מהם עצי הארזים?
עץ האֶרֶז (Cedar tree) הוא אחד העצים המרשימים ביותר בעולם. זהו עץ ירוק-עד וגבוה מאוד, היכול להגיע לגובה של 40 מטר, לחיות אלפי שנים ולהפיץ סביבו ריח עצי ומתקתק שמזוהה עמו מקדמת דנא.
כבר אלפי שנים שהארז מוערך, בזכות העץ החזק והעמיד שלו, השמנים המופקים ממנו והשרפים האיכותיים.
ישנם 4 מינים עיקריים של הארזים מסוג הסדרוס (Cedrus): ארז הלבנון (Cedrus libani), ארז האטלס (Cedrus atlantica) מצפון אפריקה, הארז הקפריסאי (Cedrus brevifolia) וארז ההימלאיה (Cedrus deodara) מדרום אסיה.
הארז הוא עץ מחטני ממשפחת האורניים (Pinaceae) שעליו דמויי מחטים, קצרים וצפופים, מסודרים באשכולות על ענפים אופקיים רחבים שנותנים לו את צללית המגש המאפיינת אותו.
בכל ים התיכון הקדום, נחשב ארז לבנון לסמל של עושר ויציבות. הקשר ללבנון אינו מקרי. רכסי הרי לבנון, בגובה של עד 3,000 מטר, היו פעם מכוסים ביערות ארזים עצומים. הביטוי "ארזי לבנון" מופיע עשרות פעמים במקרא ובספר תהילים מושווה הצדיק היהודי לארז לבנון הגאה.
הביקוש הבינלאומי האדיר שהיה לו, לאורך אלפי שנים, הביא לכריתה כמעט מוחלטת של יערות ארזים אלו. כיום נותרו רק כמה מובלעות מוגנות של ארזי לבנון בטבע. עץ הארז הפך לסמל הלאומי של לבנון ומופיע במרכז הדגל שלה.
פרטים טבעיים של ארז גדלים בישראל כיום בחרמון וביער אל-רום, בו ארזים נִטעו וצומחים ללא טיפול. ארזים נטעו גם בחבלים ההרריים העיקריים בישראל, בעיקר בגולן, בגליל ובהרי המרכז.
בדיוק בזכות התכונות הללו, הארז הפך לאחד מחומרי הבנייה הנחשקים ביותר בהיסטוריה האנושית.
המצרים הקדמונים ייבאו אותו מלבנון כדי לבנות ספינות וארונות קבורה. המלך שלמה, לפי המקרא, השתמש בעצי ארז לבנון לבניית בית המקדש בירושלים והפיניקים בנו מהם את ציי הסוחר שלהם.
גם כיום, הארז משמש במגוון תחומים. עצו מבוקש לרהיטים יוקרתיים ולעבודות גילוף. שמן הארז (Cedar oil) מופק מהעץ ומשמש בבשמים, בקוסמטיקה ובחומרי ניקוי. בגינון ובנוי עירוני הוא אחד העצים הנפוצים ביותר בגני ציבור ובשדרות, בזכות יופיו, צילו הרחב ועמידותו לתנאי מזג אוויר קשים.
מתוך הערצה לעץ המקראי הורה נפוליאון בונפרטה עצמו, בתחילת המאה ה-19, לנטוע ארזי לבנון בגני ורסאי - ארזים שניצבים שם עד היום.
בעברית ממשיכה המילה "ארז" לשמש ביטוי לחוסן, המודגם בביטויים כמו "בחור כארז". זאת לצד האמירה התלמודית "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר" (מועד קטן, כ"ה, ב') המכבדת את גובה העץ ואיכויותיו.
בישראל ניתן לפגוש ארזים בגנים לאומיים רבים, אך הם אינם ילידי הארץ. הארז הגדל בהר הכרמל ובגליל הוא ברוב המקרים ארז אטלס, שנשתל כעץ נוי.
הארז האמיתי של לבנון גדל בעיקר ברצועה צרה בצפון לבנון ובסוריה. מעמדו כמין פגיע מדגיש כמה חשוב לשמור על העצים שנותרו ממנו.
עץ האֶרֶז (Cedar tree) הוא אחד העצים המרשימים ביותר בעולם. זהו עץ ירוק-עד וגבוה מאוד, היכול להגיע לגובה של 40 מטר, לחיות אלפי שנים ולהפיץ סביבו ריח עצי ומתקתק שמזוהה עמו מקדמת דנא.
כבר אלפי שנים שהארז מוערך, בזכות העץ החזק והעמיד שלו, השמנים המופקים ממנו והשרפים האיכותיים.
ישנם 4 מינים עיקריים של הארזים מסוג הסדרוס (Cedrus): ארז הלבנון (Cedrus libani), ארז האטלס (Cedrus atlantica) מצפון אפריקה, הארז הקפריסאי (Cedrus brevifolia) וארז ההימלאיה (Cedrus deodara) מדרום אסיה.
הארז הוא עץ מחטני ממשפחת האורניים (Pinaceae) שעליו דמויי מחטים, קצרים וצפופים, מסודרים באשכולות על ענפים אופקיים רחבים שנותנים לו את צללית המגש המאפיינת אותו.
בכל ים התיכון הקדום, נחשב ארז לבנון לסמל של עושר ויציבות. הקשר ללבנון אינו מקרי. רכסי הרי לבנון, בגובה של עד 3,000 מטר, היו פעם מכוסים ביערות ארזים עצומים. הביטוי "ארזי לבנון" מופיע עשרות פעמים במקרא ובספר תהילים מושווה הצדיק היהודי לארז לבנון הגאה.
הביקוש הבינלאומי האדיר שהיה לו, לאורך אלפי שנים, הביא לכריתה כמעט מוחלטת של יערות ארזים אלו. כיום נותרו רק כמה מובלעות מוגנות של ארזי לבנון בטבע. עץ הארז הפך לסמל הלאומי של לבנון ומופיע במרכז הדגל שלה.
פרטים טבעיים של ארז גדלים בישראל כיום בחרמון וביער אל-רום, בו ארזים נִטעו וצומחים ללא טיפול. ארזים נטעו גם בחבלים ההרריים העיקריים בישראל, בעיקר בגולן, בגליל ובהרי המרכז.
החומר
העץ של הארז הוא קשה, עמיד במיוחד לרטיבות ולרקבון ועשיר בשרף ריחני שמרחיק חרקים באופן טבעי.
בדיוק בזכות התכונות הללו, הארז הפך לאחד מחומרי הבנייה הנחשקים ביותר בהיסטוריה האנושית.
המצרים הקדמונים ייבאו אותו מלבנון כדי לבנות ספינות וארונות קבורה. המלך שלמה, לפי המקרא, השתמש בעצי ארז לבנון לבניית בית המקדש בירושלים והפיניקים בנו מהם את ציי הסוחר שלהם.
גם כיום, הארז משמש במגוון תחומים. עצו מבוקש לרהיטים יוקרתיים ולעבודות גילוף. שמן הארז (Cedar oil) מופק מהעץ ומשמש בבשמים, בקוסמטיקה ובחומרי ניקוי. בגינון ובנוי עירוני הוא אחד העצים הנפוצים ביותר בגני ציבור ובשדרות, בזכות יופיו, צילו הרחב ועמידותו לתנאי מזג אוויר קשים.
מתוך הערצה לעץ המקראי הורה נפוליאון בונפרטה עצמו, בתחילת המאה ה-19, לנטוע ארזי לבנון בגני ורסאי - ארזים שניצבים שם עד היום.
בעברית ממשיכה המילה "ארז" לשמש ביטוי לחוסן, המודגם בביטויים כמו "בחור כארז". זאת לצד האמירה התלמודית "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר" (מועד קטן, כ"ה, ב') המכבדת את גובה העץ ואיכויותיו.
בישראל ניתן לפגוש ארזים בגנים לאומיים רבים, אך הם אינם ילידי הארץ. הארז הגדל בהר הכרמל ובגליל הוא ברוב המקרים ארז אטלס, שנשתל כעץ נוי.
הארז האמיתי של לבנון גדל בעיקר ברצועה צרה בצפון לבנון ובסוריה. מעמדו כמין פגיע מדגיש כמה חשוב לשמור על העצים שנותרו ממנו.
