למה (Llama) היא מעלת גירה ממשפחת הגמליים. בצווארה הארוך יש דמיון בין הלמה לגמל, אך היא קטנה ממנו ואין לה כלל דבשת.

כמו האלפקות, קרובותיהן הקטנות יותר שמעבר לים, הלמות הן חיות יצריות, שבעת מאבק נוהגות לירוק אחת על השניה. בכל פעם שהן חשות מותקפות, גם מצד בני אדם, הן משתמשות ביריקות בכדי להרתיע.

הלמה היא חיה מבויתת באמריקה ומהסמלים של הרי האנדים, כבהמה שחיה בגבהים של 4,000-2,000 מטרים מעל פני הים. עוד לפני גידולה לבשר, היא משמשת לילידים כבהמת המשא העיקרית שלהם. זאת בזכות היכולת שלהן לשאת משקל השקול לכרבע ממשקל גופן.

הלמות הן חיות נבונות יחסית, ובתוך מספר חזרות הן מסוגלות ללמוד משימות פשוטות בעצמן. הן חיות כעדר, ביחד עם למות אחרות.

באזור האנדים מבטאים את שמה לְיָמָה ומקור שמה הוא בשפת הקצ'ואה העתיקה.


הנה עשרה דברים שלא ידעתם על הלמות:

https://youtu.be/Hxy_4O5lceY


ההבדלים בין הלמה והאלפקה:

https://youtu.be/ZAbFzZAPuOE


הלמות המצחיקות ביותר:

https://youtu.be/Tq_MdFz7mlE


מתעצבנת:

https://youtu.be/OMeonBRZH7I


גם כאן:

https://youtu.be/dGinm6KIC4Q


ולד למה בן יומו, ברגעיו הראשונים:

https://youtu.be/mHkxBU_tqLw


והלמה יורקת על ילד:

https://youtu.be/A_6XHB8D9vQ

חלוקי האבן שעל חוף הים וחלוקי הנחל שעל שפת הנחלים הן אבנים שנשחקו והשתפשפו. זה קרה מרוב שהאבנים הוטחו זו בזו על ידי גלי הים ובעת זרימת הנחל. המכות, השפשופים והחבטות שקיבלו האבנים הללו, כשפגעו זו בזו, גרמו לשחיקתן ואט אט הן לוטשו והפכו עגולות.

כך נעשו אבני הנחל והים במשך הזמן עגולות וחלקות כל כך שאין בהן כלל חספוס.


הנה סרטון על חלוקי נחל ששימשו לאדם הקדמון ככלי מטבח:

http://youtu.be/rQuGo5saQKg

אחת התופעות המעניינות בחומרים היא המְסִיסוּת (Solubility). חומרים מסיסים הם חומרים שהופכים עם חומר אחר לתמיסה, כלומר המולקולות שמרכיבות את שני החומרים יתערבבו. זה קורה כשהקשרים נשברים בין המולקולות בממס, הוא החומר שממיס, כמו גם הקשרים שנשברים בין המולקולות של החומר המומס ואז נוצרים קשרים חדשים בין המולקולות של שניהם, הממס והמומס.

לא כל חומר יכול להמיס כל חומר. זה קורה רק כשחלקיקי החומר המומס נמשכים יותר לחלקיקי הממס, אותו חומר שממיס אותו

יש חומרים שאינם מסיסים בחומרים אחרים. פירושו של דבר ששמן לא יתמוסס במים, בעוד שסוכר או מלח כן יתמוססו בהם. ההוכחה לכך היא שאם נשים אותם במים, יקבלו המים את טעמם. בעוד החלקיקים של השמן לא נמשכים לאלו של המים ונשארים צמודים ביחד, מה שגורם להם לעלות לפני המים, אלו של הסוכר נמשכים בהחלט לחלקיקי המים ולכן הסוכר מתמוסס בהם.


הנה הסבר על המסיסות (עברית):

https://youtu.be/WB-wRLQD7G8


הנה למשל קלקר שנמס באצטון (עברית):

https://youtu.be/MFQ2IuSjlgI


הנה הסבר על המים כממס של חומרים רבים (עברית):

https://youtu.be/vYHUYPjj77Q

חודש פברואר מכיל רק 28 יום מסיבות היסטוריות. לוח השנה הרומאי הכיל בתחילה רק 10 חודשים. הרומאים הקדומים החשיבו את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. אותו זמן לא זכה לחודשים כי מספיק שהרומאי של אז הסתכל מהחלון והוא ידע שחורף. הזמן "האבוד" הזה יתוקן רק בהמשך ויקבל חודשים משלו, כך שינואר ופברואר היו האחרונים שהתווספו ללוח השנה.

האחראי למהפך היה קיסר רומי בשם נומה פומפיליוס. אז גם נקבע שמספר הימים בחודשי השנה לא יהיה זהה, מחשש לעין הרע. פער של 57 ימים חולק בין שני החודשים, אך פברואר קיבל 28 ימים בלבד. לחודש פברואר הוקצו פחות ימים משאר החודשים, כיוון שהרומים ראו בו חודש בלי מזל (המוות בחורף היה מרובה בימים ההם). אגב, את שמו הוא קיבל מפסטיבל רומי בשם "פברואה" (Februa), שנחגג באותו הזמן בשנה.

כדי לתקן עיוות בלוח השנה, זוכה פברואר פעם בארבע שנים ב-29 ימים, במקום 28 כרגיל.

טענה היסטורית ישנה שבמקור היו גם בחודש פברואר 29 ימים. חוקר בשם סקרובוסקו, כתב במאה ה-13 שכשהקיסר אוגוסטוס קיסר קרא את חודש אוגוסט על שמו, הוא הוסיף לו יום, כדי שחודש אוגוסט לא יהיה קצר מחודש יולי, זה שנקרא על שם יוליוס קיסר, אביו המאמץ. היום הזה נלקח מחודש פברואר..


הנה הסבר באנגלית של העניין:

http://youtu.be/AgKaHTh-_Gs


וצמד שמנסה גם הוא את מזלו בהסבר:

http://youtu.be/sPAQ-IfSrc8

האצות (Seaweed) בזנזיבר מכילות חומרים מבוקשים בתעשיית הקוסמטיקה ולכן נשות זנזיבר אוספות אותן בכל יום, כשהים בשפל. בניגוד לחקלאות יבשתית, אין באצות עונת גידול אלא איסוף שנמשך במחזוריות כל השנה ושתילה של אצות חדשות לגידול.

האיסוף מתרכז בחופים המערביים של האי, החופים השקטים יותר. אחד מהם לדוגמה, הוא חוף פאג'ה, שבו מגדלים, אוספים ומעבדים את האצות ויש בו אפילו מפעל שמייצר מהן מוצרים שונים. מי שלא מוסרת את הקציר שלה למפעל המקומי, תמכור אותן לקבלנים הגדולים, שמייצאים אותן לאירופה ולשאר העולם.

למעשה, איסוף האצות בים קצת מזכיר עבודה בחקלאות האורז, המוצפת במים. הנשים מבוססות במים ואוספות את האצות הרבות שנסחפות אליו. את כל האצות הן מרכזות בסלים ובשקיות ומייבשות אותן על החוף. לאחר שיובשו, יימכרו האצות הללו לעסקים שרוכשים אותן ומעבירים אל מרכזי איסוף ואריזה, לצורך משלוח למפעלי הקוסמטיקה הגדולים. שם תשמשנה האצות בעיקר כחומרי ייצוב למוצרי קוסמטיקה, מאכל ותרופות.

בשנים האחרונות למדו להפיק גם דלק מאצות, מה שמגביר את הביקוש לאצות של זנזיבר. הביקוש הגואה לאצות הללו הביא רבים מדייגי זנזיבר להסב את עיסוקם מהדייג המסורתי לכיוון של גידול ואיסוף אצות.


על תושבי זנזיבר והים (עברית):

http://youtu.be/DNsmcLZY3DE?t=7s


חקלאות האצות של זנזיבר:

https://youtu.be/xH68MSLHO7I


איסוף האצות בשפל:

https://youtu.be/z9Io4NNbIA0


"ערוגות" האצות שבים:

https://youtu.be/VsJSxO4A8jI


והנשים שבות אל החוף עם סלים ענקיים של אצות:

https://youtu.be/bNXQGvrEN3Y

מי שצפה בשנים האחרונות בסכרים עצומים באירופה, ראה לעתים תופעה מעניינת: עדרי עזי בר מטפסות בצורה כמעט אנכית על סכרי אבנים ומלחכות את האבן. מסתבר שליקוק האבנים נועד להוריד מהן את המלח והמינרלים שנמצאים עליהן ושבהם חושקות עזי הבר.

עזי הבר הן מטפסות נועזות, שכדי לאכול גם מטפסות על הרים ועל עצים. עזי האלפים, המתגוררות בהרים הגבוהים, מיומנות מאד ומסתדרות היטב עם קיר האבנים בעל הסדקים והזיזים הקטנים.


סיפור עזי הבר המטפסות:

https://youtu.be/RG9TMn1FJzc


עזי בר על סכר באלפים האיטלקיים:

http://youtu.be/R-OADyhCexM?t=22s


וכך לומדים הצעירים שבהם את מלאכת הטיפוס בגיל צעיר:

http://youtu.be/TtUz514rXKo

מאות מיליארדים של שקיות ניילון או פלסטיק מיוצרות בכל שנה. אנו מקבלים אותן בחינם בחנויות, אבל בגלל עלות המיחזור היקרה, רובן אינן ממוחזרות. המיחזור, מה לעשות, הוא יקר מהייצור של שקיות ניילון חדשות..

השקיות הללו הופכות לזיהום רציני בים, באגמים ובחופים בעולם, חיות וציפורים בולעות אותן וגם הפירוק שלהן עם הזמן הופך אותן לחלקים קטנים ורעילים של חומר. כי רבים לא יודעים, אבל משך הזמן שלוקח לשקית ניילון להתכלות ולהתפורר, עד שהיא נעלמת לחלוטין וחוזרת לטבע, הוא 400 שנים! - במשך כל התקופה משחררת שקית הפלסטיק או הניילון הזו חומרים רעילים ולא בריאים - לאוויר, למים ולאדמה. החומרים הללו הורגים בעלי חיים ונכנסים לשרשרת המזון, שתפגע גם בבני-אדם.

בואו נחסוך בשקיות ניילון. כמה שפחות - יותר טוב!


ללא מילים - על נזקי שקיות הפלסטיק:

https://youtu.be/dNsDxRytmXQ


ומצגת וידאו שמסבירה למה כדאי להשתמש פחות בשקיות פלסטיק (עברית):

http://youtu.be/rvt1-0Z2_1g

כשהעץ או הצמח צריך לגדל את פירותיו, הפרחים שלו נובלים. האנרגיה והמזון שלהם זקוקים הפירות כדי לגדול, הם רבים. הפניית המזון לפירות מונעת מהפרחים את המזון שלו הם זקוקים והם מזדקנים במהירות ונובלים. אבל הפרי שיגדל ויבשיל, יפזר את גרעיניו על הקרקע. גרעינים אלו יצמיחו צמחים חדשים רבים וכך מפיץ הצמח את עצמו שוב ושוב.


הנה סרטון שמראה פרחים שנשמרו בלא שינבלו על ידי קיצוץ אלכסוני של הגבעולים והחלפת מים כל יומיים עם חצי כפית כלור, נגד חיידקים:

http://youtu.be/ospP_lnIyMU

המדים שאנשים לובשים הם סימן היכר שמתאים למקצועם ולארגון שבו הם עובדים.

משוטרים וחיילים ועד לדיילים וטכנאים - המדים מסייעים לנו לדעת במה אדם עוסק וכיצד נוכל להיעזר בו.

למדים שונים יש תפקיד מקצועי. לחיילים משמשים לא פעם מדים שמאפשרים להם להסתוות בפני האויב. מדי הכבאים עשויים מחומרים מונעי שריפה, כך שלא ייגרמו להם כוויות. אחיות לובשות מדים לבנים בכדי שיהיו תמיד נקיים, כי על לבן רואים אם המדים מלוכלכים ויש להחליפם, במקום לפגוע בסטריליות ובחולים.


הנה סרטון על המדים הלבנים של חיל הים:

http://youtu.be/onaLOD05oCw


על התפתחות מדי הרופאים (עברית):

https://youtu.be/I2kqqHLIv7o


ומדי הדיילות של חברת התעופה "אל על":

http://youtu.be/eOcpWdajz3I?t=2s

צורת חלוקי החוף היא של אבנים עגולות ומשויפות, ממש כאילו ישב מישהו וליטש אותן אחת אחת.. ובכן, זה כמעט קרה כך.. במשך מיליוני שנים לוטשו אותן אבנים על ידי הגלים, שהטיחו אותן זו בזו וכך ליטשו והחליקו את פניהן, עד שהן קיבלו את צורתן העגולה והמשויפת. זה קורה גם לחלוקי הנחל, האבנים בנהרות ובנחלים, ששוייפו כך על ידי זרמי המים במשך שנים רבות.

חלוקי הים והנחל הם לרוב עשויים מסלע קלסטי.


הנה פעולת הגלים המעגלת את חלוקי האבן:

http://youtu.be/NGux-VP4DtY

הסמקה (Blushing) היא מצב שבו הלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם, בשל כלי הדם באזור הלחיים שמתרחבים באופן לא רצוני.

ההסמקה מתרחשת לרוב בגלל מבוכה, כעס, בושה או התרגשות. גם רגשות עזים כמו התאהבות ורגשות יכולים לגרום לה.

גורם פחות נעים ונדיר יותר להסמקה הוא חרדה חברתית של המסמיק. אך גם במצב של חום גוף גבוה יכולה להתרחש הסמקה, כחלק ממנגנון הקירור של הגוף.


הנה הסבר ההסמקה:

https://youtu.be/-qDi7IbYGVY


הסרט שגורם ליוצריו להסמיק ממחמאות (עברית):

http://youtu.be/iLm1BZ5ptbM


והמתאפרות שמשתמשות בסומק כדי להחיות את הפנים:

https://youtu.be/FHKTF7sVp9M

קרה לכם שניסיתם לבזוק מלח על האוכל, אבל הוא "סירב לצאת" מהמלחיה?

אז אכן, במלח הבישול יש חומר בשם מגנזיום כלורי. חומר זה נוטה לספוג את הרטיבות שבאוויר ואז המלח הופך לח וגושי. במצב כזה הוא לעולם לא יחזור להיות גרגרים זעירים, שיעברו את הנקבים של המלחיה.

אז צריך להוציא את הלחות מהמלח. לייבש אותו לחלוטין. הפתרון לבעיית הלחות במלח יהיה למצוא חומר שסופח לחות יותר טוב ממנו ולהכניסו אל תוך המלח.

יש חומר כזה וקוראים לו אורז.

אז אבותינו, שגילו את תכונת סיפוח הלחות של האורז, לימדו אותנו להכניס גרגרי אורז בודדים לתוך המלחיה. כשהוא בתוך המלח, סופח האורז ממנו את הלחות ומשאיר אותו יבש.

המלחיה שוב פועלת. יחי המלח!


הנה היכולת המופלאה של אורז לספוח את הלחות, עד כדי כך שבעזרתו אפשר לייבש טלפון שנפל למים (עברית):

http://youtu.be/mITU4Vp_iLg

אמנם הצמחים הם בתחתית שרשרת המזון. הם אינם טורפים שום יצור אחר, אלא יוצרים לעצמם את המזון בתהליך הפוטוסינטזה. אך שונים משאר הצמחים הם הצמחים הטורפים, שחוץ מהפוטוסינזטה יודעים גם להזין את עצמם מחרקים שהם לוכדים. יש לא פחות מ-600 זנים טהורים של צמחים טורפים כאלה.

למה הם טורפים? - ובכן, ביערות הגשם, שבהם חיים צמחים כאלו, האור לא תמיד מספיק כדי לאפשר את הפוטוסינטזה הרצויה. גם הקרקע דלה במינרלים הנחוצים להם ובחנקן. לכן הצמחים הטורפים משיגים מזון ומינרלים מהטרף שלהם, חרקים שנלכדים בהם.

לעיתים לוכדים הצמחים הטורפים בתוך הפרחים שלהם, כמו הכדנית ולעיתים באמצעות עלים דביקים, כמו אצל החמאית והטללית. בצמח הדיונאה מדובר במנגנון מתוחכם עוד יותר. לדיונאה יש שש שערות קטנות. אם נוגע משהו בשתי שערות שונות או נוגע פעמיים בשערה אחת, הדיונאה נסגרת וסוגרת עליו. לצמח בשם נדיד, שחי בתוך המים, יש מלכודת יניקה. על פתח השלפוחית שלו, יש לו שערות קטנות, מלכודת של ממש. כשהשערות הללו מרגישות תזוזה, נשאב החרק בתוך שבריר שנייה, לתוך השלפוחית. הפרשי לחצים הם ששואבים אותו.

ואגב, יש מי שקונים צמחים כאלה כדי להיפטר מיתושים וזבובים ושאר מזיקים בסביבתם.


הנה הסבר על הצמחים שטורפים חרקים (מתורגם):

https://youtu.be/ee7muQ_qKU0


כמה צמחים טורפים בפעולה:

https://youtu.be/UoL1dg3SzOI


הסבר על שיטות שונות של צמחים לטרוף (עברית):

http://youtu.be/abQWIsPTJCA


מסתבר שצמחים טורפים יכולים לטרוף גם בעלי חיים גדולים יותר:

http://youtu.be/wcmKT5uHgL0


צמח טורף סוגר על דבורה:

http://youtu.be/4Uv-4tCcYcM


צמח טורף להדברה ירוקה:

https://youtu.be/eseneo2FelI


וזו כבר מתיחה:

http://youtu.be/n2NN3TNNNiI

חרקים לא מזמזמים כשהם עפים. האמת היא שאינם מזמזמים כלל. אז מאיפה מגיע הזמזום, אתם ודאי שואלים.

ובכן, הזמזום מתקבל דווקא מכנפיהם של החרקים הללו. הנעת הכנפיים המהירה של הדבורים למשל, היא כל כך מהירה שהיא זו שיוצרת את רעש הזמזום המתמשך שאנו מכירים וכל כך מזהים עם הזבוב.

גם הדבורה מזמזמת. כשהיא מניעה את כנפיה מעל 400 פעם בשנייה, נוצר מהן זמזום כמו זה של מנוע זעיר. זהו זמזום הדבורה המפורסם.

שיני חלב הן השיניים הראשוניות אצל ילדים. שיני החלב אמורות לנשור בסביבות גיל שש. למה הן מתחילות להתנדנד? - זה קורה מכיוון שהשיניים הקבועות שנמצאות מתחת להן מתחילות לצמוח והן מחלישות את האחיזה של שיני החלב בפה.

שיני החלב של ילדים הן בעצם סוג של עצמות חיתוך קטנטנות. בדרך כלל השיניים הקדמיות התחתונות מתנדנדות ראשונות ונופלות.


הנה ילד עם שן מתנדנדת:

https://youtu.be/8KuI8ebzSjQ


השיניים הקבועות יושבות מתחת לשיני החלב שלנו:

https://youtu.be/d_CUKWZ1r94

הסטגוזאורוס (Stegosaurus) הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, בזכות המראה המיוחד שלו. כולם מזהים אותו בזכות לוחות עצם בולטים ודקים, שהיו לו על גבו וחיממו את גופו מאור השמש.

הסטגוזאורוס היה בגודל של פיל בן ימינו, כשהגדולים הגיעו לגודל של אוטובוס. ראשו לעומת זאת, היה קטן למדי, מה שאומר שמוחו הקטן לא אפשר לו להיות חכם מדי.. זנבו החד של הדינוזאור סטגוזאורוס הגן עליו מטורפים ותוקפים. פיו, שהייתה לו צורת מקור, סייע לו באכילת צמחים.

פירוש השם סטגוזאורוס הוא "לטאת גג" או "הלטאה עם הגג", על שום לוחות העצם שעל הגב, שנראו כמו רעפים.


בואו להכיר את הסטגזאור:

https://youtu.be/m1OG4SxKjxU


הסטגזאור במלוא הדרו:

http://youtu.be/0XRkTqOg3hI


מציג את עצמו:

http://youtu.be/pvTvrvDolTk


והסטגוזאורוס בסביבתו:

http://youtu.be/eUdcrYvhJr8

מרתוני ריקודים היו אופנה עצובה, שרווחה בשנות 'השפל הגדול' בארצות הברית. באותה התקופה של משבר כלכלי קשה, איבדו אנשים רבים את מקומות עבודתם.

המחסור הכספי היה קשה לרבים. אמרגנים זריזים וציניים החלו לארגן תחרויות ריקודים שבהן הזוגות הרוקדים, כדי לזכות בפרס כספי, חויבו לרקוד ברציפות, לאורך ימים ושבועות רבים, עד לניצחון ולזכיה.

המנצחים בתחרות היו אלה שהצליחו לשרוד עד סוף התחרות ולא להתמוטט מעייפות. תחרויות הריקודים הללו משכו צופים רבים שבאו לראות את הרוקדים ולעודד אותם, ממש כאילו היו ספורטאים במגרש או גלדיאטורים ברומי.

התופעה הייתה אולי נשכחת אלמלא ספר שחיבר הוראס מקקוי וסיפר סיפור עצוב שאירע בתחרות כזו. הספר "הם יורים גם בסוסים" הפך גם למחזה ולסרט קולנוע מצוין. הוא נתן לרבים חומר למחשבה על הקפיטליזם ועל האופן בו עשירים מתעשרים כשהמצב קשה, עת שאר האזרחים משלמים את המחיר, מפוטרים, מפסידים את כספם ומאבדים לא פעם את עולמם.

חשוב להציג את מרתון הריקודים כאן כדי להזהיר ממצבים דומים בעת משברים כלכליים. כשאנשים זקוקים לפרנסה והעבודה אינה מספקת, הם נאלצים להתמודד עם קשיים עצומים ולוותר על בריאותם כדי לשרוד, עד כדי הרס עצמי ואף הקרבת החיים, כדי להביא פרנסה למשפחה הרעבה.


הנה סרטון אמיתי של מרתון הריקודים בתקופת השפל הגדול:

http://youtu.be/iw1afR4mLvw


סרטון על המחזה "הם יורים גם בסוסים" בקאמרי:

http://youtu.be/UXNe3UYq_i8?t=19s


וסצנה מסרט הקולנוע "הם יורים גם בסוסים":

http://youtu.be/ke-sWMXspNA

יש פרחים שהם רגישים לקור. כשיורד הלילה הקר, נסגרים פרחים אלה כדי להגן על עצמם ועל האבקנים מהרטיבות. הם נפתחים רק בבוקר, לאור השמש החמימה.

בר-שי מציין שיש פרחים, שנקראים פרחי צלחת, כמו הכלנית, הנורית והצבעוני - שכשחיפושיות מגיעות אליהם בערב, הם נסגרים ומגינים עליהם במהלך הלילה ובבוקר הפרחים שבים ונפתחים. התוצאה היא שהחרק, או החיפושית במקרה הזה, זוכה לאוהל המאפשר לו לישון וב"תמורה" הוא מבצע האבקה לפרח, כלומר מעביר את האבקה שנדבקה אליו בתוכו, אל פרחים אחרים.

כך מאפשרת סגירת הפרחים בלילה סוג של סימביוזה, כלומר שיתוף פעולה ביניהם. על שיתוף הפעולה הזה, שבין הפרח "המארח" לחיפושית הבאה ללון ומפיצה הלאה את זרעיו, על שיתוף הפעולה הזה ניתן לומר שהוא פורה, תרתי משמע.


הנה הילוך מהיר של פרחי חבצלות המים נפתחים עם הבוקר העולה:

https://youtu.be/y3Y4J-7THDA


פרח היביסקוס שנפתח ונסגר:

http://youtu.be/F5JliXDYzmw?t=7s


ועוד פריחות עם בוקר:

https://youtu.be/RZkX1k1UldQ

גם אצלכם בבית ההורים מפחדים לפתוח ולעיין בדוחות שמגיעים מהעיריה, מהבנק, מקרן הפנסיה ומחברות הביטוח? - זה לא טוב!

חשוב לקרוא את החשבונות והמכתבים עם המספרים והטורים והחישובים. יש בניירות הללו מידע חשוב שאם לא נקרא יגרום לנו להפסיד כסף או לא לבצע פעולות חשובות שיגרמו לנזקים או להפסדים גדולים. לעיתים הם כוללים דרישה לתשלום. אם לא נשלם בזמן חשבונות כאלה, ניאלץ לשלם ריבית ואף קנסות בגלל האיחור.

אז בקשו מאבא ואמא שלא ישכחו לקרוא את החשבונות ולהבין את מה שקורה עם הכסף שלכם. בהצלחה!


הנה סרטון על חשיבות קריאת החשבונות:

http://youtu.be/o_O4uZQO-LY?t=7s

שמיעתו וחוש הריח המפותח של הכלב מאפשרים לו להבחין בדברים שורים מסביבו.

פעמים רבות אנו רואים את הכלב זוקף אוזניים או נדרך ואיננו מבינים מדוע - הסיבה היא לרוב שהכלב הבחין בדבר מה שאנו לא רואים או מבחינים בו.

שמיעתו של הכלב היא שונה, הרבה יותר רחבה מבחינת תדירויות הצליל, מזו שלנו, בני האדם.


הנה כלבים ושמיעתם:

https://youtu.be/ZQDeHcUf1VQ


וכך פועלת האוזן:

https://youtu.be/HMXoHKwWmU8

מדוע המטוס ממריא בכיוון מנוגד לרוח ולא נעזר בה כדי להתרומם? - הרי המטוס מתאמץ מאד להאיץ על המסלול והרוח יכולה הייתה לסייע בכך, לא?

ממש לא. התשובה נעוצה בכוח העילוי הנחוץ לו כדי להמריא. כוח זה מבוסס על הפרש לחץ האוויר בין האזור שמתחת לכנפי המטוס וזה שמעליהן.

בהמראה שמנוגדת לכיוון הרוח נוצר כוח העילוי מהר יותר והיא מאפשרת לו להתנתק מהקרקע מהר יותר ובפחות כוח מנוע מאשר בהמראה עם כיוון הרוח.


הנה סרטון של המראה נגד הרוח:

http://youtu.be/rPJiOareZnA