מה רשום על המדבקה (על הגב, לדוגמא).

במהלך הטיול, תיעשה כל פניה אל כל אחד מהמשתתפים, כאילו הוא הדמות שרשומה לו על המדבקה. מטרת המשחק שכל אחד יגלה איזה דמות הוא קיבל.

מהם הכללים למשחק "תופסת עכברים"?
איך לשחק תופסת עכברים?


במשחק "תופסת עכברים" התופס צריך לרוץ אחרי הילדים ולגעת בהם.

מי שנתפס צריך לעמוד במקום, לפסק את רגליו ולפרוש את ידיו לצדדים.

הנתפס יכול "להשתחרר" ולהמשיך במשחק רק אם ילד אחר זוחל כעכבר בין רגליו.

כך משחקים את המשחק "קדרים באים":

- בוחרים מגרש למשחק ומסמנים בשני צידיו קווים.

- מאחורי קו אחד עומד "קדר מדומה" ומאחורי הקו השני עומדים כל שאר המשתתפים.

- הקדר המדומה קורא בקול: "הקדרים באים" ושאר המשתתפים עונים בקול: "לא רוצים".

- הקדר רץ לכיוון שאר המשתתפים, כאשר מותר לו לרוץ קדימה ולצדדים בלבד, והם רצים לכיוונו, ועליו לתפוס ע"י נגיעה כמה שיותר משתתפים, בעוד הם מנסים לחמוק מפניו.

- כל מי שנתפס הופך להיות קדר אמיתי, נעמדים עם הקדר המדומה מעבר לקו וממשיכים את המשחק באותה צורה כשמטרתם לתפוס כמה שיותר משתתפים. (כשהם קבוצה הם יכולים לרוץ לכל כיוון ואף להחזיק ידיים זה לזה).

- המנצח הוא זה שנשאר אחרון והצליח לא להתפס והוא זה שיתחיל בסבב הבא של המשחק בתו ה"קדר המדומה".

אלו חוקי המשחק של "תופסת בית חולים":

משחק התופסת מתקיים באופן הרגיל, כך שהתופס צריך לגעת במקום כלשהו בגופם של המשתתפים במשחק.

מי שנתפס (כלומר מי שהתופס נגע בו), הופך להיות בעצמו התופס, אך הוא צריך לעשות זאת תוך כדי כך שהוא מחזיק במקום שבו הוא נתפס, מה שעושה את המשחק למשעשע ביותר.

איך לשחק את המשחק "מי אני?"


כך משחקים את משחק החברה "מי אני":

אחד ממשתתפי המשחק בוחר לעצמו דמות מסויימת (היסטורית, מפורסמת, תנכ"ית, מהמשפחה וכדומה).

שאר המשתתפים צריכים לנחש איזו דמות הוא בחר, תוך שהם שואלים שאלות שמותר לענות עליהם ב"כן" ו"לא" בלבד.

המשחק מתאים הן כמשחק חברתי בימי הולדת ובמסיבות והן כמשחק בזמן נסיעה ארוכה.

כך משחקים את המשחק "תיבת נח":

כל משתתפי המשחק יושבים במעגל לאחר שהתחלקו בינם לזוגות, כאשר כל זוג בוחר חיה אותה הוא מייצג (ורצוי כזו שיש לה קול שאפשר להשמיע).

מנחה המשחק מספר סיפור כלשהו ובכל פעם שהוא מזכיר שם של חיה כלשהי, בני הזוג שמייצגים את אותה חיה צריכים להשמיע את קול החיה (נביחות, יללות, קריאות וכד').

כשהמנחה מזכיר את צמד המילים "תיבת נח" כולם יחד צריכים להשמיע את קולם לפי החיה שבחרו.

ניתן להחליט על "קנס" או "עונש" למי שלא שם לב שהזכירו את החיה שלו ולא השמיע את קולו בזמן.

כך משחקים 21:

1. כל המשתתפים עומדים במעגל ואחד מהם עומד באמצע המעגל.

2. המשתתפים שעומדים, מתחילים להתמסר ביניהם בכדור, תוך ספירת מסירות הכדור בקול רם.

3. על המשתתף שעומד באמצע המעגל לגעת בכדור או לתפוס אותו תוך כדי המסירות.

4. אם המשתתף הצליח לגעת או לתפוס את הכדור לפני שנספרו עשרים ואחת מסירות, מי שמסר אחרון את הכדור נכנס במקומו למרכז המעגל. אם נספרו עשרים ואחת מסירות מבלי שהוא הצליח לגעת או לתפוס, נכנס במקומו מישהו אחר שמתנדב לכך.

המשחק "לו הייתי עץ" מתאים כמשחק הכרות וגיבוש לקבוצה שחבריה כבר מכירים באופן בסיסי זה את זה, כי ההכרות בו מעט יותר מעמיקה.

במשחק זה משתתפי הקבוצה אמורים לזהות אחד את השני ע"פ המתואר בפתקים השונים.

אופן המשחק:

כל משתתף מקבל פתק ועליו הוא רושם מה היה רוצה להיות (צמח, עצם, חיה וכו...).

מערבבים את הפתקים של כל הנוכחים וכל אחד בתורו מרים פתק, מקריא אותו.

המשתתפים צריכים לזהות מי כתב את הפתק, למי הוא שייך.

מטרתו של משחק ההכרות "נייר עף ברוח" היא לתפוס את הנייר לפני שהוא הגיע לארץ. תוך כדי כך מתאפשר לכולם להכיר את שמות המשתתפים במשחק.

כך תשחקו את המשחק:

אחד המשתתפים עומד במרכז החדר וקורא בשם של אחד המשתתפים האחרים, תוך כדי שהוא זורק נייר באוויר.

המשתתף ששמו הוזכר צריך לקום ולתפוס בדף הנייר לפני שייפול על הארץ.

אם הנייר נפל והגיע לארץ, המשתתף שקראו בשמו חותך אותו לשניים וקורא בשמו של משתתף אחר.

אם הוא הצליח לתפוס את הנייר הוא ימשיך ויקרא בשמו של משתתף אחר מבלי לחתוך את הנייר.

כך משחקים את המשחק חם קר:

מחליטים מראש על חפץ קטן אותו מחביאים. חפץ לא קטן מדי, משהו בגודל דיסק, קופסת גפרורים וכדומה.

אחד המשתתפים יוצא מהחדר בעוד השאר מחליטים היכן להחביא את אותו חפץ ואז קוראים לו לחזור.

המשתתף שיצא חוזר. עליו לגלות את החפץ החבוי, כאשר ההנחיות שהוא מקבל הן רק דרגות של קור, כאשר הוא מתרחק ממקום המחבוא (באמצעות מילים כמו קר, קפוא, קרח וכו'...), או "חם" ככל שהוא מתקרב למקום שבו הוחבא החפץ, במילים כמו חם, מתחמם, רותח וכדומה.

משחק החברה "אנדרלמוסיה" הוא משחק שמתאים להיות גם משחק הכרות.

כך משחקים אותו:
כל הקבוצה יושבת במעגל, חוץ מאחד המשתתפים שיושב באמצע.

המשתתף שיושב באמצע שואל את אחד המשתתפים כל שאלה העולה על דעתו.

את התשובה צריך לתת זה שיושב לשמאלו של מי שנשאל את השאלה.

במידה וזה שענה על השאלה עונה תשובה שגויה, כולם צועקים "אנדרלמוסיה" ומחליפים מקומות.

כך שוב ושוב.

1. עמדו כולכם, על מעגל מכיסאות.

2. על כל הקבוצה להסתובב במעגל, מעל גבי הכסאות.

3. בכל 3 סיבובים הוציאו כסא מהמעגל.


מי שנופל, נפסל.

כך משחקים את משחק "אמת ושקר", שמטרתו לגלות מהי האמת מבין הסיפורים והוא מצויין למפגשי הכרות של קבוצות:

כל משתתף מספר בתורו שני סיפורים שקרו לו (רצוי שיהיו מאד משעשעים או מפחידים), כאשר אחד מהסיפורים אמיתי ואילו השני שקרי.

על כל שאר המשתתפים לנחש איזה מהסיפורים הוא אמת ואיזה השקר.

כך תשחקו במשחק הכסא הריק:

כל הקבוצה יושבת במעגל על כסאות ואחד מהקבוצה קם ועומד באמצע המעגל.

האדם שבאמצע המעגל צריך לתפוס מקום ישיבה.

תפקידה של שאר הקבוצה למנוע ממנו למצוא מקום לשבת. עושים זאת על ידי מעבר מכסא לכסא (לפי הסדר) במהירות.

מי שאת מקומו תפס האדם שעמד, יהיה הבא בתור שיעמוד באמצע וינסה לתפוס מקום.

1. הניחו 4 מקלות במרחק מסוים אחד מהשני.

2. צריך לדלג מעל המקלות, כאשר מותר לדרוך רק פעם אחת בין מקל למקל.

3. בכל פעם מגדילים את המרחק שבין המקלות, לפי הדילוג של האחרון שדילג.

4. מי שלא הצליח לעבור את אחד המקלות בצעד אחד - נפסל!

ממשיכים כך, עד שנשאר מי שלא נפסלה והוא או היא המנצחת.

המשחק מורכב מ"לילה" ומ"יום". המשחק מתחיל בלילה. בלילה הראשון נקבע מי הוא הרוצח. המנחה, מישהו שלא משתתף במשחק, הוא זה שקובע מיהו הנרצח והרוצח.

1. שבו במעגל. כשהמנחה אומר "לילה טוב כפר!", הורידו את הראש ועיצמו עיניים.

2. המנחה עובר ונותן לכל אחד טפיחה אחת על הגב, פרט לרוצח שיבחר, שיקבל 2 טפיחות.

3. "בוקר טוב כפר!" מכריז המנחה וכולם מתעוררים.

4. הרוצח יכול לרצוח ע"י קריצה. מי שהוא קרץ לו יחכה כמה שניות, יאמר "נרצחתי" וייצא מהמשחק.

5. אזרחי הכפר (המשתתפים האחרים) צריכים לגלות כמה שיותר מהר מי הרוצח, מבלי להירצח. דיונים, האשמות, דברי הגנה, הוצאות להורג (של מי שרוב הקולות קובע שהוא הרוצח) ו"מילים אחרונות" (של מי שהוצא להורג ומתוודה שהוא הרוצח או מכריז שהוא לא הרוצח), עד לגילוי הרוצח.

אם נשארו שני אזרחים חיים והרוצח לא נתפס - הוא ניצח.

כך משחקים במשחק 'זהה את התינוק':

מבקשים מכל משתתף מבעוד מועד או כאשר מגיעים לאירוע להביא תמונה מימי ילדותו או ינקותו.

מאחרי כל תמונה רושמים בקטן את שם בעל התמונה.

מניחים את כל התמונות בסלסלה או קופסא אותה מעבירים מיד ליד.

כל אחד בתורו שולף תמונה ומנסה לזהות מי התינוק שבתמונה. אם צדק (בעל התמונה צריך לאשר) הוא לוקח תמונה נוספת. אם לא צדק - התמונה והניחוש עוברים לבא בתור.

הזוכה הוא מי שהצליח לצבור הכי הרבה ניחושים.

המשחק מתאים לילדים, אך גם לערבי חברה וגיבוש של מבוגרים.

משחק החברה "פלונטר" מחייב את חברי הקבוצה להגיע לפתרון בדרך משותפת.

כך משחקים אותו:

כל חברי הקבוצה עומדים בחלל החדר ונותנים אחד לשני ידיים, באופן כזה שהם מסתבכים זה בזה.

משימתם היא לצאת מאותו פלונטר שהם יצרו, מבלי שאף אחד יעזוב ידיים. (למעלה, למטה ומכל הכיוונים..)

"משחק התכונות" הוא משחק הכרות חביב המאפשר למשתתפי הקבוצה ליצור קשר ראשוני ביניהם ומאפשר להם הכרות בסיסית עם תכונות החברים האחרים.

המשחק מתבצע כך:

כל אחד מהמשתתפים מקבל 3 פתקים, שעל כל אחד מהם רשומה תכונה אחרת.

המשתתפים אמורים להסתובב ולברר מה שתכונות שאצל כל אחד.

כל מי שמגלים תכונה שלהם, ינסו להחליף עם האחרים את התכונות, כך שכל אחד יחזיק בידו 3 תכונות המתאימות לאופיו.

כך משחקים את המשחק חבילה עוברת:

בוחרים הפתעה נחמדה עבור ילד אחד או עבור כל המשתתפים ועוטפים אותה בהרבה עיתונים או ניירות.

את החבילה מתחילים להעביר מיד ליד לצלילי מוסיקה.

בכל פעם שהמוסיקה נעצרת, מסירים שכבה אחת מהניירות העוטפים את החבילה. (לילדים בוגרים יותר ניתן לכתוב על חלק מהעטיפות משימות קלות שיש לבצע לפני שממשיכים במשחק).

האחרון שמסיר את העטיפה זוכה בהפתעה או זוכה לחלק אותה בין המשתתפים.