מהו עולם הקרוספיט?
בשנת 2000 החליט גרג גלסמן (Greg Glassman), מאמן כושר בן 44 מקליפורניה, לפתוח חדר כושר קטן בסנטה קרוז. באותו חדר כושר יוולד מה שיתחיל כרעיון פשוט, אבל עתיד להפוך למהפכה שתשפיע על מיליוני אנשים בכל העולם.
גלסמן לא היה מרוצה מהגישה המסורתית לכושר גופני, שמחלקת את האימונים לקטגוריות נפרדות. במקום זה הוא פיתח שיטה שמשלבת הרמת משקולות, תרגילי כושר, לב וכן תרגילים המבוססים על משקל הגוף עצמו.
השם קרוספיט (CrossFit) משקף בדיוק את הרעיון של גלסמן - אימון חוצה גבולות שמשלב דיסציפלינות (שיטות או גישות) שונות באימוני כושר.
הקונספט המהפכני של גלסמן היה שכושר אמיתי צריך להיות פונקציונלי ומגוון. הוא טען שמי שמתמחים רק בריצה או רק בהרמת משקולות הם לא באמת בעלי כושר גופני. הוא סבר שכושר אמיתי פירושו יכולת להתמודד עם כל אתגר גופני שהחיים זורקים עליך, בין אם זה לטפס על עץ או לעזור לחבר לעבור דירה.
השיטה החדשנית שהוא פיתח שילבה לראשונה בתוכנית אימון אחת שלושה תחומים נפרדים - הרמת משקולות אולימפית, תרגילי כושר לב כמו ריצה וחתירה ותרגילי משקל גוף כמו שכיבות סמיכה ומשיכות.
הבסיס של המערכת הוא ה-WOD, ראשי תיבות של Workout of the Day. בכל יום האימון הוא שונה ומשלב באופן לא צפוי תרגילים מתחומים שונים. יום אחד האימון כולל 21 תרגילי הרמת משקל בשכיבה, 15 משיכות על מקל ובסיום 9 שכיבות סמיכה עם קפיצה. למחרת האנשים עוסקים בהרמת משקולות כבדות או בריצת מרחק של כמה קילומטרים.
התרבות הקהילתית של קרוספיט ייחודית בעולם הכושר. חדרי האימון נקראים בוקס (Box) ומתפקדים כמעין קהילה סגורה שבה החברים מעודדים זה את זה וחוגגים יחד הישגים אישיים. גלסמן הבין שמוטיבציה קבוצתית יעילה הרבה יותר ממאמץ אינדיבידואלי, של אדם בודד.
השפה של קרוספיט עשירה גם במונחים שיהפכו לחלק מהתרבות הספורטיבית. AMRAP פירושו As Many Rounds As Possible, כלומר כמה שיותר סיבובים בזמן נתון. EMOM הוא Every Minute On the Minute, מה שמחייב ביצוע תרגיל מסוים בתחילת כל דקה. RX מציין ביצוע התרגיל ברמה המלאה וללא הקלות, PR הוא Personal Record, בעברית "השיא האישי".
רעיון מרכזי בקרוספיט הוא שמומחיות בתחום אחד לא מעידה על כושר כללי. השיטה נועדה למנוע התמחות יתר ולפתח יכולות גופניות מגוונות. גלסמן נהג לבדוק את התיאוריה הזו על ידי השוואת יכולותיהם של ספורטאים מתחומים שונים במבחנים רב-תחומיים.
הביקורת על קרוספיט מתמקדת בשיעור הפציעות הגבוה יחסית. התרגילים המורכבים בקצב מהיר יכולים לגרום נזק כאשר הטכניקה לא מושלמת או כאשר האנשים מתקדמים מהר מדי. מאמנים מקצועיים ממליצים על התקדמות הדרגתית והקפדה על ביצוע נכון.
השפעת קרוספיט על תעשיית הכושר מרחיקת לכת. השיטה הביאה למיינסטרים תרגילי הרמת משקולות אולימפית וקפיצות פליומטריות שבעבר היו נחלתם של ספורטאים מקצועיים בלבד. מיליוני אנשים גילו שאימון קבוצתי יכול להיות מהנה ומעורר השראה.
כיום כולל קרוספיט תחרויות ברמה עולמית, כשהמפורסמת שבהן היא קרוספיט גיימס (CrossFit Games). המנצחים זוכים בתואר "הגבר והאישה הכשירים ביותר על כדור הארץ" ובפרסים כספיים של מאות אלפי דולרים. הרעיון שהתחיל כניסוי בחדר כושר אחד בסנטה קרוז התפתח לתעשייה של מיליארדי דולרים עם אלפי מרכזי אימון בכל העולם.
בשנת 2000 החליט גרג גלסמן (Greg Glassman), מאמן כושר בן 44 מקליפורניה, לפתוח חדר כושר קטן בסנטה קרוז. באותו חדר כושר יוולד מה שיתחיל כרעיון פשוט, אבל עתיד להפוך למהפכה שתשפיע על מיליוני אנשים בכל העולם.
גלסמן לא היה מרוצה מהגישה המסורתית לכושר גופני, שמחלקת את האימונים לקטגוריות נפרדות. במקום זה הוא פיתח שיטה שמשלבת הרמת משקולות, תרגילי כושר, לב וכן תרגילים המבוססים על משקל הגוף עצמו.
השם קרוספיט (CrossFit) משקף בדיוק את הרעיון של גלסמן - אימון חוצה גבולות שמשלב דיסציפלינות (שיטות או גישות) שונות באימוני כושר.
הקונספט המהפכני של גלסמן היה שכושר אמיתי צריך להיות פונקציונלי ומגוון. הוא טען שמי שמתמחים רק בריצה או רק בהרמת משקולות הם לא באמת בעלי כושר גופני. הוא סבר שכושר אמיתי פירושו יכולת להתמודד עם כל אתגר גופני שהחיים זורקים עליך, בין אם זה לטפס על עץ או לעזור לחבר לעבור דירה.
השיטה החדשנית שהוא פיתח שילבה לראשונה בתוכנית אימון אחת שלושה תחומים נפרדים - הרמת משקולות אולימפית, תרגילי כושר לב כמו ריצה וחתירה ותרגילי משקל גוף כמו שכיבות סמיכה ומשיכות.
הבסיס של המערכת הוא ה-WOD, ראשי תיבות של Workout of the Day. בכל יום האימון הוא שונה ומשלב באופן לא צפוי תרגילים מתחומים שונים. יום אחד האימון כולל 21 תרגילי הרמת משקל בשכיבה, 15 משיכות על מקל ובסיום 9 שכיבות סמיכה עם קפיצה. למחרת האנשים עוסקים בהרמת משקולות כבדות או בריצת מרחק של כמה קילומטרים.
התרבות הקהילתית של קרוספיט ייחודית בעולם הכושר. חדרי האימון נקראים בוקס (Box) ומתפקדים כמעין קהילה סגורה שבה החברים מעודדים זה את זה וחוגגים יחד הישגים אישיים. גלסמן הבין שמוטיבציה קבוצתית יעילה הרבה יותר ממאמץ אינדיבידואלי, של אדם בודד.
השפה של קרוספיט עשירה גם במונחים שיהפכו לחלק מהתרבות הספורטיבית. AMRAP פירושו As Many Rounds As Possible, כלומר כמה שיותר סיבובים בזמן נתון. EMOM הוא Every Minute On the Minute, מה שמחייב ביצוע תרגיל מסוים בתחילת כל דקה. RX מציין ביצוע התרגיל ברמה המלאה וללא הקלות, PR הוא Personal Record, בעברית "השיא האישי".
רעיון מרכזי בקרוספיט הוא שמומחיות בתחום אחד לא מעידה על כושר כללי. השיטה נועדה למנוע התמחות יתר ולפתח יכולות גופניות מגוונות. גלסמן נהג לבדוק את התיאוריה הזו על ידי השוואת יכולותיהם של ספורטאים מתחומים שונים במבחנים רב-תחומיים.
הביקורת על קרוספיט מתמקדת בשיעור הפציעות הגבוה יחסית. התרגילים המורכבים בקצב מהיר יכולים לגרום נזק כאשר הטכניקה לא מושלמת או כאשר האנשים מתקדמים מהר מדי. מאמנים מקצועיים ממליצים על התקדמות הדרגתית והקפדה על ביצוע נכון.
השפעת קרוספיט על תעשיית הכושר מרחיקת לכת. השיטה הביאה למיינסטרים תרגילי הרמת משקולות אולימפית וקפיצות פליומטריות שבעבר היו נחלתם של ספורטאים מקצועיים בלבד. מיליוני אנשים גילו שאימון קבוצתי יכול להיות מהנה ומעורר השראה.
כיום כולל קרוספיט תחרויות ברמה עולמית, כשהמפורסמת שבהן היא קרוספיט גיימס (CrossFit Games). המנצחים זוכים בתואר "הגבר והאישה הכשירים ביותר על כדור הארץ" ובפרסים כספיים של מאות אלפי דולרים. הרעיון שהתחיל כניסוי בחדר כושר אחד בסנטה קרוז התפתח לתעשייה של מיליארדי דולרים עם אלפי מרכזי אימון בכל העולם.