שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מדע הזואולוגיה?
זוֹאוֹלוֹגְיָה (Zoology) היא ענף במדעי החיים שבו חוקרים זואולוגים, כלומר מדענים העוסקים בזואולוגיה, עולם בעלי החיים.
הזואולוגיה היא תחום מדעי החוקר את מבנה גופם של בעלי חיים, אורחות חייהם, דרכי הגידול וההתרבות שלהם ואת היחסים בינם לבין בעלי חיים אחרים או בינם לבין סביבת המחיה שלהם.
המילה חחח היא הלחם של שתי מילים מהשפה היוונית. הראשונה היא המילה "זוֹאוֹן", כלומר "חיה" ואחריה המילה "לוגיה" שפירושה "תורה".
בתגית "בעלי חיים" תכירו את בעלי החיים שחוקרים הזואולוגים. יש גם תחום של זואולוגיה ימית בו חוקרים את אלו שבתגית "בעלי חיים ימיים".
בנוסף, הזואולוגיה כוללת בתוכה או משתמשת בתחומים נוספים כמו פיזיולוגיה, אנטומיה, אבולוציה, אקולוגיה וביולוגיה.
הנה עולם הזואולוגיה:
https://youtu.be/2RbFedaFPqA
למה כדאי ללמוד זואולוגיה כתחום מחקר?
https://youtu.be/ZdaX8NqbuvI
מצגת וידאו על עבודתם של הזואולוגים:
https://youtu.be/5suxAxFm0vE
זואולוגיה מספרת:
https://youtu.be/ipOoEmrm4pI
מגוון המינים בטבע וכמה הוא חשוב לאדם (מתורגם):
https://youtu.be/GK_vRtHJZu4
וסרטון תיעודי על מדע הזואולוגיה:
https://youtu.be/rbJ3H13yrTw?long=yes
מהו עקרון ההכבדה?
אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.
דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.
דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.
המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז "החלק החסר בפאזל של דארווין".
הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
סרט תיעודי על עקרון ההכבדה (עברית):
https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes
והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא (עברית):
https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
מתי היו אמוניטים?
אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.
לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.
כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.
יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.
את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.
האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.
הנה עולם האמוניטים:
https://youtu.be/gvgqwX2gF0g
הסבר על האמוניטים (מתורגם):
https://youtu.be/iyexkJxMB7k
מנקודת מבט מדעית:
https://youtu.be/ucc3b1s38og
אנימציה של תנועת האמוניטים במים:
https://youtu.be/3LTWppabXHc
כך הם בוודאי נעו בים:
https://youtu.be/3P92PMZMrjM
ואפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:
https://youtu.be/fLodfAUAIpw
האם ניתן להשיב את הממותה לתחייה?
הממותות הקדומות, שנכחדו מן העולם בהכחדה האחרונה שהתרחשה על פני כדור הארץ, מאיימות לשוב ובגדול. מאד בגדול.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה קפואה בקרח, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. הממצא המדהים הזה תרם למחקר של הממותה והביא לכך שבשנים האחרונות הסתיים פרויקט של מיפוי הגנום המלא של הממותה הצמרית.
עתה, עם הצטברות הידע הגנומי שלה, מסתמן סיכוי של ממש לאחד הפרויקטים המעניינים ופורצי הדרך בתולדות המדע - השבתה לחיים של ממותה, שנכחדה לפני למעלה מ-10,000 שנה.
הידע והנתונים הרבים שכבר הצטברו הם רק תחילתו של תהליך שיאפשר לימוד של היבטים רבים לגבי המין הזה. מעבר למחקר הגנום של שתי ממותות שנמצאו כך, הצטבר בידי המדענים ידע עצום על ההיסטוריה האבולוציונית של הממותה ועל התנאים שהובילו להכחדת המין בתום עידן הקרח.
מדענים ומומחים לגנטיקה ושיבוט גורסים שייתכן וניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו שוב בעידן שלנו. יש אף חוקרים הגורסים ששיבוט כזה אפשרי ואף צפוי בתוך עשורים ספורים.
אם אכן יושגו ההשגים הללו בחקר הממותות ובשיבוט של ממותה חיה משרידי הדנ"א של ממותות מתות, הרי שייפתח עידן חדש במחקר הגנטי ובהנדסה גנטית. השבתם לחיים של מינים נכחדים מהעבר תהפוך אז לאפשרות ריאלית ופשוטה ואז יצטרכו לחקור את השפעת המעשה על האיזון בטבע הנוכחי והאם שעשועי הדנ"א הללו אינם מסוכנים מדי.
הנה סרטון בעברית על שיבוט מינים שנכחדו:
https://youtu.be/Kydvf-NazTE?t=37s
על האפשרות להחזרת הממותות לתחייה בעזרת ה-DNA שלהן:
https://youtu.be/5Hd1s21KOzA
עוד הסבר של היכולת לשחזר את הממותה מהדנ"א שנמצא בקרח:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
הדרך שבה ניתן לעשות זאת:
https://youtu.be/00uoSzYXSN0
צוות שכבר עובד על זה:
https://youtu.be/WguGSMfC_Ns
כך נמצאה ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
ממצא הדם של הממותה הקפואה מסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
וכמה אנו קרובים להחייאה של מינים שנכחדו על ידי DNA:
https://youtu.be/qA1_mdiDgyk?long=yes
מהם היונקים כמחלקה בבעלי החיים?
יונקים (Mammal) היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני כדור הארץ. בעת חיים מזוהה כיונק, אם יש לו את המאפיין המובהק ביותר של היונקים - בלוטות חלב שמהן יונקים הצאצאים מהם.
היונקים מגוונים מכל בחינה. יש ביניהם גם שוכני-ים מובהקים, גם יונקים מעופפים, שוכני המחילות התת-קרקעיות, יש את אלו שמטפסים על עצים וכמובן - שוכני-יבשה, אלה ההולכים על שתיים או על ארבע רגליים.
המין האנושי, כלומר האדם, משתייך גם הוא למחלקת היונקים.
גם בגודלם של היונקים יש מגוון ענקי. הם נעים מבעלי חיים עצומי ממדים במשקל של 180 טונות ועד יונקים זעירים במשקל של 2 גרם בלבד.
במחלקת היונקים מעל 5,000 מינים של בעלי חיים. חלקם יולדים או ממליטים וחלקם הפחות מוכר מטילים ביצים.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "יונקים".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה מחלקת היונקים (מתורגם):
https://youtu.be/IDt7fc98-FI
וחפירה חינוכית לילדים על היונקים (עברית):
https://youtu.be/T0F8Hen9eo4?long=yes
מהו גלגול אצל הדו-חיים?
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
מיהי מלכת הנמלים?
מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.
המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
הנה חייה של מלכת הנמלים:
http://youtu.be/MHoRiFq3ekw
על מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
חפירה של קן הנמלים החדש:
http://youtu.be/X-XidMcwKAI
ולעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:
http://youtu.be/cVy3k9hXom8
מהן נמלים גוזרות עלים ומה הקומפוסט שהן מייצרות?
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
מה הייתה הממותה?
ממותה היא חיה ממשפחת הפיליים שחיה בידן הקרח ונכחדה בתקופות קדומות. הממותה נראתה כמו פיל, אבל היא הייתה גדולה ושעירה ממנו.
הממותות נכחדו מן העולם בעידן הקרח, לפני כ-10,000 שנים עד כ-4,500 שנים. הן חיו בעיקר באירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה. תנאי המחייה שבהם חיו הממותות היו קרים במיוחד, שכן דמן של הממותות אינו קופא בטמפרטורות קיצוניות, מה שככל הנראה סייע בשמירה על חום הגוף שלהן, גם בתנאים הקרים ביותר.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. משמעות התגלית היא גדולה, כיוון שייתכן שניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו בעידן שלנו.
כך נעלמה הממותה מעל פני כדור הארץ וכך מקווים להחזיר אותה לחיים בשיבוט:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
האדם הקדמון עוד הספיק לפני 10 אלפים שנה לצוד ממותות:
https://youtu.be/DoKxkx0bYRk
הנה דיווח על מציאת ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
וממצא הדם של הממותה שנמצאה קפואה בסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
זוֹאוֹלוֹגְיָה (Zoology) היא ענף במדעי החיים שבו חוקרים זואולוגים, כלומר מדענים העוסקים בזואולוגיה, עולם בעלי החיים.
הזואולוגיה היא תחום מדעי החוקר את מבנה גופם של בעלי חיים, אורחות חייהם, דרכי הגידול וההתרבות שלהם ואת היחסים בינם לבין בעלי חיים אחרים או בינם לבין סביבת המחיה שלהם.
המילה חחח היא הלחם של שתי מילים מהשפה היוונית. הראשונה היא המילה "זוֹאוֹן", כלומר "חיה" ואחריה המילה "לוגיה" שפירושה "תורה".
בתגית "בעלי חיים" תכירו את בעלי החיים שחוקרים הזואולוגים. יש גם תחום של זואולוגיה ימית בו חוקרים את אלו שבתגית "בעלי חיים ימיים".
בנוסף, הזואולוגיה כוללת בתוכה או משתמשת בתחומים נוספים כמו פיזיולוגיה, אנטומיה, אבולוציה, אקולוגיה וביולוגיה.
הנה עולם הזואולוגיה:
https://youtu.be/2RbFedaFPqA
למה כדאי ללמוד זואולוגיה כתחום מחקר?
https://youtu.be/ZdaX8NqbuvI
מצגת וידאו על עבודתם של הזואולוגים:
https://youtu.be/5suxAxFm0vE
זואולוגיה מספרת:
https://youtu.be/ipOoEmrm4pI
מגוון המינים בטבע וכמה הוא חשוב לאדם (מתורגם):
https://youtu.be/GK_vRtHJZu4
וסרטון תיעודי על מדע הזואולוגיה:
https://youtu.be/rbJ3H13yrTw?long=yes
אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.
דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.
דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.
המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז "החלק החסר בפאזל של דארווין".
הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
סרט תיעודי על עקרון ההכבדה (עברית):
https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes
והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא (עברית):
https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.
לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.
כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.
יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.
את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.
האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.
הנה עולם האמוניטים:
https://youtu.be/gvgqwX2gF0g
הסבר על האמוניטים (מתורגם):
https://youtu.be/iyexkJxMB7k
מנקודת מבט מדעית:
https://youtu.be/ucc3b1s38og
אנימציה של תנועת האמוניטים במים:
https://youtu.be/3LTWppabXHc
כך הם בוודאי נעו בים:
https://youtu.be/3P92PMZMrjM
ואפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:
https://youtu.be/fLodfAUAIpw
הממותות הקדומות, שנכחדו מן העולם בהכחדה האחרונה שהתרחשה על פני כדור הארץ, מאיימות לשוב ובגדול. מאד בגדול.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה קפואה בקרח, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. הממצא המדהים הזה תרם למחקר של הממותה והביא לכך שבשנים האחרונות הסתיים פרויקט של מיפוי הגנום המלא של הממותה הצמרית.
עתה, עם הצטברות הידע הגנומי שלה, מסתמן סיכוי של ממש לאחד הפרויקטים המעניינים ופורצי הדרך בתולדות המדע - השבתה לחיים של ממותה, שנכחדה לפני למעלה מ-10,000 שנה.
הידע והנתונים הרבים שכבר הצטברו הם רק תחילתו של תהליך שיאפשר לימוד של היבטים רבים לגבי המין הזה. מעבר למחקר הגנום של שתי ממותות שנמצאו כך, הצטבר בידי המדענים ידע עצום על ההיסטוריה האבולוציונית של הממותה ועל התנאים שהובילו להכחדת המין בתום עידן הקרח.
מדענים ומומחים לגנטיקה ושיבוט גורסים שייתכן וניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו שוב בעידן שלנו. יש אף חוקרים הגורסים ששיבוט כזה אפשרי ואף צפוי בתוך עשורים ספורים.
אם אכן יושגו ההשגים הללו בחקר הממותות ובשיבוט של ממותה חיה משרידי הדנ"א של ממותות מתות, הרי שייפתח עידן חדש במחקר הגנטי ובהנדסה גנטית. השבתם לחיים של מינים נכחדים מהעבר תהפוך אז לאפשרות ריאלית ופשוטה ואז יצטרכו לחקור את השפעת המעשה על האיזון בטבע הנוכחי והאם שעשועי הדנ"א הללו אינם מסוכנים מדי.
הנה סרטון בעברית על שיבוט מינים שנכחדו:
https://youtu.be/Kydvf-NazTE?t=37s
על האפשרות להחזרת הממותות לתחייה בעזרת ה-DNA שלהן:
https://youtu.be/5Hd1s21KOzA
עוד הסבר של היכולת לשחזר את הממותה מהדנ"א שנמצא בקרח:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
הדרך שבה ניתן לעשות זאת:
https://youtu.be/00uoSzYXSN0
צוות שכבר עובד על זה:
https://youtu.be/WguGSMfC_Ns
כך נמצאה ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
ממצא הדם של הממותה הקפואה מסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
וכמה אנו קרובים להחייאה של מינים שנכחדו על ידי DNA:
https://youtu.be/qA1_mdiDgyk?long=yes
זואולוגיה
יונקים (Mammal) היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני כדור הארץ. בעת חיים מזוהה כיונק, אם יש לו את המאפיין המובהק ביותר של היונקים - בלוטות חלב שמהן יונקים הצאצאים מהם.
היונקים מגוונים מכל בחינה. יש ביניהם גם שוכני-ים מובהקים, גם יונקים מעופפים, שוכני המחילות התת-קרקעיות, יש את אלו שמטפסים על עצים וכמובן - שוכני-יבשה, אלה ההולכים על שתיים או על ארבע רגליים.
המין האנושי, כלומר האדם, משתייך גם הוא למחלקת היונקים.
גם בגודלם של היונקים יש מגוון ענקי. הם נעים מבעלי חיים עצומי ממדים במשקל של 180 טונות ועד יונקים זעירים במשקל של 2 גרם בלבד.
במחלקת היונקים מעל 5,000 מינים של בעלי חיים. חלקם יולדים או ממליטים וחלקם הפחות מוכר מטילים ביצים.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "יונקים".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה מחלקת היונקים (מתורגם):
https://youtu.be/IDt7fc98-FI
וחפירה חינוכית לילדים על היונקים (עברית):
https://youtu.be/T0F8Hen9eo4?long=yes
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.
המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
הנה חייה של מלכת הנמלים:
http://youtu.be/MHoRiFq3ekw
על מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
חפירה של קן הנמלים החדש:
http://youtu.be/X-XidMcwKAI
ולעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:
http://youtu.be/cVy3k9hXom8
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
ממותה היא חיה ממשפחת הפיליים שחיה בידן הקרח ונכחדה בתקופות קדומות. הממותה נראתה כמו פיל, אבל היא הייתה גדולה ושעירה ממנו.
הממותות נכחדו מן העולם בעידן הקרח, לפני כ-10,000 שנים עד כ-4,500 שנים. הן חיו בעיקר באירופה, צפון אסיה וצפון אמריקה. תנאי המחייה שבהם חיו הממותות היו קרים במיוחד, שכן דמן של הממותות אינו קופא בטמפרטורות קיצוניות, מה שככל הנראה סייע בשמירה על חום הגוף שלהן, גם בתנאים הקרים ביותר.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. משמעות התגלית היא גדולה, כיוון שייתכן שניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו בעידן שלנו.
כך נעלמה הממותה מעל פני כדור הארץ וכך מקווים להחזיר אותה לחיים בשיבוט:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
האדם הקדמון עוד הספיק לפני 10 אלפים שנה לצוד ממותות:
https://youtu.be/DoKxkx0bYRk
הנה דיווח על מציאת ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
וממצא הדם של הממותה שנמצאה קפואה בסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
למי בטבע יש הכי הרבה שיניים?
שממית רחבת זנב היא בעל החיים שיש לו הכי הרבה שיניים (למעט דגים). יש לשממית רחבת הזנב יותר מ-300 שיניים - יותר מאשר לזוחל, ציפור או יונק כלשהם. מספר השיניים העצום הוא מופלא עוד יותר לאור זה שכל אורכה של השממית הזו הוא רק 30 ס"מ!
הנה השממית רחבת-הזנב במלוא הדרה:
http://youtu.be/jXdKcIecMw0
הנה השממית רחבת-הזנב במלוא הדרה:
http://youtu.be/jXdKcIecMw0
איך הג'ירף הוא החיה הגבוהה ביותר בעולם?
החיה הגבוהה בעולם היא כמובן הג'ירפה. צווארה הארוך של החיה היפה והמיוחדת הזו מאפשר לה להגיע אל העלים שבענפים הגבוהים ביותר של העצים בסוואנה.
עם רגליים באורך של 180 סנטימטרים, הג'ירף מגיע לגובה של 6 מטרים.
לג'ירף יש שבע חוליות צוואר, ממש כמו לכל שאר היונקים, אלא שבמקרה של הג'ירף הן התארכו מאוד במהלך האבולוציה, כנראה בשל הצורך להשיג מזון מראשי העצים (קראו על כך באאוריקה בתגית "ג'ירפים, אבולוציה").
ואגב, ג'ירף יכול להחזיק בלי מים יותר מאשר גמל.
סיפורו של הג'ירף לילדים (עברית):
http://youtu.be/TDeQWELtyaU?t=35s
על ההתפתחות של צווארן הארוך של הג'ירפות:
http://youtu.be/JiSuK_Dvdtg
הג'ירפות בסביבתן הטבעית:
http://youtu.be/B5braCL5bZ4
וג'ירפים בסוואנה מהאוויר:
http://youtu.be/g_KcdxQmEXg
החיה הגבוהה בעולם היא כמובן הג'ירפה. צווארה הארוך של החיה היפה והמיוחדת הזו מאפשר לה להגיע אל העלים שבענפים הגבוהים ביותר של העצים בסוואנה.
עם רגליים באורך של 180 סנטימטרים, הג'ירף מגיע לגובה של 6 מטרים.
לג'ירף יש שבע חוליות צוואר, ממש כמו לכל שאר היונקים, אלא שבמקרה של הג'ירף הן התארכו מאוד במהלך האבולוציה, כנראה בשל הצורך להשיג מזון מראשי העצים (קראו על כך באאוריקה בתגית "ג'ירפים, אבולוציה").
ואגב, ג'ירף יכול להחזיק בלי מים יותר מאשר גמל.
סיפורו של הג'ירף לילדים (עברית):
http://youtu.be/TDeQWELtyaU?t=35s
על ההתפתחות של צווארן הארוך של הג'ירפות:
http://youtu.be/JiSuK_Dvdtg
הג'ירפות בסביבתן הטבעית:
http://youtu.be/B5braCL5bZ4
וג'ירפים בסוואנה מהאוויר:
http://youtu.be/g_KcdxQmEXg
מה סוד כוחן של נמלי הצבא?
נמלי צבא (Army ants), נמלי הגדוד או הליגיונריות, הוא מין של נמלים שמשמיד כל מה שבסביבתו. נמלי הצבא טורפות חרקים, יונקים קטנים ואפילו בעלי כנף. יכולת הטרף האדירה שלהן נובעת בעיקר מהתיאום המושלם שבקרב הנמלים הציידות.
יש מעל 300 מינים של נמלי צבא, רובם חיים ביערות העד ואזורי קו המשווה.
בכל שבט של נמלים כאלה יש מספר מלכות (נקבות פוריות) ושאר הנמלים הן "פועלות". חלוקת העבודה בקן היא על פי גילן של הפועלות: הצעירות מטפלות ב"מלכה" ובביציה והבוגרות צדות בשטח שמסביב לקן.
הארגון של הציד של נמלי הצבא הוא מדהים. הן יוצרות צורה של חרוט שגובהו מאות מטרים והוא מתחיל בקן. את השטח הזה הן סורקות באותו היום. כך, במשך כ-20 יום, כל יום בכיוון אחר, הן יסרקו את כל השטח שמסביב לקן, יצודו באכזריות לא קטנה את כל הנקרה על דרכן ויביאו אוכל הביתה, לקן.
ראו כמה חזקות הנמלים הללו:
http://youtu.be/UozWJTuhbMQ
הן לא לבד במלחמות - הנה שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
וסרטון על הנמלים שמחסלות ומפרקות יצורים ענקיים (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
נמלי צבא (Army ants), נמלי הגדוד או הליגיונריות, הוא מין של נמלים שמשמיד כל מה שבסביבתו. נמלי הצבא טורפות חרקים, יונקים קטנים ואפילו בעלי כנף. יכולת הטרף האדירה שלהן נובעת בעיקר מהתיאום המושלם שבקרב הנמלים הציידות.
יש מעל 300 מינים של נמלי צבא, רובם חיים ביערות העד ואזורי קו המשווה.
בכל שבט של נמלים כאלה יש מספר מלכות (נקבות פוריות) ושאר הנמלים הן "פועלות". חלוקת העבודה בקן היא על פי גילן של הפועלות: הצעירות מטפלות ב"מלכה" ובביציה והבוגרות צדות בשטח שמסביב לקן.
הארגון של הציד של נמלי הצבא הוא מדהים. הן יוצרות צורה של חרוט שגובהו מאות מטרים והוא מתחיל בקן. את השטח הזה הן סורקות באותו היום. כך, במשך כ-20 יום, כל יום בכיוון אחר, הן יסרקו את כל השטח שמסביב לקן, יצודו באכזריות לא קטנה את כל הנקרה על דרכן ויביאו אוכל הביתה, לקן.
ראו כמה חזקות הנמלים הללו:
http://youtu.be/UozWJTuhbMQ
הן לא לבד במלחמות - הנה שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
וסרטון על הנמלים שמחסלות ומפרקות יצורים ענקיים (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
איפה נמצא החרק הגדול בעולם?
חרק ווטה ענקי הוא חרק ענק שאורכו 17 ס”מ. הוא דמוי צרצר וכיום הוא נחשב החרק הגדול בעולם. הווטה הענקי הוא גדול יותר מזני ציפורים מסוימים והוא שוקל כמו שלושה עכברים קטנים.
הווטה נמצא באי Little Barrier בניו זילנד. כנראה שהעובדה שאין לו טורפים באי, איפשרה לו להגיע במהלך הדורות לגודלו המרשים.
הנה החרק הענק ווטה:
http://youtu.be/kUFjtgAPF5U
ווטה קטן מכאיב לחוקר שלוכד אותו ומתעקש לאכול אותו ללא בישול:
http://youtu.be/hBnssLXZEwI
חרק ווטה ענקי הוא חרק ענק שאורכו 17 ס”מ. הוא דמוי צרצר וכיום הוא נחשב החרק הגדול בעולם. הווטה הענקי הוא גדול יותר מזני ציפורים מסוימים והוא שוקל כמו שלושה עכברים קטנים.
הווטה נמצא באי Little Barrier בניו זילנד. כנראה שהעובדה שאין לו טורפים באי, איפשרה לו להגיע במהלך הדורות לגודלו המרשים.
הנה החרק הענק ווטה:
http://youtu.be/kUFjtgAPF5U
ווטה קטן מכאיב לחוקר שלוכד אותו ומתעקש לאכול אותו ללא בישול:
http://youtu.be/hBnssLXZEwI
האם דגים ישנים?
בהחלט. כמו כל בעלי החיים שיש להם מערכת עצבים, גם הדגים ישנים. כשצוללים בלילה אפשר לראות שמרבית הדגים לא זזים, אלא נותרים במקומם, אינם פעילים ונראה שהרגישות שלהם מינימלית לגירויים מבחוץ.
ולמה זה קורה דווקא בלילה? מכיוון שדגים ישנים ממש כמונו, אך להם אין עפעפיים שיאפשרו לעצום עיניים. לכן הם זקוקים בדרך כלל לחשיכה טבעית, שתסייע להם לישון בעזרת השעון הביולוגי שלהם.
הנה הסבר על שינת הדגים:
http://youtu.be/55YwDntyKu0
עוד הסבר פשוט לשינה אצל דגים:
http://youtu.be/Vdnr0Vi2M34
והנה הדגים הולכים לישון:
http://youtu.be/RK8WLb63smo
בהחלט. כמו כל בעלי החיים שיש להם מערכת עצבים, גם הדגים ישנים. כשצוללים בלילה אפשר לראות שמרבית הדגים לא זזים, אלא נותרים במקומם, אינם פעילים ונראה שהרגישות שלהם מינימלית לגירויים מבחוץ.
ולמה זה קורה דווקא בלילה? מכיוון שדגים ישנים ממש כמונו, אך להם אין עפעפיים שיאפשרו לעצום עיניים. לכן הם זקוקים בדרך כלל לחשיכה טבעית, שתסייע להם לישון בעזרת השעון הביולוגי שלהם.
הנה הסבר על שינת הדגים:
http://youtu.be/55YwDntyKu0
עוד הסבר פשוט לשינה אצל דגים:
http://youtu.be/Vdnr0Vi2M34
והנה הדגים הולכים לישון:
http://youtu.be/RK8WLb63smo
מהם העופות?
עופות (Aves) היא מחלקה של בעלי חיים הכוללת כ-10 אלפי מינים בכל רחבי כדור הארץ. לעופות "דם חם" (הומיאותרמים) והם מתרבים בהטלת ביצים, לרוב בקן שנבנה על ידם. לאחר בקיעת הביצים מטפלים ההורים בצאצאיהם.
את גוף העופות מכסות בדרך כלל נוצות, תכונה שהיא ייחודית להם, לעומת שאר בעלי החיים. למעשה, הכנפיים שלהם הם אבולוציה של הגפיים הקדמיות שלהם והן המאפשרות למרבית העופות להתעופף באוויר. חלק מהעופות נודדים מדי שנה למרחקים גדולים, בכל סתיו לארצות החום ובאביב, לקראת הקיץ, בחזרה אל ארצות הצפון.
אצל חלק ממיני העופות, התנוונו הכנפיים חלקית, מה שלא מאפשר להם לעופף כך. שינויים בגוף עופות אחרים בני ימינו מאפשרים להם תכונות מתאימות לתעופה, כולל עצמות חלולות שמשקלן קטן, מקור קל שהחליף את השיניים, ומערכת נשימה ייחודית, הכוללת שקי אוויר וריאות המאפשרים להם נשימה יעילה.
גם אם ישנה אחידות רבה במבנה הגוף של מיני העופות השונים, יש בהן מגוון צורות וגדלים משתנים, מזה של 5 סנטימטרים אצל ציפור הקוליברי ועד כמעט 3 מטרים אצל היען.
רבים ממיני העופות הם חברתיים. התקשורת ביניהם מתבצעת במחוות טקסיות מגוונות וקריאות ייחודיות. מגוון של שירים הנלמדים מההורים וחיקוי של קולות מגוונים מאפשרים לציפורי שיר ותוכאים לתקשר.
האבולוציונית, התפיסה המקובלת על מרבית הביולוגים כיום היא שהעופות התפתחו מדינוזאורים בעלי נוצות מתת המין של התרופודים. זה אומר שלמעשה העופות של ימינו הם אבולוציה של קבוצת דינוזאורים ששרדו את ההכחדה הגדולה של סוף עידן הקרטיקון.
#העופות והאדם
מאז ומתמיד נמשך לב האדם את העופות בכלל והציפורים בפרט.
כבר אלפי שנים שהציפורים והעופות תופסים מקום מרכזי בתרבות, בספרות, סשירה ובשאר האמנויות.
גם במדע הזואולוגיה יש להן מקום משמעותי מאוד. אורניתולוגיה, התחום העוסק בחקר העופות, הוא תחום מחקרי מרתק שממצאיו הובילו לתגליות והמצאות רבות בעולמות הטכנולוגיה. בעולם ההנדסה נשאבו רעיונות ופתרונות טכנולוגיים רבים ושימושיים מעולם בני הכנף והעופות.
גם בשעות הפנאי מבלים הצפרים חלק ניכר מזמנם, בתצפיות, בצילום ובמחקר הציפורים והעופות. אלו חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לתחביב הצפרות.
שימושים חשובים נמצאו גם הם לעופות ולציפורים. מיני עופות רבים בויתו על ידי האדם ויש להם ערך כלכלי רב. ביניהם ניתן למצוא את התרנגולאים והאווזאים, שיש להן תרומה חקלאית. מולם, בויתו במהלך הדורות עופות דורסים רבים, בכדי לסייע לציידים בציד ועוד.
במקביל ובשל מעשי האדם, נכחדו במשך הזמן מאות מיני עופות. אלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה מתמדת.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "עופות".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה העופות הבולטים ביותר - עולם הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/8AJCIeXalI0
מגוון ציפורי ארץ ישראל:
https://youtu.be/HywErHHr7eY
וסרטון נהדר על צאצאי העופות - האפרוחים, הגוזלים ומה שביניהם (עברית):
https://youtu.be/SFP-5IJ4Mzg?long=yes
עופות (Aves) היא מחלקה של בעלי חיים הכוללת כ-10 אלפי מינים בכל רחבי כדור הארץ. לעופות "דם חם" (הומיאותרמים) והם מתרבים בהטלת ביצים, לרוב בקן שנבנה על ידם. לאחר בקיעת הביצים מטפלים ההורים בצאצאיהם.
את גוף העופות מכסות בדרך כלל נוצות, תכונה שהיא ייחודית להם, לעומת שאר בעלי החיים. למעשה, הכנפיים שלהם הם אבולוציה של הגפיים הקדמיות שלהם והן המאפשרות למרבית העופות להתעופף באוויר. חלק מהעופות נודדים מדי שנה למרחקים גדולים, בכל סתיו לארצות החום ובאביב, לקראת הקיץ, בחזרה אל ארצות הצפון.
אצל חלק ממיני העופות, התנוונו הכנפיים חלקית, מה שלא מאפשר להם לעופף כך. שינויים בגוף עופות אחרים בני ימינו מאפשרים להם תכונות מתאימות לתעופה, כולל עצמות חלולות שמשקלן קטן, מקור קל שהחליף את השיניים, ומערכת נשימה ייחודית, הכוללת שקי אוויר וריאות המאפשרים להם נשימה יעילה.
גם אם ישנה אחידות רבה במבנה הגוף של מיני העופות השונים, יש בהן מגוון צורות וגדלים משתנים, מזה של 5 סנטימטרים אצל ציפור הקוליברי ועד כמעט 3 מטרים אצל היען.
רבים ממיני העופות הם חברתיים. התקשורת ביניהם מתבצעת במחוות טקסיות מגוונות וקריאות ייחודיות. מגוון של שירים הנלמדים מההורים וחיקוי של קולות מגוונים מאפשרים לציפורי שיר ותוכאים לתקשר.
האבולוציונית, התפיסה המקובלת על מרבית הביולוגים כיום היא שהעופות התפתחו מדינוזאורים בעלי נוצות מתת המין של התרופודים. זה אומר שלמעשה העופות של ימינו הם אבולוציה של קבוצת דינוזאורים ששרדו את ההכחדה הגדולה של סוף עידן הקרטיקון.
#העופות והאדם
מאז ומתמיד נמשך לב האדם את העופות בכלל והציפורים בפרט.
כבר אלפי שנים שהציפורים והעופות תופסים מקום מרכזי בתרבות, בספרות, סשירה ובשאר האמנויות.
גם במדע הזואולוגיה יש להן מקום משמעותי מאוד. אורניתולוגיה, התחום העוסק בחקר העופות, הוא תחום מחקרי מרתק שממצאיו הובילו לתגליות והמצאות רבות בעולמות הטכנולוגיה. בעולם ההנדסה נשאבו רעיונות ופתרונות טכנולוגיים רבים ושימושיים מעולם בני הכנף והעופות.
גם בשעות הפנאי מבלים הצפרים חלק ניכר מזמנם, בתצפיות, בצילום ובמחקר הציפורים והעופות. אלו חובבי ציפורים נלהבים שמקדישים זמן, אנרגיה וממון רבים לתחביב הצפרות.
שימושים חשובים נמצאו גם הם לעופות ולציפורים. מיני עופות רבים בויתו על ידי האדם ויש להם ערך כלכלי רב. ביניהם ניתן למצוא את התרנגולאים והאווזאים, שיש להן תרומה חקלאית. מולם, בויתו במהלך הדורות עופות דורסים רבים, בכדי לסייע לציידים בציד ועוד.
במקביל ובשל מעשי האדם, נכחדו במשך הזמן מאות מיני עופות. אלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה מתמדת.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "עופות".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה העופות הבולטים ביותר - עולם הציפורים (מתורגם):
https://youtu.be/8AJCIeXalI0
מגוון ציפורי ארץ ישראל:
https://youtu.be/HywErHHr7eY
וסרטון נהדר על צאצאי העופות - האפרוחים, הגוזלים ומה שביניהם (עברית):
https://youtu.be/SFP-5IJ4Mzg?long=yes
מהו הסוד של ראיית הלילה של בעלי חיים?
בניגוד לבעלי חיים ליליים ואפילו לסתם יונקים, ראיית לילה (Night vision) היא עניין מורכב לבני אדם. בהיותנו חיות יום, שלא נאלצו לצוד או להגן על עצמם מטורפים בלילה, האבולוציה "ויתרה" על הצורך לפתח למין האנושי יכולות טובות לראיה בחשיכה.
לעומתנו, מרבית היונקים ובמיוחד בעלי החיים הליליים שבהם, מצוידים ביכולת מצוינת לראות בחושך. יתרון זה מאפשר להם להתגנב ולצוד טרף בלילה וכמובן גם להגן על עצמם מטורפים שמעוניינים בהם עצמם כמזון. אישוניהם המתרחבים, למשל, מאפשרים חשיפה מירבית לאור. אצל חלקם, כמו אופוסומים, קופי לילה ודביבונים, העיניים גדולות במיוחד, מה שמשפר להם את הראייה בלילה.
בניגוד לסברה המקובלת בציבור, היונקים לא רואים את העולם בשחור לבן. ועדיין, מפני שהם התפתחו להיות פעילים בלילה, כשראיית צבעים היא לא ממש שימושית, מרבית היונקים רואים פחות צבעים מבני אדם.
כי לרובם, לעומתנו, יש בעיניים רק שני סוגי מדוכים, שהם תאים קולטי אור המגיבים אחרת לאור באורכי גל שונים, כלומר לצבעים שונים. מה שאומר שהם לא מבחינים כלל ברבים מהגוונים הרבים שאנו, בני האדם, רואים.
ראיית לילה, לעומת זאת, מפותחת מאוד אצל בעלי חיים שפעילים בלילה. לבעלי חיים כאלה יש התאמות מיוחדות לראיית לילה. מחקרים ראשונים מצביעים על כך שהיונקים המירו חלק מהמדוכים שלהם בקנים, סוג נוסף של תאים קולטי אור, המגיבים באופן זהה לכל אורכי הגל המצויים באור הנראה. יתרונם העיקרי של הקנים הללו בהקשר לראיית לילה הוא ביכולתם לראות טוב יותר, גם באור חלש וקלוש.
עוד אחת מההתאמות לראיית לילה משופרת היא שכבה רפלקטיבית שהתפתחה במהלך האבולוציה אצל טורפי לילה ונמצאת מאחורי רשתית העין. השכבה הזו נקראת "טַפֵּטוּם לוּסִידוּם" (tapetum lucidum), מגדילה את איכות התמונה שמתקבלת בעין ובכך משפרת את יכולת הָרְאִיָּה שלהם.
אגב, אותה טפטום לוסידום גם גורמת לעיניים של יונקים כאלה להאיר בחושך, כשמאירים עליהן בפנס בחשיכה. מי שמגדלים כלב או חתול מכירים את הברק העדין, שמופיע בעיניהם אם מאירים עליהם כך חשיכה. נהגים מכירים את זה מאורות המכונית בנסיעה לילית במדבר.
ואכן, כמו שחרקים כמו זבוב ושפירית פיתחו להם עיני תשבץ שמזהות תנועה, בכדי להגן על עצמם מטורפים, התפתחה אצל הטורפים ראיית הלילה, שנועדה לסייע להם לאתר את הטרף ולצוד אותו.
חלק מבעלי החיים שמצוידים בראיית לילה טובה שכזו, הם חתולים וכלבים, שניהם טורפים במקור, לצד נחשים ודורסי לילה. טורפים פראיים, כמו שועלים אדומים, צדים היטב בזכות ראיית הלילה הטובה שלהם.
הנה ראיית הלילה של בעלי חיים (מתורגם):
https://youtu.be/t3CjTU7TaNA
עיני התשבץ של השפירית המזהה בזכותן תנועות בזק בסביבתה:
https://youtu.be/m5XUdvBO_TE
והמדענים והמהנדסים שלומדים שנים מבעלי החיים כיצד לפתח ולשפר ציוד לראיית לילה (עברית):
https://youtu.be/0nfcOboZdNs
בניגוד לבעלי חיים ליליים ואפילו לסתם יונקים, ראיית לילה (Night vision) היא עניין מורכב לבני אדם. בהיותנו חיות יום, שלא נאלצו לצוד או להגן על עצמם מטורפים בלילה, האבולוציה "ויתרה" על הצורך לפתח למין האנושי יכולות טובות לראיה בחשיכה.
לעומתנו, מרבית היונקים ובמיוחד בעלי החיים הליליים שבהם, מצוידים ביכולת מצוינת לראות בחושך. יתרון זה מאפשר להם להתגנב ולצוד טרף בלילה וכמובן גם להגן על עצמם מטורפים שמעוניינים בהם עצמם כמזון. אישוניהם המתרחבים, למשל, מאפשרים חשיפה מירבית לאור. אצל חלקם, כמו אופוסומים, קופי לילה ודביבונים, העיניים גדולות במיוחד, מה שמשפר להם את הראייה בלילה.
בניגוד לסברה המקובלת בציבור, היונקים לא רואים את העולם בשחור לבן. ועדיין, מפני שהם התפתחו להיות פעילים בלילה, כשראיית צבעים היא לא ממש שימושית, מרבית היונקים רואים פחות צבעים מבני אדם.
כי לרובם, לעומתנו, יש בעיניים רק שני סוגי מדוכים, שהם תאים קולטי אור המגיבים אחרת לאור באורכי גל שונים, כלומר לצבעים שונים. מה שאומר שהם לא מבחינים כלל ברבים מהגוונים הרבים שאנו, בני האדם, רואים.
ראיית לילה, לעומת זאת, מפותחת מאוד אצל בעלי חיים שפעילים בלילה. לבעלי חיים כאלה יש התאמות מיוחדות לראיית לילה. מחקרים ראשונים מצביעים על כך שהיונקים המירו חלק מהמדוכים שלהם בקנים, סוג נוסף של תאים קולטי אור, המגיבים באופן זהה לכל אורכי הגל המצויים באור הנראה. יתרונם העיקרי של הקנים הללו בהקשר לראיית לילה הוא ביכולתם לראות טוב יותר, גם באור חלש וקלוש.
עוד אחת מההתאמות לראיית לילה משופרת היא שכבה רפלקטיבית שהתפתחה במהלך האבולוציה אצל טורפי לילה ונמצאת מאחורי רשתית העין. השכבה הזו נקראת "טַפֵּטוּם לוּסִידוּם" (tapetum lucidum), מגדילה את איכות התמונה שמתקבלת בעין ובכך משפרת את יכולת הָרְאִיָּה שלהם.
אגב, אותה טפטום לוסידום גם גורמת לעיניים של יונקים כאלה להאיר בחושך, כשמאירים עליהן בפנס בחשיכה. מי שמגדלים כלב או חתול מכירים את הברק העדין, שמופיע בעיניהם אם מאירים עליהם כך חשיכה. נהגים מכירים את זה מאורות המכונית בנסיעה לילית במדבר.
ואכן, כמו שחרקים כמו זבוב ושפירית פיתחו להם עיני תשבץ שמזהות תנועה, בכדי להגן על עצמם מטורפים, התפתחה אצל הטורפים ראיית הלילה, שנועדה לסייע להם לאתר את הטרף ולצוד אותו.
חלק מבעלי החיים שמצוידים בראיית לילה טובה שכזו, הם חתולים וכלבים, שניהם טורפים במקור, לצד נחשים ודורסי לילה. טורפים פראיים, כמו שועלים אדומים, צדים היטב בזכות ראיית הלילה הטובה שלהם.
הנה ראיית הלילה של בעלי חיים (מתורגם):
https://youtu.be/t3CjTU7TaNA
עיני התשבץ של השפירית המזהה בזכותן תנועות בזק בסביבתה:
https://youtu.be/m5XUdvBO_TE
והמדענים והמהנדסים שלומדים שנים מבעלי החיים כיצד לפתח ולשפר ציוד לראיית לילה (עברית):
https://youtu.be/0nfcOboZdNs
איך חיות הנמלים?
הנמלים (Ants) חיות יחדיו בקן משותף, קן נמלים שהוא צורת חיים המבוססת על שיתוף פעולה טבעי.
קן הנמלים משמש למגורים של מושבת הנמלים. לרוב הוא נמצא מתחת לפני הקרקע. הקן משמש לנמלים מקום לאגירת המזון ולהגנה על הוולדות, על הביצים של הנמלים ועל מלכת הנמלים.
הנמלים יוצאות מהקן לחפש מזון בחוץ. כשהן מוצאות כזה, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת סוכר על האדמה, או פירור קטן של מזון שנפל על הרצפה בבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה מוצאת פירורי מזון, למשל, היא משאירה אחריה שובל של פרומונים בדרך אל קן הנמלים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור שנמלים אחרות יוכלו ללכת אחריו - עד למקום של המזון. זה ההסבר לשיירות הנמלים שאפשר לראות לא פעם, על הרצפה בבית או בגינה.
לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
המלכה היא שמטילה את כל הביצים בקן. הנמלים הפועלות לוקחות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הפועלות גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין. כך, כל מלכה שהמלכה מולידה, תערוך מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. יש מינים שבקן שלהם יש כמה מלכות בקן ושם כולן צריכות למות כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
ישנם מינים של נמלים, כמו נמלת הקציר החולית, שנשארים באותו קן נמלים שנים רבות, בעוד שמינים כמו הבנאית הישראלית נודדים מהקן במשך הזמן.
הנה סרטון על הנמלים ומה שמתרחש במושבת הנמלים שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
שיתוף הפעולה המדהים של "הנמלה המשוגעת" (עברית):
https://youtu.be/f01YQn3GKeM
הנמלים החיילות מגינות על הקן מפני פולשים:
http://youtu.be/W8vFFM_k1FI
על חיי הנמלים בקן:
http://youtu.be/Er-OnJCn1gg
כמה עובדות נחמדות על הנמלים (עברית):
https://youtu.be/RmSfAJT-GeQ
על הנמלים הפחות מרשימות שהקימו את אימפריית הנמלים הגדולה בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/cqECNYmM23A?long=yes
וסרטון נהדר על הנמלה הלוחמת שלא הייתם רוצים לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
הנמלים (Ants) חיות יחדיו בקן משותף, קן נמלים שהוא צורת חיים המבוססת על שיתוף פעולה טבעי.
קן הנמלים משמש למגורים של מושבת הנמלים. לרוב הוא נמצא מתחת לפני הקרקע. הקן משמש לנמלים מקום לאגירת המזון ולהגנה על הוולדות, על הביצים של הנמלים ועל מלכת הנמלים.
הנמלים יוצאות מהקן לחפש מזון בחוץ. כשהן מוצאות כזה, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת סוכר על האדמה, או פירור קטן של מזון שנפל על הרצפה בבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה מוצאת פירורי מזון, למשל, היא משאירה אחריה שובל של פרומונים בדרך אל קן הנמלים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור שנמלים אחרות יוכלו ללכת אחריו - עד למקום של המזון. זה ההסבר לשיירות הנמלים שאפשר לראות לא פעם, על הרצפה בבית או בגינה.
לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
המלכה היא שמטילה את כל הביצים בקן. הנמלים הפועלות לוקחות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הפועלות גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין. כך, כל מלכה שהמלכה מולידה, תערוך מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. יש מינים שבקן שלהם יש כמה מלכות בקן ושם כולן צריכות למות כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
ישנם מינים של נמלים, כמו נמלת הקציר החולית, שנשארים באותו קן נמלים שנים רבות, בעוד שמינים כמו הבנאית הישראלית נודדים מהקן במשך הזמן.
הנה סרטון על הנמלים ומה שמתרחש במושבת הנמלים שלהם (מתורגם):
https://youtu.be/vG-QZOTc5_Q
שיתוף הפעולה המדהים של "הנמלה המשוגעת" (עברית):
https://youtu.be/f01YQn3GKeM
הנמלים החיילות מגינות על הקן מפני פולשים:
http://youtu.be/W8vFFM_k1FI
על חיי הנמלים בקן:
http://youtu.be/Er-OnJCn1gg
כמה עובדות נחמדות על הנמלים (עברית):
https://youtu.be/RmSfAJT-GeQ
על הנמלים הפחות מרשימות שהקימו את אימפריית הנמלים הגדולה בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/cqECNYmM23A?long=yes
וסרטון נהדר על הנמלה הלוחמת שלא הייתם רוצים לפגוש (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
