למה הוקמה ברית נאטו?
ברית נאטו (NATO), ארגון הברית הצפון אטלנטית (North Atlantic Treaty Organization), היא ברית הגנה שנחשבת לאחת הבריתות הצבאיות המשפיעות ביותר בעולם המודרני.
ברית נאטו הוקמה כדי ליצור ברית צבאית הגנתית ומרתיעה, כך שמי שתוקף חברה בברית - תוקף את הברית כולה.
הברית נוסדה ב-4 באפריל 1949, בעיצומה של המלחמה הקרה, כתגובה ישירה להתפשטות הקומוניזם והאיום הסובייטי באירופה. בתחילת דרכה, מנתה הברית 12 מדינות מייסדות בלבד, ביניהן ארצות הברית, בריטניה וצרפת.
העיקרון המרכזי ביותר בברית נאטו מעוגן בסעיף 5 של אמנת הברית, הידוע כעקרון ההגנה הקולקטיבית. עיקרון זה קובע כי התקפה על אחת ממדינות הברית תיחשב כהתקפה על כולן.
העיקרון של הברית דומה לעיקרון שיצר אלכסנדר דיומא בספר "שלושת המוסקטרים" - "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד". זוהי ערובת ביטחון שמבטיחה כי כל מדינה החברה בנאטו לא תעמוד לבדה אל מול איומים חיצוניים.
ברית נאט"ו הוכיחה את עצמה ב-1961, כשחרושצ'וב מנהיג ברית המועצות רצה להשתלט על ברלין ולהוציא את שאר המעצמות ממנה. חייליו הקיפו את מערב ברלין - הרובעים שבשליטת המערב. הרגע המכריע מגיע כשבנקודת צ'ק פוינט צ'ארלי שבעיר ניצבים צבאות נאטו אל מול צבאות ברית המועצות. וברגע הזה, כשכמעט ומתחילה מלחמת עולם שלישית, ההרתעה של נאטו פועלת - חרושצ'וב מורתע והמלחמה נמנעת.
פעם אחת בלבד הופעל סעיף 5 בהיסטוריה של הברית - לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 על ארצות הברית.
מעניין לציין שלמרות הרטוריקה הלוחמנית של המלחמה הקרה, נאטו מעולם לא ירתה ולו כדור אחד כנגד ברית ורשה, הברית הצבאית שהקימה ברית המועצות כתשובה להקמת נאטו. הכוח המרתיע של הברית היה כה משמעותי שהוא מנע עימות ישיר. לפיכך רבים רואים בה את הברית שומרת השלום של העולם המערבי.
לכך תורם, אגב, סעיף 4, הלא פחות חשוב אך פחות מוכר. סעיף זה גורס כי חברת הברית שיוצאת לפעולה צבאית משמעותית מחוייבת להיוועץ לפני כן בחברותיה לברית.
בשנותיה הראשונות התמקדה נאטו בהרתעה צבאית מול הגוש הסובייטי, אך לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991, עברה הברית שינוי משמעותי. היא החלה להתרחב מזרחה וכללה מדינות שבעבר היו חלק מהגוש הסובייטי. פולין, צ'כיה והונגריה הצטרפו ב-1999, ומאוחר יותר הצטרפו מדינות נוספות ממזרח אירופה, ביניהן רומניה, בולגריה והמדינות הבלטיות.
התרחבות זו יצרה מתחים עם רוסיה, שראתה בכך איום ישיר על ביטחונה. אחד הרגעים המשמעותיים בהיסטוריה של נאטו היה התערבותה במלחמת קוסובו ב-1999, כאשר הפציצה מטרות בסרביה ללא אישור של מועצת הביטחון של האו"ם. זו הייתה הפעם הראשונה שהברית נקטה בפעולה צבאית נרחבת מחוץ לגבולות מדינותיה.
לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, שינתה נאטו את האסטרטגיה שלה והחלה להתמודד עם איומי טרור גלובליים. היא הובילה את הכוח הבינלאומי באפגניסטן והייתה מעורבת בפעולות נגד טרור בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
כיום מונה ברית נאטו 32 מדינות חברות והיא ממשיכה להיות כוח מרכזי בשמירה על הביטחון העולמי. העימות בין רוסיה לאוקראינה, שהחל ב-2014 והחריף ב-2022, חיזק את הרלוונטיות של הברית והביא להגברת ההשקעה בביטחון מצד המדינות החברות.
למרות הביקורת עליה והאתגרים שניצבים בפניה, נאטו הוכיחה שוב ושוב את חשיבותה כמסגרת ביטחונית קולקטיבית. היא הצליחה להסתגל לאיומים המשתנים של המאה ה-21 ונותרה עמוד התווך של הביטחון האטלנטי, המגן על הדמוקרטיות המערביות בעולם המורכב והבלתי צפוי של ימינו.
ברית נאטו (NATO), ארגון הברית הצפון אטלנטית (North Atlantic Treaty Organization), היא ברית הגנה שנחשבת לאחת הבריתות הצבאיות המשפיעות ביותר בעולם המודרני.
ברית נאטו הוקמה כדי ליצור ברית צבאית הגנתית ומרתיעה, כך שמי שתוקף חברה בברית - תוקף את הברית כולה.
הברית נוסדה ב-4 באפריל 1949, בעיצומה של המלחמה הקרה, כתגובה ישירה להתפשטות הקומוניזם והאיום הסובייטי באירופה. בתחילת דרכה, מנתה הברית 12 מדינות מייסדות בלבד, ביניהן ארצות הברית, בריטניה וצרפת.
העיקרון המרכזי ביותר בברית נאטו מעוגן בסעיף 5 של אמנת הברית, הידוע כעקרון ההגנה הקולקטיבית. עיקרון זה קובע כי התקפה על אחת ממדינות הברית תיחשב כהתקפה על כולן.
העיקרון של הברית דומה לעיקרון שיצר אלכסנדר דיומא בספר "שלושת המוסקטרים" - "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד". זוהי ערובת ביטחון שמבטיחה כי כל מדינה החברה בנאטו לא תעמוד לבדה אל מול איומים חיצוניים.
ברית נאט"ו הוכיחה את עצמה ב-1961, כשחרושצ'וב מנהיג ברית המועצות רצה להשתלט על ברלין ולהוציא את שאר המעצמות ממנה. חייליו הקיפו את מערב ברלין - הרובעים שבשליטת המערב. הרגע המכריע מגיע כשבנקודת צ'ק פוינט צ'ארלי שבעיר ניצבים צבאות נאטו אל מול צבאות ברית המועצות. וברגע הזה, כשכמעט ומתחילה מלחמת עולם שלישית, ההרתעה של נאטו פועלת - חרושצ'וב מורתע והמלחמה נמנעת.
פעם אחת בלבד הופעל סעיף 5 בהיסטוריה של הברית - לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 על ארצות הברית.
מעניין לציין שלמרות הרטוריקה הלוחמנית של המלחמה הקרה, נאטו מעולם לא ירתה ולו כדור אחד כנגד ברית ורשה, הברית הצבאית שהקימה ברית המועצות כתשובה להקמת נאטו. הכוח המרתיע של הברית היה כה משמעותי שהוא מנע עימות ישיר. לפיכך רבים רואים בה את הברית שומרת השלום של העולם המערבי.
לכך תורם, אגב, סעיף 4, הלא פחות חשוב אך פחות מוכר. סעיף זה גורס כי חברת הברית שיוצאת לפעולה צבאית משמעותית מחוייבת להיוועץ לפני כן בחברותיה לברית.
בשנותיה הראשונות התמקדה נאטו בהרתעה צבאית מול הגוש הסובייטי, אך לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991, עברה הברית שינוי משמעותי. היא החלה להתרחב מזרחה וכללה מדינות שבעבר היו חלק מהגוש הסובייטי. פולין, צ'כיה והונגריה הצטרפו ב-1999, ומאוחר יותר הצטרפו מדינות נוספות ממזרח אירופה, ביניהן רומניה, בולגריה והמדינות הבלטיות.
התרחבות זו יצרה מתחים עם רוסיה, שראתה בכך איום ישיר על ביטחונה. אחד הרגעים המשמעותיים בהיסטוריה של נאטו היה התערבותה במלחמת קוסובו ב-1999, כאשר הפציצה מטרות בסרביה ללא אישור של מועצת הביטחון של האו"ם. זו הייתה הפעם הראשונה שהברית נקטה בפעולה צבאית נרחבת מחוץ לגבולות מדינותיה.
לאחר מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, שינתה נאטו את האסטרטגיה שלה והחלה להתמודד עם איומי טרור גלובליים. היא הובילה את הכוח הבינלאומי באפגניסטן והייתה מעורבת בפעולות נגד טרור בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.
כיום מונה ברית נאטו 32 מדינות חברות והיא ממשיכה להיות כוח מרכזי בשמירה על הביטחון העולמי. העימות בין רוסיה לאוקראינה, שהחל ב-2014 והחריף ב-2022, חיזק את הרלוונטיות של הברית והביא להגברת ההשקעה בביטחון מצד המדינות החברות.
למרות הביקורת עליה והאתגרים שניצבים בפניה, נאטו הוכיחה שוב ושוב את חשיבותה כמסגרת ביטחונית קולקטיבית. היא הצליחה להסתגל לאיומים המשתנים של המאה ה-21 ונותרה עמוד התווך של הביטחון האטלנטי, המגן על הדמוקרטיות המערביות בעולם המורכב והבלתי צפוי של ימינו.