מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.

אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.

היוונים, שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים, היו מנתחים הרבה פחות מוצלחים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים... רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח ב-170 לפני הספירה חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך, כמו ארבעת הנוזלים שטען שיש במוח והם שקובעים את הטמפרמנט של כל אדם ותפקוד גופו.

הרופא הרומי גלנוס הרבה לערבב עשבי מרפא ולהפיק מהם תרופות. יש מקומות שעד היום ממשיכים לקרוא לתרופות כאלה "תרופות גלניות".

לאחר התקופה הרומית ובמהלך ימי הביניים, נעצר המחקר האנטומי באירופה לחלוטין. הכנסייה הנוצרית אסרה על ניתוחים ועל לימוד האנטומיה. את ההתעסקות בגוף האדם היא השאירה רק לאלוהים.

מי שהפכו אז למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רב מתרבויות רומי ויוון, שתפסו הכובשים המוסלמים. למדע המוסלמי היה יתרון, שנבע מהנגישות שלו לידע מדעי, הן ממזרח אסיה והן מאירופה. מצד שני, גם לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.

באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. רוחו של גאלן שרתה עדיין על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים... רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. בזכותו ובזכות תגליותיו בתקופת הרנסאנס יגיע מעתה גל של תגליות.

הגל הזה יתחזק עוד יותר, עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה-17. בספרו על "פעולת גוף האדם" יצייר גם וסליוס וירשום לראשונה את מראה המוח האנושי.


מדע האנטומיה מתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:

http://youtu.be/3YuFg6dxVlI


ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:

http://youtu.be/vrQKYIbPQfs

בשנים האחרונות הוקמו בכמה מקומות בעולם מוזיאוני גוף האדם (Body worlds), המוקדשים לגוף האדם. רואים שם גופות משומרות של אנשים שתרמו את גופם למטרה זו.

הגופות הללו שורדות לתמיד ולא נרקבות. העבודה על כל גופה כזו, כדי לאפשר לה להיות מוצג מוזיאוני כזה לוקחת עד שנה שלמה והיא מורכבת מאד. התהליך שמאפשר את הפיכת הגוף של המת למוצג מוזיאוני שישרוד שנים רבות נקרא "פלסטינציה" (Plastination). זוהי שיטה שפותחה על ידי מדען גרמני, שבזכותה הוא "זכה" לכינוי "דוקטור מוות".

במוזיאוני גוף האדם מציגים גופות בצורות ותנוחות ותוך כדי פעולות שונות שהאדם עושה בחייו. הפלסטינציה מאפשרת גם חיתוך של "פרוסות גוף", מה שמדגים בצורה מדהימה, גם אם מעט מטרידה, את פנים איברי הגוף ואת מרכיביהם הנסתרים ביותר.

מטרתם של מוזיאוני גוף האדם היא לקחת את המבקרים למסע מרתק של גילוי והבנה של מה עושה אנשים מאושרים ואת ההשפעה של האושר על הבריאות שלנו, דרך הצגה של גוף האדם.

מוזיאון גוף האדם מאפשר סיור מרתק וחינוכי בכל הקשור לגוף האדם. המוזיאון בנוי כך שבכל קומה אתם מגיעים לאזור אחר בגוף, לומדים ומתעמקים בו.

מוצגים בו מאות דגמים אנטומיים של גופים אנושיים, המציגים את המורכבות, החוסן והפגיעות של הגוף. כך מוצגים לעיני המבקרים האיברים השונים וניתן לראות כיצד הם פועלים ואיך הגוף מושפע ממחלות נפוצות.

הסיור חינוכי ומומלץ גם לילדים, כיוון שהוא מעודד תזונה נכונה ושמירה על גוף האדם. ניתן לעשות סיור במבנה השרירים, הלב, מערכת העיכול, מבנה חלל הפה ועוד, הכל תוך הפעלת סרטונים וקטעי שמע רלוונטיים ואפילו תלת ממד, בעזרת משקפי תלת-ממד, סרטי תלת-מימד וכיסאות זזים.


הנה תהליך הפלסטינציה, שמאפשר את שימור הגופות כך:

https://youtu.be/pWzm1E1ngTw


כך יוצרים את המוצגים:

https://youtu.be/ZIO1FxRnnqo


הדרכה על התצוגה:

https://youtu.be/9b7cGA032mQ


סיור במוזיאון:

https://youtu.be/zN_71UyZrik


התדהמה שבה חווים המבקרים את התצוגה:

https://youtu.be/msczDcy2kKY


וסרטון תיעודי על תהליך הפלסטינציה:

https://youtu.be/moK4c3iOeNg?long=yes

השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומאפשרים לגוף את התנועה ומשמשים להנעת האיברים השונים.

אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים, החל מהבעות פנים, באמצעות מעל 40 שרירי פנים (שמחוברים דווקא לעור הפנים ולא לעצמות הגולגולת), ועד כאלו שמחייבים תנועה, כמו שרירי הרגליים, הידיים והגב.

ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.

השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון ולעשות כל תנועה, הבעת פנים ופעולה אחרת שאנו רוצים.

מפעולות חיצוניות, כמו כתיבה, הליכה ובעיטה בכדור ועד פעולות המתרחשות בתוך גופנו, כמו פעימות הלב, סחיטת מזון מעוכל במעיים או הפרשת הפסולת שלנו - בלי שרירים לא יוכל שום יצור לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.


הנה סרטון על השרירים (מתורגם):

http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s


מה בונה את השרירים? (מתורגם)

https://youtu.be/2tM1LFFxeKg


אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:

https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s


השרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:

https://youtu.be/SobAPTAAX1s


ו-4 תרגילים מספיקים לחוזק ושרירים (עברית):

https://youtu.be/Ec2tGvewUXA

מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.


הנה המפרקים שבגופנו:

https://youtu.be/Fb-xEHRNd28


וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):

https://youtu.be/IjiKUmfaZr4

בעלי חיים רבים רועדים כשקר, ביניהם יונקים, חרקים ועופות. למעשה מה שרועד הם השרירים שלנו. כל בעלי החיים הללו הם בעלי "דם חם", השומרים על חום גוף רגיל ויציב בעזרת פעולות שנעשות בגוף, כמו פעילות השרירים. זו הסיבה שכשקר לנו, כדאי להתחיל לזוז ולהתנועע, לקפץ מצד לצד ועוד פעולות שמחממות.

אך מכיוון שלפעמים איננו זזים מספיק כשקר לנו, השרירים "מזיזים" אותנו באופן אינסטינקטיבי, על ידי פעולות הזזה מהירות מצד אל צד. זהו הרעד שאנו מרגישים והוא מעין כיווץ מהיר של השרירים. הרעידה מייצרת תנועות קטנטנות בגוף, שנועדו לחמם אותנו מעט.


הנה הסבר לרעידות בקור (עברית):

http://youtu.be/2C_dG-OuMgw

תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.

לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.

כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.

זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.


הנה הקיבה ודרך פעולתה:

http://youtu.be/KAfnIPYN0X0


כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):

https://youtu.be/YVfyYrEmzgM


וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/R0fOvKx46sk

השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.

שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.

השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.


הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):

http://youtu.be/synkbs9AIVs


ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s

תפקיד הכליות (Kidneys) בגופם של בני אדם ובעלי חיים הוא לנקות את הדם ולהפוך את המים המיותרים, שאין לגוף צורך בהם, לשתן.

מדהים שהכליות הוא כפל האיברים היחיד בגוף האנושי, המסוגל לתפקד באופן מלא גם כאשר רק אחד מהם פעיל. במוח, למשל, כל צד אחראי לתפקודים שונים ולכן אי אפשר לוותר על אף אחד מהם.

גם בעיניים זה לא יעבוד עם עין אחת בלבד, כי האדם זקוק לזוג עיניים בכדי לראות ראיית עומק, כלומר בתלת-ממד.

שתי אוזנינו גם הן מאפשרות לנו להבחין מאיזה כיוון מגיע רעש או צליל כלשהו ועם אוזן אחת זה בלתי אפשרי. כך גם ביתר האיברים הכפולים שבגופנו. רק הכליות יכולות לעבוד לבדן ועדיין למלא את התפקיד של שתיים, ללא בעיות.

המשמעות הרפואית של זה היא שכליה היא האיבר היחיד שאדם חי יכול לתרום ועדיין להמשיך לחיות ולתפקד עם כיליה אחת, ללא בעיות מיוחדות.

כל המחקרים הרפואיים מצאו שבתרומת כליה מן החי אין כל סיכון לתורם. גם הניתוחים להשתלה ולהוצאת הכליה מהתורם מתבצעים במעט מאוד סיכונים או חוסר נוחות.

לתורמים בארץ מובטח שאם יחלו בכליה הנותרת או יחלה מי מבני משפחתם, הם יהיו הראשונים בתור להשתלה.

מי שכיליותיו אינן מתפקדות, לעומת זאת, צריך לסבול מטיפולי דיאליזה קשים ויומיומיים, במכשיר מיוחד שפותח לשם כך ומחליף את תפקודן של הכליות בניקוי המים המיותרים מהגוף.


הנה הכליות שבגופנו (מתורגם):

https://youtu.be/FN3MFhYPWWo


כך בנויות הכליות מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/lea-P7Ry2go


ומה קורה לכליות כשאנחנו מתאפקים עם פיפי? (מתורגם)

https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ

תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.

אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!

ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.

למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.


אלה התאים (מתורגם):

https://youtu.be/JQVmkDUkZT4


תפקיד התאים בגוף (מתורגם):

http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s


הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):

https://youtu.be/nsklF1w4eok


וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU

קרב מגע (Krav Maga) היא שיטת הגנה עצמית מודרנית שמקורה בישראל. היא פותחה לראשונה בשנת 1944 ונועדה להיות שיטה אפקטיבית שתשמש את אנשי הצבא ואכיפת החוק, בדגש על יחידות מיוחדות.

השיטה, המבוססת על תגובות ותנועות טבעיות ואינסטינקטיביות, תפסה והתרחבה בהדרגה למדינות רבות וכיום היא מוכרת ונחשבת בכל העולם.

בין היתר כוללת השיטה שימוש באגרופים ומכות עם נשק, בעיטות ואזיקה. בין הטכניקות שנלמדות בקרב מגע ניתן למצוא מכות ידיים, מכות רגליים, הגנה נגד סכין, שחרור מחניקה ועוד.

כיום קרב המגע הפך פופולרי גם בקרב אזרחים רבים ברחבי העולם ומי שרוצים ללמוד כיצד להגן על עצמם.


#תולדות קרב המגע
את מקורותיו של קרב מגע ניתן לאתר כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כשאימי ליכטנפלד, אמן לחימה ומתאבק הונגרי-ישראלי, החל לפתח שיטה להגנה עצמית חדשה, בה ניתן יהיה להשתמש במצבים אמיתיים. ליכטנפלד, שגדל בשכונה קשה ואף אלימה בברטיסלבה, השתמש בכישוריו בכדי להגן על עצמו ועל הקהילה היהודית, מפני ההתקפות האנטישמיות שהופנו אז כנגדה.

בשנות ה-40, לאחר עלייתו ארצה, החל ליכטנפלד ללמד קרב מגע בצבא הישראלי המתהווה. השיטה הלכה ואומצה, תוך שהיא משוכללת במהירות. עם הזמן היא הפכה למרכיב מרכזי בתוכנית האימונים של צה"ל, הוא צבא ההגנה לישראל.

מאוחר יותר הוצג קרב המגע לרשויות אכיפת החוק ולאזרחים בישראל, ועם הזמן ומאז הוא התפשט ברחבי העולם.


#מה מיוחד בקרב מגע?
ייחודו של קרב המגע הוא בהתמקדות שלו בתרחישים מהעולם האמיתי, לעומת המיקוד של אומנויות לחימה רבות, בטכניקות מסורתיות של אומנויות לחימה. במרכזו עומד הרעיון שכל אחד יכול ללמוד להגן על עצמו, ללא קשר לכוחו או לגודלו הפיזי.

השיטה שמה דגש על פשטות ויעילות והיא נועדה לשמש אנשים בכל הגילאים והיכולות. על-מנת לשלוט בה לא נדרש שינוי גופני של ממש, אלא בעיקר שימוש נכון וטבעי ביכולות האנושיות הרגילות והקיימות אצל כולנו.

את טכניקות קרב המגע, המבוססות על תנועות ורפלקסים טבעיים, ניתן ללמוד בקלות ובמהירות. הטכניקות הללו כוללות פגיעות, בעיטות, חבטות ולחימה על הקרקע, לצד טכניקות להגנה מפני כלי נשק כמו רובים וסכינים.

עוד כולל קרב מגע גם אימון במודעות למצבים וטכניקות של הסלמה, מה שיכול לסייע לאנשים להימנע מלכתחילה ממצבים מסוכנים.

בניגוד לאמנויות לחימה מסורתיות, שעשויות להתמקד בהגנה או בכבוד, אחד מעקרונות המפתח של קרב מגע הוא תוקפנות. השיטה מעודדת אנשים להיות אגרסיביים בגישתם להגנה עצמית. משמעות הדבר היא שימוש בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על עצמך, כולל פגיעה באזורים פגיעים, כגון העיניים, הגרון והמפשעה.

עוד היבט חשוב של קרב מגע הוא ההתמקדות בהדרכה בתרחישים מציאותיים. שיעורי קרב מגע כוללים לרוב התקפות מדומות, כאשר התלמידים לומדים כיצד להגן על עצמם מפני יריבים רבים וכיצד להגיב במצבי לחץ גבוה. בסוג כזה של אימון אנשים מפתחים את הביטחון העצמי והמיומנויות שהם צריכים בכדי להגן על עצמם במצבים אמיתיים.


לסיכום, ההתמקדות של קרב המגע בטכניקות מעשיות והיעילות שלו בהגנה עצמית בתרחישים מהעולם האמיתי הופכת אותו לבחירה אופטימלית עבור מי שרוצים ללמוד כיצד להגן על עצמם.


כך נולדה אמנות הלחימה של קרב המגע (עברית):

https://youtu.be/ZQrmQRKAgn0


העולם של הקרב מגע (עברית):

https://youtu.be/wwsBWlhAO0o


כך נראה קרב מגע:

https://youtu.be/N-ss_OfxsgA


אימוני קרב מגע (עברית):

https://youtu.be/fJXQZZb_Ji0


ההמצאה הישראלית בעולם אמנויות הלחימה:

https://youtu.be/_bXH9vDoLJ8


עד סין הגיע קרב המגע (מתורגם):

https://youtu.be/uwIPm0250NM


לא ברור כמה אותנטי אבל הנה בחורה שיודעת קרב מגע (ללא סאונד):

https://youtu.be/eDvFmDXcbN8

הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.

הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.

בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.


הנה סרטון על הציפורניים:

https://youtu.be/aWxgDN30y80


מה תפקיד הציפורניים בגוף?

https://youtu.be/8YrW8AjxytI


איך הציפורניים גדלות?

https://youtu.be/--8wGcXSEHk


ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?

http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo

קָרָאטֶה, או קרטה (Karate), היא אמנות לחימה מודרנית ששורשיה באמנויות הלחימה העתיקות של היפאנים. פירוש המילה הקרטה הוא ביפאנית "יד ריקה". ואכן, היא משלבת מכות ולוחמת ידיים פתוחות, ללא נשק ותוך שימוש בבעיטות, בברכיים ובמרפקי הידיים.

הקראטה נולד בסביבות המאה ה-13 אבל את התנופה העיקרית קיבל התחום במאה ה-15, כשהשליט שוֹהאשי אסר על היפאנים את השימוש בנשק. בחפשם שיטה להגנה עצמית ללא כלי נשק התאימה הקראטה בדיוק. זו הייתה אמנות הלחימה היחידה אז, שעשתה שימוש בגוף בלבד. כך הפכה הקראטה למיומנויות לחימה מרכזית ביפאן.

כמו באמנויות לחימה אחרות, גם בלימוד הקראטה יש דרגות לימוד. שבע הדרגות בקרטה מסומנות בצבעי חגורה שונים, שמקבל המתאבק. החגורה הלבנה היא לתלמידים מתחילים בקראטה, בעוד המתקדמים ביותר זוכים לחגורה שחורה. גם אחרי החגורה השחורה זוכים המתקדמים בדרגות נוספות, הנקראות דָּאן 1 עד דאן 10. נוהגים לסמן את סימון הדאן על גבי החגורה השחורה.


הנה ההיסטוריה של אמנות הקראטה:

http://youtu.be/Y0bjnt_lmv0


מונטאז', רצף של קטעים בסרט שבו לומד הילד גיבור הסרט "קראטה קיד" את התורה כולה:

http://youtu.be/DnDyvn4dzh0


אימוני קרטה:

http://youtu.be/Uj98j1MLYV0


ילדה בת שמונה וחצי מישראל היא אלופת העולם (עברית):

https://youtu.be/N7MR_Vmjlqk


וכך נראה הקראטה כשהוא מגיע לעולם הריאליטי:

http://youtu.be/aEjGQB9BKWA

לעור שלנו יש שכבה חיצונית, קשה וחסינה למים. קוראים לה אפידרמיס. תפקיד האפידרמיס לשמור על גופנו מפגיעה ונזקים חיצוניים.

הדרמיס, השכבה האמצעית, מכילה את כלי הדם העדינים שמובילים דם ואת העצבים, שמאפשרים לנו לחוש תחושות וחום או קור מהעור.

השכבה הפנימית התחתונה של העור, מחברת את העור לשרירים שנמצאים מתחתיו.


הנה סרטון שמלמד על העור שעל גופנו (עברית):

http://youtu.be/EKWNp6W9Z04


והסבר רפואי של דוקטור לרפואה סינית על העור (עברית):

http://youtu.be/L6eqlXqOulY?t=24s

שתן (Urine), או פיפי, כמו שרבים מאיתנו מכנים אותו, הוא פסולת נוזלית שהגוף מפריש החוצה. השתן מופרש מהכליות, שהם מעין מסנני דם שמנקים את הדם שבגופם של בעלי חיים.

לאחר שהשתן נוצר בכליות, הוא מצטבר בשלפוחית השתן, שהיא מעין שק קטן שמחובר לכליות. השתן ממתין בשלפוחית השתן עד להשתנה - פעולה שבה מפרישים בעלי החיים את השתן מהגוף, דרך השופכה.

עם השתן מופרשים החומרים הזרים מהגוף. ריחו הוא ייחודי לכל בעל חיים ומושפע מתזונתו. לכן מריחים בעלי חיים רבים את השתן ומשתמשים בו כצורת תקשורת ביניהם. זו הסיבה שכלב למשל, כשהוא מריח שתן של כלב אחר, הוא ישאיר לידו את השתן שלו.


הנה סרטון על השתן וכיצד הוא מופרש (מתורגם):

https://youtu.be/RacE1CYtFb8


והאם יש נזק למי שמתאפק הרבה? (מתורגם)

https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ

שיניים נשירות, או שיני חלב כפי שהן מכונות בציבור, הן השיניים הראשונות שגדלות אצל התינוק. כמו כל היונקים, גם אנו בני האדם נולדים עם שיני החלב והן מלוות אותנו עד שבהדרגה הן נושרות ומוחלפות על ידי השיניים הקבועות שבוקעות ועתידות ללוות אותנו כל חיינו.

השיניים הקבועות, אגב, נמצאות שם כל הזמן, מתחת לשיני החלב שבוקעות בפה בהיותנו תינוקות. ויעניין אתכם ודאי לדעת שגם לכלבים ולחתולים לנו מתחלפות השיניים, גם אם איננו מבחינים בכך.

אבל למה שיני חלב נקראות כך? - ככל הנראה הן קיבלו את הכינוי מכיוון שהן שיניים שבוקעות אצל התינוק, עוד בשלב שבו הוא יונק חלב.

שיניים חלביות הן שיניים שאנו מצמיחים כתינוקות, החל מגיל 6 חודשים. בערך בגיל 7 מתחילות שיני החלב לנשור, כדי לאפשר לשיניים בוגרות לצמוח במקומן. עד גיל 12-13 נושרות בהדרגה שיני החלב.


הנה שיני החלב:

https://youtu.be/oCiwgBUNvzQ


האם חייבים לעקור אותן:

https://youtu.be/IIjFH7eCOp0


וקטע מתכנית חינוכית המספרת על שיני החלב (עברית):

https://youtu.be/k-2mMc3cAjY?t=13m34s&end=50m39s

מה עושה השלד בגוף האדם?
למה אנו צריכים את השלד בגופנו?


תפקיד השלד לתמוך בגוף, לייצב אותו, כדי שלא יהיה רך כמו פודינג או ג'לי מדולדל. השלד גם חייב להגן על האיברים העדינים שלנו, במיוחד על הלב, המוח והריאות שלנו.

אם הבשר והרקמות הרכות נרקבים די מהר לאחר המוות, עצמות השלד הקשות והקשיחות יכולות להישמר היטב למשך מאות ואף אלפי שנים. לפיכך, לא נדיר בעולם הארכיאולוגי למצוא שלדי אדם בחפירות ארכיאולוגיות שונות.

ואגב, בעוד שאצל היונקים השלד הוא פנימי ומורכב מעצמות שבתוך הגוף, בעולם החרקים, כמו החיפושיות למשל, נושא החרק את שלדו על פני גופו כמעין קופסה קשיחה, השומרת עליו מבחוץ.


הנה גוף האדם שנבנה מתוך השלד, כולל השרירים והעור המקיף אותנו:

http://youtu.be/anV6-3O-9mQ


וריקוד השלדים של וולט דיסני, מאחד מסרטיו הראשונים:

http://youtu.be/h03QBNVwX8Q

כמו כל חומר בטבע, גם גופנו מורכב מהמוני מרכיבים זעירים ביותר שנקראים אטומים. האטום, המרכיב הקטן ביותר של החומר, מצטרף למספרים בלתי נתפסים של אטומים, כדי להרכיב את הגוף שלנו.

אבל מה המספר של האטומים בגופנו? - אז זהו, שאחרי שישבנו וספרנו אותם (סתם, נראה לכם?) הגענו למספר אוקטליון אטומים, פחות או יותר. כלומר בגופנו יש מספר של 27 אפסים של אטומים. זה המון - במיליון יש 6 אפסים, במיליארד 9 אפסים וכך הלאה...

כמובן שחוקרים שונים יש אומדנים שונים של מספר האטומים בגוף האנושי, אבל כולם מדברים על היקפים מדהימים שכאלה. אם נאמר זאת בפשטות - בכל תא מגופנו יש הרבה יותר אטומים ממספר האנשים שבעולם. ויש לנו בגוף מעל 100 טריליון תאים...

בנוסף, בכל שנה מתחלפים מעל 98 אחוזים מהאטומים שבגופנו. מה שאומר שאם מישהו שואל אותנו מה השתנה בנו, תמיד נוכל לומר ש"כמעט הכל..."


הנה האטומים שבגופנו:

https://youtu.be/3XTlPDxWeOs


בואו למסע קצר בתא אחד:

https://youtu.be/B_zD3NxSsD8


ועוד כמה עובדות מרנינות על הגוף שלנו:

https://youtu.be/BgdBtPdHSYM

ויטמין A הוא האחראי לראיה הטובה שלנו בכלל ובחושך בפרט. הוויטמין הזה כה חיוני לראייה תקינה, בייחוד בלילה, שכדאי לצרוך אותו במזון.

ויטמין A ממלא תפקיד מפתח בתפקוד מערכת החיסון שלנו. הוא גם חשוב לצמיחת השיניים ומשפיע לטובה על העור, שלא לדבר על כך שהוא מייפה אותו.

כבר שנים שהוויטמין הזה נחשב לידיד הגדול של עור הפנים וחברות הקוסמטיקה מטפחות אותו היטב. הוא מסייע בשמירת רמת הלחות של העור, משפר את האלסטיות שלו, מאיץ את קצב ההתחדשות של התאים ומונע מהם התחמצנות והזדקנות מוקדמת.


#איפה יש ויטמין A?
בדברי מזון אפשר למצוא אותו בשפע. בין השאר יש ויטמין איי בחלבון של ביצה, חלב מלא, חמאה, גבינה צהובה, שמנת, כבד ושומנים מהחי. גם בטבע הוא נוכח בגדול - כי בטטות, גזר, ברוקולי, תרד, מנגו, פפאיה, דגנים ופלפל אדום יספקו אותו לצמחונים שבינינו.


#פחות ויותר מדי ויטמין A
מחסור בוויטמין A מוביל לתופעות כמו פגיעה בראייה הלילית ובקרנית העין, הפרעות בדרכי העיכול, עור מחוספס מיובש, גירויים בעיניים, עיוורון לילה והתפוררות של האמייל בשיניים.

מצד שני יש גם "הרעלת ויטמין A" הנובעת מעודף הוויטמין בגוף. היא גורמת לתופעות כמו כאבי ראש, שרירים ועצמות, הפרעות בראייה, התקרחות, או הרס של רקמת הכבד.


הנה סרטון על ויטמין A והראייה הטובה, אפילו בחושך:

http://youtu.be/dcw1m31zuTE


ולפעמים אנו רואים מצוין אבל מותחים אותנו:

http://youtu.be/f9V6szfx7xY

הלבלב (Pancreas) הוא בלוטה בצורת אגס הממוקמת מאחורי חלל הבטן ומסייעת לעיכול ולאיזון רמת הסוכר בדם.

אין עוד איבר בגוף כמו הלבלב, שמאפשר את איזון רמת הסוכר בדם. הוא אמנם מסייע בראש ובראשונה בתהליך העיכול, על ידי הפרשת אנזימי עיכול העוזרים בפירוק ובעיכול של מזון, אבל רובנו מכירים בעיקר את הבעיות שנגרמות דווקא מפגיעה באיזון הסוכר שלו.

כי הלבלב, המכונה גם בשמו הלועזי "פנקריאס", גם מפריש אחרי הארוחה את הורמון האינסולין לזרם הדם, מה שמוריד את רמות הסוכר בדם ומכניס אותו לתאים בגוף.

סוכר בגוף נותן אנרגיה וחיוניות ולכן חוסר בו יוצר חולשה. אבל גם עודף סוכר הוא מסוכן ובעייתי אפילו יותר. מכאן שהלבלב הוא אחד האיברים החשובים לשמירה על בריאותנו.

פגיעה או מחלה בלבלב עלולים לשבש את ייצור האינסולין ולהביא להתפתחות של מחלת הסוכרת.

הפגיעה בפעילות הלבלב נגרמת לרוב ממחלות כמו פנקריאטיטיס שהיא דלקת חריפה או כרונית בלבלב, סרטן הלבלב, ציסטות וכדומה.

מכל מקום, אם הלבלב לא מתפקד היטב, הוא לא ימלא את תפקידו וכמויות הסוכר בדם לא יהיו מאוזנות. כך בדיוק מתחילה מחלת הסוכרת.

ואגב, התקדמות מתמדת נרשמת בפיתוח של לבלב מלאכותי, מתקן רפואי קטן ומבוסס תוכנה, שיאפשר את איזון הסוכר באופן אוטומטי אצל חולי סוכרת וישחרר אותם מההכרח הנוכחי לעקוב בלי הפסקה אחרי רמות הסוכר בדם ולהזריק את ההורמון לעצמם.


הלבלב הוא האחראי בגופנו לאיזון רמות הסוכר בדם (מתורגם):

https://youtu.be/8dgoeYPoE-0


כך בנוי הלבלב מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/jJqs3lhKK-Q


ותפקידו של הלבלב ודרך פעולתו:

https://youtu.be/NZ4zcrTzUjA

כבר מגיל צעיר אנו יודעים שמזון שיש בו סידן הוא מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר על העצמות ועל מבנה השן שלנו.

אבל, למעשה, העצמות זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות. מדובר בוויטמין D, המסייע בספיגת הסידן ובבניית העצם.

שני המרכיבים הללו חשובים מאד לגוף, לא רק אצל ילדים ומתבגרים שגופם נמצא בעיצומו של תהליך הגדילה, אלא גם אצל המבוגרים שבינינו.

תמצאו הרבה סידן וויטמין D במאכלים כמו חלב, ויוגורט, בדגים כמו סלמון, טונה וסרדינים, בטחינה ובירקות ירוקים, כמו תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט. גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.


הבה נבין כיצד העצמות שלנו מתפתחות וגדלות (מתורגם):

https://youtu.be/yJoQj5-TIvE


וסרטון על החלב והסידן שלו (עברית):

http://youtu.be/1TMSF9-4pEE

לכל סוג של תאי דם (Blood cells) בגופנו יש תפקיד משלו. למעשה, ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים בדם שלנו: תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים, הטסיות ונוזל הפלסמה.

דמיינו את תאי הדם השונים כבעלי תפקידים בצבא ההגנה על הגוף. לכל תפקיד יש חשיבות ואם לא יהיו סוגי התאים הללו, כלומר ממלאי התפקידים כולם, ייפגע הגוף באופן קשה.

הסוגים השונים של תאי דם משמשים למטרות שונות בגופנו. הנה העיקריות שבהן:

תאי דם אדומים - התאים שנותנים לדם את צבעו. צורתם קעורה והיא נועדה להגדיל את יכולתו של הדם לשאת תמצן מהריאות לכל האיברים בגוף.

תאי הדם הלבנים - נקראים לימפוציטים והם תאי הדם הקטנים ביותר. הם מצטיינים ביכולתם להילחם במחלות. הם עושים זאת על ידי ייצור של נוגדנים כנגד זיהומים התוקפים את הגוף וסילוק של פסולת ממנו.

טסיות דם - תאים זעירים שמצטיינים ביכולתם לסייע לקרישת דם לצורך תיקון של כלי דם שדולפים בגוף.

סיבי פיברין - תאי נוזל פלסמה, חיוני לקרישת הדם. תפקידם הוא ליצור רשת שכחלק מתהליך קרישת הדם קושרת תאי דם אדומים.


הנה מרכיבי הדם ותאי הדם השונים (עברית):

https://youtu.be/7FeG4caTASk


תאי הדם האדומים (מתורגם):

https://youtu.be/huadjCXPeM4


והלימפוציטים - תאי ההגנה של המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):

https://youtu.be/z3ubVwb_fBs