הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.

הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.

בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.


הנה סרטון על הציפורניים:

https://youtu.be/aWxgDN30y80


מה תפקיד הציפורניים בגוף?

https://youtu.be/8YrW8AjxytI


איך הציפורניים גדלות?

https://youtu.be/--8wGcXSEHk


ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?

http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo

קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?

כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).

השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!

למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.

בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.

השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".


הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):

https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms


כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:

https://youtu.be/jFfAbMbrZrA


הסבר של המושג שעון ביולוגי:

https://youtu.be/-Z-vyLHi2us


והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):

https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes

מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.


הנה המפרקים שבגופנו:

https://youtu.be/Fb-xEHRNd28


וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):

https://youtu.be/IjiKUmfaZr4

השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומשמשים להנעת האיברים השונים. אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים שמחייבים תנועה. גם ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.

השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון, לחייך ולעשות כל תנועה ופעולה אחרת שאנו רוצים.

בלי שרירים שום יצור אנושי לא יכול לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.


הנה סרטון על השרירים (מתורגם):

http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s


אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:

https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s


והשרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:

https://youtu.be/SobAPTAAX1s

כשהלשון שלנו נוגעת באוכל, היא נעזרת בפקעיות הטעם שעליה. פקעיות טעם הן מעין גבשושיות שעוזרות לנו לזהות טעמים שונים. ישנם 4 טעמים: מר, מתוק, מלוח וחמוץ.

לידיעת כולנו - חריף אינו טעם, אלא צריבה!


הנה סרטון הסבר קצר על חוש הטעם:

http://youtu.be/-mZqOimqGC8


הנה אמן החושים נמרוד הראל מבצע תרגיל על חוש הטעם של אנשים (עברית):

http://youtu.be/a_3e1MTB8h0

תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.

לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.

כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.

זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.


הנה הקיבה ודרך פעולתה:

http://youtu.be/KAfnIPYN0X0


כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):

https://youtu.be/YVfyYrEmzgM


וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/R0fOvKx46sk

כלי דם (Blood vessels) הם האיברים שאחראים במערכת הדם להעביר את הדם מהלב לכל אברי הגוף ובחזרה. כך מספקים כלי הדם חומרי הזנה ממערכת העיכול לאותם איברים.

שלושה סוגי כלי דם עיקריים קיימים בגופנו:

עורקים - כלי דם שמוליכים את הדם מהלב לרקמות

נימים - כלי דם שמאפשרים חילוף מים וכימיקלים, דוגמת הפחמן הדו-חמצני והחמצן, בין הדם לרקמות

ורידים - כלי דם שנושאים דם מן הנימים, בחזרה ללב.

אורך כלי הדם שיש בגוף האנושי הוא כמעט 100 אלף קילומטרים. זה אורך מטורף בשביל גוף של אדם אחד, אבל כדי להמחיש עוד יותר עד כמה האורך הזה מדהים נסביר שאין מרחק כזה, בין שני מקומות כלשהם, על גבי כל כדור הארץ כולו!

הדגמה אחרת של כמות כלי הדם שיש לנו בגוף? - אולי לא תאמינו אבל גוף האדם מכיל כל כך הרבה כלי דם, שאם היינו מחברים אחד לשני, את כל כלי הדם שבגופו של אדם אחד, ניתן היה להקיף בעזרתם את כדור הארץ כולו - כמעט 3 פעמים!

כך או כך, מערכת הדם בנויה בצורה של פרקטל. מכל כלי דם מתפצלים כלי דם נוספים, כשמכל אחד מהם מתפצלים רבים אחרים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה שכולל כלי דם ראשי, ממנו יוצאים כלי דם קטנים יותר, מהם עוד כלי דם זעירים וכן הלאה, עוד ועוד.


הנה סרטון על כלי הדם (מתורגם):

http://youtu.be/vPkouV8m7Q0


וכך מטפל הלב בדם (מתורגם):

https://youtu.be/ruM4Xxhx32U

תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.

אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!

ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.

למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.


אלה התאים (מתורגם):

https://youtu.be/JQVmkDUkZT4


תפקיד התאים בגוף (מתורגם):

http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s


הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):

https://youtu.be/nsklF1w4eok


וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU

בשנים האחרונות הוקמו בכמה מקומות בעולם מוזיאוני גוף האדם (Body worlds), המוקדשים לגוף האדם. רואים שם גופות משומרות של אנשים שתרמו את גופם למטרה זו.

הגופות הללו שורדות לתמיד ולא נרקבות. העבודה על כל גופה כזו, כדי לאפשר לה להיות מוצג מוזיאוני כזה לוקחת עד שנה שלמה והיא מורכבת מאד. התהליך שמאפשר את הפיכת הגוף של המת למוצג מוזיאוני שישרוד שנים רבות נקרא "פלסטינציה" (Plastination). זוהי שיטה שפותחה על ידי מדען גרמני, שבזכותה הוא "זכה" לכינוי "דוקטור מוות".

במוזיאוני גוף האדם מציגים גופות בצורות ותנוחות ותוך כדי פעולות שונות שהאדם עושה בחייו. הפלסטינציה מאפשרת גם חיתוך של "פרוסות גוף", מה שמדגים בצורה מדהימה, גם אם מעט מטרידה, את פנים איברי הגוף ואת מרכיביהם הנסתרים ביותר.

מטרתם של מוזיאוני גוף האדם היא לקחת את המבקרים למסע מרתק של גילוי והבנה של מה עושה אנשים מאושרים ואת ההשפעה של האושר על הבריאות שלנו, דרך הצגה של גוף האדם.

מוזיאון גוף האדם מאפשר סיור מרתק וחינוכי בכל הקשור לגוף האדם. המוזיאון בנוי כך שבכל קומה אתם מגיעים לאזור אחר בגוף, לומדים ומתעמקים בו.

מוצגים בו מאות דגמים אנטומיים של גופים אנושיים, המציגים את המורכבות, החוסן והפגיעות של הגוף. כך מוצגים לעיני המבקרים האיברים השונים וניתן לראות כיצד הם פועלים ואיך הגוף מושפע ממחלות נפוצות.

הסיור חינוכי ומומלץ גם לילדים, כיוון שהוא מעודד תזונה נכונה ושמירה על גוף האדם. ניתן לעשות סיור במבנה השרירים, הלב, מערכת העיכול, מבנה חלל הפה ועוד, הכל תוך הפעלת סרטונים וקטעי שמע רלוונטיים ואפילו תלת ממד, בעזרת משקפי תלת-ממד, סרטי תלת-מימד וכיסאות זזים.


הנה תהליך הפלסטינציה, שמאפשר את שימור הגופות כך:

https://youtu.be/pWzm1E1ngTw


כך יוצרים את המוצגים:

https://youtu.be/ZIO1FxRnnqo


הדרכה על התצוגה:

https://youtu.be/9b7cGA032mQ


סיור במוזיאון:

https://youtu.be/zN_71UyZrik


התדהמה שבה חווים המבקרים את התצוגה:

https://youtu.be/msczDcy2kKY


וסרטון תיעודי על תהליך הפלסטינציה:

https://youtu.be/moK4c3iOeNg?long=yes

חמשת החושים שהתרגלו לזהות אצלנו לאורך ההיסטוריה הם שמיעה, ראיה, טעם, ריח וחישה, מה שאנו מכנים לעתים חוש המישוש. הציג אותם לראשונה בימי יוון העתיקה הפילוסוף היווני אריסטו. החושים הללו הולכים איתנו דרך ארוכה, מאז אריסטו ויוון הקדומה, בעיקר כי אלה החושים הכי ברורים ושניתנים לקליטה מידית, אבל האם הם היחידים?

גם אם יש יותר, אנו מסכימים עליהם כרגע ובעתיד ודאי יוגדרו נוספים. בימינו מקובל לזהות חושים נוספים, כמו חוש שיווי המשקל, חוש הגוף בתנועה וחוש הגוף במרחב. בהגדרות ומיונים שונים הוצעו בין 9 ל-21 חושים אנושיים שונים. יש אפילו טענות שמדעני המוח הנלהבים כבר מצאו מעל 30 כאלה. כמובן שההגדרות הללו לא הסתיימו ומתקיימים עליהם דיונים מדעיים שונים.

כי בעצם מהו חוש? האם כל מה שאנו מסוגלים לעשות הוא חוש או שיש לנו יכולות המתבססות על כמה חושים, צירוף שלהם או יכולות אחרות שהאדם עדיין לא סיים להגדיר?

ללא ספק מערכת החישה האנושית מכינה לנו הפתעות ותגליות במעלה השנים. גילויים נוירולוגיים מצביעים בימינו על קיומם של עשרות חושים, בין 22 ל-33 אם להתייחס לטענתו של הפילוסוף הבריטי פרופסור בארי ס. סמית'.


הנה החושים שלנו וכיצד הם פועלים:

https://youtu.be/q1xNuU7gaAQ


וסרטון על החושים שלנו - לילדים צעירים באנגלית קלה:

https://youtu.be/LQNqXnjJxH4


על הקשר המדהים והתגלית שתפתיע אתכם לגבי הקשר שבין שניים מהחושים החשובים שלנו (עברית):

https://youtu.be/LUzvpLs0GwM


קליפ שמראה את חמשת החושים ומלמד שיר באנגלית על החושים:

http://youtu.be/z7pi9kv1dj0


ודבריו של הפילוסוף הבריטי פרופסור בארי ס. סמית' על עשרות החושים שבדיון בהווה:

https://youtu.be/zWdfpwCghIw

אנו נתקלים בהן לא פעם בהקשרים אלימים ובסרטים הן לא פעם דוגמה מוגזמת לשימוש בכוח, אבל רובן ככולן אינן תורות לחימה אלא תורות חיים. אלה הן אמנויות הלחימה שתתפלאו, קושרות בין הגוף והנפש ומטיפות לפתרון סכסוכים בדרכי נועם.

אמנויות לחימה הן יכולות גופניות שנועדו לאפשר לחימה פנים אל פנים. רובן התפתחו במשך מאות שנים, במדינות שונות באסיה. מספר רב של סגנונות ואמנויות לחימה קיימות בסין כיום, כשרק חלק קטן מהן התפשט אל העולם כולו.

ההבדל העיקרי בין אמנויות הלחימה השונות הוא בדרך שבה משתמש הלוחם באיברי גופו ובאביזרים. אך כל תורות הלחימה מושתתות על האמונה שרוגע, שלווה ומיקוד הם הכלים החשובים ללוחם טוב.

הסגנון העתיק ביותר הוא סגנון האבקות סינית הידוע היום בשם שְּוָואי גִ'יאָוו. הוא התפתח במאה ה-27 לפני הספירה. אך רוב אמנויות הלחימה המוכרות היום נולדו משיטות שפיתח במקור נזיר בודהיסטי במאה ה-5 לספירה, במנזר שאולין שבסין.

תלמידיו של אותו נזיר העבירו את סודות הלחימה הלאה, אך במהלך הדורות התפתחו אמנויות הלחימה לכיוונים שונים והתפצלו לאמנויות לחימה שונות, שכל אחת שמה דגש על היבטים אחרים וזכתה לשם משלה. בעוד שחלקן שמו את הדגש על הפעילות הגופנית, התנועה היפה וחוקי הספורט, אחרות הפכו לשיטות לוחמה יעילות המשמשות להגנה עצמית והכנעת היריב במהירות.

כל אמנויות הלחימה מדגישות את הצורך במשמעת חזקה ובאימונים רבים של הלומד. חשובה בהן מאד השליטה העצמית של הלוחם והן שמות דגש על השימוש בכישורים הנרכשים בהן להגנה ולא לתקיפת אחרים.

במהלך הלימוד של אמנויות לחימה, משתנה צבע החגורה של הלומדים. ככל שהתלמידים מתקדמים ורוכשים מיומנויות וטכניקות נוספות, הם זוכים בחגורות בצבעים שונים, בשאיפה להגיע לחגורה השחורה. חגורה שחורה היא הדרגה הגבוהה ביותר באמנות לחימה.

מיליוני בני אדם ברחבי העולם עוסקים באמנויות לחימה שונות, הן להגנה עצמית והן כפעילות גופנית לשעות הפנאי. יש מהם שאף הופכים את הלימוד למקצועי ומתחרים בתחרויות בינלאומיות.

בין אמנויות הלחימה ניתן למצוא את הג'ודו, קרטה, טאי צ'י, קיק בוקסינג, קנדו.


הנה מה שמשותף לכל אמנויות הלחימה - ריכוז, ידע, אימונים אינסופיים, גמישות, כושר גופני ועוד:

http://youtu.be/WRUIGNIiRfY


אנשים מדהימים שעושים דברים מדהימים באמנויות הלחימה השונות:

http://youtu.be/-DwLvzR5_kg


אלוף באמנויות לחימה המדגים את היכולות של המומחים:

http://youtu.be/2CmiOyaKcEs


נזירים בסין שמתאמנים בשניים מסוגי הקונג פו (מתורגם):

https://youtu.be/j5ZigUsbD6I


ותכנית חינוכית על אומנויות לחימה (עברית):

https://youtu.be/zKtUFncjhbI?long=yes

בעלי חיים רבים רועדים כשקר, ביניהם יונקים, חרקים ועופות. למעשה מה שרועד הם השרירים שלנו. כל בעלי החיים הללו הם בעלי "דם חם", השומרים על חום גוף רגיל ויציב בעזרת פעולות שנעשות בגוף, כמו פעילות השרירים. זו הסיבה שכשקר לנו, כדאי להתחיל לזוז ולהתנועע, לקפץ מצד לצד ועוד פעולות שמחממות.

אך מכיוון שלפעמים איננו זזים מספיק כשקר לנו, השרירים "מזיזים" אותנו באופן אינסטינקטיבי, על ידי פעולות הזזה מהירות מצד אל צד. זהו הרעד שאנו מרגישים והוא מעין כיווץ מהיר של השרירים. הרעידה מייצרת תנועות קטנטנות בגוף, שנועדו לחמם אותנו מעט.


הנה הסבר לרעידות בקור (עברית):

http://youtu.be/2C_dG-OuMgw

השרירים הכי עסוקים בגופנו הם ללא ספק שרירי העיניים. השרירים בעיניים שלנו יכולים לנוע עד 100 אלף פעם ביום!
זהו מספר עצום של פעמים ולכן גם חשוב לתת מנוחה לעיניים וללכת לישון כשעייפים, או כשאבא ואמא אומרים "לילה טוב!"


הנה סרטון על העיניים והראיה:

http://youtu.be/KhXU9D1NlOc

השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.

שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.

השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.


הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):

http://youtu.be/synkbs9AIVs


ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s

בימים עברו בני-האדם סברו שהרגשות מאוחסנים בלב. זה הפך את הלב לסמל האהבה, את שברון-הלב לסמל האכזבה וכן הלאה.

היום אנו יודעים שהרגש, בדיוק כמו כל המחשבות, מתבצע במוחנו. הלב נשאר עכשיו רק סמל לאהבה.


הנה סרטון על רגשות והמורכבות שבהן עבורנו כבני אדם פגיעים (מתורגם):

https://youtu.be/b197XOd9S7U


על הרגשות השונים ואיך מבטאים אותם באנגלית:

http://youtu.be/zEk48QQSPo4


קליפ מעורר רגש שמערב אנימציה ומשחק, על אחד משירי הביטלס הנפלאים:

https://youtu.be/VJDJs9dumZI

הלבלב (Pancreas) הוא בלוטה בצורת אגס הממוקמת מאחורי חלל הבטן ומסייעת לעיכול ולאיזון רמת הסוכר בדם.

אין עוד איבר בגוף כמו הלבלב, שמאפשר את איזון רמת הסוכר בדם. הוא אמנם מסייע בראש ובראשונה בתהליך העיכול, על ידי הפרשת אנזימי עיכול העוזרים בפירוק ובעיכול של מזון, אבל רובנו מכירים בעיקר את הבעיות שנגרמות דווקא מפגיעה באיזון הסוכר שלו.

כי הלבלב גם מפריש אחרי הארוחה את הורמון האינסולין לזרם הדם, מה שמוריד את רמות הסוכר בדם ומכניס אותו לתאים בגוף.

סוכר בגוף נותן אנרגיה וחיוניות ולכן חוסר בו יוצר חולשה. אבל גם עודף סוכר הוא מסוכן ובעייתי אפילו יותר. מכאן שהלבלב הוא אחד האיברים החשובים לשמירה על בריאותנו.

פגיעה או מחלה בלבלב עלולים לשבש את ייצור האינסולין ולהביא להתפתחות של מחלת הסוכרת.

הפגיעה בפעילות הלבלב נגרמת לרוב ממחלות כמו פנקריאטיטיס, שהיא דלקת חריפה או כרונית בלבלב, מסרטן הלבלב, ציסטות וכדומה.

מכל מקום, אם הלבלב לא מתפקד היטב, הוא לא ימלא את תפקידו וכמויות הסוכר בדם לא יהיו מאוזנות. כך בדיוק מתחילה מחלת הסוכרת.

ואגב, התקדמות מתמדת נרשמת בפיתוח של לבלב מלאכותי, מתקן רפואי קטן ומבוסס תוכנה, שיאפשר את איזון הסוכר באופן אוטומטי אצל חולי סוכרת וישחרר אותם מההכרח הנוכחי לעקוב בלי הפסקה אחרי רמות הסוכר בדם ולהזריק את ההורמון לעצמם.


הלבלב הוא האחראי בגופנו לאיזון רמות הסוכר בדם (מתורגם):

https://youtu.be/8dgoeYPoE-0


כך בנוי הלבלב מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/jJqs3lhKK-Q


ותפקידו של הלבלב ודרך פעולתו:

https://youtu.be/NZ4zcrTzUjA

מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו. היא התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים על ידי כך שהעניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.

אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?

הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.

מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).

כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".

הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".

התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".

כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.

מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.

העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.

לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.

היש טוב מזה?

כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".


הנה מערכת התגמול שבמוחנו:

https://youtu.be/ldPuBk7a9V4


על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s


ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):

https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes

אולי לא תאמינו אבל בן אדם ממוצע נושם בחייו יותר מ-600 מיליון נשימות.

מדובר בהמון אוויר.. אם כל נשימותינו היו ממלאות בלוני יום הולדת, היינו מצליחים למלא בימי חיינו מעל 50 מיליון בלונים.. זה יכול היה להספיק לימי ההולדת של כל תושבי ישראל לשנה!


הנה סרטון על מערכת הנשימה:

http://youtu.be/MYH9cWQXDCA

כמו כל חומר בטבע, גם גופנו מורכב מהמוני מרכיבים זעירים ביותר שנקראים אטומים. האטום, המרכיב הקטן ביותר של החומר, מצטרף למספרים בלתי נתפסים של אטומים, כדי להרכיב את הגוף שלנו.

אבל מה המספר של האטומים בגופנו? - אז זהו, שאחרי שישבנו וספרנו אותם (סתם, נראה לכם?) הגענו למספר אוקטליון אטומים, פחות או יותר. כלומר בגופנו יש מספר של 27 אפסים של אטומים. זה המון - במיליון יש 6 אפסים, במיליארד 9 אפסים וכך הלאה...

כמובן שחוקרים שונים יש אומדנים שונים של מספר האטומים בגוף האנושי, אבל כולם מדברים על היקפים מדהימים שכאלה. אם נאמר זאת בפשטות - בכל תא מגופנו יש הרבה יותר אטומים ממספר האנשים שבעולם. ויש לנו בגוף מעל 100 טריליון תאים...

בנוסף, בכל שנה מתחלפים מעל 98 אחוזים מהאטומים שבגופנו. מה שאומר שאם מישהו שואל אותנו מה השתנה בנו, תמיד נוכל לומר ש"כמעט הכל..."


הנה האטומים שבגופנו:

https://youtu.be/3XTlPDxWeOs


בואו למסע קצר בתא אחד:

https://youtu.be/B_zD3NxSsD8


ועוד כמה עובדות מרנינות על הגוף שלנו:

https://youtu.be/BgdBtPdHSYM

קָרָאטֶה, או קרטה (Karate), היא אמנות לחימה מודרנית ששורשיה באמנויות הלחימה העתיקות של היפאנים. פירוש המילה הקרטה הוא ביפאנית "יד ריקה". ואכן, היא משלבת מכות ולוחמת ידיים פתוחות, ללא נשק ותוך שימוש בבעיטות, בברכיים ובמרפקי הידיים.

הקראטה נולד בסביבות המאה ה-13 אבל את התנופה העיקרית קיבל התחום במאה ה-15, כשהשליט שוֹהאשי אסר על היפאנים את השימוש בנשק. בחפשם שיטה להגנה עצמית ללא כלי נשק התאימה הקראטה בדיוק. זו הייתה אמנות הלחימה היחידה אז, שעשתה שימוש בגוף בלבד. כך הפכה הקראטה למיומנויות לחימה מרכזית ביפאן.

כמו באמנויות לחימה אחרות, גם בלימוד הקראטה יש דרגות לימוד. שבע הדרגות בקרטה מסומנות בצבעי חגורה שונים, שמקבל המתאבק. החגורה הלבנה היא לתלמידים מתחילים בקראטה, בעוד המתקדמים ביותר זוכים לחגורה שחורה. גם אחרי החגורה השחורה זוכים המתקדמים בדרגות נוספות, הנקראות דָּאן 1 עד דאן 10. נוהגים לסמן את סימון הדאן על גבי החגורה השחורה.


הנה ההיסטוריה של אמנות הקראטה:

http://youtu.be/Y0bjnt_lmv0


מונטאז', רצף של קטעים בסרט שבו לומד הילד גיבור הסרט "קראטה קיד" את התורה כולה:

http://youtu.be/DnDyvn4dzh0


אימוני קרטה:

http://youtu.be/Uj98j1MLYV0


ילדה בת שמונה וחצי מישראל היא אלופת העולם (עברית):

https://youtu.be/N7MR_Vmjlqk


וכך נראה הקראטה כשהוא מגיע לעולם הריאליטי:

http://youtu.be/aEjGQB9BKWA

שיניים נשירות, או שיני חלב כפי שהן מכונות בציבור, הן השיניים הראשונות שגדלות אצל התינוק. כמו כל היונקים, גם אנו בני האדם נולדים עם שיני החלב והן מלוות אותנו עד שבהדרגה הן נושרות ומוחלפות על ידי השיניים הקבועות שבוקעות ועתידות ללוות אותנו כל חיינו.

השיניים הקבועות, אגב, נמצאות שם כל הזמן, מתחת לשיני החלב שבוקעות בפה בהיותנו תינוקות. ויעניין אתכם ודאי לדעת שגם לכלבים ולחתולים לנו מתחלפות השיניים, גם אם איננו מבחינים בכך.

אבל למה שיני חלב נקראות כך? - ככל הנראה הן קיבלו את הכינוי מכיוון שהן שיניים שבוקעות אצל התינוק, עוד בשלב שבו הוא יונק חלב.

שיניים חלביות הן שיניים שאנו מצמיחים כתינוקות, החל מגיל 6 חודשים. בערך בגיל 7 מתחילות שיני החלב לנשור, כדי לאפשר לשיניים בוגרות לצמוח במקומן. עד גיל 12-13 נושרות בהדרגה שיני החלב.


הנה שיני החלב:

https://youtu.be/oCiwgBUNvzQ


האם חייבים לעקור אותן:

https://youtu.be/IIjFH7eCOp0


וקטע מתכנית חינוכית המספרת על שיני החלב (עברית):

https://youtu.be/k-2mMc3cAjY?t=13m34s&end=50m39s