שריון האבירים היה עשוי בתחילת ימי הביניים משרשראות כבדות, שהורכבו מאלפי טבעות מתכת שחוברו זו לזו. בסוף המאה ה-13 הפך שריון הלוחות לפופולארי יותר. במשקל של כ-20 קילוגרם לשריון לוחות, הוא היה קל הרבה יותר והגן טוב יותר על האביר משריון שרשראות, הן ממכות חרב והן מחיצים. עם זאת, שריון הלוחות היה יקר מאד ורק האבירים העשירים הרשו לעצמם לרכוש שריון לוחות שלם, שכיסה בלוחות את כל הגוף.

בעת קרב החזיק האביר בידו מגן עם סמלו המשפחתי, שנועד להיות שכבת ההגנה הראשונה שלו.


כך לבש האביר את השריון במאה ה-11, עם משרתו המסייע לו בכך:

https://youtu.be/7ofqIc1g1nI


ובמאה ה-14 זה כבר יותר מורכב:

https://youtu.be/zGl_UXc9HIE


הנה סרטון על שריון האבירים בבריטניה, בהקשר לסיפורי ארתור ואבירי השולחן העגול:

http://youtu.be/PGqvqju8_V8?t=23s


הנה סרטון שבו מציג יצרן אביזרים לסרטים כיצד הוא מייצר שריוני אבירים לסרטים:

http://youtu.be/PZcoY1WEzY8

האבירים היו לוחמים שלחמו באירופה של ימי הביניים ואף יצאו למלחמות על ירושלים וארץ הקודש, מלחמות הרחק מהבית שזכו לשם "מסעי הצלב".

האבירים רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. היו להם כמובן גם מגינים, בכדי להגן על גופם מכלי הנשק של לוחמי האויב, או אבירים שבהם מצא עצמו האביר נלחם.

אבל לא רק ציוד מגן היה לאבירים, אלא גם כלי לוחמה אכזריים ויעילים לאותם זמנים.

ללוחמה שימשו את האבירים כלי נשק מגוונים ואישיים. כל אביר נשא עימו חרבות, חץ וקשת, אלה לחבטות באויב, מחבט עם כדור מסמרים, פגיונות, לעתים פטיש מלחמה ולא פעם גם חנית ארוכה או גרזן מלחמה.

כל אלה היו כלי הנשק הטיפוסיים של האבירים באירופה. כלי נשק כאלו ודומים להם שימשו אותם ואת מקביליהם באסיה ובמזרח הרחוק, במהלך הקרבות שניהלו - בתנאי לוחמה שונים ולמגוון צרכים ושימושים בשדה הקרב.


הנה קרב חרבות האבירים:

http://youtu.be/C4UQcN_vJbs


קרב אבירים בחניתות:

https://youtu.be/2fSjfNczqlM


פטיש מלחמה, ששימש לפיצוח ראש היריב גם מבעד לקסדה:

https://youtu.be/dsEzB4jxXt8


חץ וקשת:

https://youtu.be/UGg3dqrzaY4


פירוט כלי הנשק האישיים של האבירים:

http://youtu.be/XnrNq7vR46k


האביר לובש את כל חלקי השריון שלו:

https://youtu.be/zGl_UXc9HIE


קרב אבירים עם חניתות על גבי סוסים:

https://youtu.be/jamZyBva_LE


ומופע לתיירים שמדגים את האבירים לוחמים עם כלי הנשק שלהם:

http://youtu.be/1BxAEbf_eBM

קרב קרני חיטין עמד להסתיים. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. איש לא ידע שמכאן עומדים המוסלמים להביס את שומרי הארץ הצלבנים, להשתלט על ארץ הקודש ולהפוך לכוח עולמי.

אבל בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, סוג של "קומנדו נוצרי", של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד אז נחשבו לבלתי-מובסים.

קראו להם "מסדר אבירי היכל שלמה" (Knights Templar). הם נמנו על מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שפעל מאז המאה ה-12 ובתקופת מסעי הצלב של המלך ריצ'רד ה-1, הוא "ריצ'ארד לב ארי".

האבירים הטמפלרים היו כוח צבאי חזק בן מאות חיילים, שמילא תפקידים שונים באירופה הנוצרית של אותה תקופה בימי הביניים והיווה במידה רבה את "כוח המחץ" של הצלבנים.

הם נקראו גם "מקדש שלמה" או "האבירים העניים של ישו" אבל לרוב מזכירה אותם ההיסטוריה בשם "טמפלרים". זאת מפני שהאבירים האלה קיבלו את שם המקום שעליו רצו לשמור, הם היו שומרי ה-Temple, ההיכל, או המקדש.

המסדר נוסד כדי להגן על הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ממלכת ירושלים. כמו כן הוא סיפק הגנה לצליינים נוצרים שעלו לרגל לירושלים. במהלך מסעי הצלב נלחמו הטמפלרים במוסלמים והפכו לכוח צבאי מעולה.

הטמפלרים גם צברו עושר אדיר, בעיקר מהתרומות שהגיעו למסדר. הם גם זכו לתמיכת "הכס הקדוש", הוא האפיפיור. מכל מקום, הכספים שלהם הושקעו נכון והפכו את המסדר הטמפלרי לעשיר כקורח.

למסדר הטמפלרי הייתה אז גם רשת סניפים שהייתה פרוסה בכל רחבי אירופה וסייעה בהעברת כספים בבטחה ממקום למקום. שירות זה ניצן לצליינים שלא רצו לשאת את הכסף בדרכים עתירות השודדים של ימי הביניים ולאנשים אחרים שהסתייעו בשירות המאובטח הזה. גם שירותי ה"בנק" הזה העשירו אותם מאד.

אבל לאחר שהצלבנים הובסו על ידי המוסלמים בקרב קרני חיטין, איבד המסדר הטמפלרי את כל רכושו בארץ ישראל. מרבית הכוח הלוחם שלהם בארץ חוסל גם הוא בקרני חיטין ובקרבות שלאחריו. כך החלו הטמפלרים לסגת שוב ושוב.

בשלב מסוים נפלה ירושלים והטמפלרים פינו את מפקדתם לעכו. בעכו הצלבנית הם בנו מבנים מרשימים וחכמים, ביניהם את "מנהרת הטמפלרים", שהובילה ממפקדתם בנתיב גישה סודי אל נמל העיר. מאה שנה לאחר מכן נפלה גם עכו והם עברו בהדרגה לקפריסין, לרודוס ולבסוף למלטה, האי שבו הם פעילים עד היום.

הטמפלרים גם הוסיפו לפעול באירופה עד לחיסולם בה, אבל הם מעולם לא שבו למעמד ולעוצמה שאפיינה את שנות התהילה שלהם במאה ה-12.

רבים טוענים שמקור האמונה הטפלה על המזל הרע של יום שישי ה-13 הוא מהתאריך הזה באוקטובר 1307, היום שבו הובסו הטמפלרים בצרפת. אגדות רבות אחרות סופרו עליהם ואף הוצגו בסרטים רבים, כולל תיאוריית הקונספירציה שהם מצאו את ארון הברית בחפירות שעשו בירושלים ומגוון סיפורים עתירי-דימיון וקצת פחות סבירות.


הנה הטמפלרים בקרב, מתוך סרט משנת 2007:

https://youtu.be/OFfOgVCuJM4


כך מתוארים אבירי היכל שלמה בסרט צופן דה וינצ'י:

https://youtu.be/0g0V8Yi1cQo


מזמור טמפלרי עתיק:

https://youtu.be/4FeBll6sd0o


ומהלכי המלחמה של הטמפלרים בארץ הקודש, מתוך משחק מחשב:

https://youtu.be/6d09T9cfwzs

הצלבנים היו קבוצות של חיילים חמושים נוצרים מאירופה שיצאו בימי הביניים, להילחם בכל רחבי אירופה ואסיה, במסגרת "מסעי הצלב". הנוצרים נזעקו מהעובדה שהמקומות הקדושים לנצרות נכבשו על ידי המוסלמים. האבירים הצלבנים החלו במסעות הללו בעקבות קריאתו של האפיפיור מנהיג הנוצרים, בשנת 1095, להציל את ארץ הקודש מהמוסלמים.

מטרת רוב הצלבנים היה לכבוש את ארץ הקודש, היא ארץ ישראל, מהמוסלמים. הם רצו במיוחד לשלוט בירושלים, שהיא קדושה גם לנצרות, ובמיוחד במקום שבו האמינו שנמצא קברו של ישו.


כך מתארים את ההתגייסות הנוצרית לצלבנים (בעברית):

https://youtu.be/daTskfCs5o0


סרטון קצר על הצלבנים (עברית):

http://youtu.be/RuYs4-qJD5Y?t=19s


פרק בסדרה תיעודית על ארץ ישראל והצלבנים (בעברית):

https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes


סרט תיעודי ארוך על הצלבנים (בעברית):

https://youtu.be/bND0snmY3oo?long=yes


ותכנית חינוכית על הצלבנים (עברית):

https://youtu.be/VIeCGrIwJ5A?long=yes

הסוסים, כלי הרכב של האבירים, היו נקודות התורפה שלהם. הנלחמים באבירים ניסו לפגוע בסוסיהם, כדי להורידם אל הקרקע, למנוע את המהירות שהייתה חשובה בעת קרב ולהחלישם משמעותית. לכן הקפידו האבירים לשריין גם את סוסיהם בשריון מתכת אימתני.

שריון הסוס הורכב מכיסוי צוואר קדמי ומכיסוי ראש מתכתי. האבירים העשירים יותר נהגו לכסות גם את שאר גופו של הסוס ואז הוא נראה כמו שריון עם רגליים.


הנה האבירים בימי הביניים על הסוסים המשוריינים שלהם:

https://youtu.be/cIwNBX7k4vs


וקרב אבירים מעל הסוסים עם השריון:

https://youtu.be/jamZyBva_LE

טירה (Castle) היא מקום מבוצר עם מצודה, שבו מתגוררים אנשים. בימי הביניים רבים מהאבירים גרו בטירות שבנו על שטחים שקיבלו מהמלך ובתמורה לחמו בשבילו ולהגנתו.

הטירה בימי הביניים הייתה מוקפת בדרך כלל בחומה גבוהה, שנועדה להגן על אדוני הטירה, משרתיהם ועובדיהם.

האדונים לרוב התגוררו בחדרי שינה שבמצודה המרכזית של הטירה, בעוד העובדים שכנו בחלקי הטירה האחרים. ברוב הטירות יש מגדלים מרכזיים ששימשו להגנה, אולם מרכזי, כנסייה, מטבח וחדר אוכל.

בטירה חיו ועבדו אנשים רבים, בשלל עבודות של הכנת מזון ותחזוקת הטירה והקיום היומיומי. מורים לימדו את הילדים, משרתים שרתו את האדון ומשפחתו, סנדלרים וחייטים תפרו והכינו בגדים ונעליים, סייסים טיפלו בסוסים וכך הלאה.

תמורת שירותיהם זכו המשרתים, כמו גם עובדי הטירה ומשפחותיהם להגנה ולביטחון שהעניק להם האביר ולמסגרת חברתית שתהיה הבסיס לכפר.

כי סביב הטירה התפתחו עם הזמן כפרים שבהם התגוררו איכרים. הם היו צמיתים, או אריסים, של האדון. בעצם הם קיבלו את רשות האציל, בעל הטירה, לעבד את אדמותיו, בתמורה לחלק גדול מהתנובה שגידלו ולשלל חובות נוספים. זה היה חלק מהשיטה הפיאודלית. קראו על כך בתגית "פאודליזם".

גם אחרי ימי הביניים המשיכו לבנות טירות ענקיות ומפוארות. כיום גרים ברוב הטירות צאצאים שירשו את הטירות מהוריהם, או אנשים עשירים מאד שקנו מיורשים כאלה.


הנה הטירה בימי הביניים (מתורגם):

https://youtu.be/Pp_rT66aJu4


מבנה ועיצוב הטירה של ימי הביניים:

https://youtu.be/AesgRREuCQI


טירות נבנו כדי לעמוד בהתקפות האפשריות עליהן:

https://youtu.be/xNeNPk4D_Ng


כמה טירות מהגדולות בעולם:

https://youtu.be/4zewU-fMQ50


מבט אל תוך טירה מימי הביניים:

http://youtu.be/mQuDLVpi6UQ


הטירות לא נולדו בימי הביניים אלא התפתחו מבניית מבצרים, שהוקמו בתקופה הרומית ואף לפני כן:

http://youtu.be/kncQAyuU_eo


טירה מהמאה ה-19:

http://youtu.be/QrJyeearNNk


טירה צרפתית בנורמנדי:

https://youtu.be/tfiZCe4p6Os


וכך התנהלו החיים בטירות:

https://youtu.be/z56d4f1uT3k?long=yes


הבה נחקור את הטירה שלפנינו:

https://youtu.be/Zu-KVWSqJlI?qr=yes

אבירים (Knights) היו לוחמים חמושים ורכובים באירופה של ימי הביניים.

האבירים רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. האבירים לחמו מעל גב הסוסים כשהם עטויים בשריון ומצוידים בכלי נשק אימתניים.

הם נחשבו חלק מהאצילים של אותם הימים והצטיינו בתכונות חברתיות של אדיבות אמיצה והתנהגות מכובדת, שעד היום מכנים "התנהגות אבירית" או "אבירות". קראו על כך בתגית "אבירות".

ימי הביניים היו תקופה של כיבושים רבים והרבה אלימות. עמי אירופה טיפחו שכבה של לוחמים איכותיים ומאומנים היטב שיוכלו להתמודד עם פולשים ואויבים. תמורת ההגנה והשירות שלהם בהגנת הממלכה, המלך נהג לתת להם נחלות גדולות וזכויות יתר והם הפכו לעשירים.

האבירים נהגו בימי הביניים לבנות להם טירות מבוצרות ומוגנות בחומות. הם גרו בטירות והיו לוחמים בשביל המלך. הם היו חלק מהשיטה הפיאודלית, בה העניק המלך לאביריו מהשטחים שכבשו. בשטחים אלו עבדו איכרים שנקראו צמיתים והם פרנסו את האביר ואת כל צרכיו וצרכי משפחתו. בתמורה, האביר היה עובד כלוחם בשירות המלוכה.

האבירים חיו בדרך כלל בטירה שבנו לעצמם, עם משרתים ועובדים רבים שחיו בה גם הם. כל דיירי הטירה זכו להגנה מהאביר ובתמורה עבדו בשירותו.

בהדרגה התפתחו כפרים מסביב לטירות, בהם גרו האיכרים בבתים פשוטים. האיכרים האלו היו צמיתים או ואסאלים, ששירתו את האביר ומשפחתו בעבודה חקלאית בנחלה שלו וקיבלו הגנה ומעט אוכל ששמרו לעצמם ממה שגידלו.


הנה מסלול הכשרת האביר (עברית):

https://youtu.be/i3WJtItRxYQ


קרבות האבירים של ימי הביניים מתוך סרט קולנוע:

http://youtu.be/cIwNBX7k4vs


כך נלחמו האבירים:

http://youtu.be/5hlIUrd7d1Q?t=14s


האבירים קיבלו מהמלך נחלות וזכויות יתר (מתורגם):

https://youtu.be/dI9a_HI3-ZU


לרוב האבירים התגוררו בטירה (מתורגם):

https://youtu.be/Pp_rT66aJu4


האבירים נלחמים על סוסיהם:

http://youtu.be/J8L6AVIeVXw


סרטון תיעודי על חיי האבירים (מתורגם):

https://youtu.be/UBp26Q4gmYA?long=yes


וסרט תיעודי מתורגם על האבירים והדרך בה הוכשרו לתפקידם (מתורגם):

https://youtu.be/_KcwU85bwC0?long=yes

אבירים (Knights) היו לוחמים באירופה של ימי הביניים. הם רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. האבירים לחמו מעל גב הסוסים כשהם עטויים בשריון ומצוידים בכלי נשק אימתניים.

חלקם של האבירים היו שכירי חרב, מי שלא היו כפופים לאדון כלשהו אלא חופשיים לבחור את מי לשרת בכל שלב בקריירת הלוחמה שלהם.

המיומנות של האבירים הייתה לוחמה בעיקר בשלושה כלי נשק: חנית, כידון ורומח. כלי הנשק הדומים האלה, על אף השוני בגדלים והאורכים שלהם, נקראו בצרפתית ובהמשך גם באנגלית עתיקה Lance.

מאז מכונה מי שאינו שכיר ומרבה לעבוד מול אנשים ועסקים שונים ולא קבועים, "פרי לאנס", כלומר "בעל כידון חופשי".


הנה האבירים בקרב חניתות:

https://youtu.be/ZMU4cDecq7U


אבירים נלחמים על סוסיהם:

http://youtu.be/J8L6AVIeVXw


בקולנוע:

https://youtu.be/jamZyBva_LE


שיעור בחנית, למקרה שתרצו להיות פרי לאנסרים:

https://youtu.be/e_D1ZQ7Hu0g?long=yes


וסרט תיעודי מתורגם על האבירים והדרך בה הוכשרו לתפקידם (מתורגם):

https://youtu.be/_KcwU85bwC0?long=yes

"שלושה בני עורב" הוא בלדה עממית סקוטית עתיקה, שהולחנה בידי המלחין תומאס רייבנסקרופט בשנת 1611 ומושרת באנגלית עתיקה. היא תורגמה לשפות רבות, כולל עברית, והייתה לאחת הבלדות היפות והמוכרות בעולם.

הבלדה מספרת על 3 עורבים, אוכלי נבלות הממתינים לארוחה הבאה שלהם. הם מתכוננים לסעוד את ליבם בגופתו של אביר שמת, אבל רואים שעל הגופה שומרים כלבי הציד והנץ של האביר. מגיעה העלמה האוהבת את האביר, מנשקת את פצעיו וקוברת את אהובה ומרחיקה אותו מהעורבים, שנשארים ללא ארוחה.

הבלדה מסתיימת באמירה "הלוואי ואלוהים היה שולח לכל ג'נטלמן נץ שכזה, כלבי ציד כאלו ועלמת חן שכזו."


הנה ביצוע בעברית לתרגום של יעקב שבתאי "שלושה עורבים":

http://youtu.be/sCWMgMlKLhA?t=23s


ביצוע של השיר בסגנון האירופי:

http://youtu.be/3uT7tEayUwk


וביצוע קולי יפה של אנדריאס שול:

http://youtu.be/9KsNCLjMgTM

רבים לא יודעים שהטורניר (tournament), אותו סגנון של תחרות שנהוג היום בכל העולם ובאינספור תחומים, מקורו הוא בתחרויות של אבירים בימי הביניים.

הטורניר של ימי הביניים נולד בעולם האבירים של אותה תקופה. הוא כלל אז משחקי אבירים והתמודדויות בין קבוצות או אבירים בודדים, בענפים ו"קרבות" מדומים שונים.

האבירים באירופה של ימי הביניים היו לוחמים חמושים ורכובים על סוסים, שנלחמו בעבור המלך, בהגנה על הממלכה ולוחמה נגד אויביה. עבור שירותי ההגנה והלוחמה הללו הם קיבלו לא מעט זכויות שאנשים פשוטים לא זכו להן, חלקן כלכליות כמו נחלות וכסף וחלקן מעמדיות, כמו תוארי אצילים וכבוד בבית המלוכה.

כמו היום גם אז - ספורט היה מאז ומתמיד פופולרי בכל מקום. כשלא היו מלחמות, האבירים נהגו להעביר את זמנם ולשמור על כושר בטורנירים מאתגרים, בהם הפגינו את כישוריהם והתחרו על כבוד והערכה.

הטורנירים הללו גם שמרו על ההתלהבות לנצח יריבים וגם על היכולות הפיזיות, הגופניות והמנטליות שלהם, עד שיידרשו לשדה הקרב.

בין התחרויות בטורניר הם התחרו בכישורי הרכיבה שלהם ובעמידה באתגרי רכיבת סוסים, לצד יכולות לחימה, כמו הפלת יריבים מסוסיהם, פגיעה וצליפה בכלי נשק כחנית ורומח, דו-קרב חרבות תוך הדיפת היריב במגן ועוד.

עבור ההמונים, פשוטי העם, הטורניר היה צורת בילוי ובידור. הצפייה בתחרויות ומה שמסביב היו בשבילם סוג של פסטיבל עממי ומרענן, שקצת הוציא אותם משגרת היום יום המפרכת והאפרורית. בעולם בלי כוכבי פופ וקולנוע, האבירים המקומיים היו הכוכבים שלהם ובקרב הצמיתים היה צמא גדול לראותם בפעולה ומנצחים.


#הכללים
הטורנירים של ימי הביניים היו למעשה הטורנירים הראשונים בהם התחרו יחידים וקבוצות יריבות במספר מקצים ובו המנצח לוקח הכל. המפסיד יוצא או לא, אבל המנצח צובר נקודות ועולה להתמודדות הבאה.

כמובן שהקרבות בטורניר נערכו בכלי נשק שאינם קטלניים. לאחר שמלך צרפת אנרי השני, נהרג מחנית שבורה שחדרה לפרצופו, הורכבו על חודי החניתות והחרבות מגני עץ שמנעו סכנה כזו מהאבירים.

גם החוקים הובהרו די מהר. אם בתחילה הם לא היו ברורים, די מהר הוגדרו כללי הטורנירים הללו. בנוסף לאיסור השימוש בנשק קטלני נאסרה גם למשל הפגיעה באביר שנפל מסוסו.


#הסוף
המצאת אבק השרפה והנשק החם, החל מהמאה ה-16, בישרה על סופם המתקרב של טורנירי האבירים. כשיש נשק חם שכזה יורדת האפקטיביות של חרבות וחניתות ואותם אבירים גיבורים, כפרשים כבדים ועטויי שריון, הופכים פחות ופחות רלוונטיים.

כך ובהדרגה, הולכים גם האבירים וגם הטורנירים שלהם ונעלמים. תחרויות ספורט ממשיכות להתקיים וענפי ספורט שונים הם המשך של הטלת הכידונים למרחק, או קרב החרבות שהפך לספורט הסיף.

תחרויות הספורט גם מאמצות את מרבית הקודים והכללים שהונהגו בטורנירי ימי הביניים וכמובן את רעיון הטורניר.

אבל האבירים הם כבר לא הלוחמים או אפילו הספורטאים הללו. הם הורישו את טירותיהם לצאצאים שנשארו אצילים אבל מעדיפים להתפרנס מייצור יין והעסקה של עובדים בשדות ובחקלאות שבנחלותיהם.


על טורניר ימי הביניים:

https://youtu.be/JOCzUXjqbd8?t=6s


טורניר בסגנון ימי הביניים בדנמרק:

https://youtu.be/KpwFkIpDFFY


וקרב חניתות אופייני לטורנירים הללו:

https://youtu.be/bhcHNR-3R0Q

חפיר הוא תעלה שמקיפה מבצר או טירה, כדי להגן עליהם מתוקפים. בעולם העתיק הוא נחשב כקו ההגנה הראשון מפני תוקפים, זה שמונע מהם להתקרב לחומות שבקו ההגנה השני.

החפיר מקיף את חומת המבצר כדי למנוע גישה אל החומה מכלי מצור. כלי המצור כמו איל ניגוח או מגדל מצור, חייבים להתקרב אל החומה או השער על מנת לסייע ללוחמים לפרוץ למתחם המבוצר. החפיר, במיוחד כשהוא מלא מים, מונע התקרבות אליהם וגם חפירת מנהרות מתחת לחומה, כדי לפרוץ פנימה או לגרום לקריסתה.

בטירות באירופה של ימי הביניים נהגו למלא את החפירים במים מהנהרות שבסביבה. את החפיר היו חוצים בעזרת גשר מתקפל. זה היה גשר הרמה, שבעת התקפה ובלילות היה מורם, כדי למנוע התקפות פתע.

לעתים החפיר היה עצום בגודלו. התפיר של העיר הענקית ביזנטיון, למשל, התמתח בימי קדם לאורך של 6.5 קילומטרים. הוא הקיף את הבירה הקדומה והמבוצרת של האימפריה הביזנטית ונבנה כך שלמראה ראשון של אוייב, מילאו אותו מצינורות ענקיים שהובילו אליו מתוך העיר.

החפיר העתיק ביותר נמצא בעיר העתיקה של יריחו. אך עד היום משתמשים בעיקרון החפיר בביצורים צבאיים, כמו התעלות נגד טנקים, שנועדו למנוע מתקפה של טנקים ורכבים משוריינים בשדה הקרב ובהתקפות פתע על מוצבים.


הנה חפיר מסביב למבצר מהמאה ה-14:

http://youtu.be/ht_iJ1B98yY


חפיר של טירה:

http://youtu.be/qcuT7wPCoic


המפקח קלוזו מ"הפנתר הוורוד" מנסה לחצות חפיר בעזרת גשר ההרמה שלו:

http://youtu.be/_jOtVy3t7-Q


חפיר המצודה במגדל דוד בירושלים:

http://youtu.be/Z9sFIj3H__c


וסרט על כל כלי המצור שהחפיר נועד לעצור:

https://youtu.be/QVO8VznqMeQ?long=yes

בתור מכונות מלחמה מיומנות, הצטיידו האבירים במבחר של כלי נשק אכזריים. בראשם עמדה כמובן החרב, שבה היו האבירים מיומנים מאד. לצד החרב השתמשו האבירים גם בחנית ארוכה, שנשלחה באוויר אל עבר האוייב, בפגיונות קצרים למאבק אישי, באלה כבדה שבראשה כדור קוצני עם מסמרים, מחבט מלחמה שהורכב ממוט עץ שחובר בשרשרת לכדור משונן ובגרזן מלחמה קטלני.

מאוחר יותר פותח גם רובה הקשת, מעין רובה קדום שירה חיצים. הוא איפשר לאביר להילחם גם ממרחקים גדולים יותר.


הנה החץ והקשת הארוכה של ימי הביניים:

https://youtu.be/UGg3dqrzaY4


הם תפסו תפקיד חשוב בחיי האבירים:

https://youtu.be/pG0dMxybV_8


מלחמות האבירים בכלי הנשק הללו, מתוך משחק מחשב של אבירים:

http://youtu.be/5CIdAMdg-OU


כך שימשו אותם כלי הנשק של האבירים:

https://youtu.be/_yO8BpynTQo?long=yes


וסרט ארוך על כלי הנשק בימי הביניים:

https://youtu.be/ITFrlv0sbiU?long=yes

זה קרה בקיץ 1965, כשההודעה נפלה על הממלכה הבריטית, כרעם ביום בהיר. מסתבר שחברי הלהקה הפוחזת "הביטלס", הצעירים שגדלו בעיר התעשייתית המפוחמת ליברפול, שאין בינה לבין אצילות דבר וחצי דבר, עומדים להפוך לחברים במסדר האבירות של האימפריה הבריטית ולקבל מדליות מהמלכה.

ההלם בקרב האנגלים הנפוחים שכבר נמנו על מסדר האבירות היה גדול. איש מבין מקבלי תואר ה-MBE בעבר לא שש להימצא ביחד עם חברי להקת הקצב הרעשנית, "חבורת הפראים" הרוקיסטית, כוכבי הפופ עם התספורות הארוכות, שאיש לא יכול לשמוע הופעות שלהם בגלל הצרחות ושאין להם בדל של השכלה בקורות החיים.. היו כאלה שהרחיקו לכת והחזירו במחאה את המדליות שלהם לבית המלוכה.

"תראה כמה דולרים הבאנו מאמריקה" הטעים רינגו, כשנשאל על ידי עיתונאי כיצד זכו הביטלס בכבוד. ואכן, הביטלס היו אחד מענפי היצוא הריווחיים של בריטניה באותה תקופה והכניסו כסף רב לממלכה המאוחדת באותן שנים..

ג'ון לנון, סרקסטי כהרגלו, היה עוד יותר ציני ואמר ש"רבים ממי שקיבלו את התואר בעבר, זכו בו על שהרגו אנשים במלחמה, בעוד הביטלס זוכים בו מפני שהם מבדרים אנשים, מכאן שהביטלס ראויים לו יותר".

אותו לנון, שוחר השלום ומי שיכתוב את "תנו צ'אנס לשלום" ואת השיר "דמיין", על עולם בלי מלחמות, יחזיר כמה שנים לאחר מכן את המדליה, במחאה על התערבות בריטניה במלחמה לא לה בביאפרה שבאפריקה..

וכך התייצבו "ארבעת המופלאים" באוקטובר של אותה שנה בארמון בקינגהם, לטקס שבו יקבלו את המדליה מהמלכה אליזבט. בחוץ הייתה התגודדות של אלפי מעריצים ובעיקר מעריצות צווחות על שערי הארמון, כשהם מטפסים על פנסי רחוב ועל השערים הגדולים. מאות שוטרים ניסו לשמור על הסדר ולא ממש הצליחו. לונדון נראתה כמו שמעולם לא נראתה עד אז. היה מי שהעיר שהמחזה מזכיר את הבסטיליה בתקופת המהפכה הצרפתית..

לאחר תדרוך קצר שבו למדו כיצד לנהוג ליד המלכה, הוכנסו חברי הביטלס לאולם הכס והוזמנו אחד אחד אל המלכה. הם היו נרגשים כמו ילדים ועשו את כל מה שהתבקשו. בראיונות שלאחר מכן הם סיפרו על מבוכה והתרגשות שממש הוציאה להם את המילים והשנינות מהפה. כל אחד קד קידה, נשאל שאלה בריטית מנומסת, ענה בקצרה ופסע אחורה מבלי להסתובב ולהראות את גבו למלכת בריטניה, כדי לקוד שוב בפני המלכה.

הארבעה הנרגשים זכו בכבוד שעד אז קיבלו מעטים ומיוחסים בממלכה. חמש שנים לפני כן, כשהופיעו תמורת פרוטות בהמבורג וניסו להתקיים על המוסיקה שלהם, איש לא היה מאמין שהצעירים שהשכלתם התיכונית הייתה מחוררת לגמרי, לא שירתו בצבא או למדו מעולם באוניברסיטה ואפילו תווים לא יודעים, יזכו לכבוד המלכים הזה. אין ספק שההיסטוריה וההיסטריה נפגשות לעיתים ומזמנות הפתעות מרגשות..


הנה דיווח בטלוויזיה על הטקס אצל המלכה:

https://youtu.be/i4_74XhHmlM


הביטלס מספרים על המפגש שלהם עם המלכה:

http://youtu.be/P54A3u2HMMU


ראיון על ההפתעה שחשו כשקיבלו את ההודעה על תואר האבירות:

http://youtu.be/kEz93dEkbBQ


הנה תגובות הציבור לקבלת ה-MBE:
http://youtu.be/urgucKzmlgg


כך דווח ביום הטקס:

http://youtu.be/vo0WNrhyho4


ובקטע מראיון בו התוודו "ארבעת המופלאים" שהיו נבוכים כשהמלכה שאלה אותם שאלות:

http://youtu.be/lMAK8fqqqNg


והמעבר מהערצת ההמונים לאחר הטקס אל הנסיעה למהרישי בהודו:

http://youtu.be/KskTxSTCvxY

הכל החל כשבשנת 1095, קרא האפיפיור, מנהיג הנוצרים, להציל את ארץ הקודש מידי המוסלמים. לדרך יצאו "מסעי הצלב".

מסעי הצלב, או כמו שרבים אומרים "מסעות הצלב", היו מסעות של צלבנים שנלחמו בימי הביניים כנגד המוסלמים, בכל רחבי אירופה ואסיה.

הכוחות החמושים של אבירים נוצרים הגיעו במיוחד מממלכות אירופיות חזקות, כמו צרפת ואנגליה, כדי להילחם על שמירת ארץ ישראל מפני המוסלמים.

ב"מסעי הצלב" רצו הנוצרים לשחרר ולשמור על המקומות הקדושים לנצרות מפני המוסלמים. האבירים הצלבנים ניצחו בחלק ממסעי הצלב ובחלק נכשלו והובסו.

הנוצרים במסעי הצלב החשיבו במיוחד את השליטה בירושלים, עיר הקודש בשבילם. הם נלחמו לכבוש אותה ואף זכו לכך בתקופה מסוימת, כשהקימו בה את "ממלכת ירושלים" הנוצרית.

אבל בסיום השלב ההיסטורי הזה, הסתיימו מסעי הצלב בכישלון צורב. שורה של תבוסות נוצריות, בקרבות חשובים כנגד כוחות האיסלאם, הובילו לכך שארץ ישראל הפכה למקום שיישלט במשך מאות רבות של שנים בידי המוסלמים למיניהם.


הנה מסעי הצלב:

http://youtu.be/dBim4Ma0QKA



תיאור תולדות הצלבנים (עברית):

https://youtu.be/daTskfCs5o0


סקירה של כל מסעי הצלב:

http://youtu.be/XQUMaWgumkU


וראש מסע הצלב השלישי ריצ'ארד לב הארי:

http://youtu.be/eQsrJN0sCMg


וסרט ארוך על מסעי הצלב (עברית):

https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes

בין המאה ה-11 למאה ה-13 יצאו 8 מסעי צלב מאירופה לארץ ישראל. מסעות צלב אלו נועדו למנוע מהמוסלמים להשתלט על האדמה הקדושה של ארץ ישראל ובמיוחד של ירושלים, הקדושה לנצרות.

במסעי צלב אלה השתתפו אבירים צרפתיים, נורמנים, אנגליים, גרמניים ואחרים. מסע הצלב המצליח ביותר היה מסע הצלב הראשון, שהסתיים בכיבוש ירושלים מידי הצלבנים. אחריו היו מסעות צלב נוספים, אך חלקם היו כשלונות צבאיים של ממש וכללו תבוסות מפני הצבא המוסלמי.


הנה כל מסעי הצלב:

http://youtu.be/XQUMaWgumkU


וסיפור מסעי הצלב וחשיבותם ההיסטורית:

http://youtu.be/dBim4Ma0QKA

בין כלי המצור של העולם העתיק בלטו כלי הירי השונים. מוכרות ביותר הן הבליסטראות, קשתות ענק הרסניות שירו חיצים בוערים. למעשה אלה היו חיצים שעל ראשיהם עטפו מטליות ספוגות שמן, שהובערו רגע לפני שנורו על האויב וניסו להבעיר את הטירה על יושביה ומגיניה.

חשובות גם הקטפולטות, שירו אבנים גדולות וכבדות והיו איום על המגינים עצמם. הקטפולטה התחלקה למתקנים שונים כמו הטרבושה (trebuchet), סוג של קטפולטה גדולה והמנגונל.

היו גם כלי פריצה, כמו איל הניגוח שהוסע אל החומה והיה כה כבד, עד שהטחת גזע העץ על החומה שוב ושוב גרמה לשבירתה ולפריצה פנימה. ידוע גם מגדל המצור, ששימש להזרמה של חיילים אל ראש החומה ופנימה אל הטירה המותקפת.


הנה הבליסטרה היוונית ששימשה לקרבות גם בימי הביניים:

http://youtu.be/hlC51FbnNSw


הטרבושה בימי הביניים:

https://youtu.be/i_6LeWzNx_c


כך יוצרים טרבושה בסגנון של ימי הביניים:

https://youtu.be/9-Hwxw4fgqk


ומנגונל - כלי הנשק שמשליך כדורי אבן:

http://youtu.be/yi4p8ZR4n28

"דון קיחוטה איש לה-מנשה" היה ספר חדשני לזמנו. הגיבור, איש ממחוז לה-מנשה, אדם מוזר ומשונה, שבהשפעת קריאה מופרזת של סיפורי אבירים, מדמיין שהוא אביר שהוטלה עליו שליחות. במסגרת שליחות זו, הוא מנהל מאבק מתמיד, של מלחמות צדק שאין לו שום סיכוי לנצח בהן. במהלך הסיפור הוא נלחם בטחנות רוח שהוא מדמה לענקים, סמל לאותן מלחמות שלא ניתן לנצח בהן.

דון קישוט מתאהב בנערה כפרית שראה בחטף והיא כלל לא יודעת על קיומו. הוא קורא לה "דולציניאה". בדמיונו הוא הופך את דולציניאה לגבירה אצילה ומכובדת.

דון קיחוטה רוכב על סוס כחוש בשם רוסיננטה. עימו רוכב תמיד סנצ'ו פנצ'ו, נושא הכלים הערמומי והשמנמן. סנצ'ו פנצ'ו רכוב תמיד על חמור. דמותם המשונה, זה על סוס תמיר והשני על חמור נמוך, הפכה לאייקון תרבותי.

הספר הוא פורץ דרך בספרות. יחסי הגיבור, המספר והמחבר כתובים בצורה חדשנית ואפילו מהפכנית. אבל תרומתו הגדולה של דון קישוט לתרבות היא בהבנה שיש מלחמות שאנשים מנהלים כנגד גופים חזקים או דמיוניים, שהן בלתי מציאותיות ושאין כל סיכוי אמיתי לנצח בהן. לתיאור התנהגות כזו משתמשים עד היום בביטויים כמו "מלחמה בטחנות רוח" ואנשים כאלה מכונים לעיתים "דון קישוט".

סיפורו של דון קישוט היווה בסיס להמון שירים, סיפורים והתייחסויות אחרות בתרבות האנושית.


הנה סיפור "דון קישוט" (עברית):

https://youtu.be/GVjTcBO2CgI


חשיבותו של הספר "דון קישוט" (מתורגם):

https://youtu.be/dDUPu6tMWHY


השיר "דון קישוט" של אריק איינשטיין (עברית):

https://youtu.be/A2wccbY4s7o


וקדימון ההצגה "אני דון קיחוטה" של תאטרון גשר:

https://youtu.be/cHmz4UQzYg4

בנחלות האבירים בימי הביניים עבדו איכרים שנקראו וסאלים (Vasalls). מעמדם בחברה היה נמוך, שכן הם עשו עסקה של מחויבות ושבועת אמונים לאדון הפיאודלי ובתמורה קיבלו אדמה שיוכלו לעבד.

אבל נמוך עוד יותר היה מעמדם של ה"צמיתים", שחויבו לפרנס מתנובת האדמה את הפיאודל, כלומר את האביר שאת אדמתו הם עיבדו, בלי יותר מדי הסכמים.

אנשי שני המעמדות לא היו בעלי רכוש כלשהו ולכן הסתפקו במה שנשאר לאחר שהפיאודל, האביר השולט, קיבל את חלקו הגדול מהתנובה, לצרכיו וצרכי משפחתו.

אך בעוד הווסאל התחבר ולמעשה נשבע אמונים לאדון הפיאודלי בעיסקה לטווח ארוך, הצמית שכר את אדמתו והיה שייך לאדון. הוא נשא אישה רק ברשות האדון ובאישורו גם השיא את ילדיו, כשהזכות על הלילה הראשון של בנותיו שמורה, אם ירצה, לאדון.

לצמית לא הייתה זכות לוותר על האדמה ולעבור למקום אחר או למלאכה אחרת ומצבו היה די דומה לזה של עבד.

לווסאל, לעומת זאת, העניק האדון כסף, קרקע כדי שיוכל לעבד ולגדל בה ירקות ופירות, או דברים אחרים שלהם הוא נזקק. בתמורה, התחייב הווסאל להעניק לאדון שירותים שונים שדרש האדון וחלק נכבד מתנובת האדמה שקיבל ממנו.

לעומת הצמיתים שמעמדם היה נשאר כשל עבדים, הזמנים והזכויות של הווסאלים השתנו לאורך ימי הביניים. אז גם אם בעבר היו תקופות בהן גם החוק וגם משמעות המילה וסאל הייתה כשל עבד וזה גם היחס שקיבלו אנשים אלה מהחוק, במאה ה-8 המונח הוחל גם על אנשים חופשיים שהיו תלויים באדון לפרנסתם בהסכם.


הנה הצמית הימי בייניימי שמעמדו נחות והוא תלוי בפיאודל (מתורגם):

https://youtu.be/p-h_VU6wzp4


כך הייתה המערכת הפאודלית בנויה (מתורגם):

https://youtu.be/dI9a_HI3-ZU


חיי אותם איכרים פשוטים בכפרים של ימי הביניים:

https://youtu.be/yq3q7KMlvw0


והאוכל שהם אכלו:

https://youtu.be/WeVcey0Ng-w

חודש יולי, שנת 1187. קרב קרני חיטין (Battle of Hattin), או חיטים, עומד להתחיל. זהו אחד הקרבות החשובים והידועים שהתקיימו על אדמת ישראל אי-פעם. זה עומד להיות קרב ההכרעה בין שתי דתות, שכל אחת רואה בירושלים ובארץ ישראל את המקומות הקדושים לה. מצד אחד עומדים המוסלמים, כוח חזק ועולה שהולך ומשתלט על המזרח התיכון. מנגד - הצלבנים, ששלטו עד עתה בארץ, כבר 88 שנה ורוצים להמשיך לשלוט בארצו של ישו. הם לא יוותרו.

בראש המוסלמים עומד צלאח א-דין. הוא מנהיג צבאי חכם, כריזמטי ואפילו הוגן. בקרב הזה הוא עתיד להשמיד את הצבא הצלבני, לשבות ולהרוג את רנו הצרפתי ואת מלך ממלכת ירושלים, גי דה ליזיניאן. בקרוב, לאחר 88 שנות שליטה צלבנית בה, הוא יכבוש גם את ירושלים. המוסלמים יטהרו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצה מכל הסממנים הנוצריים שהוסיפו אליהם הצלבנים ותתחיל תקופה ארוכה מאד של שלטון מוסלמי.

זה היה חודש יולי, חם וצורב, בשיא הקיץ. הצבא הצלבני מגיע אל הקרב המכריע כנגד צבאו של צלאח א-דין. הצלבנים חמושים ועטופים בשריונים לוהטים. גם סוסיהם עטופים מפני פגיעת החִצים של המוסלמים. אבל הם לא יודעים היכן הבארות והמעיינות באזור והם צמאים. מאד.

צלאח א-דין לא פראייר. הוא פוקד להבעיר את השדות היבשים, תחת רגליהם של הצלבנים. תרגיל מבריק, רושמת לעצמה ההיסטוריה. בעוד הצלבנים, החלשים מצמא ומהחום שבשריוניהם, בעוד הם נאבקים עם סוסיהם באש שתחת רגליהם, המוסלמים קלים ונחושים. הם מנוסים ומכירים את האקלים של המזרח התיכון. הם נחושים להגיע אל סוף הקרב בקרני חיטים, כשהניצחון שלהם.

ואכן, עוד באותו ערב מנצח צלאח א-דין את הצבא הצלבני. זה היה אסון גדול בשביל הצלבנים ונקודת מפנה בתולדות ירושלים וארץ הקודש. ממלכת ירושלים הצלבנית עומדת ליפול. התבוסה הצלבנית הייתה ברורה וצורבת. המוסלמים הביסו את שומרי הארץ הצלבנים, הראו את שליטתם בארץ הקודש ויהפכו מכאן לכוח עולמי.

תוצאותיו של הקרב היו מרחיקות לכת בכל הטווחים. בטווח הקצר הושמד למעשה הצבא הצלבני בקרב. בחודשים הקרובים ינצל צלאח א-דין את ההצלחה ויכבוש כמעט את כל הממלכה הצלבנית, חסרת ההגנה, זו שרוב לוחמיה נהרגו בקרב.

גם בטווח הארוך, נפגעו הצלבנים ומעולם לא הצליחו לשוב למעמדם הקודם. הם שבו אמנם וכבשו מידי צלאח א-דין כעבור שנים אחדות שטחים חשובים, בעיקר החופים המערביים, אבל למרות שהם נשארו באזור עד 1291, זה כבר לא היה אותו שלטון חזק כמו זה שהם התרגלו לו, לפני אותו קרב מכריע.

בשולי אותה תבוסה גדולה, התחיל בעמק קרני חיטין גם תהליך שיגרום לתבוסתו המתמשכת ולהתפוררתו של הכוח הצבאי החזק של הנוצרים, הטמפלרים, "הקומנדו הנוצרי" של אבירים לוחמים נועזים ומאמינים, שעד קרני חיטין נחשבו בלתי-מובסים.

אגב, אם צלאח א-דין חיסל וגירש את נוסעי ונושאי הצלב, ליהודים הוא היה דווקא טוב והתיר להם לשוב לארץ הקודש.

כך או כך, הניצחון בקרב הדרמטי עתיד גם להפוך לאירוע מכונן בלאומיות הערבית עד ימינו. מסאדם חוסיין, מי שגדל במקום ממנו יצא גם צלאח א-דין, ועד חאפז אל-אסד, גמאל עבד אל-נאצר ואפילו אנשי חטיבת "חיטין" בצבא השחרור הפלשתיני - כולם ראו את עצמם יורשיו המודרניים של צלאח א-דין, מי שניצח את צבא הכופרים במוחמד והפך לשליט כל-יכול שדורות ידברו עליו בכבוד ומנהיגים ערביים ינסו להשתוות לו וממש, אבל ממש, לא יצליחו.


הנה ההקשר ההיסטורי של קרב קרני חיטים (עברית):

https://youtu.be/TOcwx4SErSw


אתר הקרב בימינו (עברית):

https://youtu.be/9HNnHrdW_Bg


שחזור הקרב הגדול בקרני חיטין:

https://youtu.be/WUrRA_6SsaU?t=22s?long=yes


וסיפור הצלבנים בארץ ישראל של אותה תקופה (עברית):

https://youtu.be/9FfVvXpHBRw?long=yes

הטירה העתיקה שימשה מעין כפר מוגן מתוקפים, שבו התגוררו האציל, משפחתו ועובדיו. חומת הטירה שימשה גם להגנה מפני התקפות על האציל או האביר וגם למגורים בה.

חומות הטירות העתיקות היו בנויות להגנה מרבית כנגד כלי הפריצה של העת העתיקה. החומות היו עבות, כדי למנוע את שבירתן בהתקפות של אילי ברזל. פתחי הירי היו בנויים כך שימנעו חדירה של חיצים מצד התוקפים ובו בזמן יאפשרו ירי למגינים על הטירה. מעבר לחומות הטירה נהגו לחפור תעלות היקפיות שנקראו חפיר ומילאו אותן מים, כדי למנוע חפירה מתחת לחומות או הבאה של מגדלי פריצה ואילי ניגוח.

חוץ מהמבנה החזק שלה, היו בחומת הטירה גם חדרי מגורים, האורוות והמחסנים של הטירה. כך זכתה הטירה גם להגנה מודיעינית, שכן האנשים שהסתובבו וחיו בחדרי החומה ולידה יכולים היו להזהיר מניסיונות פריצה או התקפה על החומה.


הנה סיור בחומות של חורבות טירה עתיקה:

https://youtu.be/Z7O4WkIrqHY


טירה מימי הביניים עם חומה דקה שנפרצה:

https://youtu.be/o9WDZDSNGqM

הקטפולטה הייתה כלי מצור ששימש כדי להעיף סלעים למרחקים גדולים על חומות מבצר או עיר. הקטפולטה היא שם כולל למכונות שעושות זאת ולכן גם טרבושה, בליסטרה ומנגונל הן סוג של קטפולטה.

מקור השם "קטפולטה" בא מהשפה היוונית, שבה "קטה" פירושו כלפי מטה, ו"פולטוס"הוא נשק מגן.

המצביא הראשון שהשתמש בהן כדי להבקיע חומות בעזרת אבנים כבדות שהוטחו שוב ושוב בחומה, עד שהפילו אותה, היה אלכסנדר הגדול. זה קרה בקרב הראשון שלו, זמן קצר לאחר שאביו המלך מת והוא זכה במלוכה. העיר תבאי מרדה במלך הצעיר, שהיה בן 20 בלבד. הוא הביא את הנשק החדש הזה והכריע את חומותיה. אלכסנדר טבח באנשיה, הפך את הנותרים לעבדים והרס את העיר עד היסוד. כך נודע לראשונה על מלך מוקדון האכזרי ושום עיר מדינה יוונית לא תמרוד בו יותר.

בימי הביניים נהגו לא פעם לבנות את הקטפולטות בשדה הקרב. כשהכוחות התוקפים הגיעו לאתר המצור, נשלחו חיילים להביא עצים והמהנדסים היו בונים בתוך זמן קצר את הקטפולטות הנחוצות להתקפה.


הנה הסבר על הקטפולטה והמחשה באמצעות ירי של מרשמלו:

https://youtu.be/7lrrXsXXgok


קטפולטה משוחזרת:

http://youtu.be/RMqkL2qRdvY


צוות שבנה קטפולטה בסגנון יווני:

http://youtu.be/CgNlPOMOps0


קטפולטה שיורה כדורי טניס:

http://youtu.be/WO1IWt6zE2c