שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך אנו רואים? מהו חוש הראייה?
אנו רואים תודות לעיניים כמובן. העיניים הן איברים משוכללים ביותר, מהמורכבים ביותר בגופנו. אבל אם נצטרך להסביר בפשטות את תהליך הראייה אז נסביר זאת כך:
אנו מביטים בדברים שמסביבנו. חפצים, בעלי חיים, בני אדם - כשקרני האור פוגעות בכל מיני דברים שכאלו, הן חוזרות לעיניים שלנו וחודרות דרך האישון שבעין. קרני האור פוגעות ברשתית, שנמצאת בצד האחורי של גלגל העין שלנו. שם נמצא עצב הראיה. הוא מעביר את המידע שהתקבל מאותן קרני אור, היישר אל מוחנו. המוח יודע לתרגם את האותות העצביים (אותות שקיבל מעצב הראיה) ו"רואה" את התמונה שהתקבלה בצבע מלא!
יפליא ודאי לדעת שהראייה שלנו מורכבת מאזור קטן במרכז העין, שבו רואים היטב, טבעת מסביבו שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול מסביב, שבו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. זה מה שמוכיח את אמירת החוקרים שהמוח הוא איבר הראייה העיקרי שלנו, בעוד שהעיניים הן "רק" חיישנים.
הנה סרטון על הראייה וכיצד היא מתרחשת בעיניים (מתורגם):
http://youtu.be/Zw6R5Y1bcjo?t=23s
העיניים שלנו משוכללות הרבה יותר ממצלמות מודרניות (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
הסבר לילדים על הראייה:
http://youtu.be/VIn63OrYHmY
ילד חביב שמסביר איך אנחנו רואים צבעים (עברית):
http://youtu.be/BHwY0SqJ5ZU
וסרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
מהו היסט?
קרה לכם שנסעתם במכונית וראיתם מרחוק את ההרים? האם שמתם לב שבעוד שהעצים והמבנים הקרובים נעו במהירות אל מול עיניכם, ההרים זזו לאט?
לאשלייה הזו, שבה מה שרחוק נע לאט ומה שקרוב נע במהירות, קוראים פרלקס, או בעברית "היסט" (Parallax). אלו שמותיה של תופעה שבה הדברים הרחוקים נראים כאילו הם נעים לאט, בעוד שעצמים קרובים נעים מהר יותר.
בתופעת ההיסט משתמשים כבר שנים רבות לחישוב מרחקים של עצמים מרוחקים. כך למשל ניתן לחשב בעזרת ההיסט את המרחק מאיתנו אל השמש או כוכבי הלכת.
רעיון הפרלקס מנוצל כיום במשחקי מחשב ובעיצוב אתרי אינטרנט כדי לתת אשליית עומק. בשיטה זו של גרפיקת מחשב מניעים את הרקע של המשחק או האתר לאט יותר ביחס לתוכן האתר או לדמויות העיקריות במשחק, מה שיוצר אפקט חזותי של עומק ותנועה שנראית כמו תלת מימד.
הכירו את ההיסט וכיצד הוא מאפשר מדידת מרחק אל כוכבים:
https://youtu.be/iwlMmJs1f5o
כך זה נראה במציאות:
https://youtu.be/ycQnsu_Cmko
פרלקס, כלומר היסט, אבל טכנולוגי:
https://youtu.be/-8u43gle_wE
ההסבר ההנדסי למציאת המרחק אל גרמי שמיים קרובים:
https://youtu.be/5hlyE6EDUe8
והסבר חישוב מרחקים עצומים בחלל בהיסט טריגונומטרי (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
מהי ראיית מכונה?
ראיית מכונה (Machine vision) היא יישום של ראייה ממוחשבת לבקרת מכונות, רובוטים ותהליכים שונים. ראיית המכונה היא חלק מתחום הלמידה הממוחשבת, ענף בתחום הבינה המלאכותית שמאפשר למחשבים יכולת לזהות תבניות בנתונים חזותיים, ויזואליים. הם עושים זאת על סמך נתונים קודמים ותוך התבססות על חוקים שנוצרו מקבוצות נתונים שבהם נתקלו מחשבים בעבר.
הדוגמה הכי בולטת שבה אולי נתקלתם, של ראיית מכונה (Machine vision), היא הטכנולוגיה שמאפשרת לדפי פייסבוק לזהות פרצופים בתמונות בעצמם. כך גם פועלים מנועי חיפוש תמונות, שיודעים לאתר תמונות לפי התוכן שבתוכן, כמו תמונות עם בית, תמונות בצבעי אדום-ירוק וכדומה.
בהרבה מקרים ראיית מכונה משתמשת בדימוּת, כלומר היא לא משתמשת דווקא במידע שהתקבל ממקורות אופטיים לצורך הניתוח, אלא במידע אחר.
השימושים של ראיית המכונה הם מגוונים כבר היום ונעים מהנחייה ובקרה של רובוטים, דרך אמצעי ראייה לכבדי ראייה ועיוורים ועד ליישומים כבדים כמו פיקוח תעשייתי על תהליכי ייצור במפעלים, צפיית בעיות בריאות באמצעות חיישנים רפואיים אישיים, פיתוח של מנועי חיפוש ויזואליים מתקדמים, המשתמשים בראיית מכונה וכאמור גם זיהוי פנים בתמונות וסרטים.
העתיד מבטיח יישומים מרגשים בהרבה. דמיינו את הסמארטפונים של העתיד, שיצויידו בבינה מלאכותית ויוכלו לעשות פעולות חכמות במיוחד עם המידע הויזואלי שהצטבר בתמונה שצילמתם במצלמת הטלפון, דמיינו רחפנים שמזהים ונמנעים ממכשולים כדי להביא משלוחים ללקוחות מבלי להישדד בדרך, דמיינו מערכות רמזורים והכוונת תנועה שחוזות פקקי תנועה ומשחררות אותם לבד, רובוטים מאבטחים ש"רואים" בני אדם ומזהים מיידית מבוקשים, חשודים וכדומה. אלה רק דוגמאות קטנות. למעשה, המהפכה התעשייתית הרביעית מתקיימת כבר עתה על ראיית מכונות.
אז אם ראיית המכונה מאפשרת למחשבים לראות את העולם, היא תאפשר למחשבים למצוא בו דפוסים ותבניות שיוצרים הגיון ולפעול כדי להפוך אותו למקום טוב ובטוח יותר.
איך מחשבים יכולים לראות ולהבין תמונה (מתורגם):
https://youtu.be/2hXG8v8p0KM
השימושים בטכנולוגיה של ראיית המכונה:
https://youtu.be/luuLcY30fQQ
ראיית מכונה היא הכרחית למכוניות האוטונומיות של העתיד, למשל מכונית העתיד ללא נהג הזו:
https://youtu.be/0DS9PY6iaxE
השפעת הראיית המכונה על התעשייה החדשה - זו שכבר נקראת תעשייה 4.0:
https://youtu.be/9FyPV59Q7-Q
אפליקציה לזיהוי ומידע על מוצרים בראיית מכונה:
https://youtu.be/uNy6Nt4F13o
זרוע רובוטית עם ראיית מכונה:
https://youtu.be/H01QG_EAMyw
וסרטון תיעודי על ראיית מחשב (Computer Vision):
https://youtu.be/eQLcDmfmGB0?long=yes
האם העיניים שלנו גדלות עם השנים?
גדילת העיניים שלנו היא תופעה מעניינת מאד. העין היא הממשק הוויזואלי של המוח וספקית המידע העיקרי שלו על העולם החיצוני. והרי ככל שאנו מתבגרים אנו זקוקים לכאורה ליותר מידע, כדי לשרוד ולהתקיים בעולם.
רבים שואלים האם העיניים שלנו גדלות ביחד איתנו ואם כן - עד כמה?
העיניים מתפתחות עוד בבטן האם. במהלך 7 החודשים המתקדמים של ההריון, גדלות מאד עיני העובר. במקביל גדל גם העצב האופטי, שמחבר אותן אל המוח.
בעת הלידה גודלן של עיני התינוק הוא כ-75% מגודל העיניים של האדם המבוגר שהוא יהיה. זה מקור השמועה שהעיניים לא גדלות - הן דווקא כן גדלות, אבל בעיקר בהתחלה!
אז כשאנו נולדים, העיניים שלנו גדולות יחסית. הן יגדלו בשנים הראשונות, אפילו יותר מקצב גדילת הגוף של התינוק הרך. במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק, יגדלו מאד העיניים והעצב האופטי, שאחראי לחבר אותן למוח. בהתאם לכך יש בשנים האלה התפתחות מדהימה ומתמדת בראיה שלנו.
ואגב, זו גם הסיבה שאצל תינוקות וילדים קטנים העיניים נראות גדולות יותר מאשר אלה של המבוגרים.
ואכן, לאחר השנים הראשונות, גודל העיניים שלנו כמעט ולא משתנה עם השנים. העיניים, שכבר בגיל מוקדם מאוד הגיעו כמעט לגודלן הסופי, לא עומדות לגדול באופן משמעותי. גלגל העין כן יגדל, אבל העין עצמה - כמעט ולא.
הנה העיניים המשוכללות שלנו ששום מצלמה מודרנית לא מתקרבת אליהן (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
כך התפתחו העיניים שלנו באבולוציה (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
מבנה העין (עברית):
https://youtu.be/f6T5CqfpE7k
ותכנית טלוויזיה על העין לילדים (עברית):
https://youtu.be/7g67QCitGic?long=yes
מהו קליידוסקופ?
את הקליידוסקופ (Kaleidoscope) המציא סר דייוויד ברוסטר ב-1816. הקליידוסקופ היה אז מכשיר אופטי, שבעזרתו המחישו צורות סימטריות שונות. כיום משתמשים בו בעיקר לשעשוע. הוא מבוסס על צורות סימטריות בשלל צבעים, כשכל סיבוב של הגליל מציג תבנית חדשה מתוך מגוון של צבעים ותבניות, שמשתנה כשמסובבים את הקליידוסקופ.
הקליידוסקופ בנוי כצורת גליל שיש בו מראות. במראות הללו משתקפים עצמים שונים, כמו שברי זכוכית צבעוניים שלרוב מוכנסים לתוכו. כשמביטים פנימה דרך חור בקצה הגליל, והאור נכנס מהקצה השני, ההשתקפויות המשתנות של שברי הזכוכית הללו יוצרות תמונות סימטריות ומהממות ביופיין. התמונות שנוצרו יוצרות לא פעם תבניות חוזרות ומרתקות, שההשתקפויות מכפילות להמון צדדים ויוצרות להן עומק וממדים מרהיבים.
המילה הקליידוסקופ לקוחה מהשפה היוונית ופירושה "צופה בתמונה יפה".
זה מה שרואים בקליידוסקופ:
http://youtu.be/peZ-MjD9pgk
קבלו צורות קליידוסקופיות:
http://youtu.be/9GMtj_-3BOc
קליידוסקופ מראות הופך הכל לקסום:
http://youtu.be/zCFdLrXI3yM
כך יוצרים קליידוסקופ בעצמכם (עברית):
https://youtu.be/LUawR882X4M
מדריך לבניית קליידוסקופ באנגלית:
https://youtu.be/Z2TDK_OQWU0
אפשר גם לראות אחד שבנוי אחרת לגמרי:
https://youtu.be/6_8omObsfgM
ובשנות ה-70 יצרו קליפים לטלוויזיה, כמו זה של דיוויד בואי, עם קליידוסקופ ברקע של מסך כחול:
https://youtu.be/Vy-rvsHsi1o
למה שימש בעבר המונוקל?
מונוקל (Monocle) היה משקף בודד, חצי משקפיים, שגברים עשירים במאה ה-19 השתמשו בו לראיה, בעיקר לטווח קרוב.
לאחר המצאת המשקפיים הפסיקו להשתמש בו, במיוחד משום שהוא היה לא שימושי וקשה להחזקה בארובת העין. בכל שינוי של הבעת פנים, יכול היה המונוקל ליפול מהעין.
במסגרת הנטייה לרטרו, מנסים מדי פעם להחזיר את המונודל לאופנה הגברית, אבל הוא בעיקר סמל סטטוס לאנשים עשירים ומשועממים שיש להם כבר הכל.
הנה המונוקל:
http://youtu.be/uA_BCbh88rg?t=7s
ופרסומת למונוקל מודרני תלת ממדי וחדשני:
http://youtu.be/QsQ6MpC1dzU
מי האגרופן של עולם החי?
שמו של חסילון המנטיס (Mantis Shrimp) מטעה, שכן הוא אינו חסילון ואינו מנטיס (גמל שלמה). זאת על אף שהוא מזכיר את שניהם. החסילון הזה מרבה להתבודד ומבלה שעות רבות בהמתנה לטרף במחבוא שלו. ויש לו את הכוח הרב של החבטה שלו. למנטיס, המכונה "אגרופן", אגרופים אימתניים, בעלי חבטה חזקה במיוחד שמשתווה לכוח של קליע רובה ומחסלת בבת-אחת את קורבנותיו.
ליצור עם הצבתות האימתניות יש יכולת ראייה מעולה, כנראה הטובה בממלכת החי, שמאפשרת לו אבחנה מעולה. ראיה כזו היא הכרח כדי לספק לו מידע מדויק על מיקום והמרחק שלו מהטרף ולאפשר לו לחסלו במכה אחת של הצבתות.
חסילוני המנטיס, שלא כסרטנים אחרים, יוצאים לא פעם "לאכול בחוץ".. הם יוצאים ממחבואם ורודפים אחרי טרף חי כדי לצוד אותו.
המנטיס שרימפ הוא גם מהיצורים שמאירים בגופם בתקופת החיזור. אזור מסוים בשריון שלו פולט אור פלואורסצנטי, המזכיר אורות ניאון זוהרים. אור זה מיועד לעיני הנקבות ונועד למשוך אותם לזכר.
הנה מנגנון האיגרוף האימתני של המנטיס שרימפס:
https://youtu.be/E0Li1k5hGBE
הסבר מעמיק של העניין (מתורגם):
http://youtu.be/LXrxCT0NpHo
כך הוא מנתץ צדפה באגרופיו:
http://youtu.be/i-ahuZEvWH8
בהילוך איטי:
http://youtu.be/ti2Uoc1RXuQ
מארבים וקרבות איגרוף נגד סרטנים:
http://youtu.be/U11DgbefmQQ
חוקרים בוחנים "מועדון קרב" של המנטיס שרימפ:
https://youtu.be/QY4AEubKFh0
מתיחה שמראה אותו פותר את חידת הקוביה ההונגרית:
http://youtu.be/0uTdTRXNdEY
מהם תולדות המשקפיים ומי המציא אותן?
כבר בשנת 300 לפני הספירה השתמשו בעדשות זכוכית כדי להגדיל ולהצית אש. נותרו עדויות עמומות גם על משקפיים לתיקון ראייה, שנוצרו בשנת 1280 בפירנצה שבאיטליה. העדויות מציינות שניים - נזיר בשם אלסנדרו דלה ספינה וידידו הפיזיקאי סלבינו דלי ארמטי, שאיבד את ראייתו הטובה בניסויים אופטיים שעשה ואז הרכיב לעצמו משקפיים ראשונים, בעלי עדשות קמורות. הם תיקנו בעייה לסובלים מרוחק-רואי (היפרמטרופיה), מי שלא ראו היטב עצמים קרובים, או בקיצור משקפי קריאה.
עד המאה ה-15 נגזר על מי שראייתו למרחק נחלשה להסתובב ולתפקד עם ראייה מטושטשת. לא גורל קל ובטח לא למי שמתפרנסים מעבודה שמחייבת ראייה טובה. המצאת העדשה הקעורה בשנת 1451, על ידי ניקולס מהעיר קוסה יצרה אפשרות לפתרון והייתה האות לתחילת תיקון הראייה למי שלא ראו טוב למרחקים.
לא ידוע מי פיתח את משקפיים לסובלים מקוצר ראייה, אך ידוע שהיה זה בסביבות שנת 1482, כשפותחו והקלו לראשונה על אנשים שאינם רואים טוב לרחוק אלא רק עד למרחק קצר. סיפורים מאותה תקופה מציינים את האפיפיור לִיאוֹ ה-10 כמי שחבש משקפיים בעת הציד והתפאר שבזכותם ראייתו למרחוק משתפרת.
המצאת הדפוס והרחבת מעגל ההשכלה בתקופת הרנסאנס הכניסו רבים למעגל הקוראים. אך במקביל להתרבות יודעי קרוא וכתוב נוספו גם רבים שנזקקו עתה למשקפי קריאה. רוכלים נודדים החלו למכור משקפי קריאה זולים וכל אדם התאים משקפיים כאלה לעצמו. הופעת העיתונים במאה ה-17 תחזק עוד יותר את הצורך במשקפי קריאה. עד היום אלה משקפיים זולים הנמכרים אפילו בשווקים.
כך הפכו המשקפיים מצד אחד סמל לחוכמה והשכלה ורבים מבני האצולה והמעמד הגבוה צוירו כשהם עוטים משקפיים. מצד שני המשקפיים נתפסו בחברות מסוימות כמשהו שלא יאה לשימוש פומבי. בצרפת ובאנגליה למשל נהגו להשתמש בהם רק לזמן קצר או בחדרי חדרים. למשל, כדי לזהות אדם למרחוק או לקרוא ספר בבית הפרטי. במאה ה-19 השתמשו בני המעמד העליון במוֹנוֹקֶל, משקף בודד ומחובר בשרשרת. השימיש בו היה לרגע, כשהיה צריך לבחון משהו. מיד לאחר מכן הוחזר המונוקל למקומו.
רק במאה ה-20 הפכו המשקפיים לאביזר אופנה שלא מתביישים בו. אנשים חובשים משקפיים למשך שעות ארוכות. דוגמאות המשקפיים, כמו גם מגוון הסוגים והצורות המשווק להמונים, הם רבים מספור ופופולאריים מתמיד.
הנה תולדות המשקפיים מאז העת העתיקה ועד היום (מתורגם):
https://youtu.be/eeVCz-9SUc8
מצגת וידאו עם ההיסטוריה של המשקפיים באלף האחרון:
https://youtu.be/PRMleI0MQmE
תולדות משקפי הגברים משנות ה-30 ועד היום:
https://youtu.be/wwM9mnw4v4s
משקפי הנשים מאז שנות ה-30:
https://youtu.be/lBKJIQj73Ks
כך מייצרים את העדשות:
https://youtu.be/E91a7nBkkR8
וכך מלטשים את העדשות לכל אחד ואחת, לפי צרכי הראייה שלהם:
https://youtu.be/RYrG3G8nhhA
מהי מנסרה?
מנסרה, או פְּרִיזְמָה, היא מכשיר אופטי שקוף ששובר את קרני האור ומחזיר אותן מפורקות לצבעים. המנסרה שוברת את האור הלבן ל-7 צבעים בסיסיים: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, סגול.
הסיבה לכך שהאור הפוגע במנסרה מתפרק לצבעים שונים היא הזווית של פגיעת קרן האור במנסרה ואורכי הגל השונים של הצבעים המרכיבים את קרן האור. פירוק האור הוא בעצם פיצולו לאורכי הגל השונים שלו והם שיוצרים את מגוון הצבעים שאנו רואים.
הקשת שבשמיים, שבאה אחרי הגשם, מתרחשת באופן דומה למנסרה. בקשת זו שבענן שוברת כל טיפת גשם את קרני האור למגוון אורכי הגל ומייצרת את מגוון צבעי הקשת. כל טיפות הגשם ביחד הן שיוצרות את הקשת שמעל לשמיים גשומים, מול אור השמש.
הנה הסבר לשבירת האור הלבן לצבעיו על ידי המנסרה:
http://youtu.be/Aggi0g67uXM
כך האור הלבן הנשבר במנסרה:
http://youtu.be/9eEyTw4wylk
הקשת בענן נוצרת על ידי מנסרות טבעיות בדמות טיפות הגשם:
http://youtu.be/3oYnUabaXnQ
והנה מצגת וידאו של מנסרות שונות הנוצרות בכל מיני הקשרים במציאות:
http://youtu.be/yrRkJMHEcYE
אנו רואים תודות לעיניים כמובן. העיניים הן איברים משוכללים ביותר, מהמורכבים ביותר בגופנו. אבל אם נצטרך להסביר בפשטות את תהליך הראייה אז נסביר זאת כך:
אנו מביטים בדברים שמסביבנו. חפצים, בעלי חיים, בני אדם - כשקרני האור פוגעות בכל מיני דברים שכאלו, הן חוזרות לעיניים שלנו וחודרות דרך האישון שבעין. קרני האור פוגעות ברשתית, שנמצאת בצד האחורי של גלגל העין שלנו. שם נמצא עצב הראיה. הוא מעביר את המידע שהתקבל מאותן קרני אור, היישר אל מוחנו. המוח יודע לתרגם את האותות העצביים (אותות שקיבל מעצב הראיה) ו"רואה" את התמונה שהתקבלה בצבע מלא!
יפליא ודאי לדעת שהראייה שלנו מורכבת מאזור קטן במרכז העין, שבו רואים היטב, טבעת מסביבו שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול מסביב, שבו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. זה מה שמוכיח את אמירת החוקרים שהמוח הוא איבר הראייה העיקרי שלנו, בעוד שהעיניים הן "רק" חיישנים.
הנה סרטון על הראייה וכיצד היא מתרחשת בעיניים (מתורגם):
http://youtu.be/Zw6R5Y1bcjo?t=23s
העיניים שלנו משוכללות הרבה יותר ממצלמות מודרניות (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
הסבר לילדים על הראייה:
http://youtu.be/VIn63OrYHmY
ילד חביב שמסביר איך אנחנו רואים צבעים (עברית):
http://youtu.be/BHwY0SqJ5ZU
וסרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
קרה לכם שנסעתם במכונית וראיתם מרחוק את ההרים? האם שמתם לב שבעוד שהעצים והמבנים הקרובים נעו במהירות אל מול עיניכם, ההרים זזו לאט?
לאשלייה הזו, שבה מה שרחוק נע לאט ומה שקרוב נע במהירות, קוראים פרלקס, או בעברית "היסט" (Parallax). אלו שמותיה של תופעה שבה הדברים הרחוקים נראים כאילו הם נעים לאט, בעוד שעצמים קרובים נעים מהר יותר.
בתופעת ההיסט משתמשים כבר שנים רבות לחישוב מרחקים של עצמים מרוחקים. כך למשל ניתן לחשב בעזרת ההיסט את המרחק מאיתנו אל השמש או כוכבי הלכת.
רעיון הפרלקס מנוצל כיום במשחקי מחשב ובעיצוב אתרי אינטרנט כדי לתת אשליית עומק. בשיטה זו של גרפיקת מחשב מניעים את הרקע של המשחק או האתר לאט יותר ביחס לתוכן האתר או לדמויות העיקריות במשחק, מה שיוצר אפקט חזותי של עומק ותנועה שנראית כמו תלת מימד.
הכירו את ההיסט וכיצד הוא מאפשר מדידת מרחק אל כוכבים:
https://youtu.be/iwlMmJs1f5o
כך זה נראה במציאות:
https://youtu.be/ycQnsu_Cmko
פרלקס, כלומר היסט, אבל טכנולוגי:
https://youtu.be/-8u43gle_wE
ההסבר ההנדסי למציאת המרחק אל גרמי שמיים קרובים:
https://youtu.be/5hlyE6EDUe8
והסבר חישוב מרחקים עצומים בחלל בהיסט טריגונומטרי (מתורגם):
https://youtu.be/Op3AYaJc0Xw
ראיית מכונה (Machine vision) היא יישום של ראייה ממוחשבת לבקרת מכונות, רובוטים ותהליכים שונים. ראיית המכונה היא חלק מתחום הלמידה הממוחשבת, ענף בתחום הבינה המלאכותית שמאפשר למחשבים יכולת לזהות תבניות בנתונים חזותיים, ויזואליים. הם עושים זאת על סמך נתונים קודמים ותוך התבססות על חוקים שנוצרו מקבוצות נתונים שבהם נתקלו מחשבים בעבר.
הדוגמה הכי בולטת שבה אולי נתקלתם, של ראיית מכונה (Machine vision), היא הטכנולוגיה שמאפשרת לדפי פייסבוק לזהות פרצופים בתמונות בעצמם. כך גם פועלים מנועי חיפוש תמונות, שיודעים לאתר תמונות לפי התוכן שבתוכן, כמו תמונות עם בית, תמונות בצבעי אדום-ירוק וכדומה.
בהרבה מקרים ראיית מכונה משתמשת בדימוּת, כלומר היא לא משתמשת דווקא במידע שהתקבל ממקורות אופטיים לצורך הניתוח, אלא במידע אחר.
השימושים של ראיית המכונה הם מגוונים כבר היום ונעים מהנחייה ובקרה של רובוטים, דרך אמצעי ראייה לכבדי ראייה ועיוורים ועד ליישומים כבדים כמו פיקוח תעשייתי על תהליכי ייצור במפעלים, צפיית בעיות בריאות באמצעות חיישנים רפואיים אישיים, פיתוח של מנועי חיפוש ויזואליים מתקדמים, המשתמשים בראיית מכונה וכאמור גם זיהוי פנים בתמונות וסרטים.
העתיד מבטיח יישומים מרגשים בהרבה. דמיינו את הסמארטפונים של העתיד, שיצויידו בבינה מלאכותית ויוכלו לעשות פעולות חכמות במיוחד עם המידע הויזואלי שהצטבר בתמונה שצילמתם במצלמת הטלפון, דמיינו רחפנים שמזהים ונמנעים ממכשולים כדי להביא משלוחים ללקוחות מבלי להישדד בדרך, דמיינו מערכות רמזורים והכוונת תנועה שחוזות פקקי תנועה ומשחררות אותם לבד, רובוטים מאבטחים ש"רואים" בני אדם ומזהים מיידית מבוקשים, חשודים וכדומה. אלה רק דוגמאות קטנות. למעשה, המהפכה התעשייתית הרביעית מתקיימת כבר עתה על ראיית מכונות.
אז אם ראיית המכונה מאפשרת למחשבים לראות את העולם, היא תאפשר למחשבים למצוא בו דפוסים ותבניות שיוצרים הגיון ולפעול כדי להפוך אותו למקום טוב ובטוח יותר.
איך מחשבים יכולים לראות ולהבין תמונה (מתורגם):
https://youtu.be/2hXG8v8p0KM
השימושים בטכנולוגיה של ראיית המכונה:
https://youtu.be/luuLcY30fQQ
ראיית מכונה היא הכרחית למכוניות האוטונומיות של העתיד, למשל מכונית העתיד ללא נהג הזו:
https://youtu.be/0DS9PY6iaxE
השפעת הראיית המכונה על התעשייה החדשה - זו שכבר נקראת תעשייה 4.0:
https://youtu.be/9FyPV59Q7-Q
אפליקציה לזיהוי ומידע על מוצרים בראיית מכונה:
https://youtu.be/uNy6Nt4F13o
זרוע רובוטית עם ראיית מכונה:
https://youtu.be/H01QG_EAMyw
וסרטון תיעודי על ראיית מחשב (Computer Vision):
https://youtu.be/eQLcDmfmGB0?long=yes
גדילת העיניים שלנו היא תופעה מעניינת מאד. העין היא הממשק הוויזואלי של המוח וספקית המידע העיקרי שלו על העולם החיצוני. והרי ככל שאנו מתבגרים אנו זקוקים לכאורה ליותר מידע, כדי לשרוד ולהתקיים בעולם.
רבים שואלים האם העיניים שלנו גדלות ביחד איתנו ואם כן - עד כמה?
העיניים מתפתחות עוד בבטן האם. במהלך 7 החודשים המתקדמים של ההריון, גדלות מאד עיני העובר. במקביל גדל גם העצב האופטי, שמחבר אותן אל המוח.
בעת הלידה גודלן של עיני התינוק הוא כ-75% מגודל העיניים של האדם המבוגר שהוא יהיה. זה מקור השמועה שהעיניים לא גדלות - הן דווקא כן גדלות, אבל בעיקר בהתחלה!
אז כשאנו נולדים, העיניים שלנו גדולות יחסית. הן יגדלו בשנים הראשונות, אפילו יותר מקצב גדילת הגוף של התינוק הרך. במהלך השנתיים הראשונות לחיי התינוק, יגדלו מאד העיניים והעצב האופטי, שאחראי לחבר אותן למוח. בהתאם לכך יש בשנים האלה התפתחות מדהימה ומתמדת בראיה שלנו.
ואגב, זו גם הסיבה שאצל תינוקות וילדים קטנים העיניים נראות גדולות יותר מאשר אלה של המבוגרים.
ואכן, לאחר השנים הראשונות, גודל העיניים שלנו כמעט ולא משתנה עם השנים. העיניים, שכבר בגיל מוקדם מאוד הגיעו כמעט לגודלן הסופי, לא עומדות לגדול באופן משמעותי. גלגל העין כן יגדל, אבל העין עצמה - כמעט ולא.
הנה העיניים המשוכללות שלנו ששום מצלמה מודרנית לא מתקרבת אליהן (מתורגם):
https://youtu.be/OGqAM2Mykng
כך התפתחו העיניים שלנו באבולוציה (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
מבנה העין (עברית):
https://youtu.be/f6T5CqfpE7k
ותכנית טלוויזיה על העין לילדים (עברית):
https://youtu.be/7g67QCitGic?long=yes
ראייה
את הקליידוסקופ (Kaleidoscope) המציא סר דייוויד ברוסטר ב-1816. הקליידוסקופ היה אז מכשיר אופטי, שבעזרתו המחישו צורות סימטריות שונות. כיום משתמשים בו בעיקר לשעשוע. הוא מבוסס על צורות סימטריות בשלל צבעים, כשכל סיבוב של הגליל מציג תבנית חדשה מתוך מגוון של צבעים ותבניות, שמשתנה כשמסובבים את הקליידוסקופ.
הקליידוסקופ בנוי כצורת גליל שיש בו מראות. במראות הללו משתקפים עצמים שונים, כמו שברי זכוכית צבעוניים שלרוב מוכנסים לתוכו. כשמביטים פנימה דרך חור בקצה הגליל, והאור נכנס מהקצה השני, ההשתקפויות המשתנות של שברי הזכוכית הללו יוצרות תמונות סימטריות ומהממות ביופיין. התמונות שנוצרו יוצרות לא פעם תבניות חוזרות ומרתקות, שההשתקפויות מכפילות להמון צדדים ויוצרות להן עומק וממדים מרהיבים.
המילה הקליידוסקופ לקוחה מהשפה היוונית ופירושה "צופה בתמונה יפה".
זה מה שרואים בקליידוסקופ:
http://youtu.be/peZ-MjD9pgk
קבלו צורות קליידוסקופיות:
http://youtu.be/9GMtj_-3BOc
קליידוסקופ מראות הופך הכל לקסום:
http://youtu.be/zCFdLrXI3yM
כך יוצרים קליידוסקופ בעצמכם (עברית):
https://youtu.be/LUawR882X4M
מדריך לבניית קליידוסקופ באנגלית:
https://youtu.be/Z2TDK_OQWU0
אפשר גם לראות אחד שבנוי אחרת לגמרי:
https://youtu.be/6_8omObsfgM
ובשנות ה-70 יצרו קליפים לטלוויזיה, כמו זה של דיוויד בואי, עם קליידוסקופ ברקע של מסך כחול:
https://youtu.be/Vy-rvsHsi1o
מונוקל (Monocle) היה משקף בודד, חצי משקפיים, שגברים עשירים במאה ה-19 השתמשו בו לראיה, בעיקר לטווח קרוב.
לאחר המצאת המשקפיים הפסיקו להשתמש בו, במיוחד משום שהוא היה לא שימושי וקשה להחזקה בארובת העין. בכל שינוי של הבעת פנים, יכול היה המונוקל ליפול מהעין.
במסגרת הנטייה לרטרו, מנסים מדי פעם להחזיר את המונודל לאופנה הגברית, אבל הוא בעיקר סמל סטטוס לאנשים עשירים ומשועממים שיש להם כבר הכל.
הנה המונוקל:
http://youtu.be/uA_BCbh88rg?t=7s
ופרסומת למונוקל מודרני תלת ממדי וחדשני:
http://youtu.be/QsQ6MpC1dzU
שמו של חסילון המנטיס (Mantis Shrimp) מטעה, שכן הוא אינו חסילון ואינו מנטיס (גמל שלמה). זאת על אף שהוא מזכיר את שניהם. החסילון הזה מרבה להתבודד ומבלה שעות רבות בהמתנה לטרף במחבוא שלו. ויש לו את הכוח הרב של החבטה שלו. למנטיס, המכונה "אגרופן", אגרופים אימתניים, בעלי חבטה חזקה במיוחד שמשתווה לכוח של קליע רובה ומחסלת בבת-אחת את קורבנותיו.
ליצור עם הצבתות האימתניות יש יכולת ראייה מעולה, כנראה הטובה בממלכת החי, שמאפשרת לו אבחנה מעולה. ראיה כזו היא הכרח כדי לספק לו מידע מדויק על מיקום והמרחק שלו מהטרף ולאפשר לו לחסלו במכה אחת של הצבתות.
חסילוני המנטיס, שלא כסרטנים אחרים, יוצאים לא פעם "לאכול בחוץ".. הם יוצאים ממחבואם ורודפים אחרי טרף חי כדי לצוד אותו.
המנטיס שרימפ הוא גם מהיצורים שמאירים בגופם בתקופת החיזור. אזור מסוים בשריון שלו פולט אור פלואורסצנטי, המזכיר אורות ניאון זוהרים. אור זה מיועד לעיני הנקבות ונועד למשוך אותם לזכר.
הנה מנגנון האיגרוף האימתני של המנטיס שרימפס:
https://youtu.be/E0Li1k5hGBE
הסבר מעמיק של העניין (מתורגם):
http://youtu.be/LXrxCT0NpHo
כך הוא מנתץ צדפה באגרופיו:
http://youtu.be/i-ahuZEvWH8
בהילוך איטי:
http://youtu.be/ti2Uoc1RXuQ
מארבים וקרבות איגרוף נגד סרטנים:
http://youtu.be/U11DgbefmQQ
חוקרים בוחנים "מועדון קרב" של המנטיס שרימפ:
https://youtu.be/QY4AEubKFh0
מתיחה שמראה אותו פותר את חידת הקוביה ההונגרית:
http://youtu.be/0uTdTRXNdEY
כבר בשנת 300 לפני הספירה השתמשו בעדשות זכוכית כדי להגדיל ולהצית אש. נותרו עדויות עמומות גם על משקפיים לתיקון ראייה, שנוצרו בשנת 1280 בפירנצה שבאיטליה. העדויות מציינות שניים - נזיר בשם אלסנדרו דלה ספינה וידידו הפיזיקאי סלבינו דלי ארמטי, שאיבד את ראייתו הטובה בניסויים אופטיים שעשה ואז הרכיב לעצמו משקפיים ראשונים, בעלי עדשות קמורות. הם תיקנו בעייה לסובלים מרוחק-רואי (היפרמטרופיה), מי שלא ראו היטב עצמים קרובים, או בקיצור משקפי קריאה.
עד המאה ה-15 נגזר על מי שראייתו למרחק נחלשה להסתובב ולתפקד עם ראייה מטושטשת. לא גורל קל ובטח לא למי שמתפרנסים מעבודה שמחייבת ראייה טובה. המצאת העדשה הקעורה בשנת 1451, על ידי ניקולס מהעיר קוסה יצרה אפשרות לפתרון והייתה האות לתחילת תיקון הראייה למי שלא ראו טוב למרחקים.
לא ידוע מי פיתח את משקפיים לסובלים מקוצר ראייה, אך ידוע שהיה זה בסביבות שנת 1482, כשפותחו והקלו לראשונה על אנשים שאינם רואים טוב לרחוק אלא רק עד למרחק קצר. סיפורים מאותה תקופה מציינים את האפיפיור לִיאוֹ ה-10 כמי שחבש משקפיים בעת הציד והתפאר שבזכותם ראייתו למרחוק משתפרת.
המצאת הדפוס והרחבת מעגל ההשכלה בתקופת הרנסאנס הכניסו רבים למעגל הקוראים. אך במקביל להתרבות יודעי קרוא וכתוב נוספו גם רבים שנזקקו עתה למשקפי קריאה. רוכלים נודדים החלו למכור משקפי קריאה זולים וכל אדם התאים משקפיים כאלה לעצמו. הופעת העיתונים במאה ה-17 תחזק עוד יותר את הצורך במשקפי קריאה. עד היום אלה משקפיים זולים הנמכרים אפילו בשווקים.
כך הפכו המשקפיים מצד אחד סמל לחוכמה והשכלה ורבים מבני האצולה והמעמד הגבוה צוירו כשהם עוטים משקפיים. מצד שני המשקפיים נתפסו בחברות מסוימות כמשהו שלא יאה לשימוש פומבי. בצרפת ובאנגליה למשל נהגו להשתמש בהם רק לזמן קצר או בחדרי חדרים. למשל, כדי לזהות אדם למרחוק או לקרוא ספר בבית הפרטי. במאה ה-19 השתמשו בני המעמד העליון במוֹנוֹקֶל, משקף בודד ומחובר בשרשרת. השימיש בו היה לרגע, כשהיה צריך לבחון משהו. מיד לאחר מכן הוחזר המונוקל למקומו.
רק במאה ה-20 הפכו המשקפיים לאביזר אופנה שלא מתביישים בו. אנשים חובשים משקפיים למשך שעות ארוכות. דוגמאות המשקפיים, כמו גם מגוון הסוגים והצורות המשווק להמונים, הם רבים מספור ופופולאריים מתמיד.
הנה תולדות המשקפיים מאז העת העתיקה ועד היום (מתורגם):
https://youtu.be/eeVCz-9SUc8
מצגת וידאו עם ההיסטוריה של המשקפיים באלף האחרון:
https://youtu.be/PRMleI0MQmE
תולדות משקפי הגברים משנות ה-30 ועד היום:
https://youtu.be/wwM9mnw4v4s
משקפי הנשים מאז שנות ה-30:
https://youtu.be/lBKJIQj73Ks
כך מייצרים את העדשות:
https://youtu.be/E91a7nBkkR8
וכך מלטשים את העדשות לכל אחד ואחת, לפי צרכי הראייה שלהם:
https://youtu.be/RYrG3G8nhhA
מנסרה, או פְּרִיזְמָה, היא מכשיר אופטי שקוף ששובר את קרני האור ומחזיר אותן מפורקות לצבעים. המנסרה שוברת את האור הלבן ל-7 צבעים בסיסיים: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו, סגול.
הסיבה לכך שהאור הפוגע במנסרה מתפרק לצבעים שונים היא הזווית של פגיעת קרן האור במנסרה ואורכי הגל השונים של הצבעים המרכיבים את קרן האור. פירוק האור הוא בעצם פיצולו לאורכי הגל השונים שלו והם שיוצרים את מגוון הצבעים שאנו רואים.
הקשת שבשמיים, שבאה אחרי הגשם, מתרחשת באופן דומה למנסרה. בקשת זו שבענן שוברת כל טיפת גשם את קרני האור למגוון אורכי הגל ומייצרת את מגוון צבעי הקשת. כל טיפות הגשם ביחד הן שיוצרות את הקשת שמעל לשמיים גשומים, מול אור השמש.
הנה הסבר לשבירת האור הלבן לצבעיו על ידי המנסרה:
http://youtu.be/Aggi0g67uXM
כך האור הלבן הנשבר במנסרה:
http://youtu.be/9eEyTw4wylk
הקשת בענן נוצרת על ידי מנסרות טבעיות בדמות טיפות הגשם:
http://youtu.be/3oYnUabaXnQ
והנה מצגת וידאו של מנסרות שונות הנוצרות בכל מיני הקשרים במציאות:
http://youtu.be/yrRkJMHEcYE
מהו הסוד של ראיית הלילה של בעלי חיים?
בניגוד לבעלי חיים ליליים ואפילו לסתם יונקים, ראיית לילה (Night vision) היא עניין מורכב לבני אדם. בהיותנו חיות יום, שלא נאלצו לצוד או להגן על עצמם מטורפים בלילה, האבולוציה "ויתרה" על הצורך לפתח למין האנושי יכולות טובות לראיה בחשיכה.
לעומתנו, מרבית היונקים ובמיוחד בעלי החיים הליליים שבהם, מצוידים ביכולת מצוינת לראות בחושך. יתרון זה מאפשר להם להתגנב ולצוד טרף בלילה וכמובן גם להגן על עצמם מטורפים שמעוניינים בהם עצמם כמזון. אישוניהם המתרחבים, למשל, מאפשרים חשיפה מירבית לאור. אצל חלקם, כמו אופוסומים, קופי לילה ודביבונים, העיניים גדולות במיוחד, מה שמשפר להם את הראייה בלילה.
בניגוד לסברה המקובלת בציבור, היונקים לא רואים את העולם בשחור לבן. ועדיין, מפני שהם התפתחו להיות פעילים בלילה, כשראיית צבעים היא לא ממש שימושית, מרבית היונקים רואים פחות צבעים מבני אדם.
כי לרובם, לעומתנו, יש בעיניים רק שני סוגי מדוכים, שהם תאים קולטי אור המגיבים אחרת לאור באורכי גל שונים, כלומר לצבעים שונים. מה שאומר שהם לא מבחינים כלל ברבים מהגוונים הרבים שאנו, בני האדם, רואים.
ראיית לילה, לעומת זאת, מפותחת מאוד אצל בעלי חיים שפעילים בלילה. לבעלי חיים כאלה יש התאמות מיוחדות לראיית לילה. מחקרים ראשונים מצביעים על כך שהיונקים המירו חלק מהמדוכים שלהם בקנים, סוג נוסף של תאים קולטי אור, המגיבים באופן זהה לכל אורכי הגל המצויים באור הנראה. יתרונם העיקרי של הקנים הללו בהקשר לראיית לילה הוא ביכולתם לראות טוב יותר, גם באור חלש וקלוש.
עוד אחת מההתאמות לראיית לילה משופרת היא שכבה רפלקטיבית שהתפתחה במהלך האבולוציה אצל טורפי לילה ונמצאת מאחורי רשתית העין. השכבה הזו נקראת "טַפֵּטוּם לוּסִידוּם" (tapetum lucidum), מגדילה את איכות התמונה שמתקבלת בעין ובכך משפרת את יכולת הָרְאִיָּה שלהם.
אגב, אותה טפטום לוסידום גם גורמת לעיניים של יונקים כאלה להאיר בחושך, כשמאירים עליהן בפנס בחשיכה. מי שמגדלים כלב או חתול מכירים את הברק העדין, שמופיע בעיניהם אם מאירים עליהם כך חשיכה. נהגים מכירים את זה מאורות המכונית בנסיעה לילית במדבר.
ואכן, כמו שחרקים כמו זבוב ושפירית פיתחו להם עיני תשבץ שמזהות תנועה, בכדי להגן על עצמם מטורפים, התפתחה אצל הטורפים ראיית הלילה, שנועדה לסייע להם לאתר את הטרף ולצוד אותו.
חלק מבעלי החיים שמצוידים בראיית לילה טובה שכזו, הם חתולים וכלבים, שניהם טורפים במקור, לצד נחשים ודורסי לילה. טורפים פראיים, כמו שועלים אדומים, צדים היטב בזכות ראיית הלילה הטובה שלהם.
הנה ראיית הלילה של בעלי חיים (מתורגם):
https://youtu.be/t3CjTU7TaNA
עיני התשבץ של השפירית המזהה בזכותן תנועות בזק בסביבתה:
https://youtu.be/m5XUdvBO_TE
והמדענים והמהנדסים שלומדים שנים מבעלי החיים כיצד לפתח ולשפר ציוד לראיית לילה (עברית):
https://youtu.be/0nfcOboZdNs
בניגוד לבעלי חיים ליליים ואפילו לסתם יונקים, ראיית לילה (Night vision) היא עניין מורכב לבני אדם. בהיותנו חיות יום, שלא נאלצו לצוד או להגן על עצמם מטורפים בלילה, האבולוציה "ויתרה" על הצורך לפתח למין האנושי יכולות טובות לראיה בחשיכה.
לעומתנו, מרבית היונקים ובמיוחד בעלי החיים הליליים שבהם, מצוידים ביכולת מצוינת לראות בחושך. יתרון זה מאפשר להם להתגנב ולצוד טרף בלילה וכמובן גם להגן על עצמם מטורפים שמעוניינים בהם עצמם כמזון. אישוניהם המתרחבים, למשל, מאפשרים חשיפה מירבית לאור. אצל חלקם, כמו אופוסומים, קופי לילה ודביבונים, העיניים גדולות במיוחד, מה שמשפר להם את הראייה בלילה.
בניגוד לסברה המקובלת בציבור, היונקים לא רואים את העולם בשחור לבן. ועדיין, מפני שהם התפתחו להיות פעילים בלילה, כשראיית צבעים היא לא ממש שימושית, מרבית היונקים רואים פחות צבעים מבני אדם.
כי לרובם, לעומתנו, יש בעיניים רק שני סוגי מדוכים, שהם תאים קולטי אור המגיבים אחרת לאור באורכי גל שונים, כלומר לצבעים שונים. מה שאומר שהם לא מבחינים כלל ברבים מהגוונים הרבים שאנו, בני האדם, רואים.
ראיית לילה, לעומת זאת, מפותחת מאוד אצל בעלי חיים שפעילים בלילה. לבעלי חיים כאלה יש התאמות מיוחדות לראיית לילה. מחקרים ראשונים מצביעים על כך שהיונקים המירו חלק מהמדוכים שלהם בקנים, סוג נוסף של תאים קולטי אור, המגיבים באופן זהה לכל אורכי הגל המצויים באור הנראה. יתרונם העיקרי של הקנים הללו בהקשר לראיית לילה הוא ביכולתם לראות טוב יותר, גם באור חלש וקלוש.
עוד אחת מההתאמות לראיית לילה משופרת היא שכבה רפלקטיבית שהתפתחה במהלך האבולוציה אצל טורפי לילה ונמצאת מאחורי רשתית העין. השכבה הזו נקראת "טַפֵּטוּם לוּסִידוּם" (tapetum lucidum), מגדילה את איכות התמונה שמתקבלת בעין ובכך משפרת את יכולת הָרְאִיָּה שלהם.
אגב, אותה טפטום לוסידום גם גורמת לעיניים של יונקים כאלה להאיר בחושך, כשמאירים עליהן בפנס בחשיכה. מי שמגדלים כלב או חתול מכירים את הברק העדין, שמופיע בעיניהם אם מאירים עליהם כך חשיכה. נהגים מכירים את זה מאורות המכונית בנסיעה לילית במדבר.
ואכן, כמו שחרקים כמו זבוב ושפירית פיתחו להם עיני תשבץ שמזהות תנועה, בכדי להגן על עצמם מטורפים, התפתחה אצל הטורפים ראיית הלילה, שנועדה לסייע להם לאתר את הטרף ולצוד אותו.
חלק מבעלי החיים שמצוידים בראיית לילה טובה שכזו, הם חתולים וכלבים, שניהם טורפים במקור, לצד נחשים ודורסי לילה. טורפים פראיים, כמו שועלים אדומים, צדים היטב בזכות ראיית הלילה הטובה שלהם.
הנה ראיית הלילה של בעלי חיים (מתורגם):
https://youtu.be/t3CjTU7TaNA
עיני התשבץ של השפירית המזהה בזכותן תנועות בזק בסביבתה:
https://youtu.be/m5XUdvBO_TE
והמדענים והמהנדסים שלומדים שנים מבעלי החיים כיצד לפתח ולשפר ציוד לראיית לילה (עברית):
https://youtu.be/0nfcOboZdNs
מהם סכי העיניים שמונעים מסוסים להביט לצדדים?
סַכֵּי עיניים (Blinders, Blindfolders או Horse blinkers) הוא שמם של הכיסויים שליד עיניו של הסוס, המוביל כרכרה או עגלה.
המילה "סכים" בעברית באה מהשורש סכ"ך. הסיבה היא שסכי העיניים הם כמו סככות על העיניים ומסוככים עליהן.
למה הם נועדו בעצם?
ובכן, סכי העיניים נועדו למנוע מהסוס להביט לצדדים והם ממקדים אותו בדרך שלפניו ורק בה. באמצעות סכי העיניים מבטיחים העגלונים למנוע מהסוס להתפתות להסחות דעת שימנעו ממנו למלא את תפקידו או לסטות מהדרך.
בסביבה עירונית סואנת הם גם מונעים מהסוס בהלה מכלי הרכב שבאים מצדדיו. בהלה כזו יכולה להביא אותו עד כדי בריחה מסוכנת לו וליושבי הכרכרה, למשל בשל פחד אינסטינקטיבי מכלי רכב הנעים לכיוונו באופן מפחיד.
בתור סכי עיניים משמשים בדרך כלל שתי פיסות עור, תריסי עור אם תרצו, המחוברים לרצועות הסוס משני צידי העיניים ומונעים ממנו להביט לצדדים. לפעמים הם גדולים אך מעט מעינו של הסוס ולעתים הם גדולים הרבה יותר.
הנה סוס עם סכי עיניים בארצות הברית:
https://youtu.be/et_iGTwTkmw
בווינה:
https://youtu.be/41NagpwtDDc
סוסים עם סכי עיניים קטנים בטורקיה:
https://youtu.be/1rw6mTDN7uo
סכי עיניים בתל אביב:
https://youtu.be/b11qGosrlMI
וזו ההוכחה שסכי עיניים הם עינוי לסוס:
https://youtu.be/1v1Z6vco7Ik
סַכֵּי עיניים (Blinders, Blindfolders או Horse blinkers) הוא שמם של הכיסויים שליד עיניו של הסוס, המוביל כרכרה או עגלה.
המילה "סכים" בעברית באה מהשורש סכ"ך. הסיבה היא שסכי העיניים הם כמו סככות על העיניים ומסוככים עליהן.
למה הם נועדו בעצם?
ובכן, סכי העיניים נועדו למנוע מהסוס להביט לצדדים והם ממקדים אותו בדרך שלפניו ורק בה. באמצעות סכי העיניים מבטיחים העגלונים למנוע מהסוס להתפתות להסחות דעת שימנעו ממנו למלא את תפקידו או לסטות מהדרך.
בסביבה עירונית סואנת הם גם מונעים מהסוס בהלה מכלי הרכב שבאים מצדדיו. בהלה כזו יכולה להביא אותו עד כדי בריחה מסוכנת לו וליושבי הכרכרה, למשל בשל פחד אינסטינקטיבי מכלי רכב הנעים לכיוונו באופן מפחיד.
בתור סכי עיניים משמשים בדרך כלל שתי פיסות עור, תריסי עור אם תרצו, המחוברים לרצועות הסוס משני צידי העיניים ומונעים ממנו להביט לצדדים. לפעמים הם גדולים אך מעט מעינו של הסוס ולעתים הם גדולים הרבה יותר.
הנה סוס עם סכי עיניים בארצות הברית:
https://youtu.be/et_iGTwTkmw
בווינה:
https://youtu.be/41NagpwtDDc
סוסים עם סכי עיניים קטנים בטורקיה:
https://youtu.be/1rw6mTDN7uo
סכי עיניים בתל אביב:
https://youtu.be/b11qGosrlMI
וזו ההוכחה שסכי עיניים הם עינוי לסוס:
https://youtu.be/1v1Z6vco7Ik
האם גזר אכן משפר את הראייה?
כולנו מאמינים שאכילת גזר תורמת לראיה שלנו, נכון? הרי האימהות שלנו ניסו לשכנע אותנו לאכול גזר כי זה ישפר לנו את הראייה?
ובכן, מדובר באגדה בלבד וגזר אינו משפר את הראייה. הוא אמנם עשיר בוויטמין A שחיוני לראייה, אבל מדובר בוויטמין ששייך לקבוצת הוויטמינים המסיסים בשומן ומכיוון שהוא מתפרק בגוף, היעילות שלו נפגעת מאד. לפיכך, צריכת יתר של גזר עלולה להביא במקרה הפחות גרוע לעודף של ויטמין A ובמקרים קיצוניים גם להרעלה.
אז אם נאכל גזר, זה לא שהראייה שלנו תיפכגע אבל שיפור בה לא ממש נראה. כי לא מספיק שגזר יכיל ויטמין A בכמות גדולה, משהו היה צריך לעצור את ההתפרקות של הוויטמין הזה בגוף שלנו ובינתיים זה עוד לא הומצא.
אגב, סתם שתהיו בעניינים - עודף של ויטמין A בגופנו, יכול לגרום במקרים קיצוניים אפילו להרעלה. אבל אם כן לתת קרדיט לאמא'לה האוהבת שלנו, אז אכילה דלה של מזון עם ויטמין A עלולה לפגוע בראייה שלנו. זה כן, כי גופנו לא מייצר בטא-קרוטן ולכן הוא חייב לקלוט אותו ממקורות חיצוניים. החומר הזה מצוי בשפע בהרבה פירות וירקות כתומים, שהגזר הוא אחד מהם. אבל גם בטטה וגם פירות כמו מנגו, משמש ומלון ואפילו כרוב ותרד מכילים אותו.
אז מאיפה באה השמועה הזו שגזר ישפר את ראייתנו? - מדובר במיתוס שהתפשט בשנות ה-40 של המאה הקודמת. המקור הוא בקמפיין הטעייה שעשו הבריטים במלחמת העולם השנייה, כדי להסוות את קיומה של מערכת מכ"ם מעולה שפותחה על ידם והצליחה לזהות מטוסים גרמניים ולהפילם בכמויות. השיפור הזה בהפלות התבסס על טייס בריטי שכונה "הצלף", משום שהוא הרבה לפגוע במטוסים הגרמניים של הלופטוואפה ולא פספס.
כדי למנוע מהנאצים לרגל בכדי לגלות את סודות מערכת המכ"ם החדשנית, הפיצו בעיתונים וברדיו הבריטיים ש"הצלף" אוכל הרבה גזר, מה שמאפשר לו לראות היטב ולפגוע במטוסי האויב. מכאן גם באה ההמלצה לציבור לאכול הרבה גזר, כי אכילת גזר משפרת את הראייה של הטייסים שלהם, אז בטח תסייע גם לדורות הבאים. הנאצים התבלבלו מהמידע הזה והתחילו לאכול גזר...
הנה הסיפור של הגזר והראיה כחלק מההטעיות הצבאיות במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/sGZkBj70rzQ
הבסיס המדעי והסיפור באנגלית:
https://youtu.be/w3DNScZYvYY
והרצאת וידאו קצרה על גזר וראייה:
https://youtu.be/1-mZC79E1V0
כולנו מאמינים שאכילת גזר תורמת לראיה שלנו, נכון? הרי האימהות שלנו ניסו לשכנע אותנו לאכול גזר כי זה ישפר לנו את הראייה?
ובכן, מדובר באגדה בלבד וגזר אינו משפר את הראייה. הוא אמנם עשיר בוויטמין A שחיוני לראייה, אבל מדובר בוויטמין ששייך לקבוצת הוויטמינים המסיסים בשומן ומכיוון שהוא מתפרק בגוף, היעילות שלו נפגעת מאד. לפיכך, צריכת יתר של גזר עלולה להביא במקרה הפחות גרוע לעודף של ויטמין A ובמקרים קיצוניים גם להרעלה.
אז אם נאכל גזר, זה לא שהראייה שלנו תיפכגע אבל שיפור בה לא ממש נראה. כי לא מספיק שגזר יכיל ויטמין A בכמות גדולה, משהו היה צריך לעצור את ההתפרקות של הוויטמין הזה בגוף שלנו ובינתיים זה עוד לא הומצא.
אגב, סתם שתהיו בעניינים - עודף של ויטמין A בגופנו, יכול לגרום במקרים קיצוניים אפילו להרעלה. אבל אם כן לתת קרדיט לאמא'לה האוהבת שלנו, אז אכילה דלה של מזון עם ויטמין A עלולה לפגוע בראייה שלנו. זה כן, כי גופנו לא מייצר בטא-קרוטן ולכן הוא חייב לקלוט אותו ממקורות חיצוניים. החומר הזה מצוי בשפע בהרבה פירות וירקות כתומים, שהגזר הוא אחד מהם. אבל גם בטטה וגם פירות כמו מנגו, משמש ומלון ואפילו כרוב ותרד מכילים אותו.
אז מאיפה באה השמועה הזו שגזר ישפר את ראייתנו? - מדובר במיתוס שהתפשט בשנות ה-40 של המאה הקודמת. המקור הוא בקמפיין הטעייה שעשו הבריטים במלחמת העולם השנייה, כדי להסוות את קיומה של מערכת מכ"ם מעולה שפותחה על ידם והצליחה לזהות מטוסים גרמניים ולהפילם בכמויות. השיפור הזה בהפלות התבסס על טייס בריטי שכונה "הצלף", משום שהוא הרבה לפגוע במטוסים הגרמניים של הלופטוואפה ולא פספס.
כדי למנוע מהנאצים לרגל בכדי לגלות את סודות מערכת המכ"ם החדשנית, הפיצו בעיתונים וברדיו הבריטיים ש"הצלף" אוכל הרבה גזר, מה שמאפשר לו לראות היטב ולפגוע במטוסי האויב. מכאן גם באה ההמלצה לציבור לאכול הרבה גזר, כי אכילת גזר משפרת את הראייה של הטייסים שלהם, אז בטח תסייע גם לדורות הבאים. הנאצים התבלבלו מהמידע הזה והתחילו לאכול גזר...
הנה הסיפור של הגזר והראיה כחלק מההטעיות הצבאיות במלחמת העולם השנייה (עברית):
https://youtu.be/sGZkBj70rzQ
הבסיס המדעי והסיפור באנגלית:
https://youtu.be/w3DNScZYvYY
והרצאת וידאו קצרה על גזר וראייה:
https://youtu.be/1-mZC79E1V0
של מי העיניים המתוחכמות ביותר בטבע?
חסילון המנטיס (Mantis shrimp) ידוע כ"מתאגרף", בשל יכולת החבטות שלו, כשהוא צד. אבל לא רק "בוקסים" יודע החסילון הזה לתת. עיניו נחשבות למשוכללות והמתוחכמות ביותר בעולם החי. לחסילון המנטיס עיניים צבעוניות, הנישאות על גבי מעין גבעולים ונעות באופן עצמאי זו מזו. העיניים הללו, המתוחכמות ביותר בעולם החי, מקנות לו את יכולת ראיית הצבע הטובה ביותר על כדור הארץ, כמו גם זיהוי צורה ותנועה. לכל עין מעיניו של חסילון המנטיס יש תפיסת עומק משל עצמה.
עיניו של המנטיס הן לא רק יפות ומרשימות אלא גם מהמשוכללות והמתוחכמות ביותר בטבע. המנטיס שרימפ מצויד ביכולת ראיית צבע שהיא מורכבת במיוחד וכל עין שלו יכולה לפעול באופן עצמאי. ראייתו של חסילון מנטיס מאפשרת לו לראות לא פחות מ-12 צבעי יסוד, פי 4 מהראיה האנושית. היא מאפשרת לו גם הבחנה מדויקת הרבה יותר בין פרטים ותפיסה תלת-ממדית מדהימה.
נראה שחוש הראיה המפותח של החסילון, שככל הנראה מסייע לו באיתור מזון ובני זוג, יכול להעשיר גם את המדע והטכנולוגיה המודרניים. מדענים מדברים על האפשרות ללמוד ממערכת הראיה המשוכללת של המנטיס שרימפ, כדי לשפר מערכות אופטיות, מתקני צילום של לוויינים, אמצעי ראיה לחלליות ועוד.
יתרון מיידי יכול לצמוח מהידע שנרכש מהמנטיס לפיתוח מערכות מודרניות לקריאת יותר מידע דיגיטלי בזמן אמת, מהסוג המאוחסן במדיה הקיימת, כמו תקליטורים ו-DVD. לימוד יכולות הראיה של חסילוני השרימפ יכול להעשיר טכנולוגיות כאלו, שיודעות כיום לקרוא צבע אחד בלבד. חיקוי של מנגנוני הראיה של החסילון הזה יוכל להביא מדיות כאלה למצב שיזהו את כל ספקטרום גלי האור, מהאולטרה-סגול ועד לאינפרא-אדום.
הנה סודות הראיה המתוחכמת של חסילון המנטיס:
https://youtu.be/eGuZifKr0h4
הנה תרומת הראייה שלו לאגרופים שלו:
https://youtu.be/E0Li1k5hGBE
מבט מקרוב על עיניו של חסילון המנטיס:
http://youtu.be/7mMPp2zVbFg
מנגנון הראייה הייחודי שלו:
http://youtu.be/glOsvm9t7ec
ומצגת וידאו של יכולותיו:
http://youtu.be/s94qOQkH2ow
חסילון המנטיס (Mantis shrimp) ידוע כ"מתאגרף", בשל יכולת החבטות שלו, כשהוא צד. אבל לא רק "בוקסים" יודע החסילון הזה לתת. עיניו נחשבות למשוכללות והמתוחכמות ביותר בעולם החי. לחסילון המנטיס עיניים צבעוניות, הנישאות על גבי מעין גבעולים ונעות באופן עצמאי זו מזו. העיניים הללו, המתוחכמות ביותר בעולם החי, מקנות לו את יכולת ראיית הצבע הטובה ביותר על כדור הארץ, כמו גם זיהוי צורה ותנועה. לכל עין מעיניו של חסילון המנטיס יש תפיסת עומק משל עצמה.
עיניו של המנטיס הן לא רק יפות ומרשימות אלא גם מהמשוכללות והמתוחכמות ביותר בטבע. המנטיס שרימפ מצויד ביכולת ראיית צבע שהיא מורכבת במיוחד וכל עין שלו יכולה לפעול באופן עצמאי. ראייתו של חסילון מנטיס מאפשרת לו לראות לא פחות מ-12 צבעי יסוד, פי 4 מהראיה האנושית. היא מאפשרת לו גם הבחנה מדויקת הרבה יותר בין פרטים ותפיסה תלת-ממדית מדהימה.
נראה שחוש הראיה המפותח של החסילון, שככל הנראה מסייע לו באיתור מזון ובני זוג, יכול להעשיר גם את המדע והטכנולוגיה המודרניים. מדענים מדברים על האפשרות ללמוד ממערכת הראיה המשוכללת של המנטיס שרימפ, כדי לשפר מערכות אופטיות, מתקני צילום של לוויינים, אמצעי ראיה לחלליות ועוד.
יתרון מיידי יכול לצמוח מהידע שנרכש מהמנטיס לפיתוח מערכות מודרניות לקריאת יותר מידע דיגיטלי בזמן אמת, מהסוג המאוחסן במדיה הקיימת, כמו תקליטורים ו-DVD. לימוד יכולות הראיה של חסילוני השרימפ יכול להעשיר טכנולוגיות כאלו, שיודעות כיום לקרוא צבע אחד בלבד. חיקוי של מנגנוני הראיה של החסילון הזה יוכל להביא מדיות כאלה למצב שיזהו את כל ספקטרום גלי האור, מהאולטרה-סגול ועד לאינפרא-אדום.
הנה סודות הראיה המתוחכמת של חסילון המנטיס:
https://youtu.be/eGuZifKr0h4
הנה תרומת הראייה שלו לאגרופים שלו:
https://youtu.be/E0Li1k5hGBE
מבט מקרוב על עיניו של חסילון המנטיס:
http://youtu.be/7mMPp2zVbFg
מנגנון הראייה הייחודי שלו:
http://youtu.be/glOsvm9t7ec
ומצגת וידאו של יכולותיו:
http://youtu.be/s94qOQkH2ow
איך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת משקפיים?
ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.
בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.
אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.
זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.
היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.
הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.
#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".
#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.
חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.
#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.
הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.
השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.
הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.
כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.
כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):
https://youtu.be/VmaoQ46j0WA
כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):
https://youtu.be/abp1ZaodlnM
והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):
https://youtu.be/oyjJaLCVQuA
ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.
בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.
אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.
זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.
היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.
הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.
#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".
#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.
חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.
#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.
הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.
השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.
הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.
כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.
כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):
https://youtu.be/VmaoQ46j0WA
כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):
https://youtu.be/abp1ZaodlnM
והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):
https://youtu.be/oyjJaLCVQuA
איך מייצרים משקפיים?
שאלתם את עצמכם פעם איך נוצרות משקפיים? - ייצור המשקפיים מתחיל מדיסקים עשויים פלסטיק, שמהם מייצרים את העדשות. לכל דיסקית כזו מתיאימים במעבדה שכבת הגנה מפלסטיק, כדי שהעבודה על העדשה לא תפגע בצידה השני. מכונת שיוף שמותאמת למספר המשקפיים הנחוץ ללקוח מתחילה בעבודתה. לאחר גמר השיוף, כשהדיסקית של קודם הפכה לעדשה, מחליקים ומלטשים את החריצים והחיספוס שעל העדשה, בעזרת מים בטמפרטורה של בדיוק 66 מעלות, כדי שצורתה של העדשה לא תשתנה כלל.
מסירים את ההגנה על העדשה ובעזרת מכשיר בשם "לנסומטר" מוודאים שהעדשה מדויקת ומתאימה בדיוק למרשם שהזמין הלקוח. עכשיו מנקים את העדשה היטב, בתהליך מאד מדויק ומצפים אותה בלכה מיוחדת, כדי שתהיה עמידה בפני שריטות. לאחר ייבוש הלכה במשך 3 שעות, מטפלים בעדשה בציפוי שגורם לה להיות שקופה ביותר. ציפוי זה נקרא "אנטי-רפלקס" והוא מבוצע בתנור מיוחד.
כל שנותר עכשיו הוא להכניס את מסגרת המשקפיים למכונה שמודדת את המסגרת וחותכת את העדשות בדיוק לפי צורת המסגרת. שטיפה וליטוש אחרונים, בעזרת זרם מים עדין ומלבישים את העדשות על המסגרת. יש מסגרות שמחייבות קדיחה כדי להבריג בורג בעדשה ואז מבריגים והעדשה מולבשת בתוך המסגרת היטב.
כך מייצרים משקפיים:
https://youtu.be/YH1UPulpeVg
ייצור עדשות המשקפיים הוא אישי הרבה יותר:
https://youtu.be/zEQNhgaOXJ0
סרט תיעודי שמסביר בפירוט איך מייצרים משקפיים:
https://youtu.be/Ef2_aaYpZSI?long=yes
ויצרנית ענקית ששולטת על התחום ומייקרת את המשקפיים כל כך:
https://youtu.be/voUiWOGv8ec?long=yes
שאלתם את עצמכם פעם איך נוצרות משקפיים? - ייצור המשקפיים מתחיל מדיסקים עשויים פלסטיק, שמהם מייצרים את העדשות. לכל דיסקית כזו מתיאימים במעבדה שכבת הגנה מפלסטיק, כדי שהעבודה על העדשה לא תפגע בצידה השני. מכונת שיוף שמותאמת למספר המשקפיים הנחוץ ללקוח מתחילה בעבודתה. לאחר גמר השיוף, כשהדיסקית של קודם הפכה לעדשה, מחליקים ומלטשים את החריצים והחיספוס שעל העדשה, בעזרת מים בטמפרטורה של בדיוק 66 מעלות, כדי שצורתה של העדשה לא תשתנה כלל.
מסירים את ההגנה על העדשה ובעזרת מכשיר בשם "לנסומטר" מוודאים שהעדשה מדויקת ומתאימה בדיוק למרשם שהזמין הלקוח. עכשיו מנקים את העדשה היטב, בתהליך מאד מדויק ומצפים אותה בלכה מיוחדת, כדי שתהיה עמידה בפני שריטות. לאחר ייבוש הלכה במשך 3 שעות, מטפלים בעדשה בציפוי שגורם לה להיות שקופה ביותר. ציפוי זה נקרא "אנטי-רפלקס" והוא מבוצע בתנור מיוחד.
כל שנותר עכשיו הוא להכניס את מסגרת המשקפיים למכונה שמודדת את המסגרת וחותכת את העדשות בדיוק לפי צורת המסגרת. שטיפה וליטוש אחרונים, בעזרת זרם מים עדין ומלבישים את העדשות על המסגרת. יש מסגרות שמחייבות קדיחה כדי להבריג בורג בעדשה ואז מבריגים והעדשה מולבשת בתוך המסגרת היטב.
כך מייצרים משקפיים:
https://youtu.be/YH1UPulpeVg
ייצור עדשות המשקפיים הוא אישי הרבה יותר:
https://youtu.be/zEQNhgaOXJ0
סרט תיעודי שמסביר בפירוט איך מייצרים משקפיים:
https://youtu.be/Ef2_aaYpZSI?long=yes
ויצרנית ענקית ששולטת על התחום ומייקרת את המשקפיים כל כך:
https://youtu.be/voUiWOGv8ec?long=yes
איך בנויות העיניים?
העין האנושית היא האמצעי שלנו לקלוט את קרני האור, מעין חיישן משוכלל שברא לנו הטבע. קרני האור פוגעות בדברים שונים מסביבנו וחוזרות לעין. הקרניים חודרות דרך האישון שבעין והאור פוגע ברשתית, שבצידו האחורי של גלגל העין. מהרשתית מעביר עצב הראיה את המידע על האור אל מוחנו. המוח מפענח את התמונה ו"רואה" אותה בצבעים.
למעשה, אזור קטן במרכז העין הוא האחראי לעיקר הראייה שלנו. בו רואים היטב, כשמסביבו טבעת שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול יותר מסביב, שבו אנו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים שנקלטים במרכז העין. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. את הצבעים והדיוק שמסביב איננו חווים באמת.
הנה סרטון על מבנה העין האנושית (עברית):
http://youtu.be/f6T5CqfpE7k
כך התפתחו העיניים שלנו (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
סרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
והעין מקרוב ובהילוך איטי, כך שרואים את הרטט העדין של האישון:
https://youtu.be/Fmg9ZOHESgQ?t=17s
העין האנושית היא האמצעי שלנו לקלוט את קרני האור, מעין חיישן משוכלל שברא לנו הטבע. קרני האור פוגעות בדברים שונים מסביבנו וחוזרות לעין. הקרניים חודרות דרך האישון שבעין והאור פוגע ברשתית, שבצידו האחורי של גלגל העין. מהרשתית מעביר עצב הראיה את המידע על האור אל מוחנו. המוח מפענח את התמונה ו"רואה" אותה בצבעים.
למעשה, אזור קטן במרכז העין הוא האחראי לעיקר הראייה שלנו. בו רואים היטב, כשמסביבו טבעת שבה רואים תמונה מטושטשת ואזור גדול יותר מסביב, שבו אנו רואים רק בשחור לבן. כשאנו מביטים בדברים, אנו משוטטים עם העין ויוצרים לעצמנו תמונה ממקטעים שונים שנקלטים במרכז העין. כשאנו מתמקדים במשהו, אנו רק חושבים שאנו רואים מה שמסביבו. למעשה, ראינו אותם קודם והמוח הוא שמשלים לנו את התמונה מהזיכרון. את הצבעים והדיוק שמסביב איננו חווים באמת.
הנה סרטון על מבנה העין האנושית (עברית):
http://youtu.be/f6T5CqfpE7k
כך התפתחו העיניים שלנו (מתורגם):
http://youtu.be/qrKZBh8BL_U
סרטון שמדגים את חוש הראייה וכיצד הוא פועל בעין:
http://youtu.be/gvozcv8pS3c?t=19s
והעין מקרוב ובהילוך איטי, כך שרואים את הרטט העדין של האישון:
https://youtu.be/Fmg9ZOHESgQ?t=17s
איך ויטמין A שבגופנו מסייע לנו לראות היטב?
ויטמין A הוא האחראי לראיה הטובה שלנו בכלל ובחושך בפרט. הוויטמין הזה כה חיוני לראייה תקינה, בייחוד בלילה, שכדאי לצרוך אותו במזון.
ויטמין A ממלא תפקיד מפתח בתפקוד מערכת החיסון שלנו. הוא גם חשוב לצמיחת השיניים ומשפיע לטובה על העור, שלא לדבר על כך שהוא מייפה אותו.
כבר שנים שהוויטמין הזה נחשב לידיד הגדול של עור הפנים וחברות הקוסמטיקה מטפחות אותו היטב. הוא מסייע בשמירת רמת הלחות של העור, משפר את האלסטיות שלו, מאיץ את קצב ההתחדשות של התאים ומונע מהם התחמצנות והזדקנות מוקדמת.
#איפה יש ויטמין A?
בדברי מזון אפשר למצוא אותו בשפע. בין השאר יש ויטמין איי בחלבון של ביצה, חלב מלא, חמאה, גבינה צהובה, שמנת, כבד ושומנים מהחי. גם בטבע הוא נוכח בגדול - כי בטטות, גזר, ברוקולי, תרד, מנגו, פפאיה, דגנים ופלפל אדום יספקו אותו לצמחונים שבינינו.
#פחות ויותר מדי ויטמין A
מחסור בוויטמין A מוביל לתופעות כמו פגיעה בראייה הלילית ובקרנית העין, הפרעות בדרכי העיכול, עור מחוספס מיובש, גירויים בעיניים, עיוורון לילה והתפוררות של האמייל בשיניים.
מצד שני יש גם "הרעלת ויטמין A" הנובעת מעודף הוויטמין בגוף. היא גורמת לתופעות כמו כאבי ראש, שרירים ועצמות, הפרעות בראייה, התקרחות, או הרס של רקמת הכבד.
הנה סרטון על ויטמין A והראייה הטובה, אפילו בחושך:
http://youtu.be/dcw1m31zuTE
ולפעמים אנו רואים מצוין אבל מותחים אותנו:
http://youtu.be/f9V6szfx7xY
ויטמין A הוא האחראי לראיה הטובה שלנו בכלל ובחושך בפרט. הוויטמין הזה כה חיוני לראייה תקינה, בייחוד בלילה, שכדאי לצרוך אותו במזון.
ויטמין A ממלא תפקיד מפתח בתפקוד מערכת החיסון שלנו. הוא גם חשוב לצמיחת השיניים ומשפיע לטובה על העור, שלא לדבר על כך שהוא מייפה אותו.
כבר שנים שהוויטמין הזה נחשב לידיד הגדול של עור הפנים וחברות הקוסמטיקה מטפחות אותו היטב. הוא מסייע בשמירת רמת הלחות של העור, משפר את האלסטיות שלו, מאיץ את קצב ההתחדשות של התאים ומונע מהם התחמצנות והזדקנות מוקדמת.
#איפה יש ויטמין A?
בדברי מזון אפשר למצוא אותו בשפע. בין השאר יש ויטמין איי בחלבון של ביצה, חלב מלא, חמאה, גבינה צהובה, שמנת, כבד ושומנים מהחי. גם בטבע הוא נוכח בגדול - כי בטטות, גזר, ברוקולי, תרד, מנגו, פפאיה, דגנים ופלפל אדום יספקו אותו לצמחונים שבינינו.
#פחות ויותר מדי ויטמין A
מחסור בוויטמין A מוביל לתופעות כמו פגיעה בראייה הלילית ובקרנית העין, הפרעות בדרכי העיכול, עור מחוספס מיובש, גירויים בעיניים, עיוורון לילה והתפוררות של האמייל בשיניים.
מצד שני יש גם "הרעלת ויטמין A" הנובעת מעודף הוויטמין בגוף. היא גורמת לתופעות כמו כאבי ראש, שרירים ועצמות, הפרעות בראייה, התקרחות, או הרס של רקמת הכבד.
הנה סרטון על ויטמין A והראייה הטובה, אפילו בחושך:
http://youtu.be/dcw1m31zuTE
ולפעמים אנו רואים מצוין אבל מותחים אותנו:
http://youtu.be/f9V6szfx7xY
