מהו הרובוט המנתח דה-וינצ'י?
רובוטים דמויי אדם, "הומנואידים" שמופעלים ליד בני אדם השלימו באמצע שנת 2026 ניתוח חי ראשון מסוגו בעולם. זה היה כשמנתחים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בצעו, לראשונה בהיסטוריה, ניתוח של ממש מרחוק עם רובוטים דמויי-אדם. את הפעולות בצעו למעשה שני הומנואידים, בהליכים כירורגיים בזמן אמת.
האתגר הוא עצום. לצד המגבלות בניתוח הנשלט מרחוק, בדמות ההשהיה שבין תנועת היד של המנתח לתגובת הרובוט המרוחק היה גם צורך לצייד את ההומנואיד במתאמים שיאפשרו לו לאחוז ולתמרן את כלי הניתוח הסטנדרטיים של המנתחים האנושיים.
יתרונם העיקרי של הומנואידים בחדר הניתוח הוא שבניגוד לרובוטים כירורגיים מסורתיים, מגושמים ויקרים מאוד, הם לא מחייבים התאמה ואף בנייה מחדש של חדר הניתוח מסביבם.
בכך מציעה הקדמה ההומנואידית בעולם הכירורגיה שלב חדש ושונה לחלוטין מהזרועות הרובוטיות שמוקמו שנים לפני כן בחדרי ניתוח. הזרועות הללו רימזו על העתיד של חדרי ניתוח עתידיים, אבל השלב ההומנואידי מקדם את עולם הרפואה לשלב בו ינתחו ויבצעו בני אדם והומנואידים פעולות כירורגיות, זה לצד זה.
כמובן שבעתיד הציפייה היא שההומנואידים גם יגישו למנתחים מכשירים, יסדרו את חדר הניתוח ויעבדו לצד הצוות האנושי כחברי צוות לכל דבר.
ניתוח של כריתת קיבה חלקית למשל, הוא ניתוח כזה שניתן היה לבצע בעזרת הרובוט דה וינצ'י בקלות יחסית.
דרך נוספת שרובוט דה-וינצ'י אפשר היא לשמש כמערכת רובוטית המאפשרת לנתח חולה מרחוק - בעוד שהחולה נמצא במקום אחד בעולם. כך יכול הרופא המומחה להימצא ביבשת אחרת ולנתחו בעזרת השליטה על הרובוט מרחוק.
השלב ההומנואידי הוא כבר מהפכה של ממש בתחום הרפואי ובמיוחד בתחום הנאנו-רפואה, שמבוסס על עבודה עדינה ביותר.
יתרונם הנוסף של ההומנואידים הללו הוא כלכלי וגם שוויוני, שכן המטרה היא לפתור את המחסור הגובר במנתחים ואת העומס הניתוחי שהוא יוצר, במיוחד באזורים מרוחקים וכפריים שאין בהם בתי חולים גדולים, אך גם במקומות כמו החלל או שדה הקרב.
רובוטים דמויי אדם, "הומנואידים" שמופעלים ליד בני אדם השלימו באמצע שנת 2026 ניתוח חי ראשון מסוגו בעולם. זה היה כשמנתחים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בצעו, לראשונה בהיסטוריה, ניתוח של ממש מרחוק עם רובוטים דמויי-אדם. את הפעולות בצעו למעשה שני הומנואידים, בהליכים כירורגיים בזמן אמת.
האתגר הוא עצום. לצד המגבלות בניתוח הנשלט מרחוק, בדמות ההשהיה שבין תנועת היד של המנתח לתגובת הרובוט המרוחק היה גם צורך לצייד את ההומנואיד במתאמים שיאפשרו לו לאחוז ולתמרן את כלי הניתוח הסטנדרטיים של המנתחים האנושיים.
יתרונם העיקרי של הומנואידים בחדר הניתוח הוא שבניגוד לרובוטים כירורגיים מסורתיים, מגושמים ויקרים מאוד, הם לא מחייבים התאמה ואף בנייה מחדש של חדר הניתוח מסביבם.
בכך מציעה הקדמה ההומנואידית בעולם הכירורגיה שלב חדש ושונה לחלוטין מהזרועות הרובוטיות שמוקמו שנים לפני כן בחדרי ניתוח. הזרועות הללו רימזו על העתיד של חדרי ניתוח עתידיים, אבל השלב ההומנואידי מקדם את עולם הרפואה לשלב בו ינתחו ויבצעו בני אדם והומנואידים פעולות כירורגיות, זה לצד זה.
כמובן שבעתיד הציפייה היא שההומנואידים גם יגישו למנתחים מכשירים, יסדרו את חדר הניתוח ויעבדו לצד הצוות האנושי כחברי צוות לכל דבר.
הרובוט דה וינצ'י
הרובוט הראשון מסוג זה, שאינו דמוי אדם, היה הרובוט דה וינצ'י. זה היה רובוט מנתח שארבעת הזרועות שלו החליפו את ידי המנתח בניתוחים מורכבים וחודרניים ואפשרו לו לבצע ניתוח בלי צורך בחיתוכים קשים וחודרניים לגופו של המנותח.
ניתוח של כריתת קיבה חלקית למשל, הוא ניתוח כזה שניתן היה לבצע בעזרת הרובוט דה וינצ'י בקלות יחסית.
דרך נוספת שרובוט דה-וינצ'י אפשר היא לשמש כמערכת רובוטית המאפשרת לנתח חולה מרחוק - בעוד שהחולה נמצא במקום אחד בעולם. כך יכול הרופא המומחה להימצא ביבשת אחרת ולנתחו בעזרת השליטה על הרובוט מרחוק.
השלב ההומנואידי הוא כבר מהפכה של ממש בתחום הרפואי ובמיוחד בתחום הנאנו-רפואה, שמבוסס על עבודה עדינה ביותר.
יתרונם הנוסף של ההומנואידים הללו הוא כלכלי וגם שוויוני, שכן המטרה היא לפתור את המחסור הגובר במנתחים ואת העומס הניתוחי שהוא יוצר, במיוחד באזורים מרוחקים וכפריים שאין בהם בתי חולים גדולים, אך גם במקומות כמו החלל או שדה הקרב.
