הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.

הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.

בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.


הנה סרטון על הציפורניים:

https://youtu.be/aWxgDN30y80


מה תפקיד הציפורניים בגוף?

https://youtu.be/8YrW8AjxytI


איך הציפורניים גדלות?

https://youtu.be/--8wGcXSEHk


ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?

http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo

השרירים (Muscles) הם איברים שמחוברים לעצמות השלד ומשמשים להנעת האיברים השונים. אנו משתמשים בשרירים כדי לעשות דברים רבים שמחייבים תנועה. גם ספורט, ריצה, הליכה ואפילו נשימה - כל הפעולות הללו ואחרות מסתייעות בלפחות אחד מ-650 השרירים שבגופנו.

השרירים תופסים בין 1/2 ל-1/3 ממשקל גופנו. הם האיברים האחראים בגופנו על התנועה. בזכות השרירים אנו יכולים לקפוץ, לרוץ, ללכת, למצמץ בעיניים, לפהק, ללעוס מזון, לחייך ולעשות כל תנועה ופעולה אחרת שאנו רוצים.

בלי שרירים שום יצור אנושי לא יכול לחיות, כי אפילו הנשימה מתבצעת באמצעות שרירי הלב והריאות.


הנה סרטון על השרירים (מתורגם):

http://youtu.be/eSACVKKALWs?t=10s


אנשים שעוסקים בפיתוח שריריהם:

https://youtu.be/RbUQ4bLmN4I?t=38s


והשרירים של אדם שמפתח את שריריו בשקדנות יתר:

https://youtu.be/SobAPTAAX1s

קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?

כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).

השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!

למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.

בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.

השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".


הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):

https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms


כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:

https://youtu.be/jFfAbMbrZrA


הסבר של המושג שעון ביולוגי:

https://youtu.be/-Z-vyLHi2us


והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):

https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes

קרב מגע (Krav Maga) היא שיטת הגנה עצמית מודרנית שמקורה בישראל. היא פותחה לראשונה בשנת 1944 ונועדה להיות שיטה אפקטיבית שתשמש את אנשי הצבא ואכיפת החוק, בדגש על יחידות מיוחדות.

השיטה, המבוססת על תגובות ותנועות טבעיות ואינסטינקטיביות, תפסה והתרחבה בהדרגה למדינות רבות וכיום היא מוכרת ונחשבת בכל העולם.

בין היתר כוללת השיטה שימוש באגרופים ומכות עם נשק, בעיטות ואזיקה. בין הטכניקות שנלמדות בקרב מגע ניתן למצוא מכות ידיים, מכות רגליים, הגנה נגד סכין, שחרור מחניקה ועוד.

כיום קרב המגע הפך פופולרי גם בקרב אזרחים רבים ברחבי העולם ומי שרוצים ללמוד כיצד להגן על עצמם.


#תולדות קרב המגע
את מקורותיו של קרב מגע ניתן לאתר כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כשאימי ליכטנפלד, אמן לחימה ומתאבק הונגרי-ישראלי, החל לפתח שיטה להגנה עצמית חדשה, בה ניתן יהיה להשתמש במצבים אמיתיים. ליכטנפלד, שגדל בשכונה קשה ואף אלימה בברטיסלבה, השתמש בכישוריו בכדי להגן על עצמו ועל הקהילה היהודית, מפני ההתקפות האנטישמיות שהופנו אז כנגדה.

בשנות ה-40, לאחר עלייתו ארצה, החל ליכטנפלד ללמד קרב מגע בצבא הישראלי המתהווה. השיטה הלכה ואומצה, תוך שהיא משוכללת במהירות. עם הזמן היא הפכה למרכיב מרכזי בתוכנית האימונים של צה"ל, הוא צבא ההגנה לישראל.

מאוחר יותר הוצג קרב המגע לרשויות אכיפת החוק ולאזרחים בישראל, ועם הזמן ומאז הוא התפשט ברחבי העולם.


#מה מיוחד בקרב מגע?
ייחודו של קרב המגע הוא בהתמקדות שלו בתרחישים מהעולם האמיתי, לעומת המיקוד של אומנויות לחימה רבות, בטכניקות מסורתיות של אומנויות לחימה. במרכזו עומד הרעיון שכל אחד יכול ללמוד להגן על עצמו, ללא קשר לכוחו או לגודלו הפיזי.

השיטה שמה דגש על פשטות ויעילות והיא נועדה לשמש אנשים בכל הגילאים והיכולות. על-מנת לשלוט בה לא נדרש שינוי גופני של ממש, אלא בעיקר שימוש נכון וטבעי ביכולות האנושיות הרגילות והקיימות אצל כולנו.

את טכניקות קרב המגע, המבוססות על תנועות ורפלקסים טבעיים, ניתן ללמוד בקלות ובמהירות. הטכניקות הללו כוללות פגיעות, בעיטות, חבטות ולחימה על הקרקע, לצד טכניקות להגנה מפני כלי נשק כמו רובים וסכינים.

עוד כולל קרב מגע גם אימון במודעות למצבים וטכניקות של הסלמה, מה שיכול לסייע לאנשים להימנע מלכתחילה ממצבים מסוכנים.

בניגוד לאמנויות לחימה מסורתיות, שעשויות להתמקד בהגנה או בכבוד, אחד מעקרונות המפתח של קרב מגע הוא תוקפנות. השיטה מעודדת אנשים להיות אגרסיביים בגישתם להגנה עצמית. משמעות הדבר היא שימוש בכל האמצעים הדרושים כדי להגן על עצמך, כולל פגיעה באזורים פגיעים, כגון העיניים, הגרון והמפשעה.

עוד היבט חשוב של קרב מגע הוא ההתמקדות בהדרכה בתרחישים מציאותיים. שיעורי קרב מגע כוללים לרוב התקפות מדומות, כאשר התלמידים לומדים כיצד להגן על עצמם מפני יריבים רבים וכיצד להגיב במצבי לחץ גבוה. בסוג כזה של אימון אנשים מפתחים את הביטחון העצמי והמיומנויות שהם צריכים בכדי להגן על עצמם במצבים אמיתיים.


לסיכום, ההתמקדות של קרב המגע בטכניקות מעשיות והיעילות שלו בהגנה עצמית בתרחישים מהעולם האמיתי הופכת אותו לבחירה אופטימלית עבור מי שרוצים ללמוד כיצד להגן על עצמם.


כך נולדה אמנות הלחימה של קרב המגע (עברית):

https://youtu.be/ZQrmQRKAgn0


העולם של הקרב מגע (עברית):

https://youtu.be/wwsBWlhAO0o


כך נראה קרב מגע:

https://youtu.be/N-ss_OfxsgA


אימוני קרב מגע (עברית):

https://youtu.be/fJXQZZb_Ji0


ההמצאה הישראלית בעולם אמנויות הלחימה:

https://youtu.be/_bXH9vDoLJ8


עד סין הגיע קרב המגע (מתורגם):

https://youtu.be/uwIPm0250NM


לא ברור כמה אותנטי אבל הנה בחורה שיודעת קרב מגע (ללא סאונד):

https://youtu.be/eDvFmDXcbN8

תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.

אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!

ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.

למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.


אלה התאים (מתורגם):

https://youtu.be/JQVmkDUkZT4


תפקיד התאים בגוף (מתורגם):

http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s


הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):

https://youtu.be/nsklF1w4eok


וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):

https://youtu.be/4OpBylwH9DU

השיער שעל גופנו הוא שכבת ההגנה שלנו. כל סוג של שיער שומר עלינו ממשהו אחר: שיער הראש שומר עלינו מהשמש, הריסים שומרות על העיניים והשיער שבאף שומר על הריאות שלנו מחדירת אבק דרך תעלות האף.

שיער הגוף שלנו הוא כנראה שריד לתקופה שבה בני האדם לא לבשו בגדים והוא נועד לשמור על חום גופנו. סביר שבני האדם בעתיד ייוולדו עם פחות שיער והוא יהיה עוד יותר זעיר ועדין.

השיער האנושי הוא כיום מרכיב אסתטי שתורם למראה החיצוני וטיפוח השיער הפך לנושא שעליו מוציאים כסף ומקדישים לו תשומת לב רבה.


הנה סטודנטיות שתורמות שיער למען פאות לחולות סרטן (עברית):

http://youtu.be/synkbs9AIVs


ומטייל שהחליט לצלם את שערו גדל בכל יום במשך שנה, במהלך טיול בסין:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24?t=46s

בשנים האחרונות הוקמו בכמה מקומות בעולם מוזיאוני גוף האדם (Body worlds), המוקדשים לגוף האדם. רואים שם גופות משומרות של אנשים שתרמו את גופם למטרה זו.

הגופות הללו שורדות לתמיד ולא נרקבות. העבודה על כל גופה כזו, כדי לאפשר לה להיות מוצג מוזיאוני כזה לוקחת עד שנה שלמה והיא מורכבת מאד. התהליך שמאפשר את הפיכת הגוף של המת למוצג מוזיאוני שישרוד שנים רבות נקרא "פלסטינציה" (Plastination). זוהי שיטה שפותחה על ידי מדען גרמני, שבזכותה הוא "זכה" לכינוי "דוקטור מוות".

במוזיאוני גוף האדם מציגים גופות בצורות ותנוחות ותוך כדי פעולות שונות שהאדם עושה בחייו. הפלסטינציה מאפשרת גם חיתוך של "פרוסות גוף", מה שמדגים בצורה מדהימה, גם אם מעט מטרידה, את פנים איברי הגוף ואת מרכיביהם הנסתרים ביותר.

מטרתם של מוזיאוני גוף האדם היא לקחת את המבקרים למסע מרתק של גילוי והבנה של מה עושה אנשים מאושרים ואת ההשפעה של האושר על הבריאות שלנו, דרך הצגה של גוף האדם.

מוזיאון גוף האדם מאפשר סיור מרתק וחינוכי בכל הקשור לגוף האדם. המוזיאון בנוי כך שבכל קומה אתם מגיעים לאזור אחר בגוף, לומדים ומתעמקים בו.

מוצגים בו מאות דגמים אנטומיים של גופים אנושיים, המציגים את המורכבות, החוסן והפגיעות של הגוף. כך מוצגים לעיני המבקרים האיברים השונים וניתן לראות כיצד הם פועלים ואיך הגוף מושפע ממחלות נפוצות.

הסיור חינוכי ומומלץ גם לילדים, כיוון שהוא מעודד תזונה נכונה ושמירה על גוף האדם. ניתן לעשות סיור במבנה השרירים, הלב, מערכת העיכול, מבנה חלל הפה ועוד, הכל תוך הפעלת סרטונים וקטעי שמע רלוונטיים ואפילו תלת ממד, בעזרת משקפי תלת-ממד, סרטי תלת-מימד וכיסאות זזים.


הנה תהליך הפלסטינציה, שמאפשר את שימור הגופות כך:

https://youtu.be/pWzm1E1ngTw


כך יוצרים את המוצגים:

https://youtu.be/ZIO1FxRnnqo


הדרכה על התצוגה:

https://youtu.be/9b7cGA032mQ


סיור במוזיאון:

https://youtu.be/zN_71UyZrik


התדהמה שבה חווים המבקרים את התצוגה:

https://youtu.be/msczDcy2kKY


וסרטון תיעודי על תהליך הפלסטינציה:

https://youtu.be/moK4c3iOeNg?long=yes

השרירים הכי עסוקים בגופנו הם ללא ספק שרירי העיניים. השרירים בעיניים שלנו יכולים לנוע עד 100 אלף פעם ביום!
זהו מספר עצום של פעמים ולכן גם חשוב לתת מנוחה לעיניים וללכת לישון כשעייפים, או כשאבא ואמא אומרים "לילה טוב!"


הנה סרטון על העיניים והראיה:

http://youtu.be/KhXU9D1NlOc

אנו נתקלים בהן לא פעם בהקשרים אלימים ובסרטים הן לא פעם דוגמה מוגזמת לשימוש בכוח, אבל רובן ככולן אינן תורות לחימה אלא תורות חיים. אלה הן אמנויות הלחימה שתתפלאו, קושרות בין הגוף והנפש ומטיפות לפתרון סכסוכים בדרכי נועם.

אמנויות לחימה הן יכולות גופניות שנועדו לאפשר לחימה פנים אל פנים. רובן התפתחו במשך מאות שנים, במדינות שונות באסיה. מספר רב של סגנונות ואמנויות לחימה קיימות בסין כיום, כשרק חלק קטן מהן התפשט אל העולם כולו.

ההבדל העיקרי בין אמנויות הלחימה השונות הוא בדרך שבה משתמש הלוחם באיברי גופו ובאביזרים. אך כל תורות הלחימה מושתתות על האמונה שרוגע, שלווה ומיקוד הם הכלים החשובים ללוחם טוב.

הסגנון העתיק ביותר הוא סגנון האבקות סינית הידוע היום בשם שְּוָואי גִ'יאָוו. הוא התפתח במאה ה-27 לפני הספירה. אך רוב אמנויות הלחימה המוכרות היום נולדו משיטות שפיתח במקור נזיר בודהיסטי במאה ה-5 לספירה, במנזר שאולין שבסין.

תלמידיו של אותו נזיר העבירו את סודות הלחימה הלאה, אך במהלך הדורות התפתחו אמנויות הלחימה לכיוונים שונים והתפצלו לאמנויות לחימה שונות, שכל אחת שמה דגש על היבטים אחרים וזכתה לשם משלה. בעוד שחלקן שמו את הדגש על הפעילות הגופנית, התנועה היפה וחוקי הספורט, אחרות הפכו לשיטות לוחמה יעילות המשמשות להגנה עצמית והכנעת היריב במהירות.

כל אמנויות הלחימה מדגישות את הצורך במשמעת חזקה ובאימונים רבים של הלומד. חשובה בהן מאד השליטה העצמית של הלוחם והן שמות דגש על השימוש בכישורים הנרכשים בהן להגנה ולא לתקיפת אחרים.

במהלך הלימוד של אמנויות לחימה, משתנה צבע החגורה של הלומדים. ככל שהתלמידים מתקדמים ורוכשים מיומנויות וטכניקות נוספות, הם זוכים בחגורות בצבעים שונים, בשאיפה להגיע לחגורה השחורה. חגורה שחורה היא הדרגה הגבוהה ביותר באמנות לחימה.

מיליוני בני אדם ברחבי העולם עוסקים באמנויות לחימה שונות, הן להגנה עצמית והן כפעילות גופנית לשעות הפנאי. יש מהם שאף הופכים את הלימוד למקצועי ומתחרים בתחרויות בינלאומיות.

בין אמנויות הלחימה ניתן למצוא את הג'ודו, קרטה, טאי צ'י, קיק בוקסינג, קנדו.


הנה מה שמשותף לכל אמנויות הלחימה - ריכוז, ידע, אימונים אינסופיים, גמישות, כושר גופני ועוד:

http://youtu.be/WRUIGNIiRfY


אנשים מדהימים שעושים דברים מדהימים באמנויות הלחימה השונות:

http://youtu.be/-DwLvzR5_kg


אלוף באמנויות לחימה המדגים את היכולות של המומחים:

http://youtu.be/2CmiOyaKcEs


נזירים בסין שמתאמנים בשניים מסוגי הקונג פו (מתורגם):

https://youtu.be/j5ZigUsbD6I


ותכנית חינוכית על אומנויות לחימה (עברית):

https://youtu.be/zKtUFncjhbI?long=yes

תפקיד הקיבה (Stomach) בגופנו הוא איחסון המזון שריו אוכלים ופירוקו לצורך הזנת הגוף.

לקיבה אין גודל קבוע. הנפח שלה יכול לנוע בין 50 מ"ל לליטר וחצי אבל הנתונים הם עוד יותר מרשימים.

כי כשהקיבה ריקה, גודלה הוא בקושי כמו אגרוף של ילד. אבל מסתבר שהקיבה מאד גמישה וכשאנו אוכלים לשובע היא יכולה לגדול לגודל של 4 ליטרים, בערך כמו שניים וחצי בקבוקי קולה משפחתיים.

זה ודאי גם ההסבר ל"כרס של אחרי ארוחה", שרבים מזהים בגופם, לאחר סעודה דשנה.


הנה הקיבה ודרך פעולתה:

http://youtu.be/KAfnIPYN0X0


כך אנו מזהים מתי אנו שבעים ומלאים (מתורגם):

https://youtu.be/YVfyYrEmzgM


וכך בנויה הקיבה מבחינה אנטומית (עברית):

https://youtu.be/R0fOvKx46sk

בעלי חיים רבים רועדים כשקר, ביניהם יונקים, חרקים ועופות. למעשה מה שרועד הם השרירים שלנו. כל בעלי החיים הללו הם בעלי "דם חם", השומרים על חום גוף רגיל ויציב בעזרת פעולות שנעשות בגוף, כמו פעילות השרירים. זו הסיבה שכשקר לנו, כדאי להתחיל לזוז ולהתנועע, לקפץ מצד לצד ועוד פעולות שמחממות.

אך מכיוון שלפעמים איננו זזים מספיק כשקר לנו, השרירים "מזיזים" אותנו באופן אינסטינקטיבי, על ידי פעולות הזזה מהירות מצד אל צד. זהו הרעד שאנו מרגישים והוא מעין כיווץ מהיר של השרירים. הרעידה מייצרת תנועות קטנטנות בגוף, שנועדו לחמם אותנו מעט.


הנה הסבר לרעידות בקור (עברית):

http://youtu.be/2C_dG-OuMgw

כשהלשון שלנו נוגעת באוכל, היא נעזרת בפקעיות הטעם שעליה. פקעיות טעם הן מעין גבשושיות שעוזרות לנו לזהות טעמים שונים. ישנם 4 טעמים: מר, מתוק, מלוח וחמוץ.

לידיעת כולנו - חריף אינו טעם, אלא צריבה!


הנה סרטון הסבר קצר על חוש הטעם:

http://youtu.be/-mZqOimqGC8


הנה אמן החושים נמרוד הראל מבצע תרגיל על חוש הטעם של אנשים (עברית):

http://youtu.be/a_3e1MTB8h0

כלי דם (Blood vessels) הם האיברים שאחראים במערכת הדם להעביר את הדם מהלב לכל אברי הגוף ובחזרה. כך מספקים כלי הדם חומרי הזנה ממערכת העיכול לאותם איברים.

שלושה סוגי כלי דם עיקריים קיימים בגופנו:

עורקים - כלי דם שמוליכים את הדם מהלב לרקמות

נימים - כלי דם שמאפשרים חילוף מים וכימיקלים, דוגמת הפחמן הדו-חמצני והחמצן, בין הדם לרקמות

ורידים - כלי דם שנושאים דם מן הנימים, בחזרה ללב.

אורך כלי הדם שיש בגוף האנושי הוא כמעט 100 אלף קילומטרים. זה אורך מטורף בשביל גוף של אדם אחד, אבל כדי להמחיש עוד יותר עד כמה האורך הזה מדהים נסביר שאין מרחק כזה, בין שני מקומות כלשהם, על גבי כל כדור הארץ כולו!

הדגמה אחרת של כמות כלי הדם שיש לנו בגוף? - אולי לא תאמינו אבל גוף האדם מכיל כל כך הרבה כלי דם, שאם היינו מחברים אחד לשני, את כל כלי הדם שבגופו של אדם אחד, ניתן היה להקיף בעזרתם את כדור הארץ כולו - כמעט 3 פעמים!

כך או כך, מערכת הדם בנויה בצורה של פרקטל. מכל כלי דם מתפצלים כלי דם נוספים, כשמכל אחד מהם מתפצלים רבים אחרים וחוזר חלילה. בכל קנה מידה תראו את אותו מבנה שכולל כלי דם ראשי, ממנו יוצאים כלי דם קטנים יותר, מהם עוד כלי דם זעירים וכן הלאה, עוד ועוד.


הנה סרטון על כלי הדם (מתורגם):

http://youtu.be/vPkouV8m7Q0


וכך מטפל הלב בדם (מתורגם):

https://youtu.be/ruM4Xxhx32U

חמשת החושים שהתרגלו לזהות אצלנו לאורך ההיסטוריה הם שמיעה, ראיה, טעם, ריח וחישה, מה שאנו מכנים לעתים חוש המישוש. הציג אותם לראשונה בימי יוון העתיקה הפילוסוף היווני אריסטו. החושים הללו הולכים איתנו דרך ארוכה, מאז אריסטו ויוון הקדומה, בעיקר כי אלה החושים הכי ברורים ושניתנים לקליטה מידית, אבל האם הם היחידים?

גם אם יש יותר, אנו מסכימים עליהם כרגע ובעתיד ודאי יוגדרו נוספים. בימינו מקובל לזהות חושים נוספים, כמו חוש שיווי המשקל, חוש הגוף בתנועה וחוש הגוף במרחב. בהגדרות ומיונים שונים הוצעו בין 9 ל-21 חושים אנושיים שונים. יש אפילו טענות שמדעני המוח הנלהבים כבר מצאו מעל 30 כאלה. כמובן שההגדרות הללו לא הסתיימו ומתקיימים עליהם דיונים מדעיים שונים.

כי בעצם מהו חוש? האם כל מה שאנו מסוגלים לעשות הוא חוש או שיש לנו יכולות המתבססות על כמה חושים, צירוף שלהם או יכולות אחרות שהאדם עדיין לא סיים להגדיר?

ללא ספק מערכת החישה האנושית מכינה לנו הפתעות ותגליות במעלה השנים. גילויים נוירולוגיים מצביעים בימינו על קיומם של עשרות חושים, בין 22 ל-33 אם להתייחס לטענתו של הפילוסוף הבריטי פרופסור בארי ס. סמית'.


הנה החושים שלנו וכיצד הם פועלים:

https://youtu.be/q1xNuU7gaAQ


וסרטון על החושים שלנו - לילדים צעירים באנגלית קלה:

https://youtu.be/LQNqXnjJxH4


על הקשר המדהים והתגלית שתפתיע אתכם לגבי הקשר שבין שניים מהחושים החשובים שלנו (עברית):

https://youtu.be/LUzvpLs0GwM


קליפ שמראה את חמשת החושים ומלמד שיר באנגלית על החושים:

http://youtu.be/z7pi9kv1dj0


ודבריו של הפילוסוף הבריטי פרופסור בארי ס. סמית' על עשרות החושים שבדיון בהווה:

https://youtu.be/zWdfpwCghIw

מיפרק הוא נקודת החיבור שבין שתי עצמות. יש במיפרק רקמה גמישה כמו גומי, שנועדה לשמור על העצמות ולמנוע מהן מלשחוק זו את זו.


הנה המפרקים שבגופנו:

https://youtu.be/Fb-xEHRNd28


וסוד הצליל של התפוקקות המפרקים (מתורגם):

https://youtu.be/IjiKUmfaZr4

אולי לא תאמינו אבל בן אדם ממוצע נושם בחייו יותר מ-600 מיליון נשימות.

מדובר בהמון אוויר.. אם כל נשימותינו היו ממלאות בלוני יום הולדת, היינו מצליחים למלא בימי חיינו מעל 50 מיליון בלונים.. זה יכול היה להספיק לימי ההולדת של כל תושבי ישראל לשנה!


הנה סרטון על מערכת הנשימה:

http://youtu.be/MYH9cWQXDCA

מה עושה השלד בגוף האדם?
למה אנו צריכים את השלד בגופנו?


תפקיד השלד לתמוך בגוף, לייצב אותו, כדי שלא יהיה רך כמו פודינג או ג'לי מדולדל. השלד גם חייב להגן על האיברים העדינים שלנו, במיוחד על הלב, המוח והריאות שלנו.


הנה גוף האדם שנבנה מתוך השלד, כולל השרירים והעור המקיף אותנו:

http://youtu.be/anV6-3O-9mQ


וריקוד השלדים של וולט דיסני, מאחד מסרטיו הראשונים:

http://youtu.be/h03QBNVwX8Q

מערכת התגמול (Reward system) היא אחת המערכות הוותיקות במוחנו ולמעשה היא באה של מערכת ההפעלה שלנו.

המערכת הזו התפתחה בשלב מוקדם מאוד של המינים ובאמצעותה הבטיחה הברירה הטבעית את הישרדות בעלי החיים. זה נעשה על ידי כך שמערכת התגמול העניקה להם סיפוק והנאה מביצוע תפקודים הכרחיים להמשך קיומם - כלומר מביצוע של פעולות כמו אכילה, שתייה ורבייה.

אבל למה הפעלת אזור הגמול וההנאה על ידי מתגמלים טבעיים היא הכרחית?

הסיבה האבולוציונית לכך ברורה - תפקודים אלה הכרחיים להישרדות הפרטים והמינים ובלי קיומם הם יוכחדו. לכן האבולוציה מחזקת אותם. דברים שעושים לנו טוב, הופכים עם הדורות לדברים הבריאים ואלו שמאפשרים לנו להתרבות ולשרוד בתור מינים ביולוגיים או זואולוגיים.

מערכת התגמול תוארה לראשונה בשנות ה-60 של המאה שעברה, על-ידי הפסיכולוגים אולדס ומילנר (J.Olds & P.Milner).

כמו מערכות אחרות במוח, גם מסלול הגמול, שם נוסף למערכת התגמול, מורכב מ"נוירונים", תאי עצב המתקשרים ביניהם באמצעות אותות חשמליים וכימיים העוברים דרך צמתים הנקראים "סינפסות".

הפעלה מתמדת וחוזרת של אותם תאי עצב מגדילה במוח את הכמות של ה"דופמין", מתווך עצבי שאחראי בין השאר על תחושת העונג שלנו ונחשב ל"אינסטינקט החיים", זה שמפעיל אותנו לחיפוש אחרי כיף וסיפוק. קראו עליו בתגית "דופמין".

התהליך הזה גם משחרר באופן טבעי במוחנו שלל אנדורפינים, כימיקלים טבעיים המשככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים תחושת אופוריה. קראו עליהם בתגית "אנדורפין".

כך מפעילים הדברים שעושים לנו טוב את אזור הגמול וההנאה שבמוחנו.

מסתבר שכשבעל חיים נחשף למתגמלים טבעיים, כמו מין, אוכל, חברים וכדומה, האזור הזה מופעל שוב ושוב. כך מתפתח אצלו צורך לחזור שוב ושוב על הפעולה המתגמלת והחשובה לקיומו.

העסקה היא מתגמלים טבעיים שבאופן טבעי לגמרי עושים לנו כיף ובמקביל בריאים לנו.

לא בטוח שמעדן חלב מפוצץ בסוכר ושומן קצפתי הוא הדבר הכי בריא לנו, אבל כנראה שהפרסומאי שהגה את הסיסמה המנצחת "בשבילו זה מילקי - בשבילך חלב!" ניסח את מה שהמנגנון הזה עושה, טוב יותר מכל מדען. כי כשאנו מקבלים את מה שטעים לנו והאבולוציה מקבלת אותנו בריאים ופוריים - כולם מרוצים.

היש טוב מזה?

כנראה שאין. אבל, - תמיד יש אבל - חשוב לדעת שאותה מערכת התגמול אמנם חשובה להישרדותנו ונותנת לנו חיים, אבל היא גם זו שמסבכת אותנו בסכנה גדולה והיא התמכרויות. כך שמערכת התגמול וההנאה נותנת לנו חיים, שמחה, אושר וסיפוק, אבל לעתים, במקרה של רדיפה ופיתוח התמכרויות שונות, אלו חיים לא בריאים ואפילו הרסניים. כל כך תוכלו לקרוא בתגית "התמכרות".


הנה מערכת התגמול שבמוחנו:

https://youtu.be/ldPuBk7a9V4


על השפעת הסוכר על המוח והשפעתה על מערכת התגמול (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s


ושיעור אונליין על מערכת התגמול (עברית):

https://youtu.be/stxsxDKVqsY?long=yes

שתן (Urine), או פיפי, כמו שרבים מאיתנו מכנים אותו, הוא פסולת נוזלית שהגוף מפריש החוצה. השתן מופרש מהכליות, שהם מעין מסנני דם שמנקים את הדם שבגופם של בעלי חיים.

לאחר שהשתן נוצר בכליות, הוא מצטבר בשלפוחית השתן, שהיא מעין שק קטן שמחובר לכליות. השתן ממתין בשלפוחית השתן עד להשתנה - פעולה שבה מפרישים בעלי החיים את השתן מהגוף, דרך השופכה.

עם השתן מופרשים החומרים הזרים מהגוף. ריחו הוא ייחודי לכל בעל חיים ומושפע מתזונתו. לכן מריחים בעלי חיים רבים את השתן ומשתמשים בו כצורת תקשורת ביניהם. זו הסיבה שכלב למשל, כשהוא מריח שתן של כלב אחר, הוא ישאיר לידו את השתן שלו.


הנה סרטון על השתן וכיצד הוא מופרש (מתורגם):

https://youtu.be/RacE1CYtFb8


והאם יש נזק למי שמתאפק הרבה? (מתורגם)

https://youtu.be/Ze4Qmpq48AQ

חכמולוגים אומרים לא פעם בחיוך שהדבר הטוב במכון כושר או בחדר כושר (Gym) הוא האפשרות להכיר בחורות ובחורים נאים. אבל כמובן שהמטרה המוצהרת של הכושר בכלל וחדר הכושר בפרט היא פעילות גופנית.

חדר הכושר חדר או אולם כזה מכיל שלל מתקנים ומכשירים המיועדים לשיפור הכושר הגופני ושימורו.

חדר או אולם כזה מיועד לשיפור מרכיבי הכושר הגופני השונים, כמו כוח, גמישות וסיבולת לב ריאה.

חדר הכושר המודרני מתמקד בעיקר באימון אישי אירובי ובאימוני משקולות. מתקנים ייעודיים בחדר הכושר משמשים גם לפיתוח מרכיבים של מהירות וזריזות, שלא חייבים להתבצע בתנאים של חדר כושר סגור ובדרך כלל מתבצעים דווקא באוויר הפתוח.

חדרי כושר הם בדרך כלל חלק ממכוני כושר. אבל בעידן המודרני יש חדרי כושר גם בבתים פרטיים, כמו גם בבתי מלון ובמרכזים קהילתיים, בבניינים של חברות הייטק ואפילו בבתי ספר.

חדרי הכושר הללו נבדלים בכמות ובמגוון המתקנים שבהם, אך ישנם בהם מתקנים נפוצים וכמעט הכרחיים לכושר, כמו ספסלי ומתקני משקולות, מסילות כושר, מסלולי הליכה או ריצה, אופני כושר נייחים, אליפטיקלים ומתקני מתח.

בעתיד נראה שיתווספו אמצעי חוויה שיהפכו את אימוני הכושר שלנו לווירטואליים. במילים אחרות, סביר שנוכל לעשות הרבה אימונים בנופים קסומים, נגד יריבים מדומים, או אפילו חברים שלנו שיתאגרפו או יתחרו בנו דרך היקום הווירטואלי שהוא סוג של מטאוורס, יקום שמעבר.


הנה חדר הכושר המודרני:

https://youtu.be/pNGaCgnAeJs


יש טיפוסים שונים של גברים בחדר כושר:

https://youtu.be/Y_zMa_dIOug


נשות כושר:

https://youtu.be/f1cO3QvkrzM


פרסומות לחדרי כושר:

https://youtu.be/ZdNz38i4qnU


יש מי שמתכננים שב-MetaVerse חדר הכושר של העתיד יהיה בכלל וירטואלי:

https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q


ובחיוך - פספוסי חדר כושר:

https://youtu.be/IQF3Oo5PEe8

שנת הלילה שלנו משפרת את איכות החיים שלנו ומאריכה את החיים.

מהלך השינה (Sleep) מחולק לשני סוגים: השינה העמוקה והשינה הפרדוקסלית.

במהלך השינה העמוקה שלנו המוח ממיין רעיונות ומחשבות, גם מארגן את הזיכרון שלנו, מסלק פסולת רעילה מהגוף, וגם מגדל תאי עור חדשים, במקום אלה שהתבלו.

השינה גם מאפשרת לנו להרגיש קשת שלמה של רגשות. אבל היא גם מאפשרת לנו לגדול. כי כשאנו ישנים מייצר הגוף הורמוני גדילה והוא גדל וצומח. זו הסיבה שילדים שלא ישנים מספיק גדלים פחות.

בשינה השנייה, השינה הפרדוקסלית, אנו חולמים את החלומות שלנו. בשינה הזו גדלה היצירתיות שלנו. בזכותה אנו גם לומדים טוב יותר.

אבל כללית, השינה הטובה מעלה את מצב הרוח שלנו, מעלה את היעילות שלנו בשעות היום ושומרת עלינו ממחלות כמו סוכרת ומרעב שיביא לאכילת יתר.

רק שינה טובה מאפשרת את הפעולות החשובות הללו. לכו לישון!


הנה השינה וחשיבותה ועל מה להקפיד בשינה טובה (עברית):

https://youtu.be/Duoj2qIvdAE


השינה טובה וחשובה גם לזיכרון ולמידה (מתורגם):

https://youtu.be/gedoSfZvBgE


ומומחה מסביר על החשיבות של השינה לבריאותנו (עברית):

https://youtu.be/nIKEeEbUE5c?long=yes