מהו הסם מריחואנה?
מריחואנה (Marijuana) הוא סם שהשימוש בו התפשט בעולם במאה ה-20. בשנות ה-60 של המאה הזו הוא אף הפך לסמל של ההיפים ותרבות הנגד כשיותר ויותר צעירים צורכים אותו ורואים בו "סם קל".
הסם הזה זכה לכינויים רבים, ביניהם ירוק, גראס, וויד או קנאביס. הוא מורכב מעלי צמח הקנאביס, ביחד עם פרחים וגבעולים מיובשים שלו.
המשתמשים מדווחים על כך שהשימוש בו תורם להפגה של מתח והוא גם משפר קשרים חברתיים ומצבי רוח. משתמשי הסם מעידים על תחושות של שמחה, רוגע ויצירתיות רבה.
המריחואנה נצרך בעיקר על ידי עישון בבונג או ב"ג'וינט", לצד אידוי ואכילה. בהשוואה לחשיש, הסם הזה מכיל ריכוזים נמוכים יותר של THC.
למעשה, מדובר בצורת הקנאביס הנפוצה ביותר. זהו סם פופולרי ובעל פוטנציאל להרגיע כאבים וקשיים, אך בו בזמן גם לגרום לחיים להשתנות ולאו דווקא לטובה.
לא חסרים לו עוד המון כינויי רחוב נוספים, בנוסף לוויד וקנאביס, ביניהם ג'וינט, עשב, חשיש, גאנג'ה, קיף, סקאנק, ספליף, בום, סמוק, דופ ובאנגלית גם Reefer, Gangster, Nederweed, Super Skunk, Herb, Pot, Chocolate או Mary Jane.
בין ההשפעות השליליות שעלולות להיות לה יש פגיעה בזיכרון לטווח קצר, ירידה במוטיבציה ובעיות ריכוז.
בנוסף, עישון מריחואנה עלול לגרום לבעיות נשימה דומות לאלו של עישון טבק. המחקר על השימוש הרפואי במריחואנה מתרחב, עם סיוע לרבים בטיפול במצבים כמו כאב כרוני, בחילות ואפילפסיה.
סקרים מראים שילדים שצורכים מריחואנה מתנהגים לעיתים קרובות באלימות, פוגעים ברכוש פי ארבע ועלולים לגנוב פי חמש לעומת מי שלא משתמשים.
הבעייה במריחואנה היא ההקלה למשך זמן מה והפנייה לסמים חזקים יותר כשההשפעה נמוגה ולא עובדת יותר. כך, כשהאפקט מתחיל להיחלש וכדי להשיג את ה"היי" (high) לא מעט משתמשים מתפתים לסמים חזקים יותר וממכרים והרסניים הרבה יותר.
אבל יש המעשנים אותה במקטרת מים המכונה "באנג". יש או מי שמערבבים אותה באוכל ואחרים שותים את המריחואנה בתור תה.
מריחואנה (Marijuana) הוא סם שהשימוש בו התפשט בעולם במאה ה-20. בשנות ה-60 של המאה הזו הוא אף הפך לסמל של ההיפים ותרבות הנגד כשיותר ויותר צעירים צורכים אותו ורואים בו "סם קל".
הסם הזה זכה לכינויים רבים, ביניהם ירוק, גראס, וויד או קנאביס. הוא מורכב מעלי צמח הקנאביס, ביחד עם פרחים וגבעולים מיובשים שלו.
המשתמשים מדווחים על כך שהשימוש בו תורם להפגה של מתח והוא גם משפר קשרים חברתיים ומצבי רוח. משתמשי הסם מעידים על תחושות של שמחה, רוגע ויצירתיות רבה.
המריחואנה נצרך בעיקר על ידי עישון בבונג או ב"ג'וינט", לצד אידוי ואכילה. בהשוואה לחשיש, הסם הזה מכיל ריכוזים נמוכים יותר של THC.
למעשה, מדובר בצורת הקנאביס הנפוצה ביותר. זהו סם פופולרי ובעל פוטנציאל להרגיע כאבים וקשיים, אך בו בזמן גם לגרום לחיים להשתנות ולאו דווקא לטובה.
לא חסרים לו עוד המון כינויי רחוב נוספים, בנוסף לוויד וקנאביס, ביניהם ג'וינט, עשב, חשיש, גאנג'ה, קיף, סקאנק, ספליף, בום, סמוק, דופ ובאנגלית גם Reefer, Gangster, Nederweed, Super Skunk, Herb, Pot, Chocolate או Mary Jane.
השפעות ונזקים
אף שהיא נחשבת לפחות מזיקה מסמים קשים, מריחואנה אינה "סם קל", מה עוד ששיטות גידול ובחירת זרעים חזקים הביאו לכך שהיא חזקה מבעבר. ישנה עלייה חדה במקרים של ילדים צעירים שמגיעים לחדרי מיון בשל עישון מריחואנה.
בין ההשפעות השליליות שעלולות להיות לה יש פגיעה בזיכרון לטווח קצר, ירידה במוטיבציה ובעיות ריכוז.
בנוסף, עישון מריחואנה עלול לגרום לבעיות נשימה דומות לאלו של עישון טבק. המחקר על השימוש הרפואי במריחואנה מתרחב, עם סיוע לרבים בטיפול במצבים כמו כאב כרוני, בחילות ואפילפסיה.
סקרים מראים שילדים שצורכים מריחואנה מתנהגים לעיתים קרובות באלימות, פוגעים ברכוש פי ארבע ועלולים לגנוב פי חמש לעומת מי שלא משתמשים.
הבעייה במריחואנה היא ההקלה למשך זמן מה והפנייה לסמים חזקים יותר כשההשפעה נמוגה ולא עובדת יותר. כך, כשהאפקט מתחיל להיחלש וכדי להשיג את ה"היי" (high) לא מעט משתמשים מתפתים לסמים חזקים יותר וממכרים והרסניים הרבה יותר.
שימושים
את המריחואנה מגלגלים בדרך כלל לסיגריה המכונה אצל המעשנים "ג'וינט" ומציעה לא פעם חוויה שיתופית, כשהיא מועברת מאחד לשני במעגך המעשנים.
אבל יש המעשנים אותה במקטרת מים המכונה "באנג". יש או מי שמערבבים אותה באוכל ואחרים שותים את המריחואנה בתור תה.
