הזמן שעובר עושה שינויים גדולים בחברה האנושית. החברה משתנה והמקומות משתנים, חידושים והמצאות משנות את הסביבה ואת לבושם וחייהם של האנשים. לפעמים קשה להאמין עד כמה משתנה החברה האנושית במהלך השנים והשינויים האלה רק הולכים ונעשים מהירים.

השוואה בין החיים של פעם והחיים של היום היא תמיד דבר מסקרן שמראה כמה שינויים חלו, אבל מעניין גם לראות שאחרי שמתעלמים מהחידושים והצורה שלהם, הרבה דברים נשארים בדיוק כמו שהיו - היחסים בין אנשים, הרגשות וכדומה.


הנה סרטון על קיומו של הזמן (מתורגם):

https://youtu.be/R3tbVHlsKhs


כאן משוות שתי בנות בין פעם והיום (עברית):

http://youtu.be/Xa6tbYR-_mM


מה עושה הזמן לעיר לונדון, אחרי 90 שנה:

http://youtu.be/U-9ya-v1Zmw

המדענים יאמרו שהזמן הוא ממד רביעי, בנוסף לשלושת הממדים המוכרים: אורך, רוחב ועומק, אבל אנו יודעים שהזמן הוא הדבר העיקרי שמסייע לנו להבחין בין העבר לעתיד. אבל הזמן הוא רק תפיסה, החלטה אנושית שנועדה לארגן את חיינו באופן מסודר. אין דבר כזה זמן בטבע.

הפיזיקאי אלברט איינשטיין אמר שבהשקעת אנרגיה עצומה ניתן ליצור "חור תולעת" - מעין חיבור בין שתי נקודות ביקום, שנמצא מעבר לשלושת הממדים הרגילים, בין נקודות זמן. כך נוכל תיאורטית לעבור בין שני זמנים שונים, מההווה לעתיד או לעבר.


הנה סרטון על משמעות הזמן (מתורגם):

https://youtu.be/R3tbVHlsKhs


הסבר לילדים מה זה בדיוק זמן (עברית):

http://youtu.be/JTF4vKc98ss


ציר הזמן מסייע להבין ולהציג את ההיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/nG0BlndTOSU


כך הרכבות סייעו לקבע את הזמן אצל הציבור (מתורגם):

http://youtu.be/UBpTohx1BOc?t=13s


וסרט ארוך על אורכו של הזמן:

http://youtu.be/GOa2L8_IAnQ?long=yes

מה הייתם מעדיפים בחופשת הקיץ? - לבלות ברחוב בחושך, כשקצת מפחיד יותר ובטח רואים פחות טוב ואנו עלולים למעוד או לקבל מכה מיותרת, או בשעות האור - כשרואים היטב ויכולים גם להיזהר ממכוניות וטיפוסים חשודים?

אם הבחירה שלכם היא בשעות האור הרי ששעון הקיץ הוא בשבילכם. הוא אומר שבעונת הקיץ מקדימים את השעון בשעה וכך מחשיך יותר מאוחר ואנו יכולים לבלות יותר באור. כך הפעילות שלנו היא יותר בשעות האור ופחות בשעות החשיכה.

שעון קיץ, שרוב מדינות העולם מנהיגות אותו, הוא גם רעיון חסכוני בחשמל, כי כשיש לנו יותר שעות אור, אז פחות מדליקים נורות חשמל. ולא רק בבית, אלא גם חשמל ברחובות ובמקומות גדולים - הכל יותר מואר על ידי השמש וצורך פחות אנרגיה, מה שגם שומר על הסביבה. כך שילבו את מה שיותר נעים עם מה שיותר מועיל וקיבלנו את שעון הקיץ.

את הרעיון לקום שעה קודם כדי לחסוך אנרגיה הגה לראשונה הממציא והמדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין. אך דווקא ניו זילנדי בשם ג'ורג' ורנון הדסון היה זה שבשנת 1895, הציע לשנות את השעון עצמו בחודשי הקיץ. אז הרעיון לא התקבל אמנם אבל כמה שנים אחר כך, בזמן מלחמת העולם הראשונה, החליטו ליישם אותו בגרמניה, בשל המחסור בפחם. מאז הוא הלך והתקבל וכיום הוא מופעל במדינות רבות בעולם.

אם רוצים לזכור בקלות את שינוי השעות בשעון הקיץ ושעון החורף, הרי שבקיץ (עם ק) השעון הולך קדימה ובחורף (ח) - אחורה.


הנה שעון הקיץ (עברית):

https://youtu.be/aEv7cQWNgZE


על שעון החורף (עברית):

https://youtu.be/lW9zrgEGelc


הסבר של העניין באנגלית:

http://youtu.be/84aWtseb2-4


וכתבה שמנסה לטעון ששעון קיץ גם מרגיז לפעמים:

http://youtu.be/s1IxaVAOj34?t=9s

אופן הפעולה של שעון היד (Wrist watch) משתנה על פי הטכנולוגיה. בעבר היה נפוץ השעון הנמתח. כמו את שעוני הכיס שקדמו לו ושאותם צריך היה לכוון פעם ביום, את השעון הנמתח, שהומצא בשנת 1924, צריך היה העונד למתוח מתיחה יומית.

המתיחה נעשתה בסיבוב של כפתור המתיחה שחובר אל הקפיץ הראשי של השעון. היא יצרה קפיציות ואפשרה לשעון לפעול, כל עוד הוא היה מתוח.

בשעונים האוטומטיים שהומצאו בהמשך, כבר לא נדרשה מתיחה. בשעונים אלה נמתח הקפיץ הראשי עם תנועות פרק כף ידו של העונד את השעון.

שעוני הקוורץ הגדילו והוסיפו דיוק רב ואמינות ואף הוזילו את שעוני היד באופן משמעותי.

כיום הולכים ונכנסים לשוק השעונים החכמים. הם דומים בחלק מיכולותיהם לטלפון החכם, אבל לפני הכל שעונים אלו הם שעונים דיגיטליים, הפועלים כמו שעון של מחשב. בנוסף לכך, שעונים חכמים הם מחשבים זעירים המאפשרים הפעלה של שלל אפליקציות, יישומים משוכללים המבצעים פעולות מגוונות, ממש כמו תוכנות מחשב או אפליקציות בסמארטפון המודרני.


הנה דרך פעולת שעון היד:

http://youtu.be/QcleI3GBj0Q


כך פועל שעון הקוורץ:

http://youtu.be/At5atF4mKiU?t=5m35s&end=6m55s


וכך פועל שעון חכם, שמבוסס על מחשב זעיר:

http://youtu.be/wjiZv0WBR0o

השנה המעוברת היא שנה שמוסיפים לה זמן מסוים, כדי לתאם בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית. שנה מעוברת נהוגה בלוחות שנה שונים, בהתאם לבחירה שעשו בהם.

בלוח השנה העברי נהוגה הוספת חודש אחד, אדר א', לפני חודש אדר הרגיל (שנקרא בשנה כזו אדר ב'). במהלך השנים הונהגו שיטות שונות לקביעת השנים המעוברות, אבל כיום נוהגים על פי השיטה הרבנית, שבה שנים מעוברות באות במחזור קבוע של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים. החישוב מתבצע על פי השארית שנותנת חלוקת השנה ב-19.

בלוח הגרגוריאני (הלוח הלועזי שאנו מכירים) מוסיפים יום אחד בכל ארבע שנים - את ה-29 לחודש פברואר.

בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.


הנה סרטון שמסביר מהי שנה מעוברת באנגלית:

http://youtu.be/56zlm9qhVGc


ופרק שמספר על השנה המעוברת בעברית:

http://youtu.be/k1nk6cV_VLE?t=59s

לעיתים אנו מרגישים שכשאנו נהנים הזמן עובר מהר. פעמים אחרות, בעיקר כשאנו מתוחים, הזמן נמשך כמו נצח. ברגעי סכנה הוא ממש מתארך וכאילו לא נגמר.

לפעמים אנו רוצים שהזמן יעמוד מלכת. האם זה אפשרי? ומה סוד הגמישות הזו של הזמן, כמו שאנו תופסים אותו?

בקולנוע, הזמן הוא אחד הדברים הגמישים ביותר, אם לשפוט לפי הסרטים שבהם שנים עוברים בתוך שניות, במונטאז'ים שקופצים על פני תקופות זמן ארוכות, בלי מגבלה כלשהי ובחסות העורכים או מחלקת האמצעים המיוחדים.

אך גם בחיים הזמן נתפס אחרת בזמנים שונים ובהתרחשויות שונות. קצת לפי ההנאה או הסכנה שבדברים, אנו חווים את הזמן כאלסטי. החוקרים מעלים השערות שונות לגבי הסיבה לכך. אחת ההשערות היותר סבירות היא שבמצבי סכנה, פירוט הזיכרונות שנאגרים באמיגדלה, החלק של המוח שאוגר את הזכרונות לטווח קצר שלנו, הופך גדול הרבה יותר.

הסיבה היא שזיכרונות פחות נחוצים ומידע שולי, שלרוב נשלחים לזיכרון לטווח קצר ונשכחים די מהר, נשמרים במצב של סכנה לטווח הארוך. אולי זה קורה כדי לסייע לנו בהישרדות עתידית לנוכח סכנה דומה, אבל בכל מקרה החוויה הזו משנה את תפיסת הזמן. למעשה, ריבוי הזיכרונות המפורטים כל כך מחוויה כה קצרה, גורם לנו לאשליה של זמן ממושך יותר.

כך או כך, המחקר בנושא ממשיך. אם יתגבשו מסקנות ברורות יותר, אנו מבטיחים לעדכן. אם נזכור, כן?!?


הנה הזמן שמתארך ברגעי סכנה (עברית):

https://youtu.be/vxS5GO6jZwY


סרטון מצוין של ה-BBC על התופעה הזו:

https://youtu.be/T1AK8gJRUJo


ואולי זה גם קשור לכך שהזמן לפי איינשטיין הוא גם אלסטי ומשתנה לפי גורמים כמו מהירות (מתורגם):

https://youtu.be/R3tbVHlsKhs


סיפור הזמן והמהירות הלא-אחידה שלו:

http://youtu.be/KZMpnzsFXl4


וכך ניתן בקולנוע לצלם סצנה שמייצגת שנים ברצף אחד:

https://youtu.be/w0ykvDu-jUw

גריניץ' (Greenwich) שבלונדון היא נקודת ההתחלה של ספירת הזמן בעולם (GMT) בו עובר קו האורך הראשי, או נקודת האפס של קווי האורך. מצפה הכוכבים המלכותי בגריניץ' שבלונדון הוא הנקודה המדויקת שממנה נוהגים לספור את הזמן בעולם. מצד אחד של קו האורך המשורטט במקום נמצא חצי הכדור המזרחי של כדור הארץ ומצדו השני - חצי הכדור המערבי.

שעון גריניץ', המכונה באנגלית: Greenwich Mean Time ובקיצור GMT, הוא הזמן בקו האורך 0, הנקרא גם קו גריניץ'. השיטה בעולם היא שמשום שהן על אותו קו אורך, בבריטניה ובפורטוגל, למשל, השעון המקומי זהה ל-GMT. קווי אורך אחרים מתייחסים ל-שעון גריניץ', כך שבכל מרכז אירופה, במדינות מספרד ועד פולין הזמן הוא GMTּ+1, כלומר כשבגריניץ' השעה 12:00, שם השעה 13:00.

בישראל השעון הוא GMT+2, מה שאומר שכשבאנגליה השעה היא 12:00, אצלנו, כמו גם בתורכיה או במצרים, השעה היא 14:00.


הנה הסבר קווי הרוחב והאורך ותפקידו של מצפה הכוכבים בגריניץ':

https://youtu.be/jbrAzZNkQoY


המקום שבו מתחילה ספירת הזמן העולמי הוא גריניץ':

https://youtu.be/DmvHZ4omB2A


המון מבקרים מגיעים למצפה הכוכבים של גריניץ' בכל שנה:

https://youtu.be/dBayvpezv0o


וגריניץ' שליד לונדון, המקום שממנו מתחילה היממה:

https://youtu.be/zHVWoE0IAcw

מדידת הזמן והמצאת השעונים במאה ה-17 הייתה הישג טכנולוגי בלתי רגיל. מעתה יכולה הייתה החברה האנושית לדעת כל דבר בדיוק של שניות. היום המחולק לשעות איפשר לבצע פעולות לאורכו ולתאם בין פעולות של אנשים שונים. התלמידים לומדים בשעה מדויקת, תכנית הטלוויזיה מתחילות בשעה הייעודה וכדומה. השעון היה מרכיב חשוב גם בהתפתחות המדע, שכן הוא אפשר למדוד ולחקור בדיוק רב, על ציר הזמן. כולנו מבינים שגם הטכנולוגיה המודרנית לא הייתה יכולה להגיע לביצועים המדהימים שלה, ללא מדידת הזמן.

אבל מדידת הזמן השפיעה על האדם לא פחות. מרגע שהזמן החל להימדד במדויק, נכנס המין האנושי להרגלים של סדר יום, ניהול זמן מדוקדק, קביעת מועדים מדויקים וכדומה. כשיש שעון, איש לא יהיה מוכן להשאיר פגישה מתוכננת ללא שעה מוגדרת. שום מעסיק לא יהיה מוכן שלא לקבוע מתי על העובד להתייצב לעבודתו. אף אישה לא תקבע דייט בלי שיאמר בדיוק מתי אוסף אותה הגבר במכונית הספורט האדומה שלו..

כמובן שגם מלחמות התחילו בשעות מדויקות וגם הסתיימו בשעות שבהן קבעו שיסתיימו. כמו הסיכום על סיומה של מלחמת העולם הראשונה, שנקבע לשעה 11 בבוקר ה-11 לנובמבר (החודש ה-11) וגבה בשעות שנותרו עד אז, את חייהם של אלפי חיילים נוספים. הכל כדי שההיסטוריה תספר על המועד העגול והסמלי שבו הסתיימה "המלחמה הגדולה"..


הנה סיפור השעון והשינוי שהביא לחברה האנושית:

http://youtu.be/fD58Bt2gj78


כך חישבו את אורכן של יחידות הזמן בשעון אטומי:

https://youtu.be/OKms5a0nGO4


מעט על תולדות השעונים:

https://youtu.be/Y8KDgZvaaqA


והרצאת וידאו קצרה על שלבי מדידת הזמן הזו:

https://youtu.be/fMqBXG1xKJ8

את הזמן איש לא המציא. הזמן הוא מושג טבעי וישנן יחידות זמן טבעיות, שנוצרו מהטבע ומתנועת כדור הארץ בחלל.

לצד הזמן הטבעי, קיימות יחידות הזמן המלאכותיות, שיצר האדם כדי לארגן את פעילותו ביעילות. אלה נוצרו במהלך התפתחות התרבות האנושית.

משערים שמדידת הזמן החלה בתרבות השומרית ופותחה גם אחריה, באימפריה הבבלית, בה חלקו את השנה לחודשים, שבועות וימים.

בבל הייתה עיר עשירה ומפותחת במדע. אסטרונומים בבלים החלו לרשום אירועים בחלל כבר משנת 747 לפני הספירה.

המתמטיקה הבבלית הייתה מתקדמת מאד והיא לא התבססה על החלוקה ל-10 כמו היום אלא על 60. כך הם החליטו לחלק את הזמן ל-60 שניות בדקה, 60 דקות בשעה ו-360 יום בשנה ובזוויות המעגל.


הנה תולדות ומשמעות הזמן (מתורגם):

https://youtu.be/R3tbVHlsKhs


מושג הזמן ומדידתו, כפי שאנו מכירים אותם:

http://youtu.be/nIZ2ibR_q6A


ההיסטוריה של מדידת הזמן עד היום:

http://youtu.be/ggvRga_JqXw?t=34s


בחיוך - מתי נולדה הספירה לאחור ומתי היא מגוחכת (עברית):

https://youtu.be/Ou3fQSRWadM


וסרט תיעודי על הזמן ומשמעותו:

https://youtu.be/2TiQidGPHA4?long=yes

שעון אמור להיות מכשיר מדויק למדידת זמן. אבל לכל שעון יש סטיה ולעתים היא יכולה לגרום לצרות, במיוחד בתחומים שדורשים מדידה מדויקת במיוחד של זמן.

השעון האטומי () הוא שעון מדויק במיוחד. כמה מדויק? - הבה נאמר שמידת הדיוק של שעונים אטומיים היא בערך סטייה של שנייה אחת בכל 30 מיליון עד 100 מיליון שנה!

שעונים אטומיים משמשים בהרבה מערכות המחייבות דיוק מושלם. בין השאר עושים בהם שימוש בטילי שיוט, במערכות הגנה כמו כיפת ברזל, חלליות ובמערכות נשק בליסטיות.

גם במדע יש שימוש רב בשעונים אטומיים, לצורך מדידות זמן בניסויים. בחיפושי נפט וגז בים, בהם עושים שימוש בגלי קול ואפקט דופלר לבדיקת צפיפות קרקע הים, משמשים שעונים אטומיים בניתוח גלי הקול.


הנה השעון האטומי של ישראל (עברית):

https://youtu.be/83AsnIjb_6c


מחקרים מתקדמים מנסים לשפר את ההבנה של האפשרויות שלו (עברית):

https://youtu.be/QisFVNM4f40


שעון אטומי הוא שמאפשר לחשב את אורכן של יחידות הזמן כמו שנייה (מתורגם):

https://youtu.be/OKms5a0nGO4


עוד סרטון שמלמד על השעון האטומי:

https://youtu.be/dS3MkLamhI8


השעון האטומי המדויק בחלל, של גלילאו:

https://youtu.be/Bb8OB9v_fG0


השעון האטומי הקטן בעולם:

http://youtu.be/ad5brt5f6Mo


וסרטון תיעודי על כיצד שעונים אטומיים משנים את המדע:

https://youtu.be/hzLTgtFaPLY?long=yes

טיים-לאפס היא טכניקה שמציגה קפיצות זמן בוידאו. בטכניקה זו מתעדים בווידאו אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך ואז מציגים אותם במהירות רבה. הטכניקה הזו היא טכניקה שנובעת מהאפשרויות של עריכה דיגיטלית ועושים בה שימוש כדי להראות דברים שרק בהילוך מהיר ניתן לתפוס באמת את משמעותם. דוגמאות לטיים לאפס מציגות למשל שנה שלמה של מזג אוויר ברגע, יום שלם של נוף בדקה אחת, מחזור חיים של פרחים בקצב מהיר, בניית בניין שלם בדקה וחצי ועוד.

השם "Time Lapse" הוא באנגלית "מציאות בהילוך מהיר".


כך מצלמים סרטון קפיצות זמן:

https://youtu.be/yYAPibl8Ntw


סרטון טיים לאפס של איש שהתחיל מסע לבייג'ינג כשהוא קרח והפך למגודל שיער:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24


מישהו שהחליט לעשות טיים לאפס של כל העולם ב-5 דקות:

http://youtu.be/UGnrT0F-Igs


וסרטון טיימלאפס שצולם במהלך הסופה סאנדי בעיר ניו-יורק:

http://youtu.be/PyohW9rYEKc

איינשטיין קבע בתורת היחסות הכללית, ששדה כבידה חזק יגרום להאטה של הזמן.

זה אומר שאם אסטרונאוטים יצליחו להתרחק מחור שחור, לאחר שהקיפו אותו בשולי "אופק האירועים" שבשפת החור השחור, הם יגלו שהמסע הקצר שלהם, מסע של ימים אחדים, ארך מאות שנים בעולם הרגיל.

הדבר נובע מההשפעה של שדה הכבידה החזק של החור השחור. כוח כבידה כה גדול הופך אותו למכונת-זמן שיכולה לקצר את דרכנו אל העתיד.


הנה סרטון על חורים שחורים וזמן (מתורגם):

http://youtu.be/nFCrBK0veBM


והסבר של סטיבן הוקינג לתופעה:

http://youtu.be/i0cVdPHOIxw

מסע בזמן הוא אפשרי. הקוסמונאוט הרוסי סרגיי קריקלב שהה הכי הרבה זמן בחלל, במעבורת החלל, יותר מכל אדם אחר בעולם. הוא היה בחלל מעל 803 יום וכך נסע למעשה בזמן.. הוא נע ב-1/50 של השנייה קדימה, אל העתיד שלו. בנסיעה במהירות של 28 אלף קילומטרים לשעה הוא חווה את "ההתרחבות בזמן". וכן, בעתיד יתכן ש"התרחבות בזמן" תאפשר נסיעה של ממש בזמן!

רק שנבין, אם היינו יכולים לנוע בחלל במהירות הקרובה ממש למהירות האור, כשהיינו חוזרים לכדור הארץ, אחרי 10 שנים של טיסה כזו, היינו מגלים שהשנה היא שנת 9000. ולא שזה יהיה קל, כי בטכנולוגיה של היום דרושים מאיצי חלקיקים יקרים להחריד כדי להזיז למהירות האור חלקיקים תת-אטומיים. אז מה יידרש כדי להזיז כך בני אדם וחלליות? - נאמר זאת בקיצור, קחו את הזמן - כי מסע בזמן הוא אפשרי אבל ייקח לו עוד קצת (או הרבה) זמן..


הנה הרעיון של מסעות בזמן:

https://youtu.be/gMV4FAyq76I


האם יש אפשרות לקיים מסעות בזמן? (מתורגם):

http://youtu.be/7H3ksmxwpWc?t=6s


חור תולעת גם הוא השערה אפשרית שתוכלו לקרוא עליה יותר באאוריקה בתגית "חור תולעת":

http://youtu.be/SafwXdP7ylc


והסבר על האפשרות לנוע בזמן:

https://youtu.be/6yMiUq7W_xI

חודש פברואר מכיל רק 28 יום מסיבות היסטוריות. לוח השנה הרומאי הכיל בתחילה רק 10 חודשים. הרומאים הקדומים החשיבו את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. אותו זמן לא זכה לחודשים כי מספיק שהרומאי של אז הסתכל מהחלון והוא ידע שחורף. הזמן "האבוד" הזה יתוקן רק בהמשך ויקבל חודשים משלו, כך שינואר ופברואר היו האחרונים שהתווספו ללוח השנה.

האחראי למהפך היה קיסר רומי בשם נומה פומפיליוס. אז גם נקבע שמספר הימים בחודשי השנה לא יהיה זהה, מחשש לעין הרע. פער של 57 ימים חולק בין שני החודשים, אך פברואר קיבל 28 ימים בלבד. לחודש פברואר הוקצו פחות ימים משאר החודשים, כיוון שהרומים ראו בו חודש בלי מזל (המוות בחורף היה מרובה בימים ההם). אגב, את שמו הוא קיבל מפסטיבל רומי בשם "פברואה" (Februa), שנחגג באותו הזמן בשנה.

כדי לתקן עיוות בלוח השנה, זוכה פברואר פעם בארבע שנים ב-29 ימים, במקום 28 כרגיל.

טענה היסטורית ישנה שבמקור היו גם בחודש פברואר 29 ימים. חוקר בשם סקרובוסקו, כתב במאה ה-13 שכשהקיסר אוגוסטוס קיסר קרא את חודש אוגוסט על שמו, הוא הוסיף לו יום, כדי שחודש אוגוסט לא יהיה קצר מחודש יולי, זה שנקרא על שם יוליוס קיסר, אביו המאמץ. היום הזה נלקח מחודש פברואר..


הנה הסבר באנגלית של העניין:

http://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


וצמד שמנסה גם הוא את מזלו בהסבר:

http://youtu.be/sPAQ-IfSrc8

בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.

ואגב, ראש השנה האתיופי חל ב־11 בספטמבר.


הנה סיפורו של לוח השנה של אתיופיה וראש השנה:

https://youtu.be/EmrtjxTb_ks


הבלבול עם לוח השנה הזה לעומת הלוח הגריגוריאני הנפוץ הוא גדול:

https://youtu.be/vDG71FqBIm0


ולמה בכלל יש כל כך הרבה לוחות שנה לעמים שונים?

https://youtu.be/DaLsuZRj9wg

הציור התמדת הזיכרון מ-1931 מיוחד בהמחשת הזמן המתמוסס, ללא שליטה אמיתית שלנו, חלום או הזיה. מרכיבים שונים בציור ממחישים את המועקה שבזמן האובד לו, החל מהשעון הניתך על הענף היבש, חסר העלים, דרך הפנים המעוותים ושאר השעונים השפוכים חסרי תועלת.

הציור צויר בתקופה בחייו שבו זכה האמן בגאלה רעייתו. הוא רוצה להקפיא את הזמן המאושר הזה והוא עושה זאת על ידי השעונים הנמסים, כולם קפואים על השעה שבה פגש את גאלה - עשרה לשבע.

בכך שהשעונים נמסים, דאלי נותן להם משמעות לא מציאותית. זהו הסוריאליזם. ואגב, רבים ראו בשעונים הנמסים דימוי לזמן החולף והמשתנה והיצירה מתוארת לא פעם כייצוג של סוריאליזם מושלם, אבל דאלי עצמו סיפר פעם ש"התמדתו של הזיכרון" נולד לאחר שצפה בגבינות קממבר נמסות בחום השמש.


הנה הסבר על הציור הסוריאליסטי של דאלי:

https://youtu.be/sqr_KU73V8Q


אנימציה תלת-מימדית שמתבססת על הציור:

http://youtu.be/0jM0lGskfF0


וניתוח באנגלית של היצירה:

http://youtu.be/6mp-fBJNQmU

"חוק שלוש השניות" אומר שמזון ששהה פחות משלוש שניות על הרצפה לא הספיק להתלכלך עדיין וראוי לפיכך למאכל. זה לא חוק אמיתי אלא מעין רעיון חברתי משעשע שמאפשר לאנשים להרים מהרצפה אוכל שנפל ומאד חבל להם שנפל...

האם אכן מותר להרים מהרצפה אוכל שנפל? - בבדיקות רציניות שנערכו בנושא התברר שחוק 3 השניות לא תמיד נכון, אבל לפעמים כן. כלומר, סוג המזון שנפל על הרצפה וכמות הלכלוך שעל הרצפה, חשובים יותר להחלטה אם לאכול או לא מאשר משך הזמן שהמזון היה על הארץ.

בקיצור, הפעילו את הראש וחשבו האם האוכל נפל במקום סביר, כמה הוא יבש (מה שאומר שלא ספח לכלוך) והאם באמת אין לו תחליף... אם אינכם בטוחים בדברים הללו, אל תאכלו אבל הרימו והניחו את האוכל שנפל בפח האשפה הקרוב.


הנה סרטון משעשע על כניסת חוק שלוש השניות לתוקף:

http://youtu.be/pa5nOKuYYHw

איך זה שאם עכשיו בישראל השעה 12:00 אז השעה ביוון היא 13:00. ולמה בארה"ב השעה היא רק 5:00 בבוקר?

כדור הארץ מחולק לאזורי זמן. אלה הם אזורים שונים על פני הכדור, כשבכל אזור כזה יש שעה אחרת ביממה. 37 אזורי הזמן ברחבי העולם מציגים בכל שעה את הזמן היחסי באותו האזור. הדבר נובע מכך שבגלל סיבוב כדור הארץ, השמש זורחת ושוקעת בכל אזור בזמן אחר.

שעון קיץ שמונהג כיום במדינות רבות בעולם, רק מגדיל ומסבך את מספר אזורי הזמן. כדי לצמצם את מספר אזורי הזמן ולשפר את התיאום בין המדינות, מנסות מדינות העולם לתאם את מועדי הנהגת שעון הקיץ ביניהן אבל התהליך מורכב מאד.


הנה סרטון הסבר לילדים על אזורי זמן:

https://youtu.be/xOHtZjhbv6U


הסבר נוסף של נושא אזורי הזמן:

https://www.youtube.com/watch?v=-j-SWKtWEcU


לא כולם אוהבים את אזורי הזמן:

https://youtu.be/c3EQDfqqHsI


יש מדינות עם אזורי זמן משונים:

https://youtu.be/J1kOkoma_hM


והנה ילדים שמסבירים את אזורי הזמן:

http://youtu.be/widWLhIIbzs?t=7s

ייצור שעוני יד היה ונשאר מלאכה של דיוק מופתי. בעוד שעוני הקוורץ הזולים מורכבים על ידי מכונות ורובוטים ובכמויות ענק, ייצור של שעון יד איכותי הוא גם היום עבודת יד זהירה ומורכבת.

התוצאה בהתאם, יקרה למדי עד יקרה מאד. אבל שעוני היד הללו הם איכותיים במיוחד. בניגוד לשעוני הקוורץ הזולים שמיוצרים בסרט נע, באמצעות רובוטים, יכולים שעוני יד שהורכבו ביד לשרוד ולעבוד עשרות שנים ללא בעיות מיוחדות.


הנה סרטון שמראה את ייצור השעון של סייקו בעבודת יד:

https://youtu.be/KbJEjSdU5Xg


מפעל שעונים בהודו:

https://youtu.be/fcZik9UqC44


כך מרכיבים רובוטים ומכונות את שעוני ה-Swatch המפורסמים:

https://youtu.be/QmKHw-3sVTI


תהליכי הבדיקה ובקרת האיכות של שעוני האיכות כמו אומגה:

https://youtu.be/IRiBOtsRan4


הרכבת שעון איכותי ביד:

https://youtu.be/B1jvFjyCPBk


וסרט תיעודי על השעונים השווייצרים האיכותיים:

https://youtu.be/CtkcLjiNy_0?long=yes

"חוק פרקינסון" (Parkinson's law) הוא חוק שקצת לועג אבל מדייק בהבחנה החברתית שלו, על אופי מילוי המשימות בידי בני-האדם. ההיסטוריון האנגלי נורת'קוט פרקינסון טבע את "חוק פרקינסון" בספר באותו שם שהוא פרסם בשנת 1957.

בספר מסביר המחבר, באופן מחויך אולי אך די מדייק, שמשך הזמן שייקח למלא משימה הוא משך הזמן שיוקצה לה.

כלומר, לבני אדם יש נטייה טבעית להגדיל את כמות הזמן שעליהם להשקיע בהשלמת המטלות שלהם, עד למיצוי הזמן העומד לרשות כל משימה.

לכן, אגב, כדאי לקבוע דד-ליינים קצרים, כלומר לקבע זמנים קצרים יחסית למילוי המשימות ואז לעשות הכל כדי לעמוד בהם, גם אם זה לעצמי וגם אם לעובדים שלי, לחיילים שלי וכדומה.


אגב, אם לא "נלחיץ" בדד-ליינים, הזמן יימרח ויתבזבז. זו הסיבה שלמנהלים גרועים של זמן יש נטייה תמידית להגדיל את מספר העובדים הנדרש למילוי המשימה או הפרויקט. זה נגרם בשל מה שאומר פרקינסון במילים: "העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה".

מכאן נובע, על פי פרקינסון, ש"הביקוש לאמצעי כלשהו, תמיד יגדל כדי להתאים להיצע שלו" (אם יש היצע גדול - הביקוש יתיישר לפיו).

אך אל תבינו מזה שכל שספרו "חוק פרקינסון" אומר הוא שכמות הפקידים בארגון תשאף לגדול, בלי קשר לכמות העבודה שצריך לעשות. ההיסטוריון החכם עוסק בשלל נושאים אחרים במנהל ארגוני.

כך למשל, הוא מאבחן גם שככל שההשקעה הדרושה קטנה יותר, ייקחו תהליכי קבלת החלטות לאישור תקציבים, למשל, הרבה יותר זמן. אישור תקציב להקמת כור גרעיני, לדבריו, ייקח 10 דקות, בעוד שתקציב לבניית סככת אופניים יצריך דיון שיימשך כמה ישיבות.

אבחנה זו ידועה כ"חוק הטריוויאליות של פרקינסון" (מאנגלית: Parkinson's Law of Triviality), או "דוגמת סככת האופניים" (bikeshedding), בה הוא גם גורס שדיונים על נושאים חשובים יסתיימו די מהר, בעוד שדיונים על נושאים פשוטים יכולים להימרח על פני זמן רב.


הנה הסבר על חוק פרקינסון (עברית):

https://youtu.be/5hcA6XVxVVQ


באנגלית:

https://youtu.be/yJxOvzrCPyM


בחור שמציע לנצל את חוק פרקינסון כדי להצליח:

https://youtu.be/o8kIkXtcbTs


ובעצות ניהול הזמן הללו יש דגש על הקצאת זמן לוחצת בשל חוק פרקינסון:

https://youtu.be/iONDebHX9qk

בסדרות טלוויזיה נהוג לחשוב שהפרקים מדודים היטב בזמן. אבל תמיד נשאלת השאלה כיצד יודעים התסריטאים לכתוב בדיוק לפי משך הזמן המוקצב לפרק בטלוויזיה.

אז האמת היא שהיום, בעידן הבינג', הצפייה ב-VOD וההקלטה המאוחרת, הדברים מעט משתנים והפרקים יכולים להיות באורך קצת שונה זה מזה. אבל אם מחויבים להקפיד על האורך של הפרקים יש שיטה. תסריטאים נוהגים לומר שדף תסריט אחד נמשך בממוצע דקה אחת.

אבל גם אז, לאחר שצולמו החומרים והעורך או העורכת יושבים לערוך את הסדרה, ניתן בעריכה לקזז ולחתוך או להוסיף זמן של סרט, עד כמה שדרוש, כדי להביא את הפרק בדיוק למשך הזמן שנדרש.


ואגב, אין לנו סרטון על אורכם של פרקי סדרות.