» «
קידוש
מהו הקידוש של ערב שבת?



כמו כל קידוש ביהדות, הקידוש בערב שבת הוא טקס קצר שנועד להזכיר את קדושת יום השבת (כמו קדושת חג בקידוש של חג). מקובל שברכה מיוחדת בקידוש נאמרת על גביע של יין. המצווה מהתורה היא לקדש את השבת בדברים, לפי הסעודה, על ידי בעל הבית או הבכיר מהנוכחים.


הנה הסבר על הקידוש ומנהגיו:

http://youtu.be/H6Nugtybv-I?t=7s
בית המקדש
איך נראה בית המקדש?



על בית המקדש השני, כפי ששופץ על ידי הורדוס, נאמר בתלמוד הבבלי: "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין נאה מימיו".

ואכן, בית המקדש השני, שנבנה כמה מאות שנים לפני כן על ידי עולי בבל לאחר שיבת ציון, הורחב ושופץ מאד על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס. הבניין המפואר ששיפץ הורדוס נראה כך: בראש המקדש ניצב ההיכל ומסביבו חצרות העזרות, הנמוכות יותר ומוקפות החומה. לצד העזרות ניצבו האזורים הארגוניים של בית המקדש ומספר בתי מלאכה שעסקו בתחזוקה של המקדש. החצר החיצונית הייתה "עזרת הנשים". היא שימשה להתכנסויות תפילה וקריאה בתורה.

בשנת 70, פחות מ-90 שנה לאחר השיפוץ, נחרב בית המקדש בידי הרומאים, במהלך דיכוי המרד הגדול של היהודים כנגדם.


הנה בית המקדש, כפי שמשערים שבנה אותו הורדוס:

http://youtu.be/K3lhp9O44ZE


כך עבדו הכוהנים בבית המקדש ביום הכיפורים:

http://youtu.be/E6oEn0JX9Mk
נטילת ידיים
מהי נטילת הידיים לסעודה?
למה יהודים נוטלים ידיים לפני הסעודה?


נטילת ידיים היא מנהג דתי שניתן למצוא בדתות שונות. באופן כללי ניתן לראות את הדתות מרחיקות את עצמן מהזוהמה שבחוץ. המאמינים נדרשים לנקות את עצמם לפני המעשה הדתי.

אז אם באיסלאם יש להוריד נעליים בכניסה למסגד ובנצרות מרחיקים בהטבלה ומנקים את המאמין מחטא קדמון, היהדות מצווה על היהודי את הידיים במים לפני אכילת פת לחם. הנטילה מתבצעת מתוך כלי ולא מברז.

נטילת הידיים נועדה כדי שנשמור היטב על טהרה ונקיות, אנו לא קופצים על האוכל כמו בהמות מלאות תאווה כי זה מה שהבטן הכתיבה לנו, אלא ממתינים מעט, עושים מעשה רוחני של טהרה, מברכים ורק לאחר מכן מתיישבים לאכול. הדבר נותן בוודאי הרבה יותר קדושה לכל עניין האכילה וכל הסעודה נראית אחרת.

לפני שאוכלים סעודה עם לחם, יהודים נוטלים ידיים ואומרים ברכה מיוחדת. וכך גם מיד אחרי הקידוש בשבת, אנו הולכים ליטול ידיים.

בנטילת הידיים ממלאים ספל (נטלן) או כוס גדולה במים. מעבירים את הנטלן ליד שמאל ושופכים מים שלוש פעמים על יד ימין. חוזרים על הפעולה ושופכים מים שלוש פעמים על יד שמאל. לאחר מכן אומרים את הברכה:

"ברוך אתה אד-ני, אלו-הינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".


הנה נטילת הידיים היהודית:

https://youtu.be/5GY0qcDl2k8


והסבר על נטילת ידיים לפני הסעודה באנגלית:

https://www.youtube.com/watch?v=QqIdLA_MkCI
מגן דוד
איפה נולד סמל המגן דוד?



מגן דוד הוא סמל שנולד הרבה לפני שהיהדות אימצה אותו לסמל. כבר לפני אלפי שנים הוא מופיע בתרבויות המזרח הרחוק ותרבויות אלה משתמשות עד היום בצורת המגן דוד. גם אצל עובדי אלילים פָּגָנִיִּים, בכנסיות מהמאה ה-1 לספירה ואפילו בתרבות המוסלמית משמש המגן דוד כבר בזמנים קדומים, כל זאת עד שהיהדות אימצה אותו לסמל שלה.

לסמל יהודי מובהק הוא הפך רק באמצע המאה ה-14, בימי הביניים. זה קרה כשהעניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות לשאת דגל והם בחרו בסמל של מגן דוד. זה הרגע ההיסטורי שבו נולד הזיהוי של מגן דוד עם הדת היהודית.

אמנם נמצאו סימנים לכך שכבר בתקופת הברזל, במאה ה-7 לפני הספירה, השתמשו בו יהודים (הוא נמצא על חותם יהודי שנמצא בצידון, כמו גם בבתי כנסת עתיקים מתקופת בית שני), אך הוא עדיין לא מתנוסס לצד סמלים יהודיים מוכרים של התקופה, אלא לצד סמלים נפוצים אחרים בתרבויות העתיקות של המזרח, כמו הכוכב המחומש הידוע בשם "חותם שלמה" וצלב הקרס, אז עדיין סמל ההרמוניה והשלום (ראו באאוריקה בתגית "סווסטיקה").

מגן הדוד נזכר לראשונה בתלמוד הבבלי. מקור השם "מגן דוד" הוא ככל הנראה באגדה מימי הביניים, שמספרת על שלמה המלך, בן דוד, ועל מגן זהב שעליו נחרטו שמותיו של אלוהים. מסורת אחרת מציינת שהסמל הופיע על המגנים של צבא דוד המלך.

מבחינה גאומטרית מגן דוד הוא הקסגרמה, כוכב בעל שישה קודקודים, שהוא סוג של משושה משוכלל.


הנה מגן דוד מתואר בשיר:

https://youtu.be/-b69OlX71wo


ויש המוצאים בו משמעויות וקשרים נסתרים:

https://youtu.be/3B6gctIDv74


אחרים מעמיקים עוד יותר בזיהוי רוחני:

https://youtu.be/cxQufWus2cQ


כך מכינים מגן דוד בקיפולי נייר:

https://youtu.be/dkh9dTV4BXs

יהדות

מזוזה
למה צריך מזוזה על הדלת?



המזוזה ביהדות היא תשמיש קדושה יהודי. את המזוזה מחברים אל משקוף הכניסה של פתח בית המגורים ובפתחי החדרים בבית.

בתוך המזוזה יש קלף, שעליו כתובות שתי פרשיות: 'שמע ישראל' וגם 'והיה אם שמוע' מתוך ספר דברים. פרשיות המזוזה נכתבות על הקלף בכתב סת"ם, כתיבה איכותית של סופר סת"ם, אמן כתיבה הכותב ביד.

המזוזה היא תזכורת תמידית ליהודים, להאמין בייחוד של אלוהים ובגמול על מצוות ועבירות על הדת. התקנתה על משקוף הדלת ניעדה להזכיר את הדברים בכל יציאה וכניסה אל הבית. חז"ל החשיבו את המזוזה, ביחד עם ציצית ותפילין, לאחד מסממני הזיהוי של היהודים.

מצוות המזוזה מחייבת לקבוע מזוזה על דופן פתח בית המגורים ובפתחי החדרים בבית מגורים, כמו גם בשערי יישובים וערים, כאלה שיש בהם שער. במדרש המשילו שהמזוזה תביא לשמירה על הבית ויושביו, כי בית שבפתחו מזוזה, נשמר על ידי האל בכבודו ובעצמו.

מקור המילה מדפנות הדלת, שנקראו בשפת המקרא "מזוזות".


הסבר על המזוזה:

http://youtu.be/yP2Ljut59Fc


כך כותבים את המזוזה:

http://youtu.be/7ybYkyRTp_8


יש גם מי שמנסים לחדש במזוזה:

http://youtu.be/h5N9LTK1mj4


ובחיוך - הנה מה שקורה כשהמזוזה לא פועלת:

https://youtu.be/SehIUkb3STE
גניזת קהיר
איפה נמצאה גניזת קהיר?



כתבי "גניזת קהיר" הם אוסף של 350 אלף מסמכים, תעודות וכתבי יד, ממורשת ישראל, שנגנזו בעליית הגג של בית הכנסת העתיק ביותר של קהיר, בית הכנסת על שם אבן עזרא בפוסטאט, בין המאות ה-9 עד ה-19. החומרים הללו, מרביתם מהאלף הראשון לספירה, השתמרו שם היטב במשך כאלף שנים והתגלו בעליית הגג בסוף המאה ה-19. בגניזת קהיר מונצחים המון פרטים מחייהם של היהודים בזמן העתיק. מרבית הממצאים נמצאים כיום באוניברסיטת קיימברידג' שבארצות הברית.

כיום מתבצע פרויקט ממוחשב, פרויקט פרידברג, פרויקט עתיר השקעה שבו מנותחים כתבי "גניזת קהיר" שמפוזרים בעולם והוזנו למחשב. המחשב מציע זמינות לכל חוקר בעולם, אך גם מבצע השוואות על מאות אלפי תמונות ומסמכים שנסרקו אליו וינסה לזהות תבניות וקשרים ולספק תמונה טובה יותר של המידע שבגניזה.


הנה סרטון על הגניזה ופרויקט המחשוב שמציג אותה:

http://youtu.be/aiB9yG2HK4Y


הנה סיפור הגניזה וחקירתה:

http://youtu.be/WCYBqwccZUg
יהודים
איך נולד העם היהודי?



היהודים כדת קיימים כבר אלפי שנים, מאז האלף השני לפני הספירה. אז הופיע אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית, במאה ה-19 לפני הספירה והיגר מעירו חרן (באזור דרום טורקיה של היום) אל ארץ כנען.

המושג "העם היהודי" לעומת זאת, הופיע לראשונה בימיה הראשונים של התנועה הציונית. הוא זהה כיום למונח "עם ישראל". כלומר זהו העם, הקבוצה האתנית, שמוצאם מבניו של יעקב, לפי המסורת היהודית. כולנו עם אחד, גם בני ממלכת יהודה וגם בניה של ממלכת ישראל - שתיהן ממלכות של יהודים שהתפצלו לשניים.


הנה קיצור תולדות העם היהודי בסרטון שנעשה כדי לשכנע את הנשיא האמריקאי אובמה להשאיר את ישראל שלימה:

https://youtu.be/Q2b8-KDlnbA


וההישג הגדול של העם היהודי בתולדותיו - מדינת ישראל:

https://youtu.be/dj2zI2Mk5Mg
שמחת תורה
מהו חג שמחת תורה?



חג שמחת תורה חל מיד עם תום שבעת ימי חג הסוכות. מציינים בו את סיום הקריאה התורה, לאחר שנה שלמה ואת תחילת הקריאה של התורה מחדש. זהו חג שמסמל את ההמשכיות של הקריאה בתורה והקשר של עם ישראל לתורתו.

5 חומשים לתורה ובכל אחד מחומשי תורה יש כמה פרשות. בכל שבת לאורך השנה קוראים את אחת הפרשות והיא מכונה פרשת השבוע. בתום שנה מסכמים המתפללים את כל הפרשות שבחומשי תורה.

בשמחת תורה קוראים את פרשת "וזאת הברכה" - הפרשה האחרונה שבתורה. מיד עם סיומה, עדיין בחג שמחת תורה, מתחילים המתפללים לקרוא מחדש את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת "בראשית".


הנה סרטון שמסביר על חג שמחת תורה:

http://youtu.be/wfjMwNPOqWU


לגיל הרך - רינת ומימי מספרות על שמחת תורה:

http://youtu.be/SQkQfWs5GEA


ותכנית טלוויזיה של ״דוד גילי״ על שמחת תורה:

https://youtu.be/WLmBSDAssFk?long=yes


שלוש רגלים
מה היו שלושת הרגלים של היהודים?



שלושת הרגלים הם החגים סוכות, פסח ושבועות. בשלושת החגים הללו נהגו בני ישראל לעלות לרגל לירושלים, כמו שציוותה התורה. כמובן שהם נהגו לעלות לבית המקדש, כשעוד עמד על תילו.

אגב, בעברית נכונה ניתן לומר גם שלוש רגלים וגם שלושה רגלים.


הנה סרטון על שלושת הרגלים בעבר ושחזור מודרני:

http://youtu.be/rtqcCtpY9cA
מה זו שנת שמיטה?



שנת שמיטה היא שנת מנוחה לקרקע שהיהדות מחייבת בה את החקלאים שומרי המצוות. אחת ל-7 שנים, בשנת השמיטה, חלה המצווה לפי הדת היהודית לשבות מרוב המלאכות בחקלאות בארץ ישראל. כך מביע המאמין אמון בבורא שידאג לכל מחסורו. בשנת שמיטה לא זורעים ולא משבחים את הקרקע ולא סוחרים ביבולים. מותר בה רק לתחזק את הקיים ולטפל בו, מבלי להגדיל ולהשביח את העצים והגידולים. מה שגדל בשנה זו הוא "הפקר" ולכולם מותר לקחת ממנו כרצונם, ללא תשלום. כך מפקירים בעלי המטעים והפרדסים את הפירות לכל מי שרוצה לקטוף מהם.

מבחינה חקלאית יש היגיון בלשמוט את האדמה, כלומר לתת לה לנוח שנה. כך חוזרת הקרקע להיות פוריה בשנה שלאחר מכן. אמנם כיום יש ידע מספיק כדי לטפל ולחדש את הקרקע גם ללא שנת שמיטה, אך חקלאים רבים מכבדים את הדת ונמנעים מניצול האדמה בשנה השביעית.


מהי שנת השמיטה:

http://youtu.be/bqIRoo2mN5I


על שנת שמיטה:

http://youtu.be/bAUfRIf3VS4
מי היו עולי הרגל לירושלים?



מנהג העלייה לרגל התחיל בסוף תקופת הבית הראשון. בתקופת הבית השני הוא הפך למנהג פופולארי, שחלק מהיהודים, במיוחד העניים והרחוקים מירושלים, נהגו לחסוך ולהמתין שנים לפני שהגיעו אליו.

העלייה לרגל לירושלים פירושה עליה לבית המקדש בירושלים ולטקסים שנערכו בו באחד הרגלים. אמנם לפי המקרא רק גברים היו מחוייבים במצווה אבל למעשה העולים לרגל עלו בדרך כלל כמשפחה, קהילה או אפילו יישוב שלם שעלה למקדש. הם הביאו מתנות מהיבול והמיקנה לכוהנים וללוויים, האזינו לשירתם של הלוויים, חזו בעבודת הכוהנים, הקריבו קרבנות וגם אכלו מהם.

רוב העולים לרגל עלו לירושלים בחג הסוכות, עם סיום העבודות החקלאיות והאסיף ולפני ההתחלה של העונה החקלאית החדשה.


הנה סרטון על דרך עולי הרגל בירושלים העתיקה:

http://youtu.be/ceN6siiP6pQ
מהו מנהג התשליך?



תשליך הוא מנהג יהודי שבו משליכים המאמינים בראש השנה את החטאים אל הים. המנהג בא מהפסוק "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטֹּאותָם" שנכלל בספר מיכה, פרק ז' פסוק י"ט. יש נוהג לנער ב"תשליך" את שולי הבגדים, כסמל להתנערות מהעוונות והחטאים.

המנהג הוא חלק ממנהגי הימים הנוראים, שבין ראש השנה ויום הכיפורים.

כשאין ים או נהר עם דגים בסביבה נוהגים היהודים לבצע את התשליך אל מול מעיין נובע. במידה שגם מעיין לא נמצא בסביבה, נהגו אבותינו להכין בור מים מיוחד בחצר בית הכנסת, כמו זה שנמצא בבית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם, שנבנה במאה ה-17. אם כל אלו לא התקיימו, נהגו לעלות אל מקום גבוה שממנו ניתן היה לראות את המים.

החוקרים סבורים שמקורו הוא בקהילות אשכנז של המאה ה-15. אחת ההשערות היא שיהודי העיר קלן שבגרמניה אימצו אותו במאה ה-14, בהשפעת מנהג נוצרי שרווח אז בעיר. יהודים החלו בהדרגה להשליך את חטאיהם ברחבי אירופה ועד למזרח אירופה. במאות הבאות התפשט המנהג גם לקהילות הספרדיות והפך למנהג יהודי מקובל כמעט על הכל. רק מספר קטן של קהילות ספרדיות וחלק מקהילות תימן סרבו לקבל את המנהג.


הנה מנהג תשליך:

https://youtu.be/Myj0zluviC0?t=18m50s


תשליך מודרני מעורב:

https://youtu.be/iy0Ovl9s0F0


בעיר ורשה שבפולין:

https://youtu.be/5FNIEHFf8HY
למה חוגגים את חג החנוכה?



את חג החנוכה חוגגים לזכר נצחונם של החשמונאים על היוונים. הניצחון שחרר את היהודים מהשעבוד של היוונים ומהגזרות שגזרו היוונים עליהם. בעקבות הניצחון חזר בית-המקדש לפעול.

את החג חוגגים במשך 8 ימים מפני שלא נמצא בבית המקדש שמן, כדי להדליק את מנורת הזהב. אך לפתע, כשמצאו החשמונאים פך קטן של שמן, נעשה נס והשמן המועט שבו הספיק לשמונה ימים.


הנה ההסבר על הסיבות המוכרות והעמוקות יותר לחוג את חג החנוכה:

http://youtu.be/KlmKQkjZIFo


סיפור ופעילויות עם צלליות לילדים בחנוכה:

http://youtu.be/qrfpKg-WHgA


שיר לחנוכה:

http://youtu.be/6vClC6bQG48
איך נולד החמין?


המושג חַמִּין מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם איטי, אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת.

רכיביו של החמין משתנים לפי מנהגי העדות השונות, אך בדרך כלל החמין מכיל בשר בקר, תפוחי אדמה, חומוס, שעועית, חיטה, גריסים וביצים קשות. לאחר שעות רבות של בישול של כל המרכיבים ביחד, כך שהם סופגים זה את טעמיו של זה. הנחתו לאורך שעות של הצ'ולנט, על האש, הופך את צבעו לחום כהה. כך מקבלים רכיביו גוון אחיד.

למעשה, החמין אינו מאכל אחד ולכן קשה להצביע על הממציאים או אפילו הסביבה שבו הומצא. נראה שהוא התפתח באופן מתמשך כסוגים שונים של מאכלי שבת יהודיים, כבישול איטי, שנמשך והתפתח לאורך דורות רבים, במסגרת המגבלה של שמירת השבת והדלקת אש בה.

המילה "חמין" מקורה במילה חם. בעדות המזרח, או ליתר דיוק אצל חלק מעדות צפון אפריקה, נקראים אלה בשמם הערבי "סחינה" ובהם מכניסים בו חומוס. אצל יוצאי עיראק הם קרויים "תבית". אצל יהודים מהמוצא הספרדי בארץ הוא נקרא בעבר "דפינה", שפירושו בערבית "לקבור". הסיבה היא שבעבר נהגו לקבור את סירי הבשר לשבת בתוך בור עמוק, שמולא בגחלים לוחשות. שם, אגב, נהגו להפריד את חומרי הגלם בשקיקי כותנה, זה מזה.

הצ'ולנט, או טשולענט, הוא השיבוש היהודי אשכנזי של צמד המילים בצרפתית "chaud lent", שפירושן "חום איטי". אבל לעומת הקודמים שלו, שהיו עתירי בשר ופינוקי אוכל, היה הצ'ולנט קדירת שבת ענייה, עיסתית, ובעלת מרקם של דייסה, בה עורבבו מעט מרכיבים יחסית, כולם בסיר אחד וללא הפרדה זה מזה.


הנה הצ'ולנט:

https://youtu.be/_ofZftx4mbc


סרטון משעשע על מי שנוהג תחת השפעת חמין:

http://youtu.be/JNHB_HyCcZk
מה היה בחומה ומגדל?



זה היה בתקופת המאורעות, בשנות ה-30 של המאה הקודמת. השלטון הבריטי של אותם ימים אסר על הקמת ישובים יהודיים חדשים. בכדי להתחכם לאיסור של הבריטים, הוקמו ישובים רבים בשיטה שזכתה לשם "חומה ומגדל". הרעיון היה להקים ישובים יהודיים בארץ ישראל, בתוך יום אחד בלבד.

השיטה הייתה פשוטה: ביום העליה על הקרקע הגיעו אל מקום ההתיישבות משאיות, כשעליהן חלקים של צריפים, חומת עץ ומגדל שמירה, כולם מוכנים להרכבה. זו כמובן הסיבה לשם "חומה ומגדל".

וכך, בעזרתם של מתנדבים ומגוייסים רבים שהגיעו כדי לסייע לבנייה המהירה, נפרקו המשאיות והוקם כל היישוב החדש בו ביום. בערבו של היום היה הישוב כבר מוכן למגורים ולהגנה מפני הכנופיות הערביות שהתנכלו ליישובים היהודים.

את הקמת הישובים כך הגה שלמה גור, חבר קיבוץ בית אלפא. את החומה של היישובים הללו הוא הציע לבנות מלוחות עץ, כשביניהם הוכנס חצץ. החצץ מנע מעבר של כדורי רובים שירו לעיתים הפורעים הערביים, שהתקיפו לעיתים את הישובים החדשים. מהמגדל שהוקם בכל ישוב חדש כזה, צפו השומרים על הסביבה וזיהו מתקפות של פורעים או שוטרים בריטיים שמתקרבים. את הדרך להקים מגדל למד גור מהמגדלים שבנו אז במחנות של הנוער העובד.

התוצאה של "חומה ומגדל" הייתה 60 ישובים חדשים, שנבנו באצבע הגליל, עמק בית-שאן ועוד. מבחינת הישוב היהודי נועדו הללו לפרוץ את הגבולות הצרים שנקבעו בתכנית החלוקה הבריטית שיועדה למדינה היהודית העתידית.


הנה סרטון על חומה ומגדל:

http://youtu.be/e9F2g1cAY8Q


הנה תיאור הדרך שבה בנו במהירות את הקיבוצים הללו:

http://youtu.be/etp5dTUpTAo


מוזיאון חומה ומגדל בניר דוד:

http://youtu.be/qTCIuJvDK08


שחזור חומה ומגדל בקיבוץ:

https://youtu.be/buOWUvvTMiQ


ודרמה חינוכית על עלילות חומה ומגדל:

https://youtu.be/dABDmqw3qUw?long=yes
למה חוגגים את חג הפסח?



חג פסח הוא חג החירות של העם היהודי. אנו חוגגים את חג הפסח כדי לזכור את יציאת מצרים וכיצד יצא עם ישראל מהעבדות והעינויים שמהם סבל במצרים.

בכל ט"ו בחודש ניסן, מתקיים ליל הסדר, שבו מתכנסים וקוראים את ההגדה של פסח. זה קורה בלילה הראשון של חג הפסח, שבו מתכנסת המשפחה ואורחיה ומספרת את סיפור יציאת מצרים, שותה ארבע כוסות של יין ואוכלת ממאכלי החג, כמו המצות, החרוסת והמרור. הילדים מחפשים את האפיקומן, שהוחבא לפני כן.


הנה ריקוד צלליות שמציג את סיפור הפסח:

http://youtu.be/0OJhY1A_Plc


והנה ליל הסדר שבו זוכרים וחוגגים את יציאת מצרים וחירות ישראל:

https://youtu.be/3a40A8M4f_Y


למה וכיצד אנו אופים את המצות:

https://youtu.be/WubSZpPDZ_Y
מהי בריכת השילוח?



בְּרֵיכַת הַשִּׁילוֹחַ שבירושלים היא בריכת מים תת-קרקעית עתיקה שאגרה מים בימי החורף. המים נאגרו מנחל קידרון הסמוך וממעיין הגיחון. המים סופקו לתושבי העיר בימי קדם, לשתיה ולשימוש יומיומי.

הבריכה נבנתה בסוף ימי בית ראשון והתגלו בה מדרגות שנבנו בימי בית שני. בתעלות הניקוז שהובילו אליה, מצאו הארכיאולוגים סירי בישול וכסף רב, שהיו שייכים ככל הנראה לתושבי העיר היהודים. הם ברחו אל תעלות הניקוז הללו, שהיו מקום מסתור מפני הרומאים, בתקופת המרד הגדול וחורבן הבית השני בשנת 70, בעת שהצבא הרומי הרס את העיר.


הנה סרטון על בריכת השילוח:

https://www.youtube.com/watch?v=UonuNt_HfFA


מהו סיפור החנוכה?



צבא אנטיוכוס היווני כבש את ירושלים. היוונים השתלטו גם על בית המקדש, המקום הכי קדוש ליהודים. הם ביקשו להפוך את היהודים ליוונים והכניסו לבית המקדש פסלים של אלילים יווניים.

ה"מכבים", ראשי תיבות של: מי כמוך באלים ה', חבורה נועזת של יהודים אמיצים ונאמנים, הביסה את הצבא היווני החזק, אולי הצבא החזק בעולם באותה תקופה. הם גירשו את היוונים מהארץ וכבשו מחדש את בית המקדש שבירושלים. כשרצו להחזירו לקדושה ולהדליק את המנורה של בית המקדש, הם מצאו רק כד שמן זית אחד שניצל מהטומאה שהכניסו היוונים לבית המקדש.

נס החנוכה היה שהכמות הקטנה של השמן שבכד הקטן, כמות שהייתה אמורה להספיק רק ליום אחד, דלקה במשך 8 ימים שלמים, עד שהצליחו היהודים להכין שמן טהור מחדש.


הנה סיפור החנוכה המצויר מפי ילד יהודי מהתקופה:

http://youtu.be/G40SlkmZkqU


ובעברית זה קצת שונה...

https://youtu.be/WU9GQ4Vz658


וסרט קצר על הסיפור ההיסטורי של חג החנוכה:

http://youtu.be/KGPCpOrf24w
איך חרב בית המקדש?



בית המקדש השני (Temple in Jerusalem) נבנה כמה מאות שנים לפני הספירה על ידי עולי בבל. זה היה לאחר ששבו מהגלות בבבל, מה שנקרא "שיבת ציון". בית המקדש הורחב ושופץ עוד יותר על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס. הוא היה לבניין מפואר ומרשים במיוחד.

אבל גורל בית המקדש בגירסת הפאר ההורדוסית לא היה טוב - בשנת 70, פחות מ-90 שנה לאחר השיפוץ, הוא נחרב בידי הרומאים. זה קרה במהלך כיבוש ירושלים על ידי הרומאים, במסגרת הדיכוי האכזרי של המרד הגדול של יהודה, כנגד השלטון הרומי.

חורבן בית המקדש היה סמל חשוב וקשה בנפילת יהודה למול האימפריה הרומית, אבל חלק קטן בכמות ההרס והאכזריות שהביאו הכוחות הרומיים לארץ במלחמה זו. לאחר דיכוי המרד הם בזזו את הארץ ולקחו את מרבית היהודים שנשארו בחיים לעבדים. רובם הוגלו לרומא ולמקומות אחרים באימפריה הרומית. גם ארון הקודש והמנורה נבזזו ולא נמצאו עד היום.


הנה סרטון קצר שמתאר את חורבן בית שני:

http://youtu.be/Sbbv_WleRyo


העדות על הגליית היהודים וביזת המנורה שמופיעה בתבליט על שער טיטוס ברומא:

https://youtu.be/2Pz_p8Tf24g


הנה סרט ארוך שמציג את חורבן בית המקדש, כפי שתיאר אותו יוספוס פלביוס:

http://youtu.be/GTxDcif-XT4?long=yes
מהו המקור של לביבות החנוכה?



לא ידוע מתי נולד המנהג להכין לביבות (Fritters) בחג החנוכה. ה"לטקעס", בעברית לביבות, נולדו כשהוסיפו היהודים אותן לתפריט החג. לא ברור אם זה קרה מפני שהשתעממו מהסופגניות ורצו לגוון במאכל הכי אופנתי במאה ה-18, תפוח האדמה, או שהייתה הצדקה אחרת לכך, עם ניחוח רבני מחייב. נראה שהאפשרות הראשונה סבירה הרבה יותר. זה פשוט טעים...

אז הלביבה האירופית, באידיש "לטקעס", היא מאכל עשוי ירקות מרוסקים, שטוגן בשמן רותח. בגירסתו המוכרת והאהובה ביותר הוא עשוי מתפוחי אדמה טריים. המאכל הזה מוכר ברבות מארצות מזרח-אירופה ומרכזה. בבלארוס הוא אפילו מוגדר כמאכל לאומי. אבל מקור הלביבה היהודית, כמו הסופגניה ואוזני ההמן, הוא ככל הנראה ב"רייבקוכן" (Reibekuchen), או "קרטופלפאפר", שני מאכלים עממיים שהיהודים נחשפו אליהם בגרמניה ואימצו אותם אז.

המנהג לאכול בחנוכה מאכלים עתירי שמן, קיבל קישור מעניין לנס פך שמן המיתולוגי, אבל בניגוד למנהגים כמו ליל הסדר, נראה שהוא שירת קודם כל צורך קולינארי וקהילתי ורק אחר-כך איזה שהוא צורך לזכור ולהזכיר.

אגב, השם לא הגיע מאירופה. לעברית המתחדשת הוא אומץ היישר מהתנ"ך. הלביבה של ימי המקרא הייתה מאכל שונה מהלביבות של היום. על פי ספר שמואל ב' (פרק י"ג) הייתה הלביבה הקדומה עשוייה דווקא מבצק. שם הכינה אותה תמר, בתו של דוד המלך, לאחיה למחצה - אמנון.


הנה הלטקעס, לביבות תפוחי-האדמה המטוגנות בשמן:

https://youtu.be/vdKT2ajvMAs


ולביבות חנוכה בשירה:

http://youtu.be/7lXwayviyEc
איך התרחשה עקדת יצחק?



סיפור עקדת יצחק הוא דוגמה לאמונה, מסירות ונכונות להקרבה אישית של אברהם המאמין באלוהיו.

הסיפור מתחיל בקיום ההבטחה שנתן אלוהים לאברהם בן ה-100 ולשרה בת ה-90 - נולד להם בן, יצחק שמו. כשגדל יצחק, אלוהים העמיד את אברהם במבחן. הוא דרש ממנו להקריב לו את בנו: "שחט שם את בנך והעלה אותו לי לעולָה".

אברהם ההמום אהב את יצחק בנו מאד. הוא גם זכר שאלוהים הבטיח לו שילדיו יהיו רבים מספור ויחיו בארץ כנען. הוא לא הבין איך מות יצחק יאפשר את קיום ההבטחה, אך בכל זאת עשה כמצוות אלוהים. הוא קשר את יצחק על המזבח שבנה בהר ולקח את הסכין כדי לשחוט אותו. ברגע האחרון, קרא מלאך אלוהים: "אל תשלח ידך אל הנער!"

משהשתכנע אלוהים שאברהם מאמין בו עד כדי כך שהיה מוכן לוותר על בנו יחידו, הוא ויתר על הקרבן האנושי והסתפק באייל שנאחז בשיח סמוך. עתה היה בטוח שאברהם ראוי להיות הראשון לעם היהודי.


הנה סרטון על עקדת יצחק:

http://youtu.be/JMWdSL0wkvw


ופרודיה על העקדה של יצחק:

https://youtu.be/QT1_Z6Lo67M
מה המשמעות של סמל המנורה?
מה היה מסלולם של בני ישראל במדבר?
מה המשמעות של דגל ישראל?
מהו טקס בר המצווה?
מהו סיפורה המופלא של גניזת קהיר?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.