» «
קניבליזם
מהו קניבליזם?



קניבליזם (Cannibalism) הוא תופעה מצויה בטבע, שבה פרטים הורגים וטורפים פרטים אחרים בני מינם, אך בתרבות האנושית היא מהתופעות הקשות והאסורות ביותר.

הקניבליזם האנושי, אכילה של אדם אחר, היה נפוץ בקרב שבטים רבים בעבר וגם בשלבים רבים בהיסטוריה, כמו בצבא המונגולי והטטארי. אך במרבית התרבויות הוא נחשב לתופעה חברתית דחויה ואסורה ובמאה האחרונה אף יותר מתמיד.

קניבליזם שבטי היה נפוץ בקרב שבטים באפריקה, פולינזיה, גיניאה החדשה ועוד. אכילת בשר אדם אצלם היה חלק מפולחן ומהמלחמות בבני שבטים יריבים. יש אפילו מחלות אופייניות וקטלניות שהתגלו אצל בני שבט הפור בפפואה גיניאה החדשה, שאוכלים את מוחו של המת, עם תסמינים דומים ל"מחלת הפרה המשוגעת".

קניבליזם של חיילים מוכר בהיסטוריה, ממקרים כמו צבא נפוליאון שנסוג לאחר התבוסה ברוסיה, בשנת 1812. אז אכלו החיילים הצרפתים את חבריהם שמתו מקור. גם חיילים יפנים אכלו במהלך מלחמת העולם השנייה אזרחים, שבויים ואפילו חיילים אחרים. יש סיפורים שלא ניתן להוכיח שגם במסעי הצלב היו מקרים של קניבליזם.

קניבליזם הוא לעיתים עניין של הישרדות. רוב המקרים לא תועדו באופן רשמי ולעיתים אף הוכחשו על ידי המעורבים, אך כאלו אכן קרו. כמו במקרה של אסון מפורסם מתחילת המאה ה-19, שבו ניצולי הספינה הצרפתית "מדוזה" שרדו בעזרת קניבליזם על רפסודה במשך 12 יום. במקרה אחר מ-1972 נחת מטוס נוסעים נחיתת אונס באזור מבודד על הרי האנדים. במטוס שהתרסק הייתה קבוצת רגבי מאורוגוואי והפמליה שלה. הניצולים שרדו 72 יום בשלג הנצחי, שבמהלכם נאלצו לאכול את גופות הנוסעים שקפאו, כולל חברים ובני משפחה שלהם.

לעיתים אוכלוסיות גדולות נלחמו ברעב באמצעות אכילת בשר-אדם. כמו המקרה של הרעב הגדול באוקראינה ובדרום רוסיה, בשנות ה-30 של המאה ה-20. אז נאלצו האזרחים לאכול זה את זה כדי לשרוד. השלטונות הסובייטיים האשימו אז את מדינות העולם בניסיון לחנוק את המהפכה הקומוניסטית, על ידי הרעבה למוות של 20 מיליון איש.


הנה שבט שנוהג בקניבליזם (אין מראות קשים):

https://youtu.be/wv3VCLMSOg0


קניבליזם בפרסומת משעשעת:

https://youtu.be/kriq9SmBwRg


וחוקר שבא לראות אם שבט קניבלים עדיין ניזון מבשר אדם:

https://youtu.be/mDMWJ3h0_Ss?long=yes
עקרון ההכבדה
מהו עקרון ההכבדה?



אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.

דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.

דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.

המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז ״החלק החסר בפאזל של דארווין״.


הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:

https://youtu.be/qDvFdj-pFMc


סרט תיעודי על עקרון ההכבדה:

https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes


והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא:

https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
אמוניטים
מתי היו אמוניטים?



אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.

לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.

כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.

יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.

את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.

האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.


הנה עולם האמוניטים:

https://youtu.be/gvgqwX2gF0g


הסבר מקסים בעברית על האמוניטים:

https://youtu.be/GfOAjFPs3uA?t=2m37s


האם כך הם נראו?

https://youtu.be/Ax79qoxbHyE


ומנקודת מבט מדעית:

https://youtu.be/ucc3b1s38og


אנימציה של תנועת האמוניטים במים:

https://youtu.be/3LTWppabXHc


כך הם בוודאי נעו בים:

https://youtu.be/3P92PMZMrjM


אפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:

https://youtu.be/fLodfAUAIpw
דינוזאורים
מתי הופיעו הדינוזאורים?



הדינוזאורים הופיעו בכדור הארץ לפני כ-250 מיליון שנה, כשבכדור הארץ הייתה יבשת אחת ושמה פנגיאה. אל תתפסו אותנו במספר המדויק, כי החוקרים מנהלים על כך דיונים וויכוחים כבר שנים רבות... על פי תורת האבולוציה זה קרה גם כ-200 מיליון שנה אחרי שבעלי החיים הימיים החלו לעלות אל היבשה ולהתפתח לזוחלים הראשונים.

איש לא יודע מדוע הדינוזאורים נכחדו מהעולם, אבל זה קרה ככל הנראה לפני כ-65 מיליון שנה. יש כמה השערות לסיבות להכחדה הגדולה הזו. העיקריות שבהן מייחסות את השמדת הדינוזאורים לשינוי באקלים כדור הארץ. מסיבות שונות הפך כדור הארץ קר במיוחד והדינוזאורים, כמו גם עוד מינים רבים, הלכו ונעלמו, עד שנכחדו לחלוטין.

לכל תיאוריה יש השערה לגבי הגורם לשינוי האקלים הזה. יש הגורסים שהוא נבע מהתפרצות געשית אדירה שגרמה להסתרת קרני השמש לשנים רבות ולהכחדת הצמחים שמהם ניזונו הדינוזאורים. רבים אחרים סבורים שאסטרואיד מהחלל פגע בכדור הארץ וגרם לענן אבק שהסתיר את אור השמש ושינה את אקלים כדור הארץ, גם כן בשל הכחדת הצומח.


כך הופיעו הדינוזאורים על פני כדור הארץ:

https://youtu.be/3_UJOdFx89I


הנה מיני הדינוזאורים ביחס לאדם:

https://youtu.be/rRiecAmGWHU


כך התרחשה הפגיעה בכדור הארץ ובדינוזאורים שלב אחרי שלב:

https://youtu.be/5wvgvRfgD8w


והחורף הארוך והקשה שגרמה פגיעת האסטרואיד בכדור הארץ:

https://youtu.be/Y8Ij9xboreA


הנה העולם של הדינוזאורים:

https://youtu.be/7gjALiDEJxo?t=1m36s&end=15m06s

זואולוגיה

ממותות
האם ניתן להשיב את הממותה לתחייה?



הממותות הקדומות, שנכחדו מן העולם בהכחדה האחרונה שהתרחשה על פני כדור הארץ, מאיימות לשוב ובגדול. מאד בגדול.

בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה קפואה בקרח, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. הממצא המדהים הזה תרם למחקר של הממותה והביא לכך שבשנים האחרונות הסתיים פרויקט של מיפוי הגנום המלא של הממותה הצמרית.

עתה, עם הצטברות הידע הגנומי שלה, מסתמן סיכוי של ממש לאחד הפרויקטים המעניינים ופורצי הדרך בתולדות המדע - השבתה לחיים של ממותה, שנכחדה לפני למעלה מ-10,000 שנה.

הידע והנתונים הרבים שכבר הצטברו הם רק תחילתו של תהליך שיאפשר לימוד של היבטים רבים לגבי המין הזה. מעבר למחקר הגנום של שתי ממותות שנמצאו כך, הצטבר בידי המדענים ידע עצום על ההיסטוריה האבולוציונית של הממותה ועל התנאים שהובילו להכחדת המין בתום עידן הקרח.

מדענים ומומחים לגנטיקה ושיבוט גורסים שייתכן וניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו שוב בעידן שלנו. יש אף חוקרים הגורסים ששיבוט כזה אפשרי ואף צפוי בתוך עשורים ספורים.

אם אכן יושגו ההשגים הללו בחקר הממותות ובשיבוט של ממותה חיה משרידי הדנ"א של ממותות מתות, הרי שייפתח עידן חדש במחקר הגנטי ובהנדסה גנטית. השבתם לחיים של מינים נכחדים מהעבר תהפוך אז לאפשרות ריאלית ופשוטה ואז יצטרכו לחקור את השפעת המעשה על האיזון בטבע הנוכחי והאם שעשועי הדנ"א הללו אינם מסוכנים מדי.


הנה סרטון בעברית על שיבוט מינים שנכחדו:

https://youtu.be/Kydvf-NazTE?t=37s


האפשרות להחזרת הממותות לתחייה בעזרת ה-DNA שלהן:

https://youtu.be/CFWmqMvr3bc


ועוד הסבר של היכולת לשחזר את הממותה מהדנ"א שנמצא בקרח:

https://youtu.be/K9emP-OtLi0


הדרך שבה ניתן לעשות זאת:

https://youtu.be/00uoSzYXSN0


כך נמצאה ממותה קפואה:

http://youtu.be/DrpouDrM_x4


והנה ממצא הדם של הממותה הקפואה מסיביר:

http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
דו חיים
מהו גלגול אצל הדו-חיים?



למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".

איך מתנהל הגלגול הזה?

בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.

ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.

רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.

מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.

אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.

איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


הנה הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:

https://youtu.be/1y6614FsC4I


הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:

https://youtu.be/7NhA9SHunKs


והסבר באנגלית של המטמורפוזה:

https://youtu.be/rJOOxlFs9Is


מצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים בעברית:

https://youtu.be/wyUWl272b20
מלכת הנמלים
מיהי מלכת הנמלים?



מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.

המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.

המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.

יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.


הנה חייה של מלכת הנמלים:

http://youtu.be/MHoRiFq3ekw


כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:

http://youtu.be/_lFzDQkOcYU


הנה החפירה של קן הנמלים החדש:

http://youtu.be/X-XidMcwKAI


לעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:

http://youtu.be/cVy3k9hXom8
נמלי צבא
מה סוד כוחן של נמלי הצבא?



נמלי צבא (Army ants), או הליגיונריות, הוא מין של נמלים שמשמיד כל מה שבסביבתו. נמלי הצבא טורפות חרקים, יונקים קטנים ואפילו בעלי כנף. יכולת הטרף האדירה שלהן נובעת בעיקר מהתיאום המושלם שבקרב הנמלים הציידות.

יש מעל 300 מינים של נמלי צבא, רובם חיים ביערות העד ואזורי קו המשווה.

בכל שבט של נמלים כאלה יש מספר מלכות (נקבות פוריות) ושאר הנמלים הן "פועלות". חלוקת העבודה בקן היא על פי גילן של הפועלות: הצעירות מטפלות ב"מלכה" ובביציה והבוגרות צדות בשטח שמסביב לקן. הארגון של הציד של נמלי הצבא הוא מדהים. הן יוצרות צורה של חרוט שגובהו מאות מטרים והוא מתחיל בקן. את השטח הזה הן סורקות באותו היום. כך, במשך כ-20 יום, כל יום בכיוון אחר, הן יסרקו את כל השטח שמסביב לקן, יצודו באכזריות לא קטנה את כל הנקרה על דרכן ויביאו אוכל הביתה, לקן.


הנה סרטון שמראה כמה חזקות הנמלים הללו:

http://youtu.be/UozWJTuhbMQ


נמלים גוזרות
מהן נמלים גוזרות עלים?



נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים. הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות. על כל פיסה כזו הן מגדלות פטריות שמשמשות אותן למאכל.

הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים של "הנמלים החקלאיות" - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!

על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם. זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הן אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.


כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:

https://youtu.be/-6oKJ5FGk24


הנה שיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:

https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
איך חיים דו-חיים?



משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).

יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.

לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.

בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.

רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.

בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.


אלה הדו-חיים:

https://youtu.be/XI8GPsf6TAc


ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:

https://youtu.be/6MGL3yTw0c4


הצפרדע - אולי בעל החיים המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:

https://youtu.be/oMFxQsaT274
איזה דינוזאור היה הגדול ביותר מבין הדינוזאורים?



נתחיל באמת. איש לא יודע באופן חד-משמעי מהו הדינוזאור הגדול ביותר שהיה. יש מחלוקת עצומה בין החוקרים על הדינוזאור הגדול ביותר. משעשע לחשוב שפעם חשבו שמדובר בזאורופוסידון, שהתנשא לגובה של 17 מטר ואורכו כ-30 מטר.

כיום מקובל לראות בארגנטינוזאורוס (Argentinosaurus) את הדינוזאור הגדול ביותר בתולדות הדינוזאורים. השיאן בגודלו בין הדינוזאורים חי בדרום אמריקה בתקופת הקרטיקון, בסביבות כמעט 100 מיליון שנים לפני זמננו. החוקרים מעריכים שאורכו היה כ-36 מטרים, או לפחות בטווח שבין 30 ל-40 מטרים. משקלו היה בין 70 ל-100 טונות.


הנה דיון על הדינוזאור הגדול מכולם - מיהו בעצם? - ספוילר, ארגנטינוזאורוס!

https://youtu.be/s-i0dMOJWek


ארגנטיזאורוס - הגדול ביותר:

https://youtu.be/3QUK8gN1oSY


מאבק בין מפוזאורוס לארגנטינוזאורוס הענק:

https://youtu.be/CpaZkVqQAFA
מיהו הטריצרטופס?



הטריצרטופס (Triceratops) היה דינוזאור צמחוני, הולך על ארבע, בעל אגן דמוי עוף. מהגולגולת שלו בלטו שלוש קרניים גדולות והיה לו מעין "צווארון" בצורת מניפה, שהגן על צווארו. אורכו היה 8-9 מטרים וגובהו היה כ-3 מטרים. הטריצרטופס שקל בין 6 ל-8.5 טונות.

הטריצרטופס חי בצפון אמריקה בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-שלישון, לפני כ-65.5 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים.

הקרנף בן זמננו הוא סוג של קרוב משפחה לטריצרטופס.


נא להכיר את הטריצרטופס:

https://youtu.be/rIdH848s6qE


כך חי כנראה הטריצרטופס:

http://youtu.be/jjwhEx4LwlE


הסבר על הדינוזאור הגדול והאיטי הזה:

http://youtu.be/3-4UO1CD6Y4


מאבק בין הטריצרטופס לבין הטי רקס האימתני ואוכל הבשר:

http://youtu.be/BjE0eON8_54


והסבר נוסף על הטריצרטופס הקשוח:

http://youtu.be/6XPZDPghDws
מי היו הדינוזאורים?



הדינוזאורים (Dinosaur) התפתחו לפני כ-230 מיליון שנה. פירוש המילה דינוזאור הוא "לטאה איומה". הדינוזאורים התפתחו מזוחלים קדומים אף יותר מהם.

הדינוזאורים נכחדו לפני מליוני שנים, לפני 65 מיליון שנה, עוד לפני שבני האדם הראשונים נוצרו. לכן המחקר יודע לספר לנו על הדינוזאורים אך ורק מממצאים ארכיאולוגיים כגון מאובנים, עקבות ושאריות צואה מאובנות. חלק מהמדענים סבורים שהיעלמות הדינוזאורים קרתה כתוצאה מהתנגשות של אסטרואיד מהחלל, שפגע בכדור הארץ. הם סבורים שההתנגשות העלתה כל כך הרבה אבק לאוויר, שאור השמש נחסם לזמן רב והפך את מזג האוויר בכדור הארץ לקר במיוחד, מה שגרם לכך שלא היה מזון והדינוזאורים העצומים נכחדו מהעולם.

רוב מיני הדינוזאורים נעלמו מעל פני האדמה, אבל המדענים משערים שהציפורים שאנו מכירים נוצרו ממין של דינוזאור שזרועותיו הארוכות הפכו בתהליך האבולוציה לכנפיים.

קראו על כל מיני הדינוזאורים באאוריקה בתגית "דינוזאורים".


הנה סיפור מעולמם של הדינוזאורים, שממנו אפשר להבין איך חיו, נלחמו והתקיימו על כדור הארץ:

http://youtu.be/Yy8eWf0h0SA


כמה מהדינוזאורים המוכרים לנו והסבר כיצד מאובנים מלמד אותנו עליהם ועל מזונם:

http://youtu.be/VTzfaY2kx0U


כך הדינוזאורים חיזרו:

https://youtu.be/-mv_v4ltSrY


מדענים שרים על הדינוזאורים ומי הם היו:

http://youtu.be/ige2YBBJeh4


וקטע מגלילאו על המפלצות הפרהיסטוריות והדינוזאורים:

https://youtu.be/7gjALiDEJxo?t=2m19s&end=14m47s?long=yes
לאן נעלם עוף הדודו?



מיני משפחת העופות הדודואים, או בקיצור "הדודו", חיו במקומות שונים בעולם ונכחדו לחלוטין. את הדודו האחרון ראו בשנת 1681, כשעוף הדודו האחרון הובא להולנד. מאז נעלמו עקבותיו לחלוטין והוא לא נראה יותר.

הדודו, קרוב-משפחה רחוק של היונה, היה עוף גדול, בגבה של כ-90 סנטימטרים ובמשקל של עד 25 קילוגרם. פירוש שמו של הדודו רומז גם על גורלו - פירוש המילה "דודו" בפורטוגזית הוא "שוטה". ואכן, "העוף השוטה" היה איטי ולא חשש מבני האדם ומחיות הבית שהביאו עימם. האמון הזה הביא לציד קל של דודו ולטרף בידי חיות הבית של המתיישבים, שטרפו את הביצים והדודו הצעירים וחיסלו אותם לחלוטין.


הנה סרטון על הכחדתו של הדודו:

http://youtu.be/83YiYnH3DB4
איזו חיה היא הגבוהה ביותר בעולם?



החיה הגבוהה בעולם היא כמובן הג'ירפה. צווארה הארוך של החיה היפה והמיוחדת הזו מאפשר לה להגיע אל העלים שבענפים הגבוהים ביותר של העצים בסוואנה. הג'ירף מגיע לגובה של 6 מטרים.

לג'ירף יש שבע חוליות צוואר, ממש כמו לכל שאר היונקים, אלא שבמקרה של הג'ירף הן התארכו מאוד במהלך האבולוציה, כנראה בשל הצורך להשיג מזון מראשי העצים (קראו על כך באאוריקה בתגית "ג'ירפים, אבולוציה").


סיפורו של הג'יראף לילדים:

http://youtu.be/TDeQWELtyaU?t=35s


הסבר על ההתפתחות של צווארן הארוך של הג'ירפות:

http://youtu.be/JiSuK_Dvdtg


הנה הג'ירפות בסביבתן הטבעית:

http://youtu.be/B5braCL5bZ4


והנה ג'ירפים בסוואנה מהאוויר:

http://youtu.be/g_KcdxQmEXg
איך מתנהלות הדבורים?



מושבת דבורים היא דוגמה לארגון תפקידים מופתי בטבע ולחברה מאורגנת להפליא. לכל דבורה במושבת הדבורים יש תפקיד משל עצמה בקבוצה וכולן ממלאות את תפקידן. מלכת הדבורים יולדת ולדות רבות של דבורים. רק אחת מהן מוטלת לתא שבו היא תקבל מזון מלכות מיוחד ותהיה בעתיד מלכת דבורים בעצמה. בכל קן יש מלכה אחת ולעולם לא יהיו שתי מלכות בכוורת אחת. כשהדבורה הצעירה, שגדלה עם מזון מלכות, הופכת לדבורה מלכה, היא עוזבת עם כמה דבורים ומייסדת מושבה חדשה.

מאות הזכרים שבקן נועדו להפרות את המלכה. כשהמלכה יוצאת לעוף באוויר הם עפים אחריה ואחד מהם משיג אותה. לאחר הזדווגות קצרה הוא מחדיר לגופה את תאי הזרע שמהם תלד את הוולדות.

אלפי הפועלות שבקן מזינות את יושבי הקן. הן אוספות אבקת פרחים וצוף ובונות חלות מהדונג שהן מביאות אל הכוורת. אמנם גם מלכת הדבורים וגם הפועלות הן נקבות, אך רק המלכה מסוגלת להטיל ביצים פוריות, שמהן יוולדו דבורים. השאר מקבלות ממנה הורמונים שמונעים מהן את היכולת להוליד ולדות.

מבנה חלת הדבש מאורגן גם הוא להפליא - במרכז החלה ישנם תאים שבהם גדלים הוולדות של הדבורים. בתאים שמסביב נאגר הדבש. הדבש ישמש מזון לדבורים בעונת החורף ובזמנים של מחסור.


הנה הדבורים ומושבת הדבורים:

https://youtu.be/dA05LOfPblY?t=7s


הנה סרטון על חיי הדבורים:

http://youtu.be/sSk_ev1eZec


הנה ולדות של דבורים מגיחות לעולם:

http://youtu.be/ImrNE344-io
מי היו הפלסיוזאורים?



פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.

לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.

רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".

על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.

את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.

יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.


הנה הפלסיוזאור מציג את עצמו:

https://youtu.be/EZIzTiwgZtw


סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:

https://youtu.be/civWOCULPsY


10 עובדות על הפלסיוזאורים:

https://youtu.be/QmeumtQxRrM


הרצאה על הדינוזאורים ששחו כמו צבי ים:

https://youtu.be/owilkIr6ISE


ומצגת וידאו על פלסיוזאורים:

https://youtu.be/I0mhBChAO3Y


איך הדולפינים מתקשרים ביניהם?



הדולפינים הם יונקים נבונים במיוחד, שמשוחחים ביניהם בעזרת מגע (ליטוף, חיזור במגע, מכות), שפת גוף ותנועה.

מגע, תזוזה מסונכרנת והפרחת בועות - כל אלה הן דרכים לביטוי של רגשות, כמו כעס או עצבנות למשל.

אבל הדרך המעניינת ביותר שבה דולפינים מתקשרים ביניהם היא של נקישות ושריקות ואפילו חיקוי מהיר מאד של הדיבור האנושי. התקתוקים שהם מפיקים, למשל, משמשים למעשה בתור מערכת אקו לוקיישן, או סונאר קולי. בעזרת צלילים אלה וההד שחוזר אליהם, הדולפינים מאתרים את המיקום של דגים אחרים ביחס למיקומם שלהם.


צלילי התקשורת של הדולפינים נעים למרחקים גדולים מאד מתחת למים.


הנה התקשורת של הדולפינים:

http://youtu.be/Q5JQ9ab2Cbg


הנה קולות הדולפינים שנשמעים כמו דיבור:

https://youtu.be/GqteBewLJzk


שירת הדולפין היא לא מוסיקה אלא פעולה תקשורתית:

https://youtu.be/JJZVQ-rIiP0


תקתוקי אקו לוקיישן שהם הסונאר הקולי שלהם:

https://youtu.be/d6798extvoU


כך זה נשמע:

https://youtu.be/nTXG105QrWI?t=9s


הנה הם בריף הדולפינים באילת:

http://youtu.be/h44mHuc8nZw
מהם חתולים גדולים?



האם כל חתול גדול הוא חתול גדול? - ובכן, מדעית ממש לא. חתולים גדולים (Big cats) הם חיות הפרא ששואגות וגם טורפות. חתול רגיל, גם אם הוא גדול, טורף אולי להנאתו עכברים או ציפורים, אבל אינו שואג. לכן הוא לא נמנה על קבוצת החתולים הגדולים.

הזואולוגים מונים 4 קבוצות של בעלי חיים שמשתייכים לחתולים הגדולים: אריות, טיגריסים, נמרים ויגוארים.


הנה הסבר על החתולים הגדולים:

http://youtu.be/8cQmky_wQao?t=11s


סרט ארוך על משפחת החתולים הגדולים:

https://youtu.be/Lx0KbUnpZ_k?long=yes


ועוד סרט תיעודי על חתולים גדולים:

https://youtu.be/aqRFp3KDfAU?long=yes
אילו טפילים חיים בתוך הגוף?



זו לא שאלה, אלא כמעט תמיד עובדה - טפילים (Parasite) שונים, חיים ברגע זה בתוך גופנו או עליו והם נמצאים בו בהמוניהם.

בדרך כלל, אך לא תמיד, מזיק הטפיל, הפרזיט, ליצור הנטפל, המכונה "פונדקאי", המארח אותו שלא ברצונו. בין אם הוא חי עליו או בתוכו, הוא לא חייב להיקשר אליו, הוא יהיה שם בסביבה וינצל אותו היטב.

אנו מכירים בדרך כלל את הטפילים החיצוניים של בעלי חיים, דוגמת הכינים, הקרציות, הפשפשים ואפילו זחלי זבובים שאיננו רואים. אבל לא פחות מעניינים הם הטפילים הפנימיים - אלו החיים בתוך בעלי חיים שונים ומשיגים מהם מזון וחומרים חיוניים לקיומם ולהתרבותם.

המאפיין הברור של טפיל פנימי (endoparasite) הוא החיים שהוא מנהל בתוך גוף הפונדקאי, האורגניזם שאליו הוא נטפל.

כאלה למשל, הן תולעים עגולות (Roundworms) ותולעי סרט (tapeworms) שחיות לא פעם במעיים של יונקים שונים, ביניהם גם בני אדם. רובם הגיעו לשם עם מיני מזון שונים, כמו מזון נא ופירות.

אבל יש בין הטפילים הפנימיים גם יצורים מוכרים הרבה יותר, כמו פטריות, אורגניזמים חד תאיים וכמובן חיידקים, שגופנו מכיל בכמויות לא נתפסות ושחלקם הגדול הוא, כמה מפתיע, בריא לנו מאד.

חלק מהטפילים הפנימיים חיים ברקמות גוף נוספות, כמו הלימפה, השרירים ופה ושם אפילו בכלי הדם שלנו.


הנה עולמם של הטפילים - בתרגום:

https://youtu.be/g09BQes-B7E


וסיפורן המתורגם של המפלצות הזעירות שמזיקות לנו מבפנים:

https://youtu.be/qNWWrDBRBqk


הטפילים שבתוך גופם של חיות המחמד שלנו:

https://youtu.be/JWh-rpCsVQw


ודיון על פרזיטים שחיים בגופם של אנשים ובצנצנות מראים אותם משומרים:

https://youtu.be/PV4rowSN_AQ?long=yes
מיהו הזאורופיסידון?



פעם חשבו שהוא הדינזאור הגדול ביותר שהיה. יום הוא אפילו לא בחמישיה הראשונה. מדובר בזאורופוסידון (Sauroposeidon). הוא התנשא לגובה של 17 מטר ואורכו היה כ-30 מטר. פירוש שמו "זאורופוסידון" הוא "לטאה שמרעידה את האדמה". המיקום בעולם שבו הוא חי ככל הנראה היה בצפון אמריקה.

הזאורופוסידון חי בגילאים המוקדמים של תור הקרטיקון. נותרו ממנו רק ארבע חוליות צוואר.


הנה דיון על הדינוזאור הגדול מכולם - מיהו בעצם?

https://youtu.be/s-i0dMOJWek


הזאורופוסידון תופס את מקומו בין הדינוזאורים הגדולים ביותר:

http://youtu.be/mwMN-892Jc4


ופארק עם דגמי דינוזאורים, שניתן להתרשם בו מהגודל של הזאורופוסידון לעומת חבריו:

http://youtu.be/7EWuTLkawk0
מי מהעופות הדורסים מגיע הכי גבוה במעופו?
מה הייתה הממותה?
איך חיות הנמלים?
למי בטבע יש הכי הרבה שיניים?
איך נכחדו הדינוזאורים מהעולם?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.