» «
זמן
מה עושה הזמן לחברה האנושית?



הזמן שעובר עושה שינויים גדולים בחברה האנושית. החברה משתנה והמקומות משתנים, חידושים והמצאות משנות את הסביבה ואת לבושם וחייהם של האנשים. לפעמים קשה להאמין עד כמה משתנה החברה האנושית במהלך השנים והשינויים האלה רק הולכים ונעשים מהירים.

השוואה בין החיים של פעם והחיים של היום היא תמיד דבר מסקרן שמראה כמה שינויים חלו, אבל מעניין גם לראות שאחרי שמתעלמים מהחידושים והצורה שלהם, הרבה דברים נשארים בדיוק כמו שהיו - היחסים בין אנשים, הרגשות וכדומה.


הנה סרטון שבו משוות שתי בנות בין פעם והיום:

http://youtu.be/Xa6tbYR-_mM


מה עושה הזמן לעיר לונדון, אחרי 90 שנה:

http://youtu.be/U-9ya-v1Zmw


והנה סרט תיעודי על הזמן ומשמעותו בחיי האדם:

https://youtu.be/YRwZ55zjzxc?long=yes
זמן
מהו הזמן?



המדענים יאמרו שהזמן הוא ממד רביעי, בנוסף לשלושת הממדים המוכרים: אורך, רוחב ועומק, אבל אנו יודעים שהזמן הוא הדבר העיקרי שמסייע לנו להבחין בין העבר לעתיד. אבל הזמן הוא רק תפיסה, החלטה אנושית שנועדה לארגן את חיינו באופן מסודר. אין דבר כזה זמן בטבע.

הפיזיקאי אלברט איינשטיין אמר שבהשקעת אנרגיה עצומה ניתן ליצור "חור תולעת" - מעין חיבור בין שתי נקודות ביקום, שנמצא מעבר לשלושת הממדים הרגילים, בין נקודות זמן. כך נוכל תיאורטית לעבור בין שני זמנים שונים, מההווה לעתיד או לעבר.


הנה סרטון על משמעות הזמן:

https://youtu.be/R3tbVHlsKhs


הסבר לילדים מה זה בדיוק זמן:

http://youtu.be/JTF4vKc98ss


כך הרכבות סייעו לקבע את הזמן אצל הציבור:

http://youtu.be/UBpTohx1BOc?t=13s


וסרט ארוך על אורכו של הזמן:

http://youtu.be/GOa2L8_IAnQ?long=yes
שנה מעוברת
מהי שנה מעוברת?



השנה המעוברת היא שנה שמוסיפים לה זמן מסוים, כדי לתאם בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית. שנה מעוברת נהוגה בלוחות שנה שונים, בהתאם לבחירה שעשו בהם.

בלוח השנה העברי נהוגה הוספת חודש אחד, אדר א', לפני חודש אדר הרגיל (שנקרא בשנה כזו אדר ב'). במהלך השנים הונהגו שיטות שונות לקביעת השנים המעוברות, אבל כיום נוהגים על פי השיטה הרבנית, שבה שנים מעוברות באות במחזור קבוע של 7 שנים מעוברות בכל 19 שנים. החישוב מתבצע על פי השארית שנותנת חלוקת השנה ב-19.

בלוח הגרגוריאני (הלוח הלועזי שאנו מכירים) מוסיפים יום אחד בכל ארבע שנים - את ה-29 לחודש פברואר.

בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.


הנה סרטון שמסביר מהי שנה מעוברת באנגלית:

http://youtu.be/56zlm9qhVGc


והנה פרק שמספר על השנה המעוברת בעברית:

http://youtu.be/k1nk6cV_VLE?t=59s
התמדתו של זיכרון
למה השעונים נוזלים בציור "התמדתו של זיכרון"?



הציור התמדת הזיכרון מ-1931 מיוחד בהמחשת הזמן המתמוסס, ללא שליטה אמיתית שלנו, חלום או הזיה. מרכיבים שונים בציור ממחישים את המועקה שבזמן האובד לו, החל מהשעון הניתך על הענף היבש, חסר העלים, דרך הפנים המעוותים ושאר השעונים השפוכים חסרי תועלת.

הציור צויר בתקופה בחייו שבו זכה האמן בגאלה רעייתו. הוא רוצה להקפיא את הזמן המאושר הזה והוא עושה זאת על ידי השעונים הנמסים, כולם קפואים על השעה שבה פגש את גאלה - עשרה לשבע.

בכך שהשעונים נמסים, דאלי נותן להם משמעות לא מציאותית. זהו הסוריאליזם. ואגב, רבים ראו בשעונים הנמסים דימוי לזמן החולף והמשתנה והיצירה מתוארת לא פעם כייצוג של סוריאליזם מושלם, אבל דאלי עצמו סיפר פעם ש"התמדתו של הזיכרון" נולד לאחר שצפה בגבינות קממבר נמסות בחום השמש.


הנה הסבר על הציור הסוריאליסטי של דאלי:

https://youtu.be/sqr_KU73V8Q


סרטון שבו מורכבים פריטי "התמדת הזיכרון" של דאלי ומוסברים בבועות:

http://youtu.be/2DZXyEEbhEw


אנימציה תלת-מימדית שמתבססת על הציור:

http://youtu.be/0jM0lGskfF0


והנה ניתוח באנגלית של היצירה:

http://youtu.be/6mp-fBJNQmU

זמן

מדידת זמן
איך השפיעו השעונים על המין האנושי?



מדידת הזמן והמצאת השעונים במאה ה-17 הייתה הישג טכנולוגי בלתי רגיל. מעתה יכולה הייתה החברה האנושית לדעת כל דבר בדיוק של שניות. היום המחולק לשעות איפשר לבצע פעולות לאורכו ולתאם בין פעולות של אנשים שונים. התלמידים לומדים בשעה מדויקת, תכנית הטלוויזיה מתחילות בשעה הייעודה וכדומה. השעון היה מרכיב חשוב גם בהתפתחות המדע, שכן הוא אפשר למדוד ולחקור בדיוק רב, על ציר הזמן. כולנו מבינים שגם הטכנולוגיה המודרנית לא הייתה יכולה להגיע לביצועים המדהימים שלה, ללא מדידת הזמן.

אבל מדידת הזמן השפיעה על האדם לא פחות. מרגע שהזמן החל להימדד במדויק, נכנס המין האנושי להרגלים של סדר יום, ניהול זמן מדוקדק, קביעת מועדים מדויקים וכדומה. כשיש שעון, איש לא יהיה מוכן להשאיר פגישה מתוכננת ללא שעה מוגדרת. שום מעסיק לא יהיה מוכן שלא לקבוע מתי על העובד להתייצב לעבודתו. אף אישה לא תקבע דייט בלי שיאמר בדיוק מתי אוסף אותה הגבר במכונית הספורט האדומה שלו..

כמובן שגם מלחמות התחילו בשעות מדויקות וגם הסתיימו בשעות שבהן קבעו שיסתיימו. כמו הסיכום על סיומה של מלחמת העולם הראשונה, שנקבע לשעה 11 בבוקר ה-11 לנובמבר (החודש ה-11) וגבה בשעות שנותרו עד אז, את חייהם של אלפי חיילים נוספים. הכל כדי שההיסטוריה תספר על המועד העגול והסמלי שבו הסתיימה "המלחמה הגדולה"..


הנה סיפור השעון והשינוי שהביא לחברה האנושית:

http://youtu.be/fD58Bt2gj78
שעון קיץ
מהו שעון קיץ ואיך הוא נולד?



מה הייתם מעדיפים בחופשת הקיץ? - לבלות ברחוב בחושך, כשקצת מפחיד יותר ובטח רואים פחות טוב ואנו עלולים למעוד או לקבל מכה מיותרת, או בשעות האור - כשרואים היטב ויכולים גם להיזהר ממכוניות וטיפוסים חשודים?

אם הבחירה שלכם היא בשעות האור הרי ששעון הקיץ הוא בשבילכם. הוא אומר שבעונת הקיץ מקדימים את השעון בשעה וכך מחשיך יותר מאוחר ואנו יכולים לבלות יותר באור. כך הפעילות שלנו היא יותר בשעות האור ופחות בשעות החשיכה.

שעון קיץ, שרוב מדינות העולם מנהיגות אותו, הוא גם רעיון חסכוני בחשמל, כי כשיש לנו יותר שעות אור, אז פחות מדליקים נורות חשמל. ולא רק בבית, אלא גם חשמל ברחובות ובמקומות גדולים - הכל יותר מואר על ידי השמש וצורך פחות אנרגיה, מה שגם שומר על הסביבה. כך שילבו את מה שיותר נעים עם מה שיותר מועיל וקיבלנו את שעון הקיץ.

את הרעיון לקום שעה קודם כדי לחסוך אנרגיה הגה לראשונה הממציא והמדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין, אך דווקא ניו זילנדי בשם ג'ורג' ורנון הדסון היה זה שבשנת 1895, הציע לשנות את השעון עצמו בחודשי הקיץ. אז הרעיון לא התקבל. רק בזמן מלחמת העולם הראשונה, החליטו ליישם אותו בגרמניה, בשל המחסור בפחם. מאז הוא הלך והתקבל וכיום הוא מופעל במדינות רבות בעולם.

אם רוצים לזכור בקלות, הרי שבקיץ (עם ק) השעון הולך קדימה ובחורף (ח) - אחורה.


הנה סרטון בעברית על שעון הקיץ:

https://youtu.be/aEv7cQWNgZE


הסבר של העניין באנגלית:

http://youtu.be/84aWtseb2-4


וכתבה שמנסה לטעון ששעון קיץ גם מרגיז לפעמים:

http://youtu.be/s1IxaVAOj34?t=9s
גריניץ'
איך סופרים את הזמן העולמי מגריניץ' שבלונדון?



גריניץ' (Greenwich) שבלונדון היא נקודת ההתחלה של ספירת הזמן בעולם (GMT) בו עובר קו האורך הראשי, או נקודת האפס של קווי האורך. מצפה הכוכבים המלכותי בגריניץ' שבלונדון הוא הנקודה המדויקת שממנה נוהגים לספור את הזמן בעולם. מצד אחד של קו האורך המשורטט במקום נמצא חצי הכדור המזרחי של כדור הארץ ומצדו השני - חצי הכדור המערבי.

שעון גריניץ', המכונה באנגלית: Greenwich Mean Time ובקיצור GMT, הוא הזמן בקו האורך 0, הנקרא גם קו גריניץ'. השיטה בעולם היא שמשום שהן על אותו קו אורך, בבריטניה ובפורטוגל, למשל, השעון המקומי זהה ל-GMT. קווי אורך אחרים מתייחסים ל-שעון גריניץ', כך שבכל מרכז אירופה, במדינות מספרד ועד פולין הזמן הוא GMTּ+1, כלומר כשבגריניץ' השעה 12:00, שם השעה 13:00.

בישראל השעון הוא GMT+2, מה שאומר שכשבאנגליה השעה היא 12:00, אצלנו, כמו גם בתורכיה או במצרים, השעה היא 14:00.


הנה הסבר קווי הרוחב והאורך ותפקידו של מצפה הכוכבים בגריניץ':

https://youtu.be/jbrAzZNkQoY


המקום שבו מתחילה ספירת הזמן העולמי הוא גריניץ':

https://youtu.be/DmvHZ4omB2A


המון מבקרים מגיעים למצפה הכוכבים של גריניץ' בכל שנה:

https://youtu.be/dBayvpezv0o


והנה גריניץ' שליד לונדון, המקום שממנו מתחילה היממה:

https://youtu.be/zHVWoE0IAcw
פילים
מהו משך ההריון של פילה?


הריון של פילה נמשך 22 חודשים, שזה כמעט שנתיים. בסיום ההריון יוולד בדרך כלל תינוק יחיד שיצא לאוויר העולם במשקל של כ-100 קילו, שזה יותר כבד מאדם בוגר. הפילון יונק מאימו קרוב לשנה. בתקופה זו הוא צורך כ- 12 ליטר חלב ביום, כמות השקולה ל-12 קרטוני חלב שקונים בסופר.

כאשר פילפילוני נולד, שאר הפילות בעדר נאספות סביבו ומברכות את הרך הנולד בתרועות, בעוד האם מסייעת לו לקום על רגליו.

בשנותיו הראשונות, גור הפילים רוכש את הידע התרבותי וההישרדותי שלו. בתקופה זו תלוי הפילון באמו לחלוטין. רק בגיל 13 מתחילים הגורים הזכרים להיפרד מעדר האמהות וחוברים לזכרים הבוגרים בעדר.


צילומים של פיל ברחם אימו:

https://www.youtube.com/watch?v=6ofaqvVPo9Q


לידה של פיל בטבע:

https://www.youtube.com/watch?v=MSxw6D6Wl4U


גורי פילים חמודים משתעשעים ומשתוללים:

https://www.youtube.com/watch?v=SNggmeilXDQ


מדידה וציון של זמן
מי המציא את הזמן?



את הזמן איש לא המציא. הזמן הוא מושג טבעי וישנן יחידות זמן טבעיות, שנוצרו מהטבע ומתנועת כדור הארץ בחלל. לצידן קיימות יחידות הזמן המלאכותיות, שיצר האדם כדי לארגן את פעילותו ביעילות.

משערים שמדידת הזמן החלה בתרבות השומרית ואחריה באימפריה הבבלית. בבל הייתה עיר עשירה ומפותחת במדע. אסטרונומים בבלים החלו לרשום אירועים בחלל כבר משנת 747 לפני הספירה. המתמטיקה הבבלית הייתה מתקדמת מאד והיא לא התבססה על החלוקה ל-10 כמו היום אלא על 60. כך הם החליטו לחלק את הזמן ל-60 שניות בדקה, דקות בשעה ו-360 יום בשנה ובזוויות המעגל.


הנה סרטון על הבנת מושג הזמן ומדידתו, כפי שאנו מכירים אותם:

http://youtu.be/nIZ2ibR_q6A


הנה סיפור מדידת הזמן בסרטון ללא מילים:

http://youtu.be/3coY2sa93rA


ההיסטוריה של מדידת הזמן עד היום:

http://youtu.be/ggvRga_JqXw?t=34s


וסרט תיעודי על הזמן ומשמעותו:

https://youtu.be/2TiQidGPHA4?long=yes
איך חורים שחורים יוכלו להשפיע על הזמן?



איינשטיין קבע בתורת היחסות הכללית, ששדה כבידה חזק יגרום להאטה של הזמן. זה אומר שאם אסטרונאוטים יצליחו להתרחק מחור שחור, לאחר שהקיפו אותו בשולי "אופק האירועים" שבשפת החור השחור, הם יגלו שהמסע הקצר שלהם, מסע של ימים אחדים, ארך מאות שנים בעולם הרגיל.

הדבר נובע מההשפעה של שדה הכבידה החזק של החור השחור, כוח כבידה שהופך אותו למכונת-זמן שיכולה לקצר את דרכנו אל העתיד.


הנה סרטון על חורים שחורים וזמן:

http://youtu.be/nFCrBK0veBM


הסבר של סטיבן הוקינג לתופעה:

http://youtu.be/i0cVdPHOIxw
מה זה טיים-לאפס?



טיים-לאפס היא טכניקה שמציגה קפיצות זמן בוידאו. בטכניקה זו מתעדים בווידאו אירועים המתמשכים על פני זמן ארוך ואז מציגים אותם במהירות רבה. הטכניקה הזו היא טכניקה שנובעת מהאפשרויות של עריכה דיגיטלית ועושים בה שימוש כדי להראות דברים שרק בהילוך מהיר ניתן לתפוס באמת את משמעותם. דוגמאות לטיים לאפס מציגות למשל שנה שלמה של מזג אוויר ברגע, יום שלם של נוף בדקה אחת, מחזור חיים של פרחים בקצב מהיר, בניית בניין שלם בדקה וחצי ועוד.

השם "Time Lapse" הוא באנגלית "מציאות בהילוך מהיר".


כך מצלמים סרטון קפיצות זמן:

https://youtu.be/yYAPibl8Ntw


הנה סרטון טיים לאפס של איש שהתחיל מסע לבייג'נג קרח והפך למגודל שיער:

http://youtu.be/5ky6vgQfU24


הנה סרטון של אדם שהחליט לעשות טיים לאפס של כל העולם ב-5 דקות:

http://youtu.be/UGnrT0F-Igs


וסרטון טיימלאפס שצולם במהלך הסופה סאנדי בעיר ניו-יורק:

http://youtu.be/PyohW9rYEKc
מה זה שעון אטומי ואיך הוא פועל?



שעון אמור להיות מכשיר מדויק למדידת זמן. אבל לכל שעון יש סטיה ולעתים היא יכולה לגרום לצרות, במיוחד בתחומים שדורשים מדידה מדויקת במיוחד של זמן. שעון אטומי הוא שעון מדויק במיוחד. כמה מדויק? - הבה נאמר שמידת הדיוק של שעונים אטומיים היא בערך סטייה של שנייה אחת בכל 30 מיליון עד 100 מיליון שנה!

בשעונים אטומיים משתמשים בהרבה מערכות שמחייבות דיוק מושלם. בין השאר עושים בהם שימוש בטילי שיוט, במערכות הגנה כמו כיפת ברזל, חלליות ובמערכות נשק בליסטיות. גם במדע יש שימוש רב בשעונים אטומיים לצורך מדידות זמן בניסויים. בחיפושי נפט וגז בים עושים שימוש בגלי קול ואפקט דופלר לבדיקת צפיפות קרקע הים. בניתוח גלי הקול משמשים שעונים אטומיים.


הנה השעון האטומי של ישראל:

https://youtu.be/83AsnIjb_6c


והנה סרטון שמלמד על השעון האטומי:

https://youtu.be/dS3MkLamhI8


השעון האטומי של אמריקה במכון NIST שבקולורדו:

https://youtu.be/IXPmM2TPHms


השעון האטומי המדויק בחלל, של גלילאו:

https://youtu.be/Bb8OB9v_fG0


והשעון האטומי הקטן בעולם:

http://youtu.be/ad5brt5f6Mo
מהו חוק פרקינסון?



"חוק פרקינסון" (Parkinson's law) הוא חוק שקצת לועג אבל מדייק בהבחנה החברתית שלו על אופי מילוי המשימות, על ידי בני-האדם. ההיסטוריון האנגלי נורת'קוט פרקינסון טבע את "חוק פרקינסון" בשנת 1957 והוא מסביר בו, באופן מחוייך אך מדויק, שמשך הזמן שייקח למלא משימה, הוא משך הזמן שיוקצה לה.

כלומר, לבני אדם יש נטייה טבעית להגדיל את כמות הזמן שעליהם להשקיע בהשלמת המטלות שלהם, עד למיצוי הזמן העומד לרשות כל משימה.

משום כך, יש נטיה תמידית להגדיל את מספר העובדים הנדרש למילוי המשימה או הפרויקט. או במילים של פרקינסון "העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה".

מכאן נובע, על פי פרקינסון, ש"הביקוש לאמצעי כלשהו, תמיד יגדל כדי להתאים להיצע שלו" (אם יש היצע גדול - הביקוש יתיישר לפיו).


הנה הסבר על חוק פרקינסון:

https://youtu.be/yJxOvzrCPyM


והנה בחור שמציע לנצל את חוק פרקינסון כדי להצליח:

https://youtu.be/o8kIkXtcbTs
מהם אזורי זמן?



איך זה שאם עכשיו בישראל השעה 12:00 אז השעה ביוון היא 13:00. ולמה בארה"ב השעה היא רק 5:00 בבוקר?

כדור הארץ מחולק לאזורי זמן. אלה הם אזורים שונים על פני הכדור, כשבכל אזור כזה יש שעה אחרת ביממה. 37 אזורי הזמן ברחבי העולם מציגים בכל שעה את הזמן היחסי באותו האזור. הדבר נובע מכך שבגלל סיבוב כדור הארץ, השמש זורחת ושוקעת בכל אזור בזמן אחר.

שעון קיץ שמונהג כיום במדינות רבות בעולם, רק מגדיל ומסבך את מספר אזורי הזמן. כדי לצמצם את מספר אזורי הזמן ולשפר את התיאום בין המדינות, מנסות מדינות העולם לתאם את מועדי הנהגת שעון הקיץ ביניהן אבל התהליך מורכב מאד.


הנה סרטון הסבר לילדים על אזורי זמן:

https://youtu.be/xOHtZjhbv6U


הסבר נוסף של נושא אזורי הזמן:

https://www.youtube.com/watch?v=-j-SWKtWEcU


לא כולם אוהבים את אזורי הזמן:

https://youtu.be/c3EQDfqqHsI


יש מדינות עם אזורי זמן משונים:

https://youtu.be/J1kOkoma_hM


והנה ילדים שמסבירים את אזורי הזמן:

http://youtu.be/widWLhIIbzs?t=7s
מהו שעון אסטרונומי?



שעון אסטרונומי (Astronomical Clock) הוא שעון שמציג את מיקומם היחסי של גרמי השמיים לאורך השנה. בעזרת מחוגים ומנגנונים מיוחדים המיועדים לכך, מראים שעונים אסטרונומיים את מקומם של גופים שמימיים כמו השמש, הירח, כוכבי לכת גדולים וקבוצות כוכבים מגלגל המזלות.

בעולם קיימים שעונים אסטרונומיים כבר שנים רבות, כמו השעון האסטרונומי בפראג הפועל מאז ימי הביניים, או זה של שטרסבורג. שעונים אסטרונומיים מודרניים יותר סייעו גם בחישוב זמני השקיעה והזריחה של השמש או זמני ההדלקה והכיבוי של תאורת הרחוב.


הנה השעון האסטרונומי:

https://youtu.be/lfHZ5AbDLr0


כך נראה השעון האסטרונומי של העיר פראג:

https://youtu.be/NebyX6-GUTM


השעון האסטרונומי של הנרי השמיני:

https://youtu.be/gtk0gFim-Nk


10 השעונים האסטרונומיים המפורסמים בעולם:

https://youtu.be/cJTbKvIgjjU


ושעון הפנדלום המהפכני של ג'ון האריסון:

https://youtu.be/T-g27KS0yiY?long=yes
איך השעון עובד?



אופן הפעולה של שעון היד (Wrist watch) משתנה על פי הטכנולוגיה. בעבר היה נפוץ השעון הנימתח. כמו את שעוני הכיס שקדמו לו ושאותם צריך היה לכוון פעם ביום, את השעון הנימתח, שהומצא בשנת 1924, צריך היה העונד למתוח מתיחה יומית. המתיחה נעשתה בסיבוב של כפתור המתיחה שחובר אל הקפיץ הראשי של השעון.

בשעונים האוטומטיים שהומצאו בהמשך, כבר לא נדרשה מתיחה. בשעונים אלה נמתח הקפיץ הראשי עם תנועות פרק כף ידו של העונד את השעון. שעוני הקוורץ הוסיפו דיוק רב ואמינות והוזילו את שעוני היד באופן משמעותי.

כיום הולכים ונכנסים לשוק השעונים החכמים הדומים ביכולותיהם לטלפון החכם. שעונים אלו הם מחשבים זעירים המאפשרים הפעלה של יישומים (אפליקציות) משוכללים, העושים פעולות מגוונות.


הנה דרך פעולת שעון היד:

http://youtu.be/QcleI3GBj0Q


כך פועל שעון הקוורץ:

http://youtu.be/At5atF4mKiU?t=5m35s&end=6m55s


וכך פועל שעון חכם, שמבוסס על מחשב זעיר:

http://youtu.be/wjiZv0WBR0o
מה מיוחד בלוח השנה האתיופי?



בלוח השנה האתיופי, המתוכנן על פי השמש, ישנם 12 חודשים בני 30 יום כל אחד ומעין חודש 13. בחודש הנוסף הזה ישנם 5 ימים בשנה רגילה ו-6 ימים בשנה מעוברת, שחלה אחת ל-4 שנים.

ואגב, ראש השנה האתיופי חל ב־11 בספטמבר.


הנה סיפורו של לוח השנה של אתיופיה וראש השנה:

http://youtu.be/VFrdfbMghHM


איך מייצרים שעוני יד?



ייצור שעוני יד היה ונשאר מלאכה של דיוק מופתי. בעוד שעוני הקוורץ הזולים מורכבים על ידי מכונות ורובוטים ובכמויות ענק, ייצור של שעון יד איכותי הוא גם היום עבודת יד זהירה ומורכבת.

התוצאה בהתאם, יקרה למדי עד יקרה מאד. אבל שעוני היד הללו הם איכותיים במיוחד. בניגוד לשעוני הקוורץ הזולים שמיוצרים בסרט נע, באמצעות רובוטים, יכולים שעוני יד שהורכבו ביד לשרוד ולעבוד עשרות שנים ללא בעיות מיוחדות.


הנה סרטון שמראה את ייצור השעון של סייקו בעבודת יד:

https://youtu.be/KbJEjSdU5Xg


ייצור ידני של שעוני יד יוקרתיים:

https://youtu.be/Xi19Gr5urBQ?t=14s


וכך מרכיבים רובוטים ומכונות את שעוני ה-Swatch המפורסמים:

https://youtu.be/QmKHw-3sVTI


הרכבת שעון שווייצרי ביד:

https://youtu.be/CXt-QANAa2U


והנה סרט תיעודי על השעונים השווייצרים האיכותיים כל כך:

https://youtu.be/CtkcLjiNy_0?long.yes
למה יש רק 28 יום בפברואר?



חודש פברואר מכיל רק 28 יום מסיבות היסטוריות. לוח השנה הרומאי הכיל בתחילה רק 10 חודשים. הרומאים הקדומים החשיבו את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. אותו זמן לא זכה לחודשים כי מספיק שהרומאי של אז הסתכל מהחלון והוא ידע שחורף. הזמן "האבוד" הזה יתוקן רק בהמשך ויקבל חודשים משלו, כך שינואר ופברואר היו האחרונים שהתווספו ללוח השנה.

האחראי למהפך היה קיסר רומי בשם נומה פומפיליוס. אז גם נקבע שמספר הימים בחודשי השנה לא יהיה זהה, מחשש לעין הרע. פער של 57 ימים חולק בין שני החודשים, אך פברואר קיבל 28 ימים בלבד. לחודש פברואר הוקצו פחות ימים משאר החודשים, כיוון שהרומים ראו בו חודש בלי מזל (המוות בחורף היה מרובה בימים ההם). אגב, את שמו הוא קיבל מפסטיבל רומי בשם "פברואה" (Februa), שנחגג באותו הזמן בשנה.

כדי לתקן עיוות בלוח השנה, זוכה פברואר פעם בארבע שנים ב-29 ימים, במקום 28 כרגיל.

טענה היסטורית ישנה שבמקור היו גם בחודש פברואר 29 ימים. חוקר בשם סקרובוסקו, כתב במאה ה-13 שכשהקיסר אוגוסטוס קיסר קרא את חודש אוגוסט על שמו, הוא הוסיף לו יום, כדי שחודש אוגוסט לא יהיה קצר מחודש יולי, זה שנקרא על שם יוליוס קיסר, אביו המאמץ. היום הזה נלקח מחודש פברואר..


הנה הסבר במצגת וידאו באנגלית:

http://youtu.be/RpxqxP5Bb_U


והנה ציניקן שמסביר באנגלית מהירה את העניין:

http://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


והנה צמד שמנסה גם את מזלו:

http://youtu.be/sPAQ-IfSrc8
האם החלל שאנו רואים קיים עדיין?



אם רוצים לדעת כיצד נראה החלל כרגע, כנראה שנצטרך להצטייד בסבלנות רבה..

ויליאם הרשל היה המדען הראשון בעולם שהבין שהמבט לחלל הוא מבט אל העבר. הוא הבין שהטלסקופ שבידיו הוא בעצם מכונת זמן סמלית, שבאופן מסוים לוקחת אותנו לזמנים אחרים. הסיבה לכך היא שאנו צופים בכוכבים כה רחוקים, שעד שאורם נגלה לנו עוברות שנים רבות.

למעשה, חלק מכוכבי השמיים הם כה רחוקים מאיתנו שאורם מגיע אלינו שנים רבות אחרי שהכוכבים הללו כבר אינם קיימים. את כוכב הצפון למשל, אנו רואים כפי שנראה לפני 400 שנה! - זה הזמן שלקח לאורו להגיע אלינו לכדור הארץ.

אותו הרשל היה אסטרונום בריטי יליד גרמניה. הוא התפרסם תודות לתגליות שונות שהחשובה שבהן היא ככל הנראה גילוי כוכב הלכת אורנוס. במהלך השנים הוא גם גילה את הקרינה התת-אדומה, מדד את גובהם של ההרים שעל הירח וקטלג ותיעד כוכבים כפולים, כמו גם עוד תגליות מעניינות באסטרונומיה.

המעניין הוא שהעבודה היומיומית של הרשל הייתה בכלל כמלחין, מוסיקאי ומורה למוסיקה. הוא ניגן בכינור, אבוב ועוגב. אמנם מרבית יצירותיו נשכחו כיום, אבל הרשל חיבר 24 סימפוניות, וקונצ'רטי רבים ולא מעט מוסיקה דתית נוצרית, על אף שהיה לפחות חצי יהודי. אגב, גם 3 אחיו ג'ייקוב, אלכסנדר ודיטריך, הופיעו כמוסיקאים בעירם באת'.


הנה הסבר על מאות השנים שלוקח לאור להגיע מהחלל:

http://youtu.be/M9CjmywZ3yQ
באיזה חודש החלה השנה הרומית?



הרומאים נהגו להחשיב את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. חודשים ינואר ופברואר לא היו קיימים בלוח השנה של אותה התקופה. הרומאים לא מצאו בתקופת החורף עניין רב, ככל הנראה מכיוון שלא התקיימו בתקופת זו מאורעות מעניינים מבחינה חקלאית ומכיוון שלא ניתן היה לצאת למסעות מלחמה בחורף. השנה הרומית, שהייתה מבוססת על לוח שנה ירחי, החלה בחודש מרץ, עם תחילת ההתחדשות באביב ולאחר החורף הקשה של אירופה. חודש מרץ נקרא על שם מארס אל המלחמה במיתלוגיה הרומית. לא במקרה בחרו הרומאים לקרוא לחודש הראשון בשנה על שם אל המלחמה, מכיוון שבתקופה זו של תחילת השנה הרומית, נהגו הרומאים לפתוח מסעות צבאיים, לצאת שוב למלחמות, לכבוש ולשלוט בעולם העתיק...

גם לכוכב מאדים הנקרא בלועזית מארס (Mars), קראו הרומאים על שם מארס אל המלחמה המיתולוגי, שכאמור חודש מרץ קרוי על שמו - מכיוון שצבעו האדום של כוכב מאדים התקשר בעיניהם לדם ולמלחמה.

רק בהמשך ההיסטוריה הרומית תוקן לוח השנה והתקופה "האבודה" הזו זכתה בחודשים משלה. אז נוספו ללוח השנה הרומי החודשים ינואר ופברואר והם סיימו את השנה הקודמת. הרומים אגב, המשיכו להחשיב את פברואר לחודש בלי מזל, מכיוון שהוא היה שיא החורף והחודש שבו מתו הכי הרבה אנשים. וכך הקצו הרומים לחודש המדכא, הקר והקטלני ביותר בלוח השנה, פחות ימים מלשאר החודשים, אולי בניסיון תמים לקצר את הזמן הקשה ומחוסר המזל בשנה...


הנה הסיפור בתולדות לוח השנה:

http://youtu.be/J7zrHvmnhq4


הנה תולדות לוח השנה:

http://youtu.be/kzprsR2SvrQ
מהי תרבות האינסטנט?
למה יש חורף וקיץ?
חוק 3 השניות מהו?
מתי נולד שעון החול ואיפה?
מה זה מורפינג?


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.