האבירים היו לוחמים שלחמו באירופה של ימי הביניים ואף יצאו למלחמות על ירושלים וארץ הקודש, מלחמות הרחק מהבית שזכו לשם "מסעי הצלב".

האבירים רכבו על סוסים והיו לבושים בשריון אבירים ששמר עליהם בקרב. היו להם כמובן גם מגינים, בכדי להגן על גופם מכלי הנשק של לוחמי האויב, או אבירים שבהם מצא עצמו האביר נלחם.

אבל לא רק ציוד מגן היה לאבירים, אלא גם כלי לוחמה אכזריים ויעילים לאותם זמנים.

ללוחמה שימשו את האבירים כלי נשק מגוונים ואישיים. כל אביר נשא עימו חרבות, חץ וקשת, אלה לחבטות באויב, מחבט עם כדור מסמרים, פגיונות, לעתים פטיש מלחמה ולא פעם גם חנית ארוכה או גרזן מלחמה.

כל אלה היו כלי הנשק הטיפוסיים של האבירים באירופה. כלי נשק כאלו ודומים להם שימשו אותם ואת מקביליהם באסיה ובמזרח הרחוק, במהלך הקרבות שניהלו - בתנאי לוחמה שונים ולמגוון צרכים ושימושים בשדה הקרב.


הנה קרב חרבות האבירים:

http://youtu.be/C4UQcN_vJbs


קרב אבירים בחניתות:

https://youtu.be/2fSjfNczqlM


פטיש מלחמה, ששימש לפיצוח ראש היריב גם מבעד לקסדה:

https://youtu.be/dsEzB4jxXt8


חץ וקשת:

https://youtu.be/UGg3dqrzaY4


פירוט כלי הנשק האישיים של האבירים:

http://youtu.be/XnrNq7vR46k


האביר לובש את כל חלקי השריון שלו:

https://youtu.be/zGl_UXc9HIE


קרב אבירים עם חניתות על גבי סוסים:

https://youtu.be/jamZyBva_LE


ומופע לתיירים שמדגים את האבירים לוחמים עם כלי הנשק שלהם:

http://youtu.be/1BxAEbf_eBM

בין כלי המצור של העולם העתיק בלטו כלי הירי השונים. מוכרות ביותר הן הבליסטראות, קשתות ענק הרסניות שירו חיצים בוערים. למעשה אלה היו חיצים שעל ראשיהם עטפו מטליות ספוגות שמן, שהובערו רגע לפני שנורו על האויב וניסו להבעיר את הטירה על יושביה ומגיניה.

חשובות גם הקטפולטות, שירו אבנים גדולות וכבדות והיו איום על המגינים עצמם. הקטפולטה התחלקה למתקנים שונים כמו הטרבושה (trebuchet), סוג של קטפולטה גדולה והמנגונל.

היו גם כלי פריצה, כמו איל הניגוח שהוסע אל החומה והיה כה כבד, עד שהטחת גזע העץ על החומה שוב ושוב גרמה לשבירתה ולפריצה פנימה. ידוע גם מגדל המצור, ששימש להזרמה של חיילים אל ראש החומה ופנימה אל הטירה המותקפת.


הנה הבליסטרה היוונית ששימשה לקרבות גם בימי הביניים:

http://youtu.be/hlC51FbnNSw


הטרבושה בימי הביניים:

https://youtu.be/i_6LeWzNx_c


כך יוצרים טרבושה בסגנון של ימי הביניים:

https://youtu.be/9-Hwxw4fgqk


ומנגונל - כלי הנשק שמשליך כדורי אבן:

http://youtu.be/yi4p8ZR4n28

בין כל הישגיו המדהימים של גדול אנשי המדע המוקדם, לאונרדו דה וינצ'י, היו גם מספר כלי נשק. על אף שלאונרדו היה אחד ממתנגדי המלחמה, כך הוא שרת את פטרונו, הדוכס של מילאן ומי שהיה "שר הביטחון" של האזור. מדובר בפיתוחים שהקדימו את זמנם בהרבה.

הטנק של לאונרדו דה וינצ'י (Leonardo da Vinci's tank) היה אחד המרשימים שבהם. זה היה כלי רכב משוריין, שדומה בדרך מסוימת לטנק שאנו מכירים היום, דה וינצ'י המציא ותכנן את הטנק, כ-400 שנה לפני שייבנה הטנק הראשון, ערב מלחמת העולם הראשונה.

הטנק, או המכונה המשוריינת של לאונרדו, היה למעשה עגלה שהונעה על ידי בני-אדם, וכוסתה בשכבות של מתכת. הוא היה מסוגל לנוע לכל הכיוונים ותוכנן להיות מצויד במספר תותחים. אלה הציצו החוצה מבין חרכים, שתוכננו לשמור על החיילים מפגיעה. 3-4 לוחמים היו אמורים לשבת בתוכו. ממש כמו הצריח של הטנק המודרני, תותחי הטנק תוכננו להיות מסודרים על גבי מבנה עגול ומסתובב, שאפשר לטווח לכל הכיוונים ב-360 מעלות.


הנה סיפורו של הטנק של ליאונרדו דה וינצ'י:

https://youtu.be/cKdWkW2S7S0


אנימציה של הטנק הקדום הזה:

http://youtu.be/u3befMiZK7s


וטנק כזה מבפנים:

http://youtu.be/YdfEmJdkNz4

הנשק הסודי של חניבעל היה חיל השריון שלו. ולא מדובר בטנקים, אלא בפילים! - אמנם איש לא יכול להיכנס לתוכם כמו לתוך טנק והם גם לא יורים פגזים כמו תותחים, אבל הפילים של חניבעל הם הדוגמה הקדומה של שימוש במפלצות ענק מאיימות ומרתיעות בקרב. הפחד והרתיעה שהטילו הפילים הללו של צבא קרתגו בפיקודו של חניבעל, היו עצומים. פילי ענק במשקל של 5 טון, אולפו כבהמות רכיבה ללוחמים וכשריון שמאפשר ללוחם לתקוף, כשהוא מוגן יחסית מלמעלה. החוקרים משערים שבאמצעות אלכוהול הצליחו הפיניקים של חניבעל להפוך את הפילים לבהמות משא קרביות ומאיימות.

ההשפעה של הפילים התוקפים על החיילים הרומיים שמנגד הייתה מהממת. לא מעט בזכותם, הצליח חניבעל לזכות בניצחונות מדהימים על הצבא החזק בעולם בתקופתו. לקח לרומאים זמן רב עד שסיגלו את שיטות הלוחמה שאפשרו להלחם בהם באופן יעיל ולנצח אותם בקרב. בינתיים השפיל צבא קרתגו בפיקודו, שוב ושוב, את הצבא של האימפריה הרומית.


הנה פילי הקרב של חניבעל:

http://youtu.be/nuVb51MGERY


קדימון של משחק מחשב העוסק במלחמות של חניבעל ברומאים:

http://youtu.be/-QjzH3hqztk


סרט תיעודי על מלחמות חניבעל, צבאו והפילים שלהם:

https://youtu.be/uFhuWHMkUQo?long=yes

הטנקים (Tanks) הם המצאה בת כ-100 שנים. זה היה במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1912, כשתכנן הבריטי דה-מול רכב זחלי אבל נדחה שוב ושוב. רק בשנים שלאחר מכן פיתח הצי הבריטי את הטנק, כשוינסטון צ'רצ'יל, מי שיהיה מנהיגה העתידי של בריטניה, היה מהדוחפים העיקריים לפיתוח הכלי שיוכל לדבריו להכריע את המלחמה.

וכך הוכנסו הטנקים למלחמה על ידי הבריטים, כשגם ארה"ב וגרמניה הבינו מיד שנפל דבר ומיהרו להתחיל בפיתוח של טנקים משלהן. אך הטנקים הוכנסו לקרבות בהיסוס וביחידים ולקח זמן עד שלמדו המפקדים להפעילם בצורה נכונה. משום כך לא הכריעו את הקרבות ולא נוצלה יכולתם להפתיע את הכוחות המיושנים של האויב.

יכולותיהם הצבאיות של הטנקים הובאו לידי ביטוי רק לקראת סוף המלחמה. היה זה בקרב קַמְבְּרֵה שבצפון צרפת, בשנת 1917, כשהצליחו הטנקים להבקיע את החזית הגרמנית ולפרוץ קדימה. הטנקים הללו תרמו לניצחון מדינות ההסכמה, בראשות בריטניה וארה"ב, במלחמה כולה.

למרבה הצער הם לא הצליחו להכריע את אותו הקרב. זאת מכיוון שהבריטים כבשו את השטח עם הטנקים, אבל חיילי הרגלים שלהם לא הצליחו לתפוס במהירות את השטח והגרמנים כבשו אותו בחזרה במהירות, כשהטנקים הבריטים זזו לאחור.


הנה תולדות הטנקים הראשונים בהיסטוריה:

https://youtu.be/7sUKGu3nFDo


סיפורו של טנק אחד ששינה את הדברים:

https://youtu.be/QXOWfvkhM3c


צילומים מקרבות השריון המבישים של ההתחלה:
http://youtu.be/iHIp-hyXKWc


מגוון סרטונים אותנטיים:

http://youtu.be/bbTvQOiGiWI


קטע קצר מסרט תעודה צרפתי שמציג טנקים במלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/5bn2zCY9lis?t=10s


וסרט ארוך על ההיכרות עם הטנקים הראשונים במלחמה זו:

https://youtu.be/z5vdLarcfwY?long=yes

עוד הרבה לפני שהפכו החץ והקשת (Bow and arrows) לכלי הנשק העתיקים ביותר בעולם, הם התפתחו ככלי ציד קדומים. הציידים הקדומים גילו בעזרתם את היעילות של כלי ציד משוכללים. הקשת והחיצים אפשרו להם לצוד מרחוק, אך גם להגדיל את המהירות והדיוק של הציד. הם שיפרו כלי ציד קדומים עוד יותר, כמו החנית, הבּוּמֵרַנְג והצִלצָל.

כבר בתקופת האבן השתמשו בני אדם בחץ וקשת למטרות ציד. היות וחומרים קדומים, כמו עץ, ששימשו את הקשתות והחיצים הקדומים לא שרדו, החוקרים מסתמכים רק על ממצאים של ראשי חיצים מאבן. ואכן, חץ וקשת כאלה שימשו ציידים כבר בשנת 15 אלף לפני הספירה. אז היו יוצרים את החץ על ידי שיוף האבן לצורת להב וקשירתה אל ענף מגולף וישר. בתקופת הברזל החלו נפחים באירופה ליצור להבי חצים מברזל. בהמשך גם למדו בני השבטים לייצב את החץ על ידי קשירה של נוצות ציפורים לזנבו.

ראשי החיצים הקדומים באמריקה נמצאו בקלוביס שבצפון ארצות הברית. הם משנת 10 אלפים שנה לפני הספירה. גם באירופה נמצאו ראשי חץ קדומים, בהולמגרד (Holmegaard) שבדנמרק והם משנת 9000 לפני הספירה.


הנה הציידים הקדומים שהשתמשו בחץ וקשת לציד של חיות גדולות בתקופת האבן:

https://youtu.be/QCrI9lY_89s


כך יצרו את החיצים הקדומים לפני 10 אלפים שנה:

http://youtu.be/NhRbGG_0kzc


ההמצאה אפשרה ייעול משמעותי לציד:

https://youtu.be/xp_64UIpScM


כך יצרו האינדיאנים באמריקה את החיצים שלהם:

http://youtu.be/CUxcnn6ZdZI


והנה הקשת האנגלית:

https://youtu.be/_sY3XQZBx2w

התותח (Cannon) הוא מכלי הנשק החשובים בשדות הקרב של המאות האחרונים. זהו כלי נשק חם הממטיר פגזים על אויב הנמצא במרחק.

התותח הוא כלי נשק ארטילרי. פירוש הדבר הוא שאת הפגז יורה התותח בירי שנקרא "ירי תלול מסלול". כלומר, הפגזים נורים בזווית למעלה, תוך חישוב של טווח הקשת שתיווצר, כך שכשיגיע הפגז לשיא גובהו, הוא יתחיל לרדת בזווית שתאפשר פגיעה במטרה. המילה "ארטילריה" מתייחסת לכל כלי נשק שמשמשים לירי או שיגור של תחמושת, בירי תלול מסלול.

יתרונו של ירי תלול מסלול הוא שהיורים לא חייבים לראות את המטרה. החישובים של מסלול הפגז מאפשרים לירות בתותח אל מעבר לגבעה או אל מרחקים גדולים יחסית. כל זה בניגוד לירי שטוח מסלול, ברובה או באקדח למשל - ירי שבו הכדורים נורים ישירות אל המטרה והיורה חייב לראותה על מנת לפגוע בה.

כוח הפיצוץ של אבק השריפה הוא שמניע את פגז התותח בעת הירי. בתותחים מודרניים הוא מאוחסן בתרמיל מתכת, שבראשו קליע. בעת הפיצוץ דוחף ההדף העצום שגרם הפיצוץ, בכוח אדיר את הקליע המורכב בקצה התרמיל והוא נורה למטרה.

בתותחים אחרים ובתותחי העבר הוכנס אבק השריפה בנפרד מהפגז, לרוב בתוך שק. כשמציתים את אבק השריפה משתחררת בתחתית הקנה כמות גדולה של גזים ויורה את הפגז.

אם במלחמות העבר הוצבו התותחים בקרבת או ממש בשדה הקרב, התותחים המודרניים הם כה חזקים ומשוכללים, עד שהם יכולים לירות פגזים למרחקים של עשרות קילומטרים. בניגוד לעבר בו היו טבלאות חישוב של זווית הירי לפי המרחק מהמטרה, בתותח מודרני כל מערכת הכיוון היא ממוחשבת ומדויקת להפליא.

גם שיטת הפעולה של היום מתבססת על סוללות תותחים, כלומר כמות תותחים משמעותית שיוצרת כיסוי מרבי של השטח המופגז, או מה שקרוי. בשפה המקצועית "הרעשה ארטילרית".


כך התותח פועל:

https://youtu.be/g1WmUjXtJrk


הדרך בה יורים בתותח:

https://youtu.be/V0yjU7Z05A4


אפשר ליצור תותח בבית - להתנסות בעיקרון ורק עם ההורים:

https://youtu.be/5mu04ufvmk8


כך פעלו התותחים של ימי הביניים:

https://youtu.be/G8fvueTCaOE


וכמעט לשמיים יורה תותח מודרני:

https://youtu.be/hw91mzpyzjM

תחילת המאה העשרים הייתה העידן של ספינות האוויר. הצפלינים של אותם ימים שטו בשמיים, עמוסי נוסעים עשירים, שלראשונה ראו את העולם מלמעלה. היה בהם משהו שדיבר לחלום האנושי העתיק כל כך, לעוף.

כמו ספינות נופש, החלו אז חברות תיירות להסיע בצפלינים את השמנה והסלתה של אירופה וצפון אמריקה, לטיולים ארוכים ומהנים. כמו בשיט תענוגות ימי, אבל באוויר. עם אוכל טוב, חדרים פרטיים והמון זמן פנוי למשחקים, שיחות ובילויים, לא הפסיקו המסודרים של התקופה, לבלות ולגלות את העולם. בנוחות בלתי נגמרת וברצף של חוויות חברתיות, הם שייטו להם בשמיים בהנאה, בדרך אל היעד הבא.

לכאורה לא היה שום סיכוי למטוסים אז. הם היו אז רועשים, לא בטוחים, קטנים, דחוסים ומיהרו להגיע אל היעד. בטח לא משהו שמשתמשים בו לטיול תענוגות מתמשך ונינוח.

ובכל זאת, בתוך שנים ספורות הם עתידים להחליף את ספינות האוויר לחלוטין. כשהחלו הדגמים הראשונים של מטוסי הנוסעים לחצות את האוקיינוסים ולגמוע מרחקים ארוכים, הסתמנה המהירות שלהם כגורם מנצח. שלא כמו בספינה, לפתע לא היית צריך לשריין ימים ארוכים להפלגה לארץ אחרת. המטוס הביא אותך בתוך פחות מיממה גם לארצות רחוקות כמו אמריקה ואוסטרליה.

ממד אלים יותר למאבק הזה נוצר במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשהמטוסים וספינות האוויר הגיעו לכדי עימותים צבאיים ביניהם וקרבות של ממש. קרוב ל־100 ספינות אוויר בנו הגרמנים לקראת ובמהלך המלחמה. הצפלינים הללו מילאו תפקיד משמעותי בפעילות המלחמתית, הן בהפצצות, בעיקר של לונדון, הבירה הבריטית. אבל היה להם גם שימוש בתפקידי מודיעין, בעיקר באמצעות צילומים אוויריים של כוחות האוייב.

אבל הבריטים הצליחו במהירות לשכלל את אמצעי הלוחמה נגדם, הן מצד מטוסיהם הקלים, שהשמידו ספינות אוויר גרמניות בקלות יחסית והן במערכות הגנה אנטי־אווירית, שהפכו את השימוש הגרמני בצפלינים למסוכן ולא יעיל.

כך הופסק השימוש בצפלינים להפצצות, כמעט לחלוטין. גם בצד המודיעיני נוצר שינוי, כשיותר ויותר מטוסים קלים החליפו את הצפלינים. המטוסים הללו החלו למלא במקומם משימות של צילום ומעקב אחרי תנועת הכוחות.

וכך, מסומנת התקופה הזו בהיסטוריה של התעופה, כמאבק איתנים בין שתי טכנולוגיות תעופה. אלה היו טכנולוגיות שונות זו מזו לחלוטין. מצד אחד הצפלינים - טכנולוגיה המציעה כלי טיס קלים מהאוויר, אך איטיים, מסורבלים ופגיעים יחסית. מנגד המטוסים הקלים - שהם בכל זאת כלי טיס כבדים מהאוויר, אך זריזים וקלי תנועה ובעיקר בעלי יכולת לוחמה שהולכת ומשתפרת במהירות.

גם אם נראה בהתחלה שהכף נוטה לצד ספינות האוויר, הדגימו יותר ויותר אסונות אוויריים שספינות האוויר לא צריכות מלחמה כדי לסבול מבעיות בטיחות חמורות. אבל אז בא האסון האווירי הגדול של שנות ה-30 והכריע, פסיכולוגית לפחות, את הכף.

זה קרה כשהצפלין "הינדנבורג", פאר תעשיית האוויר הגרמנית של התקופה, נשרף בעת נחיתה בארצות הברית. זה היה האסון הראשון מסוגו, שהוסרט וצולם ופורסם בכל העולם. ממש כמו הטיטאניק, הספינה הגדולה בהיסטוריה שטבעה כמה עשורים לפני כן, היה הצפלין "הינדנבורג", ספינת האוויר הגדולה ביותר שנבנתה אי-פעם, למכונת קטל איומה.

מה, אם כן, יגידו אזובי האוויר?

ואכן, "אסון ההינדנבורג", שהביא באסון של שנת 1937 למותם של 35 נוסעים ואנשי צוות, הדגים אז לראשונה את הסכנות המהותיות הטמונות בטיסה בספינות האוויר הללו. בבת אחת איבדו ספינות האוויר את הסיכוי שלהן לנצח בקרב על ההגמוניה האווירית.

בעוד המטוסים הולכים ומשתלטים על השמיים, הלכו ספינות האוויר ונעלמו. בתוך מאה שנה בלבד עתידים המטוסים לשנות את העולם. ספינות האוויר לעומתם ישמשו שנים רבות בעיקר כבלוני פרסום גדולים ומרחפים. דוממים, שותקים ומפרסמים מוצרים ושירותים...


הנה סיפור המאבק בין ספינות האוויר והמטוסים:

https://youtu.be/VNOusZLO7y4


ההפצצות של הצפלין על לונדון:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


קרבות אוויר קולנועיים, בין מטוסים לספינות אוויר, בדרכן להפצצה:

http://youtu.be/lnW_M5Qb7mw


ועוד תיאור:

http://youtu.be/e5eU7VJm9MM

הלוּפְטְוַואפֶה (Luftwaffe) הוא שמו של חיל האוויר הגרמני. למעשה, זוהי המילה לכל חיל אוויר, אבל מאז מלחמת העולם השנייה מתקשר המושג בעולם לחיל אחד בלבד - לחיל האוויר של גרמניה.

במלחמת העולם השנייה היה לופטוואפה הזרוע האווירית של צבא הקבע של גרמניה הנאצית, הוורמאכט. הוא היה חיל חזק ויעיל, אבל 20 שנה קודם לכן זה לא היה הסיפור.

במאי 1920, פורק הלופטוואפה, על פי התנאים של חוזה ורסאי, שנחתם לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. החיל הזה לא היה היחיד שפורק אז. כמוהו פוזרו כל הצבא, הצי הקיסרי הגרמני ושאר הכוחות בעלי היכולת הצבאית שהחזיקה אז גרמניה.

אבל כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל להכין את גרמניה למלחמה הבאה. ברור היה לו שהיישום של תכניותיו האפלות יהיה מורכב ושמדינות העולם החופשי יילחמו בו, לפחות עד שיובסו, לשיטתו. וכך, בחודש פברואר 1935 החלו אנשי היטלר לעשות בלופטוואפה רפורמה מקיפה שתהפוך אותו, 4 שנים אחר כך, לאחד מכוחות האוויר החזקים באירופה ובעולם.

ב-1 בספטמבר 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה באירופה, היה הלופטוואפה חיל האוויר החזק באירופה. טייסיו, שרכשו ניסיון רב בקרבות מלחמת האזרחים בספרד, ומטוסים החדשים, פאר ההנדסה והייצור הגרמניים, היו מוכנים למערכה.

כך החל הלופטוואפה למלא משימות הפצצה בבליץ הגרמני על פולין ולפגוש מטוסי קרב של בנות הברית, בקרבות אוויר קשים. החיל שהפך בסתר לאחד מחילות האוויר המנוסים והמתקדמים בעולם, הפתיע את כולם.

מפקדו ברוב שנות המלחמה היה רייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.

אבל אם בתחילת מלחמת העולם השנייה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה. במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וחברו סגנו של היטלר, הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.

בקרב על בריטניה, למשל, כשל הלופטוואפה במשימות ההשמדה של חיל האוויר הבריטי וכתישה של ערי בריטניה, כהכנה לפלישה נאצית עתידית לאי הבריטי. מחיל אוויר, שהיה גורם משמעותי בכיבושי הבזק של גרמניה בכל רחבי אירופה, הוא הופך לחיל מביך שלא מצליח להגן אפילו על גרמניה.

בעוד שהמהנדסים הגרמניים מספקים ללופטוואפה מנועי סילון חדישים ומערכות מובילות מסוגן בעולם, כמו מטוס הקרב הסילוני - המסרשמיט Me-262, הטיל המונחה V-1, הטיל הבליסטי V-2 ואפילו מטוס חמקן ראשוני, עסק הלופטוואפה בהישרדות בשדה הקרב ובביצוע של מעשי זוועה ופשעי מלחמה, בין השאר תוך שימוש בפליטים לצורך ניסויים איומים בבני אדם.

הרוע משחית והלוּפְטְוַואפֶה הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך שכל התכונות הרעות של האידיאלוגיה והנפשות הפועלות בנאציזם, הרגו גם את מכונת המלחמה היעילה שהייתה בידיהם. למזלנו.


כך הפך הלופטוואפה את טייסיו לתלויים בסמים, כדי לתפקד (עברית):

https://youtu.be/ng1lqqKs2b0


סרטונים אמיתיים של הפצצת לונדון בידי הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני:

https://youtu.be/tEg0XUGukzQ


על היהודי שהקים את הלופטוואפה (עברית):

https://youtu.be/6Zm_l-Z9VE4


ורק במשחקי המחשב הם נראים נהדר כל כך:

https://youtu.be/_htwfzAgX_Q

ארטילריה (Artillery) היא הכינוי שניתן לכלי הנשק שמשמשים לירי או שיגור של תחמושת, בירי תלול מסלול ולטווחים ארוכים ובינוניים. ביניהם ניתן למצוא כלי נשק כמו תותחים, מרגמות ומשגרי רקטות וטילים. חלקם הגדול מופעל בידי חיל התותחנים.

בירי תלול מסלול היורים לא חייבים לראות את המטרה. החישובים של מסלול הפגז מאפשרים לירות בתותח אל מעבר לגבעות ואף הרים ולמרחקים גדולים יחסית. כל זה בניגוד לירי שטוח מסלול, ברובה או באקדח למשל, ירי שבו הכדורים נורים ישירות אל המטרה והיורה חייב לראותה על מנת לפגוע בה.

בשונה מאמצעי הלחימה של חילות השדה, כמו חיל רגלים ושריון, כלי הנשק הארטילריים מסוגלים לפגוע קשות במטרות אויב רחוקות, גם אם ברמת דיוק שאינה מושלמת.

העוצמה וההשפעה של הארטילריה על שדה הקרב המודרני היא גדולה. ביחד עם חיל האוויר, הארטילריה נחשבת למייצרת את עיקר האש במלחמה. ההערכה היא גם שמעל מחצית מכל ההרוגים במלחמות המאה ה-20 נהרגו מפגיעת אש ארטילרית.


הנה הארטילריה:

https://youtu.be/lAJIKcPQBqo


חיל התותחנים ותותחיו:

https://youtu.be/3v5gkbylmPI


וחיל התותחנים מפעיל גם טילים כמו ה"תמוז":

https://youtu.be/IvciyJGc3Tc?t=15s

המצאת רימון היד (Hand Grenade) היא סיפור עתיק מאד. אם תרצו היוא מתחיל דווקא מכדים מתפוצצים שפותחו בסין העתיקה.

המונגולים היו ככל הנראה הביאו את הרימונים הקדומים הללו הזו לאירופה במסעות הכיבוש שלהם.

אולי מהם למדו הביזנטים שגילו שאפשר להכניס לתוך כדים את "האש היוונית". זו הייתה תערובת של נפט וכוהל, שהחבטה מנפילת הכדים המלאים בה, הביאה להצתה ולהתפוצצות, עם נפילתם.

המוסלמים, שלמדו מהביזנטים ולחמו נגד הצלבנים, פתחו את העניין ומזערו אותו באופן משמעותי. הם השתמשו ברימוני יד מקרמיקה. רימונים עתיקים שכאלה התגלו בחפירות ארכיאולוגיות במקומות שונים במזרח התיכון.

אז במאה ה-15 מופיעות באירופה פצצות מעופפות שקדמו להמצאת רימון-היד ומהוות אב קדמון שלו. זה היה כדור יצוק וחלול שמולא באבק-שריפה והוצת בעזרת פתיל בעירה, אך הושלך לעבר האויב אחרי המתנה, זמן קצר בלבד לפני הפיצוץ.

בימי הביניים נוצר תפקיד חדש ללוחם מיומן ברימונים. היו אז לוחמים שמלאו תפקידי "רמנים" או בשם אחר "גרנדירים". אלו היו חיילים שהתמחו בתפעול ובזריקה של רימונים על האויב.

מדובר בתקופה אחרת, עידן שבו רימוני היד היו מורכבים, מסוכנים ומסובכים הרבה יותר. כדי לתפעל אותם באופן יעיל ובטוח, עברו אותם רמנים התמחות מיוחדת והיו מומחים בתחום זה.

בשנת 1848 הומצא רימון העשן הראשון, שנועד למסך ולהסתיר תנועה של חיילים תוקפים או נסוגים, על ידי מסך עשן רב שהתפזר ממנו לאורך זמן מה. הממציא היה אנגלי בשם רוברט ייל, שעיסוקו היה בתחום של זיקוקי די נור ומכאן הבנתו בחומרי נפץ ועשן.

רימונים פרימיטיביים שימשו גם בלוחמת החפירות, בתוך הביצורים והתעלות של מלחמת קרים. גם הצדדים במלחמת האזרחים האמריקאית שניהם הטילו רימוני יד שהתפוצצו על ידי מדחף שהופעל בעת הפגיעה בקרקע.

בשל יעילותם הנמוכה והסכנה שהם היוו עבור החיילים בשדה הקרב, החליט משרד המלחמה הבריטי בשנת 1902 על הפסקת השימוש ברימוני היד. מנגד, זרם של דיווחים על השימוש המוצלח בהם, במיוחד בלוחמת התעלות בזמן מלחמת רוסיה-יפן, יצרה מוטיבציה אדירה לשיפור בטיחות השימוש בהם ולהחזרתם לשדה הקרב.

כך נולד בשנת 1915 רימון היד המודרני. הימים הם ימי מלחמת העולם הראשונה ורימון זה כלל מנגנון איכותי ובטוח יותר שהתבסס על נצרה בטוחה. הוא הומצא בידי האנגלי ווִילִיאַם מִילְס (William Mills) וכונה בתחילה "פצצת מילס" (Mills Bombs).

מילס רשם פטנט על המצאת רימון יד בעל השהייה שהתפוצץ לרסיסים זמן מה לאחר שחרור הנצרה ובמלחמת העולם הראשונה הוא הפך לציוד לחימה מוצלח, במיוחד בלוחמת התעלות המפורסמת.

את התכנון המבריק של מילס מיהרו אז לאמץ צבאות ויצרנים מכל העולם וכל רימוני היד מאז הם גרסאות של ההמצאה הבטוחה יחסית שלו.

בימינו, מיותר לציין, יכול כל חייל לזרוק רימוני יד, כשהוא ממהר לתפוס מחסה לאחר הטלת הרימון, בזמן השהייה של מנגנון הפיצוץ.

בטירונות, הקורס הראשוני של כל חייל קרבי, מלמדים ומכשירים כמעט כל חייל ל"זריקת רימון".


הנה תולדות רימוני יד:

https://youtu.be/vluYvTCUXSQ


שולפים ניצרה, זורקים ותופסים מחסה - כך מטילים רימון:

https://youtu.be/qvBYjCmLQig


רימונים במלחמת העולם הראשונה:

https://youtu.be/zQBxrhAoC1g


מטול הרימונים אפשר עם הזמן להטיל אותם בכמות ובמהירות:

https://youtu.be/Eb6HIV5TW5Y


ורימונים מודולריים מהעידן המודרני:

https://youtu.be/f28mvBqbmOI

בתוך פארק גדול וירוק, מעל גבעה נישאת, ניצב לו עד היום מגדל מאיים וכהה שבנו הנאצים במלחמת העולם השנייה. זהו מגדל הגנה נגד מטוסים שנבנה במהלך במלחמת העולם השנייה, כדי למקם עליו מערכת הגנה נגד מטוסי ומפציצי בנות הברית.

זה קורה בעיצומה של המלחמה, בשנת 1940. בהוראה אישית של היטלר, החלו הנאצים לבנות בערים כמו ברלין, וינה והמבורג, מגדלי הגנה נגד מטוסים. קראו להם בגרמנית פְלַאקְטוּרְמֶה (Flakturme). על המגדלים הללו מיקמו מערכות הגנה נגד המטוסים וההפצצות של מטוסי בנות הברית. במרחק מה מכל מגדל כזה נבנה אז מגדל נוסף, שהיווה "מגדל בקרה" לירי.

בברלין למשל, למרות שהיטלר הורה על בניית שישה מגדלים כאלו, בפועל נבנו רק שלושה - בפארקים טירגרטן, פרידריכסהיין והומבולדטהיין (Humboldthain). בתוך כל מגדל כזה היה מקלט עם מקום ל-15,000 אזרחים.

לאחר סיום המלחמה, פוצצו צבאות בעלות הברית רבים מהמתקנים הצבאיים הנאציים וביניהם גם את המגדלים. את המגדל שעמד בפארק הומבולדטהיין, פוצץ חיל ההנדסה הצרפתי בשנת 1948, אבל חלק ממנו שרד.

כ-50 שנה מאוחר יותר נפתח המגדל הגבוה (80 מטר) ששרד ונאטם אז ותיירים נחשפים לקומותיו של אחד הבונקרים הגדולים ביותר בברלין. בתוכו חיה עד היום, אגב, אוכלוסיית עטלפים מרשימה.


הנה סיפור מגדלי הנ"מ הנאציים, שמראה מגדל כזה ששרד בבירת אוסטריה, וינה:

https://youtu.be/fF2X6gcuZXU


כך נראה מגדל הנ"מ של גן הוורדים בסרטון מ-1945:

https://youtu.be/tnq13vR8kdw


וכך הוא נראה היום:

https://youtu.be/kzdDJG7rU1s?t=2m57s


ומצגת עם ויזואליה ממשחק מחשב של המגדל שהיה בגן החיות של ברלין:

https://youtu.be/hBRuGMy0thQ


כך נראו תותחי הנ"מ 88 שהציבו הנאצים על המגדלים:

https://youtu.be/K0aHnFo5CI8


והנה סרט תיעודי עם סיפורם של המגדלים הנאציים של מלחמת העולם השנייה:

https://youtu.be/n3n0gKLn84k?long=yes

פצצות עומק (Depth charge), או מטעני עומק, הן פצצות המיועדות לפעול כנגד צוללות.

הן פותחו בתחילת המאה העשרים, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשספינות מערכה בריטיות ניהלו מאבק בצוללות הגרמניות.

פצצות העומק היו אז מעין חבית, שגולגלה על ידי המלחים מהסיפון בעת שהספינה הייתה מעל הצוללת. בהמשך הן השתנו לצורות שונות ובחיילות הים למדו להטיל אותן על צוללות בעזרת מתקנים מיוחדים ואף להטילן ישר ממטוסים והליקופטרים שאיתרו צוללות.

פצצות עומק לא חייבות לפגוע בגוף הצוללת. הן מושלכות מהמשחתות לסביבתה ומתוכננות להתפוצץ בעומק דומה לזה שבו הצוללת הגרמנית שוהה, בין 30 ל-50 מטרים. לצוללות אז היו מגבלות ממשיות לצלול עמוק, גם מסיבות הנדסיות וגם כדי שיוכלו לשמור על קשר רדיו עם בסיס האם שלהם.

מכל מקום, הפיצוץ של פצצת העומק בסמוך לצוללת יוצר גל הדף שיכול לגרום לחורים ולדליפה או לשבש ולפגוע במערכת החשמל של הצוללת ובכל מקרה להביא אותה לטביעה די מהירה.

במלחמת העולם הראשונה הצליחו פצצות העומק הללו, שהושלכו על ידי המשחתות הבריטיות, לחסל צוללות גרמניות רבות ולשנות את מאזן השליטה באוקיינוס לרעת הגרמנים.


הנה פצצת העומק:

https://youtu.be/1CYDhh8XW4c


ניסיון להטביע צוללת בפצצות עומק:

https://youtu.be/Gc7dCJfb2L8


פצצת עומק מתפוצצת:

https://youtu.be/izk3aYS9FIA


הדגמה של פיצוץ פצצת עומק על צוללת ב-1946:

https://youtu.be/D9pRBb5yF-E


והאפקט שיוצרות פצצות עומק על דגם של צוללת:

https://youtu.be/M5lMRDBseac

הטנק הגדול ביותר בעולם היה טנק האימים "לנדקראוזר" ( P. 1500" Landkreuzer P1500 "Monster) שפיתחו הגרמנים לקראת סוף מלחמת העולם השנייה.

קוטר התותח שלו היה 80 סנטימטרים והוא שקל 1500 טון!

למזלן של בנות הברית הפרוייקט כשל ובוטל בשנת 1944 והלנדקראוזר P. 1500 וגם אחיו ה-1000, שהגיעו לשדה הניסויים, מעולם לא יצאו לקרב.


הנה טנק ה"לנדקראוזר":

http://youtu.be/3TKrj_eBkKA


במשחקי מחשב אפשר לראות אותו בקרב:

http://youtu.be/Myn8mRQb4qE


ו"העכברוש" - האח "הקטן" שלו:

http://youtu.be/f2O5qJDtvM0

הופעת הבכורה של הטנק הראשון בעולם התרחשה בבריטניה. הטנק, שזכה לכינוי "ווילי הקטן", לא הגיע לייצור סדרתי ולא יצא מעולם לקרב. הוא היה מעין "טנק קונספט", סוג ראשוני וניסויי, משהו כמו כלי-הרכב שמציגות מדי פעם יצרניות המכוניות בתור חזון עתידי של כלי רכב, שלרוב לא יגיע לייצור. והאמת חייבת להיאמר שהוא גם לא היה ממש טנק, אלא משהו מעין קופסה משוריינת על זחלים, אולי משהו שהיום היו מכנים נגמ"ש או רק"ם (רכב קרבי משוריין).

מספרים שהכינוי "ליטל-ווילי" היה לגלוג על בנו של קיסר גרמניה, שזה היה כינויו.

על אף שהוצג ב-1915, לא השתתף "ליטל-ווילי" בלחימה באירופה. אך הוא הציג את יכולת העבירות ופריצת המכשולים שחסרו לכלי הרכב בשדה הקרב של בתקופתו. כך השתמשו בו כדי להגיע לפיתוח הטנקים הבריטים הראשונים. בעקבותיו בא הטנק הראשון שהשתתף בקרב הטנקים הראשון בעולם, הטנק הבריטי סימן 1. הוא היה גדול ושונה ממנו לחלוטין בצורתו ובתכונותיו.


הנה ווילי הקטן, הטנק הראשון בעולם:

http://youtu.be/ZOLNMw0be30

היה זה רק 8 שנים אחרי הטיסה הממונעת הראשונה של האחים רייט, בשנת 1911, כשהשליך טייס איטלקי רימוני-יד על חיילים עותמאנים בלוב. זה היה הרמז הראשון ליכולת ההפצצה של האווירון, הטכנולוגיה החדשה של תחילת המאה ה-20. אבל עם תחילת מלחמת העולם הראשונה עתיד להתחיל עידן חדש בתעופה - עידן הפצצות האוויר. אז נולדו המפציצים הראשונים בהיסטוריה, במקביל ללידת מטוס הקרב.

ממש כמו אותם רימונים שהושלכו מהמטוס ההוא, המפציצים הראשונים שהפציצו במלחמת העולם ה-1 היו מטוסים רגילים שמהם השליכו פצצות אל הקרקע. לא היו שם מערכות חכמות של אחסון ושחרור הפצצות, אלא השלכה, פצצה פצצה, ברגע שהטייס הביא את המטוס מעל היעד.

כך, למעשה, החליפו מטוסי ההפצצה את הצפלינים המפציצים, שבהם השתמשו עד אז רק הגרמנים. המעניין הוא שמבחינת מכשיר הפצצה היו הצפלינים יעילים הרבה יותר מהמטוס של אותם ימים. הן הטווח היעיל שלהם והן יכולת ההעמסה של הצפלין, היו טובים פי כמה מאלו של מטוסי מלחמת העולם הראשונה, מטוסים קלים ובעלי כושר נשיאה מוגבל. הצפלינים נשאו בקלות כמות פצצות גדולה יותר, מגרמניה אל בריטניה.

הצפלינים היו משוכללים ונוחים מאד לשימוש מלחמתי ואיתם הניחו הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, את היסודות להפצצה האסטרטגית, שמשמעותה הפצצת הערים והתשתיות הכלכליות של האויב.

אבל היעילות של הצפלין לקתה בפגיעות היחסית שלו. מעצם היותו גדול מאד ואיטי, ביחס למטוס, הייתה יכולת לפגוע בו בקלות יחסית. זו הסיבה שהפצצות הצפלינים על לונדון, למשל, התבצעו בעיקר בלילות, אבל מרגע שאותר עקב האכילס של הצפלין, זה היה עניין של זמן עד שיחול המעבר למטוסים מפציצים.

ואכן, הגרמנים היו הראשונים להפציץ ערי אויב ממטוסים. בעקבות המעבר שלהם לשימוש במפציצים, למדו גם מדינות ההסכמה והלכו בעקבותיהם. כולם החלו ליצור מפציצים דו-כנפיים, בעלי כמה מנועים, שהיו מיועדים להפצצה אסטרטגית על יעדי האויב, ברוב המקרים יעדים אזרחיים ובעיקר ריכוזי אוכלוסיה גדולים.


הנה ה"גותה" הגרמני - אחד המפציצים הראשונים במלחמת העולם הראשונה (עברית):

https://youtu.be/_La7x7HJwzE


המפציץ הגרמני הראשון - גוטה:

https://youtu.be/pPsfUiv6_Tc


האם כך נראה הגוטה:

https://youtu.be/FDvEDjJFa2Q


ובחיוך, טיסני הגוטה של ימינו:

https://youtu.be/taRPf9H1sJw

יש לא מעט בלבול בין רקטות לטילים. ההבדלים ביניהם, בעבר לפחות, היו חשובים ודי ברורים:

בעוד שלרקטה (Rocket) מנוע סילוני, חלק גדול מהטילים המשוכללים של ימינו מצוידים במנוע הרקטי המוגבל יחסית.

גם באשר ליכולות הפגיעה יש ביניהם הבדל ברור - הטיל הוא נשק מדויק ואף מונחה (ניתן להמשיך ולשלוט במעופו של טיל מונחה, עד לשלב הפגיעה במטרה). הרקטה לעומתו, אינה מדויקת ואין לה שום מערכת הנחיה או אמצעי שמאפשר לכוון אותה למטרה נקודתית. משום כך מרבים לשלוח כמה רקטות, כדי להגדיל את יכולת הנזק שלהן.


הנה הרקטות הפשוטות של החמאס (עברית):

https://youtu.be/hWkG1ntGkJw


וכך מיירט טיל של כיפת ברזל את הרקטות של האויב בעזרת יכולת ההנחייה שלו:

https://youtu.be/b4a_ie0J0hU

התותח (Cannon) הוא כלי נשק חם, בעל יכולת ירי של פגזים, שלא סתם יורה אלא ממטיר אותם על האויב שבמרחק. שיטת הירי שלו מתבססת על פיצוץ של אבק שריפה, הגורם לירי של פגז התותח.

הקרב הראשון בהיסטוריה שיש לגביו תיעוד כל שימוש בתותחים היה בסין. מתועד כלי ירי, מבוסס אבק שרפה, שירה בקרב בשנת 1132. התותח הקדום הזה הגן אז על העיר דֶה-אָן, שבמחוז הֶבֵּיי של ימינו. מטרתו של התותח הייתה באותם ימים לשרוף את כלי המצור המנסים לאפשר פריצה אל העיר, כמו גם להשמיד מטרות אויב, במרחק של... 10 צעדים.

במערב התותח הופיע לראשונה אצלנו, כאן בארץ, בעמק יזרעאל. זה היה בקרב עין ג'אלות המפורסם, בשנת 1260. זה הקרב בו ירו הממלוכים בתותחים לראשונה. ככל הידוע הם למדו כיצד להשתמש באבק שריפה מהמונגולים שבאסיה. למרבה האירוניה, בקרב החשוב במיוחד הזה הם נלחמו והביסו את הצבא המונגולי ועצרו את התפשטותו לאירופה.

רבים מתבלבלים במה שמוגדר תותח וחושבים שתותחים חייבים להיות גדולים, על גלגלים ולירות פגזים ענקיים. הגדרה זו של תותח אינה מדויקת ואף. לא נכונה.

תותח מוגדר כיום ככלי ירייה חם ובעל קליבר של 20 מ"מ ומעלה. אבל יוצא שלצד התותחים הכבדים יש גם תותחים קטנים יחסית ואוטומטיים. אחד המפורסמים שבהם הוא תותח הוולקן או ה-M61, שיכולים לירות אלפי פגזים קטנים בדקה.

תותח הוולקן, למשל, מותקן כיום על מטוסים רבים בצבאות העולם ומאפשר הפלה של מטוסים באמצעות חירור גופם במאות חורים קטלניים לגוף המטוס.


כך התותח פועל:

https://youtu.be/g1WmUjXtJrk


כך יורים בתותח:

https://youtu.be/V0yjU7Z05A4


כך ירו בתותח במאה ה-18:

https://youtu.be/cy99rH16gQk


מי שרוצה לראות כיצד יורים בני אדם בתותח אז הנה:

https://youtu.be/4RHGgCVDc_E


והנה תותח הוולקן המיתולוגי (בעברית):

https://youtu.be/AlGrTsbXs3k

החומה האטלנטית (Atlantic Wall), או הקיר האטלנטי, הייתה קו ההגנה שבנו הנאצים בחופי מערב אירופה במלחמת העולם השנייה. מערך ההגנה האימתני הזה נבנה מספרד שבדרום ועד דנמרק בצפון. הוא נועד למנוע מבעלות הברית לפלוש מהחופים הללו, לאירופה הנשלטת על ידי הנאצים. זהו הגדול שבמפעלי הבנייה בתולדות הבנייה הצבאית מאז ומעולם!

למערך ההגנה העצום הזה היטלר תיכנן בנייה של 15,000 בונקרים לאורך 5,000 קילומטרים של חוף. עד מאי 1943, תאריך היעד שקבע היטלר, הושלמו רק כ-9600 בונקרים.

זה לא הספיק. היטלר, שדחף להקמת החומה האטלנטית לא הקשיב לכל הגנרלים שראו בה בלוף ואף ניסו להמחיש לו בדמיון לקו מז'ינו הצרפתי שקרס ב-1940. הוא לא הקשיב גם לאמרתו של פרידריך הגדול: "מי שמגן על הכל לא מגן על דבר".

על החומה האטלנטית מונה לפקד רומל, גיבור המלחמה הגרמני. הוא שקד עליה בטירוף כי האמין שבנות הברית ינחתו שם. רומל דאג להציב על בונקרי הבטון "טוברוקים", שהיו צריחי טנקים צרפתיים שנשבו ב-1940. על החופים הקימו שבויים איטלקים ועובדים צרפתיים את מה שכונה "האספרגוס של רומל", יערות ענק של עמודים גדולים, שנועדו לסיכול נחיתת דאונים.

ואכן, החומה הזו פשוט לא הייתה יעילה. 3 שנים לקח לבנות את החומה האטלנטית ובכל זאת היא נפרצה בתוך שעות אחדות. פריצתה הייתה מהפך שהחל את תבוסתה של גרמניה הנאצית.


פעילות קטנה:
=========
נסו לאתר בונקרים גרמניים בחוף דנקירק שבצרפת, בעזרת צילומי הלוויין שב"ביקור וירטואלי".


מהתקפה להגנה - הנה דיווח על החומה האטלנטית:

https://youtu.be/0tYKoLsL4bA


ביקור קצר בבונקר בהולנד מהחומה האטלנטית:

https://youtu.be/1Ttvk-cQQY0


רומל מבקר ובוחן את הבנייה והתכנון הנאצי של החומה האטלנטית:

https://youtu.be/9Ja8OoH2b9Q


על מאות אלפי הבנאים שעבדו בכפייה בבניית החומה האטלנטית:

https://youtu.be/6gB_5a5YBt8


חלק מהבונקרים הללו היו גדולים מאוד:

https://youtu.be/A6rV8QUpxdc


ביקור בבונקרים של החומה האטלנטית:

https://youtu.be/svpXZijROxI


והרצאת וידאו באתר:

https://youtu.be/w2IGL5CDCWE?long=yes

כשאומרים טילים בליסטיים מתכוונים לטילים בין-יבשתיים. הטילים הבליסטיים הם טילים שעושים את רוב מסלולם מחוץ לאטמוספירה. אלו טילים שהטווח שלהם מאות ואף אלפי קילומטרים.

כשטיל בליסטי נורה, הוא יוצא אל מחוץ לאטמוספרה ועושה מחוץ לה את רוב מסלולו, הן מבחינת הזמן והן במרחק. רק בשלב האחרון של מעופו נכנס הטיל הבליסטי מחדש לאטמוספירת כדור הארץ, עד לפגיעתו במטרה.

הטילים הבליסטיים הראשונים בהיסטוריה היו טילי V-2, שפותחו על ידי המדען הגרמני ורנר פון בראון במלחמת העולם השנייה. אלפי טילים כאלו נורו על לונדון בירת אנגליה במלחמה, אך לא גרמו לאנגלים להיכנע.

לאחר המלחמה, בתקופת המלחמה הקרה, החלו ארה"ב וברית המועצות, שתי המעצמות היריבות, לייצר טילים בליסטיים רבים. רבים מהם הם טילים גרעיניים, כלומר נושאי ראש גרעיני שפגיעתם מסוכנת מאד.


הנה סרטון המציג טילים בליסטיים שנורים למרחקים גדולים:

http://youtu.be/EPhDyPMcUJw


מערכת הגנה שמפתחים כנגד טילים בליסטיים:

http://youtu.be/ae5VmVwfWmk


וכך יגנו הטילים הבליסטיים של נאטו על אירופה במקרה הצורך:

https://youtu.be/3LPdmxnBkIU

מרגע לידתה הייתה ספינת האוויר פלא אווירי. ממש כמו ספינות בים ומרכבות ביבשה, גם היא הייתה ההגשמה של חלום בן אלפי שנים לשייט בשמיים. אבל די מהר הבינו שיש לה סיכוי לעשות עוד מהפך - להיות ספינת קרב אווירית. ואכן, בשנת 1908, עוד בטרם הבשילה ההמצאה המופלאה, כבר היה מי שהעלה את הרעיון להשתמש בספינות האוויר כנושאות פצצות. זה היה בספרו של ג'ורג' ולס "המלחמה באוויר". תוארו שם בפירוט הפצצות אוויר של ערים אירופיות מספינות אוויר אדירות. 4 שנים לאחר מכן השתמש הצבא האיטלקי לראשונה בספינות האוויר לצורך הפצצת סיור באזור תורכיה.

שנת 1915 הייתה שנת ההפצצות הגרמניות על בריטניה. בעזרת ספינות האוויר הם הצליחו לעקוף את חיל הים הבריטי ובמשך שנתיים שימשו ספינות אוויר כמפציצים מבהילים, אם כי לא ממש מדויקים. הנזק שגרמו היה מועט וכללי. קשה היה לנווט אותם למטרה וקשה היה להם עוד יותר לפגוע במטרות של ממש. הם בעיקר הנחיתו פצצות על יעדים כלליים וקיוו להצלחה. מטוסים בריטיים ותותחים נגד מטוסים הרבו לפגוע בהם וכעבור שנתיים, בשנת 1917 הם סיימו את תפקידם ההיסטורי והלא ממש מוצלח כמפציצי קרב.


הנה סיפור ההפצצות של הצפלין על לונדון:

https://youtu.be/uZqqWSUirls


עוד תיאור:

http://youtu.be/e5eU7VJm9MM


וקרבות אוויר דמיוניים צולמו לקולנוע על מטוסים שמנסים לעצור ספינת אוויר בדרך להפצצה:

http://youtu.be/lnW_M5Qb7mw