מגן דוד הוא סמל שנולד הרבה לפני שהיהדות אימצה אותו לסמל. כבר לפני אלפי שנים הוא מופיע בתרבויות המזרח הרחוק ותרבויות אלה משתמשות עד היום בצורת המגן דוד. גם אצל עובדי אלילים פָּגָנִיִּים, בכנסיות מהמאה ה-1 לספירה ואפילו בתרבות המוסלמית משמש המגן דוד כבר בזמנים קדומים, כל זאת עד שהיהדות אימצה אותו לסמל שלה.

לסמל יהודי מובהק הוא הפך רק באמצע המאה ה-14, בימי הביניים. זה קרה כשהעניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות לשאת דגל והם בחרו בסמל של מגן דוד. זה הרגע ההיסטורי שבו נולד הזיהוי של מגן דוד עם הדת היהודית.

אמנם נמצאו סימנים לכך שכבר בתקופת הברזל, במאה ה-7 לפני הספירה, השתמשו בו יהודים (הוא נמצא על חותם יהודי שנמצא בצידון, כמו גם בבתי כנסת עתיקים מתקופת בית שני), אך הוא עדיין לא מתנוסס לצד סמלים יהודיים מוכרים של התקופה, אלא לצד סמלים נפוצים אחרים בתרבויות העתיקות של המזרח, כמו הכוכב המחומש הידוע בשם "חותם שלמה" וצלב הקרס, אז עדיין סמל ההרמוניה והשלום (ראו באאוריקה בתגית "סווסטיקה").

מגן הדוד נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי. מקור השם "מגן דוד" הוא ככל הנראה באגדה מימי הביניים, שמספרת על שלמה המלך, בן דוד, ועל מגן זהב שעליו נחרטו שמותיו של אלוהים. מסורת אחרת מציינת שהסמל הופיע על המגנים של צבא דוד המלך.

מבחינה גאומטרית מגן דוד הוא הקסגרמה, כוכב בעל שישה קודקודים, שהוא סוג של משושה משוכלל.


הנה מקורות ותרבויות שונות שרואות את המגן דוד באופן שונה ודומה (עברית):

https://youtu.be/oraj8pvosi0


ההסבר הדתי למגן דוד המלך (עברית):

https://youtu.be/cxQufWus2cQ


מגן דוד מתואר בשיר (עברית):

https://youtu.be/-b69OlX71wo


יש המוצאים בו משמעויות וקשרים נסתרים (עברית):

https://youtu.be/3B6gctIDv74


יש המוצאים קשר מרתק עם עם ישראל (עברית):

https://youtu.be/BJIrDI51iyQ


אחרים מעמיקים עוד יותר בזיהוי רוחני (עברית):

https://youtu.be/cxQufWus2cQ


כך מכינים מגן דוד בקיפולי נייר (עברית):

https://youtu.be/dkh9dTV4BXs


ומגן דוד היה בשימוש גם של תרבויות אליליות קדומות (עברית):

https://youtu.be/BG5tdaWquNU?long=yes

היהודים כדת קיימים כבר אלפי שנים, מאז האלף השני לפני הספירה. אז הופיע אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית, במאה ה-19 לפני הספירה והיגר מעירו חרן (באזור דרום טורקיה של היום) אל ארץ כנען.

המושג "העם היהודי" לעומת זאת, הופיע לראשונה בימיה הראשונים של התנועה הציונית. הוא זהה כיום למונח "עם ישראל". כלומר זהו העם, הקבוצה האתנית, שמוצאם מבניו של יעקב, לפי המסורת היהודית. כולנו עם אחד, גם בני ממלכת יהודה וגם בניה של ממלכת ישראל - שתיהן ממלכות של יהודים שהתפצלו לשניים.


הנה ההישג הגדול של העם היהודי בתולדותיו - מדינת ישראל (עברית):

https://youtu.be/dj2zI2Mk5Mg


יהדות התפוצות (עברית):

https://youtu.be/abyzfRUC6sM


והקשר החוקתי השנוי במחלוקת שבין היהדות למדינת ישראל הדמוקרטית (עברית):

https://youtu.be/jU7N5WbuQFk

כתבי "גניזת קהיר" הם אוסף של 350 אלף מסמכים, תעודות וכתבי יד, ממורשת ישראל, שנגנזו בעליית הגג של בית הכנסת העתיק ביותר של קהיר, בית הכנסת על שם אבן עזרא בפוסטאט, בין המאות ה-9 עד ה-19.

בגניזת קהיר מונצחים המון פרטים מחייהם של היהודים בזמן העתיק. החומרים הללו, מרביתם מהאלף הראשון לספירה, השתמרו שם היטב במשך כאלף שנים והתגלו בעליית הגג בסוף המאה ה-19.

מרבית הממצאים נמצאים כיום באוניברסיטת קיימברידג' שבארצות הברית.

כיום מתבצע פרויקט ממוחשב ועתיר השקעה, פרויקט פרידברג, שבו מנותחים כתבי "גניזת קהיר" המפוזרים בעולם והוזנו למחשב.

המחשב מאפשר זמינות שלהם לכל חוקר בעולם, אך גם מבצע השוואות בין מאות אלפי תמונות ומסמכים שנסרקו אליו וינסה לזהות תבניות וקשרים ולספק תמונה טובה יותר של המידע שבגניזה.


הנה סיפור הגניזה וחקירתה:

http://youtu.be/WCYBqwccZUg

שנת שמיטה היא שנת מנוחה לקרקע שהיהדות מחייבת בה את החקלאים שומרי המצוות. אחת ל-7 שנים, בשנת השמיטה, חלה המצווה לפי הדת היהודית לשבות מרוב המלאכות בחקלאות בארץ ישראל. כך מביע המאמין אמון בבורא שידאג לכל מחסורו.

בשנת שמיטה לא זורעים ולא משבחים את הקרקע ולא סוחרים ביבולים. מותר בה רק לתחזק את הקיים ולטפל בו, מבלי להגדיל ולהשביח את העצים והגידולים. מה שגדל בשנה זו הוא "הפקר" ולכולם מותר לקחת ממנו כרצונם, ללא תשלום. כך מפקירים בעלי המטעים והפרדסים את הפירות לכל מי שרוצה לקטוף מהם.

מבחינה חקלאית יש היגיון בלשמוט את האדמה, כלומר לתת לה לנוח שנה. כך חוזרת הקרקע להיות פוריה בשנה שלאחר מכן. אמנם כיום יש ידע מספיק כדי לטפל ולחדש את הקרקע גם ללא שנת שמיטה, אך חקלאים רבים מכבדים את הדת ונמנעים מניצול האדמה בשנה השביעית.


מהי שנת השמיטה (עברית):

http://youtu.be/bqIRoo2mN5I


ועוד על שנת שמיטה (עברית):

http://youtu.be/bAUfRIf3VS4

המזוזה ביהדות היא תשמיש קדושה יהודי. את המזוזה מחברים אל משקוף הכניסה של פתח בית המגורים ובפתחי החדרים בבית.

בתוך המזוזה יש קלף, שעליו כתובות שתי פרשיות: 'שמע ישראל' וגם 'והיה אם שמוע' מתוך ספר דברים. פרשיות המזוזה נכתבות על הקלף בכתב סת"ם, כתיבה איכותית של סופר סת"ם, אמן כתיבה הכותב ביד.

המזוזה היא תזכורת תמידית ליהודים, להאמין בייחוד של אלוהים ובגמול על מצוות ועבירות על הדת. התקנתה על משקוף הדלת ניעדה להזכיר את הדברים בכל יציאה וכניסה אל הבית. חז"ל החשיבו את המזוזה, ביחד עם ציצית ותפילין, לאחד מסממני הזיהוי של היהודים.

מצוות המזוזה מחייבת לקבוע מזוזה על דופן פתח בית המגורים ובפתחי החדרים בבית מגורים, כמו גם בשערי יישובים וערים, כאלה שיש בהם שער. במדרש המשילו שהמזוזה תביא לשמירה על הבית ויושביו, כי בית שבפתחו מזוזה, נשמר על ידי האל בכבודו ובעצמו.

מקור המילה מדפנות הדלת, שנקראו בשפת המקרא "מזוזות".


הסבר על המזוזה:

http://youtu.be/yP2Ljut59Fc


כך כותבים את המזוזה:

http://youtu.be/7ybYkyRTp_8


יש גם מי שמנסים לחדש במזוזה:

http://youtu.be/h5N9LTK1mj4


ובחיוך - הנה מה שקורה כשהמזוזה לא פועלת:

https://youtu.be/SehIUkb3STE

בְּרִית מִילָה (Brit milah) היא טקס יהודי שבו מסירים את העורלה לתינוק הנולד.

על-פי המצווה היהודית, אם אין סיבה רפואית להימנע מכך, יש לערוך את המילה כשהתינוק הוא בן 8 ימים.

לרוב נערכת הבְּרִית לתינוק במסגרת טקס חגיגי. בברית מסירים לו את העורלה שמסביב לאיבר מינו.

מי שעושה את המעשה, כלומר מל את הנימול, נקרא מוהל. זהו אדם שיש לו רשיון לכך ומכיוון שמדובר בסוג של ניתוח, הוא חייב לבצע את ברית המילה על פי קריטריונים רפואיים מוגדרים ומחייבים.

בברית מילה חייבים גם נערים או גברים בוגרים, העוברים את תהליך הגיור והופכים יהודים. ביהדות יש חובה למול כל זכר, ללא יוצא מן הכלל וזה כולל את מי שמתגיירים והופכים יהודים. הדת היהודית והמקרא רואים בכל מי שלא נימול "ערל".

אגב, חמור עוד יותר ביהדות הדתית הוא יהודי שלא נימול בכוונה, על אף יהדותו. זו הסיבה שהוא מקבל את הכינוי "כרת".

הסיבה לחשיבות המצווה של המילה היא שהיא בעצם המצווה הראשונה שאלוהים ציווה על אברהם ועל צאצאיו. לפי היהדות היא זו שהכי מסמלת את הברית שבין עם ישראל לאלוהיו.

אגב, מילה כמעשה גופני וטקסי אינה מנהג שהוא בלעדי ליהדות. המילה נהוגה אצל עמים ושבטים רבים ברחבי העולם. אך אצלם היא נהוגה בדרך כלל כטקס התבגרות, בו מוכיח הנער העובר את המילה, שהוא ראוי להיכנס לעולם המבוגרים ולהיחשב לגבר.


כך מסבירים בעולם את מנהג ברית המילה היהודי (מתורגם):

https://youtu.be/jNaBl3dBg1o


יש המתנגדים לברית המילה (עברית):

https://youtu.be/fWNZky9hkrI


היהדות לא לבד - גם בשבט הסוסה שבדרום אפריקה מלים את הנערים הבוגרים:

https://youtu.be/Zw-124t993c


מותר גם לחייך על הולדת המנהג היהודי של ברית המילה (עברית):

https://youtu.be/SSsf6X_e1yE


או על זה שצריך לחתוך (עברית):

https://youtu.be/80YGRoWPmuU


ויש גם מי שמפקפקים במנהג הזה (עברית):

https://youtu.be/QScUNpJLWkU?long=yes

מנהג העלייה לרגל לבית המקדש התחיל בסוף תקופת הבית הראשון. בתקופת הבית השני הוא הפך למנהג פופולרי בציבור היהודי.

העלייה לרגל לירושלים פירושה הגעה לבית המקדש בירושלים ולטקסים שנערכו בו באחד משלושת הרגלים, 3 חגים שבהם נהוג היה לעלות לבית המקדש, כולל חג הסוכות וחג הפסח.

באותה תקופה הייתה ציפייה דתית מכל יהודי, לעלות לבית המקדש לפחות פעם בשנה.

העלייה לרגל הייתה עבור היהודי משאת נפש. חלק מהיהודים, במיוחד העניים והרחוקים מירושלים, נהגו לחסוך ולהתאמץ במשך שנים רבות, עד שהגיעו לעלייה לרגל אל בית המקדש.

אמנם לפי המקרא רק גברים היו מחוייבים במצווה אבל למעשה העולים לרגל עלו בדרך כלל כמשפחה, קהילה או אפילו יישוב שלם שעלה למקדש.

העולים לרגל הביאו לבית המקדש מתנות מהיבול ומהמיקנה, לכוהנים וללוויים. הם האזינו לשירת הלוויים, חזו בעבודת הכוהנים, הקריבו קורבנות וגם אכלו מהם.

רוב העולים לרגל עלו לירושלים בחג הסוכות, עם סיום העבודות החקלאיות והאסיף ולפני ההתחלה של העונה החקלאית החדשה.


הנה דרך עולי הרגל בירושלים העתיקה (עברית):

http://youtu.be/ceN6siiP6pQ

למה יהודים נוטלים ידיים לפני הסעודה?


נטילת ידיים היא מנהג דתי שניתן למצוא בדתות שונות. באופן כללי ניתן לראות את הדתות מרחיקות את עצמן מהזוהמה שבחוץ. המאמינים נדרשים לנקות את עצמם לפני המעשה הדתי.

אז אם באיסלאם יש להוריד נעליים בכניסה למסגד ובנצרות מרחיקים בהטבלה ומנקים את המאמין מחטא קדמון, היהדות מצווה על היהודי את הידיים במים לפני אכילת פת לחם. הנטילה מתבצעת מתוך כלי ולא מברז.

נטילת הידיים נועדה כדי שנשמור היטב על טהרה ונקיון. אנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול. הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת.

לפני שאוכלים סעודה עם לחם, יהודים נוטלים ידיים ואומרים ברכה מיוחדת. כך גם מיד אחרי הקידוש בשבת, כשהולכים ליטול ידיים.

בנטילת הידיים ממלאים ספל (נטלן) או כוס גדולה במים. מעבירים את הנטלן ליד שמאל ושופכים מים שלוש פעמים על יד ימין. חוזרים על הפעולה ושופכים מים שלוש פעמים על יד שמאל. לאחר מכן אומרים את הברכה:

"ברוך אתה אד-ני, אלו-הינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".


הנה נטילת הידיים היהודית:

https://youtu.be/5GY0qcDl2k8


והסבר על נטילת ידיים לפני הסעודה באנגלית:

https://www.youtube.com/watch?v=QqIdLA_MkCI

צבא אנטיוכוס היווני כבש את ירושלים. היוונים השתלטו גם על בית המקדש, המקום הכי קדוש ליהודים. הם ביקשו להפוך את היהודים ליוונים והכניסו לבית המקדש פסלים של אלילים יווניים.

ה"מכבים", ראשי תיבות של: מי כמוך באלים ה', חבורה נועזת של יהודים אמיצים ונאמנים, הביסה את הצבא היווני החזק, אולי הצבא החזק בעולם באותה תקופה. הם גירשו את היוונים מהארץ וכבשו מחדש את בית המקדש שבירושלים. כשרצו להחזירו לקדושה ולהדליק את המנורה של בית המקדש, הם מצאו רק כד שמן זית אחד שניצל מהטומאה שהכניסו היוונים לבית המקדש.

נס החנוכה היה שהכמות הקטנה של השמן שבכד הקטן, כמות שהייתה אמורה להספיק רק ליום אחד, דלקה במשך 8 ימים שלמים, עד שהצליחו היהודים להכין שמן טהור מחדש.


הנה סיפור החנוכה המצויר לילדים (עברית):

https://youtu.be/9nvOUvQjycQ


הסיפור מפי ילד יהודי מהתקופה (מתורגם):

http://youtu.be/G40SlkmZkqU


בעברית זה קצת שונה... (עברית)

https://youtu.be/WU9GQ4Vz658


מיהם המתיוונים היהודים? (עברית)

https://youtu.be/6f560F5m9PE


וסרט קצר על הסיפור ההיסטורי של חג החנוכה (עברית):

http://youtu.be/KGPCpOrf24w?long=yes

את חג החנוכה חוגגים לזכר נצחונם של החשמונאים על היוונים. הניצחון שחרר את היהודים מהשעבוד של היוונים ומהגזרות שגזרו היוונים עליהם. בעקבות הניצחון חזר בית-המקדש לפעול.

את החג חוגגים במשך 8 ימים מפני שלא נמצא בבית המקדש שמן, כדי להדליק את מנורת הזהב. אך לפתע, כשמצאו החשמונאים פך קטן של שמן, נעשה נס והשמן המועט שבו הספיק לשמונה ימים.


הנה ההסבר על הסיבות המוכרות והעמוקות יותר לחוג את חג החנוכה (עברית):

http://youtu.be/KlmKQkjZIFo


סיפורו וסיבותיו של חג החנוכה (עברית):

https://youtu.be/WU9GQ4Vz658


פעילויות עם צלליות לילדים בחנוכה (עברית):

http://youtu.be/qrfpKg-WHgA


ושיר לחנוכה (עברית):

http://youtu.be/6vClC6bQG48

המושג חַמִּין (Chamin) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי, שייחודם הוא בכך שבישולם איטי, אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת.

רכיביו של החמין משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל החמין מכיל בשר בקר, תפוחי אדמה, חומוס, שעועית, חיטה, גריסים וביצים קשות. לאחר שעות רבות של בישול של כל המרכיבים ביחד, כך שהם סופגים זה את טעמיו של זה. הנחתו לאורך שעות של הצ'ולנט, על האש, הופך את צבעו לחום כהה. כך מקבלים רכיביו גוון אחיד.

למעשה, החמין אינו מאכל אחד ולכן קשה להצביע על הממציאים או אפילו הסביבה שבו הומצא. נראה שהוא התפתח באופן מתמשך כסוגים שונים של מאכלי שבת יהודיים, כבישול איטי, שנמשך והתפתח לאורך דורות רבים, במסגרת המגבלה של שמירת השבת והדלקת אש בה.

המילה "חמין" מקורה במילה חם. בעדות המזרח, או ליתר דיוק אצל חלק מעדות צפון אפריקה, הוא נקרא בשמו הערבי "סחינה" ובתור קטניות מכניסים בו חומוס. אצל יוצאי עיראק הם קרויים "תבית". יהודים מהמוצא הספרדי בארץ קראו לו בעבר "דפינה", שפירושו בערבית "לקבור". הסיבה היא שבעבר נהגו לקבור את סירי הבשר לשבת בתוך בור עמוק, שמולא בגחלים לוחשות. שם, אגב, נהגו להפריד את חומרי הגלם זה מזה, באמצעות שקיקי כותנה.

הצ'ולנט, או טשולענט, הוא השיבוש היהודי אשכנזי של צמד המילים בצרפתית "chaud lent", שפירושן "חום איטי". אבל לעומת הקודמים שלו, שהיו עתירי בשר ופינוקי אוכל, היה הצ'ולנט קדירת שבת ענייה, עיסתית, ובעלת מרקם של דייסה, בה עורבבו מעט מרכיבים יחסית, כולם בסיר אחד וללא הפרדה זה מזה.


הנה הצ'ולנט בשכונות החרדיות (עברית):

https://youtu.be/Iq5Xuqnsb2o


כך נכין חמין (עברית):

https://youtu.be/bu3zv38CN8w


הגרסה הצפון אפריקאית (עברית):

https://youtu.be/KqXfUh3N07E


ועוד מהצ'ולנט החרדי (עברית):

https://youtu.be/_ofZftx4mbc?long=yes

גניזת קהיר (Cairo Genizah), או הגניזה הקהירית, היא מקום גניזה שהתגלה בבית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר מצרים, בשנת 1864. בגניזה של קהיר נמצאו מסמכים רבים, אסופה בת 350 אלף כתבים שונים, שנכתבו החל משנת 870 לספירה ועד המאה ה-19.

נסביר רגע שגניזה היא סוג של בית קברות לספרי קודש, מקום שבו טומנים אותם לשמירה, כי ביהדות אסור להשליך דברי קודש לאשפה.

כתבים אלו, שזכו לכינוי "גניזת קהיר", כוללים מאות אלפי מסמכים - מספרי קודש ועד למכתבים, פתקים וזוטות שהכילו את שם אלוהים או נכתבו באות עברית ולכן נאסרה השלכתם. הם נשמרו בגניזה שמוקמה בעליית הגג של בית הכנסת "בן עזרא" שבקהיר, בית הכנסת שנקרא גם בית כנסת הרמב"ם, בשל העובדה שנהג להתפלל בו בעת שהותו בעיר.

הגניזה היא אותו צוהר לעולם היהודי התוסס והצבעוני, חלון לחיים שלא מתווכים על ידי סופר או כותב בעל עמדה אישית ונקודת מבט סובייקטיבית. בזכות כתבים אלו זכינו להצצה מצוינת לחיי היהודים במצרים בפרט ובימי הביניים בכלל.

המסמכים שהתגלו בגניזה הכילו ממצאים רבים, שנמצאו כחשובים ביותר לשחזור ההיסטוריה היהודית, על כל היבטי החיים. יש בהם כל טוב - מדברי הגות וגרסאות של ספרי קודש, דרך חוזים ומסמכים משפטיים, מסמכים המתעדים עסקאות כלכליות, רשימות שונות, תיעוד של אירועים ומנהגים בקהילה, דינים ודברי רבנים, התרחשויות בקהילה היהודית ועוד.

חשיבות הגניזה נעוצה, אם כן, דווקא בעובדה שהיא אינה ארכיון מסודר של כתבים ומסמכים, אלא ערב-רב ואוסף מקרי לחלוטין של שאריות תרבות עתיקות - אוסף מלוקט המאפשר להכיר את חייהם, מעשיהם ודעותיהם של פשוטי העם היהודיים מתקופות שונות.


הנה גניזת קהיר:

https://youtu.be/50XpPANFHMM


עוד על הגניזה של קהיר:

https://youtu.be/shHlMp6VbsA


והסברים על חשיבותה של הגניזה מקהיר למחקר והצגת דוגמאות ממה שנמצא בה:

https://youtu.be/zUr6mShcj24

חג שמחת תורה חל מיד עם תום שבעת ימי חג הסוכות. מציינים בו את סיום הקריאה התורה, לאחר שנה שלמה ואת תחילת הקריאה של התורה מחדש. זהו חג שמסמל את ההמשכיות של הקריאה בתורה והקשר של עם ישראל לתורתו.

5 חומשים לתורה ובכל אחד מחומשי תורה יש כמה פרשות. בכל שבת לאורך השנה קוראים את אחת הפרשות והיא מכונה פרשת השבוע. בתום שנה מסכמים המתפללים את כל הפרשות שבחומשי תורה.

בשמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה שבתורה. מיד עם סיומה, עדיין בחג שמחת תורה, מתחילים המתפללים לקרוא מחדש את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת "בראשית".


הנה סרטון שמסביר על חג שמחת תורה (עברית):

http://youtu.be/wfjMwNPOqWU


ולגיל הרך - רינת ומימי מספרות על שמחת תורה (עברית):

http://youtu.be/SQkQfWs5GEA

בְּרֵיכַת הַשִּׁילוֹחַ שבירושלים היא בריכת מים תת-קרקעית עתיקה שאגרה מים בימי החורף. המים נאגרו מנחל קידרון הסמוך וממעיין הגיחון. המים סופקו לתושבי העיר בימי קדם, לשתיה ולשימוש יומיומי.

הבריכה נבנתה בסוף ימי בית ראשון והתגלו בה מדרגות שנבנו בימי בית שני. בתעלות הניקוז שהובילו אליה, מצאו הארכיאולוגים סירי בישול וכסף רב, שהיו שייכים ככל הנראה לתושבי העיר היהודים. הם ברחו אל תעלות הניקוז הללו, שהיו מקום מסתור מפני הרומאים, בתקופת המרד הגדול וחורבן הבית השני בשנת 70, בעת שהצבא הרומי הרס את העיר.


על ניקבת השילוח הארוכה שבבטן הסלע ואורכה 533 מטרים (עברית):

https://youtu.be/ZlI9wy1Z3Ag


וביקור מודרך בבריכת השילוח:

https://www.youtube.com/watch?v=UonuNt_HfFA

על בית המקדש השני, כפי ששופץ על ידי הורדוס, נאמר בתלמוד הבבלי: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו".

ואכן, בית המקדש השני, שנבנה כמה מאות שנים לפני כן על ידי עולי בבל לאחר שיבת ציון, הורחב ושופץ מאד על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס. הבניין המפואר ששיפץ הורדוס נראה כך: בראש המקדש ניצב ההיכל ומסביבו חצרות העזרות, הנמוכות יותר ומוקפות החומה. לצד העזרות ניצבו האזורים הארגוניים של בית המקדש ומספר בתי מלאכה שעסקו בתחזוקה של המקדש. החצר החיצונית הייתה "עזרת הנשים". היא שימשה להתכנסויות תפילה וקריאה בתורה.

בשנת 70, פחות מ-90 שנה לאחר השיפוץ, נחרב בית המקדש בידי הרומאים, במהלך דיכוי המרד הגדול של היהודים כנגדם.


הנה בית המקדש, כפי שמשערים שבנה אותו הורדוס:

http://youtu.be/K3lhp9O44ZE


כך עבדו הכוהנים בבית המקדש ביום הכיפורים:

http://youtu.be/E6oEn0JX9Mk


וסיפור בניית בית המקדש השני בידי הורדוס (עברית):

https://youtu.be/Nz_9k0UuIEY?long=yes

כמו כל קידוש ביהדות, הקידוש בערב שבת הוא טקס קצר שנועד להזכיר את קדושת יום השבת (כמו קדושת חג בקידוש של חג).

מקובל שברכה מיוחדת בקידוש נאמרת על גביע של יין. המצווה מהתורה היא לקדש את השבת בדברים, לפני הסעודה, על ידי בעל הבית או הבכיר מהנוכחים.


הנה הסבר על הקידוש ומנהגיו:

http://youtu.be/H6Nugtybv-I?t=7s


קידוש ליל שבת ביהדות מרוקו:

https://youtu.be/HRnU98VPuF0


וקידוש שחולל סערה בשכונת מאה שערים (עברית):

https://youtu.be/YJXZsWAJ4qE

אלוהים דורש מיוֹנָה בֶן אֲמִתַּי ללכת לעיר נינווה ולנבא את חורבנה, אם לא יחזרו תושביה בתשובה. יונה לא רוצה בשליחות שהטיל עליו אלוהים. כדי להתחמק משליחותו, הוא עולה לאניה ביפו ומנסה לברוח לתרשיש.

במהלך מסעו פוקדת סערה גדולה את האניה. לאחר שהוא מבין שהאשמה היא בו ובבריחתו מאלוהים, מבקש יונה שיזרקו אותו אל הים. הוא נבלע בלוע של דג גדול, כנראה לוויתן. אחרי שלושה ימים של תפילות בבטן הדג, סולח לו אלוהים ובלבד שיעשה את שדרש ממנו.

קורות יונה בבטן הדג מלמדים אותנו שאין אדם יכול להתחמק מהשליחות שמוטלת עליו.


הנה סרטון על יונה הנביא (עברית):

http://youtu.be/mtMJCZy7yko


סיפורו של יונה לפני השינה (עברית):

https://youtu.be/J7cx8gIwV70


ורגע של חיוך מבטן הדג (עברית):

https://youtu.be/XFCf9GGAIf8

קדושתו של הכותל המערבי לעם היהודי היא אדירה. זהו השריד היחידי שנותר מבית המקדש בירושלים, לאחר שהחריבו טיטוס בשנת 68 לספירה. קדושתו של הכותל המערבי באה לו מקביעת חז"ל שאמרו שלאחר חורבן בית המקדש, השכינה לא תזוז לעולם מהכותל המערבי.

רבים רואים בכותל סמל לעם היהודי ואומרים שכמו שהכותל הצליח לשרוד את כל האויבים שניסו להחריבו, כך יעמוד העם היהודי וימשיך להתקיים גם לאחר שמרבית אויביו נעלמו וייעלמו מהעולם.

האגדה גם מספרת שכשנבנה הכותל המערבי חולקה העבודה בין הקבוצות השונות שביהודים. העניים הם שקיבלו לבנות את הכותל המערבי ומכיוון שלא היה בידיהם הממון לשכור פועלים, הם עמלו על בניית הכותל בעצמם. משהנחרב בית המקדש בידי האויב, ירדו לפי האגדה המלאכים ממרומים והגנו על הכותל מהרס, תוך שאמרו: "כותל זה הוא עבודתם של העניים ולעולם לא ייחרב."


הנה סרטון על ההיסטוריה של הכותל המערבי בירושלים (עברית):

http://youtu.be/MxevjNxgWZw?t=5s



קצת מאווירת הכותל המערבי בירושלים:

http://youtu.be/WQIEs9-vej4?t=41s


והאופן שבו משמרים את אבני הכותל:

http://youtu.be/UHWIIV67meY

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם."

המשפט הפותח את התנ"ך מספר על בריאת העולם. זהו סיפור הבריאה הראשוני, שמתאר איך נוצרו היקום והחיים שבו, איך נולד כדור הארץ ועל הולדת האדם והאנושות.

לכל תרבות אנושית יש סיפור בריאה משלה. כמובן שהבריאה היהודית היא פעולתו של אל אחד.

בכל יום מימות השבוע הוא ברא מרכיבים אחרים בעולם:

ביום ראשון ברא את האור.
ביום שני ברא את הרקיע והבדיל בין המים שלמעלה והמים שלמטה.
ביום שלישי הוא יצר את היבשה ואת הצמחים.
ביום רביעי את השמש, הירח והכוכבים.
ביום חמישי ברא אלוהים את הדגים והעופות.
ביום השישי הוא ברא את שאר בעלי החיים ואת האדם הראשון ואלה שעוד יבואו אחריו.
וביום השביעי, יום השבת, שבת אלוהים ממלאכה וקידש אותו.


הנה סיפור בריאת העולם היהודי (עברית):

https://youtu.be/bquMWh2wXXs


פרק הבריאה בספר בראשית (עברית):

https://youtu.be/MdTNv5cfs9g


קורס מהיר על מיתוסים של בריאת העולם (מתורגם):

https://youtu.be/4eVFgfQ2694?long=yes


ותכנית על בריאת העולם עם דליק והילדים החביבים (עברית):

http://youtu.be/WfVw5sPO-A0?long=yes

ביהדות אסור להשליך דברי קודש לאשפה. אז דמיינו סוג של בית קברות לספרי קודש, מקום שבו טומנים אותם לשמירה.

זוהי בדיוק הגניזה (Geniza). מדובר בהטמנה של דברים קדושים, שאין בהם שימוש יותר.

היהודים נוהגים לשמור בגניזה את דברי הקודש, כמו ספרי התפילה והפירושים, אך גם את החפצים המקודשים שיצאו מכלל שימוש.

גניזתם של ספרי הקודש ותשמישי הקדושה היא משום שמצד אחד דבקה בהם קדושה ולכן אין להשליכם לאשפה ומצד שני אין להשתמש בהם לדברי חולין.

ביהדות נתנו את השם "גניזה" לא רק לפעולת ההטמנה של דברי הקודש אלא גם למקום שבו טומנים אותם.

בזכות מנהג הגניזה התגלו לא פעם מסמכים, כתבי יד ותעודות היסטוריות עתיקות, להיסטוריונים וחוקרים בתחום היהדות. המפורסמת מבין הגניזות מסוג זה היא הגניזה הקהירית, ששימרה מסמכים יהודיים של קודש וחול, מתקופות שונות ובמיוחד מימי הביניים ועד ימינו.


הנה הגניזה (עברית):

https://youtu.be/sgSySvLlA34


כך נראה מתקן גניזה:

https://youtu.be/Q4oatP-WTGM


כמה ממצוות גניזה:

https://youtu.be/Mp4emQE6SEc


והגניזה החרסונית שבדיעבד התגלתה כמזויפת:

https://youtu.be/9GYdCCZxYEM

אתרוג (Citron או Etrog) הוא שמו של פרי עץ מההדרים. בוטנית, האתרוג, הפומלו וזן אחד של מנדרינה הם שלושת האבות המקוריים של ההדרים (יש המוסיפים עוד שניים,כולל הקי ליים).

כל שאר פירות ההדר, המוכרים לנו ופופולריים כל כך, כולל האשכולית, הקלמנטינה, התפוז והלימון, הם פרי הכלאות שנוצרו על ידי אדם, מאוחר יותר במהלך ההיסטוריה.

מקור האתרוג הוא בדרום-מזרח אסיה ושמו מגיע ככל הנראה מהמילה הפרסית תֻרֻנְג'. כי האתרוג אינו יליד ארץ ישראל. למעשה, האתרוג נחשב להדר הראשון שעלה ארצה מהגלות. היו אלה עולי רגל מבבל, שהביאו אותו לארץ ישראל מממלכת בבל, ששכנה באזור עיראק של היום.

הדבר התרחש לפני כ-2500 שנה, לאחר גלות בית ראשון. זה קרה, אגב, בזמן חג הסוכות, חג שהוכרז בידי עזרא, חצי מהצמד התנ"כי עזרא ונחמיה.


#חשיבות האתרוג ליהודים
בתור אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות לשם קיום מצוות נטילת לולב, יש ביהדות חשיבות מיוחדת לאתרוג. בקניית אתרוג מוכנים יהודים דתיים רבים לשלם כסף רב עבור אתרוג נאה ומהודר.

הרי במדרש משמש האתרוג משל לאותו חלק בעם ישראל שגם תורה יש בו וגם מעשים טובים. הסיבה? - יש לו גם טעם וגם ריח. הטעם הוא משל לתורה, בעוד הריח הוא משל למצוות.

כחלק מההידור המיוחד במצוות ארבעת המינים וההידורים המרובים שבהם, תנאי הכשרות של האתרוג הם מחמירים במיוחד. יש לא מעט דברים הפוסלים אתרוג ולכן מחירו לקראת חג הסוכות מאמיר.

במשנה נאמר שאם ניטלה פיטמתו של האתרוג - הוא פסול. נקודה שחורה או לבנה, בכל גודל, על חוטם האתרוג - פוסלת אותו. גם אתרוג עגול ככדור - פסול הוא.

גם הצבע קובע. הדת היהודית פוסלת אתרוג ירוק כהה. הצבע המהודר, לעומת זאת, הוא בגוון צהוב, כחלמון ביצה, צבע כרכום או זהב.

השמירה על האתרוג במהלך החג היא קפדנית במיוחד. את האתרוג נוהגים לשמור בקפדנות, לא פעם בקופסה מיוחדת, כמו קופסאות אתרוג עשויות כסף, או לפחות קופסאות יפות, מהודרות ויקרות. הכל בכדי שהאתרוג לא ייפגם והיהודי ירא השמיים יוכל להדר את המצווה.

לאחר החג, אגב, יש הנוהגים לחנוט את האתרוג.


#חלקי האתרוג
האתרוג מורכב מהעוקץ, בנקודת הקטיעה של המזמרה, נקודת החיבור שבין האתרוג לעץ, אחריו החלק המרכזי - הוא גוף האתרוג.

עכשיו מתחיל ראשו של האתרוג - מחוטמו ועד לקצה פיטמתו. החוטם הוא הגבעה שמעל הגוף, הפיטם נמצא בקצה החוטם ומזכיר... פטמה והשושנתא היא הקטנה שבקצה הפיטם.


על האתרוג וזני אתרוגים שונים (עברית):

https://youtu.be/fPiAslvRpLI


קטיף אתרוגים (עברית):

https://youtu.be/tUzx2En84fg


סבתא שהיא מומחית להכנת ריבת אתרוגים בריאה (עברית):

https://youtu.be/NbS5uxsiALs


מהאתרוג מייצרים גם מוצרי קוסמטיקה טבעיים, כמו סרום (עברית):

https://youtu.be/r5ACGI5jW78


בחיוך - כך בודקים אתרוג יהודי (עברית):

https://youtu.be/s7fojSKhPT8


והרצאה על אתרוגים (עברית):

https://youtu.be/8VmsFJSDzrQ?long=yes