כיצד הביא חיל האוויר הישראלי לפריחת המטוס הצרפתי מיראז'?
המיראז' (Mirage) מעולם לא היה מטוס אחד המיועד למטרה צבאית כלשהי ומתפתח אבולוציונית כמו מין זואולוגי.
נהפוך הוא - המיראז' הוא שמה של סדרת מטוסים צבאיים על-קוליים, סדרה שפותחה למטרות שונות וכללה סדרת מטוסי קרב, אך גם מטוסי תקיפה ואפילו מפציצים.
הסיפור שלו מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה, כשצרפת, זו שבתחילת המאה ה-20 הייתה מעצמה ועכשיו ליקקה את הפצעים מהכיבוש הנאצי, זה שהיה התבוסה הכי גדולה שלה מאז הפלישה האנגלית אליה ב-1415.
צרפת שחוששת כמו כולם ממלחמת עולם שלישית, הפעם לצד ארצות הברית וכנגד ברית המועצות, רוצה לחזור ולהפוך למעצמה. היא מחליטה לפתח מטוס חדיש, שיחליף את המפציצים הכבדים והאיטיים ששלטו עד אז בתחום. החזון הצרפתי הוא של מטוס מהיר, נושא נשק גרעיני טקטי, שיגיע לאויב במהירות אדירה, יחדור את ההגנות שלו ויכה בו - כל זאת עוד לפני שהמפציצים הסובייטיים ייצאו להפציץ את צרפת.
חברת דאסו הצרפתית הציעה לממשלה הצרפתית מטוס תוצרת צרפת, שמהירותו 2 מאך, כלומר פי שניים ממהירות הקול, הטווח שלו 2,000 קילומטר ושיכול לתדלק באוויר. המנהל היהודי המבריק של החברה התכוון להתבסס על מטוס הקרב המהיר והמשוכלל שהחברה הייתה באמצע הפיתוח שלו - המיראז' 3.
חיל האוויר הצרפתי יצא מגדרו מהתלהבות ואישר את ההזמנה. בקיץ 1959 המריא המיראז' 4 לטיסת הבכורה שלו וימים ספורים אחר כך, הוא כבר שבר את השיא העולמי במהירות על מסלול סגור.
חיל האוויר הצרפתי חגג, עם מטות מטוסי קרב והפצצה משוכללים, שהתחזוקה והעמידות שלהם חלומיים ושהם לגמרי של צרפת. שארל דה-גול, הנשיא הנערץ של צרפת, בכלל התאהב במטוס שהחזיר לצרפת את הגאווה. הוא תלה בו את ציפיותיו לביסוס ההרתעה הצרפתית וראה בו את העתיד הביטחוני של צרפת במקרה חירום.
ואכן, המיראז' היה מטוס נהדר. בשלב מסוים הוא הפך אצלנו לנשר הישראלי והפציץ. מטוס המיראז' שימש את חיל האוויר שלנו כמטוס הקרב העיקרי שלה ולמשך תקופה ארוכה ומפוארת במיוחד. כשנשיא צרפת דה גול העניש את ישראל באמברגו מוחלט, היה מי שדאג להעביר את התכניות של המטוס והוקם יפעל ישראלי שיצר אותו כאן.
המיראז' (Mirage) מעולם לא היה מטוס אחד המיועד למטרה צבאית כלשהי ומתפתח אבולוציונית כמו מין זואולוגי.
נהפוך הוא - המיראז' הוא שמה של סדרת מטוסים צבאיים על-קוליים, סדרה שפותחה למטרות שונות וכללה סדרת מטוסי קרב, אך גם מטוסי תקיפה ואפילו מפציצים.
הסיפור שלו מתחיל לאחר מלחמת העולם השנייה, כשצרפת, זו שבתחילת המאה ה-20 הייתה מעצמה ועכשיו ליקקה את הפצעים מהכיבוש הנאצי, זה שהיה התבוסה הכי גדולה שלה מאז הפלישה האנגלית אליה ב-1415.
צרפת שחוששת כמו כולם ממלחמת עולם שלישית, הפעם לצד ארצות הברית וכנגד ברית המועצות, רוצה לחזור ולהפוך למעצמה. היא מחליטה לפתח מטוס חדיש, שיחליף את המפציצים הכבדים והאיטיים ששלטו עד אז בתחום. החזון הצרפתי הוא של מטוס מהיר, נושא נשק גרעיני טקטי, שיגיע לאויב במהירות אדירה, יחדור את ההגנות שלו ויכה בו - כל זאת עוד לפני שהמפציצים הסובייטיים ייצאו להפציץ את צרפת.
חברת דאסו הצרפתית הציעה לממשלה הצרפתית מטוס תוצרת צרפת, שמהירותו 2 מאך, כלומר פי שניים ממהירות הקול, הטווח שלו 2,000 קילומטר ושיכול לתדלק באוויר. המנהל היהודי המבריק של החברה התכוון להתבסס על מטוס הקרב המהיר והמשוכלל שהחברה הייתה באמצע הפיתוח שלו - המיראז' 3.
חיל האוויר הצרפתי יצא מגדרו מהתלהבות ואישר את ההזמנה. בקיץ 1959 המריא המיראז' 4 לטיסת הבכורה שלו וימים ספורים אחר כך, הוא כבר שבר את השיא העולמי במהירות על מסלול סגור.
חיל האוויר הצרפתי חגג, עם מטות מטוסי קרב והפצצה משוכללים, שהתחזוקה והעמידות שלהם חלומיים ושהם לגמרי של צרפת. שארל דה-גול, הנשיא הנערץ של צרפת, בכלל התאהב במטוס שהחזיר לצרפת את הגאווה. הוא תלה בו את ציפיותיו לביסוס ההרתעה הצרפתית וראה בו את העתיד הביטחוני של צרפת במקרה חירום.
ואכן, המיראז' היה מטוס נהדר. בשלב מסוים הוא הפך אצלנו לנשר הישראלי והפציץ. מטוס המיראז' שימש את חיל האוויר שלנו כמטוס הקרב העיקרי שלה ולמשך תקופה ארוכה ומפוארת במיוחד. כשנשיא צרפת דה גול העניש את ישראל באמברגו מוחלט, היה מי שדאג להעביר את התכניות של המטוס והוקם יפעל ישראלי שיצר אותו כאן.
