שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך גדלים העצים?
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול. כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך לטפח ולטפל בהם כדי שיהפכו לשתילי עצים. אחר-כך כשנוטעים אותם, הם יונקים את המזון מהאדמה בעזרת השורשים שלהם. והעלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים.
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ:
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
הנה סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
וסרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
מהו העץ הגבוה ביותר בעולם?
העץ הגבוה בעולם הוא עץ שנקרא "היפריון". גובהו במדידה האחרונה היה 115.61 מטרים. זהו עץ ממין 'סקוויה נאה'. הוא גדל בפארק לאומי רדווד שבאזור החוף של צפון-מערב קליפורניה - פארק שכל העצים בו הם מהגבוהים בעולם.
העץ נקרא על-שם היפריון, אל השמש הליוס מהמיתולוגיה היוונית. מקומו נשמר בסוד מחשש לפגיעה בו, על ידי כל מיני מבקרים בעייתיים ואנשים הנוטים לוונדליזם.
הנה סרטון על עץ ההיפריון:
http://youtu.be/F3j8q6x-gE0
מה הקשר בין דקל דום למדינת ישראל?
דקלי הדום (Doum palms) הם עצים גבוהים, שאפשר לראותם בארץ רק באילת ובשמורת הדקלים מצפון לעיר. דקל דום שונה מדקל התמר בכך שעליו הם דמויי כף יד ויש לו גזע מסתעף. פירותיו של דקל הדום הם אגוזים חומים, שמוצאים רק בעצי נקבה. הפירות אכילים לקופים, אך לא רק להם. בחבל טורקנה שבצפון קניה, הוא העץ החשוב ביותר לכלכלת התושבים. פירותיו נאכלים על ידי הילדים.
גם עליו של הדקל דום משמשים אמצעי חיוני לכיסוי הבקתות שבהן חיים התושבים. את עלי הדקל אורגים לסלים, מגשים ושלל כלי קש, שמשמשים את משק הבית של בני טורקנה והם גם נמכרים לתיירים, כפי שמראה הסרטון שהבאנו.
קבוצת העצים האילתית היא הצפונית ביותר בעולם. לאחרונה ניטעו עצים אלה גם ב"פארק הולנד" של הקק"ל באילת.
הנה החיים בצל דקל הדום בטורקנה שבקניה:
https://youtu.be/OHmV_IKFKMU
והנה סרטון עם דקל הדום באילת:
https://youtu.be/V4mif6zj2vc?t=8s
וגם כאן:
http://youtu.be/v-3iCh0RaiU
עצי דקל גבוהים מלמטה:
https://youtu.be/4-8uv2ne9Zo
למה משתנים צבעי העלים בסתיו?
כתום, צהוב, אדום או אפור - אם באביב ובקיץ עלי העצים הם ירוקים, בסתיו משתנים צבעיהם והם הופכים ססגוניים למדי.
אך מדוע משתנים צבעי העלים בסתיו? מה גורם להם לצבוע את עצמם בשלל גוונים? - התשובה היא שבעונה זו, בה האור מתמעט, לא נוצר כלורופיל. הוא החומר שצובע אותם בירוק. בהיעדרו - מתגלים הגוונים הנוספים של העלים והם נעשים ססגוניים ונהדרים.
בואו נדבר על הכלורופיל. צבעם הירוק של העלים נובע מאור השמש. בתהליך הפוטוסינתזה, שמזין את הצמחים מאור שמש והאנרגיה שבו, מיוצר בין השאר החומר שנקרא כלורופיל. הוא כל כך דומיננטי בעלים ובצמחים, עד שהוא צובע אותם בירוק ומאפיל על הגוונים האחרים שלהם.
בעונת הסתיו האפלולית יותר, לקראת החורף, הולך ומתמעט האור. משום כך מפסיקה בהדרגה הפוטוסינתזה והולך ונחלש ייצור הכלורופיל בצמח. בהדרגה מפנה הצבע הירוק את מקומו בעלים, לצבעיהם האחרים - צהוב, כתום, חום, אדום, סגול ואפילו ורוד. הצבעים הללו היו על העלים גם קודם, אך בגלל הכלורופיל הם לא בלטו. אחראי להם הגלוקוז, שנותר בעלים בסתיו, גם לאחר שהפוטוסינתזה פסקה. כך הופך צבעם של העלים לאדום, חום, צהוב וכו'.
בהמשך השנה, בחורף, יש מעט מאד אור והרבה עננים. אז העצים נחים, לא מתפתחים וניזונים בעיקר מהעודפים שצברו בקיץ. העלים, בחלק מהעצים נשרו לחלוטין ואינם עוד על הענפים. העצים ממתינים לצמיחה מחודשת של העלים, שתבוא באביב.
כך משתנים צבעי העלים שבעצים:
https://youtu.be/UuTrDnzmMxY
הנה הסבר מתורגם לשינוי צבע העלים:
https://youtu.be/IPvbl1mu7kM
לשינוי של צבע העלים בסתיו:
http://youtu.be/9mPwXC_ep4k
הנה ממגוון צבעי העלים המגוונים ביפאן:
https://youtu.be/GymDc0mavfE
מהם עצי הבונסאי הזעירים?
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
הנה תצוגה של עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
מהו עץ השעם?
השעם (Cork) שאנו מכירים בלוחות תלייה ובפקקים של יין הוא למעשה קליפת הגנה שמייצר אלון השעם, עץ שגדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית נוצרת בעצים בוגרים, בני 20 שנה לפחות. אחת ל-10 שנים מתחדשת קליפת השעם ואז ניתן להסירה מהעץ ולנוח.
עץ השעם חי כ-150 שנים ובמהלך חייו הוא מייצר עד 15 שכבות שעם לקילוף.
השעם אטום במיוחד לנוזלים וגמיש מאד. לכן מרבים לייצר ממנו פקקים לבקבוקי יין, שהאטימה שלהם חשובה מאד לשמירת טעמו ואיכותו של היין. השעם הוא גם עץ קל מאד, מה שמאפשר לייצר ממנו מצופים לדיג. גם בלוחות מודעות ותזכורות מרבים להשתמש בעץ שעם, כיוון שהוא אינו צפוף וקל לנעוץ בו נעצים.
הנה סרטון על ייצור השעם:
http://youtu.be/fY90yzeSfU8
כך מגדלי השעם בפורטוגל מסירים אותו מהעצים:
http://youtu.be/SHyNuOhScvI
כך מגדלים שעם בפורטוגל ומייצרים פקקי שעם (בעברית):
https://youtu.be/obdg2q8s33E?t=1m04s
איך נקראים העצים שעליהם לא נושרים בחורף?
עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree) הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. גם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל, הוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.
עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם נשארים תמיד על הענפים.
הנה ההבדלים בין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:
https://youtu.be/ty6XEk64Cg0
והנה אגדת העצים ירוקי-העד:
https://youtu.be/EL9VOpMikKU
הנה מינים של ירוקי עד:
https://youtu.be/UXIMGnjlXus
מהי הרכבה של עצים?
לעתים יש עצים שאינם מניבים פרי, או מניבים פרי שאינו טעים. פעמים רבות יחתוך האיכר את ענפיהם ויחבר אל הענפים של העץ התפל את ענפיו של עץ פרי מוצלח. זוהי ההרכבה של עצים.
על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות לא מוצלחים. בשיטת ההרכבה נוצרו רבים ממיני פירות ההדרים, למשל.
הנה סרטון על הרכבה בעצים:
http://youtu.be/G_ss51vVMow
על הרכבת עצי פרי שונים על אותו הגזע, כך שעץ אחד יניב פירות שונים:
http://youtu.be/LacB_HHF_To?t=4s
האם זה שיא ההרכבה? - 40 פירות גדלים מעץ אחד:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
מהי הערבה הבוכייה?
ערבה בוכייה (Weeping willow) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.
הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.
הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.
במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.
בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".
הנה עץ ערבה בוכייה:
http://youtu.be/XEqVBSzg0W4
אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:
http://youtu.be/aAy9dwRMCxE
הנה עצי הערבה הבוכיה בגנו של קלוד מונה:
http://youtu.be/rVNakLfaimw
ושיר שהוקדש לה:
http://youtu.be/PFHFlvkysNA
גם העצים, ממש כמונו, זקוקים לאוכל ואוויר כדי לגדול. כשהם עדיין זרעים קטנים, צריך לטפח ולטפל בהם כדי שיהפכו לשתילי עצים. אחר-כך כשנוטעים אותם, הם יונקים את המזון מהאדמה בעזרת השורשים שלהם. והעלים שלהם מאפשרים להם לנשום.
אבל לא רק אוויר ומזון דרוש לעצים. הם זקוקים גם לאור שאותו מספקת להם השמש. האור מסייע להם לצבור אנרגיה שחשובה להתפתחות שלהם וכדי לגדול ולהפוך לעצים גדולים ובריאים.
הנה חייו של הזרע שהופך לעץ:
http://youtu.be/GugQ7pRU7BY
הנה סרטון שמסביר כיצד העץ גדל:
http://youtu.be/Evuhffll3AI
וסרטון מהפנט בקפיצות זמן, שמראה איך העץ נובט וגדל עד גיל 145:
http://youtu.be/RjnKAWxCK3k
העץ הגבוה בעולם הוא עץ שנקרא "היפריון". גובהו במדידה האחרונה היה 115.61 מטרים. זהו עץ ממין 'סקוויה נאה'. הוא גדל בפארק לאומי רדווד שבאזור החוף של צפון-מערב קליפורניה - פארק שכל העצים בו הם מהגבוהים בעולם.
העץ נקרא על-שם היפריון, אל השמש הליוס מהמיתולוגיה היוונית. מקומו נשמר בסוד מחשש לפגיעה בו, על ידי כל מיני מבקרים בעייתיים ואנשים הנוטים לוונדליזם.
הנה סרטון על עץ ההיפריון:
http://youtu.be/F3j8q6x-gE0
דקלי הדום (Doum palms) הם עצים גבוהים, שאפשר לראותם בארץ רק באילת ובשמורת הדקלים מצפון לעיר. דקל דום שונה מדקל התמר בכך שעליו הם דמויי כף יד ויש לו גזע מסתעף. פירותיו של דקל הדום הם אגוזים חומים, שמוצאים רק בעצי נקבה. הפירות אכילים לקופים, אך לא רק להם. בחבל טורקנה שבצפון קניה, הוא העץ החשוב ביותר לכלכלת התושבים. פירותיו נאכלים על ידי הילדים.
גם עליו של הדקל דום משמשים אמצעי חיוני לכיסוי הבקתות שבהן חיים התושבים. את עלי הדקל אורגים לסלים, מגשים ושלל כלי קש, שמשמשים את משק הבית של בני טורקנה והם גם נמכרים לתיירים, כפי שמראה הסרטון שהבאנו.
קבוצת העצים האילתית היא הצפונית ביותר בעולם. לאחרונה ניטעו עצים אלה גם ב"פארק הולנד" של הקק"ל באילת.
הנה החיים בצל דקל הדום בטורקנה שבקניה:
https://youtu.be/OHmV_IKFKMU
והנה סרטון עם דקל הדום באילת:
https://youtu.be/V4mif6zj2vc?t=8s
וגם כאן:
http://youtu.be/v-3iCh0RaiU
עצי דקל גבוהים מלמטה:
https://youtu.be/4-8uv2ne9Zo
כתום, צהוב, אדום או אפור - אם באביב ובקיץ עלי העצים הם ירוקים, בסתיו משתנים צבעיהם והם הופכים ססגוניים למדי.
אך מדוע משתנים צבעי העלים בסתיו? מה גורם להם לצבוע את עצמם בשלל גוונים? - התשובה היא שבעונה זו, בה האור מתמעט, לא נוצר כלורופיל. הוא החומר שצובע אותם בירוק. בהיעדרו - מתגלים הגוונים הנוספים של העלים והם נעשים ססגוניים ונהדרים.
בואו נדבר על הכלורופיל. צבעם הירוק של העלים נובע מאור השמש. בתהליך הפוטוסינתזה, שמזין את הצמחים מאור שמש והאנרגיה שבו, מיוצר בין השאר החומר שנקרא כלורופיל. הוא כל כך דומיננטי בעלים ובצמחים, עד שהוא צובע אותם בירוק ומאפיל על הגוונים האחרים שלהם.
בעונת הסתיו האפלולית יותר, לקראת החורף, הולך ומתמעט האור. משום כך מפסיקה בהדרגה הפוטוסינתזה והולך ונחלש ייצור הכלורופיל בצמח. בהדרגה מפנה הצבע הירוק את מקומו בעלים, לצבעיהם האחרים - צהוב, כתום, חום, אדום, סגול ואפילו ורוד. הצבעים הללו היו על העלים גם קודם, אך בגלל הכלורופיל הם לא בלטו. אחראי להם הגלוקוז, שנותר בעלים בסתיו, גם לאחר שהפוטוסינתזה פסקה. כך הופך צבעם של העלים לאדום, חום, צהוב וכו'.
בהמשך השנה, בחורף, יש מעט מאד אור והרבה עננים. אז העצים נחים, לא מתפתחים וניזונים בעיקר מהעודפים שצברו בקיץ. העלים, בחלק מהעצים נשרו לחלוטין ואינם עוד על הענפים. העצים ממתינים לצמיחה מחודשת של העלים, שתבוא באביב.
כך משתנים צבעי העלים שבעצים:
https://youtu.be/UuTrDnzmMxY
הנה הסבר מתורגם לשינוי צבע העלים:
https://youtu.be/IPvbl1mu7kM
לשינוי של צבע העלים בסתיו:
http://youtu.be/9mPwXC_ep4k
הנה ממגוון צבעי העלים המגוונים ביפאן:
https://youtu.be/GymDc0mavfE
עצים
ראיתם פעם עצים זעירים שנראים כאילו הם עצי-ענק שהוקטנו לרגל צילומי סרט הוליוודי בנוסח "מותק, העצים התכווצו"?
עצי הבונסאי (Bonsai) הם עצים שגודלו בטכניקה מיוחדת, או אפילו אמנות, של גידול עצים וצמחים ננסיים. את עץ הבונסאי מגדלים מעצים רגילים, תוך גיזום קפדני בשורשים וענפים. את הגיזום והטיפול מבצעים עד שהעץ מגיע לצורה של עץ אמיתי, אבל זעיר.
פיתוח הבונסאי הוא אמנות יפנית בת יותר מ-2000 שנה, שנקראה פֶּנזַאי. מטרת האמנות הזו היא יצירה של עצים זעירים, תוך חיקוי בזעיר אנפין של הנופים היפניים הטבעיים. המיוחד בעצים בטבע ביפאן הוא שצמיחתם מוגבלת ותנאי הגידול הקשים שלהם בהרים הגבוהים ובנקיקי הסלעים גורמים להם פעמים רבות למידות זעירות.
מקור השם 'בונסאי' הוא מהמילה היפנית שפירושה "גננות על מגש". גם הבונג'אי בקוריאה והפנג'ינג בסין, הן אמנויות דומות.
בפארק מיני ישראל השתמשו בעצי בונזאי כדי לדמות עצים גדולים ויש בפארק כולו מעל 20 אלף עצי בונסאי מהעצים של ארץ ישראל.
הנה עצי הבונסאי:
http://youtu.be/w3HZg7d8eqI
כך מגדלים אותם:
https://youtu.be/PEGevD5jd64
הנה תצוגה של עצי בונסאי:
http://youtu.be/-Lgoh2fuYcw
השעם (Cork) שאנו מכירים בלוחות תלייה ובפקקים של יין הוא למעשה קליפת הגנה שמייצר אלון השעם, עץ שגדל בעיקר בפורטוגל. הקליפה הצמחית נוצרת בעצים בוגרים, בני 20 שנה לפחות. אחת ל-10 שנים מתחדשת קליפת השעם ואז ניתן להסירה מהעץ ולנוח.
עץ השעם חי כ-150 שנים ובמהלך חייו הוא מייצר עד 15 שכבות שעם לקילוף.
השעם אטום במיוחד לנוזלים וגמיש מאד. לכן מרבים לייצר ממנו פקקים לבקבוקי יין, שהאטימה שלהם חשובה מאד לשמירת טעמו ואיכותו של היין. השעם הוא גם עץ קל מאד, מה שמאפשר לייצר ממנו מצופים לדיג. גם בלוחות מודעות ותזכורות מרבים להשתמש בעץ שעם, כיוון שהוא אינו צפוף וקל לנעוץ בו נעצים.
הנה סרטון על ייצור השעם:
http://youtu.be/fY90yzeSfU8
כך מגדלי השעם בפורטוגל מסירים אותו מהעצים:
http://youtu.be/SHyNuOhScvI
כך מגדלים שעם בפורטוגל ומייצרים פקקי שעם (בעברית):
https://youtu.be/obdg2q8s33E?t=1m04s
עצים ירוקי-עד (Evergreen Tree) הם עצים שאינם משירים את עליהם לעולם. גם בחורף הם ממשיכים להזרים אל העלים את המוהל, הוא המזון שהם מקבלים מהאדמה.
עלים שמקבלים מזון נשארים ירוקים וחזקים. עלים חזקים לא נושרים ולכן עליהם נשארים תמיד על הענפים.
הנה ההבדלים בין העצים ירוקי-העד ועצים נשירים:
https://youtu.be/ty6XEk64Cg0
והנה אגדת העצים ירוקי-העד:
https://youtu.be/EL9VOpMikKU
הנה מינים של ירוקי עד:
https://youtu.be/UXIMGnjlXus
לעתים יש עצים שאינם מניבים פרי, או מניבים פרי שאינו טעים. פעמים רבות יחתוך האיכר את ענפיהם ויחבר אל הענפים של העץ התפל את ענפיו של עץ פרי מוצלח. זוהי ההרכבה של עצים.
על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות לא מוצלחים. בשיטת ההרכבה נוצרו רבים ממיני פירות ההדרים, למשל.
הנה סרטון על הרכבה בעצים:
http://youtu.be/G_ss51vVMow
על הרכבת עצי פרי שונים על אותו הגזע, כך שעץ אחד יניב פירות שונים:
http://youtu.be/LacB_HHF_To?t=4s
האם זה שיא ההרכבה? - 40 פירות גדלים מעץ אחד:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
ערבה בוכייה (Weeping willow) הוא שמו של עץ שענפים שחוחים כאילו הם בוכים. גם העלים שלו נמשכים למטה ומקנים לו מראה של דמעות ניגרות.
הערבה הבוכייה הגיעה לאירופה מסין, בזכות השיירות שהביאו אותה בדרך המשי ההיסטורית, ביחד עם תבלינים, סחורות ושאר הפלאים שהובאו מהמזרח אל אירופה.
הערבה הבוכיה ידועה גם כ"ערבת בבל". הסיבה היא ככל הנראה אותה שורה "על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו" מתוך המזמור המפורסם "על נהרות בבל". כך זיהו בטעות את העץ כאותה ערבה שהוזכרה במזמור על בבל, אבל זה אינו אותו עץ, כיוון שהוא הובא לאירופה מאות רבות אחרי גלות בבל.
במאות הקודמות הפכה הערבה הבוכייה לסמל לצער. ציוריה הופיעו על גבי מצבות ובמכתבי תנחומים הציגו לא פעם רישומים שלה. פסלי ערבה בוכיה סימלו צער על מות אנשים דגולים (בפולין יש פסל של שופן בדמות הערבה הבוכייה). מעניין שדווקא בסין, מקור הערבה הבוכייה, הפכה יכולתו של העץ לצמוח מחדש בקלות רבה, לסמל של אלמוות והתחדשות דווקא.
בשיר העברי "האיש ההוא" מזכיר המשורר נתן יהונתן את הערבה הבוכייה ומקשר בין הצער שנקשר בה על מות אדם ובין יכולת ההישרדות וההתחדשות שהיו בו ושקושרים הסינים בעץ הזה. הוא עושה זאת בשורה האלמותית "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא, אשר היה כערבות הבוכיות".
הנה עץ ערבה בוכייה:
http://youtu.be/XEqVBSzg0W4
אישה מציגה את הערבה הבוכייה שהשרישה ונטעה בעצמה:
http://youtu.be/aAy9dwRMCxE
הנה עצי הערבה הבוכיה בגנו של קלוד מונה:
http://youtu.be/rVNakLfaimw
ושיר שהוקדש לה:
http://youtu.be/PFHFlvkysNA
בתוך איזה עץ גרים אנשים?
עץ הבאובב הוא עץ ענק שגילו מגיע בכמה מקומות ל- 2000 שנה. יש מקומות באפריקה שבהם גרים אנשים בתוך חללים שסותתו בגזע העץ העצום הזה.
באפריקה ובמדגסקר מצויים עצי באובב ענקיים שבעונות היובש אין רואים עליהם עלים. יש מהאפריקנים שמאמינים כי זהו עץ שניטע הפוך, עם שורשיו כלפי מעלה ולכן הם מכנים לו "העץ ההפוך".
פרחיו ופירותיו של הבאובב גדולים והקופים אוהבים לאכול אותם. מכאן שמו האחר - "לחם הקופים".
מי שקרא את הספר המומלץ "הנסיך הקטן" ודאי זוכר את דאגתו של הנסיך מפני עצי הבאובב שמשתלטים על הכוכב הקטן שלו. מדי יום עוקר הנסיך את השתילים שנבטו בלילה.
בארץ גידלו במהלך השנים כמה עצי באובב מרשימים, כמו בעין גדי. גם בפארק הולנד באילת אפשר לראות כמה עצים בני עשר שנים שכבר צימחו גזע מרשים.
הנה עץ באובב ענקי:
http://youtu.be/yRML4skuJvw
והנה עצי הבאובב הדומים לעצים הפוכים ששורשיהם באוויר:
http://youtu.be/M9V9bVEDSVs
הנה סרטון של באובב במדגסקר - בתלת מימד:
http://youtu.be/JEDwGZdvUug
עץ הבאובב הוא עץ ענק שגילו מגיע בכמה מקומות ל- 2000 שנה. יש מקומות באפריקה שבהם גרים אנשים בתוך חללים שסותתו בגזע העץ העצום הזה.
באפריקה ובמדגסקר מצויים עצי באובב ענקיים שבעונות היובש אין רואים עליהם עלים. יש מהאפריקנים שמאמינים כי זהו עץ שניטע הפוך, עם שורשיו כלפי מעלה ולכן הם מכנים לו "העץ ההפוך".
פרחיו ופירותיו של הבאובב גדולים והקופים אוהבים לאכול אותם. מכאן שמו האחר - "לחם הקופים".
מי שקרא את הספר המומלץ "הנסיך הקטן" ודאי זוכר את דאגתו של הנסיך מפני עצי הבאובב שמשתלטים על הכוכב הקטן שלו. מדי יום עוקר הנסיך את השתילים שנבטו בלילה.
בארץ גידלו במהלך השנים כמה עצי באובב מרשימים, כמו בעין גדי. גם בפארק הולנד באילת אפשר לראות כמה עצים בני עשר שנים שכבר צימחו גזע מרשים.
הנה עץ באובב ענקי:
http://youtu.be/yRML4skuJvw
והנה עצי הבאובב הדומים לעצים הפוכים ששורשיהם באוויר:
http://youtu.be/M9V9bVEDSVs
הנה סרטון של באובב במדגסקר - בתלת מימד:
http://youtu.be/JEDwGZdvUug
מדוע כפופים העצים שליד הים?
לרוב מגיעה הרוח מן הים אל היבשה. עצים הגדלים ליד החוף עומדים חשופים לרוחות שבאות מהים ומכופפות אותם. כך גדלים העצים הללו כשהם כפופים בכיוון שהרוח דוחפת אליו.
הנה סרטון של דקלים גבוהים ברוח חזקה:
https://youtu.be/GsTKqcTdpVs
עץ כורע ברוח:
http://youtu.be/bVeA9GW7K-s
לעתים יש רוח חזקה אך היא לא מצליחה לכופף עצי דקל בקליפורניה:
https://youtu.be/MvHRBYrEgEE
לרוב מגיעה הרוח מן הים אל היבשה. עצים הגדלים ליד החוף עומדים חשופים לרוחות שבאות מהים ומכופפות אותם. כך גדלים העצים הללו כשהם כפופים בכיוון שהרוח דוחפת אליו.
הנה סרטון של דקלים גבוהים ברוח חזקה:
https://youtu.be/GsTKqcTdpVs
עץ כורע ברוח:
http://youtu.be/bVeA9GW7K-s
לעתים יש רוח חזקה אך היא לא מצליחה לכופף עצי דקל בקליפורניה:
https://youtu.be/MvHRBYrEgEE
איך יודעים את גילו של עץ?
בכל שנה מצמיחים רוב העצים קליפה. הקליפה הזו היא שכבה נוספת של עץ מסביב לגזע העץ. כך גדל העץ משנה לשנה והגזע שלו הולך ומתעבה. הגזע הולך ונעשה עבה כדי לאפשר לעץ לעמוד בעומס המשקל הגדל בכל שנה, ככל שהעץ גדל ונעשה גבוה, גדלים ענפיו ומשקלו גדל.
אם מביטים בבול עץ, החתך של הגזע, ניתן לראות שיש בו הרבה טבעות. כל טבעת היא שנה בחייו של העץ. ספירת הטבעות אומרת בן כמה העץ.
אם נביט בטבעות נראה שלא כולן באותו עובי. כדאי לדעת שטבעת עבה מרמזת על שנה עתירת מים ובריאה וטבעת דקה מרמזת על מחסור במים ובתנאי גדילה פחות נוחים לעץ.
הנה סרטון על טבעות העצים וזיהוי גילם של עצים:
http://youtu.be/mbdur2TjTbk
והנה סרטון על המחקר שנעזר בטבעות העצים:
http://youtu.be/FAOYkx8E-Gc
בכל שנה מצמיחים רוב העצים קליפה. הקליפה הזו היא שכבה נוספת של עץ מסביב לגזע העץ. כך גדל העץ משנה לשנה והגזע שלו הולך ומתעבה. הגזע הולך ונעשה עבה כדי לאפשר לעץ לעמוד בעומס המשקל הגדל בכל שנה, ככל שהעץ גדל ונעשה גבוה, גדלים ענפיו ומשקלו גדל.
אם מביטים בבול עץ, החתך של הגזע, ניתן לראות שיש בו הרבה טבעות. כל טבעת היא שנה בחייו של העץ. ספירת הטבעות אומרת בן כמה העץ.
אם נביט בטבעות נראה שלא כולן באותו עובי. כדאי לדעת שטבעת עבה מרמזת על שנה עתירת מים ובריאה וטבעת דקה מרמזת על מחסור במים ובתנאי גדילה פחות נוחים לעץ.
הנה סרטון על טבעות העצים וזיהוי גילם של עצים:
http://youtu.be/mbdur2TjTbk
והנה סרטון על המחקר שנעזר בטבעות העצים:
http://youtu.be/FAOYkx8E-Gc
מה מיוחד בשדרת עצי הג'ינקו שביפאן?
היפאנים מעריצים את עץ הג'ינקו בילובה. בתרבות היפנית יש לעצי הג'ינקו מקום מכובד, במיוחד מאז שהתגלה ש-6 עצי ג'ינקו הצליחו לשרוד את הפצצה האטומית בהירושימה. עד היום הם חיים והיפאנים מתייחסים לזן העצים השורד הזה כ"עץ התקווה".
שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו, ורבות נוספות בערים אחרות, הן מהמקומות היפים והשלווים. גווני הצהוב של השדרה הזו מעניקים גוון אחר ונעים לצועדים ולשוהים בהם. זהו היופי הנשגב של הבלתי-רגיל!
הנה סרטון על שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו:
http://youtu.be/MkZvVIgThP0
והנה עוד סרטון של שדרת עצי הגינקו:
http://youtu.be/LfUqB-dCDJc
היפאנים מעריצים את עץ הג'ינקו בילובה. בתרבות היפנית יש לעצי הג'ינקו מקום מכובד, במיוחד מאז שהתגלה ש-6 עצי ג'ינקו הצליחו לשרוד את הפצצה האטומית בהירושימה. עד היום הם חיים והיפאנים מתייחסים לזן העצים השורד הזה כ"עץ התקווה".
שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו, ורבות נוספות בערים אחרות, הן מהמקומות היפים והשלווים. גווני הצהוב של השדרה הזו מעניקים גוון אחר ונעים לצועדים ולשוהים בהם. זהו היופי הנשגב של הבלתי-רגיל!
הנה סרטון על שדרת עצי הג'ינקו שבטוקיו:
http://youtu.be/MkZvVIgThP0
והנה עוד סרטון של שדרת עצי הגינקו:
http://youtu.be/LfUqB-dCDJc
מהו שרף העצים וכיצד הוא נוצר?
שרף (Resin) הוא החומר הדביק שמפרישים עצים וצמחים שונים, במיוחד לאחר שפוגעים בהם. לא ברור לחלוטין מדוע מייצרים הצמחים את השרף. בין הסיבות האפשריות לכך מציעים החוקרים הגנה ומניעה של חרקים שרוצים לחדור לעץ, הגלדה של הפצע בעץ כדי לסתום את החורים או מניעת השתלטות של פטריות טפילות על העץ.
העובדה שהשרף נוזל לאחר פגיעה בצמח או בעץ גורמת לאנשים לחשוב שמדובר במקבילה הבוטאנית של דם, אבל זה לא נכון. אם כבר, אז המקבילה לדם אצל הצמח הוא המוהל (Sap). זהו נוזל מבוסס מים, המכיל את חומרי המזון של הצמח וזורם בתוך הצמח מהשורשים אל העלים. את סירופ המייפל, שאנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו, מייצרים מהמוהל של עץ האדר.
בני תרבויות שונות נהגו בעבר ללעוס את השרף, כסוג של גומי לעיסה, מעין מסטיק טבעי. השרף של עצים מסוימים מכיל חומרים שגורמים להזיות ותרבויות שונות ניצלו אותו לטקסים דתיים, להתעלות הרוח וליצירת אקסטזה פולחנית.
בעבר יצרו מהשרף גם גומי, סמי מרפא, קטורת ומסמיך לאפיה ולבישול.
בימינו מנצלים את השרף לייצור טרפנטין (turpentine), החומר שבו משתמשים כדי לנקות מברשות צבע מצבעי השמן שדבקו בהם. רוב הפועלים שאוספים שרף מהעצים, עושים זאת בדרך כלל עבור בתעשיית הטרפנטין.
השרף משמש גם כפוליטורה, חומר מחדש לציפוי רהיטים. כנרים ונגני כלי קשת נוהגים למרוח שרף על הקשת של כלי המיתר, מה שמגביר את החיכוך ומחזק את הצליל.
הנה שרף העצים שעל עץ האורן:
https://youtu.be/lPmJWTx7Yec
אבן הענבר עם הדבורה הלכודה בה, היא למעשה שרף שהתאבן:
https://youtu.be/Fyub9CUALc4
שרף (Resin) הוא החומר הדביק שמפרישים עצים וצמחים שונים, במיוחד לאחר שפוגעים בהם. לא ברור לחלוטין מדוע מייצרים הצמחים את השרף. בין הסיבות האפשריות לכך מציעים החוקרים הגנה ומניעה של חרקים שרוצים לחדור לעץ, הגלדה של הפצע בעץ כדי לסתום את החורים או מניעת השתלטות של פטריות טפילות על העץ.
העובדה שהשרף נוזל לאחר פגיעה בצמח או בעץ גורמת לאנשים לחשוב שמדובר במקבילה הבוטאנית של דם, אבל זה לא נכון. אם כבר, אז המקבילה לדם אצל הצמח הוא המוהל (Sap). זהו נוזל מבוסס מים, המכיל את חומרי המזון של הצמח וזורם בתוך הצמח מהשורשים אל העלים. את סירופ המייפל, שאנו כל כך אוהבים על הפנקייק שלנו, מייצרים מהמוהל של עץ האדר.
בני תרבויות שונות נהגו בעבר ללעוס את השרף, כסוג של גומי לעיסה, מעין מסטיק טבעי. השרף של עצים מסוימים מכיל חומרים שגורמים להזיות ותרבויות שונות ניצלו אותו לטקסים דתיים, להתעלות הרוח וליצירת אקסטזה פולחנית.
בעבר יצרו מהשרף גם גומי, סמי מרפא, קטורת ומסמיך לאפיה ולבישול.
בימינו מנצלים את השרף לייצור טרפנטין (turpentine), החומר שבו משתמשים כדי לנקות מברשות צבע מצבעי השמן שדבקו בהם. רוב הפועלים שאוספים שרף מהעצים, עושים זאת בדרך כלל עבור בתעשיית הטרפנטין.
השרף משמש גם כפוליטורה, חומר מחדש לציפוי רהיטים. כנרים ונגני כלי קשת נוהגים למרוח שרף על הקשת של כלי המיתר, מה שמגביר את החיכוך ומחזק את הצליל.
הנה שרף העצים שעל עץ האורן:
https://youtu.be/lPmJWTx7Yec
אבן הענבר עם הדבורה הלכודה בה, היא למעשה שרף שהתאבן:
https://youtu.be/Fyub9CUALc4
איך עצים וצמחים מסייעים לנו לנשום?
צמחים ועצים יכולים לעזור לנו בני האדם וליונקים הרבים בנשימה. עזרתם חשובה בכך שהם סופגים גז הנקרא פחמן דו-חמצני CO2 שנמצא באוויר, ומשחררים לאוויר בחזרה את החמצן O2, שהוא טוב לנשימה של בעלי חיים. בגלל זה כדאי לשמור על הצומח ועל העצים והמרחבים הירוקים בעולם.
הנה סרטון על הצומח והנשימה:
http://youtu.be/VN--w5esSQI
צמחים ועצים יכולים לעזור לנו בני האדם וליונקים הרבים בנשימה. עזרתם חשובה בכך שהם סופגים גז הנקרא פחמן דו-חמצני CO2 שנמצא באוויר, ומשחררים לאוויר בחזרה את החמצן O2, שהוא טוב לנשימה של בעלי חיים. בגלל זה כדאי לשמור על הצומח ועל העצים והמרחבים הירוקים בעולם.
הנה סרטון על הצומח והנשימה:
http://youtu.be/VN--w5esSQI
מהם הקווים שעל העלים?
על העלים אפשר לראות קווים דקיקים. אלה הם העורקים, שהם מעין צינורות דקים שמגיעים לכל פינה בעלה. ממש כמו שבעורקי האדם עובר דם, שמזין את כל חלקי גופנו, כך עובר המוהל בעורקיו של העלה ומזין אותו.
הנה סרטון על עורקי העלה:
http://youtu.be/swLVNljDS64?t=22s
והנה סיפור העץ הנדיב:
http://youtu.be/LxMy8Xa58Fo
על העלים אפשר לראות קווים דקיקים. אלה הם העורקים, שהם מעין צינורות דקים שמגיעים לכל פינה בעלה. ממש כמו שבעורקי האדם עובר דם, שמזין את כל חלקי גופנו, כך עובר המוהל בעורקיו של העלה ומזין אותו.
הנה סרטון על עורקי העלה:
http://youtu.be/swLVNljDS64?t=22s
והנה סיפור העץ הנדיב:
http://youtu.be/LxMy8Xa58Fo
מהו עץ המנהרה?
עץ המנהרה הוא עץ שנפל. העץ הזה היה כה גדול שאפשר היה לעבור דרכו במכונית, אבל בשנת 1969 הוא קרס ונפל. זה קרה בחורף, בשל משקל השלג הרב שהצטבר עליו. כיום כשהוא שוכב על הארץ ואנשים יכולים לעבור בתוכו כמו במנהרה. לכן הוא קרוי "עץ המנהרה" של וואונה.
הנה עץ דומה שעוברים דרכו ברכב:
http://youtu.be/ar-emgLt_qY?t=1m33s
הנה העץ כיום, אחרי שנפל, בתור עץ המנהרה:
http://youtu.be/okbIiOwRJJA
עץ המנהרה הוא עץ שנפל. העץ הזה היה כה גדול שאפשר היה לעבור דרכו במכונית, אבל בשנת 1969 הוא קרס ונפל. זה קרה בחורף, בשל משקל השלג הרב שהצטבר עליו. כיום כשהוא שוכב על הארץ ואנשים יכולים לעבור בתוכו כמו במנהרה. לכן הוא קרוי "עץ המנהרה" של וואונה.
הנה עץ דומה שעוברים דרכו ברכב:
http://youtu.be/ar-emgLt_qY?t=1m33s
הנה העץ כיום, אחרי שנפל, בתור עץ המנהרה:
http://youtu.be/okbIiOwRJJA
