מה זה משקע ומהם סוגי המשקעים השונים?
כשאנחנו מדברים על מזג האוויר, המילה "משקעים" (Precipitation), או ליתר דיוק משקעים אטמוספיריים, עולה כמעט מיד. אבל מה הם בדיוק? - משקעים הם כל מים שנופלים מהאטמוספרה אל פני הקרקע, בכל צורה שהיא - נוזלית, מוצקה או מעורבת.
הסיפור מתחיל בעננים. אדי מים עולים מהאוקיינוסים, הנהרות והאדמה, מתקררים בגובה ומתעבים לטיפות זעירות שיוצרות עננים. כשהטיפות גדלות ומכבידות מספיק, הכבידה מנצחת. הן נופלות. לאיזו צורה הן יגיעו לקרקע תלוי בעיקר בטמפרטורה לאורך הדרך.
גשם (Rain) הוא המשקע המוכר מכולם. אלה טיפות מים נוזליות שנופלות כשהטמפרטורה בעמוד האוויר גבוהה מאפס מעלות. טפטוף (Drizzle) שונה מגשם רגיל בגודל הטיפות בלבד: הטיפות בו הן קטנות במיוחד, כמעט מרחפות.
השלג (Snow) נוצר כשהטיפות קופאות בזמן הנפילה ויוצרות גבישי קרח מורכבים ויפהפיים. כל גביש שלג הוא יחיד בצורתו, תוצאה של התנאים הספציפיים שנחשף אליהם בדרכו מטה.
גשם-שלג (Sleet) הוא תופעת ביניים שמתרחשת כשגשם קופא שוב בשכבת אוויר קר, קרוב לפני הקרקע. גשם קפוא (Freezing Rain) הוא גשם שנוזל עד הקרקע, אבל קופא ברגע שנוגע בפני שטח קרים ולכן יוצר שכבת קרח חלקה ומסוכנת.
הברד (Hail) הוא אולי המשקע המפתיע ביותר. הוא נוצר בתוך סערות רעם חזקות, כשגרגירי קרח נסחפים למעלה ולמטה בתוך הענן שוב ושוב וצוברים שכבת קרח בכל מחזור. ברד גדול במיוחד יכול להגיע לגודל של כדור גולף ויותר ולגרום לנזק ממשי.
לא כל משקע נופל מהשמיים. טל (Dew), למשל, נוצר כשפני השטח מתקררים בלילה אל מתחת לטמפרטורת נקודת הטל (Dew Point) - טמפרטורה שבה האוויר אינו מסוגל עוד להחזיק את אדי המים שבו. מכאן, הלחות מתעבה ישירות על עלים, זכוכית ומתכת והופכת לטיפות שקטות וזעירות.
בגלל שטל לא נופל אלא מתגבש, חלק מההגדרות המדעיות אינן מסווגות אותו כמשקע קלאסי - אך מבחינה מעשית הוא מהווה מקור מים חשוב לצמחים ולבעלי חיים זעירים.
כמות המשקעים באזור משפיעה על הכל: הצמחייה, החקלאות, מקורות המים ועיצוב הנוף. מדבר יקבל פחות מ-250 מ"מ גשם בשנה, בעוד שיערות גשם טרופיים יכולים לקבל יותר מ-3,000 מ"מ.
מדידת כמויות המשקעים נעשית ברשת של תחנות מטאורולוגיות (Meteorological Stations) הפזורות ברחבי העולם.
להיכרות עם סוגי המשקעים השונים, ראו בתגית סוגי משקעים.
כשאנחנו מדברים על מזג האוויר, המילה "משקעים" (Precipitation), או ליתר דיוק משקעים אטמוספיריים, עולה כמעט מיד. אבל מה הם בדיוק? - משקעים הם כל מים שנופלים מהאטמוספרה אל פני הקרקע, בכל צורה שהיא - נוזלית, מוצקה או מעורבת.
הסיפור מתחיל בעננים. אדי מים עולים מהאוקיינוסים, הנהרות והאדמה, מתקררים בגובה ומתעבים לטיפות זעירות שיוצרות עננים. כשהטיפות גדלות ומכבידות מספיק, הכבידה מנצחת. הן נופלות. לאיזו צורה הן יגיעו לקרקע תלוי בעיקר בטמפרטורה לאורך הדרך.
גשם (Rain) הוא המשקע המוכר מכולם. אלה טיפות מים נוזליות שנופלות כשהטמפרטורה בעמוד האוויר גבוהה מאפס מעלות. טפטוף (Drizzle) שונה מגשם רגיל בגודל הטיפות בלבד: הטיפות בו הן קטנות במיוחד, כמעט מרחפות.
השלג (Snow) נוצר כשהטיפות קופאות בזמן הנפילה ויוצרות גבישי קרח מורכבים ויפהפיים. כל גביש שלג הוא יחיד בצורתו, תוצאה של התנאים הספציפיים שנחשף אליהם בדרכו מטה.
גשם-שלג (Sleet) הוא תופעת ביניים שמתרחשת כשגשם קופא שוב בשכבת אוויר קר, קרוב לפני הקרקע. גשם קפוא (Freezing Rain) הוא גשם שנוזל עד הקרקע, אבל קופא ברגע שנוגע בפני שטח קרים ולכן יוצר שכבת קרח חלקה ומסוכנת.
הברד (Hail) הוא אולי המשקע המפתיע ביותר. הוא נוצר בתוך סערות רעם חזקות, כשגרגירי קרח נסחפים למעלה ולמטה בתוך הענן שוב ושוב וצוברים שכבת קרח בכל מחזור. ברד גדול במיוחד יכול להגיע לגודל של כדור גולף ויותר ולגרום לנזק ממשי.
לא כל משקע נופל מהשמיים. טל (Dew), למשל, נוצר כשפני השטח מתקררים בלילה אל מתחת לטמפרטורת נקודת הטל (Dew Point) - טמפרטורה שבה האוויר אינו מסוגל עוד להחזיק את אדי המים שבו. מכאן, הלחות מתעבה ישירות על עלים, זכוכית ומתכת והופכת לטיפות שקטות וזעירות.
בגלל שטל לא נופל אלא מתגבש, חלק מההגדרות המדעיות אינן מסווגות אותו כמשקע קלאסי - אך מבחינה מעשית הוא מהווה מקור מים חשוב לצמחים ולבעלי חיים זעירים.
כמות המשקעים באזור משפיעה על הכל: הצמחייה, החקלאות, מקורות המים ועיצוב הנוף. מדבר יקבל פחות מ-250 מ"מ גשם בשנה, בעוד שיערות גשם טרופיים יכולים לקבל יותר מ-3,000 מ"מ.
מדידת כמויות המשקעים נעשית ברשת של תחנות מטאורולוגיות (Meteorological Stations) הפזורות ברחבי העולם.
להיכרות עם סוגי המשקעים השונים, ראו בתגית סוגי משקעים.
