שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו עמק הסיליקון, או הסיליקון ואלי?
עמק הסיליקון (Silicon Valley) הוא אזור ההייטק המצליח ביותר בעולם. השגשוג העצום שחוות החברות הגדולות בעמק הסיליקון הפך אותו לאחד המקומות העשירים והנחשבים בארצות הברית ובעולם כולו.
האזור החל את צמיחתו מחברות שסיפקו ציוד מתקדם לצי האמריקאי ולנאס"א. כשהחלה אוניברסיטת סטנפורד להשכיר שטחים ששייכים לה, כדי למשוך עבודה לאזור, הגיעו למקום מייסדי היולט פקארד, חברת HP ואחריהם החברה של ויליאם שוקלי, ממציא המוליך למחצה. פיצולים רבים יצרו בשנים הבאות ריכוז של חברות מוליכים למחצה, אחריהן נולדו והגיעו חברות מחשבים, תוכנה והנדסה מתקדמת. כיום שוכנות בסיליקון ואלי חברות ההייטק המצליחות בעולם, כולל גוגל, אדובי, אפל, מיקרוסופט, אינטל, פייסבוק, איביי ואחרות. לצידן יושבים באזור אלפי סטארטאפים ומיזמים קטנים בתחום הטכנולוגיה העילית.
הסיליקון ואלי נמצא בחלקו הדרומי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, בצפון קליפורניה שבארצות הברית. האזור משתרע מאזור מנלו פארק שבדרום חצי האי של סן פרנסיסקו ועד סן חוזה, כולל חלקו הצפוני של עמק סנטה קלרה ומחוז סנטה קלרה עצמו.
לכינוי זכה האזור מעיתונאי שכתב בתחילת שנות ה-70 על יצרניות שבבי סיליקון המתרכזות באזור. בהמשך דבק הדימוי בריכוזי הייטק, עד כדי כך שמדברים כיום על "עמק הסיליקון ההודי" שבעיר ההודית בנגלור, או על ה"סיליקון ואדי" שבאזור תל אביב-הרצליה רעננה בישראל.
כך נולד הסיליקון ואלי:
http://youtu.be/OIi8AMpt-FM
מה הישראלים עושים שם:
http://youtu.be/iT45sPNq2co
תולדות עמק הסיליקון:
https://youtu.be/UO-8CMdeSHA
רבים טוענים שה-LSD הוא אחד האמצעים שמשמשים את מצליחני הסיליקון ואלי היטב:
http://youtu.be/VZqz4ZlVBk0
וסרט ארוך על עמק הסיליקון ומה באמת קורה בו:
http://youtu.be/r44RKWyfcFw?long=yes
איך האקסלרטור מסייע לסטארטאפים ולמה?
אקסלרטור (Startup), בעברית "מאיץ", הוא תכנית או התארגנות עסקית, שנועדה לסייע למייסדים של סטארטאפים צעירים לפתח את המיזם שלהם ולצמוח במהירות האפשרית.
האקסלרטורים בעולם מציעים סביבה תומכת ומעשירה, שמטרתה להקל על היזמים, באמצעות לימוד והנחייה, להתמקד בצמיחה ובפיתוח הסטארטאפ, בזמן קצר יחסית.
מטרת הסיוע היא לאפשר לסטארטאפ להאיץ במהירות את התפתחותו, לצד שיפור ההצעה העסקית, השירות או המוצר שלו ויצירת הכנסות, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו בשוק.
#מה מציע אקסלרטור ליזמים?
במחזורים של 3-6 חודשים לכל מחזור של סטארטאפים, מציעים אקסלרטורים למייסדי (Founders) הסטארטאפים, מגוון של שירותים, תמיכה, סדנאות יזמות ותכניות לימוד בנושאים עסקיים וטכנולוגיים שונים.
לרוב מאפשר האקסלרטור ליזמים רשת של קשרים עם משקיעים ושותפים אפשריים, לצד קשר לתקשורת ולתעשייה וחיבור למומחים מהתעשייה או מתחומי התוכן החשובים.
תרומות כאלה, הן שיאפשרו ליזמים ייעוץ וגישה ישירה, למי שיכולים לתת להם עצות מבוססות ובמקרים מסוימים גם לסייע בבניית החברה.
לצד זה נותנים חלק מהאקסלרטורים משרד, פינות עבודה, ציוד או/ ושירותים נוספים.
השקעה ראשונית זו, של בעלי ומנהלי המיזמים הללו, מוענקת ליזמים, לרוב תמורת אחוזים משווי הסטארטאפ.
הנה אקסלרטור (עברית):
https://youtu.be/iAyfMSmxKoQ
אקסלרטור מזמין יזמים להצטרף אליו:
https://youtu.be/4V7R8HrU5Zc
התעשייה האווירית מסבירה את יתרונות האקסלרטור שלה ליזמים (עברית):
https://youtu.be/_qYDlRH7cbU
ומשתתפי אקסלרטור מעידים כמה הוא עזר להם:
https://youtu.be/fprPAliT1LQ?long=yes
מה זה סטארטאפ ומה בינו לבין יוניקורן?
סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.
הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.
בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.
צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).
אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.
#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.
אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.
כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.
לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.
חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.
#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.
להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".
מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו (מתורגם):
https://youtu.be/wQOw3KyXpYM
מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes
מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:
https://youtu.be/kz_M201g3yg
ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):
https://youtu.be/cgmxMVb4PSc
והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):
https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes
מהו החדר הנקי?
כשאמא מבקשת שתנקו או סתם תשמרו על הנקיון בחדר שלכם, היא יודעת על מה היא מדברת.. חדר נקי יכול לסייע אפילו בתעשיית ההייטק.
"החדר הנקי" (Clean Room) הוא שם דבר בתעשיית שבבי המחשב למשל. בייצור של שבבים עדינים שכאלה, כל גרגר אבק שיחדור לחלל הייצור עלול לפסול שביבים רבים ולגרום לפסילתם או לתקלות קשות במכשירים שבהם ישובצו השבבים הללו. לכן מקפידים בתעשיית השבבים על החדר הנקי והמסונן היטב, ועל חליפות אטומות שלובשים אנשי הייצור בזמן העבודה בו.
האוויר בחדר הנקי הוא נקי פי 10,000 מהאוויר שבחדר רגיל ופי 1000 מחדר ניתוח בבית החולים!
הנה החדר הנקי:
http://youtu.be/Djaqyx_R4eQ
וכך עובדים בחדר הנקי:
http://youtu.be/4FLBtQC0F0c?t=2m21s
מהן אופציות?
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
מה זה האקתון?
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
מהו בעצם האקתון? (עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון לקידום מטרות סביבתיות אנרגטיות (עברית):
https://youtu.be/kGiskvG45q4
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
מה הפך את ישראל לסטארטאפ ניישן?
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
מהם ההבדלים בין UX ו-UI, חווית משתמש וממשק משתמש?
לא כולם מצליחים להבין את ההבדלים שבין חווית משתמש, המכונה באנגלית הייטקית UX, לבין עיצוב ממשק משתמש שנקרא UI.
UX הוא התכנון של חווית המשתמש במוצר (קיצור של User Experience), בעוד UI הוא העיצוב הגרפי-ויזואלי שאותו חווה המשתמש, ממשק המשתמש (User Interface), על כל מרכיביו, כולל צבעים, פונטים, כפתורים, תפריטים וכדומה.
נציג את ההבדלים בצורה פשוטה. אם הפעלתם פעם אפליקציה חדשה והיא לא הייתה נוחה לשימוש, או אפילו מבלבלת ומסובכת - ה-UX כשל. אם העיצוב שלה היה מזעזע, מכוער, בצבעים של בית חולים, פונט משונה או עיצוב שלא תואם את העניין שלה - מישהו ב-UI צריך לתת את הדין...
אז כן - ההבדלים בין חווית משתמש UX וממשק משתמש UI הם ההבדלים שבין המתכננים, אנשי ונשות ה-UX לבין המסגננים, נשות ואנשי ה-UI.
#UX
בשלבי אפיון חוויית משתמש מתבצעים המחקר של צרכי והתנהגות המשתמשים ובהמשך התכנון והאפיון של המוצר.
התכנון של חווית ממשתמש כולל את התכנון העיצובי שיעניק חוויית שימוש טובה במוצר. בנוסף הוא כולל שיקולים של נגישות, מסע המשתמש, ארגון המסכים ועוד.
מהי חווית שימוש טובה? - כשמחצר מעוצב בצורה שבה נוח למשתמש וחיית השימוש שלו היא חיובית ואף מהנה עבורו, אז חוויית המשתמש היא מוצלחת.
מאפייני UX טובים יודעים לתכנן מערכות מורכבות שעדיין יהיו מוחות, נעימות ואפילו מהנות למשתמשים.
#UI
עיצוב ממשק משתמש UI אחראי על הממשקים מול המשתמש (UI פירושו User Interface, בעברית ממשק משתמש).
כלומר מעצב UI מעצב את הנראות של המוצר, ה"לוק אנד פיל" שלו. הוא קובע את הסגנון, הסטיילינג אם תרצו, האסתטיקה, על הצבעוניות שלה, הפונטים בהם משתמשים וכו'.
הנה עולם ה-UI/UX (עברית):
https://youtu.be/oc_rWRwtwn8
מה זה UX?
https://youtu.be/-L4gEk7cOfk
מטרת מעצבי ה-UX:
https://youtu.be/j4VflEcvlxo
שלבי הפיתוח של חווית המשתמש וממשק המשתמש (עברית):
https://youtu.be/Q5763pPchvw
והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/kYtXXGzWENg
מהו המחשוב הקוגניטיבי?
יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות.
מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשבים מתקשה בהם מאד.
בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית.
מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.
במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים ייחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד, לקבל החלטות חכמות ועוד.
אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קרובים ומשיקים בהרבה מובנים.
מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית.
כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.
יישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש שלומדים ועוד.
הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני בחצי דקה:
https://youtu.be/1tsFTBqXDdI
מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:
https://youtu.be/1mPO-rXcmaw
מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:
https://youtu.be/xRamODPdU1U
עולם זיהוי העצמים הממוחשב (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI?long=yes
והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:
https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes
עמק הסיליקון (Silicon Valley) הוא אזור ההייטק המצליח ביותר בעולם. השגשוג העצום שחוות החברות הגדולות בעמק הסיליקון הפך אותו לאחד המקומות העשירים והנחשבים בארצות הברית ובעולם כולו.
האזור החל את צמיחתו מחברות שסיפקו ציוד מתקדם לצי האמריקאי ולנאס"א. כשהחלה אוניברסיטת סטנפורד להשכיר שטחים ששייכים לה, כדי למשוך עבודה לאזור, הגיעו למקום מייסדי היולט פקארד, חברת HP ואחריהם החברה של ויליאם שוקלי, ממציא המוליך למחצה. פיצולים רבים יצרו בשנים הבאות ריכוז של חברות מוליכים למחצה, אחריהן נולדו והגיעו חברות מחשבים, תוכנה והנדסה מתקדמת. כיום שוכנות בסיליקון ואלי חברות ההייטק המצליחות בעולם, כולל גוגל, אדובי, אפל, מיקרוסופט, אינטל, פייסבוק, איביי ואחרות. לצידן יושבים באזור אלפי סטארטאפים ומיזמים קטנים בתחום הטכנולוגיה העילית.
הסיליקון ואלי נמצא בחלקו הדרומי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו, בצפון קליפורניה שבארצות הברית. האזור משתרע מאזור מנלו פארק שבדרום חצי האי של סן פרנסיסקו ועד סן חוזה, כולל חלקו הצפוני של עמק סנטה קלרה ומחוז סנטה קלרה עצמו.
לכינוי זכה האזור מעיתונאי שכתב בתחילת שנות ה-70 על יצרניות שבבי סיליקון המתרכזות באזור. בהמשך דבק הדימוי בריכוזי הייטק, עד כדי כך שמדברים כיום על "עמק הסיליקון ההודי" שבעיר ההודית בנגלור, או על ה"סיליקון ואדי" שבאזור תל אביב-הרצליה רעננה בישראל.
כך נולד הסיליקון ואלי:
http://youtu.be/OIi8AMpt-FM
מה הישראלים עושים שם:
http://youtu.be/iT45sPNq2co
תולדות עמק הסיליקון:
https://youtu.be/UO-8CMdeSHA
רבים טוענים שה-LSD הוא אחד האמצעים שמשמשים את מצליחני הסיליקון ואלי היטב:
http://youtu.be/VZqz4ZlVBk0
וסרט ארוך על עמק הסיליקון ומה באמת קורה בו:
http://youtu.be/r44RKWyfcFw?long=yes
אקסלרטור (Startup), בעברית "מאיץ", הוא תכנית או התארגנות עסקית, שנועדה לסייע למייסדים של סטארטאפים צעירים לפתח את המיזם שלהם ולצמוח במהירות האפשרית.
האקסלרטורים בעולם מציעים סביבה תומכת ומעשירה, שמטרתה להקל על היזמים, באמצעות לימוד והנחייה, להתמקד בצמיחה ובפיתוח הסטארטאפ, בזמן קצר יחסית.
מטרת הסיוע היא לאפשר לסטארטאפ להאיץ במהירות את התפתחותו, לצד שיפור ההצעה העסקית, השירות או המוצר שלו ויצירת הכנסות, ובכך להגדיל את סיכויי ההצלחה שלו בשוק.
#מה מציע אקסלרטור ליזמים?
במחזורים של 3-6 חודשים לכל מחזור של סטארטאפים, מציעים אקסלרטורים למייסדי (Founders) הסטארטאפים, מגוון של שירותים, תמיכה, סדנאות יזמות ותכניות לימוד בנושאים עסקיים וטכנולוגיים שונים.
לרוב מאפשר האקסלרטור ליזמים רשת של קשרים עם משקיעים ושותפים אפשריים, לצד קשר לתקשורת ולתעשייה וחיבור למומחים מהתעשייה או מתחומי התוכן החשובים.
תרומות כאלה, הן שיאפשרו ליזמים ייעוץ וגישה ישירה, למי שיכולים לתת להם עצות מבוססות ובמקרים מסוימים גם לסייע בבניית החברה.
לצד זה נותנים חלק מהאקסלרטורים משרד, פינות עבודה, ציוד או/ ושירותים נוספים.
השקעה ראשונית זו, של בעלי ומנהלי המיזמים הללו, מוענקת ליזמים, לרוב תמורת אחוזים משווי הסטארטאפ.
הנה אקסלרטור (עברית):
https://youtu.be/iAyfMSmxKoQ
אקסלרטור מזמין יזמים להצטרף אליו:
https://youtu.be/4V7R8HrU5Zc
התעשייה האווירית מסבירה את יתרונות האקסלרטור שלה ליזמים (עברית):
https://youtu.be/_qYDlRH7cbU
ומשתתפי אקסלרטור מעידים כמה הוא עזר להם:
https://youtu.be/fprPAliT1LQ?long=yes
סטארטאפ (Startup), בעברית "חברת הזנק", הוא חברה חדשה, לרוב בתחום ההייטק, שנוסדה במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים.
הסטארטאפ הוא חברה בתחילת דרכה. לרוב אין לה רווחים משמעותיים בשלב הראשון. לכן חברות סטארטאפ ממומנות לרוב על ידי משקיעים וכך יכולות להקים חברה, לגייס עובדים וכמובן גם לשלם להם שכר, לפתח את המוצר או השירות המרכזי שאותו ישווקו בהמשך וכן הלאה.
בתחילת דרכו סטארטאפ ייכנס לא פעם לאחד מה"אקסלטורים", מאיצים או חממות טכנולוגיות, שמסייעות בהנחיית חברות צעירות כאלה והצוות המוביל בהן ומובילות אותם בשלבים הראשונים והקשים, שלבי בניית החברה, המיקוד ורכישת הידע הנדרש להובלת מיזם עולמי.
צוות עובדים זה בתחילת הדרך הוא קטן יחסית. לרוב, אחד המייסדים יוביל את המיזם, כמנהל החברה בפועל (CEO, קיצור של Chief executive officer).
אחד מהאחרים יהיה המנהל של התחום הטכנולוגי (CTO, או Chief technology officer) ואחרים יעבדו כמפתחים טכנולוגים ומתכנתים, כאנשי שיווק, עיצוב וחווית משתמש (UI/UX), מנהלי מוצר ואנשי פרודקט, מדעני נתונים ואנליסטים ועוד - הכל בהתאם למוצר ולגודל החברה וההון שעומד לרשותה.
#המשקיעים שמרימים
כמיזם ראשוני ולא מוכח, לרוב סטארטאפ יתחיל עם כסף עצמי, או עם הלוואות או השקעות מ-FFF, מה שמכונה כ"שלושת ה-Fים": חברים (Friends), כי הם מאמינים בך ולאו דווקא במיזם, משפחה (Family), שמאמינה גם היא בך ולא במיזם, וטפשים (Fools), שהם מי שלא מבינים את הסיכון שבמיזם וחושבים שזוהי הדרך שלהם לכסף קל ורווחים עצומים.
אחרי שהתגבש הרעיון, מפתח הסטארטאפ את ה-POC, שזו "הוכחת היתכנות" (Proof of concept), דגם ראשוני עובד שמראה שהפיתוח אפשרי ומוצדק מבחינה טכנולוגית ואולי גם מבחינה עסקית.
כך למעשה יש הוכחות ראשוניות לסיכוייו לגדול, יגיעו (בתקווה) המשקיעים הראשונים, שישקיעו מהונם סכום לא גדול. אלה הם לרוב משקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים ומשקיעים רק בשלב הראשון של חברות הזנק צעירות.
לאחר שהשקיעו בשלב הראשון של המיזם והביאו אותה למודל עסקי מבוסס ולמצב בו יש לו מוצר או אב טיפוס רציני כלשהו, מנסים מייסדי הסטרטאפ לגייס כסף מקרנות הון סיכון. אלה חברות השקעה המחזיקות כסף (שזה המושג של קרן) של משקיעים. הן משקיעות בסטארטאפים קיימים, בשלב השני, בו ניתן להפוך אותם לחברות גדולות ומכניסות.
חשוב לדעת שבעוד שסטארטאפים קמים ומגייסים בקול תרועה רמה, למות הם נוהגים בקול דממה דקה. הגיוסים יפורסמו בכל מקום אפשרי, כדי לבסס את ההבנה בציבור שמדובר בהצלחה. הקשיים שעלולים להוביל את המיזם לסופו יהיו הרבה יותר שקטים וסודיים.
#ומהו חד-קרן, או יוניקורן?
יוניקורן הוא סטארטאפ מצליח במיוחד, ששוויו עובר את המיליארד דולר. היוניקורנים, בעברית "חדי קרן", הם סטארטאפים שהמשקיעים מעריכים את שוויים ביותר ממיליארד דולר. כלומר, הם נסחרים לפי שווי שהוא גבוה ממיליארד דולר.
להיכרות עם מיזמים שונים ומצליחים בואו לתגית "סטארטאפים".
מארק צוקרברג, אולי הסטארטאפיסט המפורסם בעולם, במילות השראה לדור שלו (מתורגם):
https://youtu.be/wQOw3KyXpYM
מה גורם לסטארטאפ להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/bNpx7gpSqbY?long=yes
מסבירים ומשוויצים ביוניקורנים של ישראל:
https://youtu.be/kz_M201g3yg
ובחיוך - על המוריד לסטארטאפיסט (עברית):
https://youtu.be/cgmxMVb4PSc
והרצאת מדריך נחמדה להקמת סטארטאפ (עברית):
https://youtu.be/WrprszoEQ14?long=yes
כשאמא מבקשת שתנקו או סתם תשמרו על הנקיון בחדר שלכם, היא יודעת על מה היא מדברת.. חדר נקי יכול לסייע אפילו בתעשיית ההייטק.
"החדר הנקי" (Clean Room) הוא שם דבר בתעשיית שבבי המחשב למשל. בייצור של שבבים עדינים שכאלה, כל גרגר אבק שיחדור לחלל הייצור עלול לפסול שביבים רבים ולגרום לפסילתם או לתקלות קשות במכשירים שבהם ישובצו השבבים הללו. לכן מקפידים בתעשיית השבבים על החדר הנקי והמסונן היטב, ועל חליפות אטומות שלובשים אנשי הייצור בזמן העבודה בו.
האוויר בחדר הנקי הוא נקי פי 10,000 מהאוויר שבחדר רגיל ופי 1000 מחדר ניתוח בבית החולים!
הנה החדר הנקי:
http://youtu.be/Djaqyx_R4eQ
וכך עובדים בחדר הנקי:
http://youtu.be/4FLBtQC0F0c?t=2m21s
הייטק
אופציה היא חוזה שמקנה לרוכש אותה את הזכות לרכוש נכס מבעליו במחיר שנקבע מראש, במועד שנקבע מראש ("מועד פקיעת האופציה") או לפניו.
נכון שלא הבנתם כלום?
טוב, ברור שההגדרה המילונית או האנציקלופדית הזו היא לא ממש מובנת. אז בואו נסביר אותה בלשון פשוטה.
#הסבר אופציות לבני אדם
אופציות הן הסכם בין שני אנשים או צדדים עסקיים, למכור או לקנות דבר מה, תוך נעילת מחיר. נסביר זאת באמצעות דוגמה.
נניח ששלמה רוצה לקנות דירה מאריה הקבלן. המחיר שהקבלן הציע הוא מעולה, אבל שלמה לא בטוח שיש לו את המימון לדירה או ששיפרה, זו שאהבה נפשו, אכן תתחתן איתו.
אז הוא מבקש אופציה לחצי שנה. במהלכה הוא יוכל להתלבט ולהחליט אם לקנות או לא. אבל אם יקנה, שלמה רוצה שהקבלן ישמור לו את המחיר שהוא הציע לו עכשיו.
אריה הקבלן מסכים אבל דורש עשרת אלפים ש"ח בתור פרמיה, סכום שיישאר שבידיו אם לא תתבצע המכירה ומשולם תמורת הקפאת המחיר עבור שלמה.
בפשטות, זו אופציה.
כך היא גם פועלת בעולם ההשקעות. נניח שצד אחד רוצה למשל לקנות מניות (מניה היא נייר ערך שמקנה חלק בבעלות בחברה עיסקית). הוא מבקש מהצד השני שייתן לו זמן, שבמהלכו יינעל המחיר הנוכחי, שהוסכם ביניהם עבור כל מניה (300 ש"ח) ויישמר לו, כך שיוכל לרכוש אותן בעתיד, אם אכן יחליט לרכוש אותן, אבל במחיר שהוסכם מראש.
בדרך כלל מוזכרות אופציות בתקשורת בהקשר של מניות. אבל האופציות הן הסכם שיכול להיחתם בין שני צדדים עסקיים לגבי כל דבר. כלומר, אפשר למכור אופציות לקניה ומכירה של כל דבר אפשרי. החל מדירות ועד רכוש, יכטות ועוד.
ואפשר גם לסחור באופציות, כלומר למכור אותן למי שמעוניין באופציה כזו ומוכן לשלם עבורה, כדי להרוויח ממנה בעתיד אם יממש או אפילו ימכור אותה בעתיד הלאה, במחיר גבוה יותר.
למה שמישהו כזה ירצה לקנות אופציה? - שאלה נהדרת. כי כשאת קונה אופציה, את קונה הזדמנות לרווח, בסיכון כמעט אפסי להפסד. כי אם מחיר המניה יירד, את לא תקני, אבל אם הוא יעלה - את תקני ברווח.
#אופציות בהייטק
עובדים בחברות הייטק וסטארטאפ מקבלים לא פעם במסגרת החוזה שלהם אופציות, כלומר כתב אופציה לקניית מניות בחברה שבה הם עובדים. אבל בניגוד לדוגמה מקודם, הם לא משלמים על האופציות בכסף אלא בעבודה טובה ונאמנות לחברה.
מה הכוונה?
אם אכן יתרמו את חלקם להצלחת החברה והיא תהיה שווה המון כסף, הנהלת החברה תגמול לעובדים במספר מניות שסיכמה עם כל אחד, שיימכרו להם, אם ירצו בכך, במחיר המניה המקורי שסוכם, מחיר שיכול להיות שבריר ממחיר המניה בזמן המימוש, כי הם הצטרפו לחברה,למשל לחברת סטארטאפ, כשהשווי שלה היה לרוב נמוך הרבה יותר.
כך החברה מרוויחה עובדים שמשקיעים ומשתדלים לעשות את המקסימום כדי שהחברה תצליח. הצלחתה היא גם הצלחתם והיכולת שלהם לתרגם את האופציות שבידיהם לשווי שיכול להפוך אותם לעשירים.
ויש גם מי שבוחרים באופציות כאלה. כי מסחר באופציות הוא באופן מסוים סוג של "מכונת זמן". ניתן לקנות מניה ששוויה 100 דולר במחיר של 55 דולר, כמו שווי המנייה לפני שנתיים, כי האופציה שאתה קונה מבטיחה את המחיר הזה.
ואגב, בניגוד לאופציה רגילה, שהיא הסכם בין הקונה והמוכר בלבד, כתבי אופציה הם חלק מניירות הערך של החברה ומקנים זכויות משפטיות למחזיקים בהם כלפיה. אבל על כך בהזדמנות אחרת.
מאופציות בשוק ההון אפשר להרוויח (עברית):
https://youtu.be/ZgxYWamS-bY
מסחר באופציות הוא באופן מסוים מכונת זמן (עברית):
https://youtu.be/jEKmQEQ0FMA?long=yes
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
מהו בעצם האקתון? (עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון לקידום מטרות סביבתיות אנרגטיות (עברית):
https://youtu.be/kGiskvG45q4
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
לא כולם מצליחים להבין את ההבדלים שבין חווית משתמש, המכונה באנגלית הייטקית UX, לבין עיצוב ממשק משתמש שנקרא UI.
UX הוא התכנון של חווית המשתמש במוצר (קיצור של User Experience), בעוד UI הוא העיצוב הגרפי-ויזואלי שאותו חווה המשתמש, ממשק המשתמש (User Interface), על כל מרכיביו, כולל צבעים, פונטים, כפתורים, תפריטים וכדומה.
נציג את ההבדלים בצורה פשוטה. אם הפעלתם פעם אפליקציה חדשה והיא לא הייתה נוחה לשימוש, או אפילו מבלבלת ומסובכת - ה-UX כשל. אם העיצוב שלה היה מזעזע, מכוער, בצבעים של בית חולים, פונט משונה או עיצוב שלא תואם את העניין שלה - מישהו ב-UI צריך לתת את הדין...
אז כן - ההבדלים בין חווית משתמש UX וממשק משתמש UI הם ההבדלים שבין המתכננים, אנשי ונשות ה-UX לבין המסגננים, נשות ואנשי ה-UI.
#UX
בשלבי אפיון חוויית משתמש מתבצעים המחקר של צרכי והתנהגות המשתמשים ובהמשך התכנון והאפיון של המוצר.
התכנון של חווית ממשתמש כולל את התכנון העיצובי שיעניק חוויית שימוש טובה במוצר. בנוסף הוא כולל שיקולים של נגישות, מסע המשתמש, ארגון המסכים ועוד.
מהי חווית שימוש טובה? - כשמחצר מעוצב בצורה שבה נוח למשתמש וחיית השימוש שלו היא חיובית ואף מהנה עבורו, אז חוויית המשתמש היא מוצלחת.
מאפייני UX טובים יודעים לתכנן מערכות מורכבות שעדיין יהיו מוחות, נעימות ואפילו מהנות למשתמשים.
#UI
עיצוב ממשק משתמש UI אחראי על הממשקים מול המשתמש (UI פירושו User Interface, בעברית ממשק משתמש).
כלומר מעצב UI מעצב את הנראות של המוצר, ה"לוק אנד פיל" שלו. הוא קובע את הסגנון, הסטיילינג אם תרצו, האסתטיקה, על הצבעוניות שלה, הפונטים בהם משתמשים וכו'.
הנה עולם ה-UI/UX (עברית):
https://youtu.be/oc_rWRwtwn8
מה זה UX?
https://youtu.be/-L4gEk7cOfk
מטרת מעצבי ה-UX:
https://youtu.be/j4VflEcvlxo
שלבי הפיתוח של חווית המשתמש וממשק המשתמש (עברית):
https://youtu.be/Q5763pPchvw
והרצאת וידאו קצרה על ההבדלים (עברית):
https://youtu.be/kYtXXGzWENg
יתכן ששאלתם את עצמכם פעם איך זה שהמחשבים המשוכללים והמהירים כל כך יכולים לבצע כיום משימות שלא ייאמנו, אבל לא מסוגלים לבצע דברים שאפילו תינוקות עושים בקלות.
מזיהוי אנשים ועד להבנת השפה המדוברת, דרך למידה מטעויות או הבנת ההקשר בשיחה, להסיק מסקנות ועוד, יש לא מעט דברים שבני אדם מקבלים כמובנים מאליהם ואף כפשוטים, בעוד המחשבים מתקשה בהם מאד.
בדיוק לשם כך נוצר תחום חשוב במדעי המחשב. מחשוב קוגניטיבי (cognitive computing) הוא תחום בתוכנה המדמה את החשיבה האנושית.
מדובר בתוכנות שאמורות להיות מסוגלות לבנות ולנתח ידע, לבצע תהליך ארוך ומשמעותי של למידה עצמית, להבין את המידע לעומקו, לנתח טקסטים בצורה תבונית ולתקשר עם בני אדם בדרך שמבינה מצבי רוח, הקשרים חברתיים ואישיים ועוד, בקיצור כל דבר מהמרכיבים הקטנים של השפה האנושית ועד לסתם ללמוד מהניסיון.
במחשוב הקוגניטיבי מנסים לשלב בין יכולות שונות, שחלקן בפיתוח כבר שנים רבות. למידת מכונה, כריית מידע, זיהוי עצמים ייחודיים בתמונות, עיבוד שפה טבעית או איתור של דפוסים ותבניות במידע גולמי - כל אלה ואחרות אמורות לאפשר יצירה של מחשב שיכול לחקות את הדרך בה המוח האנושי עובד ולהפיק תוצאות ברמה גבוהה במיוחד, לקבל החלטות חכמות ועוד.
אם זה מזכיר לכם תחומים כמו אינטליגנציה מלאכותית או למידת מכונה, זה לא מקרה. מדובר בתחומי מחקר קרובים ומשיקים בהרבה מובנים.
מטרת החוקרים והמהנדסים העוסקים בתחום המחשוב הקוגניטיבי להביא לכך שבעתיד יוכלו מחשבים לבצע משימות פשוטות עבור בני-אדם, כמו חשיבת מומחה והבנת השפה האנושית.
כמובן שבצד פעולות "אנושיות" אלה ישלבו המחשבים גם את יכולותיהם המסורתיות כמו עיבוד נתונים בכמויות עצומות, מה שמוכר מתחום הביג דאטה, על מנת להפוך ליועצים נבונים לאנשי מקצוע בתחומים שונים, מרפואה ועד מדע והייטק.
יישומים נוספים שמצפים לפתח בעזרת מחשבים קוגניטיביים הם מערכות תקשורת בשפה טבעית, "נהגים ממוחשבים" ברכבים אוטונומיים (מכונית ללא נהג), עיבוד סמנטי, מנועי חיפוש שלומדים ועוד.
הנה המחשוב הקוגניטיבי המודרני בחצי דקה:
https://youtu.be/1tsFTBqXDdI
מצגת וידאו שמראה מה מאפשרות מערכות מחשוב קוגניטיביות:
https://youtu.be/1mPO-rXcmaw
מומחים מחברת יבמ מסבירים על העתיד של המחשוב הקוגניטיבי:
https://youtu.be/xRamODPdU1U
עולם זיהוי העצמים הממוחשב (מתורגם):
https://youtu.be/Cgxsv1riJhI?long=yes
והאם אנו מתקרבים למחשבים עם תודעה:
https://youtu.be/JTOMNkZJRao?long=yes
מהו עמק המוזרות ברובוטיקה ואנימציה?
"עמק המוזרות" (The Uncanny valley) היא תופעה מדעית שלפיה העתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים רתיעה ותחושה מלחיצה ומטרידה.
זאת בניגוד למצב בו אין לאנשים בעיה עם רובוטים שאינם דומים לבני-אדם, כמו רובוט משטרתי או תעשייתי, או אפילו הרובוט המנקה בתים דוגמת iRobot ואפילו עם רובוטים הדומים לבני-אדם לגמרי, הנוטים גם הם להיות אהובים על רבים.
הרתיעה הזו מה"כמעט אנושי" דווחה לראשונה בשנת 1970, בדיוק 100 שנה לאחר שפרויד פרסם את ספרו "המאוים" (The Uncanny). ב-1970 תיאר מפתח הרובוטים היפאני מאשירו מורי, או מסהירו מורי, את הלחץ ותחושת האיום שהוא מגלה בקרב בני אדם רבים מרובוטים שכאלה.
מורי היה הראשון שצייר את הגרף שבו ייצג הציר האופקי את "הדמיון לבני אנוש", בעוד הציר האנכי תיאר את "תחושת המוכרות". בגרף הזה ראו בפירוש את הנחיתה התלולה, כשרובוטים מתקרבים לדמיון מושלם לאדם, ואז עליה יפה כשהדימיון מתקרב ל-100%.
הירידה הזו בקו מזכירה מעין עמק בין שני הרים ומכאן שמה של התופעה - "עמק המוזרות".
אבל תופעת "עמק המוזרות" לא מתרחשת רק בעולם הרובוטים. מסתבר שגם בדמויות אנימציה אנשים נרתעים מדמויות שהן כמעט אנושיות, אך לא לחלוטין. Tin Toy - סרט קצר של חברת פיקסאר, למשל, לימד אותה בתחילת דרכה שהיכולת ליצור דמויות אנושיות וריאליסטיות מרתיעה את הקהל.
בילי התינוק עורר שם רתיעה ודחייה והוגדר על ידי רבים מהצופים כ"קריפי", בעברית "מלחיץ". אם פיקסר מצליחה כל כך מאז, זה מפני שהיא כבר לא מנסה ליצור דמויות כאלה, אלא רק דמויות חמודות, שיותר מזכירות בובות נעימות, מאשר בני אדם.
החשש והרתיעה מדמויות "אנושיות" שכאלה הוא גם חלק מההסבר של הפחד שלנו מ"הליצנים הרוצחים", אותם אנשים מחופשים שמזנקים משום מקום ומבהילים אנשים ברחבי העולם.
את ההסברים לתופעת ה"קריפיות" של דמויות כאלה מנסים לתלות בהיותן ב"אזור הדמדומים" של זר שהוא מוכר. יש לנו חשש ואף חשד ממי שנראים זרים ועדיין כמאיימים על הישרדותנו. חייזרים, מתים, זומבים - זו רתיעה דומה מהם. כולם עשויים לפגוע בנו ולגרום למוות או להכחדה. לכן אנו נרתעים מהם, כמו מחולים וממתים.
אבל חוקרים אחרים לא נוטים לקבל את עניין היחס האנושי אל המוות, כהסבר מוצלח לתופעה. הם נוטים להסבר קוגניטיבי, כלומר הסבר שקשור בתפיסה האנושית את הדמויות הללו, שאינה דומה לאופן שבו אנו תופסים יצורים טבעיים בעולם שמסביבנו.
מוחנו, מסבירים החוקרים, אוהב למיין ולהכניס כל דבר שאנו חווים, אל תוך "מגרות" בתפיסה שלנו. אלה מעין קטגוריות מובחנות, שמסייעות לנו לגבש עמדה ודרך התמודדות עם הדבר העומד לפנינו. אותם הרובוטים והיצורים שכמעט דומים, אבל לא בדיוק, אלו שנכללים ב"עמק המוזרות", מאתגרים את החלוקה הזו לקטגוריות או הגדרות. כך נוצר במוחנו קונפליקט, כשהזרות והניכור שלנו מהם מתורגמים ללחץ, לתגובה שלילית ולרתיעה פסיכולוגית מהם.
ניכור כזה של "עמק המוזרות", יכול לנבוע, למשל, מדיסוננס (אי התאמה) בין המראה של רובוט כזה, המזכיר בן אדם, לבין אופן התנועה המשונה שלו.
סופרים ויוצרי סרטים, אגב, למדו לנצל את הדיסוננס הזה. זו הסיבה שזומבים בסרטים, או מפלצות קולנועיות וספרותיות כמו פרנקנשטיין או "הגולם" של המהר"ל, יתוארו כמעט תמיד ככאלה שמהלכות בצורה משונה. זה פשוט מפחיד יותר.
כך או כך, נראה שעמק המוזרות מהווה את אחד האתגרים החשובים בתחומי הרובוטיקה החברתית, האנימציה העיצוב הגרפי ועוד.
הנה רובוטים קריפיים ודמויות אנימציה מלחיצות, מעמק המוזרות:
https://youtu.be/CNdAIPoh8a4
הסבר המושג:
https://youtu.be/aYuBDkto2Vk
עמק המוזרות קיים גם באימייג'מטריקס:
https://youtu.be/JF_NFmtw89g
וסרטון ארוך על התופעה וגילויה:
https://youtu.be/9K1Kd9mZL8g
"עמק המוזרות" (The Uncanny valley) היא תופעה מדעית שלפיה העתקים מלאכותיים הדומים באופן כמעט מושלם לבני אדם, אך לא לגמרי, גורמים לאנשים רתיעה ותחושה מלחיצה ומטרידה.
זאת בניגוד למצב בו אין לאנשים בעיה עם רובוטים שאינם דומים לבני-אדם, כמו רובוט משטרתי או תעשייתי, או אפילו הרובוט המנקה בתים דוגמת iRobot ואפילו עם רובוטים הדומים לבני-אדם לגמרי, הנוטים גם הם להיות אהובים על רבים.
הרתיעה הזו מה"כמעט אנושי" דווחה לראשונה בשנת 1970, בדיוק 100 שנה לאחר שפרויד פרסם את ספרו "המאוים" (The Uncanny). ב-1970 תיאר מפתח הרובוטים היפאני מאשירו מורי, או מסהירו מורי, את הלחץ ותחושת האיום שהוא מגלה בקרב בני אדם רבים מרובוטים שכאלה.
מורי היה הראשון שצייר את הגרף שבו ייצג הציר האופקי את "הדמיון לבני אנוש", בעוד הציר האנכי תיאר את "תחושת המוכרות". בגרף הזה ראו בפירוש את הנחיתה התלולה, כשרובוטים מתקרבים לדמיון מושלם לאדם, ואז עליה יפה כשהדימיון מתקרב ל-100%.
הירידה הזו בקו מזכירה מעין עמק בין שני הרים ומכאן שמה של התופעה - "עמק המוזרות".
אבל תופעת "עמק המוזרות" לא מתרחשת רק בעולם הרובוטים. מסתבר שגם בדמויות אנימציה אנשים נרתעים מדמויות שהן כמעט אנושיות, אך לא לחלוטין. Tin Toy - סרט קצר של חברת פיקסאר, למשל, לימד אותה בתחילת דרכה שהיכולת ליצור דמויות אנושיות וריאליסטיות מרתיעה את הקהל.
בילי התינוק עורר שם רתיעה ודחייה והוגדר על ידי רבים מהצופים כ"קריפי", בעברית "מלחיץ". אם פיקסר מצליחה כל כך מאז, זה מפני שהיא כבר לא מנסה ליצור דמויות כאלה, אלא רק דמויות חמודות, שיותר מזכירות בובות נעימות, מאשר בני אדם.
החשש והרתיעה מדמויות "אנושיות" שכאלה הוא גם חלק מההסבר של הפחד שלנו מ"הליצנים הרוצחים", אותם אנשים מחופשים שמזנקים משום מקום ומבהילים אנשים ברחבי העולם.
את ההסברים לתופעת ה"קריפיות" של דמויות כאלה מנסים לתלות בהיותן ב"אזור הדמדומים" של זר שהוא מוכר. יש לנו חשש ואף חשד ממי שנראים זרים ועדיין כמאיימים על הישרדותנו. חייזרים, מתים, זומבים - זו רתיעה דומה מהם. כולם עשויים לפגוע בנו ולגרום למוות או להכחדה. לכן אנו נרתעים מהם, כמו מחולים וממתים.
אבל חוקרים אחרים לא נוטים לקבל את עניין היחס האנושי אל המוות, כהסבר מוצלח לתופעה. הם נוטים להסבר קוגניטיבי, כלומר הסבר שקשור בתפיסה האנושית את הדמויות הללו, שאינה דומה לאופן שבו אנו תופסים יצורים טבעיים בעולם שמסביבנו.
מוחנו, מסבירים החוקרים, אוהב למיין ולהכניס כל דבר שאנו חווים, אל תוך "מגרות" בתפיסה שלנו. אלה מעין קטגוריות מובחנות, שמסייעות לנו לגבש עמדה ודרך התמודדות עם הדבר העומד לפנינו. אותם הרובוטים והיצורים שכמעט דומים, אבל לא בדיוק, אלו שנכללים ב"עמק המוזרות", מאתגרים את החלוקה הזו לקטגוריות או הגדרות. כך נוצר במוחנו קונפליקט, כשהזרות והניכור שלנו מהם מתורגמים ללחץ, לתגובה שלילית ולרתיעה פסיכולוגית מהם.
ניכור כזה של "עמק המוזרות", יכול לנבוע, למשל, מדיסוננס (אי התאמה) בין המראה של רובוט כזה, המזכיר בן אדם, לבין אופן התנועה המשונה שלו.
סופרים ויוצרי סרטים, אגב, למדו לנצל את הדיסוננס הזה. זו הסיבה שזומבים בסרטים, או מפלצות קולנועיות וספרותיות כמו פרנקנשטיין או "הגולם" של המהר"ל, יתוארו כמעט תמיד ככאלה שמהלכות בצורה משונה. זה פשוט מפחיד יותר.
כך או כך, נראה שעמק המוזרות מהווה את אחד האתגרים החשובים בתחומי הרובוטיקה החברתית, האנימציה העיצוב הגרפי ועוד.
הנה רובוטים קריפיים ודמויות אנימציה מלחיצות, מעמק המוזרות:
https://youtu.be/CNdAIPoh8a4
הסבר המושג:
https://youtu.be/aYuBDkto2Vk
עמק המוזרות קיים גם באימייג'מטריקס:
https://youtu.be/JF_NFmtw89g
וסרטון ארוך על התופעה וגילויה:
https://youtu.be/9K1Kd9mZL8g
מיהו מארק צוקרברג מייסד פייסבוק?
באפריל 2018, כשמייסד פייסבוק והמנכ"ל שלה, מארק צוקרברג, הגיע לשימוע בקונגרס האמריקאי, זה נראה ממש מסוכן לעתידו. החנון, שהקים בעשור שלפני כן, את חברת האינטרנט הגדולה בהיסטוריה, הגיע כדי להגן על מקום עבודתו ועל משרתו. הוא ישב למול חברי קונגרס נבוכים, שראו לפניהם את העתיד.
הבחור הצעיר והמבריק שישב מולם, הסביר להם בנחת ובבגרות את כל מה שקרה ונטל אחריות על המשגים שנעשו, כשמידע של יותר מ-80 מיליון משתמשי הרשת החברתית הודלף ממנה וגרם ככל הנראה לשינוי בתוצאות הבחירות בארצות הברית. הוא ענה על המוני שאלות של חברי הקונגרס, שבעיקר הראו עד כמה העולם הישן, של הפוליטיקאים, לא ממש מבין את רוח הזמן ואת העולם של המילניאלס, שצוקרברג הוא המנהיג הברור שלו, גם אם לא התכוון לכך.
המניה של פייסבוק בבורסה, גאתה באותו יום בכ-4.5%. היא הראתה שהמשקיעים נותנים אמון חד משמעי ביכולתו של צוקרברג להמשיך ולנהל את חברת הענק המצליחה, בת 2 מיליארד המשתמשים, שהקים בעצמו בגיל 20 ומשהו.
מדובר ללא ספק בחנון המצליח בכל הזמנים. מי שהיה סטודנט ומתכנת, יליד 1984, החליט בעשור שלפני, להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטיות וגם קצת סטודנטים אחרים, אתר שהפך להצלחה מסחררת. צוקרברג הפך די מהר לאחד האנשים העשירים בתבל, עוד בטרם מלאו לו 30. אגב, עם לידת בתו הראשונה, הוא התחייב לתרום 99% מהמניות שלו בפייסבוק לצדקה. מדובר בעשרות מיליארדי דולרים...
אז מי שדחה בנימוס הצעת רכש של פייסבוק, בת מיליארד דולר מחברת יאהו, עוד בתחילת הדרך, ידע בדיוק מה הוא עושה. בהנהגתו הגיעה פייסבוק להיות חברת הפרסום השנייה בגודלה בעולם, עם הכנסות ענק ושליטה בכמעט כל היבט אפשרי בחברה העולמית, בכלכלת המידע ובפוליטיקה הבינלאומית, כולל הפלת ממשלות בעולם הערבי, העלאת דאעש לגדולה וככל הנראה גם שינוי שמו של הנשיא הנבחר באמריקה.
לאחר ההתגברות על המשבר ההוא, עתידו של צוקרברג שב להיראות ורוד ונראה היה שאם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הוא עתיד להפוך בעצמו, ביום מן הימים, למנהיג ארצות הברית של אמריקה.
עם זאת ב-2021 עמד אתגר גדול בפני פייסבוק והמנכ"ל שלה - ממשלת ארה"ב ומערכת החוק שלה מאשימים את החברה בפרקטיקות עסקיות שמזכירות ארגוני פשע ומנסים לפרק את כוחה העצום. תחרות לא הוגנת במתחרים וקניית שחקנים עסקיים המאיימים עליה הן פרקטיקות בעייתיות עד אסורות בחוקי ההגבלים העסקיים. במקרה של פייסבוק הם ביצרו את מעמדה כחברה החזקה ביותר באינטרנט, אחרי גוגל.
הנה תקציר דרכו של צוקרברג להיות אחד האנשים החזקים בעולם:
https://youtu.be/5ULR988bztQ
בסרט "הרשת החברתית" מתוארים החודשים הראשונים של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג התחייב לתרום את מרבית הונו לצדקה (עברית):
https://youtu.be/8HTbwXJTCwY
הוא כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
מילות השראה שלו (מתורגם):
https://youtu.be/0ZEklpXQB6g
ממנו צריכים ללמוד על פרטיות (עברית):
https://youtu.be/fT8_okDdg4c
בחיוך גדול הנה ייעוץ של שפיגלר הכריש המשעשע לצוקרברג:
https://youtu.be/5gpXJWRMdq8
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
באפריל 2018, כשמייסד פייסבוק והמנכ"ל שלה, מארק צוקרברג, הגיע לשימוע בקונגרס האמריקאי, זה נראה ממש מסוכן לעתידו. החנון, שהקים בעשור שלפני כן, את חברת האינטרנט הגדולה בהיסטוריה, הגיע כדי להגן על מקום עבודתו ועל משרתו. הוא ישב למול חברי קונגרס נבוכים, שראו לפניהם את העתיד.
הבחור הצעיר והמבריק שישב מולם, הסביר להם בנחת ובבגרות את כל מה שקרה ונטל אחריות על המשגים שנעשו, כשמידע של יותר מ-80 מיליון משתמשי הרשת החברתית הודלף ממנה וגרם ככל הנראה לשינוי בתוצאות הבחירות בארצות הברית. הוא ענה על המוני שאלות של חברי הקונגרס, שבעיקר הראו עד כמה העולם הישן, של הפוליטיקאים, לא ממש מבין את רוח הזמן ואת העולם של המילניאלס, שצוקרברג הוא המנהיג הברור שלו, גם אם לא התכוון לכך.
המניה של פייסבוק בבורסה, גאתה באותו יום בכ-4.5%. היא הראתה שהמשקיעים נותנים אמון חד משמעי ביכולתו של צוקרברג להמשיך ולנהל את חברת הענק המצליחה, בת 2 מיליארד המשתמשים, שהקים בעצמו בגיל 20 ומשהו.
מדובר ללא ספק בחנון המצליח בכל הזמנים. מי שהיה סטודנט ומתכנת, יליד 1984, החליט בעשור שלפני, להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטיות וגם קצת סטודנטים אחרים, אתר שהפך להצלחה מסחררת. צוקרברג הפך די מהר לאחד האנשים העשירים בתבל, עוד בטרם מלאו לו 30. אגב, עם לידת בתו הראשונה, הוא התחייב לתרום 99% מהמניות שלו בפייסבוק לצדקה. מדובר בעשרות מיליארדי דולרים...
אז מי שדחה בנימוס הצעת רכש של פייסבוק, בת מיליארד דולר מחברת יאהו, עוד בתחילת הדרך, ידע בדיוק מה הוא עושה. בהנהגתו הגיעה פייסבוק להיות חברת הפרסום השנייה בגודלה בעולם, עם הכנסות ענק ושליטה בכמעט כל היבט אפשרי בחברה העולמית, בכלכלת המידע ובפוליטיקה הבינלאומית, כולל הפלת ממשלות בעולם הערבי, העלאת דאעש לגדולה וככל הנראה גם שינוי שמו של הנשיא הנבחר באמריקה.
לאחר ההתגברות על המשבר ההוא, עתידו של צוקרברג שב להיראות ורוד ונראה היה שאם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הוא עתיד להפוך בעצמו, ביום מן הימים, למנהיג ארצות הברית של אמריקה.
עם זאת ב-2021 עמד אתגר גדול בפני פייסבוק והמנכ"ל שלה - ממשלת ארה"ב ומערכת החוק שלה מאשימים את החברה בפרקטיקות עסקיות שמזכירות ארגוני פשע ומנסים לפרק את כוחה העצום. תחרות לא הוגנת במתחרים וקניית שחקנים עסקיים המאיימים עליה הן פרקטיקות בעייתיות עד אסורות בחוקי ההגבלים העסקיים. במקרה של פייסבוק הם ביצרו את מעמדה כחברה החזקה ביותר באינטרנט, אחרי גוגל.
הנה תקציר דרכו של צוקרברג להיות אחד האנשים החזקים בעולם:
https://youtu.be/5ULR988bztQ
בסרט "הרשת החברתית" מתוארים החודשים הראשונים של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג התחייב לתרום את מרבית הונו לצדקה (עברית):
https://youtu.be/8HTbwXJTCwY
הוא כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
מילות השראה שלו (מתורגם):
https://youtu.be/0ZEklpXQB6g
ממנו צריכים ללמוד על פרטיות (עברית):
https://youtu.be/fT8_okDdg4c
בחיוך גדול הנה ייעוץ של שפיגלר הכריש המשעשע לצוקרברג:
https://youtu.be/5gpXJWRMdq8
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
מהו מחשב בעצם? האם כל דבר אלקטרוני הוא מחשב?
דומה שבעולם המודרני מחשבים נמצאים בכל מקום. אין תעשיה, תחום או עבודה שלא כוללים מגע כלשהו עם מחשבים. ממחשב ביתי, לפטופ, סמארטפון, טאבלט או שעון חכם ועד מחשב העל הכי חזק בעולם, רכיב ממוחשב מסוג "אינטרנט של הדברים" (IOT) שהוטמע בתוך בגד או מקרר או אפילו רובוט ועד מחשב ששולט במכונית אוטונומית או מנווט חללית לכוכב לכת רחוק - כולם הם סוג של מחשבים.
#כדי שמכשיר ייחשב בתור מחשב הוא צריך לענות על כמה תנאים או כמה משימות:
#קלט (Input)
מחשב צריך להיות מסוגל לקבל מידע מהמשתמש
#איחסון (Storage)
המחשב שומר ומאחסן מידע ויודע לשחזר אותו
#עיבוד (Processing)
אין כמו המחשב בלעבד נתונים בצורות ושיטות שונות, מהירות ומתוחכמות
#פלט (Output)
המחשב פולט בסופו של דבר את התוצאות, אם על מסך, בהדפסה, בשליטה על מכשיר, או בשליחת נתונים למשתמש.
תרגיל למחשבה
===========
האם כספומט הוא מחשב? - בדקו אם לדעתכם הוא מבצע את ארבעת התנאים שלמעלה.
ומטוס קרב - האם הוא מחשב? ומכשיר רדיו? והאם המיקסר שבמטבח הוא מחשב?
מה הופך מחשב למחשב? (מתורגם)
https://youtu.be/mCq8-xTH7jA
כל סוגי וגדלי המחשבים הקיימים:
https://youtu.be/uD0acIhi8xE
המחשב השולחני והמובילים בו לאורך השנים:
https://youtu.be/6OnnoSiRxWE
שעון חכם אפילו לילדים:
https://youtu.be/nFeEfZ-o9C8
מגוון המחשבים ו"האינטרנט של הדברים" (IOT) של חברת ASUS:
https://youtu.be/bQ1ASdMSo5w
ומחשב העל הסיני שנכון ל-2021 הוא המחשב החזק ביותר בעולם:
https://youtu.be/-eQ7zgwgTdI
דומה שבעולם המודרני מחשבים נמצאים בכל מקום. אין תעשיה, תחום או עבודה שלא כוללים מגע כלשהו עם מחשבים. ממחשב ביתי, לפטופ, סמארטפון, טאבלט או שעון חכם ועד מחשב העל הכי חזק בעולם, רכיב ממוחשב מסוג "אינטרנט של הדברים" (IOT) שהוטמע בתוך בגד או מקרר או אפילו רובוט ועד מחשב ששולט במכונית אוטונומית או מנווט חללית לכוכב לכת רחוק - כולם הם סוג של מחשבים.
#כדי שמכשיר ייחשב בתור מחשב הוא צריך לענות על כמה תנאים או כמה משימות:
#קלט (Input)
מחשב צריך להיות מסוגל לקבל מידע מהמשתמש
#איחסון (Storage)
המחשב שומר ומאחסן מידע ויודע לשחזר אותו
#עיבוד (Processing)
אין כמו המחשב בלעבד נתונים בצורות ושיטות שונות, מהירות ומתוחכמות
#פלט (Output)
המחשב פולט בסופו של דבר את התוצאות, אם על מסך, בהדפסה, בשליטה על מכשיר, או בשליחת נתונים למשתמש.
תרגיל למחשבה
===========
האם כספומט הוא מחשב? - בדקו אם לדעתכם הוא מבצע את ארבעת התנאים שלמעלה.
ומטוס קרב - האם הוא מחשב? ומכשיר רדיו? והאם המיקסר שבמטבח הוא מחשב?
מה הופך מחשב למחשב? (מתורגם)
https://youtu.be/mCq8-xTH7jA
כל סוגי וגדלי המחשבים הקיימים:
https://youtu.be/uD0acIhi8xE
המחשב השולחני והמובילים בו לאורך השנים:
https://youtu.be/6OnnoSiRxWE
שעון חכם אפילו לילדים:
https://youtu.be/nFeEfZ-o9C8
מגוון המחשבים ו"האינטרנט של הדברים" (IOT) של חברת ASUS:
https://youtu.be/bQ1ASdMSo5w
ומחשב העל הסיני שנכון ל-2021 הוא המחשב החזק ביותר בעולם:
https://youtu.be/-eQ7zgwgTdI
מהו המחשב החזק בעולם?
מחשב העל החזק בעולם. תוצרת סין, הוא מחשב סיני המכונה "Tianhe-2". זהו מחשב בעל יכולת עיבוד בלתי נתפסת, שהיא כפולה משל המחשב השני במהירותו בעולם.
ההישג הסיני הוא עצום, שכן סין היא מדינה שבה נמצאים רק 9% ממחשבי העל, לעומת המלכה הקודמת, ארה"ב, שבה 46% ממחשבי העל.
הנה מחשב העל הסיני:
https://youtu.be/GrM9WnE7J94
ועוד על המחשב החזק בעולם:
https://youtu.be/P92HQs8nMZU
המחשב הזה זוכה הבר 4 שנים ברציפות בתואר:
https://youtu.be/sON3WICqIkM
מחשב העל החזק בעולם. תוצרת סין, הוא מחשב סיני המכונה "Tianhe-2". זהו מחשב בעל יכולת עיבוד בלתי נתפסת, שהיא כפולה משל המחשב השני במהירותו בעולם.
ההישג הסיני הוא עצום, שכן סין היא מדינה שבה נמצאים רק 9% ממחשבי העל, לעומת המלכה הקודמת, ארה"ב, שבה 46% ממחשבי העל.
הנה מחשב העל הסיני:
https://youtu.be/GrM9WnE7J94
ועוד על המחשב החזק בעולם:
https://youtu.be/P92HQs8nMZU
המחשב הזה זוכה הבר 4 שנים ברציפות בתואר:
https://youtu.be/sON3WICqIkM
מיהו טים ברנרס-לי ממציא האינטרנט?
איך נולד האינטרנט ומי המציא אותו?
מי היה הממציא של האינטרנט?
האינטרנט נולד עוד לפני שהיה אינטרנט. יסודו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים עם יישום צבאי שפיתחו האמריקאים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב גרעיני יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.
בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.
אבל זה עדיין לא האינטרנט.
הוא יגיע בסוף שנות ה-80, כשנולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים. כך הופיעה בשנת 1991 רשת ה-WWW שהוא פיתח.
ה-WWW הוא קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף קבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.
לקבצים הללו, אם תהיתם, קראו "אתרי אינטרנט".
ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. אבל זה האינטרנט והוא כאן כדי להישאר.
ומי שהוכיח את זה יהיה סטודנט אמריקאי בשם מארק אנדריסן. במהלך פורץ דרך ומדהים ביחס למי שהוא, הסטודנט לתואר שני באוניברסיטת אילינוי, עתיד לפתח, עם צוות שליווה אותו, את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic).
אנדריסן עתיד לשנות, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר לראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט של ברנרס לי. ב"מוזאיק" של אנדריסן, הגרסה המתקדמת של הדפדפן, הוא כולל מעתה תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים.
ה"מוזאיק" פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים ולשיאים חדשים. ההמצאה ה"גיקית" של טים ברנרס לי והטכנולוגיות שבאו בעקבותיה, הפכו את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.
הנה סרטון על המצאת האינטרנט:
https://youtu.be/21eFwbb48sE
טים ברנרס לי:
http://youtu.be/fy2_Tm4YunI
עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:
https://youtu.be/KW6ivwDcOY4
תולדות האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):
http://youtu.be/fF7JVWf35tY
סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):
https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes
והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):
https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
מי היה הממציא של האינטרנט?
האינטרנט נולד עוד לפני שהיה אינטרנט. יסודו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים עם יישום צבאי שפיתחו האמריקאים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב גרעיני יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.
בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.
אבל זה עדיין לא האינטרנט.
הוא יגיע בסוף שנות ה-80, כשנולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים. כך הופיעה בשנת 1991 רשת ה-WWW שהוא פיתח.
ה-WWW הוא קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף קבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.
לקבצים הללו, אם תהיתם, קראו "אתרי אינטרנט".
ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. אבל זה האינטרנט והוא כאן כדי להישאר.
ומי שהוכיח את זה יהיה סטודנט אמריקאי בשם מארק אנדריסן. במהלך פורץ דרך ומדהים ביחס למי שהוא, הסטודנט לתואר שני באוניברסיטת אילינוי, עתיד לפתח, עם צוות שליווה אותו, את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic).
אנדריסן עתיד לשנות, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר לראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט של ברנרס לי. ב"מוזאיק" של אנדריסן, הגרסה המתקדמת של הדפדפן, הוא כולל מעתה תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים.
ה"מוזאיק" פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים ולשיאים חדשים. ההמצאה ה"גיקית" של טים ברנרס לי והטכנולוגיות שבאו בעקבותיה, הפכו את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.
הנה סרטון על המצאת האינטרנט:
https://youtu.be/21eFwbb48sE
טים ברנרס לי:
http://youtu.be/fy2_Tm4YunI
עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:
https://youtu.be/KW6ivwDcOY4
תולדות האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):
http://youtu.be/fF7JVWf35tY
סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):
https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes
והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):
https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
מהם בתי הקברות של האינטרנט?
גם לעולם הטכנולוגיה ובמיוחד האינטרנט יש מרטירים, אתרים "קדושים" שהלכו לעולמם בטרם עת. פעם פקדו אותם מיליונים והיום הם ממתינים בבית קברות לאתרים, שמישהו יבוא לפקוד אותם, להניח אבן (חכמים) ולהזיל דמעה על נעוריו שהלכו גם הם.
כי אם יש משהו שהתרבות האנושית אוהבת, במיוחד זו המודרנית, זו נוסטלגיה.
פעם, בשנות התשעים, הרשת פרצה לחיינו ועשתה את זה בצבע, עם הרבה אנימציות בוהקות, זוהרות ומנצנצות, לא פעם יותר מדי. הכל שם היה מוגזם וכיפי. מהפונטים הגדולים ולא קשורים, דרך התמונות הדיגיטליות ולא פעם המפוקסלות מדי, הטקסטים החובבניים של אנשים שלפתע תפעלו אתרים וכתבו לראשונה בחייהם להמונים ועוד הרבה.
אז אתרי אינטרנט ישנים יכולים לפרוט על מיתרי הנוסטלגיה. ובשביל זה יש את בתי הקברות לאתרים של האינטרנט הישן. אנשים מוצאים בהם מצבות דיגיטליות בדמות דפי בית של אתרים בהם בילו שעות רבות וימים, מאתרים כמו כמו Yahoo או AOL ועד אתרים פרטיים שנבנו על פלטפורמת Geocities שאפשרה לכל אחד לבנות אתר מכוער ומוגזם משלו.
אז מבית קברות לאתרים ישנים ועד טיולים מאורגנים בווידאו בהם תראו גם אתרים שקיימים ואפילו מצליחים עד היום - אם יש לכם מצב רוח לקצת חקר, נוסטלגיה והתייחדות מבוססי רשת, דאגנו לכם לתזכורות מהם אונליין.
הנה סיפורם של האתרים הראשונים בארץ (עברית):
https://youtu.be/G0IZkP9s9JQ
סיפורו של בית הקברות לאתרים ישנים:
https://youtu.be/nVPTZykonJo
מבית קברות אחר של אתרי אינטרנט:
https://youtu.be/F6O8-xjOCgc?t=6m00s
וטיול מאורגן במסך ישן:
https://youtu.be/yg79Ogc5yQ4?long=yes
גם לעולם הטכנולוגיה ובמיוחד האינטרנט יש מרטירים, אתרים "קדושים" שהלכו לעולמם בטרם עת. פעם פקדו אותם מיליונים והיום הם ממתינים בבית קברות לאתרים, שמישהו יבוא לפקוד אותם, להניח אבן (חכמים) ולהזיל דמעה על נעוריו שהלכו גם הם.
כי אם יש משהו שהתרבות האנושית אוהבת, במיוחד זו המודרנית, זו נוסטלגיה.
פעם, בשנות התשעים, הרשת פרצה לחיינו ועשתה את זה בצבע, עם הרבה אנימציות בוהקות, זוהרות ומנצנצות, לא פעם יותר מדי. הכל שם היה מוגזם וכיפי. מהפונטים הגדולים ולא קשורים, דרך התמונות הדיגיטליות ולא פעם המפוקסלות מדי, הטקסטים החובבניים של אנשים שלפתע תפעלו אתרים וכתבו לראשונה בחייהם להמונים ועוד הרבה.
אז אתרי אינטרנט ישנים יכולים לפרוט על מיתרי הנוסטלגיה. ובשביל זה יש את בתי הקברות לאתרים של האינטרנט הישן. אנשים מוצאים בהם מצבות דיגיטליות בדמות דפי בית של אתרים בהם בילו שעות רבות וימים, מאתרים כמו כמו Yahoo או AOL ועד אתרים פרטיים שנבנו על פלטפורמת Geocities שאפשרה לכל אחד לבנות אתר מכוער ומוגזם משלו.
אז מבית קברות לאתרים ישנים ועד טיולים מאורגנים בווידאו בהם תראו גם אתרים שקיימים ואפילו מצליחים עד היום - אם יש לכם מצב רוח לקצת חקר, נוסטלגיה והתייחדות מבוססי רשת, דאגנו לכם לתזכורות מהם אונליין.
הנה סיפורם של האתרים הראשונים בארץ (עברית):
https://youtu.be/G0IZkP9s9JQ
סיפורו של בית הקברות לאתרים ישנים:
https://youtu.be/nVPTZykonJo
מבית קברות אחר של אתרי אינטרנט:
https://youtu.be/F6O8-xjOCgc?t=6m00s
וטיול מאורגן במסך ישן:
https://youtu.be/yg79Ogc5yQ4?long=yes
מהי הוכחת היתכנות?
הוכחת היתכנות (Proof Of Concept) היא פיתוח שמדגים ביצוע של רעיון או שיטה כלשהם לביצוע, ביצוע בקנה מידה מצומצם או חלקי, לעומת הפתרון הכולל שבסופו של דבר מעוניינים לבצע ולממש.
באמצעות הוכחת ההיתכנות, בקיצור POC, משתדלים המבצעים בדרך כלל לוודא שיש פוטנציאל אמיתי לביצוע של הרעיון, התאוריה או הפתרון הטכנולוגי שהם מעוניינים לתת לבעיה.
הוכחת ההיתכנות נעשית כך, לפני שמתחילים לפעול לפיתוח היישום או לשימוש בו בקנה מידה אמיתי, המחייב פיתוח מורכב, יקר וארוך.
בעולם התוכנה תדגים הוכחת ההיתכנות, לא פעם, מימוש חלקי או קטן של הרעיון, כזה שיפותח בדרך כלל, בעלויות נמוכות ובזמן קצר יחסית. חשיבותה תהיה בשכנוע ללכת על הפיתוח, גם העצמי וגם של משקיעים או קרנות הון סיכון להשקיע.
בתאגיד או בשירות הציבורי תפותח הוכחת ההיתכנות לצורך שכנוע של מקבלי החלטות ב"חלונות הגבוהים", על מנת שישתכנעו להשקיע זמן ומשאבים או לפנות עובדים, לצורך מימוש הרעיון.
גם בקולנוע, כהוכחת היתכנות לטכנולוגיות או לשיטות צילום חדשות, יוצרים לא פעם סרט קצר, המראה את התוצאה ומדגים את איכותה.
הנה הסבר של המונח:
https://youtu.be/cTDzYNZrzd8
וההבדלים בין POC לבין MVP, מוצר מינימלי אפשרי:
https://youtu.be/SRWG5pRqN1A
הוכחת היתכנות (Proof Of Concept) היא פיתוח שמדגים ביצוע של רעיון או שיטה כלשהם לביצוע, ביצוע בקנה מידה מצומצם או חלקי, לעומת הפתרון הכולל שבסופו של דבר מעוניינים לבצע ולממש.
באמצעות הוכחת ההיתכנות, בקיצור POC, משתדלים המבצעים בדרך כלל לוודא שיש פוטנציאל אמיתי לביצוע של הרעיון, התאוריה או הפתרון הטכנולוגי שהם מעוניינים לתת לבעיה.
הוכחת ההיתכנות נעשית כך, לפני שמתחילים לפעול לפיתוח היישום או לשימוש בו בקנה מידה אמיתי, המחייב פיתוח מורכב, יקר וארוך.
בעולם התוכנה תדגים הוכחת ההיתכנות, לא פעם, מימוש חלקי או קטן של הרעיון, כזה שיפותח בדרך כלל, בעלויות נמוכות ובזמן קצר יחסית. חשיבותה תהיה בשכנוע ללכת על הפיתוח, גם העצמי וגם של משקיעים או קרנות הון סיכון להשקיע.
בתאגיד או בשירות הציבורי תפותח הוכחת ההיתכנות לצורך שכנוע של מקבלי החלטות ב"חלונות הגבוהים", על מנת שישתכנעו להשקיע זמן ומשאבים או לפנות עובדים, לצורך מימוש הרעיון.
גם בקולנוע, כהוכחת היתכנות לטכנולוגיות או לשיטות צילום חדשות, יוצרים לא פעם סרט קצר, המראה את התוצאה ומדגים את איכותה.
הנה הסבר של המונח:
https://youtu.be/cTDzYNZrzd8
וההבדלים בין POC לבין MVP, מוצר מינימלי אפשרי:
https://youtu.be/SRWG5pRqN1A
איך עובד GPS? איך פועלת מערכת המיקום GPS?
ב-1978 הושקה מערכת הלוויינים שמאפשרת מיקום מדויק של כל פינה בעולם. 24 הלוויינים הללו ממוקמים בגובה של כ-15 אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ.
הצלבת המרחק שבו אנו נמצאים, ביחס לכל לוויין שמעלינו, היא שמאפשרת לנו לדעת בדיוק את מיקומנו על כדור הארץ.
מערכת ה-GPS, מערכת המיקום הגלובלית, או בשמה הנכון GPSS, מאפשרת לכל אחד מאיתנו למצוא את מקומו המוחלט, בדיוק של מטרים בודדים, ולנווט את דרכו לכל מיקום מדויק אחר בעולם, באמצעות שידור וקליטה של מידע ה-GPS.
בנוסף ללוויינים יש גם תחנות קרקע המאפשרות תיקונים ועדכונים למערכת הלוויינים המשוכללת אך העמוסה הזו.
כך עובד ה-GPS (מתורגם):
http://youtu.be/xdCpgjnmDOg
עקרון הפעולה של מערכות ה-GPS:
https://youtu.be/0rR24Y-KrOA
כך נתן הצבא האמריקאי לעולם שימוש חופשי במערכת ה-GPS:
https://youtu.be/ozAPGnr-934
והסבר של נושא ה-GPS כחלק מתורת היחסות של איינשטיין (מתורגם):
http://youtu.be/4GFoZpRC6aE?t=2m10s?long=yes
ב-1978 הושקה מערכת הלוויינים שמאפשרת מיקום מדויק של כל פינה בעולם. 24 הלוויינים הללו ממוקמים בגובה של כ-15 אלף קילומטרים מעל פני כדור הארץ.
הצלבת המרחק שבו אנו נמצאים, ביחס לכל לוויין שמעלינו, היא שמאפשרת לנו לדעת בדיוק את מיקומנו על כדור הארץ.
מערכת ה-GPS, מערכת המיקום הגלובלית, או בשמה הנכון GPSS, מאפשרת לכל אחד מאיתנו למצוא את מקומו המוחלט, בדיוק של מטרים בודדים, ולנווט את דרכו לכל מיקום מדויק אחר בעולם, באמצעות שידור וקליטה של מידע ה-GPS.
בנוסף ללוויינים יש גם תחנות קרקע המאפשרות תיקונים ועדכונים למערכת הלוויינים המשוכללת אך העמוסה הזו.
כך עובד ה-GPS (מתורגם):
http://youtu.be/xdCpgjnmDOg
עקרון הפעולה של מערכות ה-GPS:
https://youtu.be/0rR24Y-KrOA
כך נתן הצבא האמריקאי לעולם שימוש חופשי במערכת ה-GPS:
https://youtu.be/ozAPGnr-934
והסבר של נושא ה-GPS כחלק מתורת היחסות של איינשטיין (מתורגם):
http://youtu.be/4GFoZpRC6aE?t=2m10s?long=yes
