שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עקרון ההכבדה?
אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.
דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.
דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.
המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז "החלק החסר בפאזל של דארווין".
הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
סרט תיעודי על עקרון ההכבדה (עברית):
https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes
והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא (עברית):
https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
האם ניתן להשיב את הממותה לתחייה?
הממותות הקדומות, שנכחדו מן העולם בהכחדה האחרונה שהתרחשה על פני כדור הארץ, מאיימות לשוב ובגדול. מאד בגדול.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה קפואה בקרח, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. הממצא המדהים הזה תרם למחקר של הממותה והביא לכך שבשנים האחרונות הסתיים פרויקט של מיפוי הגנום המלא של הממותה הצמרית.
עתה, עם הצטברות הידע הגנומי שלה, מסתמן סיכוי של ממש לאחד הפרויקטים המעניינים ופורצי הדרך בתולדות המדע - השבתה לחיים של ממותה, שנכחדה לפני למעלה מ-10,000 שנה.
הידע והנתונים הרבים שכבר הצטברו הם רק תחילתו של תהליך שיאפשר לימוד של היבטים רבים לגבי המין הזה. מעבר למחקר הגנום של שתי ממותות שנמצאו כך, הצטבר בידי המדענים ידע עצום על ההיסטוריה האבולוציונית של הממותה ועל התנאים שהובילו להכחדת המין בתום עידן הקרח.
מדענים ומומחים לגנטיקה ושיבוט גורסים שייתכן וניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו שוב בעידן שלנו. יש אף חוקרים הגורסים ששיבוט כזה אפשרי ואף צפוי בתוך עשורים ספורים.
אם אכן יושגו ההשגים הללו בחקר הממותות ובשיבוט של ממותה חיה משרידי הדנ"א של ממותות מתות, הרי שייפתח עידן חדש במחקר הגנטי ובהנדסה גנטית. השבתם לחיים של מינים נכחדים מהעבר תהפוך אז לאפשרות ריאלית ופשוטה ואז יצטרכו לחקור את השפעת המעשה על האיזון בטבע הנוכחי והאם שעשועי הדנ"א הללו אינם מסוכנים מדי.
הנה סרטון בעברית על שיבוט מינים שנכחדו:
https://youtu.be/Kydvf-NazTE?t=37s
על האפשרות להחזרת הממותות לתחייה בעזרת ה-DNA שלהן:
https://youtu.be/5Hd1s21KOzA
עוד הסבר של היכולת לשחזר את הממותה מהדנ"א שנמצא בקרח:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
הדרך שבה ניתן לעשות זאת:
https://youtu.be/00uoSzYXSN0
צוות שכבר עובד על זה:
https://youtu.be/WguGSMfC_Ns
כך נמצאה ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
ממצא הדם של הממותה הקפואה מסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
וכמה אנו קרובים להחייאה של מינים שנכחדו על ידי DNA:
https://youtu.be/qA1_mdiDgyk?long=yes
מתי היו אמוניטים?
אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.
לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.
כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.
יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.
את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.
האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.
הנה עולם האמוניטים:
https://youtu.be/gvgqwX2gF0g
הסבר על האמוניטים (מתורגם):
https://youtu.be/iyexkJxMB7k
מנקודת מבט מדעית:
https://youtu.be/ucc3b1s38og
אנימציה של תנועת האמוניטים במים:
https://youtu.be/3LTWppabXHc
כך הם בוודאי נעו בים:
https://youtu.be/3P92PMZMrjM
ואפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:
https://youtu.be/fLodfAUAIpw
מהו גלגול אצל הדו-חיים?
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
מיהי מלכת הנמלים?
מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.
המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
הנה חייה של מלכת הנמלים:
http://youtu.be/MHoRiFq3ekw
על מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
חפירה של קן הנמלים החדש:
http://youtu.be/X-XidMcwKAI
ולעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:
http://youtu.be/cVy3k9hXom8
מהם היונקים כמחלקה בבעלי החיים?
יונקים (Mammal) היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני כדור הארץ. בעת חיים מזוהה כיונק, אם יש לו את המאפיין המובהק ביותר של היונקים - בלוטות חלב שמהן יונקים הצאצאים מהם.
היונקים מגוונים מכל בחינה. יש ביניהם גם שוכני-ים מובהקים, גם יונקים מעופפים, שוכני המחילות התת-קרקעיות, יש את אלו שמטפסים על עצים וכמובן - שוכני-יבשה, אלה ההולכים על שתיים או על ארבע רגליים.
המין האנושי, כלומר האדם, משתייך גם הוא למחלקת היונקים.
גם בגודלם של היונקים יש מגוון ענקי. הם נעים מבעלי חיים עצומי ממדים במשקל של 180 טונות ועד יונקים זעירים במשקל של 2 גרם בלבד.
במחלקת היונקים מעל 5,000 מינים של בעלי חיים. חלקם יולדים או ממליטים וחלקם הפחות מוכר מטילים ביצים.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "יונקים".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה מחלקת היונקים (מתורגם):
https://youtu.be/IDt7fc98-FI
וחפירה חינוכית לילדים על היונקים (עברית):
https://youtu.be/T0F8Hen9eo4?long=yes
מהן נמלים גוזרות עלים ומה הקומפוסט שהן מייצרות?
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
מי היו הפלסיוזאורים?
פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.
לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.
רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".
על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.
את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.
יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.
הנה הפלסיוזאור:
https://youtu.be/mkw593Qa19U
מציג את עצמו:
https://youtu.be/EZIzTiwgZtw
סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:
https://youtu.be/civWOCULPsY
והרצאה על הפלסיוזאורים ששחו כמו צבי ים:
https://youtu.be/owilkIr6ISE
כיצד חיים הדו-חיים?
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
אחד העקרונות המעניינים בטבע ומה שמדגים שוב את התבונה שבטבע ובמנגנוני האבולוציה וההתפתחות שבו, הוא עקרון שמסביר את ההתנהגות של בעלי חיים רבים ונקרא "עקרון ההכבדה" (Handicap principle). לפי עקרון זה נוהגים זכרים רבים להכביד על עצמם, במהלך עונת החיזור. הזכר מכביד על עצמו בכדי להרשים את הנקבה בגנים המשובחים שלו. לפי עקרון ההכבדה הוא יחשוף את עצמו לסכנה, ייקח על עצמו משימות קשות לביצוע או ינהג בצורה שמעידה על יכולותיו. אולי החסרונות של כל אלה ברורים, אבל היתרון הגדול שלהם הוא שהנקבות יחליטו שהזכרים החזקים, האמיצים והיעילים הללו יהיו בני זוג אידיאליים בשבילן והורים מצוינים. התנהגות הנקבות מעידה שהיתרונות שמוצאות הנקבות בזכרים הללו הם גם בגידול והגנת הצאצאים העתידיים שלהן וגם בגנטיקה של האבות הללו שתאפשר הישרדות טובה יותר לצאצאים, שכן גנים חזקים בטבע מגדילים את הסיכוי של הצאצאים לשרוד.
דוגמאות להתנהגויות, מאפיינים גופניים ומבנים שמסכנים את בעל החיים לא חסרים. הדוגמה המוכרת ביותר היא חיזור אצל הטווסים. הזנב הצבעוני, שמטפח לעצמו הטווס הזכר, מקשה עליו להסתתר מפני טורפים וחושף אותו לסכנה. אך עקרון ההכבדה יסביר שברירה מינית היא שפיתחה את המאפיין הזה, במהלך האבולוציה. הזנב הצבעוני מאותת לנקבות הטווסים שהזכר בטוח בעצמו, על אף ההכבדה שנטל על עצמו בזנב הבולט ומושך תשומת לב של טורפים. המעניין הוא שהביטחון העצמי שמשדר הזנב הצבעוני של הטווס מצליח גם להרתיע טורפים אפשריים ומכאן שההכבדה היא לא רק אמצעי לחיזור, אלא גם מאפיין שמגדיל את סיכויי ההישרדות שלו.
דוגמה אחרת היא קרניהם הענקיות של בעלי חיים כמו זכרי האייל הקורא או היעל. הן מקשות את התנועה והבריחה מטורפים, אך יש בהן כדי להדגים את חוזקו והאומץ של הזכר.
המדען שגילה את עקרון ההכבדה הוא חוקר ישראלי, הזואולוג אמוץ זהבי, שביחד עם אשתו, אבישג זהבי, חקר את הנושא לעומק. הוא פרסם את העקרון במאמר שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מדענים וכמעט בוז. רק אחרי שאומת על ידי חוקרים נחשבים ואף הוכח שהוא מתבקש ואף הכרחי, בהסבר של תופעות שונות, הוא התקבל. מאז זכה זהבי לתועפות של הערכה, ציטוטים אקדמיים, פרסים ומחקרי המשך, שהפכו אותו לאחד החוקרים המוערכים בתחום. הוא פרסם בהרחבה בספרו "על עקרון ההכבדה ואלטרואיזם" את עקרון ההכבדה, שיש מי שכינו אותו מאז "החלק החסר בפאזל של דארווין".
הנה הטווס המכביד על עצמו, לפי עקרון ההכבדה:
https://youtu.be/qDvFdj-pFMc
סרט תיעודי על עקרון ההכבדה (עברית):
https://youtu.be/weKle8ImwDs?long=yes
והרצאה של אמוץ זהבי על הנושא (עברית):
https://youtu.be/yzIByq541ZI?long=yes
הממותות הקדומות, שנכחדו מן העולם בהכחדה האחרונה שהתרחשה על פני כדור הארץ, מאיימות לשוב ובגדול. מאד בגדול.
בשנת 2013 דיווחו מדענים רוסיים שמצאו שרידים של ממותה קפואה בקרח, עם דם במצב נוזלי. הממותה הקפואה נמצאה באי נידח באוקיינוס הקרח הצפוני. הממצא המדהים הזה תרם למחקר של הממותה והביא לכך שבשנים האחרונות הסתיים פרויקט של מיפוי הגנום המלא של הממותה הצמרית.
עתה, עם הצטברות הידע הגנומי שלה, מסתמן סיכוי של ממש לאחד הפרויקטים המעניינים ופורצי הדרך בתולדות המדע - השבתה לחיים של ממותה, שנכחדה לפני למעלה מ-10,000 שנה.
הידע והנתונים הרבים שכבר הצטברו הם רק תחילתו של תהליך שיאפשר לימוד של היבטים רבים לגבי המין הזה. מעבר למחקר הגנום של שתי ממותות שנמצאו כך, הצטבר בידי המדענים ידע עצום על ההיסטוריה האבולוציונית של הממותה ועל התנאים שהובילו להכחדת המין בתום עידן הקרח.
מדענים ומומחים לגנטיקה ושיבוט גורסים שייתכן וניתן יהיה לשבט את הממותה מעידן הקרח וליצור ממנה ממותות משובטות שיחיו שוב בעידן שלנו. יש אף חוקרים הגורסים ששיבוט כזה אפשרי ואף צפוי בתוך עשורים ספורים.
אם אכן יושגו ההשגים הללו בחקר הממותות ובשיבוט של ממותה חיה משרידי הדנ"א של ממותות מתות, הרי שייפתח עידן חדש במחקר הגנטי ובהנדסה גנטית. השבתם לחיים של מינים נכחדים מהעבר תהפוך אז לאפשרות ריאלית ופשוטה ואז יצטרכו לחקור את השפעת המעשה על האיזון בטבע הנוכחי והאם שעשועי הדנ"א הללו אינם מסוכנים מדי.
הנה סרטון בעברית על שיבוט מינים שנכחדו:
https://youtu.be/Kydvf-NazTE?t=37s
על האפשרות להחזרת הממותות לתחייה בעזרת ה-DNA שלהן:
https://youtu.be/5Hd1s21KOzA
עוד הסבר של היכולת לשחזר את הממותה מהדנ"א שנמצא בקרח:
https://youtu.be/K9emP-OtLi0
הדרך שבה ניתן לעשות זאת:
https://youtu.be/00uoSzYXSN0
צוות שכבר עובד על זה:
https://youtu.be/WguGSMfC_Ns
כך נמצאה ממותה קפואה:
http://youtu.be/DrpouDrM_x4
ממצא הדם של הממותה הקפואה מסיביר:
http://youtu.be/YKPSf0k8a7E
וכמה אנו קרובים להחייאה של מינים שנכחדו על ידי DNA:
https://youtu.be/qA1_mdiDgyk?long=yes
אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.
לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.
כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.
יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.
את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.
האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.
הנה עולם האמוניטים:
https://youtu.be/gvgqwX2gF0g
הסבר על האמוניטים (מתורגם):
https://youtu.be/iyexkJxMB7k
מנקודת מבט מדעית:
https://youtu.be/ucc3b1s38og
אנימציה של תנועת האמוניטים במים:
https://youtu.be/3LTWppabXHc
כך הם בוודאי נעו בים:
https://youtu.be/3P92PMZMrjM
ואפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:
https://youtu.be/fLodfAUAIpw
למשפחת הדו-חיים (Amphibian), אותם בעלי חיים שחיים בשתי סביבות מחייה, גם ביבשה וגם במים, יש תכונה מעניינת וייחודית בהתפתחות שלהם - היא נקראת גלגול, או בלועזית "מֶטַמּוֹרְפוֹזה".
איך מתנהל הגלגול הזה?
בתחילת חייהם, כצעירים, חיים הדו-חיים במים, הם זעירים כפגים קטנים וצמחוניים. בשלב הזה הם נקראים "ראשנים". ממש כמו דגים, הם נושמים את החמצן באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. בשלב הצעיר שלו, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. הסיבה ברורה - יצור כזה אינו מסוגל בצעירותו לנשום חמצן מהאוויר - הוא ייחנק די מהר. אגב, בשלב הזה של חייהם הם גם חסרי גפיים ויש להם זנב.
ואז הם מתחילים את התהליך של הפיכת הפגית לבוגר. התהליך הזה נקרא "מֶטַמּוֹרְפוֹזה", שינוי צורה, התמרה או גלגול. בשלב הזה, כשהוא אינו ראשן יותר, הגפיים שלו מתפתחות, זנבו מתקצר ובהדרגה ייעלם לחלוטין. אבל החלק המדהים בתהליך הגלגול הוא שמתפתחות ריאות לבוגר שהוא הופך, במקום הזימים שלו. בתהליך מופלא שלוקח בקושי 6 שבועות, יהפוך הראשן ששחה עד עתה במים והיה צמחוני, לדו-חי, כמו צפרדע למשל.
רק לאחר הגלגול, כשהוא התבגר והשתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ, רק אז הוא עולה אל היבשה. הבוגר, בניגוד לראשן הצעיר, מנתר על היבשה וטורף חרקים. כמובן שבתור בוגר יוכל דו-החי מעתה גם להתרבות ולהעמיד דורות חדשים של ראשנים שייתבגרו גם בצורה דומה.
מכאן אנו לומדים שבעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונים מהבוגרים. רק בהמשך חייהם הם עוברים גלגול ויוצאים אל היבשה ומתפחים בכושר הרבייה שלהם וביכולת המינית.
אגב, ישנם זוחלים אחרים, כמו הצב או התנין, שחיים גם הם ביבשה וגם במים. האם הם דו-חיים? - ממש לא. אנו יודעים זאת כי הצעירים שלהם דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים. אצל הדו-חיים, אנחנו כבר יודעים, הם שונים אלו מאלו ורק אחרי הגלגול ישתנו הוולדות ויקבלו צורה של בוגרים.
איזה דו-חיים משוגעים שהם עושים, אה?!
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
כאן הראשנים בוקעים מהביצים במשך 5 ימים:
https://youtu.be/1y6614FsC4I
הגלגול של הצפרדע, מביצים לראשנים ולצפרדעים צעירות ואז בוגרות:
https://youtu.be/7NhA9SHunKs
הסבר באנגלית של המטמורפוזה:
https://youtu.be/rJOOxlFs9Is
ומצגת וידאו שמסבירה את ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/wyUWl272b20
זואולוגיה
מלכת הנמלים (Queen ant) היא הנמלה היחידה שמטילה ביצים בקן. המלכה שגופה תפוח וגדול, מטילה את כל הביצים בקן ומיד לאחר ההטלה, אוספות הנמלים הפועלות את הביצים שלה לחדרים מיוחדים שבהם יטופלו הביצים עד שיבקעו. הן גם יאכילו את הזחלים שייצאו מהביצים, עד שהם יגדלו ויהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהפכו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים והיותר קטנות יהפכו לנמלים פועלות.
המלכה היא הסיבה לקיומו של קן הנמלים. לאחר מות המלכה תדעך אוכלוסיית הקן לאיטה, עד שהוא יינטש לחלוטין.
המלכה מטילה בין הביצים גם ביצים שבהן מלכות נמלים חדשות. כשתתבגר, תערוך כל מלכה צעירה מעוף כלולות ותקים קן חדש משלה. לרוב מוקם הקן כשמלכה מופרית מוצאת כוך שבו תטיל את ביציה. הנמלים שבוקעות מהביצים מתחילות להקים את הקן. מעתה תהיה אוכלוסיית מושבת הנמלים מורכבת רק מהצאצאים של המלכה הזו והם שיטפלו בה כל חייה.
יש מיני נמלים שבקן שלהם ישנן כמה מלכות. במינים אלו הקן יינטש לעיתים רחוקות, מכיוון שכל המלכות בו צריכות למות, כדי שהקן יינטש ויתחילו קנים חדשים.
הנה חייה של מלכת הנמלים:
http://youtu.be/MHoRiFq3ekw
על מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך בנוי הקן עם המלכה שבמרכזו:
http://youtu.be/_lFzDQkOcYU
חפירה של קן הנמלים החדש:
http://youtu.be/X-XidMcwKAI
ולעיתים המלכה תחוסל על ידי נמלים מקן אחר, שרוצות להגדיל את סיכויי ההשרדות של הקן שלהן:
http://youtu.be/cVy3k9hXom8
יונקים (Mammal) היא אחת המחלקות המפותחות והמגוונות ביותר שחיות על פני כדור הארץ. בעת חיים מזוהה כיונק, אם יש לו את המאפיין המובהק ביותר של היונקים - בלוטות חלב שמהן יונקים הצאצאים מהם.
היונקים מגוונים מכל בחינה. יש ביניהם גם שוכני-ים מובהקים, גם יונקים מעופפים, שוכני המחילות התת-קרקעיות, יש את אלו שמטפסים על עצים וכמובן - שוכני-יבשה, אלה ההולכים על שתיים או על ארבע רגליים.
המין האנושי, כלומר האדם, משתייך גם הוא למחלקת היונקים.
גם בגודלם של היונקים יש מגוון ענקי. הם נעים מבעלי חיים עצומי ממדים במשקל של 180 טונות ועד יונקים זעירים במשקל של 2 גרם בלבד.
במחלקת היונקים מעל 5,000 מינים של בעלי חיים. חלקם יולדים או ממליטים וחלקם הפחות מוכר מטילים ביצים.
למינים וסוגים במחלקה ראו בתגית "יונקים".
למחלקות אחרות ראו בתגית "מחלקות בעלי החיים".
הנה מחלקת היונקים (מתורגם):
https://youtu.be/IDt7fc98-FI
וחפירה חינוכית לילדים על היונקים (עברית):
https://youtu.be/T0F8Hen9eo4?long=yes
מאז המצאת החקלאות, בני האדם בטוחים שהם היחידים בטבע שמגדלים את מזונם ולא רק מלקטים או צדים אותו. אבל זה לא מדויק. ודאי לא אם בוחנים את עולם הנמלים.
נמלים גוזרות עלים (leaf cutting ants) הן מין מיוחד של נמלים, אם כי לא היחיד, שמגדל את מזונו.
הנמלים הללו גוזרות עלים מהצמחים שבסביבה ונושאות אותם בשיירה ארוכה, כשהעלים מונפים באוויר, עד שהן מגיעות אל הקן התת-קרקעי שלהן, בעומק של מספר מטרים בעומק האדמה.
אבל העלים האלה לא נגזרים על ידן כמזון. מדובר בחלק ממפעל חקלאי של ממש. בקן משתמשות הנמלים הגוזרות בלסתותיהן החזקות, המאפשרות להן לגזור במהירות את העלים הקשים לפיסות קטנות.
את קרעי ופיסות העלים הזעירות מסדרות הנמלים כמעין מצע. באמצעות רוק הן הופכות את מצע העלים הזה לקומפוסט של ממש. בו הן ישתמשו כגינה של ממש ויגדלו עליו פטריות זעירות המשמשות אותן למאכל.
במילים פשוטות, הנמלים הגוזרות עלים הן אחד המינים ולא היחיד של הנמלים החקלאיות - נמלים שמגדלים את מזונם באופן פעיל. כוחן גדול והן נושאות את העלים הכבדים בכוח שלא יאומן. די אם נסביר שהמשקל שאותו הן נושאות מגיע לפי 30 ממשקל גופן!
#אבל מה זה הקומפוסט שהן מייצרות?
על פיסות העלים שהן גזרו והניחו כמצע לגידול הפטריות, מפרישות הנמלים ויוצרות רקבובית שמאפשרת צמיחה של גן פטריות שלם.
זו דוגמה מדהימה לקומפוסט שיוצרים חרקים לצרכים חקלאיים. הנמלים אפילו מדבירות את הגידולים שלהם, באמצעות חומר אנטיביוטי שהן מפרישות על הפטריות, כדי למנוע מתקפת חיידקים שתביא לריקבון ועובש על הפטריות.
כך הנמלים הגוזרות מבצעות את כל התהליך החקלאי, מהתחלה ועד הסוף:
https://youtu.be/-6oKJ5FGk24
ושיירת הנמלים הנושאות את העלים אל הקן:
https://youtu.be/Xxnmh4IDYaU
פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.
לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.
רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".
על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.
את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.
יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.
הנה הפלסיוזאור:
https://youtu.be/mkw593Qa19U
מציג את עצמו:
https://youtu.be/EZIzTiwgZtw
סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:
https://youtu.be/civWOCULPsY
והרצאה על הפלסיוזאורים ששחו כמו צבי ים:
https://youtu.be/owilkIr6ISE
משפחת הדו-חיים (Amphibian) הם בעלי חיים בעלי שתי צורות חיים, גם ביבשה וגם במים, ומכאן שמם (דו פירושו שניים).
יש בעולם אלפי מינים של דו-חיים כדוגמת סלמנדרות, צפרדעים, טרטון, וקרפדה. אם לדייק, חיים בעולם כיום כ-6,000 מינים של דו חיים, מהם יש כמעט 4,000 מיני דו-חיים חסרי זנב כמו הצפרדע והקרפדה. אגב, אחד מכל שלושה מינים של דו חיים מצוי בסכנת הכחדה.
לדו החיים יש סוג של ריר על גופם, שמאפיין אותם. הם מפרישים את הריר הזה על-גבי עורם, והוא שומר על הלחות של העור. אגב, הריר הזה מכיל לא פעם חומרי רעל שמשמשים להם להגנה.
בתחילת חייהם, הם חיים כצעירים במים, ממש כמו דגים. את החמצן הם נושמים כמו דגים, באמצעות הזימים שלהם, כשהוא מומס במים. כשהוא צעיר, דו-חי לא ישרוד יותר מדקות ספורות מחוץ למים. מכיוון שאינו מסוגל לנשום חמצן מהאוויר - הוא פשוט ייחנק.
רק לאחר הגלגול, כשהוא מתבגר, משתנה הדו-חי, הן באיבריו הפנימיים והן כלפי חוץ ורק אז הוא עולה אל היבשה.
בעל חיים מוגדר כדו-חיים אם הוולדות שלו שונות מהבוגרים ורק בהמשך עוברים גלגול. זוחלים שונים כמו צב או תנין חיים גם ביבשה וגם במים, אך אינם דו-חיים. אנו יודעים זאת כי הצעירים דומים כבר מרגע הלידה לבוגרים, בעוד שאצל הדו-חיים הם שונים. הם נולדים כגלגול שאחר-כך ישתנה לחלוטין ויקבל צורה של בוגר.
אלה הדו-חיים:
https://youtu.be/XI8GPsf6TAc
ההבדלים בין הזוחלים לבין הדו-חיים:
https://youtu.be/6MGL3yTw0c4
והצפרדע - אולי החבר המוכר ביותר בעולם הדו-חיים:
https://youtu.be/oMFxQsaT274
איפה נמצא החרק הגדול בעולם?
חרק ווטה ענקי הוא חרק ענק שאורכו 17 ס”מ. הוא דמוי צרצר וכיום הוא נחשב החרק הגדול בעולם. הווטה הענקי הוא גדול יותר מזני ציפורים מסוימים והוא שוקל כמו שלושה עכברים קטנים.
הווטה נמצא באי Little Barrier בניו זילנד. כנראה שהעובדה שאין לו טורפים באי, איפשרה לו להגיע במהלך הדורות לגודלו המרשים.
הנה החרק הענק ווטה:
http://youtu.be/kUFjtgAPF5U
ווטה קטן מכאיב לחוקר שלוכד אותו ומתעקש לאכול אותו ללא בישול:
http://youtu.be/hBnssLXZEwI
חרק ווטה ענקי הוא חרק ענק שאורכו 17 ס”מ. הוא דמוי צרצר וכיום הוא נחשב החרק הגדול בעולם. הווטה הענקי הוא גדול יותר מזני ציפורים מסוימים והוא שוקל כמו שלושה עכברים קטנים.
הווטה נמצא באי Little Barrier בניו זילנד. כנראה שהעובדה שאין לו טורפים באי, איפשרה לו להגיע במהלך הדורות לגודלו המרשים.
הנה החרק הענק ווטה:
http://youtu.be/kUFjtgAPF5U
ווטה קטן מכאיב לחוקר שלוכד אותו ומתעקש לאכול אותו ללא בישול:
http://youtu.be/hBnssLXZEwI
מי מהעופות הדורסים מגיע הכי גבוה במעופו?
נשר דרומי הוא ללא ספק העוף הדורס שעף לגובה רב מכל העופות הדורסים האחרים. על אף שלרוב הוא נצפה ברום של כ-6 קילומטר, הוא התנגש באחד המקרים במטוס מסחרי שטס בגובה של 11,300 מטרים מעל פני האדמה.
הנשר הדרומי שנפוץ במרכז אפריקה (בין השאר באתיופיה, סודאן, טנזניה וגינאה) נקרא גם נשר ריפל, על שם הזואולוג הגרמני אדוארד רופל, שחי במאה ה-19 וגילה אותו.
הנה קבוצת נשרים דרומיים בזמן האוכל:
http://youtu.be/tAZpxI2ja-Y
נשר דרומי הוא ללא ספק העוף הדורס שעף לגובה רב מכל העופות הדורסים האחרים. על אף שלרוב הוא נצפה ברום של כ-6 קילומטר, הוא התנגש באחד המקרים במטוס מסחרי שטס בגובה של 11,300 מטרים מעל פני האדמה.
הנשר הדרומי שנפוץ במרכז אפריקה (בין השאר באתיופיה, סודאן, טנזניה וגינאה) נקרא גם נשר ריפל, על שם הזואולוג הגרמני אדוארד רופל, שחי במאה ה-19 וגילה אותו.
הנה קבוצת נשרים דרומיים בזמן האוכל:
http://youtu.be/tAZpxI2ja-Y
איזה דינוזאור היה הגדול ביותר מבין הדינוזאורים?
נתחיל באמת. איש לא יודע באופן חד-משמעי מהו הדינוזאור הגדול ביותר שהיה. יש מחלוקת עצומה בין החוקרים על הדינוזאור הגדול ביותר. משעשע לחשוב שפעם חשבו שמדובר בזאורופוסידון, שהתנשא לגובה של 17 מטר ואורכו כ-30 מטר.
כיום מקובל לראות בארגנטינוזאורוס (Argentinosaurus) את הדינוזאור הגדול ביותר בתולדות הדינוזאורים. השיאן בגודלו בין הדינוזאורים חי בדרום אמריקה בתקופת הקרטיקון, בסביבות כמעט 100 מיליון שנים לפני זמננו. החוקרים מעריכים שאורכו היה כ-36 מטרים, או לפחות בטווח שבין 30 ל-40 מטרים. משקלו היה בין 70 ל-100 טונות.
הנה דיון על הדינוזאור הגדול מכולם - מיהו בעצם? - ספוילר, ארגנטינוזאורוס!
https://youtu.be/s-i0dMOJWek
ארגנטיזאורוס - הגדול ביותר:
https://youtu.be/3QUK8gN1oSY
ומאבק בין מפוזאורוס לארגנטינוזאורוס הענק:
https://youtu.be/CpaZkVqQAFA
נתחיל באמת. איש לא יודע באופן חד-משמעי מהו הדינוזאור הגדול ביותר שהיה. יש מחלוקת עצומה בין החוקרים על הדינוזאור הגדול ביותר. משעשע לחשוב שפעם חשבו שמדובר בזאורופוסידון, שהתנשא לגובה של 17 מטר ואורכו כ-30 מטר.
כיום מקובל לראות בארגנטינוזאורוס (Argentinosaurus) את הדינוזאור הגדול ביותר בתולדות הדינוזאורים. השיאן בגודלו בין הדינוזאורים חי בדרום אמריקה בתקופת הקרטיקון, בסביבות כמעט 100 מיליון שנים לפני זמננו. החוקרים מעריכים שאורכו היה כ-36 מטרים, או לפחות בטווח שבין 30 ל-40 מטרים. משקלו היה בין 70 ל-100 טונות.
הנה דיון על הדינוזאור הגדול מכולם - מיהו בעצם? - ספוילר, ארגנטינוזאורוס!
https://youtu.be/s-i0dMOJWek
ארגנטיזאורוס - הגדול ביותר:
https://youtu.be/3QUK8gN1oSY
ומאבק בין מפוזאורוס לארגנטינוזאורוס הענק:
https://youtu.be/CpaZkVqQAFA
האם דגים ישנים?
בהחלט. כמו כל בעלי החיים שיש להם מערכת עצבים, גם הדגים ישנים. כשצוללים בלילה אפשר לראות שמרבית הדגים לא זזים, אלא נותרים במקומם, אינם פעילים ונראה שהרגישות שלהם מינימלית לגירויים מבחוץ.
ולמה זה קורה דווקא בלילה? מכיוון שדגים ישנים ממש כמונו, אך להם אין עפעפיים שיאפשרו לעצום עיניים. לכן הם זקוקים בדרך כלל לחשיכה טבעית, שתסייע להם לישון בעזרת השעון הביולוגי שלהם.
הנה הסבר על שינת הדגים:
http://youtu.be/55YwDntyKu0
עוד הסבר פשוט לשינה אצל דגים:
http://youtu.be/Vdnr0Vi2M34
והנה הדגים הולכים לישון:
http://youtu.be/RK8WLb63smo
בהחלט. כמו כל בעלי החיים שיש להם מערכת עצבים, גם הדגים ישנים. כשצוללים בלילה אפשר לראות שמרבית הדגים לא זזים, אלא נותרים במקומם, אינם פעילים ונראה שהרגישות שלהם מינימלית לגירויים מבחוץ.
ולמה זה קורה דווקא בלילה? מכיוון שדגים ישנים ממש כמונו, אך להם אין עפעפיים שיאפשרו לעצום עיניים. לכן הם זקוקים בדרך כלל לחשיכה טבעית, שתסייע להם לישון בעזרת השעון הביולוגי שלהם.
הנה הסבר על שינת הדגים:
http://youtu.be/55YwDntyKu0
עוד הסבר פשוט לשינה אצל דגים:
http://youtu.be/Vdnr0Vi2M34
והנה הדגים הולכים לישון:
http://youtu.be/RK8WLb63smo
מהם חתולים גדולים?
האם כל חתול גדול הוא חתול גדול? - ובכן, מדעית ממש לא. חתולים גדולים (Big cats) הם חיות הפרא ששואגות וגם טורפות. חתול רגיל, גם אם הוא גדול, טורף אולי להנאתו עכברים או ציפורים, אבל אינו שואג. לכן הוא לא נמנה על קבוצת החתולים הגדולים.
הזואולוגים מונים 4 קבוצות של בעלי חיים שמשתייכים לחתולים הגדולים: אריות, טיגריסים, נמרים ויגוארים.
הנה הסבר על החתולים הגדולים:
http://youtu.be/8cQmky_wQao?t=11s
בני משפחת החתולים הגדולים הם גם נועזים ויודעים להילחם כמו שצריך:
https://youtu.be/Qaq7yi0Oivo
הפניית הגב? - הנה אינסטינקט הציד של חתולים גדולים:
https://youtu.be/bZgklu52Rus
האם כל חתול גדול הוא חתול גדול? - ובכן, מדעית ממש לא. חתולים גדולים (Big cats) הם חיות הפרא ששואגות וגם טורפות. חתול רגיל, גם אם הוא גדול, טורף אולי להנאתו עכברים או ציפורים, אבל אינו שואג. לכן הוא לא נמנה על קבוצת החתולים הגדולים.
הזואולוגים מונים 4 קבוצות של בעלי חיים שמשתייכים לחתולים הגדולים: אריות, טיגריסים, נמרים ויגוארים.
הנה הסבר על החתולים הגדולים:
http://youtu.be/8cQmky_wQao?t=11s
בני משפחת החתולים הגדולים הם גם נועזים ויודעים להילחם כמו שצריך:
https://youtu.be/Qaq7yi0Oivo
הפניית הגב? - הנה אינסטינקט הציד של חתולים גדולים:
https://youtu.be/bZgklu52Rus
מה סוד כוחן של נמלי הצבא?
נמלי צבא (Army ants), נמלי הגדוד או הליגיונריות, הוא מין של נמלים שמשמיד כל מה שבסביבתו. נמלי הצבא טורפות חרקים, יונקים קטנים ואפילו בעלי כנף. יכולת הטרף האדירה שלהן נובעת בעיקר מהתיאום המושלם שבקרב הנמלים הציידות.
יש מעל 300 מינים של נמלי צבא, רובם חיים ביערות העד ואזורי קו המשווה.
בכל שבט של נמלים כאלה יש מספר מלכות (נקבות פוריות) ושאר הנמלים הן "פועלות". חלוקת העבודה בקן היא על פי גילן של הפועלות: הצעירות מטפלות ב"מלכה" ובביציה והבוגרות צדות בשטח שמסביב לקן.
הארגון של הציד של נמלי הצבא הוא מדהים. הן יוצרות צורה של חרוט שגובהו מאות מטרים והוא מתחיל בקן. את השטח הזה הן סורקות באותו היום. כך, במשך כ-20 יום, כל יום בכיוון אחר, הן יסרקו את כל השטח שמסביב לקן, יצודו באכזריות לא קטנה את כל הנקרה על דרכן ויביאו אוכל הביתה, לקן.
ראו כמה חזקות הנמלים הללו:
http://youtu.be/UozWJTuhbMQ
הן לא לבד במלחמות - הנה שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
וסרטון על הנמלים שמחסלות ומפרקות יצורים ענקיים (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
נמלי צבא (Army ants), נמלי הגדוד או הליגיונריות, הוא מין של נמלים שמשמיד כל מה שבסביבתו. נמלי הצבא טורפות חרקים, יונקים קטנים ואפילו בעלי כנף. יכולת הטרף האדירה שלהן נובעת בעיקר מהתיאום המושלם שבקרב הנמלים הציידות.
יש מעל 300 מינים של נמלי צבא, רובם חיים ביערות העד ואזורי קו המשווה.
בכל שבט של נמלים כאלה יש מספר מלכות (נקבות פוריות) ושאר הנמלים הן "פועלות". חלוקת העבודה בקן היא על פי גילן של הפועלות: הצעירות מטפלות ב"מלכה" ובביציה והבוגרות צדות בשטח שמסביב לקן.
הארגון של הציד של נמלי הצבא הוא מדהים. הן יוצרות צורה של חרוט שגובהו מאות מטרים והוא מתחיל בקן. את השטח הזה הן סורקות באותו היום. כך, במשך כ-20 יום, כל יום בכיוון אחר, הן יסרקו את כל השטח שמסביב לקן, יצודו באכזריות לא קטנה את כל הנקרה על דרכן ויביאו אוכל הביתה, לקן.
ראו כמה חזקות הנמלים הללו:
http://youtu.be/UozWJTuhbMQ
הן לא לבד במלחמות - הנה שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:
https://youtu.be/SdpGAdB_zpc
וסרטון על הנמלים שמחסלות ומפרקות יצורים ענקיים (מתורגם):
https://youtu.be/7_e0CA_nhaE?long=yes
מיהו הטריצרטופס?
הטריצרטופס (Triceratops) היה דינוזאור צמחוני, הולך על ארבע, בעל אגן דמוי עוף. מהגולגולת שלו בלטו שלוש קרניים גדולות והיה לו מעין "צווארון" בצורת מניפה, שהגן על צווארו. אורכו היה 8-9 מטרים וגובהו היה כ-3 מטרים. הטריצרטופס שקל בין 6 ל-8.5 טונות.
הטריצרטופס חי בצפון אמריקה בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-שלישון, לפני כ-65.5 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים.
הקרנף בן זמננו הוא סוג של קרוב משפחה לטריצרטופס.
נא להכיר את הטריצרטופס:
https://youtu.be/rIdH848s6qE
כך חי כנראה הטריצרטופס:
http://youtu.be/jjwhEx4LwlE
על הדינוזאור הגדול והאיטי הזה:
http://youtu.be/3-4UO1CD6Y4
הטריצרטופס החולה מתוך הסרט "פארק היורה":
https://youtu.be/tYm7xeg27Rw
והסבר נוסף על הטריצרטופס הקשוח:
http://youtu.be/6XPZDPghDws
הטריצרטופס (Triceratops) היה דינוזאור צמחוני, הולך על ארבע, בעל אגן דמוי עוף. מהגולגולת שלו בלטו שלוש קרניים גדולות והיה לו מעין "צווארון" בצורת מניפה, שהגן על צווארו. אורכו היה 8-9 מטרים וגובהו היה כ-3 מטרים. הטריצרטופס שקל בין 6 ל-8.5 טונות.
הטריצרטופס חי בצפון אמריקה בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-שלישון, לפני כ-65.5 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים.
הקרנף בן זמננו הוא סוג של קרוב משפחה לטריצרטופס.
נא להכיר את הטריצרטופס:
https://youtu.be/rIdH848s6qE
כך חי כנראה הטריצרטופס:
http://youtu.be/jjwhEx4LwlE
על הדינוזאור הגדול והאיטי הזה:
http://youtu.be/3-4UO1CD6Y4
הטריצרטופס החולה מתוך הסרט "פארק היורה":
https://youtu.be/tYm7xeg27Rw
והסבר נוסף על הטריצרטופס הקשוח:
http://youtu.be/6XPZDPghDws
מהי הנמלה האורגת?
הנמלים האורגות (leaf cutting ants) הן נמלים שחורות שגודלן כ-6 מילימטר. הן מיומנות בבניה וחיבור של עלים, תוך שימוש בחוטים שהן לוקחות מהזחלים שלהן.
הנמלים בכלל ידועות בתור האדריכליות של עולם הטבע. והנמלים האורגות מוכיחות שהן גם יודעות לבנות היטב את הקן שלהן, מחומרים מפתיעים.
איך הן אורגות את קירות הקן?
כדי לבנות לה קן באדמה או על העצים, הנמלה האורגת מנצלת את החוטים שמפרישים הזחלים שלה, כדי לטוות פקעות שבהן הם יתגלמו. את החוטים הם מפרישים מבלוטות מיוחדות שנמצאות בחלקו הקדמי של גופם.
הקן שהן מייצרות בהדבקה וטוויה של החוטים יהיה חזק, מוגן מלחות וגשם ויאפשר חיים בתוכו.
אגב, הנמלה האורגת היא גם חקלאית לא קטנה. ביום יום שלהן הנמלים הללו ממש מגדלות, שומרות ומטפחות כנימות עלים, כדי ליצור עבורן תנאי קיום טובים, לא רק בג'ונגלים הטרופיים בהן היא שכיחה, אלא גם ואולי במיוחד בסביבות מדבריות יבשות.
למה הן עושות את זה?
הסיבה פשוטה - הנמלה האורגת ניזונה לא רק מהחי ומהצומח שמסביבה, אלא גם מהסוכר שנותן לה אנרגיה. את הסוכר הזה שהן מפרישות, חולבת הנמלה האורגת מהן ומפיקה מ"טל דבש" שמפרישות כנימות העלים הללו, שהיא כל כך מטפחת.
הנה מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך הנמלים אורגות את העלים לקן, בעזרת משי שיוצרים הזחלים שלהן כדי לעטוף את עצמם לגלמים:
https://youtu.be/iPxxW2UhKEY
הכנימות שמספקות להן את טל הדבש המתוק (מתורגם):
https://youtu.be/LVdynVuJsBo
וסיפורה המלא של הנמלה האורגת:
https://youtu.be/B3QTAgHlwEg?long=yes
הנמלים האורגות (leaf cutting ants) הן נמלים שחורות שגודלן כ-6 מילימטר. הן מיומנות בבניה וחיבור של עלים, תוך שימוש בחוטים שהן לוקחות מהזחלים שלהן.
הנמלים בכלל ידועות בתור האדריכליות של עולם הטבע. והנמלים האורגות מוכיחות שהן גם יודעות לבנות היטב את הקן שלהן, מחומרים מפתיעים.
איך הן אורגות את קירות הקן?
כדי לבנות לה קן באדמה או על העצים, הנמלה האורגת מנצלת את החוטים שמפרישים הזחלים שלה, כדי לטוות פקעות שבהן הם יתגלמו. את החוטים הם מפרישים מבלוטות מיוחדות שנמצאות בחלקו הקדמי של גופם.
הקן שהן מייצרות בהדבקה וטוויה של החוטים יהיה חזק, מוגן מלחות וגשם ויאפשר חיים בתוכו.
אגב, הנמלה האורגת היא גם חקלאית לא קטנה. ביום יום שלהן הנמלים הללו ממש מגדלות, שומרות ומטפחות כנימות עלים, כדי ליצור עבורן תנאי קיום טובים, לא רק בג'ונגלים הטרופיים בהן היא שכיחה, אלא גם ואולי במיוחד בסביבות מדבריות יבשות.
למה הן עושות את זה?
הסיבה פשוטה - הנמלה האורגת ניזונה לא רק מהחי ומהצומח שמסביבה, אלא גם מהסוכר שנותן לה אנרגיה. את הסוכר הזה שהן מפרישות, חולבת הנמלה האורגת מהן ומפיקה מ"טל דבש" שמפרישות כנימות העלים הללו, שהיא כל כך מטפחת.
הנה מלכת הנמלים האורגות, עם הכנפיים והתעופה:
https://youtu.be/PhH4SRvN67k
כך הנמלים אורגות את העלים לקן, בעזרת משי שיוצרים הזחלים שלהן כדי לעטוף את עצמם לגלמים:
https://youtu.be/iPxxW2UhKEY
הכנימות שמספקות להן את טל הדבש המתוק (מתורגם):
https://youtu.be/LVdynVuJsBo
וסיפורה המלא של הנמלה האורגת:
https://youtu.be/B3QTAgHlwEg?long=yes
