שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך התפתח מדע האנטומיה?
מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.
אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.
היוונים, שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים, היו מנתחים הרבה פחות מוצלחים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים... רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח ב-170 לפני הספירה חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך, כמו ארבעת הנוזלים שטען שיש במוח והם שקובעים את הטמפרמנט של כל אדם ותפקוד גופו.
הרופא הרומי גלנוס הרבה לערבב עשבי מרפא ולהפיק מהם תרופות. יש מקומות שעד היום ממשיכים לקרוא לתרופות כאלה "תרופות גלניות".
לאחר התקופה הרומית ובמהלך ימי הביניים, נעצר המחקר האנטומי באירופה לחלוטין. הכנסייה הנוצרית אסרה על ניתוחים ועל לימוד האנטומיה. את ההתעסקות בגוף האדם היא השאירה רק לאלוהים.
מי שהפכו אז למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רב מתרבויות רומי ויוון, שתפסו הכובשים המוסלמים. למדע המוסלמי היה יתרון, שנבע מהנגישות שלו לידע מדעי, הן ממזרח אסיה והן מאירופה. מצד שני, גם לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.
באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. רוחו של גאלן שרתה עדיין על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים... רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. בזכותו ובזכות תגליותיו בתקופת הרנסאנס יגיע מעתה גל של תגליות.
הגל הזה יתחזק עוד יותר, עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה-17. בספרו על "פעולת גוף האדם" יצייר גם וסליוס וירשום לראשונה את מראה המוח האנושי.
מדע האנטומיה מתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:
http://youtu.be/3YuFg6dxVlI
ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:
http://youtu.be/vrQKYIbPQfs
מהו קרב מגע, אמנות הלחימה הישראלית?
קרב מגע (Krav Maga) היא שיטת הגנה עצמית מודרנית שמקורה בישראל. היא פותחה לראשונה בשנת 1944 ונועדה להיות שיטה אפקטיבית שתשמש את אנשי הצבא ואכיפת החוק, בדגש על יחידות מיוחדות.
השיטה, המבוססת על תגובות ותנועות טבעיות ואינסטינקטיביות, תפסה והתרחבה בהדרגה למדינות רבות וכיום היא מוכרת ונחשבת בכל העולם.
בין היתר כוללת השיטה שימוש באגרופים ומכות עם נשק, בעיטות ואזיקה. בין הטכניקות שנלמדות בקרב מגע ניתן למצוא מכות ידיים, מכות רגליים, הגנה נגד סכין, שחרור מחניקה ועוד.
כיום קרב המגע הפך פופולרי גם בקרב אזרחים רבים ברחבי העולם ומי שרוצים ללמוד כיצד להגן על עצמם.
#תולדות קרב המגע
את מקורותיו של קרב מגע ניתן לאתר כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כשאימי ליכטנפלד, אמן לחימה ומתאבק הונגרי-ישראלי, החל לפתח שיטה להגנה עצמית חדשה, בה ניתן יהיה להשתמש במצבים אמיתיים. ליכטנפלד, שגדל בשכונה קשה ואף אלימה בברטיסלבה, השתמש בכישוריו בכדי להגן על עצמו ועל הקהילה היהודית, מפני ההתקפות האנטישמיות שהופנו אז כנגדה.
בשנות ה-40, לאחר עלייתו ארצה, החל ליכטנפלד ללמד קרב מגע בצבא הישראלי המתהווה. השיטה הלכה ואומצה, תוך שהיא משוכללת במהירות. עם הזמן היא הפכה למרכיב מרכזי בתוכנית האימונים של צה"ל, הוא צבא ההגנה לישראל.
מאוחר יותר הוצג קרב המגע לרשויות אכיפת החוק ולאזרחים בישראל, ועם הזמן ומאז הוא התפשט ברחבי העולם.
#מה מיוחד בקרב מגע?
ייחודו של קרב המגע הוא בהתמקדות שלו בתרחישים מהעולם האמיתי, לעומת המיקוד של אומנויות לחימה רבות, בטכניקות מסורתיות של אומנויות לחימה. במרכזו עומד הרעיון שכל אחד יכול ללמוד להגן על עצמו, ללא קשר לכוחו או לגודלו הפיזי.
השיטה שמה דגש על פשטות ויעילות והיא נועדה לשמש אנשים בכל הגילאים והיכולות. על-מנת לשלוט בה לא נדרש שינוי גופני של ממש, אלא בעיקר שימוש נכון וטבעי ביכולות האנושיות הרגילות והקיימות אצל כולנו.
את טכניקות קרב המגע, המבוססות על תנועות ורפלקסים טבעיים, ניתן ללמוד בקלות ובמהירות. הטכניקות הללו כוללות פגיעות, בעיטות, חבטות ולחימה על הקרקע, לצד טכניקות להגנה מפני כלי נשק כמו רובים וסכינים.
עוד כולל קרב מגע גם אימון במודעות למצבים וטכניקות של הסלמה, מה שיכול לסייע לאנשים להימנע מלכתחילה ממצבים מסוכנים.
בניגוד לאמנויות לחימה מסורתיות, שעשויות להתמקד בהגנה או בכבוד, אחד מעקרונות המפתח של קרב מגע הוא תוקפנות. השיטה מעודדת אנשים להיות אגרסיביים בגישתם להגנה עצמית. משמעות הדבר היא שימוש בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על עצמך, כולל פגיעה באזורים פגיעים, כגון העיניים, הגרון והמפשעה.
עוד היבט חשוב של קרב מגע הוא ההתמקדות בהדרכה בתרחישים מציאותיים. שיעורי קרב מגע כוללים לרוב התקפות מדומות, כאשר התלמידים לומדים כיצד להגן על עצמם מפני יריבים רבים וכיצד להגיב במצבי לחץ גבוה. בסוג כזה של אימון אנשים מפתחים את הביטחון העצמי והמיומנויות שהם צריכים בכדי להגן על עצמם במצבים אמיתיים.
לסיכום, ההתמקדות של קרב המגע בטכניקות מעשיות והיעילות שלו בהגנה עצמית בתרחישים מהעולם האמיתי הופכת אותו לבחירה אופטימלית עבור מי שרוצים ללמוד כיצד להגן על עצמם.
כך נולדה אמנות הלחימה של קרב המגע (עברית):
https://youtu.be/ZQrmQRKAgn0
העולם של הקרב מגע (עברית):
https://youtu.be/wwsBWlhAO0o
כך נראה קרב מגע:
https://youtu.be/N-ss_OfxsgA
אימוני קרב מגע (עברית):
https://youtu.be/fJXQZZb_Ji0
ההמצאה הישראלית בעולם אמנויות הלחימה:
https://youtu.be/_bXH9vDoLJ8
עד סין הגיע קרב המגע (מתורגם):
https://youtu.be/uwIPm0250NM
לא ברור כמה אותנטי אבל הנה בחורה שיודעת קרב מגע (ללא סאונד):
https://youtu.be/eDvFmDXcbN8
למה כשקר לנו אנחנו רועדים?
בעלי חיים רבים רועדים כשקר, ביניהם יונקים, חרקים ועופות. למעשה מה שרועד הם השרירים שלנו. כל בעלי החיים הללו הם בעלי "דם חם", השומרים על חום גוף רגיל ויציב בעזרת פעולות שנעשות בגוף, כמו פעילות השרירים. זו הסיבה שכשקר לנו, כדאי להתחיל לזוז ולהתנועע, לקפץ מצד לצד ועוד פעולות שמחממות.
אך מכיוון שלפעמים איננו זזים מספיק כשקר לנו, השרירים "מזיזים" אותנו באופן אינסטינקטיבי, על ידי פעולות הזזה מהירות מצד אל צד. זהו הרעד שאנו מרגישים והוא מעין כיווץ מהיר של השרירים. הרעידה מייצרת תנועות קטנטנות בגוף, שנועדו לחמם אותנו מעט.
הנה הסבר לרעידות בקור (עברית):
http://youtu.be/2C_dG-OuMgw
מהם השרירים שבגופנו ואיך הם פועלים?
השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומאפשרים לגוף את התנועה ומשמשים להנעת האיברים השונים.
אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים, החל מהבעות פנים, באמצעות מעל 40 שרירי פנים (שמחוברים דווקא לעור הפנים ולא לעצמות הגולגולת), ועד כאלו שמחייבים תנועה, כמו שרירי הרגליים, הידיים והגב.
ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.
השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון ולעשות כל תנועה, הבעת פנים ופעולה אחרת שאנו רוצים.
מפעולות חיצוניות, כמו כתיבה, הליכה ובעיטה בכדור ועד פעולות המתרחשות בתוך גופנו, כמו פעימות הלב, סחיטת מזון מעוכל במעיים או הפרשת הפסולת שלנו - בלי שרירים לא יוכל שום יצור לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.
הנה סרטון על השרירים (מתורגם):
http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s
מה בונה את השרירים? (מתורגם)
https://youtu.be/2tM1LFFxeKg
אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:
https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s
השרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:
https://youtu.be/SobAPTAAX1s
ו-4 תרגילים מספיקים לחוזק ושרירים (עברית):
https://youtu.be/Ec2tGvewUXA
מהם התאים שבגופנו?
תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.
אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!
ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.
למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
אלה התאים (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4
תפקיד התאים בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s
הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):
https://youtu.be/nsklF1w4eok
וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
מהם המיפרקים שבגופנו ולמה הם משמיעים קולות?
מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.
הנה המפרקים שבגופנו:
https://youtu.be/Fb-xEHRNd28
וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):
https://youtu.be/IjiKUmfaZr4
מהן הציפורניים?
הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.
הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.
בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.
הנה סרטון על הציפורניים:
https://youtu.be/aWxgDN30y80
מה תפקיד הציפורניים בגוף?
https://youtu.be/8YrW8AjxytI
איך הציפורניים גדלות?
https://youtu.be/--8wGcXSEHk
ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?
http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo
מהי ומה גודלה של הקיבה שלנו?
תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.
לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.
כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.
זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.
הנה הקיבה ודרך פעולתה:
http://youtu.be/KAfnIPYN0X0
כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):
https://youtu.be/YVfyYrEmzgM
וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/R0fOvKx46sk
למה זקנים נעשים נמוכים יותר?
כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.
למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.
יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:
#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.
#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.
#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.
#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.
חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.
הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:
https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka
הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:
https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK
והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:
https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes
מדע האנטומיה (Anatomy) הוא עתיק מאד. במצרים העתיקה נרכש ככל הנראה הידע האנטומי הנחוץ לניתוחים קדומים מהידע שצברו בעלי המקצוע שהכינו מומיות מגופות המתים. גם ידע שרכשו אז אנשי דת שחקרו את הקורבנות שהוקרבו לאלים היו מקור של ידע רב.
אצל היוונים הידע האנטומי התפתח עוד יותר. חוקרים יווניים ניתחו גופות אדם, במיוחד בעיר אלכסנדריה שבה החוק היווני איפשר זאת. שם גילה למשל החוקר הירופילוס שבניגוד לתיאוריה של אריסטו, שהלב הוא ששולט בתנועה, דווקא המוח הוא האחראי לתנועת הגוף. החוקר ארסיסטרטוס כמעט וגילה את מחזור הדם, מה שייקח עוד מאות שנים עד שאכן יקרה.
היוונים, שהצליחו בכריתת איברים כירורגית ובאיחוי שברים, היו מנתחים הרבה פחות מוצלחים. הרומאים לעומתם רכשו ידע רב מניתוחי גלדיאטורים וחיילים פצועים. היו להם רבים משני הסוגים... רופא גלדיאטורים בשם קלאודיוס גאלן ניתח ב-170 לפני הספירה חיות וגילה אז תגליות חשובות על מערכת העצבים ומחזור הדם. אך גאלן הותיר גם שגיאות שגרמו לבלבול רב אצל חוקרים בהמשך, כמו ארבעת הנוזלים שטען שיש במוח והם שקובעים את הטמפרמנט של כל אדם ותפקוד גופו.
הרופא הרומי גלנוס הרבה לערבב עשבי מרפא ולהפיק מהם תרופות. יש מקומות שעד היום ממשיכים לקרוא לתרופות כאלה "תרופות גלניות".
לאחר התקופה הרומית ובמהלך ימי הביניים, נעצר המחקר האנטומי באירופה לחלוטין. הכנסייה הנוצרית אסרה על ניתוחים ועל לימוד האנטומיה. את ההתעסקות בגוף האדם היא השאירה רק לאלוהים.
מי שהפכו אז למוקד הידע והמחקר על גוף האדם היו מדענים איסלאמיים. הם זכו בידע רב מתרבויות רומי ויוון, שתפסו הכובשים המוסלמים. למדע המוסלמי היה יתרון, שנבע מהנגישות שלו לידע מדעי, הן ממזרח אסיה והן מאירופה. מצד שני, גם לפי חוק האיסלאם אסור היה לנתח גופות.
באירופה החלו אוניברסיטאות לקבל רשות לנתח גופות החל מהמאה ה-14. רוחו של גאלן שרתה עדיין על המחקר ובמקרים שבהם סתרו הממצאים את התיאוריה שלו, הם נחשבו שגויים... רק במאה ה-16 יעיז חוקר אמיץ בשם אנדריאס וסליוס לסתור חלק מהממצאים של גאלן. בזכותו ובזכות תגליותיו בתקופת הרנסאנס יגיע מעתה גל של תגליות.
הגל הזה יתחזק עוד יותר, עם המצאת המיקרוסקופ במאה ה-17. בספרו על "פעולת גוף האדם" יצייר גם וסליוס וירשום לראשונה את מראה המוח האנושי.
מדע האנטומיה מתחיל בידע שנרכש ממומיות לרפואה וניתוחים:
http://youtu.be/3YuFg6dxVlI
ותגליות האנטומיה הרבות של עידן ההשכלה:
http://youtu.be/vrQKYIbPQfs
קרב מגע (Krav Maga) היא שיטת הגנה עצמית מודרנית שמקורה בישראל. היא פותחה לראשונה בשנת 1944 ונועדה להיות שיטה אפקטיבית שתשמש את אנשי הצבא ואכיפת החוק, בדגש על יחידות מיוחדות.
השיטה, המבוססת על תגובות ותנועות טבעיות ואינסטינקטיביות, תפסה והתרחבה בהדרגה למדינות רבות וכיום היא מוכרת ונחשבת בכל העולם.
בין היתר כוללת השיטה שימוש באגרופים ומכות עם נשק, בעיטות ואזיקה. בין הטכניקות שנלמדות בקרב מגע ניתן למצוא מכות ידיים, מכות רגליים, הגנה נגד סכין, שחרור מחניקה ועוד.
כיום קרב המגע הפך פופולרי גם בקרב אזרחים רבים ברחבי העולם ומי שרוצים ללמוד כיצד להגן על עצמם.
#תולדות קרב המגע
את מקורותיו של קרב מגע ניתן לאתר כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כשאימי ליכטנפלד, אמן לחימה ומתאבק הונגרי-ישראלי, החל לפתח שיטה להגנה עצמית חדשה, בה ניתן יהיה להשתמש במצבים אמיתיים. ליכטנפלד, שגדל בשכונה קשה ואף אלימה בברטיסלבה, השתמש בכישוריו בכדי להגן על עצמו ועל הקהילה היהודית, מפני ההתקפות האנטישמיות שהופנו אז כנגדה.
בשנות ה-40, לאחר עלייתו ארצה, החל ליכטנפלד ללמד קרב מגע בצבא הישראלי המתהווה. השיטה הלכה ואומצה, תוך שהיא משוכללת במהירות. עם הזמן היא הפכה למרכיב מרכזי בתוכנית האימונים של צה"ל, הוא צבא ההגנה לישראל.
מאוחר יותר הוצג קרב המגע לרשויות אכיפת החוק ולאזרחים בישראל, ועם הזמן ומאז הוא התפשט ברחבי העולם.
#מה מיוחד בקרב מגע?
ייחודו של קרב המגע הוא בהתמקדות שלו בתרחישים מהעולם האמיתי, לעומת המיקוד של אומנויות לחימה רבות, בטכניקות מסורתיות של אומנויות לחימה. במרכזו עומד הרעיון שכל אחד יכול ללמוד להגן על עצמו, ללא קשר לכוחו או לגודלו הפיזי.
השיטה שמה דגש על פשטות ויעילות והיא נועדה לשמש אנשים בכל הגילאים והיכולות. על-מנת לשלוט בה לא נדרש שינוי גופני של ממש, אלא בעיקר שימוש נכון וטבעי ביכולות האנושיות הרגילות והקיימות אצל כולנו.
את טכניקות קרב המגע, המבוססות על תנועות ורפלקסים טבעיים, ניתן ללמוד בקלות ובמהירות. הטכניקות הללו כוללות פגיעות, בעיטות, חבטות ולחימה על הקרקע, לצד טכניקות להגנה מפני כלי נשק כמו רובים וסכינים.
עוד כולל קרב מגע גם אימון במודעות למצבים וטכניקות של הסלמה, מה שיכול לסייע לאנשים להימנע מלכתחילה ממצבים מסוכנים.
בניגוד לאמנויות לחימה מסורתיות, שעשויות להתמקד בהגנה או בכבוד, אחד מעקרונות המפתח של קרב מגע הוא תוקפנות. השיטה מעודדת אנשים להיות אגרסיביים בגישתם להגנה עצמית. משמעות הדבר היא שימוש בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על עצמך, כולל פגיעה באזורים פגיעים, כגון העיניים, הגרון והמפשעה.
עוד היבט חשוב של קרב מגע הוא ההתמקדות בהדרכה בתרחישים מציאותיים. שיעורי קרב מגע כוללים לרוב התקפות מדומות, כאשר התלמידים לומדים כיצד להגן על עצמם מפני יריבים רבים וכיצד להגיב במצבי לחץ גבוה. בסוג כזה של אימון אנשים מפתחים את הביטחון העצמי והמיומנויות שהם צריכים בכדי להגן על עצמם במצבים אמיתיים.
לסיכום, ההתמקדות של קרב המגע בטכניקות מעשיות והיעילות שלו בהגנה עצמית בתרחישים מהעולם האמיתי הופכת אותו לבחירה אופטימלית עבור מי שרוצים ללמוד כיצד להגן על עצמם.
כך נולדה אמנות הלחימה של קרב המגע (עברית):
https://youtu.be/ZQrmQRKAgn0
העולם של הקרב מגע (עברית):
https://youtu.be/wwsBWlhAO0o
כך נראה קרב מגע:
https://youtu.be/N-ss_OfxsgA
אימוני קרב מגע (עברית):
https://youtu.be/fJXQZZb_Ji0
ההמצאה הישראלית בעולם אמנויות הלחימה:
https://youtu.be/_bXH9vDoLJ8
עד סין הגיע קרב המגע (מתורגם):
https://youtu.be/uwIPm0250NM
לא ברור כמה אותנטי אבל הנה בחורה שיודעת קרב מגע (ללא סאונד):
https://youtu.be/eDvFmDXcbN8
בעלי חיים רבים רועדים כשקר, ביניהם יונקים, חרקים ועופות. למעשה מה שרועד הם השרירים שלנו. כל בעלי החיים הללו הם בעלי "דם חם", השומרים על חום גוף רגיל ויציב בעזרת פעולות שנעשות בגוף, כמו פעילות השרירים. זו הסיבה שכשקר לנו, כדאי להתחיל לזוז ולהתנועע, לקפץ מצד לצד ועוד פעולות שמחממות.
אך מכיוון שלפעמים איננו זזים מספיק כשקר לנו, השרירים "מזיזים" אותנו באופן אינסטינקטיבי, על ידי פעולות הזזה מהירות מצד אל צד. זהו הרעד שאנו מרגישים והוא מעין כיווץ מהיר של השרירים. הרעידה מייצרת תנועות קטנטנות בגוף, שנועדו לחמם אותנו מעט.
הנה הסבר לרעידות בקור (עברית):
http://youtu.be/2C_dG-OuMgw
השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומאפשרים לגוף את התנועה ומשמשים להנעת האיברים השונים.
אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים, החל מהבעות פנים, באמצעות מעל 40 שרירי פנים (שמחוברים דווקא לעור הפנים ולא לעצמות הגולגולת), ועד כאלו שמחייבים תנועה, כמו שרירי הרגליים, הידיים והגב.
ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.
השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון ולעשות כל תנועה, הבעת פנים ופעולה אחרת שאנו רוצים.
מפעולות חיצוניות, כמו כתיבה, הליכה ובעיטה בכדור ועד פעולות המתרחשות בתוך גופנו, כמו פעימות הלב, סחיטת מזון מעוכל במעיים או הפרשת הפסולת שלנו - בלי שרירים לא יוכל שום יצור לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.
הנה סרטון על השרירים (מתורגם):
http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s
מה בונה את השרירים? (מתורגם)
https://youtu.be/2tM1LFFxeKg
אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:
https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s
השרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:
https://youtu.be/SobAPTAAX1s
ו-4 תרגילים מספיקים לחוזק ושרירים (עברית):
https://youtu.be/Ec2tGvewUXA
גוף
תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.
אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!
ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.
למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
אלה התאים (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4
תפקיד התאים בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s
הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):
https://youtu.be/nsklF1w4eok
וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.
הנה המפרקים שבגופנו:
https://youtu.be/Fb-xEHRNd28
וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):
https://youtu.be/IjiKUmfaZr4
הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.
הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.
בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.
הנה סרטון על הציפורניים:
https://youtu.be/aWxgDN30y80
מה תפקיד הציפורניים בגוף?
https://youtu.be/8YrW8AjxytI
איך הציפורניים גדלות?
https://youtu.be/--8wGcXSEHk
ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?
http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo
תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.
לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.
כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.
זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.
הנה הקיבה ודרך פעולתה:
http://youtu.be/KAfnIPYN0X0
כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):
https://youtu.be/YVfyYrEmzgM
וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/R0fOvKx46sk
כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.
למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.
יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:
#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.
#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.
#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.
#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.
חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.
הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:
https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka
הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:
https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK
והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:
https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes
איך מציגים גופות אמיתיות במוזיאון גוף האדם?
בשנים האחרונות הוקמו בכמה מקומות בעולם מוזיאוני גוף האדם (Body worlds), המוקדשים לגוף האדם. רואים שם גופות משומרות של אנשים שתרמו את גופם למטרה זו.
הגופות הללו שורדות לתמיד ולא נרקבות. העבודה על כל גופה כזו, כדי לאפשר לה להיות מוצג מוזיאוני כזה לוקחת עד שנה שלמה והיא מורכבת מאד. התהליך שמאפשר את הפיכת הגוף של המת למוצג מוזיאוני שישרוד שנים רבות נקרא "פלסטינציה" (Plastination). זוהי שיטה שפותחה על ידי מדען גרמני, שבזכותה הוא "זכה" לכינוי "דוקטור מוות".
במוזיאוני גוף האדם מציגים גופות בצורות ותנוחות ותוך כדי פעולות שונות שהאדם עושה בחייו. הפלסטינציה מאפשרת גם חיתוך של "פרוסות גוף", מה שמדגים בצורה מדהימה, גם אם מעט מטרידה, את פנים איברי הגוף ואת מרכיביהם הנסתרים ביותר.
מטרתם של מוזיאוני גוף האדם היא לקחת את המבקרים למסע מרתק של גילוי והבנה של מה עושה אנשים מאושרים ואת ההשפעה של האושר על הבריאות שלנו, דרך הצגה של גוף האדם.
מוזיאון גוף האדם מאפשר סיור מרתק וחינוכי בכל הקשור לגוף האדם. המוזיאון בנוי כך שבכל קומה אתם מגיעים לאזור אחר בגוף, לומדים ומתעמקים בו.
מוצגים בו מאות דגמים אנטומיים של גופים אנושיים, המציגים את המורכבות, החוסן והפגיעות של הגוף. כך מוצגים לעיני המבקרים האיברים השונים וניתן לראות כיצד הם פועלים ואיך הגוף מושפע ממחלות נפוצות.
הסיור חינוכי ומומלץ גם לילדים, כיוון שהוא מעודד תזונה נכונה ושמירה על גוף האדם. ניתן לעשות סיור במבנה השרירים, הלב, מערכת העיכול, מבנה חלל הפה ועוד, הכל תוך הפעלת סרטונים וקטעי שמע רלוונטיים ואפילו תלת ממד, בעזרת משקפי תלת-ממד, סרטי תלת-מימד וכיסאות זזים.
הנה תהליך הפלסטינציה, שמאפשר את שימור הגופות כך:
https://youtu.be/pWzm1E1ngTw
כך יוצרים את המוצגים:
https://youtu.be/ZIO1FxRnnqo
הדרכה על התצוגה:
https://youtu.be/9b7cGA032mQ
סיור במוזיאון:
https://youtu.be/zN_71UyZrik
התדהמה שבה חווים המבקרים את התצוגה:
https://youtu.be/msczDcy2kKY
וסרטון תיעודי על תהליך הפלסטינציה:
https://youtu.be/moK4c3iOeNg?long=yes
בשנים האחרונות הוקמו בכמה מקומות בעולם מוזיאוני גוף האדם (Body worlds), המוקדשים לגוף האדם. רואים שם גופות משומרות של אנשים שתרמו את גופם למטרה זו.
הגופות הללו שורדות לתמיד ולא נרקבות. העבודה על כל גופה כזו, כדי לאפשר לה להיות מוצג מוזיאוני כזה לוקחת עד שנה שלמה והיא מורכבת מאד. התהליך שמאפשר את הפיכת הגוף של המת למוצג מוזיאוני שישרוד שנים רבות נקרא "פלסטינציה" (Plastination). זוהי שיטה שפותחה על ידי מדען גרמני, שבזכותה הוא "זכה" לכינוי "דוקטור מוות".
במוזיאוני גוף האדם מציגים גופות בצורות ותנוחות ותוך כדי פעולות שונות שהאדם עושה בחייו. הפלסטינציה מאפשרת גם חיתוך של "פרוסות גוף", מה שמדגים בצורה מדהימה, גם אם מעט מטרידה, את פנים איברי הגוף ואת מרכיביהם הנסתרים ביותר.
מטרתם של מוזיאוני גוף האדם היא לקחת את המבקרים למסע מרתק של גילוי והבנה של מה עושה אנשים מאושרים ואת ההשפעה של האושר על הבריאות שלנו, דרך הצגה של גוף האדם.
מוזיאון גוף האדם מאפשר סיור מרתק וחינוכי בכל הקשור לגוף האדם. המוזיאון בנוי כך שבכל קומה אתם מגיעים לאזור אחר בגוף, לומדים ומתעמקים בו.
מוצגים בו מאות דגמים אנטומיים של גופים אנושיים, המציגים את המורכבות, החוסן והפגיעות של הגוף. כך מוצגים לעיני המבקרים האיברים השונים וניתן לראות כיצד הם פועלים ואיך הגוף מושפע ממחלות נפוצות.
הסיור חינוכי ומומלץ גם לילדים, כיוון שהוא מעודד תזונה נכונה ושמירה על גוף האדם. ניתן לעשות סיור במבנה השרירים, הלב, מערכת העיכול, מבנה חלל הפה ועוד, הכל תוך הפעלת סרטונים וקטעי שמע רלוונטיים ואפילו תלת ממד, בעזרת משקפי תלת-ממד, סרטי תלת-מימד וכיסאות זזים.
הנה תהליך הפלסטינציה, שמאפשר את שימור הגופות כך:
https://youtu.be/pWzm1E1ngTw
כך יוצרים את המוצגים:
https://youtu.be/ZIO1FxRnnqo
הדרכה על התצוגה:
https://youtu.be/9b7cGA032mQ
סיור במוזיאון:
https://youtu.be/zN_71UyZrik
התדהמה שבה חווים המבקרים את התצוגה:
https://youtu.be/msczDcy2kKY
וסרטון תיעודי על תהליך הפלסטינציה:
https://youtu.be/moK4c3iOeNg?long=yes
למה אנחנו צריכים שיער?
השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.
שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.
השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.
הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):
http://youtu.be/synkbs9AIVs
ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s
השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.
שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.
השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.
הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):
http://youtu.be/synkbs9AIVs
ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:
http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s
מהן ומה תפקיד הכליות בגוף?
תפקיד הכליות (Kidneys) בגופם של בני אדם ובעלי חיים הוא לנקות את הדם ולהפוך את המים המיותרים, שאין לגוף צורך בהם, לשתן.
מדהים שהכליות הוא כפל האיברים היחיד בגוף האנושי, המסוגל לתפקד באופן מלא גם כאשר רק אחד מהם פעיל. במוח, למשל, כל צד אחראי לתפקודים שונים ולכן אי אפשר לוותר על אף אחד מהם.
גם בעיניים זה לא יעבוד עם עין אחת בלבד, כי האדם זקוק לזוג עיניים בכדי לראות ראיית עומק, כלומר בתלת-ממד.
שתי אוזנינו גם הן מאפשרות לנו להבחין מאיזה כיוון מגיע רעש או צליל כלשהו ועם אוזן אחת זה בלתי אפשרי. כך גם ביתר האיברים הכפולים שבגופנו. רק הכליות יכולות לעבוד לבדן ועדיין למלא את התפקיד של שתיים, ללא בעיות.
המשמעות הרפואית של זה היא שכליה היא האיבר היחיד שאדם חי יכול לתרום ועדיין להמשיך לחיות ולתפקד עם כיליה אחת, ללא בעיות מיוחדות.
כל המחקרים הרפואיים מצאו שבתרומת כליה מן החי אין כל סיכון לתורם. גם הניתוחים להשתלה ולהוצאת הכליה מהתורם מתבצעים במעט מאוד סיכונים או חוסר נוחות.
לתורמים בארץ מובטח שאם יחלו בכליה הנותרת או יחלה מי מבני משפחתם, הם יהיו הראשונים בתור להשתלה.
מי שכיליותיו אינן מתפקדות, לעומת זאת, צריך לסבול מטיפולי דיאליזה קשים ויומיומיים, במכשיר מיוחד שפותח לשם כך ומחליף את תפקודן של הכליות בניקוי המים המיותרים מהגוף.
הנה הכליות שבגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/FN3MFhYPWWo
כך בנויות הכליות מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lea-P7Ry2go
ומה קורה לכליות כשאנחנו מתאפקים עם פיפי? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
תפקיד הכליות (Kidneys) בגופם של בני אדם ובעלי חיים הוא לנקות את הדם ולהפוך את המים המיותרים, שאין לגוף צורך בהם, לשתן.
מדהים שהכליות הוא כפל האיברים היחיד בגוף האנושי, המסוגל לתפקד באופן מלא גם כאשר רק אחד מהם פעיל. במוח, למשל, כל צד אחראי לתפקודים שונים ולכן אי אפשר לוותר על אף אחד מהם.
גם בעיניים זה לא יעבוד עם עין אחת בלבד, כי האדם זקוק לזוג עיניים בכדי לראות ראיית עומק, כלומר בתלת-ממד.
שתי אוזנינו גם הן מאפשרות לנו להבחין מאיזה כיוון מגיע רעש או צליל כלשהו ועם אוזן אחת זה בלתי אפשרי. כך גם ביתר האיברים הכפולים שבגופנו. רק הכליות יכולות לעבוד לבדן ועדיין למלא את התפקיד של שתיים, ללא בעיות.
המשמעות הרפואית של זה היא שכליה היא האיבר היחיד שאדם חי יכול לתרום ועדיין להמשיך לחיות ולתפקד עם כיליה אחת, ללא בעיות מיוחדות.
כל המחקרים הרפואיים מצאו שבתרומת כליה מן החי אין כל סיכון לתורם. גם הניתוחים להשתלה ולהוצאת הכליה מהתורם מתבצעים במעט מאוד סיכונים או חוסר נוחות.
לתורמים בארץ מובטח שאם יחלו בכליה הנותרת או יחלה מי מבני משפחתם, הם יהיו הראשונים בתור להשתלה.
מי שכיליותיו אינן מתפקדות, לעומת זאת, צריך לסבול מטיפולי דיאליזה קשים ויומיומיים, במכשיר מיוחד שפותח לשם כך ומחליף את תפקודן של הכליות בניקוי המים המיותרים מהגוף.
הנה הכליות שבגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/FN3MFhYPWWo
כך בנויות הכליות מבחינה אנטומית (עברית):
https://youtu.be/lea-P7Ry2go
ומה קורה לכליות כשאנחנו מתאפקים עם פיפי? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
מהו שעון ביולוגי?
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי (מתורגם):
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי (מתורגם):
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
מהו הקראטה?
קָרָאטֶה, או קרטה (Karate), היא אמנות לחימה מודרנית ששורשיה באמנויות הלחימה העתיקות של היפאנים. פירוש המילה הקרטה הוא ביפאנית "יד ריקה". ואכן, היא משלבת מכות ולוחמת ידיים פתוחות, ללא נשק ותוך שימוש בבעיטות, בברכיים ובמרפקי הידיים.
הקראטה נולד בסביבות המאה ה-13 אבל את התנופה העיקרית קיבל התחום במאה ה-15, כשהשליט שוֹהאשי אסר על היפאנים את השימוש בנשק. בחפשם שיטה להגנה עצמית ללא כלי נשק התאימה הקראטה בדיוק. זו הייתה אמנות הלחימה היחידה אז, שעשתה שימוש בגוף בלבד. כך הפכה הקראטה למיומנויות לחימה מרכזית ביפאן.
כמו באמנויות לחימה אחרות, גם בלימוד הקראטה יש דרגות לימוד. שבע הדרגות בקרטה מסומנות בצבעי חגורה שונים, שמקבל המתאבק. החגורה הלבנה היא לתלמידים מתחילים בקראטה, בעוד המתקדמים ביותר זוכים לחגורה שחורה. גם אחרי החגורה השחורה זוכים המתקדמים בדרגות נוספות, הנקראות דָּאן 1 עד דאן 10. נוהגים לסמן את סימון הדאן על גבי החגורה השחורה.
הנה ההיסטוריה של אמנות הקראטה:
http://youtu.be/Y0bjnt_lmv0
מונטאז', רצף של קטעים בסרט שבו לומד הילד גיבור הסרט "קראטה קיד" את התורה כולה:
http://youtu.be/DnDyvn4dzh0
אימוני קרטה:
http://youtu.be/Uj98j1MLYV0
ילדה בת שמונה וחצי מישראל היא אלופת העולם (עברית):
https://youtu.be/N7MR_Vmjlqk
וכך נראה הקראטה כשהוא מגיע לעולם הריאליטי:
http://youtu.be/aEjGQB9BKWA
קָרָאטֶה, או קרטה (Karate), היא אמנות לחימה מודרנית ששורשיה באמנויות הלחימה העתיקות של היפאנים. פירוש המילה הקרטה הוא ביפאנית "יד ריקה". ואכן, היא משלבת מכות ולוחמת ידיים פתוחות, ללא נשק ותוך שימוש בבעיטות, בברכיים ובמרפקי הידיים.
הקראטה נולד בסביבות המאה ה-13 אבל את התנופה העיקרית קיבל התחום במאה ה-15, כשהשליט שוֹהאשי אסר על היפאנים את השימוש בנשק. בחפשם שיטה להגנה עצמית ללא כלי נשק התאימה הקראטה בדיוק. זו הייתה אמנות הלחימה היחידה אז, שעשתה שימוש בגוף בלבד. כך הפכה הקראטה למיומנויות לחימה מרכזית ביפאן.
כמו באמנויות לחימה אחרות, גם בלימוד הקראטה יש דרגות לימוד. שבע הדרגות בקרטה מסומנות בצבעי חגורה שונים, שמקבל המתאבק. החגורה הלבנה היא לתלמידים מתחילים בקראטה, בעוד המתקדמים ביותר זוכים לחגורה שחורה. גם אחרי החגורה השחורה זוכים המתקדמים בדרגות נוספות, הנקראות דָּאן 1 עד דאן 10. נוהגים לסמן את סימון הדאן על גבי החגורה השחורה.
הנה ההיסטוריה של אמנות הקראטה:
http://youtu.be/Y0bjnt_lmv0
מונטאז', רצף של קטעים בסרט שבו לומד הילד גיבור הסרט "קראטה קיד" את התורה כולה:
http://youtu.be/DnDyvn4dzh0
אימוני קרטה:
http://youtu.be/Uj98j1MLYV0
ילדה בת שמונה וחצי מישראל היא אלופת העולם (עברית):
https://youtu.be/N7MR_Vmjlqk
וכך נראה הקראטה כשהוא מגיע לעולם הריאליטי:
http://youtu.be/aEjGQB9BKWA
מהו השתן שלנו ואיך הוא נוצר בגוף?
שתן (Urine), או פיפי, כמו שרבים מאיתנו מכנים אותו, הוא פסולת נוזלית שהגוף מפריש החוצה. השתן מופרש מהכליות, שהם מעין מסנני דם שמנקים את הדם שבגופם של בעלי חיים.
לאחר שהשתן נוצר בכליות, הוא מצטבר בשלפוחית השתן, שהיא מעין שק קטן שמחובר לכליות. השתן ממתין בשלפוחית השתן עד להשתנה - פעולה שבה מפרישים בעלי החיים את השתן מהגוף, דרך השופכה.
עם השתן מופרשים החומרים הזרים מהגוף. ריחו הוא ייחודי לכל בעל חיים ומושפע מתזונתו. לכן מריחים בעלי חיים רבים את השתן ומשתמשים בו כצורת תקשורת ביניהם. זו הסיבה שכלב למשל, כשהוא מריח שתן של כלב אחר, הוא ישאיר לידו את השתן שלו.
הנה סרטון על השתן וכיצד הוא מופרש (מתורגם):
https://youtu.be/RacE1CYtFb8
והאם יש נזק למי שמתאפק הרבה? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
שתן (Urine), או פיפי, כמו שרבים מאיתנו מכנים אותו, הוא פסולת נוזלית שהגוף מפריש החוצה. השתן מופרש מהכליות, שהם מעין מסנני דם שמנקים את הדם שבגופם של בעלי חיים.
לאחר שהשתן נוצר בכליות, הוא מצטבר בשלפוחית השתן, שהיא מעין שק קטן שמחובר לכליות. השתן ממתין בשלפוחית השתן עד להשתנה - פעולה שבה מפרישים בעלי החיים את השתן מהגוף, דרך השופכה.
עם השתן מופרשים החומרים הזרים מהגוף. ריחו הוא ייחודי לכל בעל חיים ומושפע מתזונתו. לכן מריחים בעלי חיים רבים את השתן ומשתמשים בו כצורת תקשורת ביניהם. זו הסיבה שכלב למשל, כשהוא מריח שתן של כלב אחר, הוא ישאיר לידו את השתן שלו.
הנה סרטון על השתן וכיצד הוא מופרש (מתורגם):
https://youtu.be/RacE1CYtFb8
והאם יש נזק למי שמתאפק הרבה? (מתורגם)
https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ
מהי מערכת הדם בגופנו?
מערכת הדם (Circulatory System) היא רשת התחבורה המתוחכמת שבתוך גופנו. באמצעות כמה מרכיבים שמהם היא נוצרת מספקת מערכת הדם בגוף את החמצן וחומרי ההזנה לכל תא בגופנו:
הלב - פועם כ-70 פעמים בדקה במנוחה, שואב ודוחף כ-5 ליטר דם דרך רשת של כלי דם שאורכם הכולל מגיע לכ-96,000 קילומטר - מה שמספיק היה כדי לעטוף את כדור הארץ פעמיים ועוד קצת.
הדם זורם בגוף דרך כלי הדם: עורקים (כמו הכבישים הראשיים), ורידים (כמו רחובות) ונימים (מעין סמטאות קטנות).
העורקים (Arteries) - נושאים דם עשיר בחמצן מהלב אל הרקמות, בעוד הוורידים (Veins) מחזירים דם עמוס בפחמן דו-חמצני בחזרה ללב.
הדם עצמו - הוא נוזל אדום ומורכב המכיל מיליארדי תאים זעירים שכל אחד מהם ממלא תפקיד חיוני בגוף.
תאי הדם האדומים (Red Blood Cells) - מכילים חלבון בשם המוגלובין (Hemoglobin). ההמוגלובין מעניק לדם את צבעו האדום ומשמש כמוביל חמצן מהריאות לכל התאים.
תאי הדם הלבנים (White Blood Cells) - מהווים את צבא החיסון של הגוף, שכמו אינספור שוטרים מיקרוסקופיים הם רודפים אחרי חיידקים (Bacteria) ונגיפים (Viruses).
הטסיות (Platelets) - פועלות כצוות תיקונים. הן שיוצרות לנו פקק קרישה של הדם, באמצעות הדם המתייבש על הפצע כשהוא מגליד.
פלזמה הדם (Plasma) - היא הנוזל הצהבהב שמהווה כ-55% מנפח הדם ונושא חלבונים, הורמונים וחומרים מזינים. בתוכה שוחים גם נוגדנים (Antibodies) שזוכרים כל איום שפגש הגוף בעבר ומתכוננים להילחם בו שוב.
#פעולתה
מערכת הדם עובדת במחזור כפול: דם עשיר בחמצן זורם מהאפרכסת השמאלית (Left Atrium) אל החדר השמאלי (Left Ventricle) ומשם הוא נשלח לכל הגוף.
הדם המתרוקן חוזר לאפרכסת הימנית (Right Atrium), עובר לחדר הימני (Right Ventricle) ונשלח לריאות להתרענן. מהריאות הוא חוזר לאפרכסת השמאלית והמחזור מתחיל מחדש.
מח העצמות (Bone Marrow) - מייצר מיליארדי תאי דם חדשים מדי יום, בעוד הטחול (Spleen) מסנן תאי דם זקנים ופגומים.
קבוצות הדם השונות (Blood Types) - A, B, AB ו-O - נקבעות לפי חלבונים מיוחדים על פני תאי הדם האדומים.
הכירו את חלקיה של מערכת זו בתגית "מערכת הדם".
הנה מערכת הדם, מערכת האספקה והפינוי של הגוף (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
סרטון על כלי הדם (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0
ומטה הפיקוד של מערכת הדם - כך מטפל הלב בכל הדם הזורם בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/ruM4Xxhx32U
מערכת הדם (Circulatory System) היא רשת התחבורה המתוחכמת שבתוך גופנו. באמצעות כמה מרכיבים שמהם היא נוצרת מספקת מערכת הדם בגוף את החמצן וחומרי ההזנה לכל תא בגופנו:
הלב - פועם כ-70 פעמים בדקה במנוחה, שואב ודוחף כ-5 ליטר דם דרך רשת של כלי דם שאורכם הכולל מגיע לכ-96,000 קילומטר - מה שמספיק היה כדי לעטוף את כדור הארץ פעמיים ועוד קצת.
הדם זורם בגוף דרך כלי הדם: עורקים (כמו הכבישים הראשיים), ורידים (כמו רחובות) ונימים (מעין סמטאות קטנות).
העורקים (Arteries) - נושאים דם עשיר בחמצן מהלב אל הרקמות, בעוד הוורידים (Veins) מחזירים דם עמוס בפחמן דו-חמצני בחזרה ללב.
הדם עצמו - הוא נוזל אדום ומורכב המכיל מיליארדי תאים זעירים שכל אחד מהם ממלא תפקיד חיוני בגוף.
תאי הדם האדומים (Red Blood Cells) - מכילים חלבון בשם המוגלובין (Hemoglobin). ההמוגלובין מעניק לדם את צבעו האדום ומשמש כמוביל חמצן מהריאות לכל התאים.
תאי הדם הלבנים (White Blood Cells) - מהווים את צבא החיסון של הגוף, שכמו אינספור שוטרים מיקרוסקופיים הם רודפים אחרי חיידקים (Bacteria) ונגיפים (Viruses).
הטסיות (Platelets) - פועלות כצוות תיקונים. הן שיוצרות לנו פקק קרישה של הדם, באמצעות הדם המתייבש על הפצע כשהוא מגליד.
פלזמה הדם (Plasma) - היא הנוזל הצהבהב שמהווה כ-55% מנפח הדם ונושא חלבונים, הורמונים וחומרים מזינים. בתוכה שוחים גם נוגדנים (Antibodies) שזוכרים כל איום שפגש הגוף בעבר ומתכוננים להילחם בו שוב.
#פעולתה
מערכת הדם עובדת במחזור כפול: דם עשיר בחמצן זורם מהאפרכסת השמאלית (Left Atrium) אל החדר השמאלי (Left Ventricle) ומשם הוא נשלח לכל הגוף.
הדם המתרוקן חוזר לאפרכסת הימנית (Right Atrium), עובר לחדר הימני (Right Ventricle) ונשלח לריאות להתרענן. מהריאות הוא חוזר לאפרכסת השמאלית והמחזור מתחיל מחדש.
מח העצמות (Bone Marrow) - מייצר מיליארדי תאי דם חדשים מדי יום, בעוד הטחול (Spleen) מסנן תאי דם זקנים ופגומים.
קבוצות הדם השונות (Blood Types) - A, B, AB ו-O - נקבעות לפי חלבונים מיוחדים על פני תאי הדם האדומים.
הכירו את חלקיה של מערכת זו בתגית "מערכת הדם".
הנה מערכת הדם, מערכת האספקה והפינוי של הגוף (עברית):
https://youtu.be/u1LQKm-pKFE
סרטון על כלי הדם (מתורגם):
http://youtu.be/vPkouV8m7Q0
ומטה הפיקוד של מערכת הדם - כך מטפל הלב בכל הדם הזורם בגוף (מתורגם):
https://youtu.be/ruM4Xxhx32U
כמה עצמות יש בגופנו?
לאנשים מבוגרים יש 206 עצמות בגוף.
לתינוק יש אפילו יותר עצמות. בשלד של תינוקות יש כ-300 עצמות. חלק מהעצמות הללו עתיד להתמזג וכך יקטן מספר העצמות שבגופם של מבוגרים.
הכירו את השלד לעומק בתגית "שלד".
הנה סרטון על העצמות שבגופנו וכיצד הן מתחברות לשלד המלא:
http://youtu.be/7vLAE_P_u_4
לאנשים מבוגרים יש 206 עצמות בגוף.
לתינוק יש אפילו יותר עצמות. בשלד של תינוקות יש כ-300 עצמות. חלק מהעצמות הללו עתיד להתמזג וכך יקטן מספר העצמות שבגופם של מבוגרים.
הכירו את השלד לעומק בתגית "שלד".
הנה סרטון על העצמות שבגופנו וכיצד הן מתחברות לשלד המלא:
http://youtu.be/7vLAE_P_u_4
