כנראה שהתקף הלב המוצלח בהיסטוריה של התעופה קרה בשנת 2004 לנוסעת דורותי פלטשר בת ה-67, בריטית תושבת ליברפול, שטסה לחתונת בתה שבפלורידה ארצות הברית.

פלטשר לקתה בהתקף לב במהלך טיסה. "האם יש רופא על המטוס?" - נשמעה צעקתה של דיילת המטוס שגילתה את הנוסעת המתפתלת וגוססת למול עיניה.

מה שקרה היה דבר מופלא וכמעט בלתי נתפס. על המטוס ישבו באותו רגע 15 רופאי-לב מומחים, קרדיולוגים בלעז, שהיו בדרכם לכנס בעיר אורלנדו. הם טיפלו במהירות ובמומחיות בנוסעת פלטשר והצילו את חייה.

לא זו בלבד שפלטשר התאוששה, היא אף הספיקה בתוך 5 ימים להתאשפז ולהשתחרר מבית החולים, כדי להשתתף בחתונת בתה, ממש כמו שתכננה.


הנה סרטון על מקרה פחות מוצלח שבו קברניט המטוס קיבל התקף לב וטופל בטיסה אך לא שרד:

http://youtu.be/dq_HvKqQFis?t=19s

המילים אולטרה סאונד, או אולטרסאונד (Ultrasound) פירושן "על-קול". גלי ה"על-קול" הם בעלי תדר גבוה (מעל 20000 הרץ) והם מצויים בתחום שבו האוזן האנושית לא מסוגלת לשמוע אותם.

כמו הצלילים שאנו כן שומעים, האולטרה סאונד הוא גל קול שמתפשט מסביב. מכשיר האולטראסאונד, שמוצמד לגוף הנבדק או לגופה של אישה הרה, שולח גלים "על-קוליים" אל הגוף. ממש כמו הד שחוזר אלינו כשאנו צועקים אל מול צוקי ההרים, כשהגלים הללו פוגעים בעצמים בתוך הגוף, הם מוחזרים לכיוון שממנו נשלחו.

אבל כל רקמה בגוף מחזירה את ההד מעט אחרת. כשגלי ה"על-קול" פוגעים ברקמות קשות בגוף, דוגמת עצמות, ההד מהם מתקבל אחרת מההד שמוחזר מרקמות רכות יותר, כמו שרירים, נוזלים, רקמות שומן וכדומה. כל רקמה בגוף חוזרת כמידע שונה, שמכשיר האולטרסאונד ותוכנת המחשב המיוחדת שלו, מציגים על המסך בצורה שונה. כך מתקבלת על מסך האולטרסאונד תמונה די טובה של פנים הגוף, שנבנתה כולה על פי רמות הקשיות של הרקמות השונות שבו.

כיום מסוגל המחשב המשוכלל של מכשיר האולטרה סאונד להציג מרצף של הדמיות דו-מימדיות גם הדמיה תלת מימדית של עובר בבטן ולהציג תמונה מפורטת מאד של פנים הגוף הנסקר, כולל זרימת הדם בעורקים ופנים גופו של העובר.


כך עושים את סקירת המערכות בבדיקת אולטרה-סאונד:

https://youtu.be/hkAQxreSfMk


הסבר של הטכנולוגיה:

https://youtu.be/XWmlLy4oDCY?t=14s


כך מתבצעת בדיקת אולטרסאונד:

https://youtu.be/T5Hx7B7L4cw


היתרונות של הבדיקה הזו:

https://youtu.be/Y34RQLmsZkc


כל מה שרציתם לדעת על בדיקות אולטרה-סאונד:

https://youtu.be/iftveyl4zmM

סרטני הפרסה (Horseshoe crabs) ששרדו כבר 300 מיליון שנה בכדור הארץ, הם שורדים מעולים וחיים כבר עידנים רבים בכדור הארץ. המדענים מצאו את הסוד שלהם ומדובר בסוד מדהים שנותן לנו, בני האדם, חיים.

למעשה, דם סרטני הפרסה מכיל אמבוציטים שיש בהם כדי להגן עליהם מחיידקים, זיהומים ונגיפים מבחוץ. האמבוציטים הללו עובדים היטב, אם נזכור שסרטני הפרסה שרדו במשך מיליוני שנים, ארועי הכחדה המוניים שחיסלו יותר מ-90% מהחיים על כדור הארץ, כולל את הדינוזאורים, פעם מלכי העולם.

בכל שנה, בלילות ירח מלא של החודשים החמים, יוצאים סרטני הפרסה להשריץ על החוף. שם הם נלכדים בהמוניהם ועובדי רפואה שואבים חלק מהדם שלהם ומחזירים אותם לים.

מהדם הזה פתחו מדענים את תמצית ה"LAL", שבעזרתה בודקים רופאים הימצאות של אנדוטוקסינים, שמעידים על נוכחות חיידקים ועל סבירות לזיהום מסוכן בגוף.

כיום שומרת בדיקת ה"לאל" בכל שנה על בריאותם של מאות מיליוני חולים בעולם. התודות שלנו בתור המים האנושי שמורות כמובן לאותם "מאובנים חיים" שעוזרים לנו כל כך ושומרים על בריאותנו, מבלי לדעת זאת.


כך מסייע הדם של סרטני פרסה לבריאות האדם (מתורגם):

https://youtu.be/VgEbcQxFUu8


הנה מיצוי הדם של סרטני הפרסה לצרכי בריאות:

https://youtu.be/WrN_gFDCHIc


כמה עובדות על סרטן הפרסה:

https://youtu.be/zUaZfsrGqdg


והרצאה קצרה עליהם:

https://youtu.be/90LTtKIFY8U

הסטטוסקופ (Stethoscope), יש הכותבים סטתוסקופ, הומצא בתחילת המאה ה-19, על ידי הרופא והממציא הצרפתי רנה לאנק (Rene Laennec), הוא נראה אז כצינור עץ חלול. באמצעותו האזין הרופא לקולות הגוף באוזן אחת ולא התקרב בצורה מביכה ופולשנית לגוף החולה.

כך נולד הסטטוסקופ של הרופא. אבל השימוש בצליל למטרה זו שימש ברפואה כבר אלף שנים, כשהרופא נהג להצמיד את אוזנו לחזה החולה ולאזין היטב.

עם הזמן שופר הסטטוסקופ לכדי שני צינורות גמישים שהתחברו לעיגולים מתכתיים, שבהם היו ממברנות שקולטות את הצלילים מפנים הגוף. באמצעות המתקן החדש יכולים היו הרופאים להאזין לצלילי הגוף בשתי האוזניים.

הסטתוסקופ התגלה כמכשיר כה יעיל עד שהוא אומץ על ידי בעלי מקצוע נוספים. מכונאים השתמשו בו לאיתור מיקום של דליפות במנועי מכוניות, בנאים החלו לזהות בעזרתו חללים בתוך הקירות וכך הלאה.

כיום רואים כבר את סופו של הסטתוסקופ כמכשיר רפואי. בעקבות מכשיר הסי-טי, שכבר עשרות שנים מראה לרופאים בדיוק מה קורה בתוך הגוף, פותחו בעשורים האחרונים מכשירים רבים וזעירים, המציגים יכולות בדיקה גבוהות בהרבה מאלה של הסטתוסקופ המיושן.

כשיהפכו מכשירים כאלו לזולים וזמינים יותר, הם מאיימים להפוך אותו לפריט אספנות ולשלוח אותו למוזיאון לתולדות הרפואה.


כך נולד הסטטוסקופ של הרופאים (מתורגם):

https://youtu.be/0bxiOMJAMW8


וכך ניתן לייצר סטטוסקופ פשוט בבית:

https://youtu.be/6H8c-FNMlsA

אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.

המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.

זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.


הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:

https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s


סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/PkVzXxp943c


הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:

https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s


הסבר מדעי באנגלית על מה היא טרשת נפוצה:

https://youtu.be/vd8fznJjpZk


והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:

https://youtu.be/ptsZHqB22sg

נהוג לומר שארוחת הבוקר (Breakfast) היא הארוחה החשובה ביותר שלנו. כשאנו קמים בבוקר, הגוף שלנו עייף וצריך אנרגיה. ארוחת הבוקר נותנת לנו כוח וחיזוק, לקראת היום שמתחיל.

זאת בתנאי שהיא בריאה, כמובן. דגנים, למשל, ובמיוחד דגנים מלאים, הם מצויינים לארוחת בוקר שמטעינה את הגוף באנרגיה.

בארוחת הבוקר לא כדאי לאכול הרבה מתוק. במקומות שונים בעולם מתחילים את היום בארוחת בוקר מלאה סוכר, במאפים עתירי סוכר ופחמימות ו מעדנים רוויי מתיקות. איש לא ימליץ על ארוחת בוקר כזו וגם לא יעודד את האוכלים בשר מטוגן בארוחת הבוקר שלהם, מה שוודאי לא מזמין בריאות.

ודווקא מהים התיכון יצאה הבשורה לעולם. עם מרכיבים מנצחים מבחינה בריאותית, כמו ירקות טריים, שמן זית, גבינה, יוגורט, טחינה, לא פעם קטניות כמו פול או חומוס, טונה, הרבה לימון, פחות שומן רווי או בשר אדום וקינוח או מיץ עשויים מפירות טריים - ארוחת הבוקר במדינות הים התיכון נחשבות לבריאות ביותר בעולם. דיאטנים רבים ממליצים על מאכלים ים תיכוניים כאלה לאנשים המעוניינים בדיאטת בריאות.


על חשיבות ארוחת הבוקר:

https://youtu.be/vQ3XNgoa8U8


ארוחת הבוקר הים-תיכונית על שלל סגנונותיה נחשבת לבריאה ביותר ואפילו דיאטטית:

https://youtu.be/PPuj05ZQyc8


הצעות לארוחת בוקר בריאה? (עברית)

https://youtu.be/_zoMWdyopYQ


ועדיין - יש לא מעט הפתעות בארוחת בוקר כזו (עברית):

https://youtu.be/w8g6xWinrkk


בצפון אפריקה המציאו את השקשוקה:

https://youtu.be/618QsMaVXp8


השוואה בין מרכיבי ארוחת הבוקר במדינות שונות בעולם:

https://youtu.be/ry1E1uzPSU0


למה ארוחת הבוקר של אמריקאים רבים היא מתוקה?

https://youtu.be/YvbgE2eCgDY


גם בארגנטינה היא כזו (מתורגם):

https://youtu.be/-5Q9cKUWgAM


והאם ולמי ארוחת בוקר אנגלית היא טעימה?

https://youtu.be/3HL9TLH0uEM

אלברט שווייצר היה מוסיקאי גרמני מצוין ומומחה לנגינת יצירות יוהאן סבסטיאן באך, שבגיל 30 החליט ללמוד רפואה כדי לעזור לסייע לאנשים בעולם שהרפואה אינה בהישג ידם ו"לשרת את האנושות".

מיד עם סיום לימודי הרפואה שלו נסע שווייצר לאפריקה מוכת החולי ביחד עם אשתו והם הקימו שם בית-חולים שטיפל בחינם באלפי חולים.

החולים המקומיים קיבלו ממנו טיפול רפואי בסיסי ועד לטיפולים מורכבים במחלות קשות ומסוכנות, דוגמת הקדחת הצהובה, מחלת המלריה והצרעת - מחלות שבאפריקה התקשו לטפל בהן עד אז.

אך מעבר לטיפול הרפואי המסור שנתנו שווייצר, רעייתו והמתנדבים שבאו איתו, הם העניקו לחולים המקומיים יחס אנושי וחם והירבו לגייס תרומות, מקונצרטים, הרצאות ויוזמות של אלברט שווייצר ועד לזכייה בפרס נובל שבו זכה, כשכל כספי הפרס הועברו מיידית לבית החולים ולקניית תרופות ומכשירי בריאות נוספים.


הנה סרטון שבו גם רואים את אלברט שווייצר:

http://youtu.be/0HBV0RCyNMU


וביצוע נהדר של אלברט שווייצר המוסיקאי לפרלוד של באך:

http://youtu.be/FqSXeHYtezE

סרטן העכביש היפאני (Japanese Spider Crab) הוא הסרטן הגדול בעולם. מימדיו המאיימים הם מהמרשימים שבים. סרטן העכביש היפאני הוא גם פרוק הרגליים הגדול ביותר שחי כיום. רוחב רגליו יכול להתפרש על 4 מטרים וגופו מגיע לכמעט 40 סנטימטרים. סרטן עכביש יפאני חי על קרקעית האוקיינוס השקט, באזור של איי יפאן. הוא חי ככל הנראה עד גיל של 100 שנים.

הסרטן היפאני הזה מוגדר כמאובן חי, שרק מין אחד שלו עדיין חי.

שני סרטנים מפוחלצים ממין זה מוצגים במוזיאון הטבע בוינה. הם ניתנו לפני שנים רבות לקיסר האוסטרי פרנץ יוזף הראשון בידי הקיסר היפני. לאחד מהם יש רגליים באורך של 2 מטרים!


הנה סרטני העכביש היפאניים:

https://youtu.be/czloebyuINI


סרטן העכביש מיפאן מקרוב:

http://youtu.be/CSf5a3TY-O8


ילדה מסבירה:

https://youtu.be/knh7lQFWnnw


סרטני עכביש יפאניים במסע הענקי שלהם ליציאה מהנשל במים הרדודים:

http://youtu.be/pflXwCXd6D4


ומצגת וידאו של סרטני הענק היפניים:

http://youtu.be/f78d72KypOY

בשנים האחרונות העישון במקומות ציבוריים אסור וזה מקשה על רבים לעשן. גם מחירי הסיגריות עולים וזה יקר יותר ויותר. אבל לפני הכל, סיגריות הן דרך בטוחה לפגוע קשה בבריאות ובאיכות החיים של האדם. מרבית המבוגרים יודעים את זה ורבים מפסיקים לעשן או לא מתחילים כלל.

מחלות רבות נקשרות לעישון, כולל זו שבראש כולן, סרטן הריאות. היא נגרמת לא רק למעשן אלא גם לבני משפחתו והאנשים שסובבים אותו. העישון הפסיבי, כמו שמכנים את הפגיעה באחרים בעת העישון, הוא אחד מגורמי המחלות.

ילדים ובני משפחה של מעשנים חשופים למחלות בגלל העשן של הסיגריות. עישון הוא גם אחד המגבירים של נחירות בשינה, תופעה שפוגעת הן בבריאות והן באיכות החיים ובזוגיות של המעשנים המבוגרים.

לאחרונה קבע מחקר חדש שהעישון גורם ל-26 מחלות שונות, כולל 12 סוגי סרטן. בעבר ידעו החוקרים על 21 מחלות כאלה בלבד, אך החוקרים מצאו 5 מחלות נוספות שנגרמות בשל עישון.


הנה סכנות הבריאות שבעישון וההשפעות שלו על הגוף (מתורגם):

https://youtu.be/Y18Vz51Nkos


ראו מה עשן הסיגריות עושה לצמר גפן (עברית):

http://youtu.be/ZUkG9eaZe3A


והבעיה של העישון הפסיבי והפגיעה במי שסובבים את המעשנים (עברית):

http://youtu.be/Q2DcccgT9Qg

חלק מאיתנו לא נעקצים יותר מדי מיתושים, או אפילו בכלל לא, בעוד אחרים סופחים כל עקיצה ברדיוס של קילומטרים. למה זה קורה בעצם?

ובכן, יש כמה דברים אצל חלק מאיתנו, שעושים את זה ליתושים. או בעצם ליתושות, שהן אלה שעוקצות את עורנו, כמו ריח. אגב, הן לא עוקצות מרשעות אלא כדי להתרבות.

ממחקרים מסתבר שהריח שמדיף גופנו מושך יתושים יותר או פחות. יש ריחות המושכים את היתושות יותר, בעוד ריחות של אחרים מושכים הרבה פחות.

דו תחמוצת הפחמן שעל עורנו, למשל, מושך את היתושות מאד. יש אנשים שפולטים הרבה יותר ממנו, כמו שמנים שנעקצים בשל כך יותר. גם אנשים גבוהים, למשל, נעקצים יותר. שומן וגובה, אם כך, הופכים אנשים למבוקשים לעקיצה. יאמי...

גם סוג דם O מאד אהוב על היתושות מאד והן גם מאד אוהבות חום. כלומר מי שעושה כושר או מי שהיא בהריון הן ממש מסעדה ליתושות, שזה קצת אירוני, שאישה בהריון נעקצת כדי שיתושה תיכנס להריון...

אבל מסתבר שגם החיידקים שעל עורנו יוצרים תרכובות ריח המושכות יתושים באופן משמעותי מאד. חוקרים גילו בסביבות 300 תרכובות ריח שכאלה וחלק מהן מושכות יתושות בטירוף.

יש עוד דברים אבל כבר נמאס לכם... טוב, אז גם צבע הבגדים שאנו לובשים יכול למשוך את היתושות לעקוץ את עורנו ואפילו אם נשתה בירה ניעקץ יותר. ריחות, לא? - אבל את הבירה הן לא יקחו לנו, נכון? - עד שכבר מותר לנו אז לעזאזל העקיצות, תביא לגימה!


הנה סרטון בעברית על הסיבות לעקיצות יתושים:

https://youtu.be/R0JT3A26eHs

מלריה (Malaria), הנקראת גם קדחת הביצות, היא המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית. אין מחלה שהרגה יותר אנשים.

מחלה נפוצה באזורים מסוימים בעולם ובמיוחד באפריקה. מאות מיליונים, לפחות רבע מיליארד איש, חולים בה בכל שנה בעולם.

מחלת המלריה מועברת על ידי יתושי אנופלס. דרך עקיצותיהם הם מעבירים את טפילי המלריה מאדם חולה לאדם בריא. יתושי האנופלס עוקצים בעיקר בשעות החשיכה וחיים באזורים נמוכים (מתחת לגובה של 2,000 מטרים).

התסמינים של המלריה הם חום גבוה, צמרמורת והרגשה רעה באופן כללי.

אין חיסון מלא כנגד מחלת המלריה, רק ניסויים חלקיים, שיעילותם חלקית. הדרכים העיקריות שבהן ניתן להימנע ממנה הן על ידי הימנעות מעקיצות באופן כללי. יש גם תרופות המונעות את הופעת המחלה ומקלות בתסמינים.

בשנים האחרונות התקדם המאבק במחלת המלריה ונראה שהעולם מתקרב לניצחון עליה. שיעור מקרי ההידבקות בעולם הולך וצונח ומאז שנת 2000 הוא צנח למחצית. יש אף מדענים שמעריכים שעד לשנת 2040 תודבר מחלת המלריה לחלוטין.

השינוי הגדול בהידבקות הוא באמצעות הנדסה גנטית של הגנים ביתושי אנופלס, היתושים שמעבירים את נגיף המלריה מאדם לאדם. כך, במקום לרסס ולחסל כמה שיותר יתושים, או עיקור המיני שלהם שמקטין את מספרם של נושאי המלריה, פיתחו בעריכה גנטית משהו עוד יותר טוב - גן סינתטי, שהופך את היתוש לעמיד בפני הטפיל שגורם למלריה ובכך מונע את ההידבקות במלריה גם ממי שנעקצו מהיתוש.

מעל 2 מיליון מתו עד לא מזמן ממלריה בכל שנה, כש-90% מהם באו מיבשת אפריקה. כיום המספר צנח לפחות מחצי מיליון מתים בשנה והתקווה היא שהמגמה הזו תימשך.


הנה מחלת המלריה (מתורגם):

http://youtu.be/EqGNZjzsrMg


עוד על מחלת המלריה (מתורגם):

http://youtu.be/FLEaiy3CkFE


סיפורה העצוב של אפריקה הנגועה במלריה (מתורגם):

http://youtu.be/ujax3tQs93o


כך מתפתחת מחלת המלריה באדם:

http://youtu.be/A2-XTlHBf_4


כיצד יתושה בהיריון גורמת להידבקות במלריה:

https://youtu.be/WoIO-g1hiSo


קרן גייטס שמנסה למנוע את ההידבקות במלריה באפריקה:

http://youtu.be/le3FHwfwNK0


וסרטון תיעודי על מחלת המלריה (מתורגם):

https://youtu.be/TnzcwTyr6cE?long=yes

השפעת (Influenza) היא מחלה נגיפית התוקפת את מערכת הנשימה - את האף, הגרון והריאות. השפעת היא מחלה מדבקת והיא מועברת על ידי הנשימה. הגורם למחלה הוא נגיף בשם "אינפלואנזה", נגיף שמועבר מאחד לשני באמצעות דרכי הנשימה, או במגע עם חפצים ומשטחים הנגועים בנגיף.

תסמיני מחלת השפעת הנפוצים הם: חום, נזלת, כאבי שרירים, כאבי פרקים, כאב ראש, כאב גרון, צמרמורת, ושיעול.

אחד המאפיינים הבולטים של השפעת הוא ההתפרצויות העונתיות שלה, שבאות בהיקפים גדולים. כל התפרצות שכזו פירושה שבשלב מסוים נדבקים בשפעת אחוזים ניכרים באוכלוסיה. מבוגרים, ילדים צעירים ואנשים הסובלים מבעיות בריאות, הם בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת מסוכנים.

חומרת המחלה נעה ממחלה קלה ועד קטלנית. לרוב גורמים הנגיפים לשפעת קלה, ללא חום וכמעט בלי תסמינים אופייניים. בשפעת קשה מופיעים מרבית תסמיני השפעת ובמקרים של שפעת קשה, היא מסכנת חיים ועלולה לגרום למוות.

חיסון שפעת שניתן מדי שנה הוא הדרך המומלצת למנוע שפעת. מתן אנטיביוטיקה נגד שפעת לא עוזר ואינו מוצדק. זאת מכיוון שזוהי מחלה ויראלית, שנובעת מוירוס.

בניגוד למחלות שמספיק לחסן נגדן פעם בחיים, מחלת השפעת מתפתחת כל הזמן ולכן חיסון נגדה צריך "להתעדכן" בכל שנה מחדש, כך שינצח את הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו הנוכחי.


הנה מחלת השפעת (עברית):

https://youtu.be/GW6pQQW9Jjo


מה קובע מי יחלה במחלה החורפית המאיימת (עברית):

https://youtu.be/3JYc4OxJuUM


על חיסון השפעת השנתי (מתורגם):

https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs


למה אנחנו מרגישים כל כך רע כשחולים בה (מתורגם)?

https://youtu.be/gVdY9KXF_Sg


הסבר על מחלת השפעת (עברית):

http://youtu.be/59loTBE7kVo?t=6s


המחלה, התסמינים והטיפול במחלת השפעת (עברית):

https://youtu.be/3cPLUlAF96U

זו ללא ספק אחת ההמצאות המוזרות בהיסטוריה והיא עברה מהעולם. אבל דמיינו רגע כלובי תינוקות התלויים בין שמיים לארץ, על חלונות הבתים, כשבתוכם כלואים ותלויים להם תינוקות רכים...

אז הייתם מאמינים שפעם, לא ממש מזמן, תינוקות אכן הוכנסו לכלובי תינוקות שנתלו באוויר, מחוץ לחלון, רק בשביל מעט חשיפה לאוויר ולשמש?

אז כן. פטנט ה"כלוב לתינוק" (Baby cage) נולד עם מצוקת העיר, תהליך המעבר לערים ולמבנים גבוהים יותר. יותר ויותר אנשים מצאו את עצמם מתגוררים עם משפחתם בבנייני קומות ללא מעליות, במרחק הולך וגדל מהטבע, מבית שעל הקרקע, מהחצר או הגינה.

דירות עירוניות באותה תקופה נוטות להיות קטנות ומחניקות. הן ודאי לא משופעות באוויר צח, הנחשב בריא וטוב בכל גיל.

במאה ה-19 הסתבר שיותר ויותר תינוקות וילדים רכים סבלו מבעיות נשימה. מחלת השחפת הקשתה על הנשימה והטיפולים בשחפת הכרוכים המליצו על שהייה באוויר הצח.

הורים רצו שילדיהם ינשמו אוויר צח ויספגו חום מקרני השמש, מבלי שהתאפשר להם להוציא אותם מהבית וודאי לא מהעיר התעשייתית. ספר שפרסם דוקטור בשם לותר אמט הולט בשנת 1884 הציע את הרעיון "לאוורר" את התינוקות ובכך לטהר להם את הדם ולחדש אותו.

אז איך לאפשר לילדיהם לשהות בחוץ כמה שיותר ואפילו לישון בחוץ?

היה זה אך הגיוני שהורים יחפשו את הטוב ביותר עבור תינוקות רכים. בשנת 1922 ממציאה גברת אמריקאית בשם אמה ריד את כלובי התינוקות וב-1923 היא גם רושמת עליהם פטנט.

הכלוב התלוי נועד להבטיח שתינוק למשפחה המתגוררת בבניין קומות יקבל מספיק אוויר צח ואור שמש, מבלי שההורים יצטרכו לצאת מהבית ולרדת את כל המדרגות למטה. ההנחה הייתה ששהייה של התינוק בכלוב גם תחזק את המערכת החיסונית שלו ותשפר את בריאותו הכללית.

לא פעם הכלובים הללו, שזכו לכינוי ה"פנטהאוז של התינוקות", נתלו באוויר בקומות גבוהות יחסית. התינוק שהה בהם מחוץ לבית, בזמן שאימא ולא פעם גם אבא, נמצאו בדירה.

אופנת כלובי התינוקות התלויים פרחה בערים החל משנות ה-20 של המאה ה-20. אבל במהלך מלחמת העולם השנייה השימוש בהם פסק ואחרי המלחמה הוא כמעט ולא התחדש.

זה היה סופם של כלובי התינוקות. השינויים בתפיסת הבריאות של הילד והאופן שבו תופסים ילדים בכלל, הביאו להבנה שהמנהג הזה, שלא לומר הטרנד, אינו תואם את החברה האנושית המודרנית ואת האופן שבו צריך לטפל בילדים.


הנה סרטון בריטי אותנטי על כלובי התינוקות שתלויים בין שמיים לארץ:

https://youtu.be/NerS17sC0Bg


מצגת וידאו על כלוב הציפורים לתינוק הפרטי שלהם:

https://youtu.be/4dgzJQsAXfI


ומסתבר שזה לא הדבר המוזר ביותר שהורים עשו עם ילדיהם בתקופה הוויקטוריאנית וקצת אחריה:

https://youtu.be/I5y-oQTBFzQ

תאי הדם הלבנים שבדמנו הם האחראים בגופנו על הלוחמה במחלות. אפשר לקרוא להם "אנשי משרד הבריאות של הגוף".

תאי דם לבנים הורגים חיידקים ונגיפים המזיקים ומאיימים על הגוף ובריאותו.

למעשה תאי הדם הלבנים הם כמו יחידת אבטחה שנלחמת כדי להגן על הגוף ממחלות שמנסות לפרוץ פנימה ולהשתלט עליו, ממש כמו מאבטחים שמגינים על בניין מהשתלטות של פורצים ושודדים.

וכמו בכל יחידה לוחמת, בכל יום מתים מיליארדי תאי דם לבנים ונולדים מיליארדים חדשים של תאים לבנים של דם, צעירים, אנרגטיים ומוכנים לפעולה על הגנת הגוף.


#סוגי תאים לבנים
תאים אלו נחלקים לכמה סוגים ולהם תפקידים שונים:

נויטרופילים - הם ה"מאבטחים" שאחראים על זיהוי וחיסול של גורמים זרים.

מאקרופאגים - הם מעין זק"א של הגוף. תאי דם שמסלקים שיירי תאים מתים ומנקים אזורים שנפגעו.

לימפוציטים - הם תאי הדם הלבנים הקטנים ביותר. יש כמה סוגים, שכל אחד מהם מייצר נוגדנים ייחודיים משלו נגד נגיפים וחיידקים. הם גם לוחמים בזיהומים ומזהים והורגים תאים שהסרטן הפך לתאים סרטניים.


הנה סרטון על מערכת הדם, כולל התאים הלבנים שבה (עברית):

https://youtu.be/u1LQKm-pKFE


תפקידם של תאי הדם הלבנים:

https://youtu.be/0TvTyj5FAaQ


תא דם לבן שרודף חיידק ומנצח אותו בקרב על בריאות הגוף:

http://youtu.be/JnlULOjUhSQ


מצגת וידאו על תאי הדם הלבנים (עברית):

https://youtu.be/0CNx2MCOTUo


ותכנית "היה היה" על הזקיפים של הגוף (עברית):

https://youtu.be/c-_sDs0wiZs?long=yes

בנק הדם הוא מקום שמחזיק את הדם שתורמים האנשים. בנק הדם נותן דם לאנשים שזקוקים לו למטרות רפואיות, כמו ניתוח או פציעה שבה איבדו דם רב.

המלה בנק לקוחה מעולם הכלכלה וגויסה עבורו כיוון שגם בנק הדם הוא מתווך, בין נותני דם למקבלי דם.


הנה סרטון על בנק הדם:

http://youtu.be/L9y3NzCcdQI


על תהליך תרומת הדם לבנק הדם:

http://youtu.be/dcdnp30brl0



ופרסומת היתולית לבנק הדם:

http://youtu.be/cfPiEadpV20

מיתרי הקול הם שני שרירים צמודים וממוקמים אחד מול השני במרכז הגרון. מהם מופק הקול אצל בעלי חיים.

הפקת קול מתבצעת כשמיתרי הקול מתקרבים אחד לשני ונצמדים. אך הצליל נוצר כשזרם אוויר מגיע מהריאות, הוא גורם להרעדה של רירית מיוחדת שעוטפת את מיתרי הקול. גובה הקול (לא חוזקו אלא גובה הצלילים של הקול) מושפע מלחץ זרם האוויר שעובר בין מיתרי הקול ומאורכם ומתיחתם של מיתרי הקול בזמן שהאוויר עובר דרכם.


הנה סרטון שמראה את מיתרי הקול בפעולה:

http://youtu.be/iYpDwhpILkQ


למה קולנו מתחלף כשאנו מתבגרים (מתורגם):

https://youtu.be/rjibeBSnpJ0


האם ניתן להצמיח קול סמכותי בשביל ליצור אמון?

https://youtu.be/PL6ld4qDKNI

כאב הפנטום, או כאב רפאים, הוא כאב שחשים קטועי איברים בחלק של איבר שנקטע. זוהי תופעה מוזרה שכן האדם חש בה כאב באיבר שאינו קיים יותר. כאבי הפנטום הם תופעה כה נפוצה בקרב קטועי איברים, עד שהחוקרים מעריכים שמעל 70 אחוזים מקטועי האיברים חשים בכאבי פנטום בעוצמות שונות.

ברוב המקרים כאבי הפנטום הם תחושות ללא כאב. הופעת כאבי פנטום גם לא תלוייה באופן שבו איבד האדם את האיבר הקטוע. חלק מהאנשים חשים את האיבר במקום שבו היה בגוף וחלקם יכולים לחוש טבעת, צמיד, או אביזר אחר שהיה על האיבר הקטוע.

כאבי פנטום נגרמים בשל שינויים במערכת העצבים שבאו בעקבות הקטיעה. שינויים אלו מטעים את המוח וגורמים לו לפרש את האותות העצביים באופן שגוי. האדם חווה את התחושות כאילו קיים או כואב לו האיבר שכבר אינו קיים.

הטיפול בכאב פנטום הוא בתרופות משככות כאבים ובשיטה טיפולית הנקראת "שיטת המראה".


הנה סרטון שמדבר על תופעת כאב הפנטום:

http://youtu.be/o4FZtE-Lz2U?t=1m11s


התמודדות רפואית עם כאב פנטום ברגל קטועה, בעזרת "שיטת המראה", בה רואה המטופל רגל מדומה במראה. הזזת הגפה הבריאה, מסבירה למוח שהאיבר אינו קיים עוד:

http://youtu.be/YL_6OMPywnQ


וכתבת טלוויזיה על כאב הפנטום (עברית):

https://youtu.be/KD7ilIRTYgc?long=yes

עוד לפני המצאתם הרשמית של משקפי השמש במאה ה-20, השתמשו בעדשות כהות קיסרים רומיים, שצפו בעזרתם בגלדיאטורים, בשמש הקופחת. המטרה שלהם לא הייתה אופטית, לתיקון הראייה, אלא כדי למנוע סינוור מקרני השמש.

גם בסין העתיקה עשו שימוש בטכניקות דומות, אך כאן השימוש במשקפיים הכהות היה אחר מהשימוש שעשו בהם הרומים. בסין השתמשו בהם השופטים, כדי שלא להסגיר את רגשותיהם ולא לאפשר למעורבים במשפט, לראות את עיניהם.

הכל המתין למשקפי השמש האמיתיים ואלה אכן הגיעו בשנת 1929. היה זה סֶם פוֹסְטֶר (Sam Foster) האמריקאי, שהמציא את משקפי השמש המודרניים.

טייסים בשנות ה-30 החלו להשתמש במשקפי שמש קלות ואלגנטיות, שנודעו כ"משקפי טייסים" (Aviator Sunglasses). ממציא או לפחות יזם המשקפיים הללו היה טייס חיל האוויר האמריקאי בשם ג'ון מקריי. הוא רצה למנוע את פגיעת השמש, במהלך הטיסות, בראייה של הטייסים.

אחרי כמה שנים החלו גם כוכבי קולנוע ומוסיקה להשתמש במשקפיים כהות. הם עטו על עיניהם משקפי שמש כדי שלא להסתנוור מהפלאשים, מבזקי המצלמות של צלמי העיתונות הרבים שצילמו אותם לעיתונים.


הנה תולדות משקפי השמש:

https://youtu.be/dUOWzHBm0VU


כך התפתחו משקפי השמש לאורך השנים:

https://youtu.be/wwM9mnw4v4s


הנה משקפי הטייסים המקוריים משנות ה-30:

https://youtu.be/DTG4SjDFroA


ומי שהתאהבו די מהר במשקפי שמש היו הנשים:

https://youtu.be/eSNVK75cjSo

כשהתפרץ נגיף הקורונה התפתחו מיתוסים שונים לגבי תרופות עממיות שיכולות להבריא או לחסן כנגדו. אף אחת לא עבדה. אחת מהן הייתה תרופת הכינין (Quinine), המוכרת מהמאות הקודמות בתור תרופה מעולה למלריה.

על פי האגדה, התגלה הכינין בזכות האינדיאנים מהרי האנדים שבפרו. קרה המקרה ובצמאונו ומחוסר ברירה, שתה אינדיאני חולה במלריה מים מרים משלולית והחלים. הוא סיפר לחולים אחרים במלריה שטעם המים היה של קליפת עץ הצינכונה. כשחולים נוספים החלימו כך, התברר להם שממש במקרה נמצאה התרופה למחלה הקשה שבה לקו.

ספרדים מיסיונרים שמעו מהמקומיים על התרופה המסתורית. מלריה הייתה אחת המחלות הקשות בעולם של אותם ימים. המיסיונרים שלחו מקליפת עץ הצינכונה לחבריהם באירופה וחוקרים זיהו את החומר הפעיל בקליפה וכינו אותו כינין. כך הוא הפך לתרופה מעולה.

כדי לרכך את טעמו המר של הכינים, הבריטים פיתחו קוקטייל מיוחד שנקרא ג'ין וטוניק. קוקטייל הג'ין אנד טוניק עשה את העבודה כל כך טוב, עד שווינסטון צ'רצ' יל אמר עליו פעם שהוא הציל חיים של חיילים בריטים יותר מעל תרופה אחרת. כך יצא שמשקה שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין הפך למשקה בריטי סופר פופולרי בכל מקרה.

הפרואנים כל כך גאים בכינין, התרופה הטבעית שמצאו, עד ששילבו את עץ הצינכונה בדגל פרו. באימפריה הבריטית נתנו אותו כצרופה לחיילים הבריטים בארצות כמו הודו והם לגמו קוקטייל נהדר, שהוא גם תרופה.

וכך, במשך תקופה ארוכה שימש הכינין כתרופה היעילה ביותר כנגד מחלת המלריה. בהמשך, כשהטפיל פיתח עמידות לכינין, פותחה כנגדו תרכובת בשם "ארטמיסינין" מצמח הלענה. כיום, הטפיל מגלה סימני עמידות גם בפניה.


הנה המלריה והתולעת שגורמת אותה:

http://youtu.be/IrNL27eWKOI


סיפורו של קוקטייל הג'ין אנד טוניק, שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין:

https://youtu.be/P6_MHuHUMGE

כשאתם במסעדת מאכלי ים ובוחרים לובסטר שאותו תאכלו זמן מה אחר כך, כדאי שתדעו שברובן המוחלט של המסעדות, מרתיחים את הלובסטר בעודו חי ולמעשה מבשלים אותו בשבילכם עוד לפני שהוא מת. אם לא הבנתם, הלובסטר החי מוכנס למים חמים, שמגיעים בהדרגה לטמפרטורת הרתיחה וכך הוא מת - בהרתחה איומה.

לא ברור אם הסיבה לצורת בישול אכזרית זו לא הייתה ידועה לפני אלפי שנים, כשהרומים החלו לבשל לובסטרים חיים לסעודות שלהם. היום אנו יודעים שכך מוודאים במטבח שחיידק מסוכן לא יתפתח בלובסטר המוגש לשולחן. החיידק הזה מתרבה בתוך שעות ספורות, לאחר שהורגים את הלובסטר, אם לא מבשלים אותו מיד. הימצאות החיידק הזה במנת הלובסטר שהוגשה לכם יכולה לגרום לתופעות קשות ואף להביא למוות אצל מי שאוכל לובסטר כזה.

מצד שני, יש שיקול מוסרי חשוב בהרתחת לובסטר חי. עדיין לא ידוע בבירור האם הלובסטר חש כאב, בעיקר כי מערכת העצבים שלו לא נחקרה דיה, עד כדי מסקנה חד משמעית. כל אחד מבין שיש מידה רבה של אכזריות בשיטת הכנה שכזו. האם יאה ואנושי לנהוג כך בבעל חיים רק בשביל ליהנות מארוחה טעימה וללא סיכון בריאותי?

בניו זילנד ושווייץ, למשל, קיבלו החלטה מוסרית. שם הוציאו אל מחוץ לחוק את צורת הבישול הזו ואסור לטבחים להרתיח לובסטרים חיים. במרבית המדינות האחרות בעולם זה מותר.


הנה ההסבר:

https://youtu.be/nBJg47aZFp8

כמה נכון לאכול?
כמה כדאי לנו לאכול?


המזון שאנו אוכלים הוא כמו דלק לכלי רכב. הוא מספק כוח ואנרגיה לגוף.

אכילה מוגזמת הופכת אותנו לשמנים ומעלה את משקלנו יותר מדי, מה שמגביל אותנו ואף מביא מחלות.

אכילה מועטת מדי, אינה מספקת, מחלישה את הגוף ומקטינה את יכולתו להילחם במחלות ואף יכולה להביא למוות מרעב.

כדי להיות בריאים ולגדול היטב, יש לאכול במידה הנכונה ולהעדיף ירקות מסוגים ומצבעים שונים, על בשר ומוצרים מעובדים. מהמתוקים כדאי להעדיף את הפירות - אך לא להגזים גם בהם.

כדאי גם לעשות פעילות גופנית, שתאזן את האנרגיה שמצטברת מהמזון העודף.


הנה סרטון על תזונה בריאה של ירקות ופירות (עברית):

http://youtu.be/OGyuJ7rL-7Q


מה כדאי לי לאכול? (מתורגם)

https://youtu.be/xyQY8a-ng6g


על דיאטות מומלצות ולא מומלצות (מתורגם):

https://youtu.be/P7yM0TKvUm4


והסבר מדעי לתזונת 5 הצבעים של פירות וירקות (עברית):

http://youtu.be/PSl3MK4tlEE?t=12s