גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.

כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".

אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.

אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".


הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):

http://youtu.be/GugQ7pRU7BY


סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:

http://youtu.be/Evuhffll3AI


כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)

https://youtu.be/vvtPJKWUb2g


סרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:

http://youtu.be/RjnKAWxCK3k


וסרטון תיעודי על העצים הגדולים בעולם:

https://youtu.be/Q5x7nYtwlJ0?long=yes

שעם (Cork) הוא קליפה של עץ. מדובק בחומר טבעי ומתחדש המופק מקליפת עץ הנקרא אלון השעם. במהלך חייו של העץ נוהגים להסיר את קליפתו אחת לכ-10 שנים ומקבלים את השעם, שבו משתמשים בתעשייה.

עץ אלון השעם גדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית שלו נוצרת בעיקר בעצים הבוגרים, בני 20 לפחות. מרגע שהיא מוסרת לראשונה מהעץ, מתחדשת קליפת השעם, אחת ל-10 שנים.

השעם הוא חומר קל במיוחד ולא חדיר לנוזלים. זה הופך אותו לשימושי מאד בתעשייה ובעיצוב. משתמשים בו לפקקי בקבוקים בתעשיית היין, עיצוב הבית ורהיטים מעודכנים וקלים.


הנה תהליך הגידול של אלון השעם:

https://youtu.be/f5s_g-Sdq08


תעשיית השעם מתחילה מקציר הקליפה:

https://youtu.be/JewMikbKOI0


וכך מקלפים את קליפת עץ השעם:

https://youtu.be/ztr-RP0XYd8

תולדות עצי הזית (Olive Tree) מתחילים בסוריה ובארץ ישראל, בהם הם תורבתו וטופחו לפני כ-4,000 שנה. בארץ, למשל, נמצאו בחפירות מאתרים עתיקים שונים גלעינים של זית תרבותי מתקופה זו.

גם במקרא ניתן למצוא את הזית, עוד בסיפור המבול, עת שבה לעת ערב היונה, שנשלחה מתיבתו של נוח, כשבפיה עלה של זית.

עדות על חשיבותו הרבה בחיי הממלכה היהודית נמצאת גם בהמשך המקרא. למשל כשמינה דוד המלך אחראים על עצי הזית ואוצרות השמן של הממלכה וכששלמה המלך המיר את עצי הארז לבניין המקדש ב-20 כר שמן כתית שנתן בכל שנה לחירם מלך צור.

מטעי הזיתים ביהודה נכרתו בימי מרד בר-כוכבא בידי הרומאים, לבניית מבצרים וסוללות הגנה.

עם פרוץ האיסלאם החריבו המוסלמים מחצי האי ערב מטעים רבים, אך בהמשך הם למדו את עבודת האדמה ונטעו עצים רבים של זית. התורכים, כששלטו בארץ, תרמו לחידושם של מטעי הזיתים ומאז השלטון הבריטי חזרו הזיתים להיות מבוקשים ומכניסים למגדליהם.

עץ הזית ידוע באריכות ימים, מה שהופך אותו, במזרח התיכון למשל, לסמל ולגאווה לבעליו. בארץ יש עץ זית בן 4,000 שנה.

במהלך השנים עץ הזית גם זכה להפוך לסמל. ביהדות הוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. ענף עץ זית הוא גם סמל לשלום.

בנוסף גם מסמל עץ הזית, ודאי יותר מכל עץ אחר, את החיבור והשורשיות של כל חקלאי לארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל, למשל, רואים בעץ הזית סמל לשורשיות והוותק שלהם באזור. עקירה שלו היא מבחינתם פגיעה לא רק בפרנסתם אלא גם בהיותם אנשי הארץ הזו.


הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):

https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s


הם יכולים לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:

https://youtu.be/QUY53336ETo


ועץ זית בן 4,000 שנה בישראל:

https://youtu.be/utPCjEXwKc8


יפי הגזעים של עצי הזית:

https://youtu.be/9y2h4UPhlJY


קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):

https://youtu.be/bjAMq5vRwMk


הפקת שמן זית מעצי הזית (עברית):

https://youtu.be/sCsiA9zG9BY


ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):

https://youtu.be/spvNspie5kA

עץ הבאובב (Baobab) הוא הגדול שבעצי אפריקה ומהעצים המפורסמים בעולם. רבים רואים בו את עץ החיים, הן בזכות מגוון השימושים שמצא האדם לכל אחד מחלקיו והן בשל עושר החיים שרוחשים בין ענפיו, במיוחד בעונת הפריחה ועם בוא הלבלוב שלו.

אבל הדבר המופלא ביותר בעץ הבאובב הוא שהעץ הענקי הזה אוגר בגזע הנפוח שלו כל כך הרבה מים, שאם היינו מוציאים מעץ אחד את כל המים שבו, הם היו ממלאים עד 500 אמבטיות שלמות של רחצה!

מעל 120,000 ליטרים של מים יכול להכיל עץ באובב אחד. מטרת היכולת הזאת היא לאפשר לו לשרוד תקופות של בצורת.

עצי הבאובב יכולים להגיע לגובה של 30 מטרים. הם נקראים לעתים גם "לחם הקופים" ויש להם צורה מעניינת - הבאובב נראה כאילו שורשיו התהפכו והם למעלה. לכן יש המכנים אותו "העץ ההפוך".

אגב, האמת היא שאפריקה היא לא ממלכת הבאובב. שבעה מינים של באובב גדלים באי מדגסקר, לעומת מין אחד בלבד בכל יבשת אפריקה.


#אגדת העץ המהופך
לבאובב ענפים קצרים ועבים, שמזכירים את המראה של מערכת השורשים של העץ דווקא. צורת הענפים הזו נתנה לעץ את הכינוי "העץ המהופך" (The upside-down tree).

סביב זה יש אפילו אגדה שמספרת על אלוהים. בכעסו על עצי הבאובב, אלוהים יודע למה, הוא עקר אותם. אך די מהר הוא חזר בו ולכן שתל אותם בחזרה, אבל הפוך, עם השורשים שלהם למעלה.


הנה עצי הבאובב שבמדגסקר:

http://youtu.be/M9V9bVEDSVs


הסיבה שעצי הבאובב המקודשים לא נעקרו בידי תושבי מדגסקר:

http://youtu.be/vcF8LnDiGgw


שדירת עצי הבאובב המפורסמת במדגסקר:

https://youtu.be/sm92H358fzg


ומבט מרשים על עצי הבאובב שבאי מדגסקר:

https://youtu.be/pOcWpSlLnnU

לרוב מגיעה הרוח מן הים אל היבשה. כך יוצא שהעצים הגדלים ליד החוף עומדים חשופים לרוחות. אלה באות מהים ומרבות לכופף את העצים.

כך גדלים העצים הללו ,במשך שנים רבות, כשהם כפופים בכיוון שהרוח דוחפת אליו. כתופעה טבעית ומתמשכת, הם מקבלים את הזווית הכפופה שהרוח גורמת להם והופכים לכפופים תמיד.


הנה דקלים גבוהים ברוח חזקה:

https://youtu.be/GsTKqcTdpVs


עוד עץ כורע ברוח:

http://youtu.be/bVeA9GW7K-s


ולעתים גם רוח חזקה לא מצליחה לכופף עצי דקל, כמו כאן בקליפורניה:

https://youtu.be/MvHRBYrEgEE

עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree) הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. גם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל, הוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.

עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם נשארים תמיד על הענפים.


הנה ההבדלים שבין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:

https://youtu.be/ty6XEk64Cg0


אגדת העצים ירוקי-העד:

https://youtu.be/EL9VOpMikKU


ומינים של ירוקי עד:

https://youtu.be/UXIMGnjlXus

ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?

עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.

פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.

מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.

בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.


הנה עצי הבונסאי:

http://youtu.be/w3HZg7d8eqI


כך מגדלים אותם:

https://youtu.be/PEGevD5jd64


והנה תצוגת עצי בונסאי:

http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw

העץ הגבוה בעולם הוא עץ שנקרא "היפריון". גובהו במדידה האחרונה היה 115.61 מטרים. זהו עץ ממין 'סקוויה נאה'. הוא גדל בפארק לאומי רדווד שבאזור החוף של צפון-מערב קליפורניה - פארק שכל העצים בו הם מהגבוהים בעולם.

העץ נקרא על-שם היפריון, אל השמש הליוס מהמיתולוגיה היוונית.‏ מקומו נשמר בסוד מחשש לפגיעה בו, על ידי כל מיני מבקרים בעייתיים ואנשים הנוטים לוונדליזם.


הנה סרטון על עץ ההיפריון:

http://youtu.be/F3j8q6x-gE0

השעם (Cork) שאנו מכירים בלוחות תלייה ובפקקים של יין הוא למעשה קליפת הגנה שמייצר אלון השעם, עץ שגדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית נוצרת בעצים בוגרים, בני 20 שנה לפחות. אחת ל-10 שנים מתחדשת קליפת השעם ואז ניתן להסירה מהעץ ולנוח.

עץ השעם חי כ-150 שנים ובמהלך חייו הוא מייצר עד 15 שכבות שעם לקילוף.

השעם אטום במיוחד לנוזלים וגמיש מאד. לכן מרבים לייצר ממנו פקקים לבקבוקי יין, שהאטימה שלהם חשובה מאד לשמירת טעמו ואיכותו של היין. השעם הוא גם עץ קל מאד, מה שמאפשר לייצר ממנו מצופים לדיג. גם בלוחות מודעות ותזכורות מרבים להשתמש בעץ שעם, כיוון שהוא אינו צפוף וקל לנעוץ בו נעצים.


הנה סרטון על ייצור השעם:

http://youtu.be/fY90yzeSfU8


כך מגדלי השעם בפורטוגל מסירים אותו מהעצים:

http://youtu.be/SHyNuOhScvI


וגידול שעם לייצור פקקים (בעברית):

https://youtu.be/obdg2q8s33E?t=1m04s

ערבה בוכייה (Weeping willow) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.

הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.

הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.

במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.

בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".


הנה עץ ערבה בוכייה:

http://youtu.be/XEqVBSzg0W4


אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:

http://youtu.be/aAy9dwRMCxE


ועצי הערבה הבוכיה בגנו של קלוד מונה:

http://youtu.be/rVNakLfaimw

עץ הבאובב הוא עץ ענק שגילו מגיע בכמה מקומות ל- 2000 שנה. יש מקומות באפריקה שבהם גרים אנשים בתוך חללים שסותתו בגזע העץ העצום הזה.

באפריקה ובמדגסקר מצויים עצי באובב ענקיים שבעונות היובש אין רואים עליהם עלים. יש מהאפריקנים שמאמינים כי זהו עץ שניטע הפוך, עם שורשיו כלפי מעלה ולכן הם מכנים לו "העץ ההפוך".

פרחיו ופירותיו של הבאובב גדולים והקופים אוהבים לאכול אותם. מכאן שמו האחר - "לחם הקופים".

מי שקרא את הספר המומלץ "הנסיך הקטן" ודאי זוכר את דאגתו של הנסיך מפני עצי הבאובב שמשתלטים על הכוכב הקטן שלו. מדי יום עוקר הנסיך את השתילים שנבטו בלילה.

בארץ גידלו במהלך השנים כמה עצי באובב מרשימים, כמו בעין גדי. גם בפארק הולנד באילת אפשר לראות כמה עצים בני עשר שנים שכבר צימחו גזע מרשים.


הנה עץ באובב ענקי:

http://youtu.be/yRML4skuJvw


עצי הבאובב הדומים לעצים הפוכים ששורשיהם באוויר:

http://youtu.be/M9V9bVEDSVs


ובאובב במדגסקר - בתלת מימד:

http://youtu.be/JEDwGZdvUug

עץ הבאובב הגדול ביותר בעולם נמצא ככל הנראה בדרום אפריקה. מדובר בעץ שבתוכו שוכן פאב קטן, עם דלפק מעץ ומשקאות.

רק שנבין - קוטר הגזע של עץ הפאב הזה הוא מעל 36 מטרים.


הנה סרטון על העץ הרחב הזה מבפנים:

http://youtu.be/sJpuyRNO-Do


וההתפעלות מהבאובב העצום:

http://youtu.be/Tg8I8k6A6cA

דקלי הדום (Doum palms) הם עצים גבוהים, שאפשר לראותם בארץ רק באילת ובשמורת הדקלים מצפון לעיר. דקל דום שונה מדקל התמר בכך שעליו הם דמויי כף יד ויש לו גזע מסתעף. פירותיו של דקל הדום הם אגוזים חומים, שמוצאים רק בעצי נקבה. הפירות אכילים לקופים, אך לא רק להם. בחבל טורקנה שבצפון קניה, הוא העץ החשוב ביותר לכלכלת התושבים. פירותיו נאכלים על ידי הילדים.

גם עליו של הדקל דום משמשים אמצעי חיוני לכיסוי הבקתות שבהן חיים התושבים. את עלי הדקל אורגים לסלים, מגשים ושלל כלי קש, שמשמשים את משק הבית של בני טורקנה והם גם נמכרים לתיירים, כפי שמראה הסרטון שהבאנו.

קבוצת העצים האילתית היא הצפונית ביותר בעולם. לאחרונה ניטעו עצים אלה גם ב"פארק הולנד" של הקק"ל באילת.


הנה החיים בצל דקל הדום בטורקנה שבקניה:

https://youtu.be/OHmV_IKFKMU


והנה סרטון עם דקל הדום באילת:

https://youtu.be/V4mif6zj2vc?t=8s


וגם כאן:

http://youtu.be/v-3iCh0RaiU


עצי דקל גבוהים מלמטה:

https://youtu.be/4-8uv2ne9Zo

המנגרובים הם עצים ושיחים שגדלים במים מלוחים. יערות הים של המנגרובים מצויים לאורך חופי ים, באזורי אקלים שבאזור קו המשווה.

יערות המנגרובים גדלים בחופים הרדודים ובשפכי הנהרות, שבין הים והיבשה. המנגרובים נראים כמו חורשות צפופות של עצי מים, עם שורשים וענפים. מינים רבים של בעלי חיים חיים בין המנגרובים.


הנה המנגרובים:

http://youtu.be/9SMM7x7qKE4


הנה הדרך שבה חיים המנגרובים במי הים המלוחים:

http://youtu.be/4mSDrAQp4dQ?t=17s


שיט בין מנגרובים:

http://youtu.be/atZkhoo_9fc

עץ המנהרה הוא עץ שנפל. העץ הזה היה כה גדול שאפשר היה לעבור דרכו במכונית, אבל בשנת 1969 הוא קרס ונפל. זה קרה בחורף, בשל משקל השלג הרב שהצטבר עליו.

כיום כשהוא שוכב על הארץ, אנשים יכולים לעבור בתוכו כמו במנהרה. לכן הוא קרוי "עץ המנהרה" של וואונה.


הנה עץ דומה שעוברים דרכו ברכב:

http://youtu.be/ar-emgLt_qY?t=1m33s



והעץ הזה כיום, אחרי שנפל, בתור עץ המנהרה:

http://youtu.be/okbIiOwRJJA

כשגוזמים עצים, אנו מקצרים את ענפיהם. זה לכאורה לא דבר חכם... למה לגזום ענפים של עץ שרוצים שיגדל?

אבל הגיזום הוא דבר טוב. הוא מאפשר לעץ להתרכז במה שחשוב לגדילה בריאה ופוריה.

אז איך זה קורה?

קיצור הענפים מחזק את העץ ומאפשר לו להשתמש במזון שהוא מקבל, פחות לגידול הענפים הרבים שלו ויותר כדי להרבות את הפירות ולהפוך אותם גדולים ועסיסיים הרבה יותר.

גם הענפים, במקום לגדול ארוכים ולהתפרש בלי מבנה מסודר, כשמקצרים אותם אז מאפשרים לנם לצמוח ביחד לטובת הצמח והצמח יכול אז לגדול במבנה מלא ומוצק, בריא יותר וכזה שגדל היטב.

כך יוצא שככל שהעץ פחות מתפרש וגדל, הוא הופך עץ פורה יותר ובריא יותר.


הנה גיזום עצי פרי:

http://youtu.be/yNytXvxWJIY

ממוקם ברכס ההרים הלבנים של קליפורניה עץ מתושלח (Methuselah tree) הוא העץ הבודד הקדום ביותר על פני כדור הארץ.

העץ המבוגר ביותר בעולם הוא עץ אורן בריסטלקון (Pinus longaeva). גילו, שנקבע באמצעות דגימות ליבה, מוערך ביותר מ-4,850 שנים.

העץ הזה, המחזיק בשיא גינס כעץ הבודד העתיק ביותר על פני כדור הארץ, עתיק יותר מהפירמידות המצריות ו-1,600 שנה לפני מלחמת טרויה שהתרחשה ככל הנראה בסביבות שנת 1,200 לפני הספירה.

מה שמדהים אפילו יותר הוא שהעץ הזה הוא כנראה גם האורגניזם החי הזקן ביותר הקיים על פני כדור הארץ כיום.

העץ נקרא על שם מתושלח מהתורה, שחי 969 שנה. נקודה מעניינת במיוחד היא שעל פי גילו של העץ, ההנבטה שלו היתה בשנת 2,832 לפני הספירה וזוהי שנה קרובה מאוד לשנה שבה נולד מתושלח התנ"כי עצמו!

בשל החשש מפגיעה בו, שומרים את מקומו בסוד. למעשה בשל פגיעה שכזו הוא התגלה מלכתחילה. זה היה כשחוקר ניסה לחלץ את כלי החפירה שלו מגזעו של עץ אורן בריסטלקון אחר, המכונה פרומתאוס וכרת אותו בשוגג.

אחרי שהחוקר בדק את הדגימה וגילה שהעץ הוא בן יותר מ-5,000 משכה התגלית של מתושלח לאזור המוני תיירים. זה היה בשנות ה-50 והתיירות הגואה למקום גרמה לא מעט נזק לאורך זמן. משהבינו זאת הרשויות הם הזדרזו לקבוע את הפארק הלאומי הגדול, שנועד להגן על האורנים הללו.


הנה עץ המתושלח:

https://www.youtube.com/watch?v=-A0KsKXGlfk


וסרטון תיעודי על העץ הקדום ביותר על פני כדור הארץ:

https://youtu.be/3Ap4Efp7pBs?long=yes

עץ הנברשת (Chandelier tree) נקרא כך בגלל צורת הנברשת של ענפיו. הוא נמצא בקליפורניה, גילו 2400 שנה וכמו עצים גדולים רבים הוא ממין הסקויה הנאה. עץ הנברשת מתנשא לגובה של 96 מטר ורק בגובה של 30 מטר מתחילים לצאת ממנו ענפים.

אחד הדברים המיוחדים בו, שהוא רחב וחצוב וכך יכולים כלי רכב לנסוע דרכו!


הנה סרטון קצר של עץ הנברשת:

http://youtu.be/D00YL-Kzk4w


והנה כמה "מומחים" שמנתחים באופן מסוים את מה שהם רואים:

http://youtu.be/q3biFWAgIWg

עצי הסקויה הם הצמחים הגדולים והגבוהים ביותר בעולם. אין עץ שמתקרב לגבהים שלהם בעולם כולו. כיצד הם מגיעים לגובה כה רב שיכול להגיע לכמעט 100 מטרים?

ההסבר לפלא הזה של עצי הסקויה הענקיים הוא בכך שהם לא מקבלים את הנוזלים הדרושים לגדילתם רק מהאדמה. הסקויות צומחים לגובה של הערפל השורר באזורים שבהם הם גדלים ומקבלים למעשה נוזלים היישר מהאוויר. כך, כשאינו מחויב להוביל את המים מהשורשים ועד לראש העץ, יכול העץ לגדול בקלות ובקצב של 120 סנטימטרים בשנה!


הנה הסבר על צמיחת הסקויה (עברית):

https://youtu.be/4ypk3kHtUSs


ועצי הסקויה הגדולים:

http://youtu.be/vNCH6uhB_Bs

עץ המייפל (Maple tree) או אדר (Acer), הוא מהעצים הקדמוניים על פני כדור הארץ. כבר בתקופת הדינואורים כיסו עצי מייפל רבים את כוכב הלכת שלנו.

מהשרף של עץ המייפל יוצרים את הסירופ המתוק שאנחנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו. עוד הרבה לפני המצאת הפנקייק, האינדיאנים הם שגילו את המתיקות של השרף הזה.

מהשרף של עץ האדר, או ליתר דיוק מלשד העצה של מספר מיני אדר, מייצרים את סירופ המייפל, הממתיק המפורסם. משתמשים בו כתוספת גם לפנקייקס (בעברית: חביתיות), אך גם לוופלים ולפרנץ' טוסט. הסירופ מייפל גם משמש כתוספת לקינוחים, באפייה ולייצור של ממתקים.

את מרבית סירופ המייפל לעולם מפיקים בקנדה, שממנה מגיעים 80% מרוטב המייפל העולמי.

מהעץ של המייפל עצמו מייצרים כלי נגינה שונים, כולל סוגי נבל שונים וצווארי גיטרות חשמליות של חברת פנדר (Fender).


הנה עץ המייפל:

https://youtu.be/V95P0gFus1k


ברז בעץ ויוצא מייפל טרי:

https://youtu.be/3B0iOyhkzi4


עוד הברזה של עצי מייפל:

https://youtu.be/7lrYeDH4orE


וכך גילו את סירופ המייפל:

https://youtu.be/qn3Wkh_Cjkw

שרף (Resin) הוא החומר הדביק שמפרישים עצים וצמחים שונים, במיוחד לאחר שפוגעים בהם.

לא ברור לחלוטין מדוע החומר מופרש מהגבעולים ומהגזע של העץ השקד כאשר הוא נפגע. בין הסיבות האפשריות לכך שהצמחים מייצרים את השרף מציעים החוקרים הגנה ומניעה מחרקים לחדור לעץ, או הגלדה של הפצע בעץ כדי לסתום את החורים, או למנוע השתלטות של פטריות טפילות על העץ.

העובדה שהשרף נוזל לאחר פגיעה בצמח או בעץ גורמת לאנשים לחשוב שמדובר במקבילה הבוטאנית של דם, אבל זה לא נכון. אם כבר, אז המקבילה לדם אצל הצמח הוא המוהל (Sap). זהו נוזל מבוסס מים, המכיל את חומרי המזון של הצמח וזורם בתוך הצמח מהשורשים אל העלים. את סירופ המייפל, שאנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו, מייצרים מהמוהל של עץ האדר.

בני תרבויות שונות נהגו בעבר ללעוס את השרף, כסוג של גומי לעיסה, מעין מסטיק טבעי. השרף של עצים מסוימים מכיל חומרים שגורמים להזיות ותרבויות שונות ניצלו אותו לטקסים דתיים, להתעלות הרוח וליצירת אקסטזה פולחנית.

בעבר יצרו מהשרף גם גומי, סמי מרפא, קטורת ומסמיך לאפיה ולבישול. את הדבורים משמש השרף של עץ השקד כמרכיב בהכנת הפרופוליס.

בימינו מנצלים את השרף לייצור טרפנטין (turpentine), החומר שבו משתמשים כדי לנקות מברשות צבע מצבעי השמן שדבקו בהם. רוב הפועלים שאוספים שרף מהעצים, עושים זאת בדרך כלל עבור בתעשיית הטרפנטין.

השרף של עץ השקד משמש גם להכנת דבק טבעי. מערבבים גוש שרף יבש עם מים וכשהוא מתנפח והופך מעין ג'לי, אפשר להדביק איתו נייר. בכל פעם שהוא מתייבש, מעט מים יחזירו אותו להיות דבק כזה.

השרף משמש גם כפוליטורה, חומר מחדש לציפוי רהיטים. כנרים ונגני כלי קשת נוהגים למרוח שרף על הקשת של כלי המיתר, מה שמגביר את החיכוך ומחזק את הצליל.


הנה שרף העצים שעל עץ האורן:

https://youtu.be/lPmJWTx7Yec


ואבן הענבר עם הדבורה הלכודה בה, היא למעשה שרף שהתאבן לפני מיליוני שנים:

https://youtu.be/Fyub9CUALc4