» «
אינטליגנציה מלאכותית
מהי אינטליגנציה מלאכותית?



האינטליגנציה המלאכותית או בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) היא מכונה שיכולה לפתור את כל הבעיות שאדם יכול לפתור. בניגוד למחשבים של היום, שמסוגלים להתמודד עם בעיות חישוביות, אך לא לחשוב, מערכת כזו תוכל לבצע חשיבה של ממש, כולל חשיבה מופשטת (על מושגים), דמיון, הסקת מסקנות לוגיות, ראייה, הבנת שפה טבעית, דיבור, הבנת העולם והכי חשוב, למידה. מערכת כזו תוכל ללמוד ולהתפתח מבחינת יכולותיה, ממש כמו שאנו לומדים כל הזמן וכך נעשים חכמים יותר. כך תפעל המערכת על פי הבנתה.

בינה מלאכותית יכולה לחשוב. שימוש במידע שנאסף מבחוץ (בעזרת החושים) וזה שבפנים (ממאגרי הזיכרון והידע שצברנו בעבר) מאפשר את החשיבה. לחשוב פירושו להשתמש במידע הזה ולארגן אותו מחדש ובכך ליצור מידע חדש. המידע שנוצר הוא הלמידה שלנו, ההמצאות שלנו, היצירות האמנותיות, ההומור וכדומה.

המבחן למערכת שיש בה בינה מלאכותית הוא "מבחן טיורינג". על פי מבחן זה, רק תוכנה אחת הצליחה עד היום להצטייר כבעלת תבונה כזו (ראו באאוריקה בתגית "מבחן טיורינג").


הנה העולם של האינטליגנציה המלאכותית (עברית):

https://youtu.be/xcOw84E93MI


על רובוטים ומערכות תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), שמשתמשים בבינה מלאכותית:

https://youtu.be/g0yEDyEppeM


הנה רובוט יצירתי שיכול להמציא בעצמו ולא רק לחזור על דברים שהוכנסו לתוכו:

https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ


והנה iCub שיכול להבחין בדברים שתינוק יכול לדעת:

https://youtu.be/2oJSJa6P_EI


מה שאומר שיצירתיות היא חלק מהבינה המלאכותית (מתורגם):

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0


וסרטון תיעודי על האינטליגנציה המלאכותית:

https://youtu.be/53K1dMyslJg?long=yes
מחשב חכם
איך לדעת מתי אנו משוחחים עם טכנולוגיה תבונית?



ניתן להצמיד את התוספת של בינה מלאכותית או אינטליגנציה מלאכותית לכל תוכנה או מחשב, אבל יש לדעת שיש הגדרה מדויקת ומדידה, שרק מחשבים או תוכנות שעומדים בה יכולים להיקרא "מחשבים חכמים".

ההגדרה הידועה ביותר למהי בינה מלאכותית ידועה בשם 'מבחן טיורינג'. לפי מבחן זה מחשב ייחשב לבעל תבונה, אם אדם שינהל עמו שיחה, בדרך שאינה מסגירה אם זה מחשב או בן-אנוש (בממשק כמו צ'אט ממוחשב למשל), לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה.

בשנת 2014 עמדה לראשונה תוכנת מחשב במבחן טיורינג, כשהצליחה לעבור את סף 30% מהמשוחחים שחשבו שהם שוחחו עם בן-אדם.

עוד על הנושא אפשר ללמוד באאוריקה, בתגית "מבחן טיורינג".


הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג:

http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s


רובוטים כמו ג'ולס, שיכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/IhVu2hxm07E


והנה הסבר על מבחן טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב (מתורגם לעברית):

https://youtu.be/3wLqsRLvV-c
קוגני טויז
מהם צעצועי הבינה המלאכותית?



CogniToys היא סדרת צעצועים לילדים שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי שהילדים יוכלו לנהל שיחות עם הצעצועים שלהם. הילד או הפעוט יגדל ביחד עם הצעצועים שלו והצעצועים יתפתחו וילמדו במקביל לילד. הצעצועים פותחו בשיתוף פעולה בין חברה אמריקאית בשם Elemental Path וחברת IBM, שהעמידה את ווטסון, מחשב העל שלה, שהביס אלופי שחמט וזכה בשעשועוני טלוויזיה נחשבים, למול גאונים אנושיים.

הדינוזאור של קוגניטויז יקריא לילד סיפור מהמאגר העצום של ווטסון, יענה לו על שאלות, יחבר איתו סיפורים חדשים, יכיר אותו ואת תחומי העניין שלו, מה מצחיק אותו ומה הוא אוהב לעשות. כשהילד יתבגר, הצעצוע יסייע לילד ללמוד ולתרגל חשבון, איות של מילים, חריזה של שירים, אוצר מילים ועוד.

מחשב הווטסון, פעם מחשב-על בגודל של חדר, הוא כיום שירות ענן שהצעצועים מתחברים אליו דרך האינטרנט. כדי ליצור קשר עם הבינה המלאכותית יש צורך בחיבור קבוע לרשת האינטרנט, אך התמורה היא שצעצועי הקוגניטויז הם חכמים בהרבה מכל צעצוע אחר בעולם.


הנה הצעצועים החכמים של קוגני טויז:

http://youtu.be/e5zhSWvB-CY?t=1m5s


והנה סרטון מפורט של הצעצועים התבוניים של קוגני טויז:

http://youtu.be/o1tm5Xs5vIw
המצאה ממוחשבת
האם מחשב יכול להיות ממציא?



המצאה, או יצירה ממוחשבת (Computer creation), על ידי מכונות יוצרות, או ליתר דיוק תוכנות שיוצרות, היא פנטזיה של רבים מהמפתחים. אם מחשבים יוכלו להמציא וליצור דברים חדשים לחלוטין, יתכן שתהיה כאן מכפלה מטורפת, אם כל המהפכות, משהו שלידו יהיו המהפכה המדעית, של ה-500 השנה האחרונות, מהפכה התעשייתית, מהפכה הטכנולוגית ומהפכת המידע והאינטרנט - משחק ילדים משעשע.

דמיינו שמאות ואלפי מחשבים משוכללים במיוחד "יישבו" לפתור את הבעיות שעומדות בפני המין האנושי ויתמקדו במה שהממציאים והמדענים ניסו לעשות במשך מאות או אלפי שנים, מאז החלה התרבות האנושית וגם לפניה, בעידן הפרהיסטורי.

אז כן. מחשבים יכולים תאורטית להמציא וליצור. וזו תהיה אחת המהפכות הבאות בעולם המחשוב. היא תתרחש כשהמחשב יוכל ממש לחשוב וממש להמציא דבר מה חדש, פתרון לבעיה, משהו שלא קיבל הוראות כיצד לבצע, אלא שנבע מתהליך חשיבה שהוא הוביל, אולי אפילו יזם.

הרי כל ההתפתחות האנושית החלה כשאנו, בני האדם, התחלנו להשתחרר מאותן מגבלות ביולוגיות שמגבילות אותנו. כל המצאה שחררה אותנו ממגבלה אחרת, מעיקה ומקשה על חיים נוחים יותר, בריאים ומהנים יותר. השימוש באש אפשר לנו לזכות מזון קל יותר לעיכול וטעים יותר. הקירור אפשר לו לשרוד זמן רב יותר ולשמש אותנו כשאנו צריכים אותו ולא רק כשהוא זמין לנו. הבגדים שחררו אותנו מהקור, החיות המבויתות היו מכפלת כוח לחקלאות, ייצור ותחבורה. החקלאות שימשה לייצור של מזון בכמויות שאפשרו את צמיחת האנושות ושחרור ממגבלות הליקוט, הבתים שימשו למגורים במקומות הפוריים ולא רק במקומות שבהם יש מערות. הגלגל שימש לייצור של מכונות רבות כוח ובעלות יכולת מכנית מדהימה, הערים יצרו לנו בטחון רב יותר והגנה מפני השבט השכן או שודדי דרכים שישדדו את מזוננו. הכתב שימש אותנו לתקשורת והעברת הידע האנושי לאחרים, לשימורו ולהעברתו מדור לדור. הדפוס הפיץ את הידע ויצר את ההשכלה, כך שהיא יצאה משליטתם של בעלי הממון והכוח בלבד. האנרגיה החשמלית, התעשייה והקיטור הניעו את המהפכה התעשייתית, מכשירי החשמל משרתים אותנו, המטוסים נושאים אותנו לכל פינה על פני כדור הארץ, החלליות אל החלל. חיסונים, תרופות, ניתוחים והשתלות שומרים את בריאותנו ומשמרים את גופנו לשנים רבות יותר.

אז כן. דמיינו מה ימציאו ואילו בעיות יפתרו מחשבים, שיהיו בעלי ידע בכל התחומים, ידע בפיזיקה, כימיה, רובוטיקה, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה וכמובן מתמטיקה... דמיינו אילו בעיות בחיינו הם יוכלו לפתור עם הידע שיוזרם אליהם מכל קצוות המדע ומעולם הטכנולוגיה, הפטנטים, ידע שבניגוד למדענים אנושיים, הם לא יוכלו לשכוח או להשמיט בהיסח הדעת, ידע שפרטיו יתחברו במיליארדי אפשרויות וקומבינציות ויוצלבו בביליוני דרכים, כך שחלק גדול ממה שהיום קורה בהברקה של רגע, או אפילו בזכות טעות שמביאה להמצאה - כל זה יוכל לקרות באמצעות חישוביות מאורגנת, שיטתיות מסודרת ומיחשוב מתוכנת היטב. כל זה יקרה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית, ודאי גם הבזקית, כמו ממציא, אבל בעלת יכולות שיטתיות, סדרתיות, שלא מאבדות דבר.

הרעיון של מחשב כזה, או תוכנה כזו, שימציאו או ישתמשו ביצירתיות מלאכותית, הוא ליצור מודל של המצאה, של קומפוזיציה ושל יצירה כמו אנושית. מודל כזה שניתן יהיה למחשב, או להזין לתוכנה שתשחזר את התהליך. זה אפשרי ולכן אפשרית גם תוכנה שתמציא ותפתור בעיות קשות ברמה של מדענים. השאלה היא רק מתי זה יקרה...


הנה סיפורו של מבחן לאבלייס והאפשרות שמכונה יוצרת תוכל להמציא רעיונות אמנותיים בעצמה:

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0



ודיון על האפשרות שמחשבים יצרו בעצמם:

https://youtu.be/Sbd4NX95Ysc?long=yes

AI

מכונת טיורינג
מהי מכונת טיורינג?



מכונת טיורינג (Turing machine) היא רעיון לאופן פעולה של מחשב, שהציע אלן טיורינג בשנת 1936, עוד לפני המצאת המחשב עצמו. הוא ניסה אז להגדיר באופן מתמטי מהו אלגוריתם, "תהליך מכני".

המודל שהציע טיורינג נקרא כמובן על שמו - מכונת טיורינג. המכונה כוללת ראש בעל זיכרון סופי שיכול לקרוא תוכן של תא שמעליו הוא ממוקם, על גבי סרט אינסופי של תאים. הראש יכול לכתוב במקום זה, או לנוע ימינה ושמאלה.


הנה סרטון שמסביר את מכונת טיורינג ומדגים את הרעיון שלה:

http://youtu.be/1uDa7jkIztw


כך פועלת מכונת טיורינג:

http://youtu.be/mU8oiAbom0I


דגם של המכונה שנבנה מלגו:

http://youtu.be/qc1C1Q0xFIM
פחד מרובוטים
למה אנחנו פוחדים מרובוטים?



החשש או הפחד מרובוטים הוא אחד הגורמים הקבועים בתולדות הטכנולוגיה. למעשה שורשיו מצויים כבר הרבה קודם בתרבות האנושית, בסיפורים כמו "הגולם" על יצור מעשה אדם היוצא משליטה וב"פרנקנשטיין" שעלילתו דומה גם היא.

החשש כיום הוא פחות מצבאות רובוטים שישתלטו על העולם, במרד רובוטים עוינים בנוסח הסרטים של ארנולד שוורצנגר, או מרובוט כמו "האל" מהסרט "2001: אודיסיאה בחלל", שמסרב לציית, לאחר שנעשה מודע והפך פסיכוטי. המדענים והמומחים חרדים יותר מיצירת רובוטים שיהיו מאד אינטליגנטיים ובעלי יכולות השפעה עצומות על חיינו, אך במקביל חסרי רגשות וערכים, שיהיו אדישים למה שנחשב ראוי וקדוש בחברה האנושית, לחיי אדם, תפיסות מוסריות וכדומה.

נקצין רגע ונניח שרובוטים עתידיים ימונו לנהל מערכת פיננסית או כלכלית בעתיד. מה למשל יקרה אם הרובוטים שאמונים על הכלכלה בעולם שכזה יגיעו למסקנה שיעיל יותר לא להאכיל חצי עולם ופשוט לתת לו למות, כדי שלחצי השני יהיו חיים טובים? - זו החלטה יעילה וקרה שלא פעם התקבלה על ידי ניצולים, שהעדיפו לאפשר לחלקם לחיות, גם אם מחיר ההישרדות הוא חיי אדם של האחרים. מי ערב לנו ש"שואה יעילה" כזו לא תוכל להתקיים בעתיד בחסות הבינה הרובוטית?

הבעיה הגדולה כרגע היא שלמומחי הרובוטיקה הטובים ביותר אין שמץ של מושג איך מייצרים רובוט שמרגיש, מתלבט, מטיל ספק ובוחר באופציה הלאו דווקא יעילה, אבל מוסרית, רגישה או מתחשבת יותר. בלשון פשוטה ניתן לומר שהבינה המלאכותית הגיעה לשלב שבו היא יודעת לתכנת יעילות, למזער נזקים ולשפר ביצועים, אבל היא רחוקה מיצירת רובוטים שפשוט יבקשו סליחה... ניתן בקלות לתכנת בקשת סליחה של רובוט, אבל החוכמה היא שהיא תבוא לאחר שהרובוט הבין את הפגם המוסרי בהתנהגותו ולא מפני שהוא זיהה בראייה ממוחשבת דמעות בעיניים של בן שיחו.

אז נוכל לנתק את הרובוט מהחשמל, ודאי עלתה המחשבה בראשכם. כן ולא. בהתחלה זה אכן יהיה אמצעי אבטחה יעיל, אבל בשלב מסוים יפתחו בני-אדם רובוט שבכוונה לא ניתן יהיה לכבותו, כדי שיבצע את תפקידו מבלי שבני-אדם יפריעו לו. ככל שהרובוטים יהיו טובים יותר ובעלי יכולות טובות משלנו במילוי התפקידים שלהם, הרגע הזה של רובוט שלא ניתן לנתקו יתקרב. היעילות האנושית מבטיחה שהוא יגיע.

אגב, לא בכל העולם החשש הזה קיים. בעוד שבמערב הרובוטים נתפסים כבעלי פוטנציאל להרס, משהו מפחיד שעלול להפוך הרסני בעתיד, ביפאן ממש אוהבים אותם. אצלם אין שום חשש מהרובוטים והתפיסה המקובלת היא שהם די חמודים. אולי זו הסיבה שבזמן שבאמריקה מפתחים רובוטים צבאיים, היפאנים חוגגים את החיים בפיתוח של רובוטים חמדמדים, מכלבי רובוט עם זנבות דיגיטליים ועד להומנואידים שמחקים בני אדם, רוקדים, שרים וחיים את החיים.


הנה החששות מהבינה המלאכותית של הרובוטים הללו:

https://youtu.be/7qUJRUA0wm0?t=17s


אוסף שמדגים כיצד הקולנוע והספרות הציתו את הפחד הגדול מהרובוטים הנבונים:

https://youtu.be/bqVwLXo2_3I


הדגמה של מצב הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/poLZqn2_dv4


הרובוטים שיחליפו בעתיד בני אדם בנתינת שירותים:

https://youtu.be/FlTTPtt_8xk


וסרט תיעודי על הרובוטים ועל האופן שבו תופסים אותם ביפאן, לעומת המערב:

https://youtu.be/sXz0boNmwak?long=yes
ווטסון
מהו ווטסון, מחשב העל הלומד?



מחשב העל "ווטסון" פותח על ידי חברת IBM והוא מחשב קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב, שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אי-שם בעתיד. ווטסון הוא המחשב החכם בעולם והחליף את "כחול עמוק", שגם הוא פותח על ידי אותה החברה וניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.

ווטסון, שנקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, זכה להכרה בעת שהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. זה קרה כשהשתתף בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה. הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.

ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת, עיבוד שפה, זיהוי קול אנושי ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.


הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון, בעל מנגנוני זיהוי הקול וחיפוש המידע המתקדם:

http://youtu.be/ZKwEqJme7KQ


הנה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון ידע:

http://youtu.be/zRa3B-3U6L4


הנה סרטון על החשיבות של הנצחון של ווטסון בשעשועון הטלוויזיה:

http://youtu.be/FC3IryWr4c8
ראיית מכונה
מהי ראיית מכונה?



ראיית מכונה (Machine vision) היא יישום של ראייה ממוחשבת לבקרת מכונות, רובוטים ותהליכים שונים. ראיית המכונה היא חלק מתחום הלמידה הממוחשבת, ענף בתחום הבינה המלאכותית שמאפשר למחשבים יכולת לזהות תבניות בנתונים חזותיים, ויזואליים. הם עושים זאת על סמך נתונים קודמים ותוך התבססות על חוקים שנוצרו מקבוצות נתונים שבהם נתקלו מחשבים בעבר.

הדוגמה הכי בולטת שבה אולי נתקלתם, של ראיית מכונה (Machine vision), היא הטכנולוגיה שמאפשרת לדפי פייסבוק לזהות פרצופים בתמונות בעצמם. כך גם פועלים מנועי חיפוש תמונות, שיודעים לאתר תמונות לפי התוכן שבתוכן, כמו תמונות עם בית, תמונות בצבעי אדום-ירוק וכדומה.

בהרבה מקרים ראיית מכונה משתמשת בדימוּת, כלומר היא לא משתמשת דווקא במידע שהתקבל ממקורות אופטיים לצורך הניתוח, אלא במידע אחר.

השימושים של ראיית המכונה הם מגוונים כבר היום ונעים מהנחייה ובקרה של רובוטים, דרך אמצעי ראייה לכבדי ראייה ועיוורים ועד ליישומים כבדים כמו פיקוח תעשייתי על תהליכי ייצור במפעלים, צפיית בעיות בריאות באמצעות חיישנים רפואיים אישיים, פיתוח של מנועי חיפוש ויזואליים מתקדמים, המשתמשים בראיית מכונה וכאמור גם זיהוי פנים בתמונות וסרטים.

העתיד מבטיח יישומים מרגשים בהרבה. דמיינו את הסמארטפונים של העתיד, שיצויידו בבינה מלאכותית ויוכלו לעשות פעולות חכמות במיוחד עם המידע הויזואלי שהצטבר בתמונה שצילמתם במצלמת הטלפון, דמיינו רחפנים שמזהים ונמנעים ממכשולים כדי להביא משלוחים ללקוחות מבלי להשדד בדרך, דמיינו מערכות רמזורים והכוונת תנועה שחוזות פקקי תנועה ומשחררות אותם לבד, רובוטים מאבטחים ש"רואים" בני אדם ומזהים מיידית מבוקשים, חשודים וכדומה. אלה רק דוגמאות קטנות...

אז אם ראיית המכונה מאפשרת למחשבים לראות את העולם, היא תאפשר למחשבים למצוא בו דפוסים ותבניות שיוצרים הגיון ולפעול כדי להפוך אותו למקום טוב ובטוח יותר.


הנה הטכנולוגיה של ראיית המכונה:

https://youtu.be/luuLcY30fQQ


ראיית מכונה היא הכרחית למכוניות האוטונומיות של העתיד, למשל מכונית העתיד ללא נהג הזו:

https://youtu.be/0DS9PY6iaxE


אפליקציה לזיהוי ומידע על מוצרים בראיית מכונה:

https://youtu.be/uNy6Nt4F13o


זרוע רובוטית עם ראיית מכונה:

https://youtu.be/H01QG_EAMyw


וסרטון תיעודי על ראיית מחשב (Computer Vision):

https://youtu.be/eQLcDmfmGB0?long=yes


רשת סמנטית
מה יהיה הווב הסמנטי?



הווב הסמנטי (Semantic web) הוא חזון לבסיס נתונים שיפעל כרשת ויכיל את קשרי המשמעויות שבין מרכיביו. הרעיון הוא לשפר את רשת האינטרנט שאנו מכירים כ-WWW, לרשת שתכיל מידע על כל סוג של קובץ המצוי בה. המידע הזה יאפשר שימוש יעיל ומתקדם מאד בתכנים שברשת. כל פריט מידע ברשת כזו יהיה מתויג, כך שהוא יסייע לרשת לסייע למשתמשים לקבל מידע מתאים ואיכותי, כשהם יזדקקו לו. להוספת רכיבי המידע הנדרשים ליצירת רשת כזו ישתמשו בכלים כמו מטא-תגיות (META Tags) - תגיות-על שתפקידן לתאר את פריט המידע ונתוני-על (META data), שיתארו את הדפים והאתרים שברשת ויאפשרו לבסיס הנתונים "לדעת" עליהם דברים חשובים.

באופן מסוים אמורה לפעול הרשת הסמנטית הזו כמודל של המוח האנושי. הגולשים יידעו מראש לגבי אתרים איכותיים ומעניינים בשבילם ספציפית, כי הרשת הזו תדע מה הם אוהבים ובמה הם מתעניינים ויודעת לברור בשבילם את המתאים ביותר, מבין מה שהיא מכילה. בזכות "הידע על הידע" שיוסיף הווב הסמנטי, יוכלו הגולשים גם להימנע מאתרים גרועים, סתמיים או לא מתאימים להם וכדומה.

אבל רשת עתידית שכזו תכיל גם "סוכני תוכנה", תוכנות מתקדמות שיפעלו ברשת כזו ברקע ויבצעו בה פעולות של איסוף וניתוח נתונים ומגוון משימות מורכבות וקשות, שלרוב מבוצעות על ידי בני אדם. הסוכנים הממוחשבים הללו ימצאו ויאתרו כל הזמן קשרים ואסוציאציות בין פריטי המידע שנוספים אליה ויתייגו אותם. בצורה כזו ניתן יהיה להשתמש בהם בצורה חכמה. הנתונים ברשת כזו יוכלו להיות שימושיים ושיתופיים למגוון של צרכים, מתוכנות ועד לעסקים, מיזמים שונים.

את הרשת הסמנטית חזה ממציא רשת האינטרנט, טים ברנרס-לי. החזון שלו היה של רשת מידע שתאפשר למחשבים להבין את המשמעויות של הפרטים שהיא מכילה. הוא כתב עליה לראשונה בשנת 2001, ביחד עם עמיתיו, במאמר שפורסם במגזין "סיינטיפיק אמריקן".

בין הדוגמאות שנתן אז ברנרס-לי היו סוכנים ממחשבים שינהלו את לוח הפגישות של המשתמש, באופן שלוקח בחשבון נתונים ממקורות שונים וידע שקיים ברשת. הוצעו גם תוכנת דואר חכמה שעוד בזמן כתיבת מייל מודיעה על חברים שנתקלו בנושא, שיתופי פעולה עסקיים אפשריים ועוד.


הנה הווב הסמנטי:

https://youtu.be/OGg8A2zfWKg


הנה מייסד ויקיפדיה מסביר את המושג כמו שהוא מבין אותו:

https://youtu.be/MY4s8uuHmy0


הנה דיאלוג מדומה בין הווב הסמנטי לווב 2.0:

https://youtu.be/n3sbwnFbm_s


מונולוג ארוך ודי משעמם עם טים ברנרס לי על הווב הסמנטי:

https://youtu.be/HeUrEh-nqtU
האם בעתיד יהיו פושעים וירטואליים?



זו לא תיאוריה ולא חזון לעתיד הרחוק. כשהכל יהיה מחובר - הכל יהיה פגיע. כבר כיום פיתחו מדעני מחשב מתכנתים וירטואליים, מעין קודי תוכנה שכותבים קודים חדשים ומפתחים תכניות מחשב משלהם. לכאורה ניתן יהיה בעתיד לכתוב קודים שיכתבו קודים, שיוכלו גם הם לכתוב קוד חדש וכך הלאה.

אבל המחשבים החכמים של העתיד, אותם מחשבים לומדים ורוויי הבינה המלאכותית, הם רק ההתחלה. המחשבים הללו עלולים להיות גם הבעיה של העתיד, שכן הם יוכלו בעתיד לתכנת את עצמם ולשכלל את עצמם כל העת. לכאורה זה יקרה כדי שיהפכו משוכללים יותר ויותר וישרתו את המין האנושי היטב. אבל מה יקרה אם מחשבים עתידיים ובעלי יכולות מדהימות יבינו בצורה שגויה את כוונות המפעילים שלהם? מה יקרה כשהם יפתחו פושעים וירטואליים (Virtual Criminals)? האם יואשמו למשל, הם או המפעילים שלהם, בפשע וירטואלי שהמחשב עלול לבצע?

ועוד יותר מסוכן - מה יקרה אם מחשב שתכנתו אותו ללמוד ולפתח תוכנה, יכתוב קוד, שיכתוב קוד, שיכתוב עוד קוד והקוד הזה יבצע פשע וירטואלי שיגרום נזק כבד? מי יישפט - האם יהיה זה המתכנת שכתב את התכנה המקורית, זו שאחרי השתלשלות הפיתוח שלה נכתבה לבסוף התכנה הפושעת? ומה בכלל אשמתו בפשע?

ואולי המחשב הוא שייענש? ואיך מוציאים להורג מחשב שהרג בני אדם? בכיסא חשמלי? אולי בניתוק מהחשמל? ואולי פשוט ימחקו את הקוד הפושע לתמיד ובכך ימחו את זכרו מעל פני האדמה? - אבל מה יהיה אם הקוד הפושע שכפל את עצמו מראש וכך ממתינים פושעים זהים כדי לשוב ולפשוע וחמור מזה - לפתח פושעים משוכללים יותר, מתוחכמים ובעלי יכולת משופרת להסתיר את הפשעים שלהם!?

מדובר בשאלות קשות ומורכבות, שמהוות כיום את עיקר הטענות של מי שחוששים מהיכולות הרבות שמקנים מדעני המחשוב לכלי מחשב תבוניים ומהבינה המלאכותית שהולכת ונעשית משוכללת לנגד עינינו.


הנה עולם הפשע המקוון של היום:

http://youtu.be/reKbrwOcKm4


סכנות הפושע הממוחשב של העתיד:

http://youtu.be/lvkf-TBWGG0


והחיים בצל פשעי העתיד:

http://youtu.be/1B6zOXQOasY
האם רובוטים יכולים לצייר?



בהחלט. אמנם לרובוט אין דמיון והיצירתיות של הרובוטים היא רק בתחילתה, אבל רובוטים כבר מציירים. על אף שהמרכיב היצירתי אצל הרובוטים הללו הוא חלקי והם אינם מסוגלים ליצור אמנות מורכבת ומופשטת כמו האמנים האנושיים, עולם הבינה המלאכותית מבטיח שרובוטים בעתיד יוכלו להגיע לרמות מדהימות של יצירה והמצאה, גם בתחום האמנות. הדבר מעלה הרבה שאלות חשובות, אמנותיות ופילוסופיות. אחת הפשוטות שבהן תהיה מי ייחשב ליוצר של יצירת אמנות שיצר רובוט - האם האמן שיקבל את הכבוד יהיה יוצר הרובוט או שבעתיד נעמוד בתור לתערוכה מעבודתו של X512V, הרובוט של חברת גוגל. אגב, את הכסף יקבל בכל מקרה בעליו החוקי של הרובוט..


הנה פול, רובוט פשוט שמצייר דיוקן של מי שמתייצב מולו:

https://youtu.be/bbdQbyff_Sk


והנה אהרון, שהוא רובוט יצירתי שלא מצייר את מה שהוא רואה, אלא גם רעיונות ויצירות אישיות:

https://youtu.be/-U-lQYwzFAQ?t=15s


אז כן - רובוטים יכולים להיות יצירתיים, בערך...

https://youtu.be/Rh9vBczqMk0
מהם בוטי הכתיבה שכותבים חדשות?



האם אנו בדרך לעולם שבו כל החדשות ייכתבו בידי תוכנות מחשב חכמות? - רבים סבורים שכן. מסתבר שכבר היום יש תוכנות מחשב שכותבות חדשות בעצמן. התוכנות הללו נקראות "בוט כתיבה" (Writing bot) והן ככל הנראה יהיו הכותבים של הרבה מהחומר החדשותי שנקרא בעתיד. כיום כותבים בוטי הכתיבה בקושי דיווחים בסיסיים, והם רחוקים מלהחליף את הכותבים האנושיים והמיומנים. נראה, עם זאת, שזה רק עניין של זמן, עד שיופיעו בוטים שיוכלו להפיק ראיונות ואפילו פרשנויות המבוססים על ביג דאטה וכרייה מבוססת אלגוריתמים של מידע סטטיסטי. כתבות עומק? - אפילו אלה אינן מחוץ לתחום מתישהו בעתיד...

בוטי הכתיבה של ימינו מבוססים על אלגוריתמי "דווחנות" עיתונאיים, שכבר כיום מפעילים העיתונים ואתרי החדשות המובילים בעולם. היכולת לדווח במהירות עצומה, ששום עיתונאי אנושי לא יוכל לה, היא אחד ממוקדי התחרות החשובים בעיתונות האונליין המודרנית. יש כאלה שמוסיפים לכתבה הבהרה ברורה, על כך שהכתב הוא בוט. כך נוהג למשל העיתון הכלכלי פורבס. עיתונים ואתרי חדשות אחרים, מעדיפים כרגע להימנע מכך, מחשש שקוראים לא יסמכו על כתבות שהפיקה תוכנה.

בעיתונות הספורט מייצרים כיום אלגוריתמי כתיבה משוכללים כתבות מקיפות ומנומקות היטב על משחקי ספורט. אלו עולים לרשת בתוך דקה משריקת הסיום של המשחק. כתבות כאלה כוללות סטטיסטיקות ממשחקים קודמים, מעונות קודמות, היסטוריה של המתחרים ועוד. לכתב אנושי היה לוקח שעות כדי לייצר דיווח כל כך מפורט ומנומק של המשחק. הבוט עושה את זה בדקות, אם לא בשניות. כמובן שאת רוב עבודת האיסוף והניתוח הוא מבצע במהלך המשחק.

גם בתחום הכלכלה, שבו זמן פרסום המידע שווה לעיתים כסף רב, משתמשים היום באלגוריתמים כאלה. כך משמשים אלגוריתמים אוטומטיים של כתיבה עיתונאית להנפקת כתבות, שמפורסמות שניות לאחר אירועים בבורסה או בשוק ההון.

בתחומים של משברים ואסונות יש להם יתרון. באתרים מסוימים התפרסמה כתבה על רעידת אדמה כ-3 דקות לאחר שהתרחשה. אגב, הבוט שכתב אותה עשה זאת בתוך שניות. שאר הזמן בדקות הללו, עד שפורסמה הידיעה, נדרש כדי שהעורך או העיתונאי האנושי יאשר לפרסם את הכתבה.

פיתוח הבוטים העיתונאיים הללו ממשיך ליעדים שאפתניים מאד. מחשוב תהליכים מקביליים, של איסוף מידע וניתוחו, תוך התמודדות עם כמויות הולכות וגדלות של נתונים מתחומים שונים, איתור ותיקון מהיר של טעויות בנתונים או חיפוש ואיתור אוטומטי של אותם "סקופים" אפשריים, שיעוררו עניין בציבור.

היתרונות של העיתונאי הרובוטי ברורים - מרגע שהוא פותח, השימוש בו זול מאוד. הוא לא זקוק לחופשות או לתנאים סוציאליים, אין לו ילד חולה והוא אף פעם לא שובת בשל תנאי העבודה הלוחצים או השכר הנמוך..

עוד על כך קראו באאוריקה בתגית: "עיתונאי רובוט". שם תכירו בוטי כתיבה חכמים שמייצרים מאמרים מנתונים גולמיים, מה'ביג דאטה' של תחומים כמו ספורט ועיתונות.


מוצר של חברת "Automated Insights" שמנתח נתונים רבים ומספק מאמרים בלשון אנושית, שקל לקרוא ולהבין:

http://youtu.be/hx1SMxgxKnc


בוט כתיבה שכתב פרק נוסף ומדהים של הארי פוטר:

https://youtu.be/XFYckCslt74


והנה בוט כתיבה שלומד את כתב היד שלך וכותב בשמך:

https://youtu.be/LsZH7SS_lfQ


עוד רובוט כתב יד:

https://youtu.be/BqgT_Nu0QnY
איך מפתחים מוח מלאכותי?



אחד החלומות של מובילי עולם המחשבים והחוקרים בתחום הבינה המלאכותית הוא לבנות מוח מלאכותי. הכוונה היא כמובן למחשב העובד כמו מוח. רובם לוקחים השראה לבניית מחשב שכזה מהרשתות הביולוגיות של המוח האנושי. היכולת המדהימה של הרשתות הביולוגיות הללו שבמוחנו מכילות מיליארדי תאי עצב שמחווטים ביניהם, כל תא לאלפי תאי עצב שמסביבו. פעולה כמו פתיחת דלת היא פעולה מורכבת מאד בהשוואה לפתרון משוואות מתמטיות ואם ניתן יהיה לבנות מוח שמסוגל לחקות את המוח המנהל פעולות שכאלה, הוא יוכל לפתור משוואות ובעיות מורכבות במיוחד באופן מקבילי. הדבר אומר שמחשב מלאכותי שכזה יהיה המחשב החזק ביותר שנבנה אי-פעם ובעל יכולות שהמחשבים המשוכללים ביותר של היום אינם מתקרבים אליהן.

אחד הפיתוחים המתקדמים בעולם בתחום זה הוא "המוח הכחול", שבו מפתחים מדענים בהובלת מדעני האוניברסיטה העברית בירושלים מוח מלאכותי העובד כך.

אך יש גם חשש בצד הציפיה לפיתוח מדהים שכזה. מה למשל יקרה ביום שבו מוח מלאכותי שכזה יוכל לעצור אותנו בני האדם, מלעצור אותו? האם יוכל למשל לעשות מעשים רעים, שלא יהיו נתונים לעצירה?

זה הצד השני של הפיתוחים הללו, כי יש הרואים בפיתוח של מוח מלאכותי ברמה שכזו עניין מסוכן. הרי כשמלמדים מחשב ללמוד ומאפשרים לו לעשות זאת באופן חופשי ומיומן, עלול להיווצר מצב שבו הוא יגיע לרמה כה גבוהה, עד שהוא יאיים על קיומו של המין האנושי. דמיינו למשל מערכות תוכנה שיבצעו פשעים באינטרנט - מי יואשם בפשע כזה? או מערכת לוחמה חכמה שתבצע פשעים נגד האנושות, בשל פירוש שגוי של כוונת המפעילים, או מבחירה בעייתית לשמור על חיי החיילים בכל מחיר - מי ערב לנו שההיטלר של העתיד לא יהיה מוח מלאכותי ממוחשב שהחליט למחוק אומה, רק כי הוא יכול? ואת מי נעמיד לדין על פשעים כאלה אם מחשב כתב קוד, שכתב קוד, שכתב את התוכנה הפושעת?


הנה סיפורו של המוח הכחול שמפותח בישראל:

http://youtu.be/L0AR1cUlhTk


גם הסיכוי לייצר מוח מלאכותי בהנדסה גנטית הוא קטן:

https://youtu.be/s_LxZx42sIk


הנה מחקר המוח הישראלי:

http://youtu.be/E5yWCvjsXYk
מהו צ'אטבוט?



צ'אטבוט (Chatbot) הוא סוג של סייען חכם וממוחשב, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר גם שיחה מבוססת דיבור.

כמובן שהצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי.

הצ'אטבוט הולך ותופס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות ועשוי להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. יש אף החוזים שצאטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים.

באחרונה החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בשירות המסרים שלה מסנג'ר. היא מאפשרת למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אט בוט של פייסבוק מסנג'ר מקדמת את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בסמארטפונים ושעונים חכמים.


הנה עולם הצ'אטבוט:

http://youtu.be/iE9LtfQAYYU


עוד על השימוש בצ'אטבוטים ברשת:

http://youtu.be/G8z--x5tFOI


ההכרזה על הצ'אט בוט במסנג'ר של פייסבוק:

http://youtu.be/EOYnFUJyOlQ


כשהושק הצ'אטבוט של מיקרוסופט הוא "הסתבך" עם ביטויי גזענות קשים:

http://youtu.be/LA49GBcbudg
מהי למידת מכונה או למידה חישובית?



למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית של המחשב. במילים פשוטות, ככל שהמחשב מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר... המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.

אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו. זה מתנהג ממש כמו בן-אנוש, שלומד מהתנסויות וטעויות, ללא הפסקה.

בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו. האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם.

המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב, הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר בצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על כך, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.


הנה למידת המכונה:

https://youtu.be/mJeNghZXtMo


הסבר קצר על הלמידה החישובית:

https://youtu.be/ty-kTUzMnjk


והסבר מפורט יותר:

https://youtu.be/EQhwNcQhP4g


מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:

https://youtu.be/EfGD2qveGdQ


ותוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:

https://youtu.be/qv6UVOQ0F44
מהו מבחן טיורינג?



אלן טיורינג עסק רבות בנושא של בינה מלאכותית. הוא לא מצא טעם בשאלה "האם מכונות מסוגלות לחשוב?" והציע דרך מעניינת ופשוטה לקבוע האם מכונה היא אינטיליגנטית. הוא קרא לדרך שלו "מבחן טיורינג".

מבחן טיורינג הוא הכינוי שנתן אלן טיורינג למבחן שעליו המליץ במאמר שפרסם בשנת 1950. הדרך שהציע טיורינג לוודא האם למכונה יש בינה מלאכותית היא שחוקר יקיים שיחה טקסטואלית בשפה טבעית (היום הוא היה קורא לזה צ'אט) עם שניים שנסתרים מעיניו: אדם ומכונה. אם לאחר השיחה לא יצליח החוקר לקבוע בביטחון מיהו האדם ומי המכונה, הרי שהמכונה עברה את המבחן ויש לה בינה מלאכותית. בתחילה קרא לזה טיורינג "משחק החיקוי" ועם השנים השתרש המושג "מבחן טיורינג".

לאחרונה דווח שמתכנתים רוסים פיתחו את תוכנת המחשב "יוג'ין גוסטמן" שלראשונה הצליחה לשטות בחוקרים ולהתחזות לנער בן 13 מאוקראינה, ובכך לעבור את מבחן טיורינג בהצלחה. למרות ביקורת רבה על המבחן, זוהי דוגמה נוספת לניסיונות הרבים לעבור את המבחן בהצלחה ולהגיע לשלב הבא בהתפתחות תחום הבינה המלאכותית וחקר התודעה האנושית.


הנה הסבר פשוט לגבי מבחן טיורינג:

http://youtu.be/YTNasDfDE6U?t=1m8s


והסבר מעמיק יותר עם תרגום לעברית, על המבחן של טיורינג כאמצעי לזיהוי תבונת מחשב:

https://youtu.be/3wLqsRLvV-c


ורובוטים כמו ג'ולס, שיכולים לנהל שיחה, הם העתיד של הבינה המלאכותית:

https://youtu.be/IhVu2hxm07E


הנה סרטון שמספר על מבחן טיורינג ועושה מבחן טיורינג המוני:

http://youtu.be/gfMtkfVkqaA


הסבר של מבחן טיורינג באנגלית:

http://youtu.be/1uDa7jkIztw


הסרט הנהדר "אקס מאכינה" מציג בתסריט מרהיב בעיות יסוד בנושא:

https://youtu.be/EoQuVnKhxaM


והנה דוגמה למערכות שעושות שימוש באינטיליגנציה מלאכותית כדי לתקשר עם לקוחות:

http://youtu.be/KpCJldSYMTQ
מי חשב שאוטוטו מכונות יחליפו בני אדם לחלוטין?



זה היה הרברט סיימון שאמר בשנת 1956 ש"בתוך 20 שנה, מכונות יהיו מסוגלות לעשות כל מלאכה שבני אדם יכולים לעשות."

אז נכון שבאמת מכונות הולכות ומחליפות את בני האדם בהמון תחומים שבעבר נשמרו לידיים אנושיות, אבל זה לא קרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ולמעשה גם היום עדיין לא התממש, לפחות לא כמו שצפה סיימון. אגב, ההערכה של אותם מומחים, של מתי יחליפו מחשבים את האדם התבוני, הולכת ומתרחקת. אם פעם נטו לחשוב שזה ייקח שנים ספורות, לאט לאט זה הלך והתארך וההערכות נעשו ראליות יותר. זה קרה משום שהמומחים הלכו והבינו כמה מורכב לייצר מחשב תבוני, ברמה של בן אדם חושב.

בתחומים רבים החליפו היום תוכנות חכמות, רובוטים מתוכנתים ואלגוריתמים מתוחכמים להפליא, את העובדים האנושיים שעבדו לפניהם, אבל הקצב עדיין זוחל יחסית לנבואה ההיא.

כך שגם אם נראה שנצטרך להמתין עוד קצת עד שרובוטים חכמים ומצוידים בבינה מלאכותית יחליפו את הידיים והראש של בני-אדם כמעט לגמרי, נראה שזה ייקח עוד זמן מה..

ואגב, זה "כמעט לגמרי", כי דברים מסוימים אסור שיימסרו לעולם לידיהם של רובוטים ומכונות. החל מתחומים שמחייבים אתיקה וחשיבה מוסרית ועד נושאים שבהם מכונות עלולות להגיע ליכולת של השתלטות ואף למצב של לוחמה במין האנושי - אם נהיה תלויים בהם שם, אזי יש סיכוי שהמין האנושי ייפגע אנושות ואף יושמד לחלוטין. או בלשון של אחד מהמומחים הגדולים בתחום, הפרופסור מרווין מינסקי מאוניברסיטת MIT "זה יהיה מזל אם הם (הרובוטים) יתנו לנו להיות חיות המחמד שלהם..."


הנה סרטון שמתאר החלפת עובדים ברובוטים במפעלי פוקסקון שמייצרים סמארטפונים:

http://youtu.be/Vd5R7BHcFfo


ושיחה שמתארת את האבטלה החדשה, שנוצרת כתוצאה מטכנולוגיה שהולכת ומחליפה בני-אדם:

https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s


מהו המחשב הראשון בהיסטוריה שניצח את אלוף העולם בשחמט?



כחול עמוק הוא מחשב למשחק שחמט, שפיתחה חברת IBM. כחול-עמוק היה המחשב הראשון שניצח אלוף עולם מכהן וגבר עליו בתוצאה 3.5 למול 2.5. לאחר שניצח בשנה שלפני כן, הובס אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב על ידי "כחול עמוק" בתחרות בשנת 1997. הנצחון של מחשב את שחקן השחמט הטוב בכל הזמנים היווה תפנית היסטורית בתולדות עולם המחשבים. "כחול עמוק" לא היה מחשב עם בינה מלאכותית, אבל הוא היה כה חזק ומהיר שהוא הצליח לעשות כמות אדירה של מהלכים קדימה. הכמות והכוח החישובי שלו איפשרה לו לגבור על האיכות של מוחו החכם והלא-צפוי של מי שנחשב שחקן השחמט הטוב בהיסטוריה. “שחקן שירצה לבחון שמונה מהלכים קדימה יצטרך לבחון מספר מערכי לוח זהה למספר הכוכבים בגלקסיה שלנו”, כתב קספרוב פעם..

הפרש מהלכי השחמט שיכולים היו השניים לחשב בשנייה אחת היה מדהים - 200 מיליון מהלכים בשנייה חישב כחול-עמוק, למול 3 מהלכים בשנייה של גארי קאספרוב. לקספרוב עמד רק היתרון האחד שלו על התוכנה של מחשב השחמט המהיר בעולם - הוא היה ידוע ביכולתו המדהימה לשנות את האסטרטגיה שלו בלי הכנה מוקדמת, באמצע המשחק ולהפתיע את יריבו במהלכים הכי לא צפויים בתורת השחמט.

חשוב לציין שקספרוב טען לאחר מכן שהמשחק היה מבוסס על תרמית של IBM והוא דרש משחק חוזר. חברת IBM מצידה סירבה לקיום התחרות החוזרת ופירקה את המחשב כדי שלא תיאלץ לקיים תחרויות נוספות.


הנה קדימון לסרט על התחרות ההיסטורית בין גאון אנושי לגאונות טכנולוגית:

http://youtu.be/y9UMt-8gfW8


הנה סרטון על מחשב "כחול-עמוק" שניצח במשחק שחמט אבל נוצח בהתמודדות כולה:

http://youtu.be/NJarxpYyoFI
מהי מערכת הלמידה העמוקה של גוגל?



למידת מכונה היא תחום שנחקר כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות הוא הולך ומתפתח לכיוון של למידה עמוקה. מערכת הלמידה העמוקה הגדולה והמתקדמת בעולם כיום היא ה-Google Brain. זהו אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם. הפרויקט מנסה לפתח מוח ממוחשב מ-16,000 ליבות מחשבים ותוכנת מחשב שלומדת מתוך דוגמאות ומסיקה מסקנות בעצמה, תוך כדי התמודדות עם בעיות מורכבות במיוחד. משאבי המחשב שמוקדשים לפיתוח זה הם עצומים וכך גם התקציבים שחברת הענק משקיעה במחקר והפיתוח, כולל גיוס האנשים המתקדמים בעולם בתחום זה ושל המדען והעתידן הגאון ריי קורצווייל, שהסכים לעמוד בראש הפרויקט.

אבל למה גוגל צריכה מערכת למידה עמוקה? - היות ופיתוח של רשתות מחשב מבוססות נוירונים עולה המון כסף, חברת גוגל בעלת המיליארדים היא מהיחידות בעולם שיכולות להקצות משאבים לנושא. לרשת שמאפשרת את הלמידה של המחשב העמוק מוקצים עוד ועוד מחשבים. רק כך ניתן לדמות את אופן הפעולה של המוח האנושי.

וזה עוד כלום. ברצונם להגיע למאה טריליון קישורים בין נוירונים במחשב העל של גוגל, מגייסת החברה את מיטב חידושי הטכנולוגיה שיוצאים לשוק, כולל מעבדים מקביליים ומהירים ביותר, כרטיסי מסך גרפיים המכונים "GPU" ושפותחו עבור תעשיית המשחקים, ועד רכיבי מחשוב קוונטי. גוגל כה רצינית בשאיפות שלה בתחום זה, שהיא רוכשת חברות קטנות שעוסקות בתחום וכך קונה הן את הטכנולוגיות והידע שהן צברו והן את כוח האדם המעולה שלהן.


המלצה:
======
בתגית "למידה עמוקה" תוכלו לקרוא על עולם הבינה המלאכותית, המתבססת על רשת נוירונים כמו זו שבונה גוגל. שווה לקרוא גם בתגית "רשתות נוירונים".


הנה למידת המכונה:

https://youtu.be/59bMh59JQDo


כך מתבצעים פרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים של גוגל ומתחרותיה:

https://youtu.be/gB_-LabED68


כך מסייעים מוחות טכנולוגיים עם למידה עמוקה לעולם להתקדם:

https://youtu.be/Dy0hJWltsyE


והנה סרטון עם מתיחה שבה גוגל הולכים להחליף את המוח האנושי:

https://youtu.be/fV52J7_7gss


הנה פרוייקט הגוגל בוקס והבעיות שהוא עורר:

https://youtu.be/5_EyoyHLnLI
מהו ניסוי החתולים של גוגל?



כשרוצים ללגלג על יוטיוב והרשת, תמיד מדברים על סרטונים טפשיים של חתולים. אבל האמת היא שניתן לעשות באמצעותם לא מעט. בשנת 2012 הצליחה חברת גוגל להוכיח את היכולת של מערכת הלמידה העמוקה שלה באופן משמעותי. לאחר שהוכיחה שצפייה ב-10 מיליון תמונות מסרטוני יוטיוב, הביאה אותה ליכולת טובה פי שניים מניסיונות קודמים בזיהוי עצמים כמו חתולים בתמונות.

בכך הצליחה לראשונה תוכנה חכמה לחבר באופן לוגי בין תמונה למילה. היכולת לזהות באופן עצמאי את הקשר בין המידע הויזואלי למילה חתול הוא שלב מרשים בצעידה לכיוון של הבינה המלאכותית והלמידה העמוקה. במדעי המוח מזוהה שלב זה עם שלב דומה בלמידה של התינוק. בשלבי הלמידה הראשונים שלו הוא לומד לזהות עצמים עם מילים שלמד מהוריו.


הנה תיאור הניסוי של הלמידה העמוקה בגוגל לזהות חתולים בסרטונים:

https://youtu.be/TK4qLwTye_s


והנה לגלוג מסוים על העובדה שהמוח של גוגל יהפוך בסוף לטיפש מעודף צפייה בסרטוני חתולים:

https://youtu.be/lWijWH8VnlA
האם מחשב יכול להמציא מתכונים?



כמה שהדבר נראה אולי סתמי, המצאת מתכונים היא אחד הדברים המרתקים והקשים שמבצע המוח האנושי. אם זלזלתם בשף ההוא מהטלוויזיה או בחבר-טבח היצירתי שלכם, אז כדאי שתבינו שהמצאת מתכון היא פעולה מורכבת מאד. רק כדי שנדע - בניגוד ליצירה אמנותית שניתן ליהנות ממנה או להעריך אותה, גם אם היא מאד לא נעימה לנו, המתכון הלא-טעים יישפט אצלנו לחומרה בכל מקרה...

"ווטסון" מחשב העל של חברת IBM הוא מחשב חכם מאד, שזכה לפרסום עולמי לאחר שניצח מתחרים אנושיים בשעשועון ידע בטלוויזיה. אבל האם הוא יכול גם להיות יצירתי? - אם פעם יצירתיות נחשבה לתכונה של בני-אנוש ול"מותר האדם", הרי שההנחה הרווחת כיום בקרב מדעני המחשב היא שיצירתיות תושג בסופו של דבר בתוכנות ובמחשבים המתקדמים שמפותחים ויפותחו בעתיד, מחשבי-על שמצוידים בבינה מלאכותית.

אנשי חברת IBM התמקדו לאחרונה בתחום שהם מכנים "הבישול הקוגניטיבי". מרב המאמצים שלהם התרכז ביכולת לגרום לווטסון להמציא מתכונים טעימים. במסגרת הלימוד שווטסון יודע לבצע, הוא סרק מגוון עצום של מתכונים ורכיבי מזון שונים, ממטבחים רבים מכל קצוות תבל. ידע זה הצטרף לידע מדעי רב בתחום הכימיה, תורת המזון, פיזיולוגיה של בלוטות הטעם והעדפות אנושיות של טעמים.

בשלב הבא החל ווטסון להמציא מנות מקוריות משלו. זהו ניסיון מרתק להוציא מהמחשב יצירתיות, תכונה שעד ימינו הייתה שמורה רק לבני-אדם.


הנה סרטון על מתכונים שהמציא ווטסון וחוות הדעת של הסועדים עליהם:

http://youtu.be/f9yrfO8ETpQ


מנה שהמציא המחשב ווטסון ונקראת "קבב תפוחים ויאטנמי":

http://youtu.be/sXIcqXRm1gg


ואוטובוס שמחלק מנות שהמציא ווטסון ומתעניין בתגובות הציבור הרחב:

http://youtu.be/yrfMcNE0y9s
האם רובוטים יגזלו לנו את הפרנסה?
האם רובוטים תבוניים ישלטו בנו בעתיד?
מהי למידה עמוקה?
מהו פרויקט המוח הכחול?
מיהם העוזרים החכמים שבבית המודרני?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.