שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך עובד האולטרה סאונד?
המילים אולטרה סאונד, או אולטרסאונד (Ultrasound) פירושן "על-קול". גלי ה"על-קול" הם בעלי תדר גבוה (מעל 20000 הרץ) והם מצויים בתחום שבו האוזן האנושית לא מסוגלת לשמוע אותם.
כמו הצלילים שאנו כן שומעים, האולטרה סאונד הוא גל קול שמתפשט מסביב. מכשיר האולטראסאונד, שמוצמד לגוף הנבדק או לגופה של אישה הרה, שולח גלים "על-קוליים" אל הגוף. ממש כמו הד שחוזר אלינו כשאנו צועקים אל מול צוקי ההרים, כשהגלים הללו פוגעים בעצמים בתוך הגוף, הם מוחזרים לכיוון שממנו נשלחו.
אבל כל רקמה בגוף מחזירה את ההד מעט אחרת. כשגלי ה"על-קול" פוגעים ברקמות קשות בגוף, דוגמת עצמות, ההד מהם מתקבל אחרת מההד שמוחזר מרקמות רכות יותר, כמו שרירים, נוזלים, רקמות שומן וכדומה. כל רקמה בגוף חוזרת כמידע שונה, שמכשיר האולטרסאונד ותוכנת המחשב המיוחדת שלו, מציגים על המסך בצורה שונה. כך מתקבלת על מסך האולטרסאונד תמונה די טובה של פנים הגוף, שנבנתה כולה על פי רמות הקשיות של הרקמות השונות שבו.
כיום מסוגל המחשב המשוכלל של מכשיר האולטרה סאונד להציג מרצף של הדמיות דו-מימדיות גם הדמיה תלת מימדית של עובר בבטן ולהציג תמונה מפורטת מאד של פנים הגוף הנסקר, כולל זרימת הדם בעורקים ופנים גופו של העובר.
כך עושים את סקירת המערכות בבדיקת אולטרה-סאונד (עברית):
https://youtu.be/hkAQxreSfMk
הסבר של הטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/XWmlLy4oDCY?t=14s
כך מתבצעת בדיקת אולטרסאונד (עברית):
https://youtu.be/T5Hx7B7L4cw
היתרונות של הבדיקה הזו (עברית):
https://youtu.be/Y34RQLmsZkc
וכל מה שרציתם לדעת על בדיקות אולטרה-סאונד (עברית):
https://youtu.be/iftveyl4zmM
מתי עדיף, אם כבר מקבלים התקף לב?
כנראה שהתקף הלב המוצלח בהיסטוריה של התעופה קרה בשנת 2004 לנוסעת דורותי פלטשר בת ה-67, בריטית תושבת ליברפול, שטסה לחתונת בתה שבפלורידה ארצות הברית.
פלטשר לקתה בהתקף לב במהלך טיסה. "האם יש רופא על המטוס?" - נשמעה קריאתה של דיילת המטוס שגילתה את הנוסעת המתפתלת וגוססת למול עיניה.
מה שקרה היה דבר מופלא וכמעט בלתי נתפס. על המטוס ישבו באותו רגע 15 רופאי-לב מומחים, קרדיולוגים בלעז, שהיו בדרכם לכנס בעיר אורלנדו. הם טיפלו במהירות ובמומחיות בנוסעת פלטשר והצילו את חייה.
לא זו בלבד שפלטשר התאוששה, היא אף הספיקה בתוך 5 ימים להתאשפז ולהשתחרר מבית החולים, כדי להשתתף בחתונת בתה, ממש כמו שתכננה.
הנה סיפור ההצלה הבלתי נתפסת על מטוס עמוס רופאי לב:
https://youtu.be/F0ffamtuu0c
מטוס אחר - מזל דומה:
https://youtu.be/1xs31x-6tuE
ומקרה פחות מוצלח שבו קברניט המטוס קיבל התקף לב וטופל בטיסה אך לא שרד:
http://youtu.be/dq_HvKqQFis?t=19s
לאיזו בדיקה בריאותית משתמשים בסרטני פרסה?
סרטני הפרסה (Horseshoe crabs) ששרדו כבר 300 מיליון שנה בכדור הארץ, הם שורדים מעולים וחיים כבר עידנים רבים בכדור הארץ. המדענים מצאו את הסוד שלהם ומדובר בסוד מדהים שנותן לנו, בני האדם, חיים.
למעשה, דם סרטני הפרסה מכיל אמבוציטים שיש בהם כדי להגן עליהם מחיידקים, זיהומים ונגיפים מבחוץ. האמבוציטים הללו עובדים היטב, אם נזכור שסרטני הפרסה שרדו במשך מיליוני שנים, ארועי הכחדה המוניים שחיסלו יותר מ-90% מהחיים על כדור הארץ, כולל את הדינוזאורים, פעם מלכי העולם.
בכל שנה, בלילות ירח מלא של החודשים החמים, יוצאים סרטני הפרסה להשריץ על החוף. שם הם נלכדים בהמוניהם ועובדי רפואה שואבים חלק מהדם שלהם ומחזירים אותם לים.
מהדם הזה פתחו מדענים את תמצית ה"LAL", שבעזרתה בודקים רופאים הימצאות של אנדוטוקסינים, שמעידים על נוכחות חיידקים ועל סבירות לזיהום מסוכן בגוף.
כיום שומרת בדיקת ה"לאל" בכל שנה על בריאותם של מאות מיליוני חולים בעולם. התודות שלנו בתור המים האנושי שמורות כמובן לאותם "מאובנים חיים" שעוזרים לנו כל כך ושומרים על בריאותנו, מבלי לדעת זאת.
כך מסייע הדם של סרטני פרסה לבריאות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/VgEbcQxFUu8
הנה מיצוי הדם של סרטני הפרסה לצרכי בריאות:
https://youtu.be/WrN_gFDCHIc
כמה עובדות על סרטן הפרסה:
https://youtu.be/zUaZfsrGqdg
והרצאה קצרה עליהם:
https://youtu.be/90LTtKIFY8U
מי היה אלברט שווייצר?
אלברט שווייצר היה מוסיקאי גרמני מצוין ומומחה לנגינת יצירות יוהאן סבסטיאן באך, שבגיל 30 החליט ללמוד רפואה כדי לעזור לסייע לאנשים בעולם שהרפואה אינה בהישג ידם ו"לשרת את האנושות".
מיד עם סיום לימודי הרפואה שלו נסע שווייצר לאפריקה מוכת החולי ביחד עם אשתו והם הקימו שם בית-חולים שטיפל בחינם באלפי חולים.
החולים המקומיים קיבלו ממנו טיפול רפואי בסיסי ועד לטיפולים מורכבים במחלות קשות ומסוכנות, דוגמת הקדחת הצהובה, מחלת המלריה והצרעת - מחלות שבאפריקה התקשו לטפל בהן עד אז.
אך מעבר לטיפול הרפואי המסור שנתנו שווייצר, רעייתו והמתנדבים שבאו איתו, הם העניקו לחולים המקומיים יחס אנושי וחם והירבו לגייס תרומות, מקונצרטים, הרצאות ויוזמות של אלברט שווייצר ועד לזכייה בפרס נובל שבו זכה, כשכל כספי הפרס הועברו מיידית לבית החולים ולקניית תרופות ומכשירי בריאות נוספים.
הנה סרטון שבו גם רואים את אלברט שווייצר:
http://youtu.be/0HBV0RCyNMU
וביצוע נהדר של אלברט שווייצר המוסיקאי לפרלוד של באך:
http://youtu.be/FqSXeHYtezE
מהי מחלת השפעת ואיך מתעדכן החיסון שלה?
השפעת (Influenza) היא מחלה נגיפית התוקפת את מערכת הנשימה - את האף, הגרון והריאות. השפעת היא מחלה מדבקת והיא מועברת על ידי הנשימה. הגורם למחלה הוא נגיף בשם "אינפלואנזה", נגיף שמועבר מאחד לשני באמצעות דרכי הנשימה, או במגע עם חפצים ומשטחים הנגועים בנגיף.
תסמיני מחלת השפעת הנפוצים הם: חום, נזלת, כאבי שרירים, כאבי פרקים, כאב ראש, כאב גרון, צמרמורת, ושיעול.
אחד המאפיינים הבולטים של השפעת הוא ההתפרצויות העונתיות שלה, שבאות בהיקפים גדולים. כל התפרצות שכזו פירושה שבשלב מסוים נדבקים בשפעת אחוזים ניכרים באוכלוסיה. מבוגרים, ילדים צעירים ואנשים הסובלים מבעיות בריאות, הם בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת מסוכנים.
חומרת המחלה נעה ממחלה קלה ועד קטלנית. לרוב גורמים הנגיפים לשפעת קלה, ללא חום וכמעט בלי תסמינים אופייניים. בשפעת קשה מופיעים מרבית תסמיני השפעת ובמקרים של שפעת קשה, היא מסכנת חיים ועלולה לגרום למוות.
חיסון שפעת שניתן מדי שנה הוא הדרך המומלצת למנוע שפעת. מתן אנטיביוטיקה נגד שפעת לא עוזר ואינו מוצדק. זאת מכיוון שזוהי מחלה ויראלית, שנובעת מוירוס.
בניגוד למחלות שמספיק לחסן נגדן פעם בחיים, מחלת השפעת מתפתחת כל הזמן ולכן חיסון נגדה צריך "להתעדכן" בכל שנה מחדש, כך שינצח את הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו הנוכחי.
הנה מחלת השפעת (עברית):
https://youtu.be/GW6pQQW9Jjo
מה קובע מי יחלה במחלה החורפית המאיימת (עברית):
https://youtu.be/3JYc4OxJuUM
על חיסון השפעת השנתי (מתורגם):
https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs
למה אנחנו מרגישים כל כך רע כשחולים בה (מתורגם)?
https://youtu.be/gVdY9KXF_Sg
הסבר על מחלת השפעת (עברית):
http://youtu.be/59loTBE7kVo?t=6s
המחלה, התסמינים והטיפול במחלת השפעת (עברית):
https://youtu.be/3cPLUlAF96U
מה הסיפור של מחלת החצבת?
חצבת (Measles) היא מחלה נגיפית, אולי המידבקת ביותר ואחת המחלות הנפוצות שיש. גם כיום ועל אף הימצאו של חיסון יעיל נגד המחלה היא עדיין אחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעולם.
המילה העברית "חצבת" מקורה במילה הערבית חַצְבַּה, המציינת מחלה עם פריחה.
את החצבת גורם נגיף מסוג מורבילי ווירוס, התוקף את המערכת החיסונית. הסיכון בחשיפה לחצבת הוא כמעט ודאי. הסיכוי להידבק בה הוא של 90%, שהוא סיכוי כמעט ודאי.
הדיווחים הראשונים בהיסטוריה על מחלת החצבת מופיעים כבר בשנת 700 לספירה. הרופא הפרסי אל-ראזי (860–932) הוא זה שאחראי לאיבחון ולהסבר המדעי הראשון של תסמיני המחלה ומאפייניה. הוא גם הבחין מדעית בינה לבין אבעבועות שחורות. את כל אלה הוא פרסם בספרו "אבעבועות שחורות וחצבת".
את הנגיף המחולל את המחלה בודד לראשונה ג'ון פרנקלין אנדרס, בשנת 1954. עשור אחר כך, בשנת 1963, אושר לשימוש המוני החיסון למניעת מחלת החצבת. יעילות החיסון זה היא גבוהה מאוד, 93% אחרי מנה אחת ועוד 4% לאחר שתי מנות חיסון.
בלועזית נגזר שמה, Rubeola, מהמילה rubeus, בלטינית "אדמדם", כמו צבע הפריחה שהחצבת גורמת.
הנה קיצור מחלת החצבת ותופעות הלוואי שלה (עברית):
https://youtu.be/0E1sBDJ5-Ho
חיסון עדר? - קהילה שהחליטה לא לחסן את אנשיה מחצבת הדביקה את כל העולם (עברית):
https://youtu.be/s85jeYwVEe4
ההדבקה מהירה מאוד (עברית):
https://youtu.be/-Tlp_qpc8WE
כך פועל וירוס החצבת וכך נלחמת נגדו המערכת החיסונית והחיסון שקיבלנו (מתורגמת):
https://youtu.be/y0opgc1WoS4?long=yes
מהו הסרטן הגדול בעולם?
סרטן העכביש היפאני (Japanese Spider Crab) הוא הסרטן הגדול בעולם. מימדיו המאיימים הם מהמרשימים שבים. סרטן העכביש היפאני הוא גם פרוק הרגליים הגדול ביותר שחי כיום. רוחב רגליו יכול להתפרש על 4 מטרים וגופו מגיע לכמעט 40 סנטימטרים. סרטן עכביש יפאני חי על קרקעית האוקיינוס השקט, באזור של איי יפאן. הוא חי ככל הנראה עד גיל של 100 שנים.
הסרטן היפאני הזה מוגדר כמאובן חי, שרק מין אחד שלו עדיין חי.
שני סרטנים מפוחלצים ממין זה מוצגים במוזיאון הטבע בוינה. הם ניתנו לפני שנים רבות לקיסר האוסטרי פרנץ יוזף הראשון בידי הקיסר היפני. לאחד מהם יש רגליים באורך של 2 מטרים!
הנה סרטני העכביש היפאניים:
https://youtu.be/czloebyuINI
סרטן העכביש מיפאן מקרוב:
http://youtu.be/CSf5a3TY-O8
ילדה מסבירה:
https://youtu.be/knh7lQFWnnw
סרטני עכביש יפאניים במסע הענקי שלהם ליציאה מהנשל במים הרדודים:
http://youtu.be/pflXwCXd6D4
ומצגת וידאו של סרטני הענק היפניים:
http://youtu.be/f78d72KypOY
מהי מחלת המלריה, המחלה הקטלנית בהיסטוריה?
מלריה (Malaria), הנקראת גם קדחת הביצות, היא המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית. אין מחלה שהרגה יותר אנשים.
מחלה נפוצה באזורים מסוימים בעולם ובמיוחד באפריקה. מאות מיליונים, לפחות רבע מיליארד איש, חולים בה בכל שנה בעולם.
מחלת המלריה מועברת על ידי יתושי אנופלס. דרך עקיצותיהם הם מעבירים את טפילי המלריה מאדם חולה לאדם בריא. יתושי האנופלס עוקצים בעיקר בשעות החשיכה וחיים באזורים נמוכים (מתחת לגובה של 2,000 מטרים).
התסמינים של המלריה הם חום גבוה, צמרמורת והרגשה רעה באופן כללי.
אין חיסון מלא כנגד מחלת המלריה, רק ניסויים חלקיים, שיעילותם חלקית. הדרכים העיקריות שבהן ניתן להימנע ממנה הן על ידי הימנעות מעקיצות באופן כללי. יש גם תרופות המונעות את הופעת המחלה ומקלות בתסמינים.
בשנים האחרונות התקדם המאבק במחלת המלריה ונראה שהעולם מתקרב לניצחון עליה. שיעור מקרי ההידבקות בעולם הולך וצונח ומאז שנת 2000 הוא צנח למחצית. יש אף מדענים שמעריכים שעד לשנת 2040 תודבר מחלת המלריה לחלוטין.
השינוי הגדול בהידבקות הוא באמצעות הנדסה גנטית של הגנים ביתושי אנופלס, היתושים שמעבירים את נגיף המלריה מאדם לאדם. כך, במקום לרסס ולחסל כמה שיותר יתושים, או עיקור המיני שלהם שמקטין את מספרם של נושאי המלריה, פיתחו בעריכה גנטית משהו עוד יותר טוב - גן סינתטי, שהופך את היתוש לעמיד בפני הטפיל שגורם למלריה ובכך מונע את ההידבקות במלריה גם ממי שנעקצו מהיתוש.
מעל 2 מיליון מתו עד לא מזמן ממלריה בכל שנה, כש-90% מהם באו מיבשת אפריקה. כיום המספר צנח לפחות מחצי מיליון מתים בשנה והתקווה היא שהמגמה הזו תימשך.
הנה מחלת המלריה (מתורגם):
http://youtu.be/EqGNZjzsrMg
עוד על מחלת המלריה (מתורגם):
http://youtu.be/FLEaiy3CkFE
סיפורה העצוב של אפריקה הנגועה במלריה (מתורגם):
http://youtu.be/ujax3tQs93o
כך מתפתחת מחלת המלריה באדם:
http://youtu.be/A2-XTlHBf_4
כיצד יתושה בהיריון גורמת להידבקות במלריה:
https://youtu.be/WoIO-g1hiSo
קרן גייטס שמנסה למנוע את ההידבקות במלריה באפריקה:
http://youtu.be/le3FHwfwNK0
וסרטון תיעודי על מחלת המלריה (מתורגם):
https://youtu.be/TnzcwTyr6cE?long=yes
איך הליכון הכושר שימש בעבר כאמצעי ענישה?
הליכון הכושר (Treadmill) משמש בימינו בכל חדרי הכושר ואצל מתאמנים בבית הפרטי. הוא משמש כאמצעי כושר חיובי ובריא ורבים מתאמנים עליו באופן יומיומי. אך לא כולם מודעים לכך שמה שעם הזמן השתנה לאביזר פופולרי ובריא, החל את דרכו בעבר דווקא כמכשיר... עינויים.
כן, את דרכו החל ההליכון דווקא כמכשיר ענישה וכלי שליטה בבתי כלא. הסיפור שמאחורי המכשיר שידוע היום כאביזר בריאותי מתחיל במאה ה-19 באנגליה ומגולל היסטוריה מרתקת של שינוי ייעוד ומשמעות חברתית.
בשנת 1818 המציא המהנדס וארכיטקט האנגלי ויליאם קיוביט (William Cubitt) מכשיר שכונה "גלגל הדריכה" (Treadwheel) או "גלגל ההליכה" (Treadmill). בניגוד להליכון המודרני שבו המשטח נע תחת רגלי המתאמן וללא מסך או אפשרות להאזין למוסיקה, המכשיר הזה פעל בעיקרון הפוך - האסירים דרכו על מדרגות קבועות על גלגל ענק, וכך הניעו אותו בכוח שריריהם.
למעשה, הם נאלצו לטפס ללא הפסקה על מדרגות שלא הובילו לשום מקום.
קיוביט פיתח את המכשיר במיוחד עבור בית הכלא בריקסטון (Brixton Prison) בלונדון, כחלק ממדיניות הענישה שהייתה מקובלת בתקופה הוויקטוריאנית. הרעיון היה לשלב עבודה קשה ומייגעת עם מה שנחשב אז כתרומה לחברה. האסירים נדרשו לדרוך על הגלגל בין 6 ל-10 שעות ביום, והאנרגיה המכנית שהם הפיקו שימשה לטחינת תבואה, לשאיבת מים או לפעולות תעשייתיות אחרות.
אנקדוטה מעניינת היא שאוסקר ויילד (Oscar Wilde), הסופר האירי המפורסם, נאלץ לעבוד על גלגל הדריכה בזמן מאסרו בכלא רדינג (Reading Gaol) בשנים 1895-1897. הוא תיאר את החוויה כ"עינוי מתמשך" שגרם לו לכאבים עזים. ויילד כתב על כך ביצירתו המפורסמת "בלדת כלא רדינג" (The Ballad of Reading Gaol), שהפכה לאחת העדויות הספרותיות החשובות על תנאי הכליאה הויקטוריאניים.
העבודה הייתה מפרכת. ההערכה היא שאסירים טיפסו מרחק שווה ערך לכ-2,400 מטרים ביום, והתנועה המונוטונית גרמה לכאבי שרירים קשים, פציעות ולעתים אף למוות במקרים של אסירים חלשים במיוחד. למרות הביקורת ההולכת וגוברת, השימוש בגלגלי הדריכה התפשט ברחבי אנגליה, וב-1840 כבר היו כ-109 גלגלים כאלה בשימוש בבתי כלא ברחבי המדינה.
פרט מפתיע הוא שהרשויות באנגליה היו כה מרוצות מהמכשיר עד שב-1823 העניקו לקיוביט מדליית זהב על המצאתו "המועילה", מהחברה המלכותית לעידוד האמנויות (Royal Society of Arts). זאת למרות שכבר אז היו קולות שהשוו את המכשיר למכשיר עינויים מימי הביניים.
עם הזמן, השימוש במכשיר לצורכי ענישה הלך ודעך. הביקורת הציבורית על האכזריות שבשימוש במכשיר גברה, ובשנת 1902 בוטל סופית השימוש בגלגל הדריכה בבתי הכלא הבריטיים. אולם בעוד גלגל הדריכה העונשי נעלם, הרעיון של מכשיר המדמה הליכה קיבל חיים חדשים בתחום אחר לגמרי.
בתחילת המאה ה-20 החלו להופיע גרסאות ראשוניות של הליכונים למטרות רפואיות. אחד הראשונים תועד בפטנט משנת 1913, אם כי ישנם ספקות היסטוריים לגבי זהותו המדויקת של הממציא. הליכונים אלו היו רחוקים מאוד מההליכונים החשמליים של ימינו, אך סימנו את תחילת השינוי בתפיסה.
סיפור מרתק נוסף קשור בטייס המפורסם אלברט צ'נדלר (Albert Chandler). זה היה בשנת 1946, כשצ'נדלר, שהיה טייס מסחרי, פיתח הליכון ביתי פשוט כדי לשמור על כושרו בזמנים שנתקע בבתי מלון בערים שונות בזמן מזג אוויר סוער. המצאתו הייתה אחת הגרסאות הראשונות של הליכון נייד לשימוש ביתי.
בהדרגה, ההליכון התפתח והפך למכשיר כושר פופולרי, במיוחד אחרי שהרופא האמריקאי רוברט ברוס (Robert Bruce) פיתח בשנות ה-60 של המאה ה-20 פרוטוקול אימון על הליכון לבדיקת מחלות לב, הידוע עד היום כ"פרוטוקול ברוס" (Bruce Protocol).
המהפכה האמיתית הגיעה בשנת 1968, כאשר ד"ר קנת קופר (Kenneth Cooper) פרסם את ספרו "אירוביקס", שהדגיש את חשיבות האימון האירובי לבריאות הלב וכלי הדם. הפופולריות של אימונים אירוביים, יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית של הליכונים חשמליים בשנות ה-70, הפכו את ההליכון למכשיר הכושר הפופולרי והנמכר ביותר בעולם.
ההליכון המודרני של ימינו הוא מכשיר מתוחכם המצויד במסכי מגע, חיישנים מתקדמים, תוכניות אימון מותאמות אישית ואפילו אפשרויות שילוב מציאות רבודה. ההליכון עבר מטמורפוזה מלאה, מכלי עינויים לסמל של אורח חיים בריא.
מדהים איך מכשירים יכולים לעבור שינוי בתפקידם ובמשמעותם החברתית לאורך השנים, ובמקרה זה כיצד טכנולוגיה שנועדה להעניש במאמצים קשים וסבל הפכה לכלי המקדם בריאות וחיים ארוכים יותר.
הנה הליכון בפעולה: (ללא מילים)
https://youtu.be/dtf4OwqjBC4
תיאור של הליכון כושר מקצועי:
https://youtu.be/LZd5WpuxItE
איך לרוץ וללכת נכון על ההליכון? (עברית)
https://youtu.be/j-L2WXm_2bk
כך ההליכון שימש בעבר לענישת אסירים (מתורגם):
https://youtu.be/Al-30Z-aH8M
מה עדיף - ריצה או הליכה? (עברית)
https://youtu.be/_4booxeYVCA
קליפ ההליכונים המפורסם של להקת OK GO היצירתית:
http://youtu.be/dTAAsCNK7RA
והיתרונות הגדולים של ההליכה על הליכון:
https://youtu.be/LVfgR9wNNbE?long=yes

המילים אולטרה סאונד, או אולטרסאונד (Ultrasound) פירושן "על-קול". גלי ה"על-קול" הם בעלי תדר גבוה (מעל 20000 הרץ) והם מצויים בתחום שבו האוזן האנושית לא מסוגלת לשמוע אותם.
כמו הצלילים שאנו כן שומעים, האולטרה סאונד הוא גל קול שמתפשט מסביב. מכשיר האולטראסאונד, שמוצמד לגוף הנבדק או לגופה של אישה הרה, שולח גלים "על-קוליים" אל הגוף. ממש כמו הד שחוזר אלינו כשאנו צועקים אל מול צוקי ההרים, כשהגלים הללו פוגעים בעצמים בתוך הגוף, הם מוחזרים לכיוון שממנו נשלחו.
אבל כל רקמה בגוף מחזירה את ההד מעט אחרת. כשגלי ה"על-קול" פוגעים ברקמות קשות בגוף, דוגמת עצמות, ההד מהם מתקבל אחרת מההד שמוחזר מרקמות רכות יותר, כמו שרירים, נוזלים, רקמות שומן וכדומה. כל רקמה בגוף חוזרת כמידע שונה, שמכשיר האולטרסאונד ותוכנת המחשב המיוחדת שלו, מציגים על המסך בצורה שונה. כך מתקבלת על מסך האולטרסאונד תמונה די טובה של פנים הגוף, שנבנתה כולה על פי רמות הקשיות של הרקמות השונות שבו.
כיום מסוגל המחשב המשוכלל של מכשיר האולטרה סאונד להציג מרצף של הדמיות דו-מימדיות גם הדמיה תלת מימדית של עובר בבטן ולהציג תמונה מפורטת מאד של פנים הגוף הנסקר, כולל זרימת הדם בעורקים ופנים גופו של העובר.
כך עושים את סקירת המערכות בבדיקת אולטרה-סאונד (עברית):
https://youtu.be/hkAQxreSfMk
הסבר של הטכנולוגיה (עברית):
https://youtu.be/XWmlLy4oDCY?t=14s
כך מתבצעת בדיקת אולטרסאונד (עברית):
https://youtu.be/T5Hx7B7L4cw
היתרונות של הבדיקה הזו (עברית):
https://youtu.be/Y34RQLmsZkc
וכל מה שרציתם לדעת על בדיקות אולטרה-סאונד (עברית):
https://youtu.be/iftveyl4zmM

כנראה שהתקף הלב המוצלח בהיסטוריה של התעופה קרה בשנת 2004 לנוסעת דורותי פלטשר בת ה-67, בריטית תושבת ליברפול, שטסה לחתונת בתה שבפלורידה ארצות הברית.
פלטשר לקתה בהתקף לב במהלך טיסה. "האם יש רופא על המטוס?" - נשמעה קריאתה של דיילת המטוס שגילתה את הנוסעת המתפתלת וגוססת למול עיניה.
מה שקרה היה דבר מופלא וכמעט בלתי נתפס. על המטוס ישבו באותו רגע 15 רופאי-לב מומחים, קרדיולוגים בלעז, שהיו בדרכם לכנס בעיר אורלנדו. הם טיפלו במהירות ובמומחיות בנוסעת פלטשר והצילו את חייה.
לא זו בלבד שפלטשר התאוששה, היא אף הספיקה בתוך 5 ימים להתאשפז ולהשתחרר מבית החולים, כדי להשתתף בחתונת בתה, ממש כמו שתכננה.
הנה סיפור ההצלה הבלתי נתפסת על מטוס עמוס רופאי לב:
https://youtu.be/F0ffamtuu0c
מטוס אחר - מזל דומה:
https://youtu.be/1xs31x-6tuE
ומקרה פחות מוצלח שבו קברניט המטוס קיבל התקף לב וטופל בטיסה אך לא שרד:
http://youtu.be/dq_HvKqQFis?t=19s

סרטני הפרסה (Horseshoe crabs) ששרדו כבר 300 מיליון שנה בכדור הארץ, הם שורדים מעולים וחיים כבר עידנים רבים בכדור הארץ. המדענים מצאו את הסוד שלהם ומדובר בסוד מדהים שנותן לנו, בני האדם, חיים.
למעשה, דם סרטני הפרסה מכיל אמבוציטים שיש בהם כדי להגן עליהם מחיידקים, זיהומים ונגיפים מבחוץ. האמבוציטים הללו עובדים היטב, אם נזכור שסרטני הפרסה שרדו במשך מיליוני שנים, ארועי הכחדה המוניים שחיסלו יותר מ-90% מהחיים על כדור הארץ, כולל את הדינוזאורים, פעם מלכי העולם.
בכל שנה, בלילות ירח מלא של החודשים החמים, יוצאים סרטני הפרסה להשריץ על החוף. שם הם נלכדים בהמוניהם ועובדי רפואה שואבים חלק מהדם שלהם ומחזירים אותם לים.
מהדם הזה פתחו מדענים את תמצית ה"LAL", שבעזרתה בודקים רופאים הימצאות של אנדוטוקסינים, שמעידים על נוכחות חיידקים ועל סבירות לזיהום מסוכן בגוף.
כיום שומרת בדיקת ה"לאל" בכל שנה על בריאותם של מאות מיליוני חולים בעולם. התודות שלנו בתור המים האנושי שמורות כמובן לאותם "מאובנים חיים" שעוזרים לנו כל כך ושומרים על בריאותנו, מבלי לדעת זאת.
כך מסייע הדם של סרטני פרסה לבריאות האדם (מתורגם):
https://youtu.be/VgEbcQxFUu8
הנה מיצוי הדם של סרטני הפרסה לצרכי בריאות:
https://youtu.be/WrN_gFDCHIc
כמה עובדות על סרטן הפרסה:
https://youtu.be/zUaZfsrGqdg
והרצאה קצרה עליהם:
https://youtu.be/90LTtKIFY8U

אלברט שווייצר היה מוסיקאי גרמני מצוין ומומחה לנגינת יצירות יוהאן סבסטיאן באך, שבגיל 30 החליט ללמוד רפואה כדי לעזור לסייע לאנשים בעולם שהרפואה אינה בהישג ידם ו"לשרת את האנושות".
מיד עם סיום לימודי הרפואה שלו נסע שווייצר לאפריקה מוכת החולי ביחד עם אשתו והם הקימו שם בית-חולים שטיפל בחינם באלפי חולים.
החולים המקומיים קיבלו ממנו טיפול רפואי בסיסי ועד לטיפולים מורכבים במחלות קשות ומסוכנות, דוגמת הקדחת הצהובה, מחלת המלריה והצרעת - מחלות שבאפריקה התקשו לטפל בהן עד אז.
אך מעבר לטיפול הרפואי המסור שנתנו שווייצר, רעייתו והמתנדבים שבאו איתו, הם העניקו לחולים המקומיים יחס אנושי וחם והירבו לגייס תרומות, מקונצרטים, הרצאות ויוזמות של אלברט שווייצר ועד לזכייה בפרס נובל שבו זכה, כשכל כספי הפרס הועברו מיידית לבית החולים ולקניית תרופות ומכשירי בריאות נוספים.
הנה סרטון שבו גם רואים את אלברט שווייצר:
http://youtu.be/0HBV0RCyNMU
וביצוע נהדר של אלברט שווייצר המוסיקאי לפרלוד של באך:
http://youtu.be/FqSXeHYtezE
בריאות

השפעת (Influenza) היא מחלה נגיפית התוקפת את מערכת הנשימה - את האף, הגרון והריאות. השפעת היא מחלה מדבקת והיא מועברת על ידי הנשימה. הגורם למחלה הוא נגיף בשם "אינפלואנזה", נגיף שמועבר מאחד לשני באמצעות דרכי הנשימה, או במגע עם חפצים ומשטחים הנגועים בנגיף.
תסמיני מחלת השפעת הנפוצים הם: חום, נזלת, כאבי שרירים, כאבי פרקים, כאב ראש, כאב גרון, צמרמורת, ושיעול.
אחד המאפיינים הבולטים של השפעת הוא ההתפרצויות העונתיות שלה, שבאות בהיקפים גדולים. כל התפרצות שכזו פירושה שבשלב מסוים נדבקים בשפעת אחוזים ניכרים באוכלוסיה. מבוגרים, ילדים צעירים ואנשים הסובלים מבעיות בריאות, הם בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת מסוכנים.
חומרת המחלה נעה ממחלה קלה ועד קטלנית. לרוב גורמים הנגיפים לשפעת קלה, ללא חום וכמעט בלי תסמינים אופייניים. בשפעת קשה מופיעים מרבית תסמיני השפעת ובמקרים של שפעת קשה, היא מסכנת חיים ועלולה לגרום למוות.
חיסון שפעת שניתן מדי שנה הוא הדרך המומלצת למנוע שפעת. מתן אנטיביוטיקה נגד שפעת לא עוזר ואינו מוצדק. זאת מכיוון שזוהי מחלה ויראלית, שנובעת מוירוס.
בניגוד למחלות שמספיק לחסן נגדן פעם בחיים, מחלת השפעת מתפתחת כל הזמן ולכן חיסון נגדה צריך "להתעדכן" בכל שנה מחדש, כך שינצח את הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו הנוכחי.
הנה מחלת השפעת (עברית):
https://youtu.be/GW6pQQW9Jjo
מה קובע מי יחלה במחלה החורפית המאיימת (עברית):
https://youtu.be/3JYc4OxJuUM
על חיסון השפעת השנתי (מתורגם):
https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs
למה אנחנו מרגישים כל כך רע כשחולים בה (מתורגם)?
https://youtu.be/gVdY9KXF_Sg
הסבר על מחלת השפעת (עברית):
http://youtu.be/59loTBE7kVo?t=6s
המחלה, התסמינים והטיפול במחלת השפעת (עברית):
https://youtu.be/3cPLUlAF96U

חצבת (Measles) היא מחלה נגיפית, אולי המידבקת ביותר ואחת המחלות הנפוצות שיש. גם כיום ועל אף הימצאו של חיסון יעיל נגד המחלה היא עדיין אחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעולם.
המילה העברית "חצבת" מקורה במילה הערבית חַצְבַּה, המציינת מחלה עם פריחה.
את החצבת גורם נגיף מסוג מורבילי ווירוס, התוקף את המערכת החיסונית. הסיכון בחשיפה לחצבת הוא כמעט ודאי. הסיכוי להידבק בה הוא של 90%, שהוא סיכוי כמעט ודאי.
הדיווחים הראשונים בהיסטוריה על מחלת החצבת מופיעים כבר בשנת 700 לספירה. הרופא הפרסי אל-ראזי (860–932) הוא זה שאחראי לאיבחון ולהסבר המדעי הראשון של תסמיני המחלה ומאפייניה. הוא גם הבחין מדעית בינה לבין אבעבועות שחורות. את כל אלה הוא פרסם בספרו "אבעבועות שחורות וחצבת".
את הנגיף המחולל את המחלה בודד לראשונה ג'ון פרנקלין אנדרס, בשנת 1954. עשור אחר כך, בשנת 1963, אושר לשימוש המוני החיסון למניעת מחלת החצבת. יעילות החיסון זה היא גבוהה מאוד, 93% אחרי מנה אחת ועוד 4% לאחר שתי מנות חיסון.
בלועזית נגזר שמה, Rubeola, מהמילה rubeus, בלטינית "אדמדם", כמו צבע הפריחה שהחצבת גורמת.
הנה קיצור מחלת החצבת ותופעות הלוואי שלה (עברית):
https://youtu.be/0E1sBDJ5-Ho
חיסון עדר? - קהילה שהחליטה לא לחסן את אנשיה מחצבת הדביקה את כל העולם (עברית):
https://youtu.be/s85jeYwVEe4
ההדבקה מהירה מאוד (עברית):
https://youtu.be/-Tlp_qpc8WE
כך פועל וירוס החצבת וכך נלחמת נגדו המערכת החיסונית והחיסון שקיבלנו (מתורגמת):
https://youtu.be/y0opgc1WoS4?long=yes

סרטן העכביש היפאני (Japanese Spider Crab) הוא הסרטן הגדול בעולם. מימדיו המאיימים הם מהמרשימים שבים. סרטן העכביש היפאני הוא גם פרוק הרגליים הגדול ביותר שחי כיום. רוחב רגליו יכול להתפרש על 4 מטרים וגופו מגיע לכמעט 40 סנטימטרים. סרטן עכביש יפאני חי על קרקעית האוקיינוס השקט, באזור של איי יפאן. הוא חי ככל הנראה עד גיל של 100 שנים.
הסרטן היפאני הזה מוגדר כמאובן חי, שרק מין אחד שלו עדיין חי.
שני סרטנים מפוחלצים ממין זה מוצגים במוזיאון הטבע בוינה. הם ניתנו לפני שנים רבות לקיסר האוסטרי פרנץ יוזף הראשון בידי הקיסר היפני. לאחד מהם יש רגליים באורך של 2 מטרים!
הנה סרטני העכביש היפאניים:
https://youtu.be/czloebyuINI
סרטן העכביש מיפאן מקרוב:
http://youtu.be/CSf5a3TY-O8
ילדה מסבירה:
https://youtu.be/knh7lQFWnnw
סרטני עכביש יפאניים במסע הענקי שלהם ליציאה מהנשל במים הרדודים:
http://youtu.be/pflXwCXd6D4
ומצגת וידאו של סרטני הענק היפניים:
http://youtu.be/f78d72KypOY

מלריה (Malaria), הנקראת גם קדחת הביצות, היא המחלה הקטלנית ביותר בהיסטוריה האנושית. אין מחלה שהרגה יותר אנשים.
מחלה נפוצה באזורים מסוימים בעולם ובמיוחד באפריקה. מאות מיליונים, לפחות רבע מיליארד איש, חולים בה בכל שנה בעולם.
מחלת המלריה מועברת על ידי יתושי אנופלס. דרך עקיצותיהם הם מעבירים את טפילי המלריה מאדם חולה לאדם בריא. יתושי האנופלס עוקצים בעיקר בשעות החשיכה וחיים באזורים נמוכים (מתחת לגובה של 2,000 מטרים).
התסמינים של המלריה הם חום גבוה, צמרמורת והרגשה רעה באופן כללי.
אין חיסון מלא כנגד מחלת המלריה, רק ניסויים חלקיים, שיעילותם חלקית. הדרכים העיקריות שבהן ניתן להימנע ממנה הן על ידי הימנעות מעקיצות באופן כללי. יש גם תרופות המונעות את הופעת המחלה ומקלות בתסמינים.
בשנים האחרונות התקדם המאבק במחלת המלריה ונראה שהעולם מתקרב לניצחון עליה. שיעור מקרי ההידבקות בעולם הולך וצונח ומאז שנת 2000 הוא צנח למחצית. יש אף מדענים שמעריכים שעד לשנת 2040 תודבר מחלת המלריה לחלוטין.
השינוי הגדול בהידבקות הוא באמצעות הנדסה גנטית של הגנים ביתושי אנופלס, היתושים שמעבירים את נגיף המלריה מאדם לאדם. כך, במקום לרסס ולחסל כמה שיותר יתושים, או עיקור המיני שלהם שמקטין את מספרם של נושאי המלריה, פיתחו בעריכה גנטית משהו עוד יותר טוב - גן סינתטי, שהופך את היתוש לעמיד בפני הטפיל שגורם למלריה ובכך מונע את ההידבקות במלריה גם ממי שנעקצו מהיתוש.
מעל 2 מיליון מתו עד לא מזמן ממלריה בכל שנה, כש-90% מהם באו מיבשת אפריקה. כיום המספר צנח לפחות מחצי מיליון מתים בשנה והתקווה היא שהמגמה הזו תימשך.
הנה מחלת המלריה (מתורגם):
http://youtu.be/EqGNZjzsrMg
עוד על מחלת המלריה (מתורגם):
http://youtu.be/FLEaiy3CkFE
סיפורה העצוב של אפריקה הנגועה במלריה (מתורגם):
http://youtu.be/ujax3tQs93o
כך מתפתחת מחלת המלריה באדם:
http://youtu.be/A2-XTlHBf_4
כיצד יתושה בהיריון גורמת להידבקות במלריה:
https://youtu.be/WoIO-g1hiSo
קרן גייטס שמנסה למנוע את ההידבקות במלריה באפריקה:
http://youtu.be/le3FHwfwNK0
וסרטון תיעודי על מחלת המלריה (מתורגם):
https://youtu.be/TnzcwTyr6cE?long=yes

הליכון הכושר (Treadmill) משמש בימינו בכל חדרי הכושר ואצל מתאמנים בבית הפרטי. הוא משמש כאמצעי כושר חיובי ובריא ורבים מתאמנים עליו באופן יומיומי. אך לא כולם מודעים לכך שמה שעם הזמן השתנה לאביזר פופולרי ובריא, החל את דרכו בעבר דווקא כמכשיר... עינויים.
כן, את דרכו החל ההליכון דווקא כמכשיר ענישה וכלי שליטה בבתי כלא. הסיפור שמאחורי המכשיר שידוע היום כאביזר בריאותי מתחיל במאה ה-19 באנגליה ומגולל היסטוריה מרתקת של שינוי ייעוד ומשמעות חברתית.
בשנת 1818 המציא המהנדס וארכיטקט האנגלי ויליאם קיוביט (William Cubitt) מכשיר שכונה "גלגל הדריכה" (Treadwheel) או "גלגל ההליכה" (Treadmill). בניגוד להליכון המודרני שבו המשטח נע תחת רגלי המתאמן וללא מסך או אפשרות להאזין למוסיקה, המכשיר הזה פעל בעיקרון הפוך - האסירים דרכו על מדרגות קבועות על גלגל ענק, וכך הניעו אותו בכוח שריריהם.
למעשה, הם נאלצו לטפס ללא הפסקה על מדרגות שלא הובילו לשום מקום.
קיוביט פיתח את המכשיר במיוחד עבור בית הכלא בריקסטון (Brixton Prison) בלונדון, כחלק ממדיניות הענישה שהייתה מקובלת בתקופה הוויקטוריאנית. הרעיון היה לשלב עבודה קשה ומייגעת עם מה שנחשב אז כתרומה לחברה. האסירים נדרשו לדרוך על הגלגל בין 6 ל-10 שעות ביום, והאנרגיה המכנית שהם הפיקו שימשה לטחינת תבואה, לשאיבת מים או לפעולות תעשייתיות אחרות.
אנקדוטה מעניינת היא שאוסקר ויילד (Oscar Wilde), הסופר האירי המפורסם, נאלץ לעבוד על גלגל הדריכה בזמן מאסרו בכלא רדינג (Reading Gaol) בשנים 1895-1897. הוא תיאר את החוויה כ"עינוי מתמשך" שגרם לו לכאבים עזים. ויילד כתב על כך ביצירתו המפורסמת "בלדת כלא רדינג" (The Ballad of Reading Gaol), שהפכה לאחת העדויות הספרותיות החשובות על תנאי הכליאה הויקטוריאניים.
העבודה הייתה מפרכת. ההערכה היא שאסירים טיפסו מרחק שווה ערך לכ-2,400 מטרים ביום, והתנועה המונוטונית גרמה לכאבי שרירים קשים, פציעות ולעתים אף למוות במקרים של אסירים חלשים במיוחד. למרות הביקורת ההולכת וגוברת, השימוש בגלגלי הדריכה התפשט ברחבי אנגליה, וב-1840 כבר היו כ-109 גלגלים כאלה בשימוש בבתי כלא ברחבי המדינה.
פרט מפתיע הוא שהרשויות באנגליה היו כה מרוצות מהמכשיר עד שב-1823 העניקו לקיוביט מדליית זהב על המצאתו "המועילה", מהחברה המלכותית לעידוד האמנויות (Royal Society of Arts). זאת למרות שכבר אז היו קולות שהשוו את המכשיר למכשיר עינויים מימי הביניים.
עם הזמן, השימוש במכשיר לצורכי ענישה הלך ודעך. הביקורת הציבורית על האכזריות שבשימוש במכשיר גברה, ובשנת 1902 בוטל סופית השימוש בגלגל הדריכה בבתי הכלא הבריטיים. אולם בעוד גלגל הדריכה העונשי נעלם, הרעיון של מכשיר המדמה הליכה קיבל חיים חדשים בתחום אחר לגמרי.
בתחילת המאה ה-20 החלו להופיע גרסאות ראשוניות של הליכונים למטרות רפואיות. אחד הראשונים תועד בפטנט משנת 1913, אם כי ישנם ספקות היסטוריים לגבי זהותו המדויקת של הממציא. הליכונים אלו היו רחוקים מאוד מההליכונים החשמליים של ימינו, אך סימנו את תחילת השינוי בתפיסה.
סיפור מרתק נוסף קשור בטייס המפורסם אלברט צ'נדלר (Albert Chandler). זה היה בשנת 1946, כשצ'נדלר, שהיה טייס מסחרי, פיתח הליכון ביתי פשוט כדי לשמור על כושרו בזמנים שנתקע בבתי מלון בערים שונות בזמן מזג אוויר סוער. המצאתו הייתה אחת הגרסאות הראשונות של הליכון נייד לשימוש ביתי.
בהדרגה, ההליכון התפתח והפך למכשיר כושר פופולרי, במיוחד אחרי שהרופא האמריקאי רוברט ברוס (Robert Bruce) פיתח בשנות ה-60 של המאה ה-20 פרוטוקול אימון על הליכון לבדיקת מחלות לב, הידוע עד היום כ"פרוטוקול ברוס" (Bruce Protocol).
המהפכה האמיתית הגיעה בשנת 1968, כאשר ד"ר קנת קופר (Kenneth Cooper) פרסם את ספרו "אירוביקס", שהדגיש את חשיבות האימון האירובי לבריאות הלב וכלי הדם. הפופולריות של אימונים אירוביים, יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית של הליכונים חשמליים בשנות ה-70, הפכו את ההליכון למכשיר הכושר הפופולרי והנמכר ביותר בעולם.
ההליכון המודרני של ימינו הוא מכשיר מתוחכם המצויד במסכי מגע, חיישנים מתקדמים, תוכניות אימון מותאמות אישית ואפילו אפשרויות שילוב מציאות רבודה. ההליכון עבר מטמורפוזה מלאה, מכלי עינויים לסמל של אורח חיים בריא.
מדהים איך מכשירים יכולים לעבור שינוי בתפקידם ובמשמעותם החברתית לאורך השנים, ובמקרה זה כיצד טכנולוגיה שנועדה להעניש במאמצים קשים וסבל הפכה לכלי המקדם בריאות וחיים ארוכים יותר.
הנה הליכון בפעולה: (ללא מילים)
https://youtu.be/dtf4OwqjBC4
תיאור של הליכון כושר מקצועי:
https://youtu.be/LZd5WpuxItE
איך לרוץ וללכת נכון על ההליכון? (עברית)
https://youtu.be/j-L2WXm_2bk
כך ההליכון שימש בעבר לענישת אסירים (מתורגם):
https://youtu.be/Al-30Z-aH8M
מה עדיף - ריצה או הליכה? (עברית)
https://youtu.be/_4booxeYVCA
קליפ ההליכונים המפורסם של להקת OK GO היצירתית:
http://youtu.be/dTAAsCNK7RA
והיתרונות הגדולים של ההליכה על הליכון:
https://youtu.be/LVfgR9wNNbE?long=yes
מיהו דוקטור דוליטל שמדבר בשפת החיות?
דוקטור דוליטל היה פעם אחת הדמויות הספרותיות האהובות על ילדים. הוא היה וטרינר שדיבר בשפת החיות ובעידן שלפני גיבורי העל וההארי פוטרים לסוגיהם, הוא היה דמות מעוררת השראה.
אבל לא רבים יודעים שלידתו של הווטרינר שידע את שפת החיות וראשיתו של הספר המפורסם על דוקטור דוליטל, הן במכתבים ששלח חייל אנגלי בשם יו לופטינג לילדיו, בזמן מלחמת העולם הראשונה.
בהפוגות מהקרבות נהג לופטינג לשבת בחפירות ולהמציא סיפורים קצרים, שאותם ישלח לילדיו במכתבים - הכל כדי לתקשר איתם ולשעשע אותם. הרי החדשות מהחזית היו או מזעזעות או סתם משעממות לילדים קטנים והוא היה בתוך המלחמה, משועמם ולא עושה דבר, או אם לדייק עושה מעט מאד, "do little" במשך שעות ארוכות, וללא רעיונות אחרים לספר לילדיו.
הדימיון עבד אצלו שעות נוספות ולאחר המלחמה לופטינג גיבש את הסיפורים הללו לספר הראשון על דוקטור דוליטל.
הנה פתיח סדרת האנימציה שהוקדשה לד"ר דוליטל:
https://youtu.be/7M10vrVShwU
מתוך סרט על הדוקטור המבין חיות:
https://youtu.be/R4oa83eCUCI
שיר על דוקטור דוליטל:
https://youtu.be/CAcZrWPnVv8
וקצת ממשרד החיוך:
https://youtu.be/CJ9NyCHxjN0
דוקטור דוליטל היה פעם אחת הדמויות הספרותיות האהובות על ילדים. הוא היה וטרינר שדיבר בשפת החיות ובעידן שלפני גיבורי העל וההארי פוטרים לסוגיהם, הוא היה דמות מעוררת השראה.
אבל לא רבים יודעים שלידתו של הווטרינר שידע את שפת החיות וראשיתו של הספר המפורסם על דוקטור דוליטל, הן במכתבים ששלח חייל אנגלי בשם יו לופטינג לילדיו, בזמן מלחמת העולם הראשונה.
בהפוגות מהקרבות נהג לופטינג לשבת בחפירות ולהמציא סיפורים קצרים, שאותם ישלח לילדיו במכתבים - הכל כדי לתקשר איתם ולשעשע אותם. הרי החדשות מהחזית היו או מזעזעות או סתם משעממות לילדים קטנים והוא היה בתוך המלחמה, משועמם ולא עושה דבר, או אם לדייק עושה מעט מאד, "do little" במשך שעות ארוכות, וללא רעיונות אחרים לספר לילדיו.
הדימיון עבד אצלו שעות נוספות ולאחר המלחמה לופטינג גיבש את הסיפורים הללו לספר הראשון על דוקטור דוליטל.
הנה פתיח סדרת האנימציה שהוקדשה לד"ר דוליטל:
https://youtu.be/7M10vrVShwU
מתוך סרט על הדוקטור המבין חיות:
https://youtu.be/R4oa83eCUCI
שיר על דוקטור דוליטל:
https://youtu.be/CAcZrWPnVv8
וקצת ממשרד החיוך:
https://youtu.be/CJ9NyCHxjN0
למה לא כדאי לעשן?
בשנים האחרונות העישון במקומות ציבוריים אסור וזה מקשה על רבים לעשן. גם מחירי הסיגריות עולים וזה יקר יותר ויותר. אבל לפני הכל, סיגריות הן דרך בטוחה לפגוע קשה בבריאות ובאיכות החיים של האדם. מרבית המבוגרים יודעים את זה ורבים מפסיקים לעשן או לא מתחילים כלל.
מחלות רבות נקשרות לעישון, כולל זו שבראש כולן, סרטן הריאות. היא נגרמת לא רק למעשן אלא גם לבני משפחתו והאנשים שסובבים אותו. העישון הפסיבי, כמו שמכנים את הפגיעה באחרים בעת העישון, הוא אחד מגורמי המחלות.
ילדים ובני משפחה של מעשנים חשופים למחלות בגלל העשן של הסיגריות. עישון הוא גם אחד המגבירים של נחירות בשינה, תופעה שפוגעת הן בבריאות והן באיכות החיים ובזוגיות של המעשנים המבוגרים.
לאחרונה קבע מחקר חדש שהעישון גורם ל-26 מחלות שונות, כולל 12 סוגי סרטן. בעבר ידעו החוקרים על 21 מחלות כאלה בלבד, אך החוקרים מצאו 5 מחלות נוספות שנגרמות בשל עישון.
הנה סכנות הבריאות שבעישון וההשפעות שלו על הגוף (מתורגם):
https://youtu.be/Y18Vz51Nkos
ראו מה עשן הסיגריות עושה לצמר גפן (עברית):
http://youtu.be/ZUkG9eaZe3A
והבעיה של העישון הפסיבי והפגיעה במי שסובבים את המעשנים (עברית):
http://youtu.be/Q2DcccgT9Qg
בשנים האחרונות העישון במקומות ציבוריים אסור וזה מקשה על רבים לעשן. גם מחירי הסיגריות עולים וזה יקר יותר ויותר. אבל לפני הכל, סיגריות הן דרך בטוחה לפגוע קשה בבריאות ובאיכות החיים של האדם. מרבית המבוגרים יודעים את זה ורבים מפסיקים לעשן או לא מתחילים כלל.
מחלות רבות נקשרות לעישון, כולל זו שבראש כולן, סרטן הריאות. היא נגרמת לא רק למעשן אלא גם לבני משפחתו והאנשים שסובבים אותו. העישון הפסיבי, כמו שמכנים את הפגיעה באחרים בעת העישון, הוא אחד מגורמי המחלות.
ילדים ובני משפחה של מעשנים חשופים למחלות בגלל העשן של הסיגריות. עישון הוא גם אחד המגבירים של נחירות בשינה, תופעה שפוגעת הן בבריאות והן באיכות החיים ובזוגיות של המעשנים המבוגרים.
לאחרונה קבע מחקר חדש שהעישון גורם ל-26 מחלות שונות, כולל 12 סוגי סרטן. בעבר ידעו החוקרים על 21 מחלות כאלה בלבד, אך החוקרים מצאו 5 מחלות נוספות שנגרמות בשל עישון.
הנה סכנות הבריאות שבעישון וההשפעות שלו על הגוף (מתורגם):
https://youtu.be/Y18Vz51Nkos
ראו מה עשן הסיגריות עושה לצמר גפן (עברית):
http://youtu.be/ZUkG9eaZe3A
והבעיה של העישון הפסיבי והפגיעה במי שסובבים את המעשנים (עברית):
http://youtu.be/Q2DcccgT9Qg
מהם הרדיקלים החופשיים המזיקים לגופנו?
עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק תל אביבית, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.
בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.
כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.
כך בדיוק דימו מדענים את מה שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.
אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.
לפי המדענים, חִמצוּן יום-יומי שולף אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן לרדיקלים חדשים, מסַכן בהדרגה וממש הורס את רקמות ואיברי הגוף, כשבסופו של דבר הוא פוגע קשות בתפקודו הכללי.
אבל אילו מולקולות בגוף החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.
רק כוח אחד יכול לעצור אותם.
אלה נוגדי החמצון (Antioxidant). "צבא ההגנה לגוף", אם תרצו. אלה החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".
נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לעמוד מולם ולתת להם "פייט" הולם. נוגדי החמצון הם המענה ההגנתי והבריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו.
בדימוי הרומנטי והמסעיר הזה נוגדי החמצון הם כמו תגבורת שבאה להגן. רכובים על גב מזון בריא או כמוסות ויטמינים יוקרתיות - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.
#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... יש סיכוי שהאמת היא לא בדיוק ואולי אפילו כלל לא כזו.
מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים בגוף. האיש, לפי הטענה, הוא בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.
מסתבר שעם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.
מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד, או לפחות מספיקים.
מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת תוספים עמוסי נוגדי חימצון בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של מולטי-ויטמינים יקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים
#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן נמשיך בתזונה עשירה ככל האפשר בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.
במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לנו לחלוטין.
הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):
https://youtu.be/9wQt_yIDKeE
סרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/vCm_CRKKk88
והסבר כללי על התזונה שלנו והשפעתה הלא תמיד ידועה:
https://youtu.be/zzl1PczgTHI
עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק תל אביבית, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.
בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.
כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.
כך בדיוק דימו מדענים את מה שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.
אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.
לפי המדענים, חִמצוּן יום-יומי שולף אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן לרדיקלים חדשים, מסַכן בהדרגה וממש הורס את רקמות ואיברי הגוף, כשבסופו של דבר הוא פוגע קשות בתפקודו הכללי.
אבל אילו מולקולות בגוף החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.
רק כוח אחד יכול לעצור אותם.
אלה נוגדי החמצון (Antioxidant). "צבא ההגנה לגוף", אם תרצו. אלה החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".
נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לעמוד מולם ולתת להם "פייט" הולם. נוגדי החמצון הם המענה ההגנתי והבריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו.
בדימוי הרומנטי והמסעיר הזה נוגדי החמצון הם כמו תגבורת שבאה להגן. רכובים על גב מזון בריא או כמוסות ויטמינים יוקרתיות - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.
#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... יש סיכוי שהאמת היא לא בדיוק ואולי אפילו כלל לא כזו.
מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים בגוף. האיש, לפי הטענה, הוא בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.
מסתבר שעם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.
מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד, או לפחות מספיקים.
מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת תוספים עמוסי נוגדי חימצון בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של מולטי-ויטמינים יקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים
#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן נמשיך בתזונה עשירה ככל האפשר בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.
במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לנו לחלוטין.
הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):
https://youtu.be/9wQt_yIDKeE
סרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/vCm_CRKKk88
והסבר כללי על התזונה שלנו והשפעתה הלא תמיד ידועה:
https://youtu.be/zzl1PczgTHI
מי חיסנו נגד אבעבועות שחורות לפני אלף שנים?
האבעבועות השחורות הייתה אחת המחלות האיומות של העת העתיקה ואולי הקשה שבהן. במאה ה-18 מתו כמעט חצי מיליון איש בכל שנה ממנה ועוד מיליונים שרדו אותה עם נזקים, נכויות קשות ופנים מצולקות באופן איום.
את החיסון הראשון לאבעבועות השחורות גילתה במאה ה-11 נזירה בסין העתיקה. היא טחנה לאבקה מעט מוגלה מיובשת ששמרה מהשלפוחיות הנגועות ויצרה אבקה נגועה בוירוס מוחלש. הוירוס המוחלש הדביק את כל מי ששאף את האבקה לנחיריו, אבל המחלה שבה נדבקו השואפים אותו, לא גרמה להם לנזק. הם זכו בזכותה לחיסון מהידבקות באבעבועות השחורות המטרידות והיו הראשונים להתחסן כנגד אחת המחלות האיומות והקשות של ימי קדם.
זה לקח עוד 800 שנה עד שבאירופה היו מוכנים לנסות את החיסון הזה. במאות השנים הללו התייסרה אירופה הנוצרית מהמחלה האיומה, רק משום שהנוצרים של אירופה לא היו מוכנים לבחון את התרופה של "הכופרים" מהמזרח והכנסייה ראתה במחלה עונש אלוהי, שאין ברירה אלא להשלים איתו ולהפסיק לחטוא.
על מחלת האבעבועות (עברית):
https://youtu.be/hTGdetPBhho
וסיפור הנצחון על המחלה (מתורגם):
http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s
האבעבועות השחורות הייתה אחת המחלות האיומות של העת העתיקה ואולי הקשה שבהן. במאה ה-18 מתו כמעט חצי מיליון איש בכל שנה ממנה ועוד מיליונים שרדו אותה עם נזקים, נכויות קשות ופנים מצולקות באופן איום.
את החיסון הראשון לאבעבועות השחורות גילתה במאה ה-11 נזירה בסין העתיקה. היא טחנה לאבקה מעט מוגלה מיובשת ששמרה מהשלפוחיות הנגועות ויצרה אבקה נגועה בוירוס מוחלש. הוירוס המוחלש הדביק את כל מי ששאף את האבקה לנחיריו, אבל המחלה שבה נדבקו השואפים אותו, לא גרמה להם לנזק. הם זכו בזכותה לחיסון מהידבקות באבעבועות השחורות המטרידות והיו הראשונים להתחסן כנגד אחת המחלות האיומות והקשות של ימי קדם.
זה לקח עוד 800 שנה עד שבאירופה היו מוכנים לנסות את החיסון הזה. במאות השנים הללו התייסרה אירופה הנוצרית מהמחלה האיומה, רק משום שהנוצרים של אירופה לא היו מוכנים לבחון את התרופה של "הכופרים" מהמזרח והכנסייה ראתה במחלה עונש אלוהי, שאין ברירה אלא להשלים איתו ולהפסיק לחטוא.
על מחלת האבעבועות (עברית):
https://youtu.be/hTGdetPBhho
וסיפור הנצחון על המחלה (מתורגם):
http://youtu.be/yqUFy-t4MlQ?t=6s
מהו כאב רפאים או כאב פנטום?
כאב הפנטום, או כאב רפאים, הוא כאב שחשים קטועי איברים בחלק של איבר שנקטע. זוהי תופעה מוזרה שכן האדם חש בה כאב באיבר שאינו קיים יותר. כאבי הפנטום הם תופעה כה נפוצה בקרב קטועי איברים, עד שהחוקרים מעריכים שמעל 70 אחוזים מקטועי האיברים חשים בכאבי פנטום בעוצמות שונות.
ברוב המקרים כאבי הפנטום הם תחושות ללא כאב. הופעת כאבי פנטום גם לא תלוייה באופן שבו איבד האדם את האיבר הקטוע. חלק מהאנשים חשים את האיבר במקום שבו היה בגוף וחלקם יכולים לחוש טבעת, צמיד, או אביזר אחר שהיה על האיבר הקטוע.
כאבי פנטום נגרמים בשל שינויים במערכת העצבים שבאו בעקבות הקטיעה. שינויים אלו מטעים את המוח וגורמים לו לפרש את האותות העצביים באופן שגוי. האדם חווה את התחושות כאילו קיים או כואב לו האיבר שכבר אינו קיים.
הטיפול בכאב פנטום הוא בתרופות משככות כאבים ובשיטה טיפולית הנקראת "שיטת המראה".
הנה סרטון שמדבר על תופעת כאב הפנטום:
http://youtu.be/o4FZtE-Lz2U?t=1m11s
התמודדות רפואית עם כאב פנטום ברגל קטועה, בעזרת "שיטת המראה", בה רואה המטופל רגל מדומה במראה. הזזת הגפה הבריאה, מסבירה למוח שהאיבר אינו קיים עוד:
http://youtu.be/YL_6OMPywnQ
וכתבת טלוויזיה על כאב הפנטום (עברית):
https://youtu.be/KD7ilIRTYgc?long=yes
כאב הפנטום, או כאב רפאים, הוא כאב שחשים קטועי איברים בחלק של איבר שנקטע. זוהי תופעה מוזרה שכן האדם חש בה כאב באיבר שאינו קיים יותר. כאבי הפנטום הם תופעה כה נפוצה בקרב קטועי איברים, עד שהחוקרים מעריכים שמעל 70 אחוזים מקטועי האיברים חשים בכאבי פנטום בעוצמות שונות.
ברוב המקרים כאבי הפנטום הם תחושות ללא כאב. הופעת כאבי פנטום גם לא תלוייה באופן שבו איבד האדם את האיבר הקטוע. חלק מהאנשים חשים את האיבר במקום שבו היה בגוף וחלקם יכולים לחוש טבעת, צמיד, או אביזר אחר שהיה על האיבר הקטוע.
כאבי פנטום נגרמים בשל שינויים במערכת העצבים שבאו בעקבות הקטיעה. שינויים אלו מטעים את המוח וגורמים לו לפרש את האותות העצביים באופן שגוי. האדם חווה את התחושות כאילו קיים או כואב לו האיבר שכבר אינו קיים.
הטיפול בכאב פנטום הוא בתרופות משככות כאבים ובשיטה טיפולית הנקראת "שיטת המראה".
הנה סרטון שמדבר על תופעת כאב הפנטום:
http://youtu.be/o4FZtE-Lz2U?t=1m11s
התמודדות רפואית עם כאב פנטום ברגל קטועה, בעזרת "שיטת המראה", בה רואה המטופל רגל מדומה במראה. הזזת הגפה הבריאה, מסבירה למוח שהאיבר אינו קיים עוד:
http://youtu.be/YL_6OMPywnQ
וכתבת טלוויזיה על כאב הפנטום (עברית):
https://youtu.be/KD7ilIRTYgc?long=yes
מהי טמפרטורת האפס המוחלט?
טמפרטורת האפס המוחלט (Temperature) היא הטמפרטורה שבה נפסקת תנועת המולקולות של החומר. זהו המצב הקר ביותר האפשרי (אם כי מבחינה מדעית נכון לראות בו את המצב הכי פחות חם שיש... קור לא קיים על פי המדע).
הטמפרטורה של האפס המוחלט היא מינוס 273 צלזיוס. בפיזיקה נהוג לומר שלא ניתן להביא חומר אל האפס המוחלט, אך ניתן לשאוף אליו. בשנת 2003 הצליחו כמה חוקרים ב-MIT לקרר אטומי סידן לטמפרטורה של כחצי מיליארדית המעלה מעל האפס המוחלט.
זה הישג מדהים ובעולם האמיתי הגיעו קצת פחות קרוב... מדידות אסטרונומיות גילו שבערפילית הבומרנג, שבקבוצת הכוכבים קנטאורוס, הטמפרטורה היא כ-272.15- מעלות צלזיוס, מעלה אחת מעל האפס המוחלט. אך גם אם חשקתם במעט קרירות, אל תתכננו נסיעה למקום הקר הזה - ערפילית הבומרנג נמצאת כ-5000 שנות אור ממערכת השמש.
ואגב, בשנים האחרונות הוצעו כמה תאוריות קוונטיות שגורסות שתיתכן טמפרטורה שהיא מתחת לאפס המוחלט. הוויכוח נמשך...
הנה המסע לאפס המוחלט:
https://youtu.be/QTYlC70VV_I
אפשר גם לחייך... (עברית)
https://youtu.be/bFtZVh9EXHo
טמפרטורת האפס המוחלט (Temperature) היא הטמפרטורה שבה נפסקת תנועת המולקולות של החומר. זהו המצב הקר ביותר האפשרי (אם כי מבחינה מדעית נכון לראות בו את המצב הכי פחות חם שיש... קור לא קיים על פי המדע).
הטמפרטורה של האפס המוחלט היא מינוס 273 צלזיוס. בפיזיקה נהוג לומר שלא ניתן להביא חומר אל האפס המוחלט, אך ניתן לשאוף אליו. בשנת 2003 הצליחו כמה חוקרים ב-MIT לקרר אטומי סידן לטמפרטורה של כחצי מיליארדית המעלה מעל האפס המוחלט.
זה הישג מדהים ובעולם האמיתי הגיעו קצת פחות קרוב... מדידות אסטרונומיות גילו שבערפילית הבומרנג, שבקבוצת הכוכבים קנטאורוס, הטמפרטורה היא כ-272.15- מעלות צלזיוס, מעלה אחת מעל האפס המוחלט. אך גם אם חשקתם במעט קרירות, אל תתכננו נסיעה למקום הקר הזה - ערפילית הבומרנג נמצאת כ-5000 שנות אור ממערכת השמש.
ואגב, בשנים האחרונות הוצעו כמה תאוריות קוונטיות שגורסות שתיתכן טמפרטורה שהיא מתחת לאפס המוחלט. הוויכוח נמשך...
הנה המסע לאפס המוחלט:
https://youtu.be/QTYlC70VV_I
אפשר גם לחייך... (עברית)
https://youtu.be/bFtZVh9EXHo
איך התגלתה תרופת הכינין למלריה ומה הקשר לקורונה?
כשהתפרץ נגיף הקורונה התפתחו מיתוסים שונים לגבי תרופות עממיות שיכולות להבריא או לחסן כנגדו. אף אחת לא עבדה. אחת מהן הייתה תרופת הכינין (Quinine), המוכרת מהמאות הקודמות בתור תרופה מעולה למלריה.
על פי האגדה, התגלה הכינין בזכות האינדיאנים מהרי האנדים שבפרו. קרה המקרה ובצמאונו ומחוסר ברירה, שתה אינדיאני חולה במלריה מים מרים משלולית והחלים. הוא סיפר לחולים אחרים במלריה שטעם המים היה של קליפת עץ הצינכונה. כשחולים נוספים החלימו כך, התברר להם שממש במקרה נמצאה התרופה למחלה הקשה שבה לקו.
ספרדים מיסיונרים שמעו מהמקומיים על התרופה המסתורית. מלריה הייתה אחת המחלות הקשות בעולם של אותם ימים. המיסיונרים שלחו מקליפת עץ הצינכונה לחבריהם באירופה וחוקרים זיהו את החומר הפעיל בקליפה וכינו אותו כינין. כך הוא הפך לתרופה מעולה.
כדי לרכך את טעמו המר של הכינים, הבריטים פיתחו קוקטייל מיוחד שנקרא ג'ין וטוניק. קוקטייל הג'ין אנד טוניק עשה את העבודה כל כך טוב, עד שווינסטון צ'רצ' יל אמר עליו פעם שהוא הציל חיים של חיילים בריטים יותר מעל תרופה אחרת. כך יצא שמשקה שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין הפך למשקה בריטי סופר פופולרי בכל מקרה.
הפרואנים כל כך גאים בכינין, התרופה הטבעית שמצאו, עד ששילבו את עץ הצינכונה בדגל פרו. באימפריה הבריטית נתנו אותו כצרופה לחיילים הבריטים בארצות כמו הודו והם לגמו קוקטייל נהדר, שהוא גם תרופה.
וכך, במשך תקופה ארוכה שימש הכינין כתרופה היעילה ביותר כנגד מחלת המלריה. בהמשך, כשהטפיל פיתח עמידות לכינין, פותחה כנגדו תרכובת בשם "ארטמיסינין" מצמח הלענה. כיום, הטפיל מגלה סימני עמידות גם בפניה.
הנה המלריה והתולעת שגורמת אותה:
http://youtu.be/IrNL27eWKOI
סיפורו של קוקטייל הג'ין אנד טוניק, שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין:
https://youtu.be/P6_MHuHUMGE
כשהתפרץ נגיף הקורונה התפתחו מיתוסים שונים לגבי תרופות עממיות שיכולות להבריא או לחסן כנגדו. אף אחת לא עבדה. אחת מהן הייתה תרופת הכינין (Quinine), המוכרת מהמאות הקודמות בתור תרופה מעולה למלריה.
על פי האגדה, התגלה הכינין בזכות האינדיאנים מהרי האנדים שבפרו. קרה המקרה ובצמאונו ומחוסר ברירה, שתה אינדיאני חולה במלריה מים מרים משלולית והחלים. הוא סיפר לחולים אחרים במלריה שטעם המים היה של קליפת עץ הצינכונה. כשחולים נוספים החלימו כך, התברר להם שממש במקרה נמצאה התרופה למחלה הקשה שבה לקו.
ספרדים מיסיונרים שמעו מהמקומיים על התרופה המסתורית. מלריה הייתה אחת המחלות הקשות בעולם של אותם ימים. המיסיונרים שלחו מקליפת עץ הצינכונה לחבריהם באירופה וחוקרים זיהו את החומר הפעיל בקליפה וכינו אותו כינין. כך הוא הפך לתרופה מעולה.
כדי לרכך את טעמו המר של הכינים, הבריטים פיתחו קוקטייל מיוחד שנקרא ג'ין וטוניק. קוקטייל הג'ין אנד טוניק עשה את העבודה כל כך טוב, עד שווינסטון צ'רצ' יל אמר עליו פעם שהוא הציל חיים של חיילים בריטים יותר מעל תרופה אחרת. כך יצא שמשקה שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין הפך למשקה בריטי סופר פופולרי בכל מקרה.
הפרואנים כל כך גאים בכינין, התרופה הטבעית שמצאו, עד ששילבו את עץ הצינכונה בדגל פרו. באימפריה הבריטית נתנו אותו כצרופה לחיילים הבריטים בארצות כמו הודו והם לגמו קוקטייל נהדר, שהוא גם תרופה.
וכך, במשך תקופה ארוכה שימש הכינין כתרופה היעילה ביותר כנגד מחלת המלריה. בהמשך, כשהטפיל פיתח עמידות לכינין, פותחה כנגדו תרכובת בשם "ארטמיסינין" מצמח הלענה. כיום, הטפיל מגלה סימני עמידות גם בפניה.
הנה המלריה והתולעת שגורמת אותה:
http://youtu.be/IrNL27eWKOI
סיפורו של קוקטייל הג'ין אנד טוניק, שהומצא כדי להמתיק את המרירות של הכינין:
https://youtu.be/P6_MHuHUMGE
למה להיזהר ממחקרים במדיה?
רבים מאיתנו נחשפים באופן כמעט יומיומי לכתבות ופרסומים בתקשורת על מחקרים ותוצאותיהם, כשלא פעם הם כוללים אזהרות, סיכונים, איסורים בריאותיים, או מרכיבי מזון ובריאות שמומלץ להימנע מהם או דווקא לצרוך אותם.
אבל איך נדע ואיך בכלל יודעים מה מהמחקרים והפרסומים הללו הוא נכון ואובייקטיבי ומה מגמתי, אולי מחקר מוזמן, מאמר הממומן על ידי יצרנים, משווקים, יבואנים, בעלי עניין או אפילו פרסום בתחפושת של מחקר?
כי חשוב לדעת שמרבית המחקרים שמפרסמים עיתונים, מגזינים או ערוצי תקשורת אחרים הם, איך לומר זאת בעדינות, לא ממש אובייקטיביים. לא פעם יש למקורות המפרסמים אינטרס והם משתדלים להסתיר אותו היטב.
מדוע להסתיר? - כדי שהקוראים לא יבחינו באינטרסים ובהטעיות ויחשבו לתומם שמסקנות המחקר הם מדעיים ונטולי כל הטייה. הרי אם הם ייהנו מהתוכן ויראו בו תוכן ראוי, ששווה לחשוב עליו ולנסות את המוצר או ההמלצה שבו, הקוראים יוטעו ובמכוון.
קוראים שיחשבו שקראו דיווח אובייקטיבי ואמיתי, יקבלו למעשה את המסר הפרסומי ואולי אף ירכשו או יבצעו פעולות, מבלי שהם יידעו שנחשפו לפרסום ממומן ושהממליץ או החוקר קיבלו עליו תשלום, מאותם בעלי עניין או בעלי עסקים שקנו את המאמר בכסף.
הנה הבעייתיות שבמחקרים הללו (מתורגם):
https://youtu.be/GUpd2HJHUt8
בחיוך - כשמגיע הזמן לאמץ את המנהג של הסקפטים (עברית):
https://youtu.be/32uR2-qktxE
ודוגמה לנושא מרתק עם המון עניין ואלפי מחקרים ובעלי אינטרסים שמעורבים בהם ולא פעם הקריאה שלנו סלקטיבית (מתורגם):
https://youtu.be/FfgT6zx4k3Q?long=yes
רבים מאיתנו נחשפים באופן כמעט יומיומי לכתבות ופרסומים בתקשורת על מחקרים ותוצאותיהם, כשלא פעם הם כוללים אזהרות, סיכונים, איסורים בריאותיים, או מרכיבי מזון ובריאות שמומלץ להימנע מהם או דווקא לצרוך אותם.
אבל איך נדע ואיך בכלל יודעים מה מהמחקרים והפרסומים הללו הוא נכון ואובייקטיבי ומה מגמתי, אולי מחקר מוזמן, מאמר הממומן על ידי יצרנים, משווקים, יבואנים, בעלי עניין או אפילו פרסום בתחפושת של מחקר?
כי חשוב לדעת שמרבית המחקרים שמפרסמים עיתונים, מגזינים או ערוצי תקשורת אחרים הם, איך לומר זאת בעדינות, לא ממש אובייקטיביים. לא פעם יש למקורות המפרסמים אינטרס והם משתדלים להסתיר אותו היטב.
מדוע להסתיר? - כדי שהקוראים לא יבחינו באינטרסים ובהטעיות ויחשבו לתומם שמסקנות המחקר הם מדעיים ונטולי כל הטייה. הרי אם הם ייהנו מהתוכן ויראו בו תוכן ראוי, ששווה לחשוב עליו ולנסות את המוצר או ההמלצה שבו, הקוראים יוטעו ובמכוון.
קוראים שיחשבו שקראו דיווח אובייקטיבי ואמיתי, יקבלו למעשה את המסר הפרסומי ואולי אף ירכשו או יבצעו פעולות, מבלי שהם יידעו שנחשפו לפרסום ממומן ושהממליץ או החוקר קיבלו עליו תשלום, מאותם בעלי עניין או בעלי עסקים שקנו את המאמר בכסף.
הנה הבעייתיות שבמחקרים הללו (מתורגם):
https://youtu.be/GUpd2HJHUt8
בחיוך - כשמגיע הזמן לאמץ את המנהג של הסקפטים (עברית):
https://youtu.be/32uR2-qktxE
ודוגמה לנושא מרתק עם המון עניין ואלפי מחקרים ובעלי אינטרסים שמעורבים בהם ולא פעם הקריאה שלנו סלקטיבית (מתורגם):
https://youtu.be/FfgT6zx4k3Q?long=yes
למה חשוב לצחצח שיניים בבוקר ובערב?
השיניים משמשות אותנו לאכילה ולדיבור. חשוב מאד לשמור עליהן בריאות. צחצוח השיניים שומר אותן נקיות משאריות מזון. אם יישארו שאריות מזון כאלה על השיניים אחרי האוכל ולפני השינה, יתיישבו חיידקים על השיניים ויעשו בהן חורים.
לכן אנו מצחצחים את השיניים, כל בוקר כשקמים ובכל ערב לפני השינה. כדאי להקפיד על צחצוח שיניים של 3 דקות לפחות.
לילדים - למה חשוב לצחצח שיניים:
https://youtu.be/ybyC2DJ4TuI
סרטון הדרכה לצחצוח שיניים לילדים:
http://youtu.be/rUkRF7N6etk
כך לצחצח שיניים כמבוגרים:
https://youtu.be/fuF6mvQK6DQ
על חשיבות צחצוח השיניים והמלצות לצחצוח נכון:
http://youtu.be/Ysnnj-Xy9Ks
וזה מה שיקרה אם נפסיק לצחצח שיניים:
https://youtu.be/4kXrUXDZKuM
הבה נציץ אל תוך הפה:
https://youtu.be/12otR342ijc?qr=yes
השיניים משמשות אותנו לאכילה ולדיבור. חשוב מאד לשמור עליהן בריאות. צחצוח השיניים שומר אותן נקיות משאריות מזון. אם יישארו שאריות מזון כאלה על השיניים אחרי האוכל ולפני השינה, יתיישבו חיידקים על השיניים ויעשו בהן חורים.
לכן אנו מצחצחים את השיניים, כל בוקר כשקמים ובכל ערב לפני השינה. כדאי להקפיד על צחצוח שיניים של 3 דקות לפחות.
לילדים - למה חשוב לצחצח שיניים:
https://youtu.be/ybyC2DJ4TuI
סרטון הדרכה לצחצוח שיניים לילדים:
http://youtu.be/rUkRF7N6etk
כך לצחצח שיניים כמבוגרים:
https://youtu.be/fuF6mvQK6DQ
על חשיבות צחצוח השיניים והמלצות לצחצוח נכון:
http://youtu.be/Ysnnj-Xy9Ks
וזה מה שיקרה אם נפסיק לצחצח שיניים:
https://youtu.be/4kXrUXDZKuM
הבה נציץ אל תוך הפה:
https://youtu.be/12otR342ijc?qr=yes
מהו הכאב?
הכאב הוא תחושת הסבל שחש אדם או יצור חי אחר בעת שרקמות בגופו נפגעות. הכאב מתרחש כשקולטנים שבקצות מערכת העצבים מעבירים אותות אל המוח, על שינויים ברקמות בגוף. הכאב הוא הפרשנות של המוח לאותות הללו.
מטרתו של הכאב מבחינה אבולוציונית היא לגרום ליצור החי להימנע מפגיעה נוספת בגופו. כך למשל, אם נגענו בתנור לוהט, יזהיר אותנו הכאב שלא לעשות זאת שוב. כך לומדים היצורים החיים מהם האירועים וההתנסויות המזיקות לרקמות גופם ונמנעים מכך בעתיד. תודות לכאב הם גם מאפשרים לאיבר הפגוע מנוחה וריפוי.
גם מבחינה חברתית תורם הכאב, בכך שהוא מאפשר לאחרים בקבוצה ללמוד מכאבו של הפרט ולהימנע מהתנסויות דומות וכואבות.
הנה האופן שבו המוח מפרש כאב ולמה אנשים שונים מתפקדים אחרת בכאב (מתורגם):
http://youtu.be/I7wfDenj6CQ
כך פועלים משככי כאבים (מתורגם):
http://youtu.be/9mcuIc5O-DE?t=13s
ומה שמדהים הוא שהכאב אינו ישיר דווקא (מתורגם):
https://youtu.be/eakyDiXX6Uc
הכאב הוא תחושת הסבל שחש אדם או יצור חי אחר בעת שרקמות בגופו נפגעות. הכאב מתרחש כשקולטנים שבקצות מערכת העצבים מעבירים אותות אל המוח, על שינויים ברקמות בגוף. הכאב הוא הפרשנות של המוח לאותות הללו.
מטרתו של הכאב מבחינה אבולוציונית היא לגרום ליצור החי להימנע מפגיעה נוספת בגופו. כך למשל, אם נגענו בתנור לוהט, יזהיר אותנו הכאב שלא לעשות זאת שוב. כך לומדים היצורים החיים מהם האירועים וההתנסויות המזיקות לרקמות גופם ונמנעים מכך בעתיד. תודות לכאב הם גם מאפשרים לאיבר הפגוע מנוחה וריפוי.
גם מבחינה חברתית תורם הכאב, בכך שהוא מאפשר לאחרים בקבוצה ללמוד מכאבו של הפרט ולהימנע מהתנסויות דומות וכואבות.
הנה האופן שבו המוח מפרש כאב ולמה אנשים שונים מתפקדים אחרת בכאב (מתורגם):
http://youtu.be/I7wfDenj6CQ
כך פועלים משככי כאבים (מתורגם):
http://youtu.be/9mcuIc5O-DE?t=13s
ומה שמדהים הוא שהכאב אינו ישיר דווקא (מתורגם):
https://youtu.be/eakyDiXX6Uc
למה יש כאלה שנעקצים יותר מיתושים?
חלק מאיתנו לא נעקצים יותר מדי מיתושים, או אפילו בכלל לא, בעוד אחרים סופחים כל עקיצה ברדיוס של קילומטרים. למה זה קורה בעצם?
ובכן, יש כמה דברים אצל חלק מאיתנו, שעושים את זה ליתושים. או בעצם ליתושות, שהן אלה שעוקצות את עורנו, כמו ריח. אגב, הן לא עוקצות מרשעות אלא כדי להתרבות.
ממחקרים מסתבר שהריח שמדיף גופנו מושך יתושים יותר או פחות. יש ריחות המושכים את היתושות יותר, בעוד ריחות של אחרים מושכים הרבה פחות.
דו תחמוצת הפחמן שעל עורנו, למשל, מושך את היתושות מאד. יש אנשים שפולטים הרבה יותר ממנו, כמו שמנים שנעקצים בשל כך יותר. גם אנשים גבוהים, למשל, נעקצים יותר. שומן וגובה, אם כך, הופכים אנשים למבוקשים לעקיצה. יאמי...
גם סוג דם O מאד אהוב על היתושות מאד והן גם מאד אוהבות חום. כלומר מי שעושה כושר או מי שהיא בהריון הן ממש מסעדה ליתושות, שזה קצת אירוני, שאישה בהריון נעקצת כדי שיתושה תיכנס להריון...
אבל מסתבר שגם החיידקים שעל עורנו יוצרים תרכובות ריח המושכות יתושים באופן משמעותי מאד. חוקרים גילו בסביבות 300 תרכובות ריח שכאלה וחלק מהן מושכות יתושות בטירוף.
יש עוד דברים אבל כבר נמאס לכם... טוב, אז גם צבע הבגדים שאנו לובשים יכול למשוך את היתושות לעקוץ את עורנו ואפילו אם נשתה בירה ניעקץ יותר. ריחות, לא? - אבל את הבירה הן לא יקחו לנו, נכון? - עד שכבר מותר לנו אז לעזאזל העקיצות, תביא לגימה!
הנה סרטון בעברית על הסיבות לעקיצות יתושים:
https://youtu.be/R0JT3A26eHs
חלק מאיתנו לא נעקצים יותר מדי מיתושים, או אפילו בכלל לא, בעוד אחרים סופחים כל עקיצה ברדיוס של קילומטרים. למה זה קורה בעצם?
ובכן, יש כמה דברים אצל חלק מאיתנו, שעושים את זה ליתושים. או בעצם ליתושות, שהן אלה שעוקצות את עורנו, כמו ריח. אגב, הן לא עוקצות מרשעות אלא כדי להתרבות.
ממחקרים מסתבר שהריח שמדיף גופנו מושך יתושים יותר או פחות. יש ריחות המושכים את היתושות יותר, בעוד ריחות של אחרים מושכים הרבה פחות.
דו תחמוצת הפחמן שעל עורנו, למשל, מושך את היתושות מאד. יש אנשים שפולטים הרבה יותר ממנו, כמו שמנים שנעקצים בשל כך יותר. גם אנשים גבוהים, למשל, נעקצים יותר. שומן וגובה, אם כך, הופכים אנשים למבוקשים לעקיצה. יאמי...
גם סוג דם O מאד אהוב על היתושות מאד והן גם מאד אוהבות חום. כלומר מי שעושה כושר או מי שהיא בהריון הן ממש מסעדה ליתושות, שזה קצת אירוני, שאישה בהריון נעקצת כדי שיתושה תיכנס להריון...
אבל מסתבר שגם החיידקים שעל עורנו יוצרים תרכובות ריח המושכות יתושים באופן משמעותי מאד. חוקרים גילו בסביבות 300 תרכובות ריח שכאלה וחלק מהן מושכות יתושות בטירוף.
יש עוד דברים אבל כבר נמאס לכם... טוב, אז גם צבע הבגדים שאנו לובשים יכול למשוך את היתושות לעקוץ את עורנו ואפילו אם נשתה בירה ניעקץ יותר. ריחות, לא? - אבל את הבירה הן לא יקחו לנו, נכון? - עד שכבר מותר לנו אז לעזאזל העקיצות, תביא לגימה!
הנה סרטון בעברית על הסיבות לעקיצות יתושים:
https://youtu.be/R0JT3A26eHs
איך העור שלנו בנוי?
לעור שלנו יש שכבה חיצונית, קשה וחסינה למים. קוראים לה אפידרמיס. תפקיד האפידרמיס לשמור על גופנו מפגיעה ונזקים חיצוניים.
הדרמיס, השכבה האמצעית, מכילה את כלי הדם העדינים שמובילים דם ואת העצבים, שמאפשרים לנו לחוש תחושות וחום או קור מהעור.
השכבה הפנימית התחתונה של העור, מחברת את העור לשרירים שנמצאים מתחתיו.
הנה סרטון שמלמד על העור שעל גופנו (עברית):
http://youtu.be/EKWNp6W9Z04
והסבר רפואי של דוקטור לרפואה סינית על העור (עברית):
http://youtu.be/L6eqlXqOulY?t=24s
לעור שלנו יש שכבה חיצונית, קשה וחסינה למים. קוראים לה אפידרמיס. תפקיד האפידרמיס לשמור על גופנו מפגיעה ונזקים חיצוניים.
הדרמיס, השכבה האמצעית, מכילה את כלי הדם העדינים שמובילים דם ואת העצבים, שמאפשרים לנו לחוש תחושות וחום או קור מהעור.
השכבה הפנימית התחתונה של העור, מחברת את העור לשרירים שנמצאים מתחתיו.
הנה סרטון שמלמד על העור שעל גופנו (עברית):
http://youtu.be/EKWNp6W9Z04
והסבר רפואי של דוקטור לרפואה סינית על העור (עברית):
http://youtu.be/L6eqlXqOulY?t=24s