שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך גדלים העצים?
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
סרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
וסרטון תיעודי על העצים הגדולים בעולם:
https://youtu.be/Q5x7nYtwlJ0?long=yes
איך תורמים העצים לאדם?
רבים שואלים למה צריך עצים בערים, מדוע כדאי לטעת הרבה עצים ברחובות העיר ובפארקים שלה ולמה בכלל לבזבז מקום על גנים וגינות ציבוריים.
במילים אחרות - במה יכולים העצים לתרום לנו?
כנראה שעצים הם הצמח השימושי ביותר שהטבע העניק לאנושות. מאז ימי קדם, העץ שימש כחומר גלם לבניית מחסה, כלים, כלי נשק, נייר וספינות שחצו ימים. אבל התרומה של העצים למין האנושי עמוקה הרבה יותר ממה שנראה לעין.
הנוכחות הבסיסית ביותר של העץ בחיינו היא הנשימה עצמה. מסתבר שיערות הגשם באמזונאס (Amazon Rainforest) הם המערכת האקולוגית הצמחית הגדולה ביותר בכדור הארץ. כמו כל עץ וצמח בעולם, העצים בה סופגים פחמן דו-חמצני בקנה מידה עצום, מייצרים חמצן וכך גם משפיעים על האיזון האטמוספרי של כל הכוכב שלנו, כדור הארץ.
גם לרפואה תרמו העצים תרומה שאי אפשר להפריז בחשיבותה. הכינין (Quinine), למשל, היא התרופה ההיסטורית הראשונה כנגד מלריה. היא הופקה מקליפת עץ הסינכונה (Cinchona) שבדרום אמריקה. אגב, כשהאירופים גילו את הכינין במאה ה-17, הם כינו אותו "אבקת הירושלמי" כי לא האמינו שילידים יכולים היו לגלות תרופה כזו לבדם.
תרופת האספירין הידועה עצמה פותחה גם היא מהעצים, אך על בסיס חומר פעיל שנמצא בקליפת עץ הערבה (Willow). בימינו, תרופות כימותרפיות חשובות כמו טקסול (Taxol) מופקות מעץ הטקסוס (Pacific Yew).
ואם נשוב לעצים שבעיר - על פני השטח, תרומה שמדברת אל כולם היא הפחתת החום העירוני. מחקרים מראים שרחוב עם עצים יכול להיות קריר ב-5 מעלות צלזיוס ממקבילו שחשוף לשמש. זו לא רק נוחות, אלא חיסכון אדיר באנרגיה, מניעת מקרי מוות מגלי חום ושהייה נעימה וקרירה יותר במרחב הציבורי.
גם הנפש מרוויחה. מחקרים הראו שחשיפה של שעתיים שבועיות לטבע, ובעיקר לסביבה מיוערת וירוקה, קשורה לשיפור משמעותי ברווחה הנפשית. ביפן מכנים זאת שינרין-יוקו (Shinrin-Yoku), "אמבטיית יער", כשמדובר בפרקטיקה רפואית ומוכרת של ממש.
הנה הסבר לתרומת העץ לאדם (עברית):
http://youtu.be/IuHM-H998Q4
התרומה של העצים לעיר היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/zarll9bx6FI
אך היתכן שהמון עצים זה פחות טוב משחשבנו? (מתורגם)
https://youtu.be/bbxmH_Kj7fk
בתוך איזה עץ גרים אנשים?
עץ הבאובב הוא עץ ענק שגילו מגיע בכמה מקומות ל- 2000 שנה. יש מקומות באפריקה שבהם גרים אנשים בתוך חללים שסותתו בגזע העץ העצום הזה.
באפריקה ובמדגסקר מצויים עצי באובב ענקיים שבעונות היובש אין רואים עליהם עלים. יש מהאפריקנים שמאמינים כי זהו עץ שניטע הפוך, עם שורשיו כלפי מעלה ולכן הם מכנים לו "העץ ההפוך".
פרחיו ופירותיו של הבאובב גדולים והקופים אוהבים לאכול אותם. מכאן שמו האחר - "לחם הקופים".
מי שקרא את הספר המומלץ "הנסיך הקטן" ודאי זוכר את דאגתו של הנסיך מפני עצי הבאובב שמשתלטים על הכוכב הקטן שלו. מדי יום עוקר הנסיך את השתילים שנבטו בלילה.
בארץ גידלו במהלך השנים כמה עצי באובב מרשימים, כמו בעין גדי. גם בפארק הולנד באילת אפשר לראות כמה עצים בני עשר שנים שכבר צימחו גזע מרשים.
הנה עץ באובב ענקי:
http://youtu.be/yRML4skuJvw
עצי הבאובב הדומים לעצים הפוכים ששורשיהם באוויר:
http://youtu.be/M9V9bVEDSVs
ובאובב במדגסקר - בתלת מימד:
http://youtu.be/JEDwGZdvUug
מה השיטה של עצי השיטה לשרוד?
עץ השיטה (Acacia) הוא עץ מדברי, לרוב קוצני, שמשמש בדרך כלל לצל ולמרעה. לשיטים לפחות כ-1300 מינים והם נחשבים עצים מאד עתיקים. יודעים זאת לפי העובדה שנמצאו עצי שיטה כמעט בכל היבשות, כולל דרום אמריקה ואוסטרליה, מה שאומר שהשיטים היו קיימים כבר לפני 150 מליון שנה, עוד לפני תחילת נדידת היבשות.
השיטה גדלה לרוב בערבות, באקלים ערבתי. בארץ ניתן לראותה בעיקר בנגב ובערבה. היא משתמשת בית גידול לבעלי חיים שונים.
השיטה הוזכרה במקרא כחומר בנייה נפוץ למבנים, החל מבתים ועד למקדשים דתיים (שמות כ"ה, כ, ן). בימי קדם השתמשו בעץ ובתוצריו גם לייצור של תרופות, בשמים, גומי, שמנים, חומרי צבע ועוד. כך למשל, משמש שרף עץ השיטה, הידוע בשמו "גומי ערביקום" כדבק תעשייתי וביתי וכצמח מרפא עממי. כבר בימי קדם השרף של השיטה שימש כתרופה.
כדי לשרוד במדבר יש לשיטה שיטות משלה. ראשונה, מעניינת הסימביוזה של השיטה עם נמלים. הן תוקפות חרקים ויונקים שבאים לאכול את עלי השיטה והשיטה מפרישה מזון בשבילן, מבלוטות בעלים שלה. כך מטפחת השיטה את מגיניה. אחלה שיטה, נכון?
גם ההפצה של זרעי השיטה, היא חכמה. היא נעשית באמצעות זרעים שמכילים זחלי חיפושיות. הזחלים מתים בקיבתם של צבאים שאוכלים את זרעי השיטה הללו ולאחר ההפרשה מוכנים הזרעים לנביטה במקום חדש.
הנה היחסים של עצי השיטה במדבר והיעלים:
https://youtu.be/ePIf1y9cdRY
גם הם בסכנת הכחדה בישראל (עברית):
https://youtu.be/CUw1-K0mMGE
והמדענים נחלצים לנושא (עברית):
https://youtu.be/cPe8NTTz86o?long=yes
מהם עצי הבונסאי הזעירים?
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
והנה תצוגת עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
מהו עץ האורן?
אֹרֶן (Pine) או עץ האורן (Pine tree) הוא אחד מעצי המחט המוכרים והנפוצים ביותר בעולם. זהו עץ ירוק-עד ומחטני, כלומר בעל עלי מחטים ארוכים וצרים הגדלים בצרורות של 2, 3 או 5 מחטים, בהתאם למין.
לאורן, השייך למשפחת האורניים (Pinaceae) ולסוג Pinus, יש יותר מ-120 מינים המפוזרים ברחבי העולם ויכולת הסתגלות יוצאת דופן לתנאי קרקע וגובה שונים.
גובה עץ האורן משתנה בין המינים: יש מינים קטנים שמגיעים לגובה של מספר מטרים בודדים, לעומת ענקים כמו אורן הסוכר (Sugar Pine) שיכול לגדול עד כ-80 מטר.
קליפת העץ אופיינית לו בטקסטורה מחוספסת ועמוקה, לרוב בגוונים של אפור-חום והיא משמשת כמגן מפני שריפות ומזיקים.
שימושיו של האורן מגוונים מאוד. העץ שלו עמיד, בעל ריח אופייני ומשמש לבנייה, כולל של פרגולות ורצפות דק ובתעשייה לייצור של רהיטים, נייר וסיבי עץ.
שרף האורן שימש בתעשייה מזה מאות שנים לייצור טרפנטין (Turpentine).
האורן גדל באזורים ממוזגים וקרים ברחבי חצי הכדור הצפוני, מצפון אמריקה דרך אירופה ועד אסיה. בישראל גדל אורן האלפו (Aleppo Pine) שהוא חלק בלתי נפרד מנוף הכרמל והגליל. לאורך כל המאה ה-20 הרבתה הקרן הקיימת לישראל לנטוע אותו ביערות הארץ.
#אצטרובלים
פרי עץ האורן הוא האצטרובל (Pine Cone), מבנה מעוצה הגדל כשהוא סגור והזרעים נעולים בתוכו. כשהחום עולה נפתח האיצטרובל והזרעים שהוא מכיל נפלטים ממנו. לכל זרע כזה יש כנף קטנה שמסייעת לרוח להפיץ את הזרעים לכל עבר.
ואגב חום, מטיילים וילדי ל"ג בעומר יודעים שאצטרובל סגור שיושלך לאש המדורה ייפתח בפתאומיות, עם קול נפץ קטן, תוך שהוא משגר את זרעיו לכל עבר.
#צנוברים
בחלק ממיני האורן, כגון אורן הגלגל (Stone Pine) הגדל בים התיכון, הזרעים הם צנוברים (Pine Nuts, אגוזי האורן), אותם צנוברים שאנו מכירים מהמטבח.
הצנוברים הללו הם אכן זרעים אכילים המופקים מאיצטרובלים של עצי אורן מסוגים שונים במשפחת ה-Pinaceae. יש להם טעם עדין, חמאתי ומרקם מעט קרמי. במטבחים רבים בעולם משתמשים בהם כמרכיב פופולרי, במיוחד להכנת פסטו, סלטים, לעתים בחומוס ערבי ובתבשילים שונים.
הצנוברים, שהם האגוזים של חלק מעצי האורן, הם מרכיב קלאסי גם בפסטו ג'נובזה (Pesto Genovese) האיטלקי, רוטב איטלקי קלאסי מחבל ליגוריה המהווה תוספת פופולרית לפסטה, כריכים ודגים ומבוסס על בזיליקום טרי, צנוברים, שמן זית איכותי, שום וגבינות קשות.
הנה האורן שכמו היה כאן תמיד (עברית):
https://youtu.be/HmNHUxt0eCA
עץ האורן לפעוטות (עברית):
https://youtu.be/he9j0FjlALU
אורן ירושלים בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/682hDrd0hfA
שולחן מעץ אורן (עברית):
https://youtu.be/DVIX7cXnQfc
פרגולות (ללא מילים):
https://youtu.be/ecEvzzc_D60
כך האורן מתרבה:
https://youtu.be/NRWRU1LGAbs
כך האצטרובל מפיץ את זרעי האורן:
https://youtu.be/fxrMDZV0HWQ
צילומי עצי אורן (ללא מילים):
https://youtu.be/1F9AlhCW82Q
וסיפור האורן הבודד (עברית):
https://youtu.be/5NSX1INb6zA?long=yes
מהו עץ הארז ומה הקשר ללבנון?
עץ האֶרֶז (Cedar tree) הוא אחד העצים המרשימים ביותר בעולם. זהו עץ ירוק-עד וגבוה מאוד, היכול להגיע לגובה של 40 מטר, לחיות אלפי שנים ולהפיץ סביבו ריח עצי ומתקתק שמזוהה עמו מקדמת דנא.
כבר אלפי שנים שהארז מוערך, בזכות העץ החזק והעמיד שלו, השמנים המופקים ממנו והשרפים האיכותיים.
ישנם 4 מינים עיקריים של הארזים מסוג הסדרוס (Cedrus): ארז הלבנון (Cedrus libani), ארז האטלס (Cedrus atlantica) מצפון אפריקה, הארז הקפריסאי (Cedrus brevifolia) וארז ההימלאיה (Cedrus deodara) מדרום אסיה.
הארז הוא עץ מחטני ממשפחת האורניים (Pinaceae) שעליו דמויי מחטים, קצרים וצפופים, מסודרים באשכולות על ענפים אופקיים רחבים שנותנים לו את צללית המגש המאפיינת אותו.
בכל ים התיכון הקדום, נחשב ארז לבנון לסמל של עושר ויציבות. הקשר ללבנון אינו מקרי. רכסי הרי לבנון, בגובה של עד 3,000 מטר, היו פעם מכוסים ביערות ארזים עצומים. הביטוי "ארזי לבנון" מופיע עשרות פעמים במקרא ובספר תהילים מושווה הצדיק היהודי לארז לבנון הגאה.
הביקוש הבינלאומי האדיר שהיה לו, לאורך אלפי שנים, הביא לכריתה כמעט מוחלטת של יערות ארזים אלו. כיום נותרו רק כמה מובלעות מוגנות של ארזי לבנון בטבע. עץ הארז הפך לסמל הלאומי של לבנון ומופיע במרכז הדגל שלה.
פרטים טבעיים של ארז גדלים בישראל כיום בחרמון וביער אל-רום, בו ארזים נִטעו וצומחים ללא טיפול. ארזים נטעו גם בחבלים ההרריים העיקריים בישראל, בעיקר בגולן, בגליל ובהרי המרכז.
#החומר
העץ של הארז הוא קשה, עמיד במיוחד לרטיבות ולרקבון ועשיר בשרף ריחני שמרחיק חרקים באופן טבעי.
בדיוק בזכות התכונות הללו, הארז הפך לאחד מחומרי הבנייה הנחשקים ביותר בהיסטוריה האנושית.
המצרים הקדמונים ייבאו אותו מלבנון כדי לבנות ספינות וארונות קבורה. המלך שלמה, לפי המקרא, השתמש בעצי ארז לבנון לבניית בית המקדש בירושלים והפיניקים בנו מהם את ציי הסוחר שלהם.
גם כיום, הארז משמש במגוון תחומים. עצו מבוקש לרהיטים יוקרתיים ולעבודות גילוף. שמן הארז (Cedar oil) מופק מהעץ ומשמש בבשמים, בקוסמטיקה ובחומרי ניקוי. בגינון ובנוי עירוני הוא אחד העצים הנפוצים ביותר בגני ציבור ובשדרות, בזכות יופיו, צילו הרחב ועמידותו לתנאי מזג אוויר קשים.
מתוך הערצה לעץ המקראי הורה נפוליאון בונפרטה עצמו, בתחילת המאה ה-19, לנטוע ארזי לבנון בגני ורסאי - ארזים שניצבים שם עד היום.
בעברית ממשיכה המילה "ארז" לשמש ביטוי לחוסן, המודגם בביטויים כמו "בחור כארז". זאת לצד האמירה התלמודית "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר" (מועד קטן, כ"ה, ב') המכבדת את גובה העץ ואיכויותיו.
בישראל ניתן לפגוש ארזים בגנים לאומיים רבים, אך הם אינם ילידי הארץ. הארז הגדל בהר הכרמל ובגליל הוא ברוב המקרים ארז אטלס, שנשתל כעץ נוי.
הארז האמיתי של לבנון גדל בעיקר ברצועה צרה בצפון לבנון ובסוריה. מעמדו כמין פגיע מדגיש כמה חשוב לשמור על העצים שנותרו ממנו.
הנה הארז (עברית):
https://youtu.be/IwlRcz5bsss
הארזים של לבנון:
https://youtu.be/rrSB8RxUV8A
ארזי הלבנון:
https://youtu.be/-EUkLSwRj7I
הארזים בלבנון:
https://youtu.be/WzrYSTeG7Ls
והארז בן 1000 השנים:
https://youtu.be/Kza5Rn_J3Ls
מהם העצים ירוקי-העד שעליהם לא נושרים בחורף?
שני סוגי עצים יש בעולם. סוג אחד הוא עצים נשירים. העלים שלהם נושרים בחורף ומתחילים לצמוח באביב. בסתיו הבא העלים משנים את צבעם ובחורף הבא שוב נושרים וחוזר חלילה.
עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree), לעומתם, הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. עצי האורן, למשל, הם עצים ירוקי עד. הם נשארים עם עלים לאורך כל השנה וגם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל שהוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.
עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם של ירוקי-העד נשארים תמיד על הענפים.
הנה ההבדלים שבין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:
https://youtu.be/ty6XEk64Cg0
אגדת העצים ירוקי-העד:
https://youtu.be/EL9VOpMikKU
ומינים של ירוקי עד:
https://youtu.be/UXIMGnjlXus
מהם עצי המנגרובים שגדלים בים?
המנגרובים הם עצים ושיחים שגדלים במים מלוחים. יערות הים של המנגרובים מצויים לאורך חופי ים, באזורי אקלים שבאזור קו המשווה.
יערות המנגרובים גדלים בחופים הרדודים ובשפכי הנהרות, שבין הים והיבשה. המנגרובים נראים כמו חורשות צפופות של עצי מים, עם שורשים וענפים. מינים רבים של בעלי חיים חיים בין המנגרובים.
זרעי המנגרוב יכולים לצוף על פני המים המלוחים במשך שבועות, עד שיגיעו למקום מתאים ויכו שורש לעץ חדש.
הנה המנגרובים:
http://youtu.be/9SMM7x7qKE4
הנה הדרך שבה חיים המנגרובים במי הים המלוחים:
http://youtu.be/4mSDrAQp4dQ?t=17s
שיט בין מנגרובים:
http://youtu.be/atZkhoo_9fc
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול.
כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך להנביט, לטפח ולטפל בהם - כדי שיהפכו לשתילי עצים. הכירו את השלב הזה בתגית "זרע".
אחר-כך, כשנוטעים אותם, השתילים יונקים את המזון מהאדמה, בעזרת השורשים שלהם. העלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים. זהו תהליך שנקרא "פוטוסינתזה" ותוכלו להכיר בתגית "פוטוסינתזה".
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ (עברית):
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
כמה גבוה יכול עץ לגדול? (מתורגם)
https://youtu.be/vvtPJKWUb2g
סרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
וסרטון תיעודי על העצים הגדולים בעולם:
https://youtu.be/Q5x7nYtwlJ0?long=yes
רבים שואלים למה צריך עצים בערים, מדוע כדאי לטעת הרבה עצים ברחובות העיר ובפארקים שלה ולמה בכלל לבזבז מקום על גנים וגינות ציבוריים.
במילים אחרות - במה יכולים העצים לתרום לנו?
כנראה שעצים הם הצמח השימושי ביותר שהטבע העניק לאנושות. מאז ימי קדם, העץ שימש כחומר גלם לבניית מחסה, כלים, כלי נשק, נייר וספינות שחצו ימים. אבל התרומה של העצים למין האנושי עמוקה הרבה יותר ממה שנראה לעין.
הנוכחות הבסיסית ביותר של העץ בחיינו היא הנשימה עצמה. מסתבר שיערות הגשם באמזונאס (Amazon Rainforest) הם המערכת האקולוגית הצמחית הגדולה ביותר בכדור הארץ. כמו כל עץ וצמח בעולם, העצים בה סופגים פחמן דו-חמצני בקנה מידה עצום, מייצרים חמצן וכך גם משפיעים על האיזון האטמוספרי של כל הכוכב שלנו, כדור הארץ.
גם לרפואה תרמו העצים תרומה שאי אפשר להפריז בחשיבותה. הכינין (Quinine), למשל, היא התרופה ההיסטורית הראשונה כנגד מלריה. היא הופקה מקליפת עץ הסינכונה (Cinchona) שבדרום אמריקה. אגב, כשהאירופים גילו את הכינין במאה ה-17, הם כינו אותו "אבקת הירושלמי" כי לא האמינו שילידים יכולים היו לגלות תרופה כזו לבדם.
תרופת האספירין הידועה עצמה פותחה גם היא מהעצים, אך על בסיס חומר פעיל שנמצא בקליפת עץ הערבה (Willow). בימינו, תרופות כימותרפיות חשובות כמו טקסול (Taxol) מופקות מעץ הטקסוס (Pacific Yew).
ואם נשוב לעצים שבעיר - על פני השטח, תרומה שמדברת אל כולם היא הפחתת החום העירוני. מחקרים מראים שרחוב עם עצים יכול להיות קריר ב-5 מעלות צלזיוס ממקבילו שחשוף לשמש. זו לא רק נוחות, אלא חיסכון אדיר באנרגיה, מניעת מקרי מוות מגלי חום ושהייה נעימה וקרירה יותר במרחב הציבורי.
גם הנפש מרוויחה. מחקרים הראו שחשיפה של שעתיים שבועיות לטבע, ובעיקר לסביבה מיוערת וירוקה, קשורה לשיפור משמעותי ברווחה הנפשית. ביפן מכנים זאת שינרין-יוקו (Shinrin-Yoku), "אמבטיית יער", כשמדובר בפרקטיקה רפואית ומוכרת של ממש.
הנה הסבר לתרומת העץ לאדם (עברית):
http://youtu.be/IuHM-H998Q4
התרומה של העצים לעיר היא זו (מתורגם):
https://youtu.be/zarll9bx6FI
אך היתכן שהמון עצים זה פחות טוב משחשבנו? (מתורגם)
https://youtu.be/bbxmH_Kj7fk
עץ הבאובב הוא עץ ענק שגילו מגיע בכמה מקומות ל- 2000 שנה. יש מקומות באפריקה שבהם גרים אנשים בתוך חללים שסותתו בגזע העץ העצום הזה.
באפריקה ובמדגסקר מצויים עצי באובב ענקיים שבעונות היובש אין רואים עליהם עלים. יש מהאפריקנים שמאמינים כי זהו עץ שניטע הפוך, עם שורשיו כלפי מעלה ולכן הם מכנים לו "העץ ההפוך".
פרחיו ופירותיו של הבאובב גדולים והקופים אוהבים לאכול אותם. מכאן שמו האחר - "לחם הקופים".
מי שקרא את הספר המומלץ "הנסיך הקטן" ודאי זוכר את דאגתו של הנסיך מפני עצי הבאובב שמשתלטים על הכוכב הקטן שלו. מדי יום עוקר הנסיך את השתילים שנבטו בלילה.
בארץ גידלו במהלך השנים כמה עצי באובב מרשימים, כמו בעין גדי. גם בפארק הולנד באילת אפשר לראות כמה עצים בני עשר שנים שכבר צימחו גזע מרשים.
הנה עץ באובב ענקי:
http://youtu.be/yRML4skuJvw
עצי הבאובב הדומים לעצים הפוכים ששורשיהם באוויר:
http://youtu.be/M9V9bVEDSVs
ובאובב במדגסקר - בתלת מימד:
http://youtu.be/JEDwGZdvUug
עץ השיטה (Acacia) הוא עץ מדברי, לרוב קוצני, שמשמש בדרך כלל לצל ולמרעה. לשיטים לפחות כ-1300 מינים והם נחשבים עצים מאד עתיקים. יודעים זאת לפי העובדה שנמצאו עצי שיטה כמעט בכל היבשות, כולל דרום אמריקה ואוסטרליה, מה שאומר שהשיטים היו קיימים כבר לפני 150 מליון שנה, עוד לפני תחילת נדידת היבשות.
השיטה גדלה לרוב בערבות, באקלים ערבתי. בארץ ניתן לראותה בעיקר בנגב ובערבה. היא משתמשת בית גידול לבעלי חיים שונים.
השיטה הוזכרה במקרא כחומר בנייה נפוץ למבנים, החל מבתים ועד למקדשים דתיים (שמות כ"ה, כ, ן). בימי קדם השתמשו בעץ ובתוצריו גם לייצור של תרופות, בשמים, גומי, שמנים, חומרי צבע ועוד. כך למשל, משמש שרף עץ השיטה, הידוע בשמו "גומי ערביקום" כדבק תעשייתי וביתי וכצמח מרפא עממי. כבר בימי קדם השרף של השיטה שימש כתרופה.
כדי לשרוד במדבר יש לשיטה שיטות משלה. ראשונה, מעניינת הסימביוזה של השיטה עם נמלים. הן תוקפות חרקים ויונקים שבאים לאכול את עלי השיטה והשיטה מפרישה מזון בשבילן, מבלוטות בעלים שלה. כך מטפחת השיטה את מגיניה. אחלה שיטה, נכון?
גם ההפצה של זרעי השיטה, היא חכמה. היא נעשית באמצעות זרעים שמכילים זחלי חיפושיות. הזחלים מתים בקיבתם של צבאים שאוכלים את זרעי השיטה הללו ולאחר ההפרשה מוכנים הזרעים לנביטה במקום חדש.
הנה היחסים של עצי השיטה במדבר והיעלים:
https://youtu.be/ePIf1y9cdRY
גם הם בסכנת הכחדה בישראל (עברית):
https://youtu.be/CUw1-K0mMGE
והמדענים נחלצים לנושא (עברית):
https://youtu.be/cPe8NTTz86o?long=yes
עצים
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
והנה תצוגת עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
אֹרֶן (Pine) או עץ האורן (Pine tree) הוא אחד מעצי המחט המוכרים והנפוצים ביותר בעולם. זהו עץ ירוק-עד ומחטני, כלומר בעל עלי מחטים ארוכים וצרים הגדלים בצרורות של 2, 3 או 5 מחטים, בהתאם למין.
לאורן, השייך למשפחת האורניים (Pinaceae) ולסוג Pinus, יש יותר מ-120 מינים המפוזרים ברחבי העולם ויכולת הסתגלות יוצאת דופן לתנאי קרקע וגובה שונים.
גובה עץ האורן משתנה בין המינים: יש מינים קטנים שמגיעים לגובה של מספר מטרים בודדים, לעומת ענקים כמו אורן הסוכר (Sugar Pine) שיכול לגדול עד כ-80 מטר.
קליפת העץ אופיינית לו בטקסטורה מחוספסת ועמוקה, לרוב בגוונים של אפור-חום והיא משמשת כמגן מפני שריפות ומזיקים.
שימושיו של האורן מגוונים מאוד. העץ שלו עמיד, בעל ריח אופייני ומשמש לבנייה, כולל של פרגולות ורצפות דק ובתעשייה לייצור של רהיטים, נייר וסיבי עץ.
שרף האורן שימש בתעשייה מזה מאות שנים לייצור טרפנטין (Turpentine).
האורן גדל באזורים ממוזגים וקרים ברחבי חצי הכדור הצפוני, מצפון אמריקה דרך אירופה ועד אסיה. בישראל גדל אורן האלפו (Aleppo Pine) שהוא חלק בלתי נפרד מנוף הכרמל והגליל. לאורך כל המאה ה-20 הרבתה הקרן הקיימת לישראל לנטוע אותו ביערות הארץ.
#אצטרובלים
פרי עץ האורן הוא האצטרובל (Pine Cone), מבנה מעוצה הגדל כשהוא סגור והזרעים נעולים בתוכו. כשהחום עולה נפתח האיצטרובל והזרעים שהוא מכיל נפלטים ממנו. לכל זרע כזה יש כנף קטנה שמסייעת לרוח להפיץ את הזרעים לכל עבר.
ואגב חום, מטיילים וילדי ל"ג בעומר יודעים שאצטרובל סגור שיושלך לאש המדורה ייפתח בפתאומיות, עם קול נפץ קטן, תוך שהוא משגר את זרעיו לכל עבר.
#צנוברים
בחלק ממיני האורן, כגון אורן הגלגל (Stone Pine) הגדל בים התיכון, הזרעים הם צנוברים (Pine Nuts, אגוזי האורן), אותם צנוברים שאנו מכירים מהמטבח.
הצנוברים הללו הם אכן זרעים אכילים המופקים מאיצטרובלים של עצי אורן מסוגים שונים במשפחת ה-Pinaceae. יש להם טעם עדין, חמאתי ומרקם מעט קרמי. במטבחים רבים בעולם משתמשים בהם כמרכיב פופולרי, במיוחד להכנת פסטו, סלטים, לעתים בחומוס ערבי ובתבשילים שונים.
הצנוברים, שהם האגוזים של חלק מעצי האורן, הם מרכיב קלאסי גם בפסטו ג'נובזה (Pesto Genovese) האיטלקי, רוטב איטלקי קלאסי מחבל ליגוריה המהווה תוספת פופולרית לפסטה, כריכים ודגים ומבוסס על בזיליקום טרי, צנוברים, שמן זית איכותי, שום וגבינות קשות.
הנה האורן שכמו היה כאן תמיד (עברית):
https://youtu.be/HmNHUxt0eCA
עץ האורן לפעוטות (עברית):
https://youtu.be/he9j0FjlALU
אורן ירושלים בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/682hDrd0hfA
שולחן מעץ אורן (עברית):
https://youtu.be/DVIX7cXnQfc
פרגולות (ללא מילים):
https://youtu.be/ecEvzzc_D60
כך האורן מתרבה:
https://youtu.be/NRWRU1LGAbs
כך האצטרובל מפיץ את זרעי האורן:
https://youtu.be/fxrMDZV0HWQ
צילומי עצי אורן (ללא מילים):
https://youtu.be/1F9AlhCW82Q
וסיפור האורן הבודד (עברית):
https://youtu.be/5NSX1INb6zA?long=yes
עץ האֶרֶז (Cedar tree) הוא אחד העצים המרשימים ביותר בעולם. זהו עץ ירוק-עד וגבוה מאוד, היכול להגיע לגובה של 40 מטר, לחיות אלפי שנים ולהפיץ סביבו ריח עצי ומתקתק שמזוהה עמו מקדמת דנא.
כבר אלפי שנים שהארז מוערך, בזכות העץ החזק והעמיד שלו, השמנים המופקים ממנו והשרפים האיכותיים.
ישנם 4 מינים עיקריים של הארזים מסוג הסדרוס (Cedrus): ארז הלבנון (Cedrus libani), ארז האטלס (Cedrus atlantica) מצפון אפריקה, הארז הקפריסאי (Cedrus brevifolia) וארז ההימלאיה (Cedrus deodara) מדרום אסיה.
הארז הוא עץ מחטני ממשפחת האורניים (Pinaceae) שעליו דמויי מחטים, קצרים וצפופים, מסודרים באשכולות על ענפים אופקיים רחבים שנותנים לו את צללית המגש המאפיינת אותו.
בכל ים התיכון הקדום, נחשב ארז לבנון לסמל של עושר ויציבות. הקשר ללבנון אינו מקרי. רכסי הרי לבנון, בגובה של עד 3,000 מטר, היו פעם מכוסים ביערות ארזים עצומים. הביטוי "ארזי לבנון" מופיע עשרות פעמים במקרא ובספר תהילים מושווה הצדיק היהודי לארז לבנון הגאה.
הביקוש הבינלאומי האדיר שהיה לו, לאורך אלפי שנים, הביא לכריתה כמעט מוחלטת של יערות ארזים אלו. כיום נותרו רק כמה מובלעות מוגנות של ארזי לבנון בטבע. עץ הארז הפך לסמל הלאומי של לבנון ומופיע במרכז הדגל שלה.
פרטים טבעיים של ארז גדלים בישראל כיום בחרמון וביער אל-רום, בו ארזים נִטעו וצומחים ללא טיפול. ארזים נטעו גם בחבלים ההרריים העיקריים בישראל, בעיקר בגולן, בגליל ובהרי המרכז.
#החומר
העץ של הארז הוא קשה, עמיד במיוחד לרטיבות ולרקבון ועשיר בשרף ריחני שמרחיק חרקים באופן טבעי.
בדיוק בזכות התכונות הללו, הארז הפך לאחד מחומרי הבנייה הנחשקים ביותר בהיסטוריה האנושית.
המצרים הקדמונים ייבאו אותו מלבנון כדי לבנות ספינות וארונות קבורה. המלך שלמה, לפי המקרא, השתמש בעצי ארז לבנון לבניית בית המקדש בירושלים והפיניקים בנו מהם את ציי הסוחר שלהם.
גם כיום, הארז משמש במגוון תחומים. עצו מבוקש לרהיטים יוקרתיים ולעבודות גילוף. שמן הארז (Cedar oil) מופק מהעץ ומשמש בבשמים, בקוסמטיקה ובחומרי ניקוי. בגינון ובנוי עירוני הוא אחד העצים הנפוצים ביותר בגני ציבור ובשדרות, בזכות יופיו, צילו הרחב ועמידותו לתנאי מזג אוויר קשים.
מתוך הערצה לעץ המקראי הורה נפוליאון בונפרטה עצמו, בתחילת המאה ה-19, לנטוע ארזי לבנון בגני ורסאי - ארזים שניצבים שם עד היום.
בעברית ממשיכה המילה "ארז" לשמש ביטוי לחוסן, המודגם בביטויים כמו "בחור כארז". זאת לצד האמירה התלמודית "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר" (מועד קטן, כ"ה, ב') המכבדת את גובה העץ ואיכויותיו.
בישראל ניתן לפגוש ארזים בגנים לאומיים רבים, אך הם אינם ילידי הארץ. הארז הגדל בהר הכרמל ובגליל הוא ברוב המקרים ארז אטלס, שנשתל כעץ נוי.
הארז האמיתי של לבנון גדל בעיקר ברצועה צרה בצפון לבנון ובסוריה. מעמדו כמין פגיע מדגיש כמה חשוב לשמור על העצים שנותרו ממנו.
הנה הארז (עברית):
https://youtu.be/IwlRcz5bsss
הארזים של לבנון:
https://youtu.be/rrSB8RxUV8A
ארזי הלבנון:
https://youtu.be/-EUkLSwRj7I
הארזים בלבנון:
https://youtu.be/WzrYSTeG7Ls
והארז בן 1000 השנים:
https://youtu.be/Kza5Rn_J3Ls
שני סוגי עצים יש בעולם. סוג אחד הוא עצים נשירים. העלים שלהם נושרים בחורף ומתחילים לצמוח באביב. בסתיו הבא העלים משנים את צבעם ובחורף הבא שוב נושרים וחוזר חלילה.
עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree), לעומתם, הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. עצי האורן, למשל, הם עצים ירוקי עד. הם נשארים עם עלים לאורך כל השנה וגם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל שהוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.
עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם של ירוקי-העד נשארים תמיד על הענפים.
הנה ההבדלים שבין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:
https://youtu.be/ty6XEk64Cg0
אגדת העצים ירוקי-העד:
https://youtu.be/EL9VOpMikKU
ומינים של ירוקי עד:
https://youtu.be/UXIMGnjlXus
המנגרובים הם עצים ושיחים שגדלים במים מלוחים. יערות הים של המנגרובים מצויים לאורך חופי ים, באזורי אקלים שבאזור קו המשווה.
יערות המנגרובים גדלים בחופים הרדודים ובשפכי הנהרות, שבין הים והיבשה. המנגרובים נראים כמו חורשות צפופות של עצי מים, עם שורשים וענפים. מינים רבים של בעלי חיים חיים בין המנגרובים.
זרעי המנגרוב יכולים לצוף על פני המים המלוחים במשך שבועות, עד שיגיעו למקום מתאים ויכו שורש לעץ חדש.
הנה המנגרובים:
http://youtu.be/9SMM7x7qKE4
הנה הדרך שבה חיים המנגרובים במי הים המלוחים:
http://youtu.be/4mSDrAQp4dQ?t=17s
שיט בין מנגרובים:
http://youtu.be/atZkhoo_9fc
איפה נמצא עץ הבאובב הגדול ביותר בעולם?
עץ הבאובב הגדול ביותר בעולם נמצא ככל הנראה בדרום אפריקה. מדובר בעץ שבתוכו שוכן פאב קטן, עם דלפק מעץ ומשקאות.
רק שנבין - קוטר הגזע של עץ הפאב הזה הוא מעל 36 מטרים.
הנה סרטון על העץ הרחב הזה מבפנים:
http://youtu.be/sJpuyRNO-Do
וההתפעלות מהבאובב העצום:
http://youtu.be/Tg8I8k6A6cA
עץ הבאובב הגדול ביותר בעולם נמצא ככל הנראה בדרום אפריקה. מדובר בעץ שבתוכו שוכן פאב קטן, עם דלפק מעץ ומשקאות.
רק שנבין - קוטר הגזע של עץ הפאב הזה הוא מעל 36 מטרים.
הנה סרטון על העץ הרחב הזה מבפנים:
http://youtu.be/sJpuyRNO-Do
וההתפעלות מהבאובב העצום:
http://youtu.be/Tg8I8k6A6cA
מדוע כפופים העצים שליד הים?
לרוב מגיעה הרוח מן הים אל היבשה. כך יוצא שהעצים הגדלים ליד החוף עומדים חשופים לרוחות. אלה באות מהים ומרבות לכופף את העצים.
כך גדלים העצים הללו ,במשך שנים רבות, כשהם כפופים בכיוון שהרוח דוחפת אליו. כתופעה טבעית ומתמשכת, הם מקבלים את הזווית הכפופה שהרוח גורמת להם והופכים לכפופים תמיד.
הנה דקלים גבוהים ברוח חזקה:
https://youtu.be/GsTKqcTdpVs
עוד עץ כורע ברוח:
http://youtu.be/bVeA9GW7K-s
ולעתים גם רוח חזקה לא מצליחה לכופף עצי דקל, כמו כאן בקליפורניה:
https://youtu.be/MvHRBYrEgEE
לרוב מגיעה הרוח מן הים אל היבשה. כך יוצא שהעצים הגדלים ליד החוף עומדים חשופים לרוחות. אלה באות מהים ומרבות לכופף את העצים.
כך גדלים העצים הללו ,במשך שנים רבות, כשהם כפופים בכיוון שהרוח דוחפת אליו. כתופעה טבעית ומתמשכת, הם מקבלים את הזווית הכפופה שהרוח גורמת להם והופכים לכפופים תמיד.
הנה דקלים גבוהים ברוח חזקה:
https://youtu.be/GsTKqcTdpVs
עוד עץ כורע ברוח:
http://youtu.be/bVeA9GW7K-s
ולעתים גם רוח חזקה לא מצליחה לכופף עצי דקל, כמו כאן בקליפורניה:
https://youtu.be/MvHRBYrEgEE
מה מיוחד בעץ הבאובב?
עץ הבאובב (Baobab) הוא הגדול שבעצי אפריקה ומהעצים המפורסמים בעולם. רבים רואים בו את עץ החיים, הן בזכות מגוון השימושים שמצא האדם לכל אחד מחלקיו והן בשל עושר החיים שרוחשים בין ענפיו, במיוחד בעונת הפריחה ועם בוא הלבלוב שלו.
אבל הדבר המופלא ביותר בעץ הבאובב הוא שהעץ הענקי הזה אוגר בגזע הנפוח שלו כל כך הרבה מים, שאם היינו מוציאים מעץ אחד את כל המים שבו, הם היו ממלאים עד 500 אמבטיות שלמות של רחצה!
מעל 120,000 ליטרים של מים יכול להכיל עץ באובב אחד. מטרת היכולת הזאת היא לאפשר לו לשרוד תקופות של בצורת.
עצי הבאובב יכולים להגיע לגובה של 30 מטרים. הם נקראים לעתים גם "לחם הקופים" ויש להם צורה מעניינת - הבאובב נראה כאילו שורשיו התהפכו והם למעלה. לכן יש המכנים אותו "העץ ההפוך".
אגב, האמת היא שאפריקה היא לא ממלכת הבאובב. שבעה מינים של באובב גדלים באי מדגסקר, לעומת מין אחד בלבד בכל יבשת אפריקה.
#אגדת העץ המהופך
לבאובב ענפים קצרים ועבים, שמזכירים את המראה של מערכת השורשים של העץ דווקא. צורת הענפים הזו נתנה לעץ את הכינוי "העץ המהופך" (The upside-down tree).
סביב זה יש אפילו אגדה שמספרת על אלוהים. בכעסו על עצי הבאובב, אלוהים יודע למה, הוא עקר אותם. אך די מהר הוא חזר בו ולכן שתל אותם בחזרה, אבל הפוך, עם השורשים שלהם למעלה.
הנה עצי הבאובב שבמדגסקר:
http://youtu.be/M9V9bVEDSVs
הסיבה שעצי הבאובב המקודשים לא נעקרו בידי תושבי מדגסקר:
http://youtu.be/vcF8LnDiGgw
שדירת עצי הבאובב המפורסמת במדגסקר:
https://youtu.be/sm92H358fzg
ומבט מרשים על עצי הבאובב שבאי מדגסקר:
https://youtu.be/pOcWpSlLnnU
עץ הבאובב (Baobab) הוא הגדול שבעצי אפריקה ומהעצים המפורסמים בעולם. רבים רואים בו את עץ החיים, הן בזכות מגוון השימושים שמצא האדם לכל אחד מחלקיו והן בשל עושר החיים שרוחשים בין ענפיו, במיוחד בעונת הפריחה ועם בוא הלבלוב שלו.
אבל הדבר המופלא ביותר בעץ הבאובב הוא שהעץ הענקי הזה אוגר בגזע הנפוח שלו כל כך הרבה מים, שאם היינו מוציאים מעץ אחד את כל המים שבו, הם היו ממלאים עד 500 אמבטיות שלמות של רחצה!
מעל 120,000 ליטרים של מים יכול להכיל עץ באובב אחד. מטרת היכולת הזאת היא לאפשר לו לשרוד תקופות של בצורת.
עצי הבאובב יכולים להגיע לגובה של 30 מטרים. הם נקראים לעתים גם "לחם הקופים" ויש להם צורה מעניינת - הבאובב נראה כאילו שורשיו התהפכו והם למעלה. לכן יש המכנים אותו "העץ ההפוך".
אגב, האמת היא שאפריקה היא לא ממלכת הבאובב. שבעה מינים של באובב גדלים באי מדגסקר, לעומת מין אחד בלבד בכל יבשת אפריקה.
#אגדת העץ המהופך
לבאובב ענפים קצרים ועבים, שמזכירים את המראה של מערכת השורשים של העץ דווקא. צורת הענפים הזו נתנה לעץ את הכינוי "העץ המהופך" (The upside-down tree).
סביב זה יש אפילו אגדה שמספרת על אלוהים. בכעסו על עצי הבאובב, אלוהים יודע למה, הוא עקר אותם. אך די מהר הוא חזר בו ולכן שתל אותם בחזרה, אבל הפוך, עם השורשים שלהם למעלה.
הנה עצי הבאובב שבמדגסקר:
http://youtu.be/M9V9bVEDSVs
הסיבה שעצי הבאובב המקודשים לא נעקרו בידי תושבי מדגסקר:
http://youtu.be/vcF8LnDiGgw
שדירת עצי הבאובב המפורסמת במדגסקר:
https://youtu.be/sm92H358fzg
ומבט מרשים על עצי הבאובב שבאי מדגסקר:
https://youtu.be/pOcWpSlLnnU
מהי הערבה הבוכייה?
ערבה בוכייה (Weeping willow tree) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.
הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.
הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.
במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.
בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".
מהו עץ הערבה הבוכייה ולמה הערבה בוכה?
https://youtu.be/kl0VmU4-3AQ
הסבר על העץ המיוחד הזה:
https://youtu.be/nGvs4j4bohc
יופיה של הערבה הבוכייה (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/mp_Y2A9t7-Q
לגדל ערבה בוכיה (עברית):
https://youtu.be/nby_Z3AAnWI
אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:
http://youtu.be/aAy9dwRMCxE
עצי הערבות הבוכיות בגנו של קלוד מונה:
http://youtu.be/rVNakLfaimw
והציור המפורסם שלו - ערבה בוכייה:
https://youtu.be/T9OwsVQGs84
ערבה בוכייה (Weeping willow tree) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.
הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.
הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.
במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.
בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".
מהו עץ הערבה הבוכייה ולמה הערבה בוכה?
https://youtu.be/kl0VmU4-3AQ
הסבר על העץ המיוחד הזה:
https://youtu.be/nGvs4j4bohc
יופיה של הערבה הבוכייה (הגדילו למסך מלא):
https://youtu.be/mp_Y2A9t7-Q
לגדל ערבה בוכיה (עברית):
https://youtu.be/nby_Z3AAnWI
אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:
http://youtu.be/aAy9dwRMCxE
עצי הערבות הבוכיות בגנו של קלוד מונה:
http://youtu.be/rVNakLfaimw
והציור המפורסם שלו - ערבה בוכייה:
https://youtu.be/T9OwsVQGs84
מה הופך את עץ מתושלח לעץ העתיק בעולם?
ממוקם ברכס ההרים הלבנים של קליפורניה עץ מתושלח (Methuselah tree) הוא העץ הבודד הקדום ביותר על פני כדור הארץ.
העץ המבוגר ביותר בעולם הוא עץ אורן בריסטלקון (Pinus longaeva). גילו, שנקבע באמצעות דגימות ליבה, מוערך ביותר מ-4,850 שנים.
העץ הזה, המחזיק בשיא גינס כעץ הבודד העתיק ביותר על פני כדור הארץ, עתיק יותר מהפירמידות המצריות ו-1,600 שנה לפני מלחמת טרויה שהתרחשה ככל הנראה בסביבות שנת 1,200 לפני הספירה.
מה שמדהים אפילו יותר הוא שהעץ הזה הוא כנראה גם האורגניזם החי הזקן ביותר הקיים על פני כדור הארץ כיום.
העץ נקרא על שם מתושלח מהתורה, שחי 969 שנה. נקודה מעניינת במיוחד היא שעל פי גילו של העץ, ההנבטה שלו היתה בשנת 2,832 לפני הספירה וזוהי שנה קרובה מאוד לשנה שבה נולד מתושלח התנ"כי עצמו!
בשל החשש מפגיעה בו, שומרים את מקומו בסוד. למעשה בשל פגיעה שכזו הוא התגלה מלכתחילה. זה היה כשחוקר ניסה לחלץ את כלי החפירה שלו מגזעו של עץ אורן בריסטלקון אחר, המכונה פרומתאוס וכרת אותו בשוגג.
אחרי שהחוקר בדק את הדגימה וגילה שהעץ הוא בן יותר מ-5,000 משכה התגלית של מתושלח לאזור המוני תיירים. זה היה בשנות ה-50 והתיירות הגואה למקום גרמה לא מעט נזק לאורך זמן. משהבינו זאת הרשויות הם הזדרזו לקבוע את הפארק הלאומי הגדול, שנועד להגן על האורנים הללו.
הנה עץ המתושלח:
https://www.youtube.com/watch?v=-A0KsKXGlfk
וסרטון תיעודי על העץ הקדום ביותר על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/3Ap4Efp7pBs?long=yes
ממוקם ברכס ההרים הלבנים של קליפורניה עץ מתושלח (Methuselah tree) הוא העץ הבודד הקדום ביותר על פני כדור הארץ.
העץ המבוגר ביותר בעולם הוא עץ אורן בריסטלקון (Pinus longaeva). גילו, שנקבע באמצעות דגימות ליבה, מוערך ביותר מ-4,850 שנים.
העץ הזה, המחזיק בשיא גינס כעץ הבודד העתיק ביותר על פני כדור הארץ, עתיק יותר מהפירמידות המצריות ו-1,600 שנה לפני מלחמת טרויה שהתרחשה ככל הנראה בסביבות שנת 1,200 לפני הספירה.
מה שמדהים אפילו יותר הוא שהעץ הזה הוא כנראה גם האורגניזם החי הזקן ביותר הקיים על פני כדור הארץ כיום.
העץ נקרא על שם מתושלח מהתורה, שחי 969 שנה. נקודה מעניינת במיוחד היא שעל פי גילו של העץ, ההנבטה שלו היתה בשנת 2,832 לפני הספירה וזוהי שנה קרובה מאוד לשנה שבה נולד מתושלח התנ"כי עצמו!
בשל החשש מפגיעה בו, שומרים את מקומו בסוד. למעשה בשל פגיעה שכזו הוא התגלה מלכתחילה. זה היה כשחוקר ניסה לחלץ את כלי החפירה שלו מגזעו של עץ אורן בריסטלקון אחר, המכונה פרומתאוס וכרת אותו בשוגג.
אחרי שהחוקר בדק את הדגימה וגילה שהעץ הוא בן יותר מ-5,000 משכה התגלית של מתושלח לאזור המוני תיירים. זה היה בשנות ה-50 והתיירות הגואה למקום גרמה לא מעט נזק לאורך זמן. משהבינו זאת הרשויות הם הזדרזו לקבוע את הפארק הלאומי הגדול, שנועד להגן על האורנים הללו.
הנה עץ המתושלח:
https://www.youtube.com/watch?v=-A0KsKXGlfk
וסרטון תיעודי על העץ הקדום ביותר על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/3Ap4Efp7pBs?long=yes
מהי פריחת הדובדבן ביפן?
ביפאן כולם מדברים על פריחת הדובדבן, או ה"סאקורה" בלשון היפאנית. הפריחה המדהימה הזו מגיעה בכל אביב ועצי הדובדבן פורחים בה בשלל הגוונים שבין לבן לאדום. בכל שנה, תיירים מכל העולם זורמים לערי יפאן לצפות במחזה המיוחד של פריחת עץ הדובדבן.
הסאקורה מופיעה רבות באמנות היפאנית. בתרבות היפאנית היא מסמלת את החיים החמקמקים וברי-החלוף. ביפאן הקדישו לסאקורה את פסטיבל ה"האנאמי" השנתי, שחוגג את יופי הסאקורה ומוקדש לצפייה בפרחים.
הנה פריחת הדובדבן היפאנית:
http://youtu.be/K4v0N-g3c5U
התקופה בה הדובדבן פורח היא הוורודה ביותר:
https://youtu.be/xO3_9U0wwA8
עוד ממראות הסקורה ביפן:
http://youtu.be/cfxZAZmC3lo
מצגת וידאו על הפריחה של הדובדבן:
http://youtu.be/oP8U7hd76AA
והסקורה בעיר קיוטו, כולל ב"נתיב הפילוסופים" שבו נשתלו מאות עצי דובדבן הפורחים באביב:
https://youtu.be/nGX3etBZBl0
ביפאן כולם מדברים על פריחת הדובדבן, או ה"סאקורה" בלשון היפאנית. הפריחה המדהימה הזו מגיעה בכל אביב ועצי הדובדבן פורחים בה בשלל הגוונים שבין לבן לאדום. בכל שנה, תיירים מכל העולם זורמים לערי יפאן לצפות במחזה המיוחד של פריחת עץ הדובדבן.
הסאקורה מופיעה רבות באמנות היפאנית. בתרבות היפאנית היא מסמלת את החיים החמקמקים וברי-החלוף. ביפאן הקדישו לסאקורה את פסטיבל ה"האנאמי" השנתי, שחוגג את יופי הסאקורה ומוקדש לצפייה בפרחים.
הנה פריחת הדובדבן היפאנית:
http://youtu.be/K4v0N-g3c5U
התקופה בה הדובדבן פורח היא הוורודה ביותר:
https://youtu.be/xO3_9U0wwA8
עוד ממראות הסקורה ביפן:
http://youtu.be/cfxZAZmC3lo
מצגת וידאו על הפריחה של הדובדבן:
http://youtu.be/oP8U7hd76AA
והסקורה בעיר קיוטו, כולל ב"נתיב הפילוסופים" שבו נשתלו מאות עצי דובדבן הפורחים באביב:
https://youtu.be/nGX3etBZBl0
למה עץ הזית הוא כה חשוב במזרח התיכון?
עץ זית (Olive Tree) הידוע באריכות הימים שלו הוא העץ שאולי הכי מסמל את ארץ ישראל, יותר מכל העצים האחרים בסביבה.
שורשיותו וחיבורו לארץ ישראל הם עצומים. עץ חסכן במים ששוב ושוב מופיע בתנ"ך ולא סתם הוא נמנה על שבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל "ארץ זית שמן ודבש".
הסיבה לכך שהזית הוא אחד משבעת המינים ביהדות היא שזיתים ושמן זית מעולה הם תוצרי הגידול המצוינים שלו.
עץ הזית ידוע הן בחוסנו המרשים והן בכושר ההישרדות ואריכות הימים שלו. לעצי הזית יש יכולת התגברות מדהימה על פגעי הטבע כמו גם פגעי האדם. הוא מצליח לעמוד גם בשנות יובש רצופות, בשריפות שמכלות את הצומח מסביבו.
עץ הזית מצויד ביכולת המשך וחיים גם אל מול כריתת ענפיו לבניה והסקה. יכולתו הנדירה לעורר במצוקתו פקעים רדומים שחבויים בענפיו ובגזע שלו ולתת חיים חדשים לפקעים, להצמיח ענפים חדשים, עלים ירוקים וליצור את הפיתולים האופייניים לגזעים עתיקים של עץ הזית.
ישנם עצי זית שהגיעו לגילאים של אלפי שנים. ידועים בישראל עצי זית בני 2,000 שנה בקירוב ויש אף מי שטוענים להימצאותו של עץ זית בן 5,000 שנה, אף שלא נמצאו סימוכין לנושא.
במרחב הים תיכוני זכה עץ הזית להפוך גם לסמל תרבותי. ענף עץ זית הוא סמל לשלום וכבר בספר בראשית נכתב על היונה ששלח נוח "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה". סמל השלום בא לידי ביטוי יפה בעלי עץ הזית שבצידי סמל המנורה של ישראל וגם בסמל צה"ל בו עוטף עלה זית את החרב.
לאיסוף פירות הזית העסיסיים קוראים "מסיק" ומהזיתים אוצרים את השמן הטבעי והטהור, אולי התוצר החקלאי המובהק ביותר של האזור.
קראו על המסיק בתגית "מסיק".
הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):
https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s
יכול לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:
https://youtu.be/QUY53336ETo
יפי הגזעים של עצי הזית:
https://youtu.be/9y2h4UPhlJY
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
כך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):
https://youtu.be/spvNspie5kA
עץ זית (Olive Tree) הידוע באריכות הימים שלו הוא העץ שאולי הכי מסמל את ארץ ישראל, יותר מכל העצים האחרים בסביבה.
שורשיותו וחיבורו לארץ ישראל הם עצומים. עץ חסכן במים ששוב ושוב מופיע בתנ"ך ולא סתם הוא נמנה על שבעת המינים שבהם נתברכה ארץ ישראל "ארץ זית שמן ודבש".
הסיבה לכך שהזית הוא אחד משבעת המינים ביהדות היא שזיתים ושמן זית מעולה הם תוצרי הגידול המצוינים שלו.
עץ הזית ידוע הן בחוסנו המרשים והן בכושר ההישרדות ואריכות הימים שלו. לעצי הזית יש יכולת התגברות מדהימה על פגעי הטבע כמו גם פגעי האדם. הוא מצליח לעמוד גם בשנות יובש רצופות, בשריפות שמכלות את הצומח מסביבו.
עץ הזית מצויד ביכולת המשך וחיים גם אל מול כריתת ענפיו לבניה והסקה. יכולתו הנדירה לעורר במצוקתו פקעים רדומים שחבויים בענפיו ובגזע שלו ולתת חיים חדשים לפקעים, להצמיח ענפים חדשים, עלים ירוקים וליצור את הפיתולים האופייניים לגזעים עתיקים של עץ הזית.
ישנם עצי זית שהגיעו לגילאים של אלפי שנים. ידועים בישראל עצי זית בני 2,000 שנה בקירוב ויש אף מי שטוענים להימצאותו של עץ זית בן 5,000 שנה, אף שלא נמצאו סימוכין לנושא.
במרחב הים תיכוני זכה עץ הזית להפוך גם לסמל תרבותי. ענף עץ זית הוא סמל לשלום וכבר בספר בראשית נכתב על היונה ששלח נוח "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה". סמל השלום בא לידי ביטוי יפה בעלי עץ הזית שבצידי סמל המנורה של ישראל וגם בסמל צה"ל בו עוטף עלה זית את החרב.
לאיסוף פירות הזית העסיסיים קוראים "מסיק" ומהזיתים אוצרים את השמן הטבעי והטהור, אולי התוצר החקלאי המובהק ביותר של האזור.
קראו על המסיק בתגית "מסיק".
הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):
https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s
יכול לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:
https://youtu.be/QUY53336ETo
יפי הגזעים של עצי הזית:
https://youtu.be/9y2h4UPhlJY
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
כך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):
https://youtu.be/spvNspie5kA
מהי אגדת עץ הקטלב?
קטלב (Arbutus) הוא עץ ירוק-עד בנוף הים התיכון, שגדל במקומות גבוהים ובצלעות ההרים. גובהו מגיע ל-3 עד 8 מטרים, לעיתים אף עד 12 מטר. בסוף הקיץ עד הסתיו מופיעים פירותיו - מעין ענבים אדומים וקטנים בקוטר של כסנטימטר, מתוקים, עסיסיים וטובים למאכל אדם.
אבל הקטלב הכי ידוע בגזע העבה והאדום שלו, גזע עם הרבה בליטות שמזכירות שרירי אדם. אולי אלו ואולי ההתקלפות האדומה של גזעו - כל אלו הביאו להרבה אגדות עליו.
#אגדת הקטלב
הקטלב המצוי (Arbutus andrachne) הוא עץ שגזעו האדום-חום בולט ומושך תשומת לב מרחוק. העץ מתקלף אחת לשנה בראשית הקיץ. כשהקליפה נושרת נחשפת מתחתיה קליפה ירוקה וחלקה שהולכת ומאדימה בהדרגה. הצבע האדום המיוחד הזה הוא שהוליד אגדות עממיות רבות המסבירות את שמו של העץ בעברית ובערבית.
האגדה המרכזית מספרת על בן שחי עם אביו, שניהם רועים בהרים. באחת הפעמים פרצה ביניהם מריבה עזה בעת שרעו את העדרים ביחד. ברגע של זעם הניף הבן את המטה שבידו והכה את אביו מכה קטלנית. הענף הוכתם בדם האב הנרצח והוא מת. הבן מיהר לחפור בור במקום מרוחק וקבר את אביו.
שנים חלפו והבן התחתן. יום אחד, בעת שהוא מטייל עם אשתו באזור ההרים, הבחינה האישה בעץ משונה בעל גזע אדום. הבן המזועזע הבין שהעץ צמח בדיוק במקום שבו קבר את אביו. הוא סיפר לאשתו את האמת, כי הבין שאי אפשר להסתיר מעשה כזה לנצח. השניים קראו לעץ קטלב, קיצור של קטל-אב, כדי להנציח את המעשה הנורא. אגב, בלשון הערבית העץ נקרא קאתיל (Qatil) או קטל אבוהי (Qatal Abuhi), שמשמעותם קוטל האב או הורג אביו.
ולא חסרות גרסאות נוספות לאגדה. גרסה אחת מספרת שהרצח בוצע בצילו של עץ ודם האב ניתז על גזעו של העץ שכולו הפך אדום כדם. גרסה אחרת טוענת שהעץ הסמיק מזעם ומבושה על המעשה הנתעב שבוצע לידו.
בגרסאות שונות ניסו גם להציע סיבות שונות לרצח. מוויכוח על הירושה, דרך הרגשת אפליה אצל הבן, אהבה של שניהם לאותה יפהפייה וכמובן הריגת האב בשגגה.
יש אפילו אגדה מקראית שקושרת את הקטלב עם מות אבשלום (Absalom), בנו של דוד המלך. לפי אגדה זו, כאשר נחתם גזר דין המוות של אבשלום להתלות על עץ, זקפו עצי היער את ענפיהם וסירבו להיות שליחי מוות לבן המלך. רק עץ האלה היה מוכן למלא את הצו. במקום שבו נזל דמו של אבשלום כשנתפס שערו בצמרת האלה, עלה וגדל עם השנים עץ משונה שכולו אדום כדם, כמצבה לזכר הבן הבוגד.
#האגדה בגרסה הערבית
הביטו על העץ המיוחד הזה עם הגזע האדום. הסיפור שלו הוא לא סתם עוד סיפור על טבע, אלא דרמה משפחתית יצרית ועצובה שהתרחשה ממש כאן, בין הרים לכפרים.
דמיינו לעצמכם נערה יפהפייה שחיה באחד מכפרי ההר. כל בחורי האזור חלמו לשאת אותה לאישה, אבל ליבה היה שייך לאחד מהם, מחמוד, בנו של פלאח עשיר ותקיף.
השניים היו נפגשים בסתר ליד המעיין, שם נרקמה ביניהם אהבה גדולה.
כשמחמוד אזר אומץ וביקש מאביו שילך לבקש את ידה של הנערה, הוא נתקל בסירוב מוחלט ולא מוסבר. מה שמחמוד לא ידע זה שלאביו הייתה תאווה מושחתת: הזקן רצה את הנערה היפה לעצמו, כאישה שנייה שלו, בזקנתו.
הטרגדיה הגיעה לשיאה יום אחד, כשהאב הגיע לבקר את מחמוד שרעה את הצאן בשולי החורש. כשמחמוד התחנן שוב לאביו שיאשר את הנישואין, האב הטיח בו את האמת המרה: הנערה שאתה אוהב תהיה בקרוב אימך החורגת.
מכאן הידרדרו העניינים במהירות. בין השניים התפתחה מריבה קשה שעברה מצעקות לתגרת ידיים. ברגע של חימה וזעם, הניף מחמוד את המקל שלו, היכה את אביו מכה אדירה בראשו והרג אותו.
האגדה מספרת שמהמקל הזה, שהוכתם בדם הרצח הנורא, צמח עץ בעל גזע אדום כדם. בערבית קוראים לו "קאתיל" שפירושו ההורג או הקוטל. בעברית אנחנו מכירים אותו בשם קטלב, שם מצמרר טם מבינים שהוא מתאר בדיוק את מה שקרה כאן - "קטל-אב".
#האגדה לחובבי עצים
קבלו סיפור על עץ שרצה לשדרג את רמת חייו וסיים במיקום שאי אפשר להתעלם ממנו.
פעם, לפני המון שנים, הקטלבים לא חיו על ההרים כמו שאתם רואים אותם עכשיו. הם היו בכלל טיפוסים של העמקים. עם שמש מלטפת, אדמה טובה, קליפת גזע אפורה ומשעממת ובעיקר המון זמן לפטפט ולנוח בצל של עצמם, היה להם כיף.
הכל השתנה בלילה אחד, כשיונה אחת נחתה ליד קטלב מסוים וסיפרה לו כמה שהיא מתגעגעת להרים. הקטלב שמע את הסיפורים שלה ופתאום הרגיש דחף מטורף לשפר את רמת החיים שלו. הוא לא חשב פעמיים. שלף את השורשים מהאדמה והתחיל לעלות ולטפס בעלייה התלולה אל תוך הלילה. זה לא היה פשוט. השורשים שלו נחבטו בסלעים, היה חשוך וקר, אבל הרצון שלו היה בשמיים.
כשהבוקר עלה, הוא הגיע לקו הרכס הראשון ואהב את הנוף. אבל במקום להסתפק במה שעשה, הוא רצה עוד והחליט להמשיך לטפס הכי גבוה שאפשר.
כאן העסק התחיל להסתבך. השמש יצאה ושרפה, המאמץ של הטיפוס היה משמעותי ומרוב חום ומאמץ, הגזע שלו התחיל להאדים והשרירים שלו התנפחו והשתרגו. הוא הזיע בטירוף, הכוחות שלו התחילו להיגמר.
בסוף, הוא פשוט נתקע. הוא הגיע לאמצע המדרון, בלי יכולת להמשיך לפסגה אבל גם בלי שום דרך לחזור לעמק.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד קטלב, הביטו בו היטב. הוא עדיין עומד שם, באמצע הדרך, אדום ממאמץ, שרירי ומפוסל, נוטף זיעה מהמרתון של חייו. יש לסיפור הזה גם מוסר השכל, אז מהו לדעתכם?
הכירו את עץ הקטלב (עברית):
https://youtu.be/oYU1noOBghs
הנה סיפורו של עץ הקטלב (עברית):
https://youtu.be/C2Y_7i8Yhrw
ועד על טובו של הקטלב:
https://youtu.be/jrIgGSK4fGQ
קטלב (Arbutus) הוא עץ ירוק-עד בנוף הים התיכון, שגדל במקומות גבוהים ובצלעות ההרים. גובהו מגיע ל-3 עד 8 מטרים, לעיתים אף עד 12 מטר. בסוף הקיץ עד הסתיו מופיעים פירותיו - מעין ענבים אדומים וקטנים בקוטר של כסנטימטר, מתוקים, עסיסיים וטובים למאכל אדם.
אבל הקטלב הכי ידוע בגזע העבה והאדום שלו, גזע עם הרבה בליטות שמזכירות שרירי אדם. אולי אלו ואולי ההתקלפות האדומה של גזעו - כל אלו הביאו להרבה אגדות עליו.
#אגדת הקטלב
הקטלב המצוי (Arbutus andrachne) הוא עץ שגזעו האדום-חום בולט ומושך תשומת לב מרחוק. העץ מתקלף אחת לשנה בראשית הקיץ. כשהקליפה נושרת נחשפת מתחתיה קליפה ירוקה וחלקה שהולכת ומאדימה בהדרגה. הצבע האדום המיוחד הזה הוא שהוליד אגדות עממיות רבות המסבירות את שמו של העץ בעברית ובערבית.
האגדה המרכזית מספרת על בן שחי עם אביו, שניהם רועים בהרים. באחת הפעמים פרצה ביניהם מריבה עזה בעת שרעו את העדרים ביחד. ברגע של זעם הניף הבן את המטה שבידו והכה את אביו מכה קטלנית. הענף הוכתם בדם האב הנרצח והוא מת. הבן מיהר לחפור בור במקום מרוחק וקבר את אביו.
שנים חלפו והבן התחתן. יום אחד, בעת שהוא מטייל עם אשתו באזור ההרים, הבחינה האישה בעץ משונה בעל גזע אדום. הבן המזועזע הבין שהעץ צמח בדיוק במקום שבו קבר את אביו. הוא סיפר לאשתו את האמת, כי הבין שאי אפשר להסתיר מעשה כזה לנצח. השניים קראו לעץ קטלב, קיצור של קטל-אב, כדי להנציח את המעשה הנורא. אגב, בלשון הערבית העץ נקרא קאתיל (Qatil) או קטל אבוהי (Qatal Abuhi), שמשמעותם קוטל האב או הורג אביו.
ולא חסרות גרסאות נוספות לאגדה. גרסה אחת מספרת שהרצח בוצע בצילו של עץ ודם האב ניתז על גזעו של העץ שכולו הפך אדום כדם. גרסה אחרת טוענת שהעץ הסמיק מזעם ומבושה על המעשה הנתעב שבוצע לידו.
בגרסאות שונות ניסו גם להציע סיבות שונות לרצח. מוויכוח על הירושה, דרך הרגשת אפליה אצל הבן, אהבה של שניהם לאותה יפהפייה וכמובן הריגת האב בשגגה.
יש אפילו אגדה מקראית שקושרת את הקטלב עם מות אבשלום (Absalom), בנו של דוד המלך. לפי אגדה זו, כאשר נחתם גזר דין המוות של אבשלום להתלות על עץ, זקפו עצי היער את ענפיהם וסירבו להיות שליחי מוות לבן המלך. רק עץ האלה היה מוכן למלא את הצו. במקום שבו נזל דמו של אבשלום כשנתפס שערו בצמרת האלה, עלה וגדל עם השנים עץ משונה שכולו אדום כדם, כמצבה לזכר הבן הבוגד.
#האגדה בגרסה הערבית
הביטו על העץ המיוחד הזה עם הגזע האדום. הסיפור שלו הוא לא סתם עוד סיפור על טבע, אלא דרמה משפחתית יצרית ועצובה שהתרחשה ממש כאן, בין הרים לכפרים.
דמיינו לעצמכם נערה יפהפייה שחיה באחד מכפרי ההר. כל בחורי האזור חלמו לשאת אותה לאישה, אבל ליבה היה שייך לאחד מהם, מחמוד, בנו של פלאח עשיר ותקיף.
השניים היו נפגשים בסתר ליד המעיין, שם נרקמה ביניהם אהבה גדולה.
כשמחמוד אזר אומץ וביקש מאביו שילך לבקש את ידה של הנערה, הוא נתקל בסירוב מוחלט ולא מוסבר. מה שמחמוד לא ידע זה שלאביו הייתה תאווה מושחתת: הזקן רצה את הנערה היפה לעצמו, כאישה שנייה שלו, בזקנתו.
הטרגדיה הגיעה לשיאה יום אחד, כשהאב הגיע לבקר את מחמוד שרעה את הצאן בשולי החורש. כשמחמוד התחנן שוב לאביו שיאשר את הנישואין, האב הטיח בו את האמת המרה: הנערה שאתה אוהב תהיה בקרוב אימך החורגת.
מכאן הידרדרו העניינים במהירות. בין השניים התפתחה מריבה קשה שעברה מצעקות לתגרת ידיים. ברגע של חימה וזעם, הניף מחמוד את המקל שלו, היכה את אביו מכה אדירה בראשו והרג אותו.
האגדה מספרת שמהמקל הזה, שהוכתם בדם הרצח הנורא, צמח עץ בעל גזע אדום כדם. בערבית קוראים לו "קאתיל" שפירושו ההורג או הקוטל. בעברית אנחנו מכירים אותו בשם קטלב, שם מצמרר טם מבינים שהוא מתאר בדיוק את מה שקרה כאן - "קטל-אב".
#האגדה לחובבי עצים
קבלו סיפור על עץ שרצה לשדרג את רמת חייו וסיים במיקום שאי אפשר להתעלם ממנו.
פעם, לפני המון שנים, הקטלבים לא חיו על ההרים כמו שאתם רואים אותם עכשיו. הם היו בכלל טיפוסים של העמקים. עם שמש מלטפת, אדמה טובה, קליפת גזע אפורה ומשעממת ובעיקר המון זמן לפטפט ולנוח בצל של עצמם, היה להם כיף.
הכל השתנה בלילה אחד, כשיונה אחת נחתה ליד קטלב מסוים וסיפרה לו כמה שהיא מתגעגעת להרים. הקטלב שמע את הסיפורים שלה ופתאום הרגיש דחף מטורף לשפר את רמת החיים שלו. הוא לא חשב פעמיים. שלף את השורשים מהאדמה והתחיל לעלות ולטפס בעלייה התלולה אל תוך הלילה. זה לא היה פשוט. השורשים שלו נחבטו בסלעים, היה חשוך וקר, אבל הרצון שלו היה בשמיים.
כשהבוקר עלה, הוא הגיע לקו הרכס הראשון ואהב את הנוף. אבל במקום להסתפק במה שעשה, הוא רצה עוד והחליט להמשיך לטפס הכי גבוה שאפשר.
כאן העסק התחיל להסתבך. השמש יצאה ושרפה, המאמץ של הטיפוס היה משמעותי ומרוב חום ומאמץ, הגזע שלו התחיל להאדים והשרירים שלו התנפחו והשתרגו. הוא הזיע בטירוף, הכוחות שלו התחילו להיגמר.
בסוף, הוא פשוט נתקע. הוא הגיע לאמצע המדרון, בלי יכולת להמשיך לפסגה אבל גם בלי שום דרך לחזור לעמק.
אז בפעם הבאה שאתם עוברים ליד קטלב, הביטו בו היטב. הוא עדיין עומד שם, באמצע הדרך, אדום ממאמץ, שרירי ומפוסל, נוטף זיעה מהמרתון של חייו. יש לסיפור הזה גם מוסר השכל, אז מהו לדעתכם?
הכירו את עץ הקטלב (עברית):
https://youtu.be/oYU1noOBghs
הנה סיפורו של עץ הקטלב (עברית):
https://youtu.be/C2Y_7i8Yhrw
ועד על טובו של הקטלב:
https://youtu.be/jrIgGSK4fGQ
