» «
זמר
מה העבודה של הזמרים?



המקצוע של הזמר הוא שירה. זמרים שרים לפני קהל בהופעות, מקליטים שירים באולפן ההקלטות וחלקם מחברים ומלחינים את שיריהם. אנחנו יכולים לראותם גם בקליפים שמשודרים בטלוויזיה ובאינטרנט.


הנה קליפ של הזמרת אפרת גוש:

http://youtu.be/7UAnc7lqJjM


והנה הזמר עברי לידר שר בליווי הפסנתר שלו:

http://youtu.be/igH9ZecAYUI
לאונרד כהן
מי היה לאונרד כהן?



באחרונה מת אייקון וענק תרבות של ממש, שבחמישים השנים האחרונות תרם את החלק הנוגה והמעמיק של פסקול חיינו.

קראו לו לאונרד כהן (Leonard Cohen) ומאז התפרסם, בשנות ה-60, הוא היה לאחד מגדולי האמנים במוסיקת הפופ. קשה להאמין בכמה תחומים פעל וכמה כישרון יכול להתקבץ לאדם אחד. בתחילה הוא התפרסם כסופר ומשורר בקנדה. אז הוא קיבל עידוד מהזמרת ג'ודי קולינס, שהקליטה ב-1967 את שירו "סוזן" ועודדה אותו להלחין ולשיר את שיריו. מיד כשהפך למוסיקאי ומבצע, הוא זכה להצלחה גדולה וכל העולם התרגש מהזמר-יוצר החדש, המבצע את שיריו, עוד סינגר-סונגרייטר יהודי מהליגה של בוב דילן.

מאז ניהל כהן, שגדל בקנדה למשפחה ממוצא פולני, קריירה מופתית. הוא יצר אלבומי מופת עם שירים אישיים ומלנכוליים, שנגעו בלב רבים. לצידם כתב ספרי שירה ופרוזה, חלקם מעוטרים ברישומיו המיוחדים ורבי הכישרון.

אמנם הדביקו לו תווית של זמר אינטימי ומהורהר שמדבר אל אינטלקטואלים אומללים, אבל הוא עצמו סבל מדיכאון של עשרות שנים והרבה "לחפש את עצמו" ולצאת לתקופות פרישה, הגות והתעסקות בתורות רוחניות שונות, עד כדי התנזרות של חמש שנים במנזר והתבודדות בו.

שירתו הייתה מעט אפלה, קצת חתרנית, עם קורטוב של מסתורין ותנועה פילוסופית בין בשר ורוח ותכנים שבהם מככבים דת, אהבה, מיניות חמקמקה ורבת פנים, הרבה יהדות וקורטוב של נצרות וישו, עוד יהודי שהצליח בחו"ל.

בין להיטיו של לאונרד כהן זכו להצלחה רבה היו "Suzanne" שהקדיש לידידתו סוזאן ורדל, "So Long, Marianne" שהוקדש למריאן איהלן, נורבגית שהכיר באי היווני הידרה והפכה לבת זוגו, התגוררה איתו בהידרה במשך שנים ארוכות ולה כתב רבים משיריו. היו גם "Sisters Of Mercy" המצמרר, "Everybody Knows" המאוחר, "Who By Fire" שנכתב בהשראת הפיוט "ונתנה תוקף", מפיוטי הימים הנוראים שלפני יום כיפור, הלהיט שאיתו התעדכן לאייטיז "First we take Manhattan", שיר הרומנטיקה שלו "Dance me to the end of love", השיר האלמותי "Famous Blue Raincoat" וכמובן "Chelsea Hotel #2" שהקדיש לג'ניס ג'ופלין, שאותה אהב במלון בשם זה בניו יורק, את "Tower of Songs" שבו הוא מתאר את גדולי הפזמונים הנמצאים בקומות שהרבה מעליו. וכמובן שיש את "Hallelujah" - מהשירים שזכו להכי הרבה ביצועים בהיסטוריה של הפופ ובמולדתו של כהן קנדה נחשב לשיר הגדול בכל הזמנים.

בכלל, רבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בפופ העולמי וזכו לאלפי ביצועים וגרסאות כיסוי. הוא זוהה בקול הבריטון העמוק שלו ובעיסוק הרב שלו באהבה, רוחנית וגופנית, וכמובן דת. אפרופו דת, הוא לא היה סתם יהודי, אלא יהודי חם שבמלחמת יום הכיפורים בא לארץ והופיע לאורך כל המלחמה בפני חיילי צה"ל.

מצחיק לדעת שאז אמרו שאת החיילים הוא דיכא עם השירים המלנכוליים שלו. ואגב, הוא עצמו הודה פעם שהמצב הזוגי שלו בבית היה מלא מתח וריבים עם בת זוגו באותה תקופה ולכן הוא החליט לבוא להירגע במלחמת יום כיפור...


שנות ה-60 והנה הלהיט הראשון של לאונרד כהן:

https://youtu.be/6o6zMPLcXZ8


בשנות ה-70 הוא כבר היה לוהט:

https://youtu.be/IVJImYNGqwk


המשמעויות הנסתרות בשיריו מרתקות לא פעם:

https://youtu.be/YNoBpDoQOOg


"מי באש" בהשפעה יהודית:

https://youtu.be/jtMi8PpyTvc


לאונרד כהן לוקח את מנהטן ואז את ברלין:

https://youtu.be/JTTC_fD598A


את הללוייה שלו הפכו אלפי ביצועים להמנון בינלאומי:

https://youtu.be/BF-9lx0PACs


וזקנתו כיבדה אותו מאד, כמו הביצוע הזה של אחד מלהיטיו הראשונים:

https://youtu.be/DgEiDc1aXr0
אריק כרמן
איך אריק כרמן נעזר ברחמנינוב?



הזמר האמריקאי אריק כרמן ניגן פסנתר עוד בטרם היה בן 3. בשנת 1975, לאחר שהתפרקה להקתו "Raspberries", הוא מצא את עצמו לבד, מהרהר בעתידו ומנגן בבית, כותב שירים חדשים.

כרמן, זמר רוק שעד היום מנגן מדי פעם יצירות קלסיות לפסנתר, מצא את עצמו מנגן את הפרק השני מהקונצ'רטו לפסנתר מספר 2 של רחמנינוב. תוך כדי כך הוא התחיל למלמל לחן שעלה בראשו. הוא המשיך את הרעיון ולפתע מצא את עצמו מלחין את השיר "all by myself".

השיר האינטימי והרומנטי היה להצלחה עצומה במצעדים. הצלחתו העולמית היממה את הזמר הצעיר והוא מצא את עצמו לפתע כוכב ענק. הוא הקליט אלבום שלם שהיה להצלחה מסחררת גם הוא ובכל מקום דובר על אריק כרמן, המלחין ששאב לחן ענקי מיצירה קלאסית. הציניקנים אמרו שקצת אירוני שכדי ליצור שיר שנקרא "לגמרי בעצמי", אריק כרמן היה צריך להיעזר ביצירתו של מלחין אחר...

אבל פרט מעניין נוסף הוא שאריק כרמן התבסס על הנושא של הפרק השני של רחמנינוב, במחשבה די תמימה, שבשל היות המלחין מת, היצירה כבר לא מוגנת בזכויות יוצרים. רק לאחר שהשיר הופץ והפך להיט ענק, דרשו יורשיו מכרמן חלק בתמלוגים ממנו. לאחר דיונים משפטיים, הם הגיעו להסכם על חלוקת התמלוגים מהשיר ועל שינוי הקרדיט של מלחין השיר ל"אריק כרמן וסרגיי רחמנינוב". כך שאולי זה לא היה "אול ביי הימסלף"...


הנה אריק קרמן בשיר All by Myself:

https://youtu.be/6JgOP9fvfog


האדאג'ו של רחמנינוב שעליו מבוסס השיר:

https://youtu.be/75b0ySSZyM0


ואריק קרמן עשה זאת בשני שירים:

https://youtu.be/jJBlkL8_noA


לעולם לא אתאהב שוב:

https://youtu.be/RxEQIyKRKlc


הנה תקציר הקריירה של אריק קרמן וכיצד היא התפתחה לשיר ולהצלחה הזו עם רחמנינוב:

https://youtu.be/KS-87tBU1gA?long=yes


והפרק השני מהקונצ'רטו לפסנתר מספר 2 של רחמנינוב:

https://youtu.be/znlUBaLH2zY?long=yes
אדית פיאף
מי הייתה אדית פיאף?



היא הייתה אישה קטנה, לא הכי יפה ובעלת קול שאינו ערב במיוחד. היא גדלה בעוני ובצל הפשע ברחוב, אבל ברגע שהחלה לשיר התאהבה בה כל צרפת. שיריה היו מלאי רגש והיא הייתה מהזמרות האמיתיות והכנות שהופיעו במאה ה-20. האסונות שעברה והקשיים שעליהם התגברה בחייה, רק חישלו את הנפש והאמנות שלה לדרגה שקרובה לשלמות. היא הייתה זמרת שידעה על כל מה ששרה, כי חייה שלה היו כמו סרט מדהים וכמעט לא יאומן.

מעוני, כאב ובדידות ועד אהבה, אובדן ורגש - ההמונים האמינו לה כי היא ידעה על מה היא שרה וסיפור חייה העיד על כך.

אדית פיאף נולדה בחדר מדרגות בפאריס, בירת צרפת. בת למשפחה ענייה של אמני רחוב, שאמה ראתה בה נטל ונטשה אותה. אביה, שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה, העבירה לסבתה שגידלה אותה בין פושעים. כשחזר האב מהמלחמה, החל להופיע עם אדית הצעירה ברחוב והיא החלה לשיר, כדי להגדיל את התרומות מהעוברים ושבים. בגיל 16 נישאה לנער שליח ובתם התינוקת מתה ממחלה.

אדית התגלתה ברחוב והחלה להופיע במועדון. היא התפרסמה בגיל 20 וזכתה לכינוי "ציפור דרור" (בצרפתית: פיאף). הכינוי הפך לשמה הבימתי. לבושה בשמלה השחורה הקטנה שלה, היא לא הייתה צריכה כל בגד אחר. בשנות מלחמת העולם השנייה היא המשיכה להופיע בפאריס הכבושה על ידי הנאצים ועוררה ביקורת על חייה הנוחים, בצל הכובש הגרמני.

היו לה הרבה חברים אבל אהבת חייה היה המתאגרף הצרפתי מרסל סרדן. הוא מת בהתרסקות מטוס, כשהיה בדרכו אליה לניו יורק. אבל פיאף, מנוסה בכאב ובקשיים, התעקשה באותו הערב לא לבטל הופעה ולהופיע כרגיל. כל צרפת חשה את כאבה של הכוכבת האהובה שלה. לזכרו היא כתבה את "הימנון לאהבה" המרטיט.

בגיל 48 מתה "האנקור הצרפתי" ממחלת הסרטן והשאירה אומה שלמה כואבת. הסרט "החיים בורוד" שנעשה ב-2007 על חייה, היה לסרט היקר והמצליח ביותר בצרפת אי-פעם.


הנה אדית פיאף בשיר "המנון לאהבה" מתוך סרט:

http://youtu.be/QYgVDXUIAuo


וגדולת זמרות צרפת בשיר "לא, איני מצטערת על דבר":

http://youtu.be/fpHAsb2XQOY


הנה השיר "הקהל" של אדית פיאף שתורגם לעברית:

http://youtu.be/X1OL4-m43U4


והנה אחד משיריה המוכרים ביותר "עלי שלכת":

http://youtu.be/wj9QTpzIcGU


הנה הלווייתה של אדית פיאף ותמונות מהקריירה שלה:

http://youtu.be/KFQm1HXTbhg

זמרים

מייקל ג'קסון
מי היה מלך הפופ מייקל ג'קסון?



הזמר המנוח מייקל ג'קסון (Michael jackson) התפרסם כילד פלא, בלהקה משפחתית שנקראה "חמישיית ג'קסון". כבר מגיל צעיר הוא היה עילוי מוסיקלי ואמן בעל רשימת כישרונות כמעט לא נגמרת ואיכותית להפליא. אחרי מותו אמר עליו הזמר לני קרביץ, שבגיל עשר כבר הגיע מייקל לרמה של שתי אגדות סול - ג'יימס בראון וארית'ה פרנקלין.

בדיעבד כולם הבינו שהוא היה גאון בן 10 שאיכשהו נשאר במשך כל חייו בן 10. כי מעבר להצלחות המוסיקליות הלא-נגמרות שלו, גם כשג'קסון כבר נודע בכינויו "מלך הפופ" ונחשב לאחד הזמרים המצליחים והמרוויחים בכל הזמנים, הוא לא היה באמת מבוגר. בהרבה מובנים הוא נשאר ילד קטן ולא בוגר לחלוטין. קצת כמו מוצרט, אם ניתן למצוא מקבילה ראויה לשני הכיוונים - הכישרון הענק והאופי הילדותי.

אז הוא היה זמר עילוי, מלחין מוכשר, נגן מצוין, פזמונאי ומפיק מוזיקלי מדהים, רקדן מהולל וכוריאוגרף מהשורה הראשונה. אבל כילד עבר מייקל חיים מורכבים, שכללו התעללות פיזית ונפשית של אביו, חלק מהאובססיה של האב להזניק את הקריירה של מייקל הילד. בבגרותו תגיע גם האובססיה של מייקל לצבע עורו ולניתוחים פלסטיים אינסופיים בפניו.

רשימת השיאים שהשיג מייקל בחייו היא בלתי נתפסת. בין השאר הוא יצר את האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים, יצירת המופת Thriller. זה היה אלבום ששבר שיאים בשרשרת, שרד 80 שבועות במצעד, מהם 37 שבועות במקום הראשון. הוא הפך מולטי-מיליונר ואחד המוסיקאים העשירים בתבל.

אבל על כל אלו העיבה תקרית שגרמה לשריפת שערו, בתאונה שהתרחשה במהלך צילומי פרסומת שעשה לחברת "פפסי". התאונה חייבה סדרה של ניתוחים פלסטיים, שמעולם לא הסתיימו אצל הזמר. גם עורו ההולך ומתבהר של ג'קסון נעשה מקור לשמועות על כוונתו להפוך לאדם לבן. לא עזרו ההוכחות הרשמיות שסיפק, על שהוא סובל ממחלות שהפכו אותו רגיש לאור השמש, מחלות הבהרת והזאבת.

כך יצא שבמשך הזמן הלך הזמר והסתגר באחוזה הענקית שרכש ונתן לה את השם "Neverland". הוא הסתתר בה מהתקשורת והמעריצים הנלהבים וחי את חייו הסודיים. ואז, כשהגיע לגיל 50, הגיעה גם אגדת הפופ לקיצה. מייקל נמצא בביתו בלוס אנג'לס, כשהוא לא נושם. כך נקבע מותו של מי שהפך למלך הפופ, אבל בתוכו נשאר תמיד "ילד הפופ", הנפחד והרגיש, מי שמעולם לא זכה להתבגר ולהיות נורמלי, כאחד האדם.


הנה סיפורו של מייקל ג'קסון מילדותו ועד לפסגת הפופ:

https://youtu.be/RMvIjsGr_Kw


הנה ג'קסון הרקדן ב"הליכת הירח" שהמציא:

https://youtu.be/7lvsBBNV-U4


מופיע בלהיטו "בילי ג'ין":

https://youtu.be/Zi_XLOBDo_Y


עוד קליפ מושקע שלו - שחור או לבן:

https://youtu.be/F2AitTPI5U0


ביט איט ("סתלק מפה") של מייקל ג'קסון:

https://youtu.be/oRdxUFDoQe0


הקליפ הגדול שלו "מותחן" ששבר שיאים בכל תחום ועבר ביוטיוב את ה-350 מיליון צפיות:

https://youtu.be/sOnqjkJTMaA


הופעה מתחילת שנות ה-90:

https://youtu.be/YIVOllKODj8


סקירת עשרת השירים הטובים שלו:

https://youtu.be/DgUaUXr5QOs?long=yes


והנה סרט תיעודי על חייו והקריירה שלו:

https://youtu.be/NIb8lXZfVv0?long=yes
בוב דילן
איך הפך זמר צעיר לדובר הדור?



זה קרה בשנת 1963 כשאמריקה והעולם כולו זכו בנביא חדש, בן 20 בלבד. בזמן שהצעיד הדוקטור מרטין לותר קינג את ההמונים לאנדרטה של וושינגטון, בדרישה לשוויון זכויות, הפך זמר צעיר שתמך בו ושמו בוב דילן, לאגדה. זה קרה פחות או יותר בזכות שיר אחד - שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח" הפך להמנון של התנועה לזכויות אזרח ובין לילה הוא היה לדובר של דור שלם.

דילן ניסה אמנם להתכחש למעמדו כדובר הדור וזימר בקול מנסר "אתם לא צריכים חזאי כדי לדעת לאן נושבת הרוח" (מה שהתייחס לשיר הזה, שכבר הפך לכמעט תפילה לאותם צעירים). אבל זה לא עזר לו. את המעמד הזה חיזקו עוד שירים כמעט נבואיים נוספים שלו, כמו "גשם כבד עומד ליפול" ו"אדוני המלחמה", שהעלו אותו למעמד גבוה עוד יותר - נביא ומוכיח בשער בעשור הכי כואב של אמריקה - העשור של ויאטנם, הרצח של הדוקטור קינג ושל הנשיא קנדי.

והמשורר שהוא היה הכניס למוסיקת הפופ את הפוליטיקה, הפילוסופיה והשירה. הוא יצר שירים מוזרים, סוריאליסטיים, עמוסי משחקי מילים, כפלי משמעות, מסעות בזמן, הוא שאל בהם שאלות קיומיות ומסתוריות ותהה על הדברים ופשרם. לאיש לא היה ספק - הוא ניסח את השאלות שמהן כולם הוטרדו, אך התקשו לנסח.. בעקבות הצלחתו של דילן החלו יותר ויותר זמרים ולהקות, לכתוב שירים פואטיים, בעלי משמעות, שנוגעים בנושאים חשובים באמת.

וגם הקול החלוד שלו, אותו קול שהיה ההיפך מקולם של זמרי ה"בל קנטו" (הקול היפה), שהיו עד אז מלכי הפופ. את הקול המאנפף (שיוצא מהאף) והלא משתדל שלו הוא הביא מעולם הבלוז ומוסיקת העם. לא מעט בזכותו הלכו הקולות האלה והשתלטו על מוסיקת הרוק והביאו לירידה של ממש בפופולריות של הקולות המנומסים והנקיים הקודמים, שלפתע נשמעו כל כך משעממים..

ב-1965 הוא עשה מהפכה עוד יותר גדולה, כשהביא את הגיטרה החשמלית למוסיקת הפולק העממית. בפסטיבל ניופורט צעקו לו ולהתחשמלות בוז, כשהוא עלה עם להקה חשמלית להופיע מול קהל הפולק שכל כך אהב את הגיטרה האקוסטית והמפוחית שלו. זה לא עזר להם. המוסיקה שלו, ששאבה מכל סגנון אפשרי, כבר התקדמה אל הנצח, הרחיבה את הפופ והרוק והפכה אותו מבידור לכלי ביטוי ושפה חדשה, אמתית יותר וכנה הרבה יותר. בפה קפוץ במקום פעור, עם חשמל צורם ומרעיש, הוא שר את האמת האכזרית על העולם המקולקל שהוא ראה, במקום לבדר אותם בשירים שמחים ומרוצים.


הנה סיפורו של בוב דילן ושל מקבילו לאונרד כהן:

https://youtu.be/BZem7AUfUlA


שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח":

https://youtu.be/vWwgrjjIMXA


ושיר אחר שלו בהופעה חיה, בעשור שאחריו:

https://youtu.be/YwSZvHqf9qM


המהפכה החשמלית הפכה אותו לאמן רוק ושינתה את הרוק האמריקאי לתמיד:

https://youtu.be/jtFEzhaNrT4


ותכנית היסטורית בעברית על בוב דילן:

https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?long=yes
ברוס ספרינגסטין
מיהו הבוס של אמריקה?



זה היה ב-1974, כשאחרי הופעתו הכריז מבקר המוסיקה ג'ון לנדאו: "ראיתי את העתיד של הרוק'נ'רול והשם שלו הוא ברוס ספרינגסטין". ציפיות כל כך גדולות יכולות גם להביא לאכזבה גדולה, אבל ספרינגסטין הצדיק את כל המחמאות והפך לכוכב הרוק החשוב ביותר של אמריקה.

בקריירה מפוארת ואחראית, של אמן מוכשר אבל גם איש עבודה חרוץ, ברוס היה לקול של אמריקה. והוא לא היה סתם מצליח, חשוב ונערץ - ספרינגסטין התגלה ככוכב הכי חברתי והכי רגיש לאמריקה האמיתית, זה שתמיד שר על חייהם של האמריקאים הפשוטים, העובדים, המתפרנסים למחייתם, אלו שלא זוהר ולא הדר הם חייהם. הוא מילא אצטדיונים באנשים שבאו אחרי יום עבודה כדי לשמוע אותו שר את חייהם ולהאזין לו מספר את שירם. ספרינגסטין הכוכב מעולם לא הבליט את כספו ולא חי חיי זוהר מעוררי קנאה. הוא היה ונשאר אמריקאי פטריוט, שלא חשש לומר ולשיר נגד מה שאמריקה חוותה ממנהיגים לא טובים ובעד מה שהיא צריכה הייתה לדעתו להיות.

הם מכנים אותו "הבוס" והם יודעים בדיוק למה. האיש שבמידה רבה החליף את בוב דילן בתור המצפון של אמריקה מנהל קריירה ארוכה ומבריקה, של אינספור אלבומים מוצלחים והמון שירים חשובים. הוא לא מפסיק לחדש ויודע לומר את מה שנכון בעיניהם, אבל הוא קודם כל נאמן לברוס ספרינגסטין הצעיר, זה שהיה בצדק "העתיד של הרוק".

ספרינגסטין, ממשיכם של דילן וקאש, כמגדלור של ערכים, אמנות מחויבת, בהירות וחדות כוונות, הוא גם הממשיך שלהם בדמות האמן האמריקאי הגברי והסמכותי, אך גם ההומני והבוער, שמצליח לעשות שימוש בפופולריות העצומה שלו, כדי למחות ולסמן את הקו שאמריקה צריכה להיזהר מלחצות.

האופן שבו הוא מתרגם את הנוכחות שלו, כדי לדוור את המטענים התרבותיים והמוסריים שלו ולהיות לטריבון עממי לסיפורים מאמריקה שכמעט ולא מדוברת ברוק האמריקאי, ודאי לא בהקשרים מוסריים, הוא לא פחות מרשים מזה של דילן.


הנה הקריירה של ברוס ספרינגסטין:

https://youtu.be/PdJXT0PhRVg


"הנהר" של הבוס הצעיר:

http://youtu.be/utVR3EgQkHs


והופעה מהשנים האחרונות:

http://youtu.be/fYucko7A-8A


כך נראה אמן שאוהב אנשים:

http://youtu.be/sfk0uMLhXqY


ואותו שיר בעבר הרחוק:

http://youtu.be/129kuDCQtHs


פטריוט אמריקאי ב"נולד בארה"ב":

http://youtu.be/EPhWR4d3FJQ


הנה גירסה אקוסטית ל"אני בלהבות":

http://youtu.be/d5PoIrcyd34


הנה סקירה על 10 השירים הגדולים שלו:

https://youtu.be/ErfgvqcV3Uc?long=yes


סרט תיעודי על חייו של ספרינגסטין:

https://youtu.be/ueC98jgO-0o?long=yes


וסרט על הסגנון המיוחד שלו וכיצד יצר אותו:

https://youtu.be/YFncHzgQG1Y?long=yes
בובי מקפרין
מיהו הזמר שהוא כלי נגינה?



בובי מקפרין הוא מוזיקאי ג'אז שנחשב לזמר וירטואוז. הוא להטוטן של קולות, מוסיקלי להפליא ויכול להפיק מקולו צלילים נמוכים וגבוהים, שנשמעים לא-פעם כאילו הם מושרים בו-זמנית. הוא מצליח גם להפיק בזמן השירה מגוון של אפקטים קוליים, שמזכירים כלי נגינה. הוא יודע לשחק בקול המיוחד שלו בתווים וסולמות ולעבור בקלילות מקול הפלסטו הגבוה אל קול הבס החם ובחזרה. את כל אלה מצליח מקפרין לעטוף בקולות הקשה על הגוף, שהוא מפיק בידיו וחזהו ומקצבי פה מדהימים, שהם אולי ההורים של הביטבוקסינג המוכר כיום ופופולארי בעולם כולו.

לא פעם נשמע בובי מקפרין ממש כהרכב מוסיקלי שלם והמוסיקליות המדהימה שלו מאפשרת לו לבצע קטעים מורכבים להפליא, לאלתר בשירה ללא הכנה מראש ולדלג מסגנון לסגנון בקלות רבה.


הנה בובי מקפרין בהופעה:

https://youtu.be/BmXsA-siNvo


וכאן הוא מלווה בנגינה בקולו את הקהל המזמר:

https://youtu.be/pO_LV-yInc8


וכך היצירתיות שלו מאפשרת לו להפעיל את הקהל לשיר איתו בדרך מיוחדת במינה:

https://youtu.be/xPYyZofrEBQ


וכאן בובי מקפרין בלהיטו הגדול מ-1988 "Don't Worry Be Happy" שבו הוא שר את כל התפקידים:

https://youtu.be/d-diB65scQU


והנה שעה שלמה שבה בובי והתזמורת הפילהרמונית הישראלית עושים פלאים:

https://youtu.be/NjR_brUhYNs


גרייס ג'ונס
איך נולד הקסם של גרייס ג'ונס?



"חד פעמית!", "בלתי נתפסת!", "מעולם אחר!" - אם פעם ינסו לחקור למי חייבות מדונה וליידי גאגא את ההופעות המהממות שלהן, ודאי יגלו שההשפעה הניכרת עליהן ועל רבות אחרות היא הדוגמנית ואייקון הזמרה, בעלת המראה האנדרוגיני, גרייס ג'ונס (Grace Jones).

את ג'ונס ניתן להגדיר בפשטות כאם המייסדת של אמניות הזיקית באשר הן - אחת מהאייקונים הגדולים והמרתקים של תקופה שהייתה קיצונית וטווסית בכל מקרה - שנות ה-80.

היא זמרת, שחקנית, מי שהייתה דוגמנית-על, מוזה של אמנים ומעצבים ומאושיות התרבות המשפיעות והשערורייתיות של השנים ההן, הסוערות, המהודרות והמפונפנות ביותר. אבל ההתחלה של גרייס ג'ונס הייתה כילדה בג'מייקה, שנולדה בשנת 1948 בתור בוורלי גרייס מנדוזה.

הוריה של גרייס מנדוזה עבדו בארצות הברית ולכן גדלה עד גיל 13 אצל סביה. בת 13 היא עברה ביחד עם משפחתה למדינת ניו יורק. היא למדה משחק, התפרסמה כדוגמנית, הופיעה בסרטים שונים ובשנות ה-70 פתחה בקריירת זמרה מצליחה.

גבוהה, רזה ועם לוק שכולל תספורות קצרות, מגולפות, וחליפות גבריות שהקנו לה את המראה האנדרוגיני הנודע שלה, גרייס ג'ונס הייתה אושיית האייטיז המרתקת ביותר בעולם. אמנית אמיצה, שהפכה לסמל של עמעום המגדריות וחציית גבולות מיניים. "אני נשית ואני גברית, לא אישה נורמלית!" - היא אמרה פעם בווידוי שלא הבהיר סופית אם זו היא והאישיות שלה, או רק התדמית הציבורית שבנתה, חלק מתג ההצלחה המתמשכת של מי שלא היה גבול שלא עברה.

איש לא נשאר אדיש למראה שלה. מאלה שסברו שהיא בעלת פרצוף חייזרי ומאיים מגלקסיה אחרת, ועד אלה שראו בה את בעלת היופי הכי מיוחד וקיצוני בתעשיית הפופ, כולם ידעו ששום דבר לא יהיה רגיל בשום צילום, קליפ או הופעה שלה אי-פעם. היא תמיד תפתיע בבגדים ביזריים שיפארו את גופה המפואר, החד-פעמי, שנראה שאין כמותו לאף כוכב בעולם כולו, ובחן הבלתי נתפס שלה, זה שמצוי בשמה "גרייס" ונראה כאילו הגיע מעולם אחר.

ואולי זה עולם של כל כך הרבה סמים שהיא צרכה, בשנים שבהן רק הם הצליחו לשמור אותה בשליטה, בתוך רכבת ההרים של הצלחה מסחררת. של הערצה מקהילות כל כך מגוונות, מאוהבי הדיסקו, שבה החלה את הקריירה שלה, דרך הקהילה הגאה, שהיא הייתה מהראשונים שנהנו להופיע בשבילה, בעולם הקולנוע, שבו גילמה דמויות מרושעות ומסתוריות, כולל זו שג'יימס בונד מנסה לתפוס במשך סרט שלם ועד למוזה של מעצבי אופנה, צלמי דוגמניות, אמני פופ-ארט ובימאי וידאו קליפים. כיום היא מזדקנת בחן האופייני לה, עדיין נראית גדולה מהחיים וצעירה משנותיה וממשיכה להופיע.


הנה גרייס ג'ונס ב"ליבר טנגו" - להיטה הגדול הידוע כ-I've Seen That Face Before:

https://youtu.be/nIN3IE3DHqc


"עבד של הקצב":

https://youtu.be/Z0XLzIswI2s


הקליפ של "Pull Up To The Bumper":

https://youtu.be/Tc1IphRx1pk


ראיון עם אגדה:

https://youtu.be/0GtmHKPfk3Y


"Demolition Man" מ-1981:

https://youtu.be/WwUsuf15P3A


"לא מושלמת, אבל מושלמת בשבילך":

https://youtu.be/EMypXV1YJfw


הקאבר המדהים ל"אהבה היא הסם":

https://youtu.be/CdJiIP3KQfo


הופעה חיה בשנים האחרונות:

https://youtu.be/YMCKj6LDZ2U


וסרט תיעודי על הקריירה שלה:

https://youtu.be/feApc7yWtBU?long=yes


ושלל הפנים והמראות שהיא קיבלה במופע הנודע שלה "One Man Show":

https://youtu.be/JHClmfeoXZs?long=yes
מי היה נער הזהב של מצרים?



עבדל חלים חאפז כונה "נער הזהב של הקולנוע המצרי". הוא היה גדול הזמרים של תקופתו והופעותיו היו הגדולות ביותר והתרחשו כמעט תמיד באיצטדיונים ואולמות גדולים. כבר בילדותו נהג "הזמיר השחום", כמו שכינו אותו, להופיע בחפלות, שמחות שהתקיימו בבתים פרטיים, ובבתי קפה בקהיר.

חאפז הצעיר היה מעריץ נלהב של המלחין הנודע וענק הזמר המצרי מוחמד עבד אל-ווהאב. האחרון זיהה את קולו ואישיותו המוסיקלית והפך אותו לבן טיפוחיו. הוא גם הלחין לו כמה שירים, שהפכו את הצעיר המוכשר לזמר נודע בעצמו. לחאפז היו מעל 250 שירים, ביניהם "סוואח" ("הנודד"), "אהוואק" ("אוהב אותך") ו"ג'אנה אל האווה" ("אהבה בואי אלינו"). במקביל הוא שיחק בסרטים שונים, ביניהם הסרט המצרי הצבעוני הראשון משנת 1956 "דלילה".

כשעבד אל חלים מת, הוכה העולם הערבי בהלם. לא רק משום גילו הצעיר, אלא גם ובעיקר בשל תדמיתו הצעירה והיותו מושא החלומות של דור שלם. עם היוודע דבר מותו של עבד אל־חלים חאפז, לקחו את חייהן צעירות ערביות רבות, מעריצות נאמנות שסרבו להיפרד ממנו.



הנה השיר "גאנה אל האווה" ("אהבה בואי אלינו"):

http://youtu.be/SIP5BuT0x28


הנה השיר "לא טאלומני" של עבד אל חלים חאפז:

http://youtu.be/gt3fIMECJUM


והנה "אהוואק" ("אוהב אותך"):

http://youtu.be/uJhM31B7nOg
מי היה הטווס של להקת קווין ושל עולם הרוק?



שנות ה-70 של המאה הקודמת היו ימי השיא של עידן המתקשטים במוסיקת הרוק בעולם. מדיוויד בואי, דרך להקת קיס ואפילו צביקה פיק שלנו - כולם התקשטו והתחפשו על הבמה. אבל מעל כולם התנשא מלך השואו, פרדי מרקורי, אגדת הרוק הטווסית והסולן של להקת קווין הבריטית, מהלהקות המצליחות בכל הזמנים.

לא רבים יודעים שהזמר עם הקול העוצמתי, התנועות המהממות על הבמה, התלבושות הפנטסטיות והביצועים התיאטרליים והבלתי נשכחים, התגלגל אל הבמה כמעט במקרה. מרקורי, ללא ספק מזמרי הרוק הגדולים בכל הזמנים, נולד בשם פארוק פלוטו בולסרה להורים ממוצא הודי. הוא למד בפנימייה בהודו לנגן בפסנתר וכשמשפחתו היגרה לאנגליה הוא פנה ללמוד אמנות ועיצוב גרפי. כשהשותף שלו לחדר במכללה לאמנות, פרש מלהקת רוק זניחה, הוא הציע לחבריה להצטרף אליהם ושכנע אותם לשנות את שמה ל-Queen. הם עוד לא ידעו איזה כוכב הם מקבלים...

את התהילה הם החלו לקצור רק באלבום השלישי, עם השיר שיהפוך לאגדה "Bohemian Rhapsody". הקליפ שלו, מראשוני הקליפים בעולם, השתמש בהכפלות צילום בדיוק כמו הכפלת הקולות שבהן השיר מוקלט. מרקורי הביא המון מהראש היצירתי והתפיסה החזותית שלו ללהקה. הוא אפילו עיצב להם את עטיפות האלבומים המיוחדות כל כך.

כשרון המשחק והשטות שלו היה בלתי נגמר. התיאבון שלו להמצאות וחוסר הבושה שלו לעשות הכל בלי לדפוק חשבון - אלו הפכו את הלהקה בכל שלב לסנסציה של ממש. כל קליפ, הופעה ואלבום שלהם היו חגיגה של קול מדהים ומגוון ביכולותיו, כשרון תיאטרלי מופלא, התכתבויות אמנותיות, תחפושות מקוריות וחסרות בושה, עיצוב מרהיב וגרפיקה מקסימה ממוחו הקודח והמוכשר להפליא, בקיצור - אגדה!

אבל חייו של פרדי מרקורי נקטעו בשל מחלת האיידס שבה לקה. עולם הרוק הבין שהוא איבד את כוכב הצפון שלו ולמד להסתפק ברוקרים עם חולצות טריקו וקסם אישי של פקידי רוק בינוניים. קווין ממשיכה עד היום להופיע, עם סולן מחליף ומשקיע, אבל הרגע החזק באמת בהופעות שלהם הוא הרגע שבו מפציעה דמותו של מרקורי ממסכי הענק והוא מפציץ בשיר מהימים הכי גדולים של הרוק התיאטרלי. המלך מת - יחי קווין!


חייו של פרדי מרקורי:

https://youtu.be/5bPlgmy9ynY


הנה סיפורה של להקת קווין:

https://youtu.be/diy_J6o0qgQ


"מי רוצה לחיות לעד?" פרדי שר וניבא את העתיד:

https://youtu.be/_Jtpf8N5IDE


מרקורי ולהקת קווין בהופעה אופיינית וגדולה מהחיים:

https://youtu.be/hSTivVclQQ0


"רדיו גא גא" בקליפ שמשתמש בדימויים חזותיים מעולם הקולנוע וההיסטוריה:

https://youtu.be/azdwsXLmrHE


הוא ידע להפעיל את הקהל כמו מנצח של אצטדיונים:

https://youtu.be/jO9C7frk2ss


רפסודיה בוהמית - הלהיט הראשון והגדול ביותר של קווין והישג ווקאלי נדיר:

http://youtu.be/fJ9rUzIMcZQ


בסוף חייו יצא הקליפ עם קטעי הופעות וקליפים של קווין ומרקורי:

https://youtu.be/t99KH0TR-J4


סקירה על 10 מהשירים הטובים שלו ושלהם:

https://youtu.be/kVcT4LmiqhI?long=yes


סרט על דרכו של פרדי מרקורי:

https://youtu.be/ssgapPLhWbY?long=yes
מיהו מלך הרוקנ'רול?



ביום בהיר אחד יורד נהג משאית צעיר ממנה ונכנס לאולפן הקלטות. אלביס פרסלי שמו, בן עניים אמריקאי שנולד בעיר טופלו שבמיסיסיפי וחי בעיר האמריקאית ממפיס, החליט להקליט שיר לאמו האהובה. זה היה באולפן "סאן רקורדס", אולפן קטן וחביב אך לא יותר. שמו של בעל האולפן ומי שהיה גם הטכנאי שהקליט את הבחור הצעיר היה סם פיליפס. אלביס ביצע באולפן את השיר שבחר בשילוב של סגנונות מוסיקליים שונים - בלוז וקאנטרי.

זו הייתה נשארת סתם הפתעה לאימא ואיש לא היה יודע על העניין. אבל רצה הגורל והשיר התגלה על ידי שדרן רדיו אמריקאי. השדרן אהב והתלהב ממנו והחל להשמיעו בהתמדה. השיר הלך וסחף והפך ללהיטו הראשון של אלביס. אלביס יפה התואר, שנע בקלילות על הבמה, אחז גיטרה ושר נהדר הפך במהירות לכוכב. הוא עתיד כמעט ליצור את הסגנון החדש שלו - רוק נ' רול - סגנון שישנה את עולם המוסיקה לתמיד.

אלביס, שהתפרסם כמעט בן לילה, הפך מסתם זמר מצליח למהפכן הגדול של המוסיקה הפופולארית במאה ה-20. בשילוב שעשה בין סגנונות כמו הבלוז הקצבי (רית'ם אנד בלוז), ששמע כנער ברחובות עירו ממפיס, עם מוסיקת הקאנטרי של אמריקה והגוספל ששר בכנסיה, הוא סלל את הדרך למהפכת הרוק הגדולה והשפיע על כל המוסיקה הפופולארית ותרבות הפופ בכלל. הרוק נ' רול נולד אמנם מעט לפניו, אבל הוא היה למלך שלו ולמי שהביא אותו לשיאיו הגדולים הראשונים. זמר לבן עם גרוב שחור!

כי אלביס פרסלי היה מיוחד במינו. כמי שגדל במיסיסיפי בשנות ה-30 וה-40, הוא הרבה להאזין לגוספל שחור. הבחור הצעיר ינק מהסגנון הזה רבות ופיתח את הסגנון האישי שעתיד לחולל סערה ולהצליח באופן כה מרשים. בדיעבד אלביס גם החזיר ותמך במוסיקת הגוספל, כשהיה הזמר הלבן הגדול שחשף אותה לציבור הרחב בהקלטותיו לשירי גוספל שונים, שיזכו לפרסום עצום. כך ניתן לראות בו מי שהחזיר טובה לכור מחצבתו המוסיקלי וסייע לקידומו ברחבי אמריקה והעולם.

לא סתם אלביס הפך לכוכב-על. בנוסף להיותו מהזמרים המצליחים בכל הזמנים, היה "מלך הרוק" גם שחקן קולנוע מצוין שהשתתף ביותר מ-30 סרטים. בשנות ה-50 הוא היה נערץ ואליל המונים של ממש. תנועות הירכיים שלו היו בעיני רבים "מיניות מדי". הורים ראו בו השפעה רבה וארגונים גזעניים תיעבו את השירה "השחורה" שלו.

אבל כשגויס אלביס לצבא האמריקאי בשנת 1957 הוא נאלץ להפסיק את הפעילות המוסיקלית שלו. גם פטירתה של אמו הייתה קשה לו. אלביס הרגיש שהוא חב לה רבות, לאחר שגידלה אותו ואת אחיו לבדה, בשנים שבהן נכלא אביו ורנון על הונאה. שורשיה היו ככל הנראה יהודיים ולאחר מותה אלביס החל לענוד שרשרת עם האותיות "חי".

בעשור שאחריו הוא ניהל קריירה שידעה עליות וירידות. מתוסכל, משמין ועייף הוא ראה את הביטלס משתלטים על הפסגה ומזרימים לאמריקה את "הפלישה הבריטית" - להקות רוק מעולות ובעלות סגנון חדשני ואופנתי משלו. הוא הסתפק בהופעות גדולות בלאס וגאס, המקום שאליו אמריקה שולחת את הזמרים הגדולים שלה, אחרי שירדו מהפסגה. בתחילת שנות ה-70 הוא הצליח לשקם את מעמדו כמלך הרוקנ'רול, אבל לאחר שאשתו, פריסיליה פרסלי, עזבה אותו בשל בגידותיו בה, החמיר מצבו של המלך. הוא מצא את עצמו בודד, הולך ומשמין ומתמכר לתרופות ולאכילה מוגזמת.

לבסוף מת אלביס באחוזתו, לפי גרסה אחת כתוצאה משימוש מוגזם בתרופות מרץ, ולפי אחרת, כתוצאה מאכילת המבורגר מיותר (אלביס היה מכור לאכילה של המבורגרים).

לאחר מותו הפכה האגדה לעצומה. לאחר שניסו לגנוב את גופתו מבית העלמין, הוא הועבר לקבר באחוזת "גרייסלנד" שלו, שהפכה מאז מוקד עליה לרגל. אלפי חקיינים שלו פועלים עד היום ומבצעים את שיריו באופן מקצועי. אגדות קונספירציה מספרות שהוא חי על אי בודד ועל שם אלביס קראו את האסטרואיד בחלל בשם "17059 אלביס".


הנה הקריירה של אלביס פרסלי:

https://youtu.be/Y-8QuIjQ7hE


תכנית אקשן מפעם שמוקדשת למהפכה של אלביס:

http://youtu.be/6Rm0lhfvi5Y


כוכב הקולנוע הצעיר אלביס בתחילת הקריירה ב"רוק בבית הסוהר":

https://youtu.be/qka6JrKUM5U


מלא קסם אישי - אלביס פרסלי בשיאו:

https://youtu.be/e8jAqvmnsIk


אלביס הבוגר:

https://youtu.be/BeTurYZuY4A


בסוף חייו, שמן, עייף וחסר כוח:

https://youtu.be/QvuVDfPS90Y


קברו של "המלך" באחוזת "גרייסלנד":

https://youtu.be/8WRYu81ceUU


וסרט על הקריירה המופלאה של מלך הרוק:

https://youtu.be/Xyad-5sZ5wU?long=yes
כיצד הערימה זמרת מזוקנת על כולם?
מה היה הסוד של הזמרת המזוקנת?


באירוויזיון של 2014 אירופה נדהמה אך בחרה בזמרת עם זקן למקום הראשון. "האוסטרית המזוקנת" כמו שכינו את קונצ'יטה וורסט שזכתה באירוויזיון, הייתה לא פחות מסנסציה (כולם דיברו עליה, עוד לפני הזכייה).

"לא ניתן לעצור אותנו" היא אמרה לאחר הזכייה, אבל אחרי כמה ימים התברר לעולם שהזמרת עם הזקן היא בעצם זמר.. טום ניאובירת' התחזה לאישה ולקח את הפרס הראשון בתחרות היוקרתית ביותר באירופה. ניאובירת' הוא דראג-קווין, כלומר זמר שמופיע ומבדר בתחפושת של אישה. הוא ככל הנראה לא שינה את מינו ונשאר גבר מזוקן. ולא שזה שינה הרבה, כי המסר של הפתיחות וקבלת האחר והשונה כבר עבר ובגדול.

אבל החשוב הוא שקונצ'יטה שהיא בעצם ניאובירת', ראתה בניצחון לא רק את נצחונ/ה שלו/ה אלא את נצחונם של כל מי "שמאמינים בעתיד של שלום וחופש". המסר עבר - כולם ראויים והעולם לומד לקבל את השונה.


הנה "הזמרת המזוקנת" קונצ'יטה וורסט:

https://youtu.be/ToqNa0rqUtY


על זכייתה של קונצ'יטה וורסט:

https://youtu.be/3n8kVpAwpUM
מי הזמרת שניצחה את המראה?



קס אליוט הידועה בכינוי מאמא קס הייתה אחת הזמרות המצליחות בשנות ה-60. היא הייתה הסולנית של להקת הפופ המצליחה "האימהות והאבות", אחת הלהקות היחידות שהצליחו לעמוד בפריצת הביטלס לאמריקה, תופעה שהפכה ברגע אחד עשרות להקות אחרות למיושנות ולמי שהציבור איבד בהן עניין.

אבל עניין לא פחות מעניין מהצלחתה הקולית של קס, הייתה הפיכתה לכוכבת ענקית, על אף עודף המשקל שלה. היא גדלה כילדה אמריקאית, בת להורים יהודים ניצולי שואה, שפיטמו אותה "כדי שלא תהיה רעבה לעולם"..

לא הייתה לפניה כוכבת בעלת משקל כזה וודאי לא כה מצליחה כמוה. מעניין לא פחות שמאמא קס גם הפכה לכוכבת בלהקה כשה"אמא" השנייה שלידה היא מישל פיליפס המצודדת, אחת הנשים היפות בתולדות הפופ. העובדה שבכל זאת הצליחה קס לכבוש את אמריקה נזקפת לזכות הקול והכריזמה האדירה שלה. היא הייתה משהו מיוחד..

סופה היה קצת פחות משמח. מאמא קס עזבה את הלהקה ב-1968, כשהחליטה לצאת לקריירת סולו. היא הצליחה לבד, אבל הרבה פחות משהצליחה עם הלהקה. בסוף שנות ה-70, במהלך סיבוב הופעות מוצלח בלונדון, היא נפטרה בשנתה מהתקף לב. שמועות רדפו את מותה במשך שנים, שטענו שהיא נחנקה מחנק בשל חתיכת לחם שנתקעה בגרונה, אבל הן הסתברו כלא נכונות.


הנה מאמא קס אליוט בהופעה חיה בטלוויזיה:

https://youtu.be/SKJ21o5Dtlc


הנה היא מראה גם כישרון קומי:

https://youtu.be/vZPmZ64m3_4


האבות והאימהות בלהיטם שהגדיר תקופה:

https://youtu.be/3kcmwXUdDCE


והנה הלהקה ללא קס אליוט בשנת 1998:

https://youtu.be/dpJSohX92jM
מי היה מייק ברנט?



זה היה בבוקר יום ששי, בשנת 1975, כשמצאו את כוכב-העל הצרפתי-ישראלי מייק ברנט (Mike Brant) מת על המדרכה, ברחוב ארלנז'ה בפאריס. הוא היה בן 28 במותו. איש לא הבין כיצד אדם במעמדו מוותר על הכל וקופץ אל מותו. רבים מהמעריצים שלו סברו שהוא נרצח. העיתונים בצרפת התמלאו בהשערות ורעיונות. היו שחשדו במוסד הישראלי, אחרים חשדו בשייך סעודי מסתורי, אבל לאיש לא היה מושג מה קרה שם. האמת, חשוב לומר, מעולם לא התגלתה.

כמה חודשים לפני כן, בשנות השבעים של המאה הקודמת, היה מייק ברנט התגשמות החלום של כל צעיר או צעירים ישראליים ששואפים להתפרסם. הוא התחיל כמשה ברנד, ילד חיפאי מהעיר התחתית, בן להורים ניצולי שואה. הוא נולד במחנה מעצר לעולים בקפריסין, לשם הועברו הוריו מספינת המעפילים, על ידי הבריטים.

כבר בבית הספר התגלה משה כבעל קול ערב במיוחד. אחר-כך, כבחור צעיר הוא היה לזמר מצוין. הוא כיכב בבתי מלון ובמועדונים בעיר טהרן, בירת איראן. היה בו משהו מיוחד שחיכה להתפרץ...

ואכן, כשהוא רק הגיע לפאריס בירת צרפת, חסר פרוטה אבל עם חלום, הוא התגלה כמעט מיד. בהופעת טלוויזיה אחת הוא כבש את לבבות ההמונים. בלי לדעת צרפתית, הפך משה למייק ברנט ולכוכב ענק. היה לו כל מה שצריך. הוא היה זמר מוכשר ויפה עד כאב, אבל הכי חשוב - פרפורמר לא רגיל שההצלחה זינקה עליו מכל עבר. לא היה זמר ישראלי לפניו או אחריו, שהצליח כל כך בעולם. לא היה עוד מקרה כזה, של כוכב צרפתי שלא ידע מילה בצרפתית אבל כל צרפת ידעה את שמו ואת שיריו.

אבל בפנים הוא הלך ונסדק. מייק היה רגיש ושברירי. נראה שהוא לא עמד בלחצים שיצרה ההצלחה ומצבו הנפשי היה בקריסה מוחלטת. איש לא הכין אותו להצלחה כה גדולה והוא לא עמד בכמויות המעריצים, לחצי ההופעות והכסף הרב שלפתע התגלגל משיריו ואליו. משה ברנד הפך לקרבן של כישרונו והצלחתו המדהימים של הכוכב מייק ברנט. וכך, למרות שהוא הכריז בראיונות שהוא מתחרט על ניסיון קודם כושל שלו להתאבד, הגיע המוות הטרגי שלו והפתיע את כולם. יהי זכרו ברוך!


כך זוכרים את מייק ברנט עד היום:

https://youtu.be/ue4popq6QMs


מייק בראנט בטלוויזיה:

http://youtu.be/QK7GCTb4BGQ


ובהופעה בטלוויזיה הצרפתית:

https://youtu.be/5pNDd_Dbfu4


עם הזמרת היווניה ננה מושקורי:

https://youtu.be/RCaMvoBYQyM


עוד שיר של מייק בראנט:

http://youtu.be/aougsOGEsXQ


הוא שר גם בספרדית:

https://youtu.be/OGwQPtgc72c


הנה געגועי המעריצים שלו:

https://youtu.be/Hfn5M2rjhSY


סרט שנעשה על הקריירה של מייק ברנט וסופה הטרגי:

http://youtu.be/hPGn5H1eMfw


ראיון עם אחיו, שמספר על מייק הפרטי והזמר:

https://youtu.be/7Yk7igmCYh0?t=50s&end=5m29s


ותכנית טלוויזיה בעברית שמוקדשת לו:

https://youtu.be/wMwCK1Ta9PI?long=yes
מי הייתה זמרת הפלמנקו לולה פלורס?



לולה פלורס הייתה שחקנית, רקדנית וזמרת פלמנקו, אחת הזמרות הספרדיות האהובות והמוכרות ביותר בספרד בתקופתה.

היא נולדה בשנת 1923 למשפחה ענייה וכבר מגיל צעיר עזרה למשפחתה להתפרנס באמצעות כישרון השירה שלה, בהמשך עברה עם משפחתה למדריד, ומשם צמחה והפכה למוכרת ומוערכת.

היא ייצגה את סגנון הפלמנקו ואמנות ההופעה הצוענית אנדלוסית בפני קהל של מליוני מעריצים בספרד ובאמריקה הלטינית. בערוב ימיה הוענקה לפלורס מדליית זהב מאת ממשלת ספרד כהוקרה על מפעל חייה. בשנת 1995 היא נפטרה במדריד כשהיא בת 72.


הנה נגינה ושירת פלמנקו בכיכובה:

https://youtu.be/MMS3wbQXZXE


הנה קטע בו היא משחקת בסרט ספרדי:

https://www.youtube.com/watch?v=9Hn96uHkthU


אותו השיר שנים רבות אחרי:

https://youtu.be/wjIiG1xghog


והנה המוזיקה שלה בשיר "Torbellino de colores":

https://www.youtube.com/watch?v=i-YtdT0T0TY
מיהי הטסונה מיקו, הזמרת הוירטואלית מיפאן?



מה הייתם אומרים אם היינו מספרים לכם שסנסציית הפופ של יפאן הייתה עד לפני כמה שנים הולוגרמה מצויירת ויפה להפליא של זמרת וירטואלית מצויירת?

קוראים לה הטסונה מיקו (Hatsune Miku) והיא ווקלואידית, כלומר זמרת שנוצרה בתוכנת מחשב. תוכנת הווקלואיד מאפשרת כיום לסנתז קולות ולייצר "זמרים מדומים". הזמרים הווירטואליים הללו נקראים "ווקלואידים" והזמרת הוירטואלית הטסונה מיקו היא המצליחה שבהם עד עתה.

הקריירה של מיקו החלה כשביפאן נדגם לפני כמה שנים קולה של הזמרת סאקי פוג'יטה והוכנס לתוכנת הסינטסייזר "ווקלואיד". את הקול המסונתז בווקלואיד ניתן לעבד כך שיבצע שירים בסולם שהמשתמש בוחר. הווקלואיד ינשום במקומות הנכונים וגובהו ישתנה בהתאם למנגינת השירה הרצוייה. במקרה הזה הולבש הקול של הווקלואיד על דמות מונפשת שצויירה לאחר מכן, דמות של נערה מצודדת, בת 16 שזכתה לשם הטסונה מיקו (Hatsune Miku).

הטסונה מיקו, הזמרת היפאנית הבדוייה, החלה להופיע כהולוגרמה בסיבוב הופעות עם מופעים חיים ומפוצצי-אולמות. זו הייתה ההולוגרמה הראשונה בעולם שפצחה בקריירת שירה פעילה בליווי של להקה אנושית. איש לא ידע אם זה יצליח. אבל היפאנים, כמו היפאנים, "עפו עליה..." - מיקו ממלאת אולמות והכרטיסים להופעות שלה אוזלים בתוך שעות ספורות. היא צברה מאות אלפי מעריצים בעולם כולו ובמיוחד ביפאן. קולה הגבוה לא מרתיע את היפאנים שרגילים לשירה כזו וגם אחרים בעולם אוהבים את ההופעה שלה.

מה שלא פחות מעניין הוא שאת שיריה של מיקו כותבים ומלחינים המעריצים שלה. באמצעות תוכנת ה-Vocaloid שיצרה חברת Crypton Future Media הם "מלמדים" את הזמרת הווירטואלית לשיר שירים שכתבו לה והטובים והמצליחים שבהם מושמעים לאחר מכן על הבמה.


הנה הטסונה מיקו בהופעה חיה למול קהל נלהב:

http://youtu.be/LDMmcsH0fo8


יש לה גם קליפים, כמו זה:

http://youtu.be/bawqVeCRnlM


והיא מופיעה בפרסומות:

http://youtu.be/UaA2liN9LKM


כך יצר אותה מעריץ על המחשב שלו:

https://youtu.be/LIk1Gq88IKg


כך מכינים במת הולוגרמה בבית:

http://youtu.be/iiJn9H-8H1M


כך ילדים צעירים מגיבים להצונה מיקו:

http://youtu.be/egcfC7PCneQ


והנה מופע שלם של מיקו וחברות:

http://youtu.be/pOk9SbpTNh0?long=yes


מיהו נגן היוקולילי מהוואי שעשה היסטוריה?
מיהו ישראל קמקוויוואולה?


ישראל קמקוויוואולה היה מוסיקאי מהוואי שהקליט שיר שחיבר בין שני שירים מפורסמים, בליווי היוקולילי שלו. מנגן יוקללה מוכר בארצו הוא הפך לכוכב עולמי.

ישראל שלאורך חייו סבל מהשמנה חמורה הגיע למשקל של מעל ל-350 קילוגרמים. הוא סבל מבעיות בריאות קשות ומת בגיל 38. ביום מותו הורד דגל מדינת הוואי לחצי התורן. הוא היה לאדם היחיד בהוואי שהוענק לו הכבוד הזה, מבלי שהיה מנהיג המדינה.


הנה ישראל קמקוויוואולה בביצוע המפורסם לשיר "מעבר לקשת ואיזה עולם נפלא":

http://youtu.be/V1bFr2SWP1I


והנה שיר נוסף של הזמר המצוין מנוחתו עדן:

http://youtu.be/yoRpWEE-E0Q
כיצד הפכה ג'ואן באאז לכוהנת השלום של הפולק?



היא הייתה שם, במוקד של אחת התקופות המרגשות בתולדות אמריקה. מי שנתנה את קולה לאירגוני זכויות אזרח ותנועות אנטי-מלחמתיות בשנות ה-60, השתתפה גם בפסטיבל וודסטוק, כנראה היחידה במופיעים שלא הייתה זמרת רוק.

זמרת שירי העם ג'ון באאז (Joan Baez) היא אחת מהדמויות החשובות בשירת המחאה של שנות ה-60. דמותה, כשהיא שרה את השיר "אנו נתגבר" (We Shall Overcome) ליד מרטין לותר קינג, הפכה לסמל ההתגייסות של הצעירים למאבק לזכויות האזרח, למען השלום והאהבה של אמריקה לעולם טוב יותר ולערכים הנעלים שבהם בחרו.

שנים אחר כך היא כתבה על בוב דילן, בן זוגה בשנות ה-60, את "יהלומים וחלודה" (Diamonds and Rust). באאז חשה תסכול על שהאייקון שהיא עצמה שרה וחידשה רבים משיריו, מעולם לא העריך את כתיבתה ואהבתה כראוי. בעוד שהיא שיתפה את דילן בהופעותיה, הוא לא החזיר לה טובה ולא נהג להזמין אותה לשלו.

היא מעולם לא נחה בתרומתה למאבקים למען השלום, נגד המלחמה ולמען כל מטרה נשגבת. ב-2005 היא עוד הופיעה מול מפגינים נגד המלחמה בעיראק, בסמוך לחווה של הנשיא בוש בטקסס.


הנה ג'ון באאז בשנות ה-60:

https://youtu.be/nM39QUiAsoM


ג'ואן באאז, שרה את השיר "אנו נתגבר" בסיום המצעד לוושינגטון:

https://youtu.be/7akuOFp-ET8


בהשראתו של מרטין לותר קינג, מנהיג התנועה לזכויות האזרח:

https://youtu.be/dJoWrLQWrEc


הופעה עם הזמרת הגדולה מרצדס סוסה:

https://youtu.be/wze9r6JvXEY


על בוב דילן, אהובה לשעבר, היא כתבה שיר מלא כאב, על שזלזל בה ובכשרונה:

https://youtu.be/dcaZi_G3xVs


בהמשך היא אמצה שירים נגד מלחמה גם מעולם הרוק:

https://youtu.be/5NGqbWGGC4U


וסרט תיעודי על הפעילה החברתית והזמרת החשובה הזו:

https://youtu.be/hQRAGIZybiA?long=yes
מהי ההחמצה של איימי בל?



מבין אגדות הרוקנרול לדורותיהן, הסיפור על הפספוס של איימי בל (Amy Belle) הוא אולי העצוב ביותר, שלא לומר הבלתי נתפס, על החמצה שלא הייתה אמורה להתרחש בעולם המוסיקה הפופולארית. יש דברים, יהיה מי שיאמר, שפשוט לא צריכים לקרות.

האמנם? - שמעו סיפור.

זה היה ב-2004, כשהזמר הסקוטי האלמותי רוד סטיוארט, נתן הופעה חד-פעמית בבית המקדש של הרוק הבריטי, "הרויאל אלברט הול". במופע הוא ביצע את כל להיטיו הגדולים והקהל נמרח מהאיש הצעיר נצחי הזה, שלא איבד כהוא זה מהקול הצרוד שלו, מאז שנות ה-70.

כאילו שקול צרוד אמור להיעלם, אתם אומרים ודאי. אז כן - הצרידות של סטיוארט היא משהו מיוחד, לא מהעולם הזה, אבל זה כבר סיפור לערך אחר.

כך או כך, כשהגיע ללהיט האלמותי שלו, קאבר שהקליט לשיר הפולק-רוק שפרסמו ה"קרייזי הורס", בשם "I don't wanna talk about it", הוא הזמין אל הבמה זמרת לא מוכרת. הקהל לא ידע מי הבחורה האלמונית, צעירה מאד, תמירה, דקיקה ויפה, שעלתה אל הבמה והוצגה בשם איימי בל.

סטיוארט פתח במילים הסתמיות "אוקיי, הנה זה" והחל לשיר את הבית הראשון. איימי בל עמדה בצד, קצת אבודה על הבמה שבה הופיעו כל גדולי הזמר של המאה האחרונה. היא הייתה יפה להפליא אבל נבוכה, במיוחד שסטיוארט שר לה את השורה "אני יכול לומר לפי עינייך שבכית המון".

ואז הגיע הפזמון. בל פתחה את הפה וכמו בל מ"היפה והחיה" לקחה את ההזדמנות הראשונה שלה בפריים טיים ותקתקה את אחד הפזמונים המרגשים בתולדות המוסיקה הפופולארית. גם בשני היא הדהימה את הקהל בקול הבשל, בגזרה המושלמת ובחיוך היפה והנבוך להפליא שלה ואז הקהל לקח את הפזמון השלישי ושר אותו בעצמו.

ניכר שבל הייתה בעננים וכך גם הקהל, שבסוף השיר הזדקף לסטנדינג אוביישן, עמידת התרועה של קהל, שמאז ימי האימפריה הרומית נוהגים להביע באמצעותה הערכה יוצאת דופן לאמנים, אקט מרגש, במיוחד לאמן חדש, כמו שכולנו כבר יודעים מהריאליטיז של הזמרה.

רוד היה מאושר. איימי הייתה בעננים והקהל התפוצץ מעונג.

ועכשיו, אנחנו דווקא כן רוצה לדבר על זה, שמה שקרה מאז הוא פשוט לא יאמן. קודם כל העובדות - רוד סטיוארט לא סתם עשה מעשה יפה ולקח זמרת צעירה לדואט בשיר המרגש הזה. מדובר בחוב מוסרי ישן שהוא חב לאלוהי הרוק ולאחד, לונג ג'ון בולדרי, שמצא אותו בצעירותו כשהוא שר ברחוב והביא אותו לאולפן, כדי להשיק את אחת הקריירות המדהימות של המאה.

על איימי בל סיפר לרוד סטיוארט חבר שלו, שראה אותה מופיעה ברחוב. סטיוארט הזמין אותה לפגישה, שמע אותה ונדהם מהקול, מהאישיות וכן, גם מהיופי. סטיוארט תמיד אהב נשים יפות...

הוא החליט להכיר את ההומלסית הצעירה לקהל,באמצעות דואט. הקהל אכן התפעל. העתיד נראה של בל ולמחרת הוא אכן החל. היא הקליטה המון וניסתה לפרוץ, מאמינה שהפספורט שקיבלה אל האושר יסייע לה להגיע ולהמשיך לפלס את דרכה למעלה.

אבל הקסם, אותו קסם שהיה שם על הבמה באלברט הול, לא הצליח לעבוד. איימי בל, מסתבר, זכתה רק באותן 15 דקות של תהילה. עוד ניסיון ועוד אחד והיא נאלצה בהדרגה לשוב אל מופעי הרחוב, בעיקר כדי להתפרנס אבל גם כדי שיקשיבו לה. תעשיית המוסיקה לא פינתה לה מקום.

אותו קליפ עם סטיוארט, אגב, כבר נושק ל-25 מיליון צפיות, אבל הקריירה של בל זוכה בקושי לכמה עשרות צפיות בכל הופעה ברחוב. אז כן, סוף סוף אפשר לדעת למה נשבר הלב במילים של השיר ההוא. אותו לב נשבר כי בעולם של כל כך הרבה זמרי אינסטנט, בינוניים וחסרי השראה, באה בחורה מהרחוב, לוקחת את האלברט הול ולא מצליחה לעשות את זה שוב, אפילו באולמות קטנים. עצוב.


הנה איימי בל מתארחת אצל רוד סטיוארט:

https://youtu.be/w46bWxS9IjY


קליפ סולו שהוציאה ולא התרומם לשום מקום:

https://youtu.be/luzY53Btmc0


גרסת הסולו שהוציאה לשיר ההוא לא עזרה גם היא:

https://youtu.be/owXb8Pqc0tE


ואגב, הנה הגרסה המקורית לשיר הנפלא, שתבינו מאיפה בא השיר הנפלא:

https://youtu.be/AR3Al4hPKYs
מה לימד ניסים סרוסי את החברה הישראלית?



פעם ילדים, הרבה לפני שהמוסיקה המזרחית הפכה כל כך פופולרית במדינה, התייחסו אליה כמוסיקה נחותה. מוסיקה מזרחית, שהיום נקראת מוסיקה ים-תיכונית, כמעט ולא הושמעה בכלי התקשורת וזמרים ממוצא מזרחי זכו לזלזול מצד רבים מהשדרנים.

באותה תקופה, בשנות השבעים של המאה הקודמת, הצליח זמר צעיר לשבות את לב ההמונים. קראו לו ניסים סרוסי והוא שר בלדות נוגעות ללב שכתב והלחין. שיריו לא היו מתוחכמים אבל היו מוצלחים לפי כל קנה מידה של שירי פופ בעולם. תקליט הבכורה שלו הפך להצלחה גדולה והוא הפך לאליל נוער. הוא לא הופתע כשהוזמן אז לראיון בכורה בערוץ הטלוויזיה היחידי במדינת ישראל.

המראיין הנודע שישב שם היה בעצמו מי שכתב כמה שירים בעברו. הוא התקשה להסתיר את סלידתו מאליל הזמר שהוא עצמו לא הכיר ודומה שכל המדינה העריצה. במהלך ראיון קצר ומתנשא הוא זיכה אותו ביחס מזלזל ורצוף ביטויים פוגעניים, זלזול במוסיקה שלו, בהופעתו החיצונית ("אתה לא ממש אפולו") ובמילות שיריו שהוצגו באופן מגוחך. במילותיו שלו, כפי שכתב הוא בעצמו שנים אחר-כך: "הבעת פני לא הסתירה את דעתי, כי השיר ("אמא") פגום מכל בחינה ובעיקר מבחינה לשונית." או כמו שאמר במקום אחר "לא אסתיר את דעתי: השיר הזה איום מכל בחינה, ובעיקר מבחינה טקסטואלית: מתקתק, שגוי לשונית ומחורז שלא כיאות."

היום היה איש הטלוויזיה הפוגעני מודח מתפקידו על ניהול ראיון שחצני ומעליב שכזה, אבל הזמנים היו אחרים - סרוסי הושפל לעיני כל האומה ולא יכול היה להגיב. נימוס כלפי האחר, לפחות האחר המזרחי, לא נכלל אז כנראה בקוד ההתנהגות ההכרחי בטלוויזיה הישראלית. הארץ סערה והפרשה הפכה לעוד גורם תסכול וזעם מצד בני עדות המזרח, כלפי האליטה האשכנזית בישראל. זמן קצר אחר כך ולכאורה בלי קשר לראיון ההוא, החליט סרוסי לעבור לצרפת וזכה שם להצלחה לא קטנה.

עם השנים היו שיריו של ניסים סרוסי לזיכרון רחוק ומתוק לרבים ולתמרור אזהרה לאחרים, כנגד התנשאות ואף גזענות. חלקם הפך למוערך ואהוד על רבים מבניהם ונכדיהם של בני אותה אליטה שלטת, שראתה במוסיקה המזרחית מוסיקה לא ראויה.

היום ניתן לומר שדווקא המנחה, איש מבוגר ולא מעודכן כבר אז, ניתח בצורה כושלת את הטקסט של סרוסי. מסן רמו ועד הפופ האמריקאי, שירים מתקתקים היו אז הדבר הכי חם בעולם הפופ. בעולם של בוב דילן גם החריזה איבדה אז מזוהרה והמגמה הזו תלך ותגבר עוד יותר בשנים שאחרי הראיון ההוא - שלא כבעבר, החרוז כבר לא היה אז מלך הפזמון. וכן, שגיאות לשוניות הפכו דבר נפוץ אז לא רק אצל זמרי וכותבי המוסיקה הים-תיכונית אלא גם אצל להקות רוק וזמרי אמצע-הדרך המצליחים "מהצד השני". אפילו אייקונים כמו אריק איינשטיין פספסו לעיתים. כשאל אריק איינשטיין, אגב, נטפל אותו מראיין בביקורת קטלנית שכתב לעיתון, הביקורת שלו זכתה בתגובה מוחצת מצד איינשטיין - שיר שהכיל חריזה "לא תקנית" אבל היה חד כתער ונקרא "עיתונאי קטן שלי"...

והמנחה ההוא? - עד היום הוא ממשיך ליפול בלשונו מזמן לזמן. אחת לתקופה הוא מנפיק התבטאויות דומות ומכוערות באותו בסגנון. אבל השיירה, המזרחית לפחות, ממשיכה לזמר ולנוע. כיום המוסיקה הים-תיכונית השלימה סוג של מהפכה והיא מצליחה וחזקה כפי שלא הייתה מעולם בישראל. בימינו נדמה שדווקא העולם הפטרוני והמלא בעצמו שייצג המנחה ההוא, נמצא במגננה. אנו נסכם ונאמר שצניעות ודרך ארץ הן תכונות ראויות בכל מצב - גם כשאתה שולט וגם כשאתה למטה. מצא את הטוב בכל דבר ולא את הגרוע ואם ביקורת - אז ביקורת בונה ובנועם.


הנה להיטו הגדול של סרוסי "איני יכול":

https://youtu.be/ao0SLHI6yks


הנה השיר "אמא", שמילותיו נקטלו באותו ראיון על ידי המנחה:

https://youtu.be/T9hRxcxle0o


את הראיון המשפיל עם סרוסי איבדה רשות השידור, אבל יתכן שהפרודיה שעשו עליו ב"ניקוי ראש", ה"ארץ נהדרת" של התקופה, מדגימה בדיוק את האווירה והסיבה לאופיו של הראיון:

https://youtu.be/0mxAV9VNmw4


תכנית טלוויזיה אתו:

https://youtu.be/ujEHRRj5pto?long=yes
מהי אריה באופרה?
מי היה הגאון המוסיקלי שנרצח ללא סיבה?
מה תרם באדי הולי לרוקנרול?
מי הנסיך הבוכה של המוסיקה הערבית?
מתי זכה שארל אזנבור לתואר "פרנק סינטרה הצרפתי"?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.