גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.

כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".

אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.

אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".


הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):

http://youtu.be/GugQ7pRU7BY


סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:

http://youtu.be/Evuhffll3AI


כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)

https://youtu.be/vvtPJKWUb2g


וסרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:

http://youtu.be/RjnKAWxCK3k

השעם (Cork) שאנו מכירים בלוחות תלייה ובפקקים של יין הוא למעשה קליפת הגנה שמייצר אלון השעם, עץ שגדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית נוצרת בעצים בוגרים, בני 20 שנה לפחות. אחת ל-10 שנים מתחדשת קליפת השעם ואז ניתן להסירה מהעץ ולנוח.

עץ השעם חי כ-150 שנים ובמהלך חייו הוא מייצר עד 15 שכבות שעם לקילוף.

השעם אטום במיוחד לנוזלים וגמיש מאד. לכן מרבים לייצר ממנו פקקים לבקבוקי יין, שהאטימה שלהם חשובה מאד לשמירת טעמו ואיכותו של היין. השעם הוא גם עץ קל מאד, מה שמאפשר לייצר ממנו מצופים לדיג. גם בלוחות מודעות ותזכורות מרבים להשתמש בעץ שעם, כיוון שהוא אינו צפוף וקל לנעוץ בו נעצים.


הנה סרטון על ייצור השעם:

http://youtu.be/fY90yzeSfU8


כך מגדלי השעם בפורטוגל מסירים אותו מהעצים:

http://youtu.be/SHyNuOhScvI


וגידול שעם לייצור פקקים (בעברית):

https://youtu.be/obdg2q8s33E?t=1m04s

עץ הבאובב (Baobab) הוא הגדול שבעצי אפריקה ומהעצים המפורסמים בעולם. רבים רואים בו את עץ החיים, הן בזכות מגוון השימושים שמצא האדם לכל אחד מחלקיו והן בשל עושר החיים שרוחשים בין ענפיו, במיוחד בעונת הפריחה ועם בוא הלבלוב שלו.

אבל הדבר המופלא ביותר בעץ הבאובב הוא שהעץ הענקי הזה אוגר בגזע הנפוח שלו כל כך הרבה מים, שאם היינו מוציאים מעץ אחד את כל המים שבו, הם היו ממלאים עד 500 אמבטיות שלמות של רחצה!

מעל 120,000 ליטרים של מים יכול להכיל עץ באובב אחד. מטרת היכולת הזאת היא לאפשר לו לשרוד תקופות של בצורת.

עצי הבאובב יכולים להגיע לגובה של 30 מטרים. הם נקראים לעתים גם "לחם הקופים" ויש להם צורה מעניינת - הבאובב נראה כאילו שורשיו התהפכו והם למעלה. לכן יש המכנים אותו "העץ ההפוך".

אגב, האמת היא שאפריקה היא לא ממלכת הבאובב. שבעה מינים של באובב גדלים באי מדגסקר, לעומת מין אחד בלבד בכל יבשת אפריקה.


#אגדת העץ המהופך
לבאובב ענפים קצרים ועבים, שמזכירים את המראה של מערכת השורשים של העץ דווקא. צורת הענפים הזו נתנה לעץ את הכינוי "העץ המהופך" (The upside-down tree).

סביב זה יש אפילו אגדה שמספרת על אלוהים. בכעסו על עצי הבאובב, אלוהים יודע למה, הוא עקר אותם. אך די מהר הוא חזר בו ולכן שתל אותם בחזרה, אבל הפוך, עם השורשים שלהם למעלה.


הנה עצי הבאובב שבמדגסקר:

http://youtu.be/M9V9bVEDSVs


הסיבה שעצי הבאובב המקודשים לא נעקרו בידי תושבי מדגסקר:

http://youtu.be/vcF8LnDiGgw


שדירת עצי הבאובב המפורסמת במדגסקר:

https://youtu.be/sm92H358fzg


ומבט מרשים על עצי הבאובב שבאי מדגסקר:

https://youtu.be/pOcWpSlLnnU

דקלי הדום (Doum palms) הם עצים גבוהים, שאפשר לראותם בארץ רק באילת ובשמורת הדקלים מצפון לעיר. דקל דום שונה מדקל התמר בכך שעליו הם דמויי כף יד ויש לו גזע מסתעף. פירותיו של דקל הדום הם אגוזים חומים, שמוצאים רק בעצי נקבה. הפירות אכילים לקופים, אך לא רק להם. בחבל טורקנה שבצפון קניה, הוא העץ החשוב ביותר לכלכלת התושבים. פירותיו נאכלים על ידי הילדים.

גם עליו של הדקל דום משמשים אמצעי חיוני לכיסוי הבקתות שבהן חיים התושבים. את עלי הדקל אורגים לסלים, מגשים ושלל כלי קש, שמשמשים את משק הבית של בני טורקנה והם גם נמכרים לתיירים, כפי שמראה הסרטון שהבאנו.

קבוצת העצים האילתית היא הצפונית ביותר בעולם. לאחרונה ניטעו עצים אלה גם ב"פארק הולנד" של הקק"ל באילת.


הנה החיים בצל דקל הדום בטורקנה שבקניה:

https://youtu.be/OHmV_IKFKMU


והנה סרטון עם דקל הדום באילת:

https://youtu.be/V4mif6zj2vc?t=8s


וגם כאן:

http://youtu.be/v-3iCh0RaiU


עצי דקל גבוהים מלמטה:

https://youtu.be/4-8uv2ne9Zo

עץ הבאובב הוא עץ ענק שגילו מגיע בכמה מקומות ל- 2000 שנה. יש מקומות באפריקה שבהם גרים אנשים בתוך חללים שסותתו בגזע העץ העצום הזה.

באפריקה ובמדגסקר מצויים עצי באובב ענקיים שבעונות היובש אין רואים עליהם עלים. יש מהאפריקנים שמאמינים כי זהו עץ שניטע הפוך, עם שורשיו כלפי מעלה ולכן הם מכנים לו "העץ ההפוך".

פרחיו ופירותיו של הבאובב גדולים והקופים אוהבים לאכול אותם. מכאן שמו האחר - "לחם הקופים".

מי שקרא את הספר המומלץ "הנסיך הקטן" ודאי זוכר את דאגתו של הנסיך מפני עצי הבאובב שמשתלטים על הכוכב הקטן שלו. מדי יום עוקר הנסיך את השתילים שנבטו בלילה.

בארץ גידלו במהלך השנים כמה עצי באובב מרשימים, כמו בעין גדי. גם בפארק הולנד באילת אפשר לראות כמה עצים בני עשר שנים שכבר צימחו גזע מרשים.


הנה עץ באובב ענקי:

http://youtu.be/yRML4skuJvw


עצי הבאובב הדומים לעצים הפוכים ששורשיהם באוויר:

http://youtu.be/M9V9bVEDSVs


ובאובב במדגסקר - בתלת מימד:

http://youtu.be/JEDwGZdvUug

המנגרובים הם עצים ושיחים שגדלים במים מלוחים. יערות הים של המנגרובים מצויים לאורך חופי ים, באזורי אקלים שבאזור קו המשווה.

יערות המנגרובים גדלים בחופים הרדודים ובשפכי הנהרות, שבין הים והיבשה. המנגרובים נראים כמו חורשות צפופות של עצי מים, עם שורשים וענפים. מינים רבים של בעלי חיים חיים בין המנגרובים.


הנה המנגרובים:

http://youtu.be/9SMM7x7qKE4


הנה הדרך שבה חיים המנגרובים במי הים המלוחים:

http://youtu.be/4mSDrAQp4dQ?t=17s


שיט בין מנגרובים:

http://youtu.be/atZkhoo_9fc

עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree) הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. גם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל, הוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.

עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם נשארים תמיד על הענפים.


הנה ההבדלים שבין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:

https://youtu.be/ty6XEk64Cg0


אגדת העצים ירוקי-העד:

https://youtu.be/EL9VOpMikKU


ומינים של ירוקי עד:

https://youtu.be/UXIMGnjlXus

שעם (Cork) הוא קליפה של עץ. מדובק בחומר טבעי ומתחדש המופק מקליפת עץ הנקרא אלון השעם. במהלך חייו של העץ נוהגים להסיר את קליפתו אחת לכ-10 שנים ומקבלים את השעם, שבו משתמשים בתעשייה.

עץ אלון השעם גדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית שלו נוצרת בעיקר בעצים הבוגרים, בני 20 לפחות. מרגע שהיא מוסרת לראשונה מהעץ, מתחדשת קליפת השעם, אחת ל-10 שנים.

השעם הוא חומר קל במיוחד ולא חדיר לנוזלים. זה הופך אותו לשימושי מאד בתעשייה ובעיצוב. משתמשים בו לפקקי בקבוקים בתעשיית היין, עיצוב הבית ורהיטים מעודכנים וקלים.


הנה תהליך הגידול של אלון השעם:

https://youtu.be/f5s_g-Sdq08


תעשיית השעם מתחילה מקציר הקליפה:

https://youtu.be/JewMikbKOI0


וכך מקלפים את קליפת עץ השעם:

https://youtu.be/ztr-RP0XYd8

עץ הבאובב הגדול ביותר בעולם נמצא ככל הנראה בדרום אפריקה. מדובר בעץ שבתוכו שוכן פאב קטן, עם דלפק מעץ ומשקאות.

רק שנבין - קוטר הגזע של עץ הפאב הזה הוא מעל 36 מטרים.


הנה סרטון על העץ הרחב הזה מבפנים:

http://youtu.be/sJpuyRNO-Do


וההתפעלות מהבאובב העצום:

http://youtu.be/Tg8I8k6A6cA

עץ המנהרה הוא עץ שנפל. העץ הזה היה כה גדול שאפשר היה לעבור דרכו במכונית, אבל בשנת 1969 הוא קרס ונפל. זה קרה בחורף, בשל משקל השלג הרב שהצטבר עליו.

כיום כשהוא שוכב על הארץ, אנשים יכולים לעבור בתוכו כמו במנהרה. לכן הוא קרוי "עץ המנהרה" של וואונה.


הנה עץ דומה שעוברים דרכו ברכב:

http://youtu.be/ar-emgLt_qY?t=1m33s



והעץ הזה כיום, אחרי שנפל, בתור עץ המנהרה:

http://youtu.be/okbIiOwRJJA

העץ הגבוה בעולם הוא עץ שנקרא "היפריון". גובהו במדידה האחרונה היה 115.61 מטרים. זהו עץ ממין 'סקוויה נאה'. הוא גדל בפארק לאומי רדווד שבאזור החוף של צפון-מערב קליפורניה - פארק שכל העצים בו הם מהגבוהים בעולם.

העץ נקרא על-שם היפריון, אל השמש הליוס מהמיתולוגיה היוונית.‏ מקומו נשמר בסוד מחשש לפגיעה בו, על ידי כל מיני מבקרים בעייתיים ואנשים הנוטים לוונדליזם.


הנה סרטון על עץ ההיפריון:

http://youtu.be/F3j8q6x-gE0

לרוב מגיעה הרוח מן הים אל היבשה. כך יוצא שהעצים הגדלים ליד החוף עומדים חשופים לרוחות. אלה באות מהים ומרבות לכופף את העצים.

כך גדלים העצים הללו ,במשך שנים רבות, כשהם כפופים בכיוון שהרוח דוחפת אליו. כתופעה טבעית ומתמשכת, הם מקבלים את הזווית הכפופה שהרוח גורמת להם והופכים לכפופים תמיד.


הנה דקלים גבוהים ברוח חזקה:

https://youtu.be/GsTKqcTdpVs


עוד עץ כורע ברוח:

http://youtu.be/bVeA9GW7K-s


ולעתים גם רוח חזקה לא מצליחה לכופף עצי דקל, כמו כאן בקליפורניה:

https://youtu.be/MvHRBYrEgEE

תולדות עצי הזית (Olive Tree) מתחילים בסוריה ובארץ ישראל, בהם הם תורבתו וטופחו לפני כ-4,000 שנה. בארץ, למשל, נמצאו בחפירות מאתרים עתיקים שונים גלעינים של זית תרבותי מתקופה זו.

גם במקרא ניתן למצוא את הזית, עוד בסיפור המבול, עת שבה לעת ערב היונה, שנשלחה מתיבתו של נוח, כשבפיה עלה של זית.

עדות על חשיבותו הרבה בחיי הממלכה היהודית נמצאת גם בהמשך המקרא. למשל כשמינה דוד המלך אחראים על עצי הזית ואוצרות השמן של הממלכה וכששלמה המלך המיר את עצי הארז לבניין המקדש ב-20 כר שמן כתית שנתן בכל שנה לחירם מלך צור.

מטעי הזיתים ביהודה נכרתו בימי מרד בר-כוכבא בידי הרומאים, לבניית מבצרים וסוללות הגנה.

עם פרוץ האיסלאם החריבו המוסלמים מחצי האי ערב מטעים רבים, אך בהמשך הם למדו את עבודת האדמה ונטעו עצים רבים של זית. התורכים, כששלטו בארץ, תרמו לחידושם של מטעי הזיתים ומאז השלטון הבריטי חזרו הזיתים להיות מבוקשים ומכניסים למגדליהם.

עץ הזית ידוע באריכות ימים, מה שהופך אותו, במזרח התיכון למשל, לסמל ולגאווה לבעליו. בארץ יש עץ זית בן 4,000 שנה.

במהלך השנים עץ הזית גם זכה להפוך לסמל. ביהדות הוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. ענף עץ זית הוא גם סמל לשלום.

בנוסף גם מסמל עץ הזית, ודאי יותר מכל עץ אחר, את החיבור והשורשיות של כל חקלאי לארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל, למשל, רואים בעץ הזית סמל לשורשיות והוותק שלהם באזור. עקירה שלו היא מבחינתם פגיעה לא רק בפרנסתם אלא גם בהיותם אנשי הארץ הזו.


הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):

https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s


הם יכולים לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:

https://youtu.be/QUY53336ETo


ועץ זית בן 4,000 שנה בישראל:

https://youtu.be/utPCjEXwKc8


יפי הגזעים של עצי הזית:

https://youtu.be/9y2h4UPhlJY


קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):

https://youtu.be/bjAMq5vRwMk


הפקת שמן זית מעצי הזית (עברית):

https://youtu.be/sCsiA9zG9BY


ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):

https://youtu.be/spvNspie5kA

ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?

עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.

פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.

מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.

בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.


הנה עצי הבונסאי:

http://youtu.be/w3HZg7d8eqI


כך מגדלים אותם:

https://youtu.be/PEGevD5jd64


והנה תצוגת עצי בונסאי:

http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw

ערבה בוכייה (Weeping willow) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.

הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.

הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.

במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.

בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".


הנה עץ ערבה בוכייה:

http://youtu.be/XEqVBSzg0W4


אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:

http://youtu.be/aAy9dwRMCxE


ועצי הערבה הבוכיה בגנו של קלוד מונה:

http://youtu.be/rVNakLfaimw

כשגוזמים עצים, אנו מקצרים את ענפיהם. זה לכאורה לא דבר חכם... למה לגזום ענפים של עץ שרוצים שיגדל?

אבל הגיזום הוא דבר טוב. הוא מאפשר לעץ להתרכז במה שחשוב לגדילה בריאה ופוריה.

אז איך זה קורה?

קיצור הענפים מחזק את העץ ומאפשר לו להשתמש במזון שהוא מקבל, פחות לגידול הענפים הרבים שלו ויותר כדי להרבות את הפירות ולהפוך אותם גדולים ועסיסיים הרבה יותר.

גם הענפים, במקום לגדול ארוכים ולהתפרש בלי מבנה מסודר, כשמקצרים אותם אז מאפשרים לנם לצמוח ביחד לטובת הצמח והצמח יכול אז לגדול במבנה מלא ומוצק, בריא יותר וכזה שגדל היטב.

כך יוצא שככל שהעץ פחות מתפרש וגדל, הוא הופך עץ פורה יותר ובריא יותר.


הנה גיזום עצי פרי:

http://youtu.be/yNytXvxWJIY

עצי הסקויה הם הצמחים הגדולים בעולם, הן בגובה והן בנפח שלהם. עץ הסקויה הוא גם העץ שיכול להאריך שנים ויכול להגיע בקלות לגילאים של מעל 2,000 שנה והרבה יותר.

השם "סקוויה" היה שמו של ראש שבט הצ'ירוקי האינדיאני. בדרך כלל קוראים לעץ בארצות הברית בשם "רדווד", כלומר עץ אדום. זאת בשל הגזע החום-אדמדם של העץ.

הסקוויה הענקית היא העץ הגדול ביותר ממשפחת הסקוויה. עצי סקויה ענקית נחשבים לעצים בעלי הנפח הגדול ביותר בעולם. הם מגיעים לגובה של כמעט 100 מטרים (לאחרונה נמדד עץ כזה בגובה של 95 מטרים) וקוטר הגזע שלהם מגיע ל-7 מטרים. גם באורך החיים הסקוויות הענקיות הן מדהימות, שכן התגלו כבר עצים ממין זה שהיו בני 3,000 שנה ויותר!

רבים מגיעים כדי לראות את הסקוויות בפארק הלאומי "סקויה פארק" בקליפורניה, שבו נמצאים עצי הסקויה הענקיים בהמוניהם ובכללם גם העץ שנחשב לעץ הכי גדול בעולם.


הנה עצי הסקויה הגדולים:

http://youtu.be/vNCH6uhB_Bs


כמה עצים יכולים להיות גבוהים (מתורגם):

https://youtu.be/vvtPJKWUb2g


וצילומי אווירה ביער של עצי סקויה:

http://youtu.be/_gqNU1MLzEE

שרף (Resin) הוא החומר הדביק שמפרישים עצים וצמחים שונים, במיוחד לאחר שפוגעים בהם.

לא ברור לחלוטין מדוע החומר מופרש מהגבעולים ומהגזע של העץ השקד כאשר הוא נפגע. בין הסיבות האפשריות לכך שהצמחים מייצרים את השרף מציעים החוקרים הגנה ומניעה מחרקים לחדור לעץ, או הגלדה של הפצע בעץ כדי לסתום את החורים, או למנוע השתלטות של פטריות טפילות על העץ.

העובדה שהשרף נוזל לאחר פגיעה בצמח או בעץ גורמת לאנשים לחשוב שמדובר במקבילה הבוטאנית של דם, אבל זה לא נכון. אם כבר, אז המקבילה לדם אצל הצמח הוא המוהל (Sap). זהו נוזל מבוסס מים, המכיל את חומרי המזון של הצמח וזורם בתוך הצמח מהשורשים אל העלים. את סירופ המייפל, שאנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו, מייצרים מהמוהל של עץ האדר.

בני תרבויות שונות נהגו בעבר ללעוס את השרף, כסוג של גומי לעיסה, מעין מסטיק טבעי. השרף של עצים מסוימים מכיל חומרים שגורמים להזיות ותרבויות שונות ניצלו אותו לטקסים דתיים, להתעלות הרוח וליצירת אקסטזה פולחנית.

בעבר יצרו מהשרף גם גומי, סמי מרפא, קטורת ומסמיך לאפיה ולבישול. את הדבורים משמש השרף של עץ השקד כמרכיב בהכנת הפרופוליס.

בימינו מנצלים את השרף לייצור טרפנטין (turpentine), החומר שבו משתמשים כדי לנקות מברשות צבע מצבעי השמן שדבקו בהם. רוב הפועלים שאוספים שרף מהעצים, עושים זאת בדרך כלל עבור בתעשיית הטרפנטין.

השרף של עץ השקד משמש גם להכנת דבק טבעי. מערבבים גוש שרף יבש עם מים וכשהוא מתנפח והופך מעין ג'לי, אפשר להדביק איתו נייר. בכל פעם שהוא מתייבש, מעט מים יחזירו אותו להיות דבק כזה.

השרף משמש גם כפוליטורה, חומר מחדש לציפוי רהיטים. כנרים ונגני כלי קשת נוהגים למרוח שרף על הקשת של כלי המיתר, מה שמגביר את החיכוך ומחזק את הצליל.


הנה שרף העצים שעל עץ האורן:

https://youtu.be/lPmJWTx7Yec


ואבן הענבר עם הדבורה הלכודה בה, היא למעשה שרף שהתאבן לפני מיליוני שנים:

https://youtu.be/Fyub9CUALc4

עולים מארצות ערב יספרו לכם תמיד על הדקלים בארצות שמהן באו. ילידי עיראק ייזכרו בגעגוע בתמרים הלחים והגדולים שאכלו כילדים מהדקלים שעל גדות נהר הפרת. העולים ממצרים יספרו בערגה על הדקלים בכפר שעל שפת הנילוס ולאחרים יזכיר "פרי התומר", הפרי של הדקל, כמו שכינה אותו אלתרמן בשירתו, את הפלמ"ח.

עצי הדקל (Palm tree), או בעצם בני משפחת הדקליים, הם צמחי יבשה קדמונים. ממצאים מראים שהמינים הראשונים של משפחת הדקליים הופיעו עוד לפני 85 מיליון שנה.

עץ התמר הוא עץ גבוה מאוד, מהגבוהים שבעצים. לאיסוף פירותיו של הדקל קוראים "גדיד תמרים".

בעת העתיקה סימל העץ הזה את ארץ ישראל ואת העם היהודי שבה. הוכחה סמלית לכך נתנו הרומאים כבר לפני כ-2,000 שנה, במטבע ושמו "יהודה שבויה", שהוציאו לרגל דיכוי המרד היהודי. על המטבע הופיעה יהודיה אבלה, כשהיא ישובה תחת עץ תמר ולידה חייל רומי עם רומח בידו.

כמה סוגי דקלים משמשים אצלנו וחלקם גם במדינות המערב. בישראל גדלים חלקם בר, כמו התמר המצוי ודקל דום מצרי, אך מרביתם מתורבתים ומשמשים לצורכי נוי וגינון - ביניהם וושינגטוניה חוטית שמקורה בקליפורניה ואריזונה שבארה"ב, וושינגטוניה חסונה, שמגיעה לגובה של 20 מטרים ויותר, הוֹוִיאָת בֶּלְמוֹר, צמח ביתי גבוה שמקורו באוסטרליה ותמר קנרי, שפירותיו אכילים אבל די תפלים.


#שימושים עתיקים
במוצרי הדקל עשו שימוש גם לייצור תרופות וגם בפולחן הדתי של דתות שונות.

ביהדות משמשים כפות תמרים לא פעם כסכך לסוכה. פרי העץ, התמר, הוא היחיד שנזכר גם בארבעת המינים וגם בשבעת המינים.

הנוצרים מקשטים את הכנסיות, ביום ראשון של שבוע לפני הפסחא, בכפות תמרים. אצלם הוא גם נקרא "יום ראשון של הדקלים", מתוך האמונה שישו התקבל כך על ידי תושבי ירושלים בימים שלפני צליבתו.


מגוון של עצי הדקל מהיפים בעולם:

https://youtu.be/QgUrsT7fUXI


קולומביה - עצי הדקל הגבוהים בעולם:

https://youtu.be/0zNkVybr8aE?t=4m04s


משתלה עם דקלי זנב שועל:

https://youtu.be/XtBhI4Cbuz8


כך מפרים דקל נקבי עם אבקנים מעץ דקל זכר (עברית):

https://youtu.be/TitTfnRtaNg


גדיד בקיץ:

https://youtu.be/vjDWaOOtVLY


והשיר הנפלא "צל עץ תמר" (עברית):

https://youtu.be/vdzysWujnhI

סמטת או שדרת הבאובב (The Baobabs' Alley או The Baobabs' Avenue) שבאי האפריקאי מדגסקר (Madagascar) היא אחת האטרקציות היפות בעולם. התמונות האייקוניות שאנשים פרסמו משם במהלך השנים הפכו את המקום הטבעי והיפה הזה לאחד ממוקדי התיירות המבוקשים באפריקה כולה ולאתר חובה לכל המבקרים במדגסקר.

הבאובב, שיכול להגיע לגובה של 30 מטרים, הוא מהעצים הגדולים ביותר שיש וללא ספק העץ הגדול והמרשים באזור אפריקה. יש לו מערכת ניהול מים מטורפת, המאחסנת בגזעו כמויות בלתי נתפסות של מים, כמויות שהן הכרחיות לתקופות לא נדירות של בצורת.

שדרת, או שדרות הבאובב, נמצאות ליד העיירה מורונדבה שבמערב האי. זוהי לא שדרה אמיתית אלא אזור טבעי הדומה לשדרת עצי באובב. אלה צומחים לאורכה של דרך עפר פשוטה ומהווים את אחד האתרים המצולמים ביותר במדינת האי הגדולה הזו.

דומה שהאזור הפוטוגני הזה מספק את המראה המחמיא ביותר בעולם עבור עץ הבאובב. אין פלא ששדרת הבאובב של מדגסקר הייתה כבר מזמן לסמל המובהק של האי הענקי הזה.

מכירים את אגדת העץ המהופך? - ראו בתגית "באובב".


הנה שדרת הבאובב באי מדגסקר שבאפריקה:

https://youtu.be/Q4Dn0bN1WVY


שדרת הבאובב במדגסקר:

https://youtu.be/bOPNopC7Y9c


דמדומים בשדרת הבאובב:

https://youtu.be/G52j1Yz6PqE


והשדרה המפורסמת מהאוויר:

https://youtu.be/4RHoTgu5974

איי סוקוטרה (Socotra islands) שבתימן נראים קצת כמו כוכב אחר, מקום שבו העצים והחיות נראים אחרת לגמרי מכל מה שמוכר לנו.

למעשה מדובר בארכיפלג (קבוצת איים) של 4 איים, שנקרא על שם האי הגדול ביותר - סוקוטרה.

החום השורר באיים והרוחות העזות גורמים לכך שהחי באיים הסתגל לתנאים הקשים בדרכו ובחזות שלו, החל מ"עצי פטריה" או "עצי מטריה" מוזרים ביותר.

האי כנראה ניתק מאפריקה בעידן הפלאוקן ותנאי האקלים הקשים בו גורמים לכך שהחיים בו נפרדים משאר העולם. הוכחה לכך היא שכשליש מתוך 800 מיני צמחים הנמצאים באי הם ייחודיים לסוקוטרה ולא ניתן למצוא אותם במקומות אחרים בעולם.


הנה בקצרה על האי סוקוטרה:

https://youtu.be/VN5EoMGb-xw


מראות מהאי הגדול סוקוטרה ומהעצים מסוג Dracaena Cinnabari או Dragon Trees:

http://youtu.be/wra5CAaoZe4


ותמונות רבות במצגת וידאו מאיי סוקוטרה המוזרים:

http://youtu.be/NHQd_qoYbDA