פעילות גופנית וספורט הם דברים חשובים לבריאותנו. החוקרים הגיעו למסקנה ש-10,000 צעדים ביום הם מה שאנשים מבוגרים צריכים ללכת כדי לא לעלות במשקל, אבל ילדים אינם צריכים לשמור על המשקל אלא על הבריאות.

כשאנו הולכים ברגל, אנו מחזקים את גופנו ושומרים עליו חיוני ונמרץ. אנו גם שומרים על עצמנו מלהפוך לילדים כבדים שכל היום רובצים מול הטלוויזיה. העיקר זו הבריאות והליכה ברגל היא מאד בריאה.


על חשיבותה של ההליכה לגוף ולנפש (עברית):

http://youtu.be/KqweUdh4q4k


על ענף הספורט האולימפי הזה:

https://youtu.be/W1sxFgTUbWo


ותכנית חינוכית על הליכה כספורט (עברית):

https://youtu.be/fzo0cX2QOeo?long=yes

ריצת כושר, או ג'וגינג (Jogging), היא דרך נהדרת לעשות פעילות גופנית אירובית בספורט זמין ואפשרי בכל מקום. לרוץ הרי אפשר בלי מגבלה של ציוד מיוחד, שעות פתיחה של חדר כושר או יכולות מיוחדות.

אנשים שמתחילים לרוץ ממשיכים לעשות זאת באופן סדיר, בעיקר כי הם התרגלו לצפות לאנדורפינים ולהשתוקק לנוירוכימיקלים שהפעילות הזו משחררת בגוף.

גם פסיכולוגית יש תמורה לריצה. כ-70% מהרצים או העושים פעילות גופנית מעידים שהפעילות הגופנית מייצרת אצלם תחושה של ניצחון משיפור ההישגים שלהם ותחושת "הישג", שמייצרת הרגל.

כל אדם שלא סובל מבעיות רפואיות מיוחדות, כמו עודף משקל או גיל מבוגר מדי, בעיקר בשל סיכוני נפילה, יכול ואפילו מומלץ לו לבחור בריצה כפעילות גופנית מועדפת. אגב, החלופה האירובית המומלצת לריצה תהיה הליכה.

פיזית, מאמץ הריצה מפעיל הרבה יותר את שרירי הגוף השונים מאשר פעילויות אירוביות כמו שחייה, דיווש על אופניים או אימון מדרגות.

הדופק בריצה גבוה משמעותית מזה שבפעילויות אירוביות אחרות, מה שהופך את הריצה ליעילה מאוד לשיפור הכושר הגופני, שריפת קלוריות מוגברת והשגת מראה הגוף.

אצל אנשים בריאים ובעלי יחס משקל מאוזן, שריפת הקלוריות בריצה תשפר את סיבולת הלב-ריאה טוב יותר מפעילויות ספורט אחרות. בכך היא תורמת לשיפור בלחץ הדם, כולסטרול ומדדים בריאותיים נוספים. אפילו הנחירות יקטנו, במיוחד עם שמירה על משקל נכון שתתווסף לריצה.

כובד משקל לעומת זאת, אפילו קטן, לא הולך ביחד עם אימוני ריצה. הסיבה היא שנחיתת כפות הרגליים על הקרקע בריצה מפעילה על הרגליים עומס שהוא גבוה פי שלושה מפעילויות ספורט אחרות, פעילויות שבהן אין ניתוק של כף הרגל מהקרקע.


הנה ריצת הכושר:

https://youtu.be/bZmF-VBSMd8


ג'וגינג בניו יורק:

https://youtu.be/OV9P1Sh_KL8


ואלה שרצים למרחקים מטורפים (עברית):

https://youtu.be/PqKLVfgPxIo?long=yes

כל יצור חי ששוכב או יושב כל הזמן ולא נע ולא עושה ספורט ופעילות גופנית, ימצא את עצמו הולך ומתנוון. כלומר שריריו של מי שלא נע ופועל יהפכו חלשים ומדולדלים, מחוסר שימוש.

זו הסיבה שכדאי שכל אדם, כולל ילדים, ייצא ויעשה ספורט, יטייל, ישחק עם חברים ולא יישב כל היום מול הטלוויזיה או המחשב.

כי השמנה משמעותה פגיעה הולכת וגוברת בבריאות. היא מעודדת נחירות בשינה ופוגעת באיכות החיים של מי שלא שומרים על גופם - עם הצירוף המנצח של אכילה נכונה ופעילות גופנית, כלומר ספורט.


כך השרירים יכולים לגדול (מתורגם):

https://youtu.be/2tM1LFFxeKg


המלצות לפעילות גופנית ואימון לשרירים שלנו בדרך לבית הספר (עברית):

http://youtu.be/sk3dGhj65YE


וג'יימבה סאנדס שעליו קשה לומר שהוא לא עושה פעילות גופנית... גאונית? ומצחיקה!

https://youtu.be/j2W0csnVHOY

חכמולוגים אומרים לא פעם בחיוך שהדבר הטוב במכון כושר או בחדר כושר (Gym) הוא האפשרות להכיר בחורות ובחורים נאים. אבל כמובן שהמטרה המוצהרת של הכושר בכלל וחדר הכושר בפרט היא פעילות גופנית.

חדר הכושר חדר או אולם כזה מכיל שלל מתקנים ומכשירים המיועדים לשיפור הכושר הגופני ושימורו.

חדר או אולם כזה מיועד לשיפור מרכיבי הכושר הגופני השונים, כמו כוח, גמישות וסיבולת לב ריאה.

חדר הכושר המודרני מתמקד בעיקר באימון אישי אירובי ובאימוני משקולות. מתקנים ייעודיים בחדר הכושר משמשים גם לפיתוח מרכיבים של מהירות וזריזות, שלא חייבים להתבצע בתנאים של חדר כושר סגור ובדרך כלל מתבצעים דווקא באוויר הפתוח.

חדרי כושר הם בדרך כלל חלק ממכוני כושר. אבל בעידן המודרני יש חדרי כושר גם בבתים פרטיים, כמו גם בבתי מלון ובמרכזים קהילתיים, בבניינים של חברות הייטק ואפילו בבתי ספר.

חדרי הכושר הללו נבדלים בכמות ובמגוון המתקנים שבהם, אך ישנם בהם מתקנים נפוצים וכמעט הכרחיים לכושר, כמו ספסלי ומתקני משקולות, מסילות כושר, מסלולי הליכה או ריצה, אופני כושר נייחים, אליפטיקלים ומתקני מתח.

בעתיד נראה שיתווספו אמצעי חוויה שיהפכו את אימוני הכושר שלנו לווירטואליים. במילים אחרות, סביר שנוכל לעשות הרבה אימונים בנופים קסומים, נגד יריבים מדומים, או אפילו חברים שלנו שיתאגרפו או יתחרו בנו דרך היקום הווירטואלי שהוא סוג של מטאוורס, יקום שמעבר.


הנה חדר הכושר המודרני:

https://youtu.be/pNGaCgnAeJs


יש טיפוסים שונים של גברים בחדר כושר:

https://youtu.be/Y_zMa_dIOug


נשות כושר:

https://youtu.be/f1cO3QvkrzM


פרסומות לחדרי כושר:

https://youtu.be/ZdNz38i4qnU


יש מי שמתכננים שב-MetaVerse חדר הכושר של העתיד יהיה בכלל וירטואלי:

https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q


ובחיוך - פספוסי חדר כושר:

https://youtu.be/IQF3Oo5PEe8

השרירים (Muscles) שלנו מבדילים אותנו זה מזה. יש מי ששריריהם רפויים ודקיקים, בעוד אחרים עושים כושר ופעילות גופנית ושריריהם גדלים. אצל מי שעושים באדי בילדינג, בניית שרירים, הם נעשים ממש נפוחים וגדולים.

אבל מה גורם לשריר להתנפח כל כך? - ראשית, התחזקות השרירים גורמת גם להתנפחותם, אבל השרירים הנפוחים הם לא תמיד ביטוי להתחזקות שלהם. יש מי ששריריהם מתנפחים הרבה יותר מאשר גדל הכוח שלהם, מה שמסביר לא פעם למה שרירנים יכולים לנחול תבוסה ואפילו בכיפוף ידיים, למול מישהו עם שרירים הרבה פחות מרשימים משלהם.

אז אם אתם שואלים "מתי יתנפחו לי השרירים?", כדאי שתכירו את הסיבים הלבנים שלכם. אלו סיבים שנמצאים בכל שריר והם גדולים ביחס לסיבים האדומים. הלבנים מקנים לשרירים את המראה הרחב והמנופח שלהם, בעוד שהסיבים האדומים הם פחות נראים או בולטים, אבל הם אלו שמקנים את יכולת המאמץ הארוך והיציב.

לכל אחד מאיתנו יש חלוקה אחרת של סיבים כאלו וכאלו והיא למעשה גנטית. משום כך יש כאלו שהשרירים שלהם יכולים להתנפח בקלות והם הופכים לשרירנים של ממש, בעוד שאחרים, גם אחרי שיעשו המון כושר ותרגילים ויהפכו חזקים להפליא, ימשיכו להיות פחות נפוחים בשריריהם.

אבל עדיין, יש סוגי אימון שמפתחים את אחד מסוגי הסיבים, יותר מאשר את השני. אימוני כוח מתפרץ, או אימוני כוח במשקולות, יפתחו את הסיבים הלבנים הרבה יותר מאשר את הסיבים האדומים ולכן מפתחי שרירים עושים הרבה מהם.


הנה הסיבה לשרירים הנפוחים (מתורגם):

https://youtu.be/2tM1LFFxeKg


כמה מהאנשים עם השרירים הכי נפוחים בעולם:

https://youtu.be/A27_a6fEtEQ


וסיפורו של מי שניפח את שריריו:

https://youtu.be/tfxCSNWVoEw?long=yes

היא מכונה "מלכת הספורט" וידועה גם בתור "אתלטיקה קלה", אתלטיקה (Athletics) היא מקבץ של אירועי ספורט, ביניהם ריצה, קפיצה, זריקה והליכה. מדחבר בסוגי ספורט פופולריים, הדורשים שילוב של כוח, סיבולת, זריזות ומהירות.

מתחרויות מקומיות בבתי ספר ועד למשחקים האולימפיים, האתלטיקה היא ספורט אישי ותחרותי, שכספורט תחרותי הוא סופר תחרותי, עם מתחרים בכל הרמות.

הכינוי אתלטיקה קלה נועד להבדיל אותה מאתלטיקה כבדה, הכוללת את ענפי ההיאבקות, האגרוף והרמת משקולות.


#ענפים וסוגים
שני סוגים עיקריים של אירועים מרכיבים את האתלטיקה הקלה:

אירועי מסלול - מרוצים שמתקיימים על מסלול ריצה במרחקים שנעים בין 100 ל-10,000 מטר. הריצה היא בנפרד או כחלק ממרוץ שליחים.

אירועי שטח - תחרויות המתקיימות במגרש או באצטדיון. נכללים בהם אירועי קפיצות (לרוחק, משולשת), זריקה למרחק (כדור ברזל, דיסקוס או כידון) והליכה למרחקים ארוכים תוך שמירה על קצב הליכה מהיר.

יש גם שילוב בין סוגי הספורט הללו בצורה שנקראת "קרב רב".

ראו את ענפי האתלטיקה השונים בתגית "אתלטיקה".



#אתלטיקה לאדם הפשוט
גם למי שאינם ספורטאים תחרותיים ורק מעוניינים לשמור על כושר, מתאימה האתלטיקה. כי בנוסף להיותה ספורט תחרותי, אתלטיקה היא גם מהצורות הפופולריות של פעילות גופנית וכושר. ריצה, במיוחד, אבל גם הליכה הן דרכים מצוינות להישאר בריאים ולשפר את הכושר. אם מדובר בספורט המשולב בפעילות חברתית, כמו קבוצות הליכה או מועדוני ריצה, אז אתלטיקה וספורט בכלל, שווים זהב.


זוהי האתלטיקה:

https://youtu.be/8tboaYXAwog


כל מרכיבי או כמו שהם נקראים אירועי האתלטיקה:

https://youtu.be/97iKteyVj1A


והסבר ארוך יותר של עולם האתלטיקה:

https://youtu.be/lTlB1z4N5hI?long=yes

גמישות (Flexibility) היא תכונה של גוף מוצק שיכול להתעוות ולחזור לצורתו הקודמת. בבני אדם הגמישות היא היכולת הגופנית להניע את אברי הגוף שלנו בקלות ובטווח תנועה רחב של המפרקים השונים.

הגמישות היא מרכיב חשוב בבריאותנו כבני אדם, באיכות החיים ובכושר הגופני שלנו. למעשה, הגמישות היא ממרכיבי הכושר הגופני הבסיסיים ביותר, ביחד עם כוח, מהירות, סיבולת וקואורדינציה. אך בהשוואה לרכיבי הכושר האחרים, הגמישות היא רכיב הכושר הפחות מוערך.

אנשים בעלי גמישות רבה יכולים לבצע פעולות שלא יאומנו, ממופעי בידור מרהיבים ועד לביצועים ספורטיביים או מקצועיים שלא יאומנו. על אף שבני אדם שונים נולדים עם יכולת מסוימת לגמישות מלידה, הגמישות הגופנית מחייבת אימון רב ותרגול מתמשכים, על מנת להגיע לביצועים יוצאי דופן.


הנה דוגמה לגמישות מדהימה של משתתף בתכנית כשרונות אנגלית:

http://youtu.be/xHxsVRM-pS8


וילדה גמישה להפליא גם היא:

http://youtu.be/LhuVTmZtJJY

"טרק" הוא טיול שעושים בהליכה, בטבע, בהרים וכן הלאה. הטרקים ברובם הם למקומות מרוחקים וקשים להגעה בדרך אחרת, כמו טיפוס על הרים והליכה למקומות קשים להגעה. לרוב רואים בהם דברים מופלאים ומיוחדים, אנשים שחיים בצורות חיים מעניינות, נופים מרהיבים, בעלי חיים ותופעות טבע לא רגילות. בטרק חווים גם חוויות עם אנשים שמטיילים אתכם ויוצרים קשרים מיוחדים.


הנה סרטון שמציג טרק בהרים:

http://youtu.be/NzIDCJV1SeE


והנה טרק להרי הפמיר שבטג'יקיסטן:

http://youtu.be/th7sL4lyfcY

הספורט הזה הוא משחק והמשחק הזה הוא ספורט. דילוג או קפיצה בחבל (Jump rope) היא משחק ילדים ותיק ואהוב, שיש לו מעריצים במקומות רבים בעולם.

משמשים בו מגוון של ניתורים וקפיצות - מניתור בודד ועד כפול, דילוג בסיבוב, דילוג הפוך או ברגליים משולבות. גם אפשרויות החבלים מגוונות - לעתים משתמשים בחבל אחד ולעתים קופצים ביחד, תוך שימוש בשני חבלים. לעתים זה ילדות צעירות המשחקות לבד או במשחק תחרותי ולעתים אימון אישי למבוגרים - לשיפור הקואורדינציה וסיבולת לב-ריאה באימוני ספורט.

התיעוד הראשון הידוע של הניתור בחבל הוא מאירופה של המאה ה-19. המשחק באותה תקופה שימש בעיקר ילדות צעירות, ששתיים סובבו אז את החבל והשלישית קפצה, תוך ספירה או דיקלום של שיר בחרוזים.

חבל הקפיצה, שנקרא בעברית "דלגית", מצויד בדרך כלל בידיות החזקה קלות, המחוברות לחבל בקצוות. בטכניקה האמריקאית, שנפוצה כיום בארצות הברית ומעט גם באירופה, משתמשים לא פעם בשני חבלים שמסובבים בשתי ידיים לכיוונים מנוגדים, טכניקה מסובכת יחסית, המצריכה מיומנות רבה בקפיצה.

משחק הקפיצה בחבל הוא משחק מושלם. לא צריך בשבילו הרבה - רק חבל - והוא מעניק שעות רבות של הנאה וחוויה חברתית או אישית, כושר ופעילות גופנית נהדרת, ביחד עם חברים או לבד. כיף אמיתי!


הנה קפיצה בחבל (עברית):

https://youtu.be/TT4qa_xgQFg


על הקפיצה בדלגית (עברית):

https://youtu.be/JA6irY56wXI


שימוש בדלגית למטרות כושר (עברית):

https://youtu.be/6UQ9nQoPCfU


הסגנון האמריקאי, עם שני החבלים:

https://youtu.be/NEY1a5uoIPY


ישנם אלופי קפיצות שמגיעים לשליטה שלא תאומן בחבל:

https://youtu.be/J077NL55p5c


ואולי יפתיע לדעת שמי שמרבים להתאמן בקפיצות חבל לאורך ההיסטוריה הם המתאגרפים:

https://youtu.be/Hqwku_iHRv8

אחת הבעיות המודרניות הקשות היא ההשמנה בקרב בני אדם. תוצאותיה של ההשמנה הן לא פעם כרס גדולה, או מה שנקרא "השמנה בטנית".

הכרס (Stomach ובשם העממי יותר belly) היא בטן שהשמינה באופן מוגזם. מדובר בחלק בטן מעוגל ובולט שתלוי מתחת לבית החזה והבטן האנושית.

גברים נוטים לגדל כרס יותר מנשים. רבים חושבים שזה מפני שהם שותים בירה ואף התקבע הביטוי "כרס בירה". אז נכון שהמון בירה מגדילה את הכרס, אבל בירה פה ושם אין בה בעיה (אגב, יש בעיה עם כל הפיצוחים והבייגלה שמסביב ואת זה חשוב לומר).

הסיבה של היווצרות הכרס היא כמות השומן ופיזורו במאגרים השונים שבגוף. בעוד אצל גברים מרוכזים בבטן כ-20-10 אחוזים מסך השומן שבגופם, כמות השומן הביטני בבטן הנשית מתמצה בחצי מזה, כ-10-5 אחוזים בלבד מכלל השומן שבגוף. גם נשים יכולות להשמין אבל באזורים אחרים בגוף ואחרי גיל המעבר, גם בכרס.

מכיוון שגם גנטיקה משפיעה על פיזור השומן בגוף וכדי לפתח טיפולים להתמודדות עם שיעורי ההשמנה העולים בעולם, מנסים המדענים לאתר את הגֵנים שמשפיעים על פיזורו של השומן בגוף.


#מה לעשות נגד הכרס?
רבים שואלים כיצד מונעים השמנה בטנית כזו הנראית לא יפה בעיני אחרים. אז האמת המרה היא שמניעת התפתחות של כרס או הורדה שלה בלבד אינה דבר אפשרי. הורדה של הכרס היא חלק מהורדת משקל כללית. מה שיעשה את העבודה בעניין הוא שילוב של שני דברים: תזונה מאוזנת ופעילות גופנית סדירה.

אגב, אלה גם שתי הדרכים הטובות ביותר למניעת כרס מראש. אם אתם אנשים רזים יחסית ולא מעוניינים לסבול בעתיד מהשמנה בטנית, פשוט איכלו נכון ועשו כושר, שזה השם הטרנדי לפעילות גופנית. אגב, כושר להורדת הכרס ולבריאות לא חייב להיות בחדר כושר. מספיקה הליכה יומית של 10,000 צעדים.

עבור אנשים הסובלים מהשמנת יתר חולנית וכחלק משלים לניתוחי קיצור הקיבה, יש ניתוח קשה, מורכב ומסובך להסרת השומן התוך-בטני. על ניתוח כזה מחליטים הרופאים והם עושים זאת בכובד ראש ובדרך כלל בזהירות המתבקשת.


הנה הכרס וקצת בירה לא גורמת אותה:

https://youtu.be/oJtQth3bl5M


איך מונעים את החלל הבטני (עברית):

https://youtu.be/oJ95ysM9e_A


הסבר מצוין לגבי הדרך להיפטר ממנו (עברית):

https://youtu.be/2yku_yxUPUM


מצגת וידאו על הכרס:

https://youtu.be/vzhoVK9AyQs


תרגילים לבטן התחתונה (עברית):

https://youtu.be/zGITL_k1D2U


ועוד תרגילים ביתיים לפעילות גופנית משלימה לתזונה נכונה שתמנע ותקטין כרס ושומן בוטני (עברית):

https://youtu.be/rs-KxRITRnI

רבים לא יודעים שהטורניר (tournament), אותו סגנון של תחרות שנהוג היום בכל העולם ובאינספור תחומים, מקורו הוא בתחרויות של אבירים בימי הביניים.

הטורניר של ימי הביניים נולד בעולם האבירים של אותה תקופה. הוא כלל אז משחקי אבירים והתמודדויות בין קבוצות או אבירים בודדים, בענפים ו"קרבות" מדומים שונים.

האבירים באירופה של ימי הביניים היו לוחמים חמושים ורכובים על סוסים, שנלחמו בעבור המלך, בהגנה על הממלכה ולוחמה נגד אויביה. עבור שירותי ההגנה והלוחמה הללו הם קיבלו לא מעט זכויות שאנשים פשוטים לא זכו להן, חלקן כלכליות כמו נחלות וכסף וחלקן מעמדיות, כמו תוארי אצילים וכבוד בבית המלוכה.

כמו היום גם אז - ספורט היה מאז ומתמיד פופולרי בכל מקום. כשלא היו מלחמות, האבירים נהגו להעביר את זמנם ולשמור על כושר בטורנירים מאתגרים, בהם הפגינו את כישוריהם והתחרו על כבוד והערכה.

הטורנירים הללו גם שמרו על ההתלהבות לנצח יריבים וגם על היכולות הפיזיות, הגופניות והמנטליות שלהם, עד שיידרשו לשדה הקרב.

בין התחרויות בטורניר הם התחרו בכישורי הרכיבה שלהם ובעמידה באתגרי רכיבת סוסים, לצד יכולות לחימה, כמו הפלת יריבים מסוסיהם, פגיעה וצליפה בכלי נשק כחנית ורומח, דו-קרב חרבות תוך הדיפת היריב במגן ועוד.

עבור ההמונים, פשוטי העם, הטורניר היה צורת בילוי ובידור. הצפייה בתחרויות ומה שמסביב היו בשבילם סוג של פסטיבל עממי ומרענן, שקצת הוציא אותם משגרת היום יום המפרכת והאפרורית. בעולם בלי כוכבי פופ וקולנוע, האבירים המקומיים היו הכוכבים שלהם ובקרב הצמיתים היה צמא גדול לראותם בפעולה ומנצחים.


#הכללים
הטורנירים של ימי הביניים היו למעשה הטורנירים הראשונים בהם התחרו יחידים וקבוצות יריבות במספר מקצים ובו המנצח לוקח הכל. המפסיד יוצא או לא, אבל המנצח צובר נקודות ועולה להתמודדות הבאה.

כמובן שהקרבות בטורניר נערכו בכלי נשק שאינם קטלניים. לאחר שמלך צרפת אנרי השני, נהרג מחנית שבורה שחדרה לפרצופו, הורכבו על חודי החניתות והחרבות מגני עץ שמנעו סכנה כזו מהאבירים.

גם החוקים הובהרו די מהר. אם בתחילה הם לא היו ברורים, די מהר הוגדרו כללי הטורנירים הללו. בנוסף לאיסור השימוש בנשק קטלני נאסרה גם למשל הפגיעה באביר שנפל מסוסו.


#הסוף
המצאת אבק השרפה והנשק החם, החל מהמאה ה-16, בישרה על סופם המתקרב של טורנירי האבירים. כשיש נשק חם שכזה יורדת האפקטיביות של חרבות וחניתות ואותם אבירים גיבורים, כפרשים כבדים ועטויי שריון, הופכים פחות ופחות רלוונטיים.

כך ובהדרגה, הולכים גם האבירים וגם הטורנירים שלהם ונעלמים. תחרויות ספורט ממשיכות להתקיים וענפי ספורט שונים הם המשך של הטלת הכידונים למרחק, או קרב החרבות שהפך לספורט הסיף.

תחרויות הספורט גם מאמצות את מרבית הקודים והכללים שהונהגו בטורנירי ימי הביניים וכמובן את רעיון הטורניר.

אבל האבירים הם כבר לא הלוחמים או אפילו הספורטאים הללו. הם הורישו את טירותיהם לצאצאים שנשארו אצילים אבל מעדיפים להתפרנס מייצור יין והעסקה של עובדים בשדות ובחקלאות שבנחלותיהם.


על טורניר ימי הביניים:

https://youtu.be/JOCzUXjqbd8?t=6s


טורניר בסגנון ימי הביניים בדנמרק:

https://youtu.be/KpwFkIpDFFY


וקרב חניתות אופייני לטורנירים הללו:

https://youtu.be/bhcHNR-3R0Q

המחשוב הלביש הוא אחד התחומים הלוהטים של הטכנולוגיה המודרנית. בתוכו מהווה תחום הבריאות האישית את אחד החשובים שבהם. המצליחים כרגע הם צמידי הספורט, שמנטרים את הפעילות הפיזית והביומטרית שלנו ומודדים בעזרת חיישנים את הביצועים הגופניים שלנו בספורט. בין הדברים שמודדים צמידי ספורט יש ביצועים בכושר וריצה, שריפת קלוריות, מדידה של קצב הלב, ספירת צעדים ועוד.

בשנים הקרובות ייכנסו לפעולה גם צמידי בריאות חכמים. צמידים כאלו ידווחו על בריאות המשתמש, על ביצועיו הגופניים והרגליו הטובים והפחות בריאים, צמידי שינה יסייעו לשיפור איכות השינה והרצף שלה ויציעו דרכים לשיפור השינה. הציבור המבוגר ייעזר בצמידי מצוקה, שיאתרו סיכונים ובעיות בריאות וישפרו את התפקוד בגיל הזיקנה. גם חולים יזכו לשיפור הביטחון הרפואי ואיכות החיים באמצעות צמידי בריאות מותאמים.


הנה צמיד חכם לספורט:

http://youtu.be/sWJOWUNx4ts


וצמיד רפואי חכם:

http://youtu.be/LXhxU77OJlU

רבים שמעו ודאי על ה"סאפ", אבל מהו בדיוק ולמה הוא משמש?

אז הסאפ (SUP), הוא בעצם "פאדל בורד", גלשן חתירה, בו השייט מתנהל בעמידה. הוא די מזכיר את ה"חסקה" שלנו, אבל שונה ממנו (פרטים בהמשך).

הסאפ או "פאדל בורד" ובקיצור "פאדל", הוא גלשן, מעט גדול מגלשן גלים, וכזה שחותרים בו באמצעות משוט בעל להב יחיד.

מקור שמו הפופולרי "סאפ", הוא בקיצור, ראשי התיבות של "Stand Up Paddleboard".


#למה זה טוב?
יתרונו הגדול של גלשן החתירה הוא שכדי לשלוט בו לא נדרש ניסיון קודם בתחום הגלים. הסאפ מתאים הן לגלים סוערים והן למים שקטים.

יש שני סוגים של סאפ. כזה שמותאם לחתירה למרחקים ואחר שמיועד ומתאים לתפיסת גלים.

בפאדל בורד אפשר לגלוש לא רק בים פתוח, אלא גם במקווי מים, תעלות גדולות, אגמים ונחלים.

יתרונו על הגלשנים הוא בכך שגלשן הגלים מחייב גלים טובים לגלישה וגלשן הרוח תלוי ברוח טובה, כזו שבמקומות רבים בעולם וישראל בתוכם, מוגבלת לימים בודדים בשנה.

לסאפ לא נדרשים כל אלה והוא מתאים לכל מזג אוויר וסיטואציה. גם בהשוואה לקייט סרפינג, הסאפ תלוי פחות בתנאי הסביבה, מה גם שהוא הרבה פחות מסוכן לגולש ולסביבה.

אפילו על הקיאק הסאפ עדיף, כי הוא לא עובד רק על פלג הגוף העליון, כמו בקיאק, אלא מפעיל שרירים רבים בכל הגוף.

הסאפ מהנה למי שאוהבים להפעיל את השרירים. לא מדובר רק בגברים, אלא גם בנשים, בני נוער וכולל את מי שלא עסקו מימיהם בספורט ימי.יש אפילו מי שמשלבים את הבילוי על הסאפ עם יוגה, מדיטציה ושיעורי פילאטיס.


#המקור של הסאפ
במקור הפאדל בורד נולד באיי פולינזיה שבאוקיינוס השקט. שם השתמשו בהם, כבר לפני מאות שנים, ראשי השבטים כסוג של סמל סטטוס, שעליו גלשו מעל פני המים ומעל שאר חברי השבט.

בפיג'י, כשהספורט הזה עשה את צעדיו הראשונים במים, איש לא חשב שלוח השיט הזה יכול להפוך ללהיט עולמי. אבל במאה ה-21 בצעו מספר גולשים מאיי הוואי מהלך שיווקי מדהים.

היזמים הצעירים הללו החיו את כלי השיט העתיק והצנוע. הם יצרו דגם מודרני ומעוצב שלו, תוך שימוש בחומרים חדישים והתוצאה התגלתה כגלשן מודרניסטי, המשלב גלישה וחתירה.

מהוואי הם החלו לשווק את ה"סאפ" וממנה פשטו הפאדל בורדים אל חופי קליפורניה האופנתיים ואחריהם לחופים אחרים בארצות הברית ומשם לשאר חופי העולם.


#ההבדלים בין סאפ לחסקה
אז מה בכל זאת ההבדל בין הפאדל, כלומר הסאפ, לחסקה הים תיכוני?

בגלישה על חסקה אין הרבה קושי פיזי. העמידה על לוח רוחב וארוך לא מחייבת מאמץ רב. בגלישה על הסאפ, לעומת זאת, נדרש מאמץ על קבוצות שרירים רבות לצורך היציבה.

בנוסף לכך, אם במשוט החסקה והקיאק יש שני להבים, שני צדדים שניתן לחתור בהם - לצד ימין ולצד שמאל, במשוט של הסאפ יש, כמו במשוט של סירת הקאנו, רק להב אחד.


הנה הסאפ (עברית):

https://youtu.be/276yIOZ_dSk


גלישת גלים עם שיבומי סאפ שמיוצר בארץ:

https://youtu.be/iy3a275AB9A


כך תשתמשו בסאפ:

https://youtu.be/ES2mShoQ3_Q


סקירה על הסאפ המתנפח (עברית):

https://youtu.be/w7F_MDgTgBo


לומדים לגלוש בסאפ:

https://youtu.be/UvGCxnRc5aI


בונה הגלשנים הישראלי שבונה סאפים מעץ (עברית):

https://youtu.be/LxHtTRhq_uA


ומה ההבדלים בין סאפים קשיחים, מתנפחים ועוד? (עברית)

https://youtu.be/hT2T67UGk_4?long=yes