למה תוקעים בשופר?
תרועות השופרות הן קולות השופר כשנושפים בו למטרות חגיגיות או דתיות. יש לו צליל קדום ומסורתי וכדי לתקוע בשופר צריך לא מעט כוח, טכניקה וניסיון.
כי תקיעת שופר היא אומנות שדורשת ותק ואימון.
את ה-30 הראשונות חובה לשמוע ומשמעים אותן בין קריאת התורה לתפילת מוסף. את שאר התקיעות נוהגים לתקוע בזמן תפילת מוסף.
חכמי קדם פסקו שיש לתקוע את שלוש התרועות ואת התקיעות שמלוות אותן כ-3 פעמים סך הכל 30 קולות.
על כן בראש השנה נשמעים שלושה קולות בשופר:
תקיעה - תקיעה אחת ארוכה, כלומר נשיפה עם צליל אחד, ממושך וארוך.
שברים - שלוש נשיפות קצרות. הם מכונות בתלמוד גם גניחות. שלוש תקיעות בנעימה מסולסלת.
תרועה - הרבה נשיפות מהירות וקצרות ביותר, לפי המנהג תשע מהן. הן מכונות בתלמוד בכינוי "יללות", כשלפי המנהג יש לתקוע בשופר לפחות 9 פעמים.
תרועות השופרות הן קולות השופר כשנושפים בו למטרות חגיגיות או דתיות. יש לו צליל קדום ומסורתי וכדי לתקוע בשופר צריך לא מעט כוח, טכניקה וניסיון.
כי תקיעת שופר היא אומנות שדורשת ותק ואימון.
מתי תוקעים בו?
התוקעים בשופר משלימים 100 תקיעות בכל יום מימות ראש השנה.
את ה-30 הראשונות חובה לשמוע ומשמעים אותן בין קריאת התורה לתפילת מוסף. את שאר התקיעות נוהגים לתקוע בזמן תפילת מוסף.
חכמי קדם פסקו שיש לתקוע את שלוש התרועות ואת התקיעות שמלוות אותן כ-3 פעמים סך הכל 30 קולות.
על כן בראש השנה נשמעים שלושה קולות בשופר:
תקיעה - תקיעה אחת ארוכה, כלומר נשיפה עם צליל אחד, ממושך וארוך.
שברים - שלוש נשיפות קצרות. הם מכונות בתלמוד גם גניחות. שלוש תקיעות בנעימה מסולסלת.
תרועה - הרבה נשיפות מהירות וקצרות ביותר, לפי המנהג תשע מהן. הן מכונות בתלמוד בכינוי "יללות", כשלפי המנהג יש לתקוע בשופר לפחות 9 פעמים.