מה מיוחד בצמח הנרקיס?
נרקיס (Crocus Flowers) הוא צמח עשב רב-שנתי, צומח מבצל (גיאופיט) ופורח בחורף והאביב הישראלי.
הפרח המוכר בצבעיו הלבנים והצהובים, אותם הוא נושאים עד 20 פרחים מרובים ובעלי ריח מתוק - על גבעול אחד וחזק.
בן למשפחת האמריליסיים (Amaryllidaceae), נרקיס מצוי, עם השם המדעי Narcissus tazetta, הפך לסמל של חידוש ותקווה במזרח התיכון ובאירופה.
הצמח, הידוע כצמח-ביצות, כולל כ-50 מינים שונים המתפשטים מאיבריה ועד איראן. בישראל גדל הנרקיס התזמורתי (Narcissus tazetta), שקיבל את שמו בשל צורת הפרחים המסתדרים בצבירים כמו תזמורת.
פורח בשיא עונת הגשמים, אך הוא אינו נסגר בגשם. יתכן שהעטרה שלו עוזרת להגן על האבקה והצוף בפני מי הגשם. פריחתו בעיקר בחודשים דצמבר עד פברואר, כששיא הפריחה בסוף דצמבר עד אמצע ינואר. בישראל ניתן למצוא אותו בשפע בעמק גלילות ליד תל אביב, על הר הכרמל, בגליל ובחרמון.
תכונה בולטת של הנרקיס היא ריחו החזק והנעים. הריח החזק והנעים הזה הפך אותו לאחד מהפרחים המבוקשים והנקטפים ביותר בישראל, דבר שהוביל להתמעטותו המסוכנת. כיום הוא פרח מוגן ואסור לקטוף אותו.
מעניין שהנרקיס מכיל תרכובת ריח מיוחדת בשם orcinol dimethyl ether, שכמעט לא מורגשת לאף האנושי אבל דבורים מזהות אותה בקלות. במהלך האבולוציה פיתח הפרח את הריח עבור המאביקים שלו, לא עבור בני האדם.
במקומו צמח פרח נרקיס. מכאן נגזרו גם המושגים נרקיסיזם ונרקיסיסט המתארים אנשים המאוהבים בעצמם.
קיים גם עיבוד ישראלי של האגדה ולפיה התהלך הרועה נרקיס בהרי הגליל. כשעבר את נחל קישון, ראה את בבואתו במים והתאהב במראה עיניו. כדי להתבונן בעצמו, הוא חזר לאותו מקום שוב ושוב, עזב את הצאן והזניח את האוכל והמשקה. הנערות שביקשו את לבו נדחו. בסופו של דבר הוא נחלש והלך לעולמו. במקום שבו נח לבסוף צמח פרח הנרקיס.
לפי המסורת המקומית, הנרקיסים שפורחים בשפע באזור הקישון, בגליל ובחרמון מסמלים את יופיו של הנער ואת הטרגדיה של אהבה עצמית ללא גבול.
הנרקיס זכה לתהילה בספרות הילדים הישראלית בזכות סיפורו של לוין קיפניס "נרקיס מלך הביצה" שנכתב ב-1929. בסיפור, מלך הצפרדעים חולה והרופא ממליץ להביא לו פרח ריחני, שיריח אותו המלך ויירפא. פרחים רבים מסרבים לבוא לביצה, אך הנרקיס מסכים לעזור. כשהמלך מריח את ניחוחו הוא מחלים מיד והנרקיס מוכתר למלך הביצה. הסיפור הפך לקלאסיקה ישראלית שמלמדת על נתינה מטוב לב.
גם בשיר השירים מצוינת שושנת העמקים, שישנם חוקרים המזהים אותה עם הנרקיס המצוי במשפט "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (שיר השירים, ב', א').
נרקיס (Crocus Flowers) הוא צמח עשב רב-שנתי, צומח מבצל (גיאופיט) ופורח בחורף והאביב הישראלי.
הפרח המוכר בצבעיו הלבנים והצהובים, אותם הוא נושאים עד 20 פרחים מרובים ובעלי ריח מתוק - על גבעול אחד וחזק.
בן למשפחת האמריליסיים (Amaryllidaceae), נרקיס מצוי, עם השם המדעי Narcissus tazetta, הפך לסמל של חידוש ותקווה במזרח התיכון ובאירופה.
הצמח, הידוע כצמח-ביצות, כולל כ-50 מינים שונים המתפשטים מאיבריה ועד איראן. בישראל גדל הנרקיס התזמורתי (Narcissus tazetta), שקיבל את שמו בשל צורת הפרחים המסתדרים בצבירים כמו תזמורת.
פורח בשיא עונת הגשמים, אך הוא אינו נסגר בגשם. יתכן שהעטרה שלו עוזרת להגן על האבקה והצוף בפני מי הגשם. פריחתו בעיקר בחודשים דצמבר עד פברואר, כששיא הפריחה בסוף דצמבר עד אמצע ינואר. בישראל ניתן למצוא אותו בשפע בעמק גלילות ליד תל אביב, על הר הכרמל, בגליל ובחרמון.
תכונה בולטת של הנרקיס היא ריחו החזק והנעים. הריח החזק והנעים הזה הפך אותו לאחד מהפרחים המבוקשים והנקטפים ביותר בישראל, דבר שהוביל להתמעטותו המסוכנת. כיום הוא פרח מוגן ואסור לקטוף אותו.
מעניין שהנרקיס מכיל תרכובת ריח מיוחדת בשם orcinol dimethyl ether, שכמעט לא מורגשת לאף האנושי אבל דבורים מזהות אותה בקלות. במהלך האבולוציה פיתח הפרח את הריח עבור המאביקים שלו, לא עבור בני האדם.
אגדות נרקיס
השם נרקיס נובע מהמיתולוגיה היוונית, מסיפורו של נרקיסוס (Narcissus), נער יפה תואר שדחה את אהבתה של הנימפה אקו (Echo). האלים הענישו אותו בכך שגרמו לו להתאהב בבבואתו שלו במים. הוא נשאר מרותק למראה עצמו עד שמת.
במקומו צמח פרח נרקיס. מכאן נגזרו גם המושגים נרקיסיזם ונרקיסיסט המתארים אנשים המאוהבים בעצמם.
קיים גם עיבוד ישראלי של האגדה ולפיה התהלך הרועה נרקיס בהרי הגליל. כשעבר את נחל קישון, ראה את בבואתו במים והתאהב במראה עיניו. כדי להתבונן בעצמו, הוא חזר לאותו מקום שוב ושוב, עזב את הצאן והזניח את האוכל והמשקה. הנערות שביקשו את לבו נדחו. בסופו של דבר הוא נחלש והלך לעולמו. במקום שבו נח לבסוף צמח פרח הנרקיס.
לפי המסורת המקומית, הנרקיסים שפורחים בשפע באזור הקישון, בגליל ובחרמון מסמלים את יופיו של הנער ואת הטרגדיה של אהבה עצמית ללא גבול.
הנרקיס זכה לתהילה בספרות הילדים הישראלית בזכות סיפורו של לוין קיפניס "נרקיס מלך הביצה" שנכתב ב-1929. בסיפור, מלך הצפרדעים חולה והרופא ממליץ להביא לו פרח ריחני, שיריח אותו המלך ויירפא. פרחים רבים מסרבים לבוא לביצה, אך הנרקיס מסכים לעזור. כשהמלך מריח את ניחוחו הוא מחלים מיד והנרקיס מוכתר למלך הביצה. הסיפור הפך לקלאסיקה ישראלית שמלמדת על נתינה מטוב לב.
גם בשיר השירים מצוינת שושנת העמקים, שישנם חוקרים המזהים אותה עם הנרקיס המצוי במשפט "אני חבצלת השרון שושנת העמקים" (שיר השירים, ב', א').
