צרפת היא המדינה הפופולארית ביותר בעולם לתיירות וזו שהכי הרבה תיירים אוהבים לבקר בה.

כמובן שהיהלום שבכתר הצרפתי היא פריז המיוחדת. היא עשירה במגוון של אתרים היסטוריים, מבנים מדהימים שחלקם אייקונים עולמיים, אוכל שלא צריך להגביר מילים, ארכיטקטורה לא רגילה, מוזיאונים מהטובים בעולם, אנשים מעניינים והרבה, אבל הרבה אווירה.

אך בנוסף לפריז גם אזורי הכפר בצרפת הם מקומות שנעים ומעניין לבקר בהם. מהטירות של עמק הלואר ועד לדרום צרפת וחבל פרובאנס הציורי - צרפת היא אהובת המבקרים.


הנה סרטון קצר על הקסם של פאריז:

http://youtu.be/1b2Z3V3HFMo


על הכפרים והערים הקטנות של צרפת



וחבל פרובאנס שבדרום צרפת, עם צבעי וריחות הלבנדר והמראות שכל כך הרבה ציירים אהבו, ריחות התבלינים והפירות שבשדות והכפרים הציוריים שבו:

http://youtu.be/E91UU6rEqVk

אזור חבל פרובאנס הוא מהאזורים היפים והאהובים בצרפת ובאירופה כולה. כמו חבל טוסקנה היפה שבאיטליה, פרובאנס התברכה באווירה שלווה ושקטה של כפרים ציוריים ושדות פורחים בשלל צבעים.

בפרובאנס התפתחה גם תעשיית בשמים עתיקה, שהפכה את צרפת למעצמת בשמים. העיירה גראס שנמצאת כאן, זכתה לכינוי "עיר הבשמים". בה הופכים, כבר מאות שנים, את תמציות הבשמים המופקות כאן ובמקומות אחרים לבשמי היוקרה שהפכו לאגדה. מוזיאון הבשמים של גראס נמצא בארמון פרגונרד ומראה כיצד הפכו יצרני הבשמים של פרובאנס לעשירים מופלגים.

השילוב בין הנוף הצבעוני והיופי הכפרי, לבין האנשים והמבנים, הוא שמשך אל פרובאנס בעבר אמנים וציירים. הללו התיישבו באזור וציירו שלל ציורים שהפכו את חבל הארץ הזה לאחד המצוירים בעולם.

במלחמת העולם השנייה התמקמה בפרובאנס ובדרום צרפת בכלל, "צרפת החופשית". זה היה אזור שלא נשלט על ידי הנאצים וממנו התקיימה התנגדות לכיבוש הגרמני.

כיום זורמים לפרובנס גם תיירים מכל העולם - חלקם הכירו אותה לראשונה מציוריהם של ואן גוך, פיקאסו, סזאן, מאטיס ומארק שגאל ובאים היום לחוות את המקום ואת הטעמים והריחות הידועים שלו, את האתרים ההיסטוריים שבו, הבשמים שמיוצרים בו והיינות המובחרים מהכרמים הרבים שבחבל הארץ הקסום הזה.



הנה סיפורו של חבל פרובאנס:

https://youtu.be/W9KTeUO88Z4


סרטון קצר שמציג קמצוץ מהיופי של פרובאנס:

http://youtu.be/Er_juPrnBb0


שדות הלוונדר בפרובאנס:

https://youtu.be/U8AzaciQrcs


את שדות הלוונדר הללו ציירו גדולי הציירים של צרפת:

https://youtu.be/-EfK8OhRElI


קציר מסורתי של פרחי הלבנדר:

https://youtu.be/n4Vx4dPhQGw


אי אפשר שלא לצייר אותם:

https://youtu.be/gqVPYHRC6go


קניון וורדון שבפרובאנס:

http://youtu.be/u0RlYxgXWos


ומצגת וידאו על חבל פרובנס שבצרפת:

http://youtu.be/2f1CjAs1hmg?t=13s

הפרנקים (Franks) הם השבטים שבנו את צרפת שאנו מכירים. מקורם של הפרנקים מהארצות הבאלטיות. הם חיו בעבר בגרמאניה ולאחר שחצו את נהר הריין הם התיישבו בגאליה, צרפת של פעם, בצירוף אזורים מהמדינות השכנות של היום.

חלק מהפרנקים התיישבו בגאליה כשעוד הייתה בשליטה של הרומאים. הם עשו חיל ובחריצות, אומץ ופיקחות והיו לחזקים והמצליחים שבתושבי גאליה.

כשפלשו השבטים הגרמאניים לאזורים שונים באימפריה הרומית, באו הפרנקים ופלשו לגאליה. כך, כשנטשו הרומאים את גאליה, הקימו הפרנקים ממלכה משלהם. עם הזמן תהפוך הממלכה שלהם לצרפת ותיקרא ארץ הפרנקים, בצרפתית "לה פראנס".


הנה הפרנקים שפלשו לרומא:

https://youtu.be/_SOtFV-9XsE


כלי הנשק שלהם:

https://youtu.be/F06kdXfrkic


קלוביס - המלך החשוב של הפרנקים ומי שלמעשה ייסד את צרפת:

https://youtu.be/RMNOVlq29Vg?long=yes


ומצגת מעולה על קלוביס והפרנקים:

http://youtu.be/O7HUBW3JgRA?long=yes

תיאטרון האבסורד (Theatre of the Absurd) הוא ז'אנר, סגנון של תיאטרון שאינו ריאליסטי, אמיתי ומבוסס על המציאות המסודרת וההגיונית. הוצגה בו במכוון בפני הצופים אמנות תיאטרלית לא הגיונית, לא מסודרת ולא ריאליסטית או "הגיונית".

המילה "אבסורד" משמעותה משהו שמחוץ לכל סדר או הגיון מוכרים. זהו אכן תיאטרון המתאר את מצבו של האדם בעולם חסר סדר. לא פלא שהוא נולד לאחר ההתפרקות של מלחמת העולם השנייה.

בעולם ללא אלוהים, משמעות או מטרה המכוונת את חיינו, עולם שמרגיש כאילו הוא מתקיים רגעים מהשמדה - שום דבר כבר לא באמת חשוב, אמיתי, מוצק או שווה את הרצינות חמורת הסבר של החוקים והאמת.

ממש כמו השינויים באמנות הפלסטית, כולל הקוביזם, הסוראליזם והדאדא, ששינו את ההתייחסות לאמנות לאחר מלחמת העולם הראשונה, הזרם הזה הראה והבליט את האבסורד ואיכשהו הפך את העולם לאבסורדי מעט פחות או אבסורדי לחלוטין, בזכות האמנות.

בתיאטרון הזה מרבים בפרודיה עוקצנית על השולטים, החזקים וגם על השאר. יש בו הרבה התייחסויות תרבותיות ופוליטיות והוא כולל הרבה דמויות משונות, תלושות ולא מחוברות למציאות שאנו מכירים מהיום יום שלנו.

אין בו הרבה מהעולם הריאלי, האמיתי, המתנהל לפי הכללים המוכרים של החברה, זה שהתיאטרון תמיד הציג יפה כל כך ואחרי המלחמה ההיא כבר הרגיש כמו לא קיים.

כמו עמיתיו באמנויות אחרות, הוליד יוג'ין יונסקו, המייסד פורץ הדרך של הזרם הזה, את המודרניזם שלו בתחום התאטרון. הוא תיעב את ההיגיון שעליו נבנו המחזות קודם לכן ורצה ליצור כאלה שלא ינסו להיות "בנויים נכון", לא יציעו הרמוניה, סדר, מבנה מקובל, התחלה, סוף, משמעות ואפילו לא ישתדלו כל כך לספר סיפור.

באופן מסוים זה היה מהלך טבעי בתאטרון. הוא לא עבר שינוי מאות שנים, בניגוד לאמנויות אחרות שהשתנו בעשורים שלפני כן. אם קנדינסקי ומלביץ' יצרו את הציור המופשט, אלבר קאמי וז'אן-פול סארטר הולידו את הספרות האבסורדית, שנברג וסטרווינסקי את המוסיקה המודרנית ששברה את הטונליות והקצב ומרתה גראהם יצרה את המחול המודרני, כך גם יונסקו הוציא לדרך סוג חדש של תיאטרון.

תיאטרון האבסורד הדיסהרמוני שלו דיבר על החוויה של עולם ללא משמעות, אלוהים או מטרה המכוונת את החיים של בני האדם. הוא הציג את מקומו של האדם בתוך הוואקום, ההתפרקות והריק של תרבות שקרסה.

המחזאים בתאטרון הזה נתנו ביטוי לאימת האדם בעידן של אחרי המוות הברוטלי של העולם הקודם וכשהוא עצמו ניצב מול חייו בעידן לא מוכר, שכל כך הרבה דברים עמוקים השתנו בו.

יונסקו הפך את האבסורד לכוכב ההצגה. הוא העלה על הבמה דימויים שלא ניסו לחקות את המציאות, או להציג דברים מציאותיים וריאליסטיים. ממש כמו שהציור המופשט והסוריאליזם עשו באמנות החזותית, הוא העלה על הבמה דימויים שהתקיימו אך ורק עליה.

לקראת סוף שנות ה-60 של המאה ה-20, כשהאבסורד כבש כל חלקה טובה בתרבות, מצויד בסמי הזיה ומוזיקה פסיכדלית, תיאטרון האבסורד הלך ודעך.


הנה תיאטרון האבסורד וכיצד נבע מהגישה הפילוסופית האבסורדית:

https://youtu.be/QoePDl14Eyc


מחזה אבסורד בשם "הראשים":

https://youtu.be/lTwhVigsYS8


פתיח תכנית ההומור משנות ה-70 ניקוי ראש התכתב עם תאטרון האבסורד:

https://youtu.be/nt21o9Re8t8


וקטע ששואל את האסתטיקה של סגנון תיאטרון האבסורד מהסרט "Across the Universe":

https://youtu.be/59ahx9ckqIw

הגשרים הטבעיים שבחוף ימה של אטרטה (Etretat), עיירה קטנה בנורמנדי שבצרפת, הם מתופעות הטבע המעניינות של צרפת. אמנם יש גשרים טבעיים במקומות שונים בעולם, כולל אלה שבפארקים של מדינת יוטה בארה"ב, אבל אלה של נורמנדי מיוחדים בכך שהגשרים של אטרטה הם ממש על קו התפר שבין היבשה למי האוקינוס האטלנטי.

שלוש קשתות האבן הגדולות וזקיפי הסלע המזדקרים מתוך האוקיינוס בחוף אטרטה היוו במשך שנים רבות השראה לציירים אימפרסיוניסטים כמו מאנה, בודן ומונה.

צוקי הגיר הלבנים שניתן לראות שם, כשהם מיתמרים מעל לאוקיינוס הכחול, נשחקים כבר מיליוני שנים בידי גלי הים, שהפכו אותם לבעלי מראה שנע בין פסלי ענק למצוקים רבי-הוד.

יש במקום גם יד זיכרון לטייסים הנועזים שניסו בשנת 1927, לטוס מעל האוקיינוס האטלנטי והתרסקו לתוכו.


הנה גשרי אטרטה הטבעיים בנורמנדי:

http://youtu.be/SQGKlwlkh7g


וחוויות של משפחה שבילתה באטרטה:

http://youtu.be/FQ2-Q8VLA1Q?t=1m24s

ויקטור מאוורון (Victor of Aveyron), שכונה "ילד הפרא", נלכד בינואר 1800 על ידי ציידים, ביער אביירון שבצרפת. הם גילו ילד פרא, פרוע, ערום ואילם לגמרי. כמובן שכשנמצא ביער הוא לא ידע ללכת על שתיים או לדבר. בעיתון כתבו אז על "שדון קטן וזריז כמו סנאי, אך זועף כחיית טרף".

העיתונים כינו אותו "ילד הפרא מאוורון", מאחר שהילד בן ה-12 גדל ביער במשך שנים, ללא מגע אנושי, עם התנהגות שבמקום להזכיר התנהגות אנושית הייתה דומה יותר לשל בעל חיים. ההשערה הייתה שהוא ננטש על ידי הורים חסרי אמצעים, כפי שנהגו אז לא פעם במשפחות עניות.

רופא מפורסם באותה תקופה, בשם איטרד, קיבל על עצמו "לתרבת" את "ילד הזאבים". אך נכשל בכך ולאחר שנים של ניסיונות שווא לשקם את הפרא מ-Aveyron הודה איטרד בכישלון. הפרא, שגדל מאז גיל 4 כשהוא מבודד ממגע אנושי, לא הצליח להפוך לאדם נורמלי, לא דיבר בשפה מדוברת, נותר חסר מיומנויות וללא יכולות תקשורת ושפה. וכך, גם לאחר 5 שנים לא הצליח ילד הפרא מאוורון להסתגל לחברה האנושית, או לתקשר כמו בני-אדם. באופן מסוים הוא נותר עד למותו בשנת 1828, יותר חיה מאשר בן-אנוש.


הנה סיפורו של ויקטור מאוורון:

https://youtu.be/7CkH_pcbQ1M


התנגדותו לתרבות האנושית, בקטעים מסרט אחר עליו:

http://youtu.be/YoS8MbiUTUQ


קדימון של מחזמר שנעשה עליו:

http://youtu.be/0PaZEeF3_dQ


תיאור ציורי של סיפורו של ויקטור:

http://youtu.be/abQalNjfSRE


בלוגרית מספרת עליו:

https://youtu.be/bwSLh6BX3nk


וילדים נוספים שגודלו על ידי חיות:

http://youtu.be/FUm4WhBouNo


קטע מסרט ישן המספר ומראה את צעדיו הראשונים והתפתחותו של ויקטור:

https://youtu.be/E_q8CU2NtnQ?long=yes


וסרט תיעודי על קיומם של ילדים כאלו באמת:

https://youtu.be/HIEQgTeydYw?long=yes

ארמון ורסאי היה ארמונו המפואר של המלך הצרפתי לואי ה-14. כנראה שהיו לו צרכים די גדולים, כי בארמון הזה, שאורכו קילומטר, ישנם 700 חדרים!

הארמון הפגין לכל אירופה את עוצמתו של המלך והיה כה מפואר שהפך מושא לחיקוי בקרב כל בתי המלוכה האירופיים. זה לא הפריע לכל מלך בשושלת הצרפתית להוסיף עוד חלק לארמון, כולל כפר שלם שנבנה בשביל המלכה מארי אנטואנט, כדי שתהנה משקט כפרי בארמון...

בארמון ורסאי התרחשו אירועים היסטוריים חשובים כמו חתימת הסכם השלום בתום מלחמת העולם הראשונה, הסכם שנקרא "הסכם ורסאי". בתור נקמה התעקש היטלר לשוב לארמון, במהלך מלחמת העולם השנייה, ולחתום על הסכם הכניעה של צרפת לגרמניה הנאצית.


הנה האדריכלות של ארמון ורסאי:

https://youtu.be/YMSU9U76jx0


ההיסטוריה שלו:

https://youtu.be/XxIzMr2Ekpo


והדרכה לארמון ורסאי:

https://youtu.be/852eroBwDrA

הבסטיליה, בצרפתית "מבצר", היא מילה רגילה. אבל ב-14 ביולי 1789, בעת המהפכה הצרפתית, דרשו ההמונים כלי נשק ממפקד אחד מבתי הכלא של פאריס. קראו לו "בסטילית סן אנטואן", אבל אנו מכירים אותו בתור "הבסטיליה" - המבנה שהריסתו הייתה לסמל המהפכה הצרפתית.

מנהל הכלא סרב כמובן וההמונים התפרצו למבצר והרגו אותו ואת כל החיילים שניהלו את בית הכלא שבו.

היסטורית הוקמה הבסטיליה כמבצר להגנת פאריס. המלך לואי ה-14 הפך אותה לבית כלא. האסירים שוכנו בחדרים קטנים בשמונה המגדלים שבבסטיליה. חוץ מפושעים ועבריינים נהגו מלכי צרפת לשלוח אליה מתנגדים ואסירים פוליטיים. הבסטיליה הפכה בעיני המוני העם הצרפתי למקום של אימה ודיכוי ולסמל המובהק לאכזריות של השלטון המלוכני והאטום בצרפת.

כיכר הבסטיליה בפאריס של היום נמצאת במקום שבו עמדה הבסטיליה. חלק מהריסותיה פוזר ברחבי צרפת, כסמל לנפילת הבסטיליה והשלטון המלוכני שהשתמש בה כדי לדכא את העם.


הנה הפריצה אל מבצר הבסטיליה במהפכה הצרפתית:

https://youtu.be/4OCheQDr5ag


קטע מסרט המתאר את הרס הבסטיליה:

https://youtu.be/ZbivW-bQdJs


וחגיגות יום הבסטיליה השנתיות בפאריס:

https://youtu.be/HsyHynebp4s

משחק האץ' א סקץ' (Etch a Sketch) הוא אחד המשחקים הידועים בעולם. משחק הילדים הפופולארי שהוגדר "הצעצוע הנצחי של המאה ה-20" הומצא על ידי טכנאי החשמל אנדרה קאסאן, בסוף שנות ה-50. מעל 100 מיליון עותקים של המשחק נמכרו מאז ברחבי העולם.

Etch a Sketch הוא צעצוע שרטוט שבאמצעותו ציירו דורות של ילדים על משטח מכני, שאפשר להם למחוק לאחר מכן את הציורים ולהתחיל לצייר שוב.

מי לא מכיר את המסגרת האדומה והמסך האפור של הדגם הקלאסי של Etch a Sketch, עם שני הכפתורים הלבנים שבאמצעות סיבוב קדימה ואחורה מציירים בו בקלות? ומי לא התפלא על ניעור הצעצוע שהביא למחיקת הציור?

לא פלא שאגודת יצרני הצעצועים של ארצות הברית הגדירה אותו כ"אחד הצעצועים היצירתיים והנצחיים שיוצרו במאה ה-20". ב-1998 הוא גם צורף להיכל התהילה הלאומי לצעצועים של אמריקה.


הנה משחק ה-Etch a Sketch בפעולה:

https://youtu.be/6Ezblp8JRnw


כך מציירים את השחקן לברון ג'יימס על אץ' א סקץ':

https://youtu.be/nYM__s3R5q0


וכך עובד המשחק:

https://youtu.be/fLtzUdLywuo

באמצע המסלול הקצר של אתר הסקי קורשבל שבצרפת, רק 525 מטרים אורכו, יש שיפוע של 19 מעלות! זהו אחד ממסלולי הנחיתה המסוכנים והמפחידים בעולם.

הנחיתה מתבצעת באזור מושלג והררי וכל טעות בנחיתה על השלג יכולה לעלות לכם ביוקר, או לפחות בסקי ביחד עם המטוס כולו..


הנה מסלול הנחיתה של קורשבל:

http://youtu.be/6pK9uqF4y7c


נחיתה מתוך המטוס:

http://youtu.be/7tBPOH4aXq8


והמראה מאותו המסלול המפחיד:

http://youtu.be/dHeyVidumi0?t=1m50s

שער הניצחון של פאריס נבנה בפקודתו של נפוליאון בונפרטה, קיסר צרפת, שמינה את האדריכל ז'אן שלגרן לבניית השער ותכנונו. השער שניצב במרכז כיכר האטואל (או בשמה החדש יותר כיכר שארל דה גול) וממנו אפשר לראות את כל 12 הדרכים היוצאות ממנה, כולל השאנז אליזה, הרחוב המרכזי של פריז.

נפוליאון הורה לבנות השער לאחר ניצחונו על הברית הרוסית-אוסטרית בקרב אוסטרליץ, המכונה "קרב שלושת הקיסרים". בנייתו החלה בשנת 1806 אך הסתיימה רק 30 שנה לאחר מכן, בשנת 1836. השער הוקם כדי להוקיר כבוד לחיילים שלחמו במלחמותיה של צרפת, וכדי להלל את נצחונותיה. בקירותיו הפנימיים חקוקים שמותיהם של הגנרלים שנלחמו במלחמות צרפת תחת פיקודו של של נפוליאון, ושמות נוספים של אנשים שלחמו במהמפכה הצרפתית.

תחת שער הנצחון צועדים צבאות מנצחים, הן כאלה שכבשו את צרפת (כולל הצבא הנאצי שכבש את צרפת במהלך מלחמת העולם השניה) והן הצרפתים כשניצחו נצחונות חשובים - כולל הנצחון על הנאצים בסוף מלחמת העולם השניה.


הנה מראות משער הנצחון:

http://youtu.be/Yy1nFgxtFOo


הנסיבות ההיסטוריות שבהן נבנה שער הניצחון:

http://youtu.be/eKZ67PW_BiM


כך ניצב שער הניצחון בקצה שדרות שאנז אליזה המפורסמות של פאריס:

http://youtu.be/r4DAqPst3gY


וכך חגגו בשער הנצחון את חגיגות ה-100 שנה למירוץ הטור דה פראנס:

http://youtu.be/ZhWxQuzho5Y

הייתם מאמינים שיצירת אמנות מימי הביניים היא מיצירות הקומיקס הראשונות בהיסטוריה?

אז כן, שטיח בָּאיֶיה הוא עבודת רקמה ארוכה ומפורטת שנרקמה בשנת 1077 בקנט שבאנגליה. השטיח, שאורכו כ-70 מטרים, נרקם לאחר הכיבוש הנורמני בשנת 1066 את אנגליה.

הוא נחשב ליצירת אמנות מהחשובות של ימי הביניים.

הרקמה מתעדת ב-58 תמונות, בסגנון שהיום היינו קוראים לו קומיקס, את פלישתו של וויליאם הכובש בראש הנורמנים לאנגליה ודרכו אל הכתר האנגלי, במה שיהפוך אותו למלך אנגליה ואת התרבות הנורמנית לשליטת אנגליה מאז ועד היום.

מדובר במעין ספר היסטוריה בתמונות, המספרות את סיפור נצחונו של דוכס נורמנדי "ויליאם הכובש", בקרב הייסטינגס, תוך הפיכתו למלך אנגליה. למעשה, ויליאם שמימן את יצירת השטיח, דאג להכניס בו את הסיפור שלו ולהפוך אותו להיסטוריה, כשמנגד אין בו כל עדות או זווית הקרב של כוחות הרולד, מלך אנגליה שהובס ומת בקרב.

ואגב, ביצירה החשובה הזו מתועדת הופעה נדירה של השביט האלי, שמופיע אחת ל-76 שנים והופיע ממש בסמוך לאירוע הכיבוש שתועד בשטיח המפורסם.

שטיח באייה נמצא כיום במוזיאון שבעיר באייה שבנורמנדי והוא נחשב לאחת מיצירות האמנות החשובות ביותר שהשתמרו מימי הביניים.


הנה שטיח הקומיקס הקדום (מתורגם):

https://youtu.be/0ktPH4pqCPA


על הקרב בהייסטינגס (מתורגם):

https://youtu.be/Owf5Uq4oFps


עוד על השטיח של באייה:

http://youtu.be/e1XbJSu1ejw


התוכן שמוצג בציורי השטיח של באייה:

http://youtu.be/F8OPQ_28mdo


ואנימציה של השטיח של באייה. שימו לב בהתחלה לתיעוד השביט האלי, כפי שתועד בשטיח באייה:

http://youtu.be/LtGoBZ4D4_E?t=6s

בארמון ורסאי, ארמונו המפואר של המלך הצרפתי לואי ה-14, רצה המלך גנים יפים במיוחד. למשימה גוייס אדריכל הנוף החשוב של צרפת בימים ההם, אנדרה לה נוטר.

אלפי פועלים, גננים ובנאים עבדו כדי להקים את הגן יוצא הדופן. למקום הובאו כמויות עצומות של אדמה וצמחים מכל רחבי אירופה. כך עוצבו גני ורסאי במאה ה-17 והיו לגנים היפים באירופה.

הגנים שהוקמו מערבית לארמון, משתרעים על כ-8,000 דונמים, על חלק ממה שהיה פעם שטחו של המבנה המלכותי של טירת ורסאי. חלקם הגדול מעוצב בסגנון הגן הצרפתי הקלאסי, ששוכלל כאן על ידי אנדרה לה נוטר.

יש בגני ורסאיי צירוף מדהים של עיצובי פרחים מרהיבי עין, מדשאות גזומות בצורות ובפיסולים מעניינים, תעלות מים, עצים נישאים, בריכות שלוות עם דגי נוי, מזרקות מים קסומות מאות פסלי אומנות ועוד.

בגני ורסאי נטועים כ-200,000 עצים, ומידי שנה שותלים שם כ-210,000 פרחים.

כיום גני ורסאי הם מהגנים המפורסמים בעולם. הגנים הם מאתרי התיירות הפופולאריים בצרפת ונחשבים אתר חובה למיליוני תיירים המגיעים לצרפת ומבקרים גם בהם בכל שנה.


הנה גני ורסאי:

https://youtu.be/pZEqYVTpESE


סיור בגן הארמון ורסאי בצרפת (ללא מילים):

https://youtu.be/XvbwMcHc9Hs


ומצגת וידאו של גני ורסאיי:

https://youtu.be/l0P7-MTjUh8

מהו המקור של הצ'יפס?
מי המציא את הצ'יפס?


את המצאת תפוחי האדמה המטוגנים, הצ'יפס, נהוג לייחס לצרפתים, אם כי גם בלגיה טוענת שהיא האחראית להמצאה של המזון הפופולארי ביותר בעולם המערבי.

הבלגים מספרים שהכפריים העניים נהגו להכין את הדגים המטוגנים שדגו מהנהרות. בכל חורף הם מצאו עצמם בבעיה, כשהנהרות קפאו ולא ניתן היה לדוג את הדגים למאכל המטוגן שאהבו. בשנת 1680, מעידים הבלגים, הלכו הכפריים שלהם על פתרון יצירתי. הם ניסו להחליף את הדגים שאינם, בתפוחי אדמה שנחתכו בצורת דגים וטוגנו, בדיוק כמו הדגים. ההצלחה של הטעם הייתה מיידית. המנהג התפשט ומאז אוכלים בבלגיה את הצ'יפס. בבלגיה, אגב, הוא זכה לשם "פריץ", על שם האיש הראשון שהפך אותו למוצר הנמכר בדוכנים ברחוב.

מהצד השני של הגבול, בשנת 1755 כבר הופיעו בספרי בישול צרפתיים מתכונים של תפוחי אדמה מטוגנים. בארה"ב מוכר הייחוס של הצ'יפס לצרפת דווקא. זה החל בשל העובדה שבשנת 1802 הגישו טבחיו של נשיא ארצות הברית תומאס ג'פרסון לאורחים בבית הלבן מאכל שכונה "תפוחי אדמה מטוגנים בסגנון צרפתי". זה היה הצ'יפס והוא יוחס לצרפתים, כי האמריקאים שמעו דוברי צרפתית ולא הבינו שהבלגים דוברים גם הם את השפה הזו. כך התקבע בארה"ב השם "טוגנים צרפתיים", או באנגלית "פרנץ' פרייז" (French Fries).


הנה סרטון על מקורות הצ'יפס:

https://youtu.be/Ij7QjaUm1ZQ


עוד דיון על תולדות הצ'יפס:

http://youtu.be/dVvliuxok5U


כך מגדלים את תפוחי האדמה בשבילם:

https://youtu.be/lkJ0aJNzf1g


ואת הצ'יפס אפשר היום למצוא כמעט בכל מקום, כולל באמסטרדם, בה הוא ממש מככב (מתורגם):

https://youtu.be/PlXMMKKwU_8?long=yes

אם היו בונים בפאריס שער ניצחון מודרני, הרי הוא בטח היה ברובע ה"לה דיפנס", רובע העסקים המודרני, עתיר מבני הזכוכית והפלדה של העיר פאריס. סביר להניח גם שהוא היה נראה כמו הקשת הגדולה של לה דפנס (Grande Arche de la Defense), או בשמה הצרפתי "הגרנד ארש".

"הקשת הגדולה" היא בעצם בניין משרדים שהוא גולת הכותרת של פרויקט לה דפאנס כולו. את הפרויקט כולו יזם נשיא צרפת פרנסואה מיטראן בתחילת שנות ה-80. את הבניין עצמו תכנן האדריכל הדני יוהאן אוטו פון ספרקלסן (Johann Otto von Spreckelsen), לאחר שזכה בתחרות תכנון, והוא נבנה בין השנים 1982 ו-1989.

מהמצפה שעל גג "הגראנד ארש" נשקף נוף עוצר נשימה של העיר פאריס. ממנו בולט החיבור שמחבר בין מוזיאון הלובר אל שער הניצחון.

קשת הבניין היא ישרת צלעות. היא תוכננה כגרסת המאה ה-20 של שער הניצחון, שבנה נפוליאון בונפרטה. קשת ה"גרנד ארש" מייצגת את ניצחון השלום והאנושיות על פני המלחמות.

הקשת יוצרת קובייה במידות של כ-110 מטרים לכל פאה. במרכז הקובייה נוצר חלל ריק שתחום ב-4 הפאות הקשת. הפאה התחתונה היא בסיס המבנה ובניין המשרדים עצמו מהווה את שלוש הפאות הנוספות.


הנה הרובע והקשת הגדולה:

https://youtu.be/x4h7hqyogng


הגראנד ארש, הקשת הגדולה של לה דפנס:

https://youtu.be/6aPXsNVP_SY


המבנה המרשים שלו:

https://youtu.be/rRm2yRfsE4Q


מתחת לקשת הגדולה ברובע לה דפנס:

https://youtu.be/2C2BOC8y5mk


ועלייה למעלה:

https://youtu.be/2BfWpLo58As?long=yes

נאוטילוס (Nautilus) היה שמה של הצוללת של קפטן נמו בספר המפורסם "20,000 מיל מתחת למים", של הסופר הצרפתי ז'ול ורן.

הספר מספר על עלילותיו של קפטן נמו והצוללת שלו, נאוטילוס, בחיפוש אחרי "עצם ענקי" שהטביע אניות גדולות בים. העצם הזה, אגב, היה הנאוטילוס עצמה, שפגעה במספר ספינות, אחת בטעות והאחרות - לאחר שהתקיפו אותה.

הצוללת הספרותית של קפטן נמו נקראה על שם הצוללת הראשונה אי-פעם, שתוכננה ב-1799 על ידי רוברט פולטון והיתה עשויה מצלעות עץ שצופו בלוחות נחושת. הצוללת הזו נבנתה בהסכמתו של נפוליאון בונפרטה, לאחר סירובים רבים של ממשלת צרפת שאליה פנה הממציא.

הצוללת הראשונה הזו, אגב, נקראת על שם בעל חיים ימי, שיש לו קונכייה סלילית וכמה זרועות קצרות והוא מהקונכיות היחידות ששרדו מתקופת הדינוזאורים.

בשלב מסוים נראה שהשם הופך לשם קבוע לחדשנות בצוללות, כי גם הצוללת של יוברט וילקינס שניסתה לחצות תחת הקוטב ב-1931 נקראה כך וגם הצוללת הגרעינית הראשונה שנכנסה לשירות הצבא האמריקאי בשנת 1958 ונקראה "נאוטילוס".


הנה קטע מסרט מ-1954, שהתבסס על הספר:

https://youtu.be/eSiuDXTMj_A


הצוללת הגרעינית הראשונה באמריקה "נאוטילוס":

https://youtu.be/1Bmgk3WlkCE


ודגם של נאוטילוס של ז'ול ורן, שבנו באולפני דיסני:

http://youtu.be/i_vGTUlCQq0

טירת וילאנדרי, טירה שנבנתה בתקופת הרנסאנס, מההטירות הגדולות האחרונות שנבנו בעמק הלואר בתקופה זו, ידועה בעיקר בזכות הגנים המרהיבים שלה. במיוחד הם ידועים בשילוב המרהיב שבין פרחים לגינת הירק ובטירה אף מוכרים, עד היום, מהתוצרת של גן הירק המפואר שלה, כולל ריבות שעושים שם מפרחים כמו פרג וסיגליות.


הנה טירת וילאנדרי והגנים המקסימים שלה:

http://youtu.be/6I_0aBhXKuE

מנזר מון סן מישל (Mont st. Michel) נמצא במרכזו של האי מון-סן-מישל, הסמוך לחוף הצפוני של נורמנדי שבצרפת.

מה שמדהים הוא שאל האי, הנמצא קילומטר מהחוף, ניתן לפסוע פעמיים ביום ברגל, פשוטו כמשמעו. זה קורה בזמן השפל האופייני לאזור, כשהאי מתחבר ליבשה לגמרי.

על אף שיש בה רק כמה עשרות תושבים, העיירה הקטנה, בעלת השם מון סן מישל והמנזר שניצב בראש ההר שבו, הם מוקד לתיירות גדולה.


#פעילות קטנה
נסו לבחון את צילומי האוויר ב"ביקור וירטואלי" ונסו לשער כיצד יודעים שהאי נמצא על מים רדודים מאד? האם תוכלו למצוא בסביבה או במקומות אחרים בעולם עוד חוף רדוד כל כך?


הנה האי מונט סן מישל:

https://youtu.be/cvyx_p1Zl4U


סרטון קפיצות זמן לשפל והגאות של מון סן מישל:

http://youtu.be/D0eU_AC-dKg


מנזר מון סן מישל והאי שעליו הוא ניצב:

http://youtu.be/_PhFkGI9_-Y


ומבט על האי והמנזר של מון סן מישל מהאוויר:

http://youtu.be/K5Ag2d1lyDU

הם היו זוג אושיות אינסטגרם שקדמו לאינסטגרם עצמו, יוטיוברים בטרם היות יוטיוב, טיק טוקרים בעידן בו הטלפון החכם אפילו לא נולד.

ב-1991 נספו ביפן צמד הוולקנולוגים קטיה ומוריס קראפט, זוג מדענים צרפתים שצילמו הרי געש, בכדי לממן את מסעות המחקר החשובים שלהם להרי געש בעולם כולו.

היה זה הר הגעש אונזן (Mount Unzen) שהרג אותם בהתפרצות אימתנית וצפויה, אך לא בעוצמתה. אבל סיפורם נשאר. זה סיפור מדהים של אהבה משותפת להרי געש, קשר ללא גבול, מסוכן וקשה, תשוקה שהייתה מוכנה למוות מהיר בכל יום אבל מעולם לא נבהלה ממנו.

ואלה לא סתם קלישאות שנאמרו עליהם. שני המדענים המופלאים הללו, ג'ון ופול וולקניים או שמא נקרא להם "הביטלס של הרי הגעש", היו מסורים לתחביבם שהפך למקצוע. הם רצו וטסו ונסעו אלפי קילומטרים כדי להספיק למדוד, לנתח, לרשום, להקליט, לצלם ולתעד כל התפרצות של הר געש בעולם.

השניים גם נודעו כנועזים וכפורצי דרך בצילום, הסרטה והקלטה של הרי געש בעולם כולו.


#חייהם של זוג הוולקנולוגים האמיץ
סיפורם מתחיל במחוז אלזס בצרפת. הם היו אז שני ילדים. על אף שגדלו כ-20 קילומטרים זה מזה, הם לא הכירו אחד את השני. שניהם הוקסמו והתאהבו, כל אחד בנפרד וכבר בגיל צעיר, בתופעת הרי געש.

מה הסיכוי ששני וולקנולוגים, שאהבתם הגדולה הייתה הרי געש, שהחליטו לא ללדת ילדים כדי לבלות את חייהם בנדידה מהר געש אחד למשנהו - מה הסיכוי ששניים כאלו יוולדו במרחק של כמה קילומטרים, באותו מחוז בצרפת ויגלו זאת רק בבגרותם, כשיכירו ויתאהבו?

כי האהבה הזו חיברה ביניהם מבלי שיידעו, אבל כשהם נפגשו בלימודיהם כסטודנטים וזיהו את התשוקה, שלא לומר את השריטה המשותפת, הם הפכו לזוג מדעי ורומנטי גם יחד.

וכך, מכאן ובמשך 25 השנים הבאות, פעל צמד הוולקנולוגים ועשה למחקר הרי הגעש שירות מדהים. רבים בעולם נחשפו בזכותם לעומק היופי והעניין שבהרי הגעש.

חוץ ממחקר של התפרצויות הרי געש, קטיה צילמה תמונות סטילס מדהימות לתקשורת, מוריס צילם סרטים שומטי לסתות לטלוויזיה ושניהם כתבו ופרסמו ספרים, הופיעו והתראיינו באינספור תכניות טוק שואו וראיונות וקרבו את העולם לוולקנו, אולי תופעת הטבע המרשימה, הנדירה והמפחידה ביותר שניתן לחוות אישית ומקרוב.

רבים מעמיתיהם המדענים נספו במהלך השנים בהתפרצויות הרים שונים. איכשהו ועל אף שהסתכנו יותר מכולם, הם הצליחו תמיד להיזהר. מהלכים ליד נהרות של לבה רותחת בצבע אש, על שפות אגמים וולקניים מסוכנים ועל שפת צוקים של לועות וולקניים, הם צילמו התפרצויות שהתרחשו עשרות מטרים מהם, תיעדו טיולים רגליים על מקווי לבה שאך אתמול הייתה נוזלית ומוריס אף שייט עם אחד מעוזריו על אגם וולקני ומסוכן.

אלפי ואולי עשרות אלפי בני אדם ניצלו ממוות ופציעות קשות בזכותם וגם מאז מותם. המאמצים שהם עשו והסרט שצילמו והוציאו, כדי ללמד ולעודד פינוי מוקדם מאזורי התפרצויות על ידי השלטונות, מסייעים עד היום לזיהוי מוקדם של סימני התפרצויות געשיות מסוכנות, המחייבים פינוי מוקדם.

סרט תיעודי נהדר שנעשה עליהם בשנת 2022 סקר את הזוגיות המיוחדת שלהם בצל האהבה הפנטסטית המשותפת לתופעה הוולקנית ואת הסוף המהיר והצפוי שלהם. הם מתו ממה שהם הכי אהבו וכך בדיוק הם חלמו למות.


הנה קטיה ומוריס קראפט:

https://youtu.be/68Ix3YIhmlI


רגע מותם, עם עוד עשרות אנשים, בהתפרצות הר הגעש אונזן ביפן:

https://youtu.be/Cvjwt9nnwXY


קדימון הסרט "אש האהבה" שנעשה עליהם:

https://youtu.be/oMArx64RBO4


וקטעי סרטים מדהימים שצילמו קטיה ומוריס קראפט בלועות הרי געש:

https://youtu.be/uagVOi0AblA

זה עתיד להיות מהפך עצום ביחסי הכוחות של אירופה. הזמן הוא תחילת המאה ה-19, כשצרפת של נפוליאון, גרמניה של ביסמרק ורוסיה הצארית הן כמה מעצמות-על אירופיות, בלתי ליברליות (לא חופשיות). לא בשם ערכים נוגדים או אידיאולוגיות מתחרות, אלא תוך מרדף לאומני ותחרות על כוח ושליטה, מתחרות ביניהן השלוש על שליטה בשטחים, במשאבים ובנתיבי סחר.

כאן תגיע הפלישה של צרפת לרוסיה (French invasion of Russia). היא תהפוך להיות אחד האירועים הקשים בקריירה של מי שנחשב אחד מגדולי המצביאים בהיסטוריה ותסמן שינוי של כל הבריתות באירופה. מכאן תתחיל נפילתו של קיסר צרפת, נפוליאון בונפרטה.

בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, פספס לחלוטין את המתקפה שלו על רוסיה. זה היה בשנת 1812, כשנפוליאון, עתיר הישגים צבאיים, תוקף את רוסיה בראש צבא המונה כ-700 אלף חיילים צרפתים ומבעלות ברית של צרפת.

ראשית הכישלון של המתקפה המרשימה הזו נעוץ בעובדה שנפוליאון העדיף לתקוף ולכבוש את מוסקבה הפחות חשובה ולא את הבירה הרוסית באותו זמן, סנט פטרסבורג. הוא כבש אותה בקלות, אבל הרוסים לא התרגשו ושרפו אותה על צבאו. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, המתין לצבא הצרפתי שהחל לסגת. הוא לא התייצב מולו צבאית ביודעו שנפוליאון יכה את צבאו. במקום זאת הוא החל לזנב בו באמצעות כוחות גרילה ששלח, שהטרידו את הצבא הרוסי וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. רק משהלך הצבא הצרפתי ונחלש בנסיגתו תקף צבא רוסיה וליד נהר הברזינה הוא הטביע חיילים צרפתים רבים ושבה רבים נוספים.

כשהגיע החורף הרוסי הקשה וחיילי צרפת לא הצליחו להתקדם הם המשיכו להחלש ואיבדו את מרבית כוחם. בשלגים של רוסיה איבד נפוליאון את מרבית חייליו. הוא חזר מובס לצרפת, עם 20 אלף החיילים הנותרים, כשהם מותשים וקפואים ואומרים תודה על שהצליחו לברוח מהקור הקשה של רוסיה.

פלישה זו של נפוליאון לרוסיה הייתה לנקודת שבר משמעותית במלחמות נפוליאון, שהלכו עד אז מהצלחה להצלחה. הצמצום הדרמתי בכוח הצבאי של צרפת, בעקבות הפלישה הזו ב-1812, הפך אותה ואת בנות בריתה לחלשות ביחס לעבר. תבוסתו הסופית של נפוליאון הייתה מעתה רק עניין של זמן.


כך הובס נפוליאון בידי החורף הקשה של רוסיה:

http://youtu.be/458Gw-Xw0u0


קטע מסרט קולנוע שמראה את הייאוש הנפוליאוני:

http://youtu.be/hEskuLCBW3Y


ההקשר ההיסטורי והאישי של נפוליאון לפני ואחרי היציאה למסע המלחמה ברוסיה:

https://youtu.be/VdNOXmtcRm8


והסבר למלחמה של נפוליאון ברוסיה:

http://youtu.be/QrT7H2DvQ3Y

אוסקר וויילד אמר פעם שהיה רוצה לגור בראשו של מגדל אייפל, כי זה המקום היחיד בפריז שלא יצטרך לראות את כיעורו אל מול עיניו...

אבל מגדל אייפל (Eiffel Tower) הוא הסמל של פאריז וללא ספק אחד המבנים המפורסמים בעולם. במקור הוא תוכנן להיבנות בברצלונה, לכבוד תערוכת ה-Expo העולמית, אך משלא מצאו את המימון לבנייתו הוא נדחה ורק עשור לאחר מכן הוא נבנה בפאריז, לקראת ה-Expo של 1889.

הוא תוכנן לעמוד במקומו רק 20 שנה, לפני שייהרס. לבסוף הוא כל כך התחבב על תושבי העיר והתיירים עד שהושאר לצמיתות. אגב, זה אירוני, שכן בשנתיים הראשונות לאחר הקמתו דרשו רבים את פירוקו, בשל מה שהוצג כ"חוסר הטעם והיופי שלו"...

יש למגדל אייפל לא פחות מ-1665 מדרגות וביום טוב רואים ממנו למרחק של 70 קילומטרים!

מתכנן ובונה המגדל היה גוסטב אייפל, מהנדס צרפתי גאון, שעשה פרויקטים רבים וחשובים נוספים בצרפת, במיוחד בבניית גשרים מפלדה אבל לא רק. גובהו של מגדל אייפל 324 מטרים ועד שנת 1930 הוא היה המגדל הגבוה בעולם.

אגב, את מחיר הבניה היקר החזירו כרטיסי הכניסה לתערוכה כבר בתום שנה אחת!


הנה מגדל אייפל:

https://youtu.be/DUafW5QkASA


סרטון קצר על המגדל המפורסם:

http://youtu.be/pPOUg26EXiU


עלייה במעלית אל ראשו של מגדל אייפל:

https://youtu.be/I7Ine0AprAY


ותולדות בניית המגדל, בסוף המאה ה-19:

https://youtu.be/r65KAj2sB0U