שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מתי הלמה יורקת?
למה (Llama) היא מעלת גירה ממשפחת הגמליים. בצווארה הארוך יש דמיון בין הלמה לגמל, אך היא קטנה ממנו ואין לה כלל דבשת.
כמו האלפקות, קרובותיהן הקטנות יותר שמעבר לים, הלמות הן חיות יצריות, שבעת מאבק נוהגות לירוק אחת על השניה. בכל פעם שהן חשות מותקפות, גם מצד בני אדם, הן משתמשות ביריקות בכדי להרתיע.
הלמה היא חיה מבויתת באמריקה ומהסמלים של הרי האנדים, כבהמה שחיה בגבהים של 4,000-2,000 מטרים מעל פני הים. עוד לפני גידולה לבשר, היא משמשת לילידים כבהמת המשא העיקרית שלהם. זאת בזכות היכולת שלהן לשאת משקל השקול לכרבע ממשקל גופן.
הלמות הן חיות נבונות יחסית, ובתוך מספר חזרות הן מסוגלות ללמוד משימות פשוטות בעצמן. הן חיות כעדר, ביחד עם למות אחרות.
באזור האנדים מבטאים את שמה לְיָמָה ומקור שמה הוא בשפת הקצ'ואה העתיקה.
הנה כמה דברים שלא ידעתם על הלמות:
https://youtu.be/wJQfG5vtmLM
ההבדלים בין הלמה והאלפקה:
https://youtu.be/ZAbFzZAPuOE
הלמות המצחיקות ביותר:
https://youtu.be/Tq_MdFz7mlE
מתעצבנת:
https://youtu.be/dGinm6KIC4Q
ולד למה בן יומו, ברגעיו הראשונים:
https://youtu.be/mHkxBU_tqLw
והלמה יורקת על ילד:
https://youtu.be/A_6XHB8D9vQ
למה יש רק 28 יום בפברואר?
חודש פברואר מכיל רק 28 יום מסיבות היסטוריות. לוח השנה הרומאי הכיל בתחילה רק 10 חודשים. הרומאים הקדומים החשיבו את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. אותו זמן לא זכה לחודשים כי מספיק שהרומאי של אז הסתכל מהחלון והוא ידע שחורף. הזמן "האבוד" הזה יתוקן רק בהמשך ויקבל חודשים משלו, כך שינואר ופברואר היו האחרונים שהתווספו ללוח השנה.
האחראי למהפך היה קיסר רומי בשם נומה פומפיליוס. אז גם נקבע שמספר הימים בחודשי השנה לא יהיה זהה, מחשש לעין הרע. פער של 57 ימים חולק בין שני החודשים, אך פברואר קיבל 28 ימים בלבד. לחודש פברואר הוקצו פחות ימים משאר החודשים, כיוון שהרומים ראו בו חודש בלי מזל (המוות בחורף היה מרובה בימים ההם). אגב, את שמו הוא קיבל מפסטיבל רומי בשם "פברואה" (Februa), שנחגג באותו הזמן בשנה.
כדי לתקן עיוות בלוח השנה, זוכה פברואר פעם בארבע שנים ב-29 ימים, במקום 28 כרגיל.
טענה היסטורית ישנה שבמקור היו גם בחודש פברואר 29 ימים. חוקר בשם סקרובוסקו, כתב במאה ה-13 שכשהקיסר אוגוסטוס קיסר קרא את חודש אוגוסט על שמו, הוא הוסיף לו יום, כדי שחודש אוגוסט לא יהיה קצר מחודש יולי, זה שנקרא על שם יוליוס קיסר, אביו המאמץ. היום הזה נלקח מחודש פברואר..
הנה הסבר באנגלית של העניין:
http://youtu.be/AgKaHTh-_Gs
וצמד שמנסה גם הוא את מזלו בהסבר:
http://youtu.be/sPAQ-IfSrc8
למה חומרים מסוימים נמסים באחרים?
אחת התופעות המעניינות בחומרים היא המְסִיסוּת (Solubility). חומרים מסיסים הם חומרים שהופכים עם חומר אחר לתמיסה, כלומר המולקולות שמרכיבות את שני החומרים יתערבבו. זה קורה כשהקשרים נשברים בין המולקולות בממס, הוא החומר שממיס, כמו גם הקשרים שנשברים בין המולקולות של החומר המומס ואז נוצרים קשרים חדשים בין המולקולות של שניהם, הממס והמומס.
לא כל חומר יכול להמיס כל חומר. זה קורה רק כשחלקיקי החומר המומס נמשכים יותר לחלקיקי הממס, אותו חומר שממיס אותו
יש חומרים שאינם מסיסים בחומרים אחרים. פירושו של דבר ששמן לא יתמוסס במים, בעוד שסוכר או מלח כן יתמוססו בהם. ההוכחה לכך היא שאם נשים אותם במים, יקבלו המים את טעמם. בעוד החלקיקים של השמן לא נמשכים לאלו של המים ונשארים צמודים ביחד, מה שגורם להם לעלות לפני המים, אלו של הסוכר נמשכים בהחלט לחלקיקי המים ולכן הסוכר מתמוסס בהם.
הנה הסבר על המסיסות (עברית):
https://youtu.be/WB-wRLQD7G8
מסיסות של חומרים (עברית):
https://youtu.be/LAGyMBr4Ems
למשל קלקר שנמס באצטון (עברית):
https://youtu.be/MFQ2IuSjlgI
והסבר על המים כממס של חומרים רבים (עברית):
https://youtu.be/vYHUYPjj77Q
למה חלוקי נחל מאבן הם עגולים?
חלוקי האבן שעל חוף הים וחלוקי הנחל שעל שפת הנחלים הן אבנים שנשחקו והשתפשפו. זה קרה מרוב שהאבנים הוטחו זו בזו על ידי גלי הים ובעת זרימת הנחל. המכות, השפשופים והחבטות שקיבלו האבנים הללו, כשפגעו זו בזו, גרמו לשחיקתן ואט אט הן לוטשו והפכו עגולות.
כך נעשו אבני הנחל והים במשך הזמן עגולות וחלקות כל כך שאין בהן כלל חספוס.
הנה סרטון על חלוקי נחל ששימשו לאדם הקדמון ככלי מטבח:
http://youtu.be/rQuGo5saQKg
מדוע חרקים מזמזמים?
חרקים לא מזמזמים כשהם עפים. האמת היא שאינם מזמזמים כלל. אז מאיפה מגיע הזמזום, אתם ודאי שואלים.
ובכן, הזמזום מתקבל דווקא מכנפיהם של החרקים הללו. הנעת הכנפיים המהירה של הדבורים למשל, היא כל כך מהירה שהיא זו שיוצרת את רעש הזמזום המתמשך שאנו מכירים וכל כך מזהים עם הזבוב.
גם הדבורה מזמזמת. כשהיא מניעה את כנפיה מעל 400 פעם בשנייה, נוצר מהן זמזום כמו זה של מנוע זעיר. זהו זמזום הדבורה המפורסם.
מדוע נעשה המלח לח?
קרה לכם שניסיתם לבזוק מלח על האוכל, אבל הוא "סירב לצאת" מהמלחיה?
אז אכן, במלח הבישול יש חומר בשם מגנזיום כלורי. חומר זה נוטה לספוג את הרטיבות שבאוויר ואז המלח הופך לח וגושי. במצב כזה הוא לעולם לא יחזור להיות גרגרים זעירים, שיעברו את הנקבים של המלחיה.
אז צריך להוציא את הלחות מהמלח. לייבש אותו לחלוטין. הפתרון לבעיית הלחות במלח יהיה למצוא חומר שסופח לחות יותר טוב ממנו ולהכניסו אל תוך המלח.
יש חומר כזה וקוראים לו אורז.
אז אבותינו, שגילו את תכונת סיפוח הלחות של האורז, לימדו אותנו להכניס גרגרי אורז בודדים לתוך המלחיה. כשהוא בתוך המלח, סופח האורז ממנו את הלחות ומשאיר אותו יבש.
המלחיה שוב פועלת. יחי המלח!
הנה היכולת המופלאה של אורז לספוח את הלחות, עד כדי כך שבעזרתו אפשר לייבש טלפון שנפל למים (עברית):
http://youtu.be/mITU4Vp_iLg
למה שיניים מתנדנדות לילדים?
שיני חלב הן השיניים הראשוניות אצל ילדים. שיני החלב אמורות לנשור בסביבות גיל שש. למה הן מתחילות להתנדנד? - זה קורה מכיוון שהשיניים הקבועות שנמצאות מתחת להן מתחילות לצמוח והן מחלישות את האחיזה של שיני החלב בפה.
שיני החלב של ילדים הן בעצם סוג של עצמות חיתוך קטנטנות. בדרך כלל השיניים הקדמיות התחתונות מתנדנדות ראשונות ונופלות.
הנה ילד עם שן מתנדנדת:
https://youtu.be/8KuI8ebzSjQ
השיניים הקבועות יושבות מתחת לשיני החלב שלנו:
https://youtu.be/d_CUKWZ1r94
למה אנשים מסמיקים?
הסמקה (Blushing) היא מצב שבו הלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם, בשל כלי הדם באזור הלחיים שמתרחבים באופן לא רצוני.
ההסמקה מתרחשת לרוב בגלל מבוכה, כעס, בושה או התרגשות. גם רגשות עזים כמו התאהבות ורגשות יכולים לגרום לה.
גורם פחות נעים ונדיר יותר להסמקה הוא חרדה חברתית של המסמיק. אך גם במצב של חום גוף גבוה יכולה להתרחש הסמקה, כחלק ממנגנון הקירור של הגוף.
הנה הסבר ההסמקה:
https://youtu.be/-qDi7IbYGVY
הסרט שגורם ליוצריו להסמיק ממחמאות (עברית):
http://youtu.be/iLm1BZ5ptbM
והמתאפרות שמשתמשות בסומק כדי להחיות את הפנים:
https://youtu.be/FHKTF7sVp9M
למה אוספים אצות בשפל באי זנזיבר?
האצות (Seaweed) בזנזיבר מכילות חומרים מבוקשים בתעשיית הקוסמטיקה ולכן נשות זנזיבר אוספות אותן בכל יום, כשהים בשפל. בניגוד לחקלאות יבשתית, אין באצות עונת גידול אלא איסוף שנמשך במחזוריות כל השנה ושתילה של אצות חדשות לגידול.
האיסוף מתרכז בחופים המערביים של האי, החופים השקטים יותר. אחד מהם לדוגמה, הוא חוף פאג'ה, שבו מגדלים, אוספים ומעבדים את האצות ויש בו אפילו מפעל שמייצר מהן מוצרים שונים. מי שלא מוסרת את הקציר שלה למפעל המקומי, תמכור אותן לקבלנים הגדולים, שמייצאים אותן לאירופה ולשאר העולם.
למעשה, איסוף האצות בים קצת מזכיר עבודה בחקלאות האורז, המוצפת במים. הנשים מבוססות במים ואוספות את האצות הרבות שנסחפות אליו. את כל האצות הן מרכזות בסלים ובשקיות ומייבשות אותן על החוף. לאחר שיובשו, יימכרו האצות הללו לעסקים שרוכשים אותן ומעבירים אל מרכזי איסוף ואריזה, לצורך משלוח למפעלי הקוסמטיקה הגדולים. שם תשמשנה האצות בעיקר כחומרי ייצוב למוצרי קוסמטיקה, מאכל ותרופות.
בשנים האחרונות למדו להפיק גם דלק מאצות, מה שמגביר את הביקוש לאצות של זנזיבר. הביקוש הגואה לאצות הללו הביא רבים מדייגי זנזיבר להסב את עיסוקם מהדייג המסורתי לכיוון של גידול ואיסוף אצות.
על תושבי זנזיבר והים (עברית):
http://youtu.be/DNsmcLZY3DE?t=7s
חקלאות האצות של זנזיבר:
https://youtu.be/xH68MSLHO7I
איסוף האצות בשפל:
https://youtu.be/z9Io4NNbIA0
"ערוגות" האצות שבים:
https://youtu.be/VsJSxO4A8jI
והנשים שבות אל החוף עם סלים ענקיים של אצות:
https://youtu.be/bNXQGvrEN3Y

למה (Llama) היא מעלת גירה ממשפחת הגמליים. בצווארה הארוך יש דמיון בין הלמה לגמל, אך היא קטנה ממנו ואין לה כלל דבשת.
כמו האלפקות, קרובותיהן הקטנות יותר שמעבר לים, הלמות הן חיות יצריות, שבעת מאבק נוהגות לירוק אחת על השניה. בכל פעם שהן חשות מותקפות, גם מצד בני אדם, הן משתמשות ביריקות בכדי להרתיע.
הלמה היא חיה מבויתת באמריקה ומהסמלים של הרי האנדים, כבהמה שחיה בגבהים של 4,000-2,000 מטרים מעל פני הים. עוד לפני גידולה לבשר, היא משמשת לילידים כבהמת המשא העיקרית שלהם. זאת בזכות היכולת שלהן לשאת משקל השקול לכרבע ממשקל גופן.
הלמות הן חיות נבונות יחסית, ובתוך מספר חזרות הן מסוגלות ללמוד משימות פשוטות בעצמן. הן חיות כעדר, ביחד עם למות אחרות.
באזור האנדים מבטאים את שמה לְיָמָה ומקור שמה הוא בשפת הקצ'ואה העתיקה.
הנה כמה דברים שלא ידעתם על הלמות:
https://youtu.be/wJQfG5vtmLM
ההבדלים בין הלמה והאלפקה:
https://youtu.be/ZAbFzZAPuOE
הלמות המצחיקות ביותר:
https://youtu.be/Tq_MdFz7mlE
מתעצבנת:
https://youtu.be/dGinm6KIC4Q
ולד למה בן יומו, ברגעיו הראשונים:
https://youtu.be/mHkxBU_tqLw
והלמה יורקת על ילד:
https://youtu.be/A_6XHB8D9vQ

חודש פברואר מכיל רק 28 יום מסיבות היסטוריות. לוח השנה הרומאי הכיל בתחילה רק 10 חודשים. הרומאים הקדומים החשיבו את תקופת החורף לתקופה שאין בה חודשים. אותו זמן לא זכה לחודשים כי מספיק שהרומאי של אז הסתכל מהחלון והוא ידע שחורף. הזמן "האבוד" הזה יתוקן רק בהמשך ויקבל חודשים משלו, כך שינואר ופברואר היו האחרונים שהתווספו ללוח השנה.
האחראי למהפך היה קיסר רומי בשם נומה פומפיליוס. אז גם נקבע שמספר הימים בחודשי השנה לא יהיה זהה, מחשש לעין הרע. פער של 57 ימים חולק בין שני החודשים, אך פברואר קיבל 28 ימים בלבד. לחודש פברואר הוקצו פחות ימים משאר החודשים, כיוון שהרומים ראו בו חודש בלי מזל (המוות בחורף היה מרובה בימים ההם). אגב, את שמו הוא קיבל מפסטיבל רומי בשם "פברואה" (Februa), שנחגג באותו הזמן בשנה.
כדי לתקן עיוות בלוח השנה, זוכה פברואר פעם בארבע שנים ב-29 ימים, במקום 28 כרגיל.
טענה היסטורית ישנה שבמקור היו גם בחודש פברואר 29 ימים. חוקר בשם סקרובוסקו, כתב במאה ה-13 שכשהקיסר אוגוסטוס קיסר קרא את חודש אוגוסט על שמו, הוא הוסיף לו יום, כדי שחודש אוגוסט לא יהיה קצר מחודש יולי, זה שנקרא על שם יוליוס קיסר, אביו המאמץ. היום הזה נלקח מחודש פברואר..
הנה הסבר באנגלית של העניין:
http://youtu.be/AgKaHTh-_Gs
וצמד שמנסה גם הוא את מזלו בהסבר:
http://youtu.be/sPAQ-IfSrc8

אחת התופעות המעניינות בחומרים היא המְסִיסוּת (Solubility). חומרים מסיסים הם חומרים שהופכים עם חומר אחר לתמיסה, כלומר המולקולות שמרכיבות את שני החומרים יתערבבו. זה קורה כשהקשרים נשברים בין המולקולות בממס, הוא החומר שממיס, כמו גם הקשרים שנשברים בין המולקולות של החומר המומס ואז נוצרים קשרים חדשים בין המולקולות של שניהם, הממס והמומס.
לא כל חומר יכול להמיס כל חומר. זה קורה רק כשחלקיקי החומר המומס נמשכים יותר לחלקיקי הממס, אותו חומר שממיס אותו
יש חומרים שאינם מסיסים בחומרים אחרים. פירושו של דבר ששמן לא יתמוסס במים, בעוד שסוכר או מלח כן יתמוססו בהם. ההוכחה לכך היא שאם נשים אותם במים, יקבלו המים את טעמם. בעוד החלקיקים של השמן לא נמשכים לאלו של המים ונשארים צמודים ביחד, מה שגורם להם לעלות לפני המים, אלו של הסוכר נמשכים בהחלט לחלקיקי המים ולכן הסוכר מתמוסס בהם.
הנה הסבר על המסיסות (עברית):
https://youtu.be/WB-wRLQD7G8
מסיסות של חומרים (עברית):
https://youtu.be/LAGyMBr4Ems
למשל קלקר שנמס באצטון (עברית):
https://youtu.be/MFQ2IuSjlgI
והסבר על המים כממס של חומרים רבים (עברית):
https://youtu.be/vYHUYPjj77Q

חלוקי האבן שעל חוף הים וחלוקי הנחל שעל שפת הנחלים הן אבנים שנשחקו והשתפשפו. זה קרה מרוב שהאבנים הוטחו זו בזו על ידי גלי הים ובעת זרימת הנחל. המכות, השפשופים והחבטות שקיבלו האבנים הללו, כשפגעו זו בזו, גרמו לשחיקתן ואט אט הן לוטשו והפכו עגולות.
כך נעשו אבני הנחל והים במשך הזמן עגולות וחלקות כל כך שאין בהן כלל חספוס.
הנה סרטון על חלוקי נחל ששימשו לאדם הקדמון ככלי מטבח:
http://youtu.be/rQuGo5saQKg
למה

חרקים לא מזמזמים כשהם עפים. האמת היא שאינם מזמזמים כלל. אז מאיפה מגיע הזמזום, אתם ודאי שואלים.
ובכן, הזמזום מתקבל דווקא מכנפיהם של החרקים הללו. הנעת הכנפיים המהירה של הדבורים למשל, היא כל כך מהירה שהיא זו שיוצרת את רעש הזמזום המתמשך שאנו מכירים וכל כך מזהים עם הזבוב.
גם הדבורה מזמזמת. כשהיא מניעה את כנפיה מעל 400 פעם בשנייה, נוצר מהן זמזום כמו זה של מנוע זעיר. זהו זמזום הדבורה המפורסם.

קרה לכם שניסיתם לבזוק מלח על האוכל, אבל הוא "סירב לצאת" מהמלחיה?
אז אכן, במלח הבישול יש חומר בשם מגנזיום כלורי. חומר זה נוטה לספוג את הרטיבות שבאוויר ואז המלח הופך לח וגושי. במצב כזה הוא לעולם לא יחזור להיות גרגרים זעירים, שיעברו את הנקבים של המלחיה.
אז צריך להוציא את הלחות מהמלח. לייבש אותו לחלוטין. הפתרון לבעיית הלחות במלח יהיה למצוא חומר שסופח לחות יותר טוב ממנו ולהכניסו אל תוך המלח.
יש חומר כזה וקוראים לו אורז.
אז אבותינו, שגילו את תכונת סיפוח הלחות של האורז, לימדו אותנו להכניס גרגרי אורז בודדים לתוך המלחיה. כשהוא בתוך המלח, סופח האורז ממנו את הלחות ומשאיר אותו יבש.
המלחיה שוב פועלת. יחי המלח!
הנה היכולת המופלאה של אורז לספוח את הלחות, עד כדי כך שבעזרתו אפשר לייבש טלפון שנפל למים (עברית):
http://youtu.be/mITU4Vp_iLg

שיני חלב הן השיניים הראשוניות אצל ילדים. שיני החלב אמורות לנשור בסביבות גיל שש. למה הן מתחילות להתנדנד? - זה קורה מכיוון שהשיניים הקבועות שנמצאות מתחת להן מתחילות לצמוח והן מחלישות את האחיזה של שיני החלב בפה.
שיני החלב של ילדים הן בעצם סוג של עצמות חיתוך קטנטנות. בדרך כלל השיניים הקדמיות התחתונות מתנדנדות ראשונות ונופלות.
הנה ילד עם שן מתנדנדת:
https://youtu.be/8KuI8ebzSjQ
השיניים הקבועות יושבות מתחת לשיני החלב שלנו:
https://youtu.be/d_CUKWZ1r94

הסמקה (Blushing) היא מצב שבו הלחיים "מקבלות" צבע ורוד-אדמדם, בשל כלי הדם באזור הלחיים שמתרחבים באופן לא רצוני.
ההסמקה מתרחשת לרוב בגלל מבוכה, כעס, בושה או התרגשות. גם רגשות עזים כמו התאהבות ורגשות יכולים לגרום לה.
גורם פחות נעים ונדיר יותר להסמקה הוא חרדה חברתית של המסמיק. אך גם במצב של חום גוף גבוה יכולה להתרחש הסמקה, כחלק ממנגנון הקירור של הגוף.
הנה הסבר ההסמקה:
https://youtu.be/-qDi7IbYGVY
הסרט שגורם ליוצריו להסמיק ממחמאות (עברית):
http://youtu.be/iLm1BZ5ptbM
והמתאפרות שמשתמשות בסומק כדי להחיות את הפנים:
https://youtu.be/FHKTF7sVp9M

האצות (Seaweed) בזנזיבר מכילות חומרים מבוקשים בתעשיית הקוסמטיקה ולכן נשות זנזיבר אוספות אותן בכל יום, כשהים בשפל. בניגוד לחקלאות יבשתית, אין באצות עונת גידול אלא איסוף שנמשך במחזוריות כל השנה ושתילה של אצות חדשות לגידול.
האיסוף מתרכז בחופים המערביים של האי, החופים השקטים יותר. אחד מהם לדוגמה, הוא חוף פאג'ה, שבו מגדלים, אוספים ומעבדים את האצות ויש בו אפילו מפעל שמייצר מהן מוצרים שונים. מי שלא מוסרת את הקציר שלה למפעל המקומי, תמכור אותן לקבלנים הגדולים, שמייצאים אותן לאירופה ולשאר העולם.
למעשה, איסוף האצות בים קצת מזכיר עבודה בחקלאות האורז, המוצפת במים. הנשים מבוססות במים ואוספות את האצות הרבות שנסחפות אליו. את כל האצות הן מרכזות בסלים ובשקיות ומייבשות אותן על החוף. לאחר שיובשו, יימכרו האצות הללו לעסקים שרוכשים אותן ומעבירים אל מרכזי איסוף ואריזה, לצורך משלוח למפעלי הקוסמטיקה הגדולים. שם תשמשנה האצות בעיקר כחומרי ייצוב למוצרי קוסמטיקה, מאכל ותרופות.
בשנים האחרונות למדו להפיק גם דלק מאצות, מה שמגביר את הביקוש לאצות של זנזיבר. הביקוש הגואה לאצות הללו הביא רבים מדייגי זנזיבר להסב את עיסוקם מהדייג המסורתי לכיוון של גידול ואיסוף אצות.
על תושבי זנזיבר והים (עברית):
http://youtu.be/DNsmcLZY3DE?t=7s
חקלאות האצות של זנזיבר:
https://youtu.be/xH68MSLHO7I
איסוף האצות בשפל:
https://youtu.be/z9Io4NNbIA0
"ערוגות" האצות שבים:
https://youtu.be/VsJSxO4A8jI
והנשים שבות אל החוף עם סלים ענקיים של אצות:
https://youtu.be/bNXQGvrEN3Y
למה אנשים לובשים מדים?
המדים שאנשים לובשים הם סימן היכר שמתאים למקצועם ולארגון שבו הם עובדים.
משוטרים וחיילים ועד לדיילים וטכנאים - המדים מסייעים לנו לדעת במה אדם עוסק וכיצד נוכל להיעזר בו.
למדים שונים יש תפקיד מקצועי. לחיילים משמשים לא פעם מדים שמאפשרים להם להסתוות בפני האויב. מדי הכבאים עשויים מחומרים מונעי שריפה, כך שלא ייגרמו להם כוויות. אחיות לובשות מדים לבנים בכדי שיהיו תמיד נקיים, כי על לבן רואים אם המדים מלוכלכים ויש להחליפם, במקום לפגוע בסטריליות ובחולים.
הנה סרטון על המדים הלבנים של חיל הים:
http://youtu.be/onaLOD05oCw
על התפתחות מדי הרופאים (עברית):
https://youtu.be/I2kqqHLIv7o
ומדי הדיילות של חברת התעופה "אל על":
http://youtu.be/eOcpWdajz3I?t=2s
המדים שאנשים לובשים הם סימן היכר שמתאים למקצועם ולארגון שבו הם עובדים.
משוטרים וחיילים ועד לדיילים וטכנאים - המדים מסייעים לנו לדעת במה אדם עוסק וכיצד נוכל להיעזר בו.
למדים שונים יש תפקיד מקצועי. לחיילים משמשים לא פעם מדים שמאפשרים להם להסתוות בפני האויב. מדי הכבאים עשויים מחומרים מונעי שריפה, כך שלא ייגרמו להם כוויות. אחיות לובשות מדים לבנים בכדי שיהיו תמיד נקיים, כי על לבן רואים אם המדים מלוכלכים ויש להחליפם, במקום לפגוע בסטריליות ובחולים.
הנה סרטון על המדים הלבנים של חיל הים:
http://youtu.be/onaLOD05oCw
על התפתחות מדי הרופאים (עברית):
https://youtu.be/I2kqqHLIv7o
ומדי הדיילות של חברת התעופה "אל על":
http://youtu.be/eOcpWdajz3I?t=2s
למה חלוקי החוף הם עגולים?
צורת חלוקי החוף היא של אבנים עגולות ומשויפות, ממש כאילו ישב מישהו וליטש אותן אחת אחת.. ובכן, זה כמעט קרה כך.. במשך מיליוני שנים לוטשו אותן אבנים על ידי הגלים, שהטיחו אותן זו בזו וכך ליטשו והחליקו את פניהן, עד שהן קיבלו את צורתן העגולה והמשויפת. זה קורה גם לחלוקי הנחל, האבנים בנהרות ובנחלים, ששוייפו כך על ידי זרמי המים במשך שנים רבות.
חלוקי הים והנחל הם לרוב עשויים מסלע קלסטי.
הנה פעולת הגלים המעגלת את חלוקי האבן:
http://youtu.be/NGux-VP4DtY
צורת חלוקי החוף היא של אבנים עגולות ומשויפות, ממש כאילו ישב מישהו וליטש אותן אחת אחת.. ובכן, זה כמעט קרה כך.. במשך מיליוני שנים לוטשו אותן אבנים על ידי הגלים, שהטיחו אותן זו בזו וכך ליטשו והחליקו את פניהן, עד שהן קיבלו את צורתן העגולה והמשויפת. זה קורה גם לחלוקי הנחל, האבנים בנהרות ובנחלים, ששוייפו כך על ידי זרמי המים במשך שנים רבות.
חלוקי הים והנחל הם לרוב עשויים מסלע קלסטי.
הנה פעולת הגלים המעגלת את חלוקי האבן:
http://youtu.be/NGux-VP4DtY
למה הפרחים נובלים?
כשהעץ או הצמח צריך לגדל את פירותיו, הפרחים שלו נובלים. האנרגיה והמזון שלהם זקוקים הפירות כדי לגדול, הם רבים. הפניית המזון לפירות מונעת מהפרחים את המזון שלו הם זקוקים והם מזדקנים במהירות ונובלים. אבל הפרי שיגדל ויבשיל, יפזר את גרעיניו על הקרקע. גרעינים אלו יצמיחו צמחים חדשים רבים וכך מפיץ הצמח את עצמו שוב ושוב.
הנה סרטון שמראה פרחים שנשמרו בלא שינבלו על ידי קיצוץ אלכסוני של הגבעולים והחלפת מים כל יומיים עם חצי כפית כלור, נגד חיידקים:
http://youtu.be/ospP_lnIyMU
כשהעץ או הצמח צריך לגדל את פירותיו, הפרחים שלו נובלים. האנרגיה והמזון שלהם זקוקים הפירות כדי לגדול, הם רבים. הפניית המזון לפירות מונעת מהפרחים את המזון שלו הם זקוקים והם מזדקנים במהירות ונובלים. אבל הפרי שיגדל ויבשיל, יפזר את גרעיניו על הקרקע. גרעינים אלו יצמיחו צמחים חדשים רבים וכך מפיץ הצמח את עצמו שוב ושוב.
הנה סרטון שמראה פרחים שנשמרו בלא שינבלו על ידי קיצוץ אלכסוני של הגבעולים והחלפת מים כל יומיים עם חצי כפית כלור, נגד חיידקים:
http://youtu.be/ospP_lnIyMU
מהם סוגי תאי הדם ומה תפקידם?
לכל סוג של תאי דם (Blood cells) בגופנו יש תפקיד משלו. למעשה, ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים בדם שלנו: תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים, הטסיות ונוזל הפלסמה.
דמיינו את תאי הדם השונים כבעלי תפקידים בצבא ההגנה על הגוף. לכל תפקיד יש חשיבות ואם לא יהיו סוגי התאים הללו, כלומר ממלאי התפקידים כולם, ייפגע הגוף באופן קשה.
הסוגים השונים של תאי דם משמשים למטרות שונות בגופנו. הנה העיקריות שבהן:
תאי דם אדומים - ראשונים הם אכן תאי הדם האדומים. צורתם קעורה והיא נועדה אבולוציונית להגדיל את היכולת של הדם לשאת תמצן ממרום למקום בגוף.
תאי הדם הלבנים - הם תאי הדם הקטנים ביותר והם נקראים לימפוציטים. תאי דם לבנים מצטיינים ביכולתם להילחם בזיהומים התוקפים את הגוף ולייצר נוגדנים כנגד מחלות.
סיבי פיברין - נוזל פלסמה שהוא חיוני לקרישת הדם. תפקידם הוא ליצור רשת שכחלק מתהליך קרישת הדם קושרת תאי דם אדומים.
טסיות דם - תאים זעירים שמצטיינים ביכולתם לסייע לקרישת דם א לתיקון של כלי דם בגוף.
הנה מרכיבי הדם ותאי הדם השונים (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
והלימפוציטים - תאי ההרג של המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/z3ubVwb_fBs
לכל סוג של תאי דם (Blood cells) בגופנו יש תפקיד משלו. למעשה, ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים בדם שלנו: תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים, הטסיות ונוזל הפלסמה.
דמיינו את תאי הדם השונים כבעלי תפקידים בצבא ההגנה על הגוף. לכל תפקיד יש חשיבות ואם לא יהיו סוגי התאים הללו, כלומר ממלאי התפקידים כולם, ייפגע הגוף באופן קשה.
הסוגים השונים של תאי דם משמשים למטרות שונות בגופנו. הנה העיקריות שבהן:
תאי דם אדומים - ראשונים הם אכן תאי הדם האדומים. צורתם קעורה והיא נועדה אבולוציונית להגדיל את היכולת של הדם לשאת תמצן ממרום למקום בגוף.
תאי הדם הלבנים - הם תאי הדם הקטנים ביותר והם נקראים לימפוציטים. תאי דם לבנים מצטיינים ביכולתם להילחם בזיהומים התוקפים את הגוף ולייצר נוגדנים כנגד מחלות.
סיבי פיברין - נוזל פלסמה שהוא חיוני לקרישת הדם. תפקידם הוא ליצור רשת שכחלק מתהליך קרישת הדם קושרת תאי דם אדומים.
טסיות דם - תאים זעירים שמצטיינים ביכולתם לסייע לקרישת דם א לתיקון של כלי דם בגוף.
הנה מרכיבי הדם ותאי הדם השונים (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
והלימפוציטים - תאי ההרג של המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/z3ubVwb_fBs
למה לכלבים יש שפם?
כמו אצל בעלי חיים רבים, שפמו של הכלב (Dog whiskers) משמש לו למטרות שונות. השערות הללו הן דקיקות מאוד והרבה יותר רגישות משערות רגילות. כך הן חשות ומאפשרות התמודדות של הכלב עם שינויים זעירים וסכנות בסביבה.
שערות אלה משמשות למישוש בחושך ולניווט בחשיכה. למעשה, שערות שפם אלו מאפשרות לכלבים לאמוד מרחקים בחושך. הם גם מאפשרים אומדן של גודל, צורה, מהירות תנועה ומיקום של עצמים במרחב.
השפם גם משמש לכלבים אמצעי פשוט כדי לגלות לאילו חורים או פתחים הם יכולים להיכנס.
אם הם מסוגלים לתחוב את אפם לפתח והשפם אינו נוגע בדפנות שלו, סימן הוא שהכלב יוכל לדחוס את גופו ולעבור בתוך הפתח.
למעשה יש לכלבים שערות נוספות על פניהם. השערות שמעל העין, למשל, מסייעות לחוש ולעצות עיניים בזמן, כדי למנוע נזק מעצם שמתקרב אל העין.
מכל הסיבות הללו, קיצוץ השערות הללו הוא מעשה רע ולא אחראי של בעלי כלבים, כלפי חברם הטוב.
הנה סרטון על שפמו של הכלב ויתרונותיו:
https://youtu.be/B80D6EoZod0
הסבר במצגת מעמיקה:
https://youtu.be/Du-avIZ4fWI
מאמנת מסבירה בקצרה:
https://youtu.be/oqLzozEWkl4
מה שקורה מתחת לשולחן כשאתם אוכלים:
http://youtu.be/VbXnMAHIgtg
והשלום שעושים הכלבים בפארק זה עם זה:
http://youtu.be/ly2ocMYMr3Q
כמו אצל בעלי חיים רבים, שפמו של הכלב (Dog whiskers) משמש לו למטרות שונות. השערות הללו הן דקיקות מאוד והרבה יותר רגישות משערות רגילות. כך הן חשות ומאפשרות התמודדות של הכלב עם שינויים זעירים וסכנות בסביבה.
שערות אלה משמשות למישוש בחושך ולניווט בחשיכה. למעשה, שערות שפם אלו מאפשרות לכלבים לאמוד מרחקים בחושך. הם גם מאפשרים אומדן של גודל, צורה, מהירות תנועה ומיקום של עצמים במרחב.
השפם גם משמש לכלבים אמצעי פשוט כדי לגלות לאילו חורים או פתחים הם יכולים להיכנס.
אם הם מסוגלים לתחוב את אפם לפתח והשפם אינו נוגע בדפנות שלו, סימן הוא שהכלב יוכל לדחוס את גופו ולעבור בתוך הפתח.
למעשה יש לכלבים שערות נוספות על פניהם. השערות שמעל העין, למשל, מסייעות לחוש ולעצות עיניים בזמן, כדי למנוע נזק מעצם שמתקרב אל העין.
מכל הסיבות הללו, קיצוץ השערות הללו הוא מעשה רע ולא אחראי של בעלי כלבים, כלפי חברם הטוב.
הנה סרטון על שפמו של הכלב ויתרונותיו:
https://youtu.be/B80D6EoZod0
הסבר במצגת מעמיקה:
https://youtu.be/Du-avIZ4fWI
מאמנת מסבירה בקצרה:
https://youtu.be/oqLzozEWkl4
מה שקורה מתחת לשולחן כשאתם אוכלים:
http://youtu.be/VbXnMAHIgtg
והשלום שעושים הכלבים בפארק זה עם זה:
http://youtu.be/ly2ocMYMr3Q
מדוע נקראת מידת המהירות בים "קשר ימי"?
בנהיגה בכלי רכב יבשתיים, כמו אופניים או מכונית, המהירות נמדדת בקילומטרים או במיילים לשעה. אבל כל מי שהתנסה או קרא על שיט באוניה או ביכטה, שמע ודאי את המונח קֶשֶר (Knot), או קשר ימי, המשמש למדידת המהירות בים.
לרשות ספנים בספינות עתיקות לא היו אמצעים כמו מפות מודרניות או מתקני ניווט מבוססי GPS. הם נזקקו לשיטה שתסייע להם לזהות את כיוון השיט הרצוי וכמה זמן עליהם לשוט עד שיגיעו לשם. מדידת מהירות הנסיעה של ספינה הייתה הכרחית כי ללא כלי שיאפשר אותה עלולים היו צוותי הספינות הללו להתרחק מהמסלול ולאבד את חייהם. מדידת המהירות של הספינה היה הכרחי כדי לנווט ולדעת מתי היא תגיע אל היעד.
המילה קשר מזכירה קשר בחבל ולמעשה זה העניין. כי הקֶשֶר הימי, הוא יחידת המדידה של המהירות הימית והיא קרויה על שם השיטה הקדומה למדידת מהירות של אוניות.
במאה ה-17, לפני מאות שנים, העלו ספנים אלמונים, בעלי יוזמה וכושר המצאה, רעיון למדידת המהירות. הם לקחו חבלים ארוכים וקשרו בהם קשרים, במרווחים מדויקים של 14.4 מטר. את החבלים הם שילבו במכשיר פשוט ביותר, שממנו יצאה חתיכת החבל עם הקשרים ובקצה שלה היא חוברה למשקולת עץ בצורת טריז. את טריז העץ המחובר לחבל השליכו אל המים, כשקצהו השני של החבל, זה עם המכשיר, נשאר מחובר לספינה.
וכך, תוך כדי שיט, שחררו המלחים את החבלים הללו. הם השתמשו בשעון חול למדידת פרק זמן קבוע, מה שנקרא "טיימר" (Timer). וכך ספרו המלחים כמה קשרים עברו באצבעותיהם בפרק הזמן המוקצב לשעון החול להשלים ירידה של כל החול. כך נהגו אז להכפיל את מספר הקשרים בשעה ולקבל את המהירות ב"קשר ימי".
כך נהגו הספנים כל הזמן לחשב את מהירות האוניה ונעשה חישוב של הממוצע שיאמר כמה מהר היא שטה. משידעו את מהירות הספינה הם חישבו בכל יום את המיקום שלהם בים וכמה זמן נותר להם עד שיגיעו ליעד שאליו הם מתכוונים להגיע.
כיום יש אמצעים חדשניים ומדויקים במיוחד למדידת מהירות הספינה. ספנים משתמשים ב-GPS, המבוסס על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד. ועדיין, משתמשים גם היום במושג קילומטר הימי וגם בעולם התעופה. גם מטוסים מודדים את מהירותם בקשרים ובמיילים ימיים המבוססים על היקף כדור הארץ.
מדהים שכך הוליד מכשיר פשוט וחכם, שהומצא במאה ה-17, את המושגים המקובלים עד היום למדידת מהירות שיט ואף טיסה. קשר היא יחידה ששווה ל-1 מייל ימי לשעה. בקילומטרים היא בערך 1.852 קילומטר לשעה. קילומטר ימי מבוסס למעשה על היקף כדור הארץ. הוא שווה בדיוק לדקה של קו רוחב.
הנה מדידה של מהירות ומרחק הספינה באמצעות קשר:
http://youtu.be/LZY3FJGG_gQ?t=22s
והסבר על מדידת המהירות באמצעות קשרים בחבל:
https://youtu.be/RtvfYJFhYEg
בנהיגה בכלי רכב יבשתיים, כמו אופניים או מכונית, המהירות נמדדת בקילומטרים או במיילים לשעה. אבל כל מי שהתנסה או קרא על שיט באוניה או ביכטה, שמע ודאי את המונח קֶשֶר (Knot), או קשר ימי, המשמש למדידת המהירות בים.
לרשות ספנים בספינות עתיקות לא היו אמצעים כמו מפות מודרניות או מתקני ניווט מבוססי GPS. הם נזקקו לשיטה שתסייע להם לזהות את כיוון השיט הרצוי וכמה זמן עליהם לשוט עד שיגיעו לשם. מדידת מהירות הנסיעה של ספינה הייתה הכרחית כי ללא כלי שיאפשר אותה עלולים היו צוותי הספינות הללו להתרחק מהמסלול ולאבד את חייהם. מדידת המהירות של הספינה היה הכרחי כדי לנווט ולדעת מתי היא תגיע אל היעד.
המילה קשר מזכירה קשר בחבל ולמעשה זה העניין. כי הקֶשֶר הימי, הוא יחידת המדידה של המהירות הימית והיא קרויה על שם השיטה הקדומה למדידת מהירות של אוניות.
במאה ה-17, לפני מאות שנים, העלו ספנים אלמונים, בעלי יוזמה וכושר המצאה, רעיון למדידת המהירות. הם לקחו חבלים ארוכים וקשרו בהם קשרים, במרווחים מדויקים של 14.4 מטר. את החבלים הם שילבו במכשיר פשוט ביותר, שממנו יצאה חתיכת החבל עם הקשרים ובקצה שלה היא חוברה למשקולת עץ בצורת טריז. את טריז העץ המחובר לחבל השליכו אל המים, כשקצהו השני של החבל, זה עם המכשיר, נשאר מחובר לספינה.
וכך, תוך כדי שיט, שחררו המלחים את החבלים הללו. הם השתמשו בשעון חול למדידת פרק זמן קבוע, מה שנקרא "טיימר" (Timer). וכך ספרו המלחים כמה קשרים עברו באצבעותיהם בפרק הזמן המוקצב לשעון החול להשלים ירידה של כל החול. כך נהגו אז להכפיל את מספר הקשרים בשעה ולקבל את המהירות ב"קשר ימי".
כך נהגו הספנים כל הזמן לחשב את מהירות האוניה ונעשה חישוב של הממוצע שיאמר כמה מהר היא שטה. משידעו את מהירות הספינה הם חישבו בכל יום את המיקום שלהם בים וכמה זמן נותר להם עד שיגיעו ליעד שאליו הם מתכוונים להגיע.
כיום יש אמצעים חדשניים ומדויקים במיוחד למדידת מהירות הספינה. ספנים משתמשים ב-GPS, המבוסס על מדידת מיקום סופר מדויקת, שמתבצעת בעזרת רשת לוויינים וחיישני אולטרה סאונד. ועדיין, משתמשים גם היום במושג קילומטר הימי וגם בעולם התעופה. גם מטוסים מודדים את מהירותם בקשרים ובמיילים ימיים המבוססים על היקף כדור הארץ.
מדהים שכך הוליד מכשיר פשוט וחכם, שהומצא במאה ה-17, את המושגים המקובלים עד היום למדידת מהירות שיט ואף טיסה. קשר היא יחידה ששווה ל-1 מייל ימי לשעה. בקילומטרים היא בערך 1.852 קילומטר לשעה. קילומטר ימי מבוסס למעשה על היקף כדור הארץ. הוא שווה בדיוק לדקה של קו רוחב.
הנה מדידה של מהירות ומרחק הספינה באמצעות קשר:
http://youtu.be/LZY3FJGG_gQ?t=22s
והסבר על מדידת המהירות באמצעות קשרים בחבל:
https://youtu.be/RtvfYJFhYEg
למה זקנים נעשים נמוכים יותר?
כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.
למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.
יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:
#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.
#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.
#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.
#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.
חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.
הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:
https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka
הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:
https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK
והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:
https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes
כשאנחנו מזדקנים אנו נעשים יותר נמוכים. כן כן, הגובה היורד הוא עובדה ידועה ומוכרת לכל מי ש"מגדלים" סבא או סבתא קשישים או התראו לאחר תקופה עם מכר זקן.
למעט אובדן גובה משמעותי או מהיר שעלול להצביע על מצב בריאותי שרופא חייב לבדוק, הזקנה הופכת אותנו קטנים יותר.
יש כמה גורמים עיקריים התורמים באופן טבעי לאובדן הגובה ההדרגתי בגיל זקנה:
#היחלשות העצמות
עם השנים ובאופן טבעי הולכות העצמות ונחלשות, כשהן גם מאבדות מצפיפותן. זהו מצב שנקרא אוסטאופורוזיס ובין השאר הוא יכול להוביל לשברים בחוליות, כלומר בעצמות עמוד השדרה. אלה יכולות להידחס ולהביא לירידה בגובה.
#היחלשות דסקיות הסחוס
דסקיות הסחוס המרפדות את החוליות עלולות גם הן להישחק ולהתכווץ, מה שתורם עוד יותר לאובדן הגובה.
#איבוד שריר
עם הגיל, אנו מאבדים מסת שריר, במיוחד בליבה ובגב. ירידה זו בחוזק השרירים שלנו יכולה להוביל ליציבה כפופה, מה שגורם לנו להיראות קצרים יותר, גם אם מבנה השלד שלנו נותר ללא שינוי.
#השטחת רגליים מקושתות
הקשתות בכפות רגלינו עלולות להשתטח לאורך השנים, מה שישפיע גם הוא, אם כי פחות, על הגובה הכללי שלנו.
חשוב לציין כי בעוד שירידה קלה בגובה נחשבת תקינה עם הגיל, אובדן גובה משמעותי או מהיר עשוי להצביע על מצב בריאותי בסיסי ומחייב התייעצות עם רופא.
הנה הסיבות שגורמות לנו לקטון בזקנתנו:
https://youtu.be/0yNOfa9K8tk?si=BXTSpyF1-gTt-Hka
הסבר על דרכים למנוע התנמכות בגיל הזיקנה:
https://youtu.be/qdmU5ikZ870?si=sleFLQPgjrAiqwHK
והסבר מפורט על הסיבות לקטינת הגוף בגובה:
https://youtu.be/7cf33DCzuqk?long=yes
למה מטוסים ממריאים נגד כיוון הרוח?
מדוע המטוס ממריא בכיוון מנוגד לרוח ולא נעזר בה כדי להתרומם? - הרי המטוס מתאמץ מאד להאיץ על המסלול והרוח יכולה הייתה לסייע בכך, לא?
ממש לא. התשובה נעוצה בכוח העילוי הנחוץ לו כדי להמריא. כוח זה מבוסס על הפרש לחץ האוויר בין האזור שמתחת לכנפי המטוס וזה שמעליהן.
בהמראה שמנוגדת לכיוון הרוח נוצר כוח העילוי מהר יותר והיא מאפשרת לו להתנתק מהקרקע מהר יותר ובפחות כוח מנוע מאשר בהמראה עם כיוון הרוח.
הנה סרטון של המראה נגד הרוח:
http://youtu.be/rPJiOareZnA
מדוע המטוס ממריא בכיוון מנוגד לרוח ולא נעזר בה כדי להתרומם? - הרי המטוס מתאמץ מאד להאיץ על המסלול והרוח יכולה הייתה לסייע בכך, לא?
ממש לא. התשובה נעוצה בכוח העילוי הנחוץ לו כדי להמריא. כוח זה מבוסס על הפרש לחץ האוויר בין האזור שמתחת לכנפי המטוס וזה שמעליהן.
בהמראה שמנוגדת לכיוון הרוח נוצר כוח העילוי מהר יותר והיא מאפשרת לו להתנתק מהקרקע מהר יותר ובפחות כוח מנוע מאשר בהמראה עם כיוון הרוח.
הנה סרטון של המראה נגד הרוח:
http://youtu.be/rPJiOareZnA
למה חשוב לישראל לפתח טילים משלה?
פיתוח טילים בישראל הוא חשוב מאד, במיוחד בשל העובדה שישראל מוקפת במדינות שמחזיקות כמויות טילים אדירות ובכל רגע עלולים טילים אלה לפנות כנגד מדינת ישראל.
חלק ניכר מהטילים שישראל מפתחת הם טילים למטרות הגנה, כמו טיל החץ שמטרתו השמדה של טילים בליסטיים שנורים לעבר ישראל.
עצמאותה הצבאית והטכנולוגית של ישראל היא חשובה מאד, כיוון שבשעת מצוקה ישראל חייבת לאחוז בכלי נשק הגנתיים שעומדים לרשותה, בלי שום תנאים או מגבלות בינלאומיות.
הנה סרטון על יחידת ניסויי הטילים של ישראל:
http://youtu.be/OGjxL-YU4tI?t=13s
פיתוח טילים בישראל הוא חשוב מאד, במיוחד בשל העובדה שישראל מוקפת במדינות שמחזיקות כמויות טילים אדירות ובכל רגע עלולים טילים אלה לפנות כנגד מדינת ישראל.
חלק ניכר מהטילים שישראל מפתחת הם טילים למטרות הגנה, כמו טיל החץ שמטרתו השמדה של טילים בליסטיים שנורים לעבר ישראל.
עצמאותה הצבאית והטכנולוגית של ישראל היא חשובה מאד, כיוון שבשעת מצוקה ישראל חייבת לאחוז בכלי נשק הגנתיים שעומדים לרשותה, בלי שום תנאים או מגבלות בינלאומיות.
הנה סרטון על יחידת ניסויי הטילים של ישראל:
http://youtu.be/OGjxL-YU4tI?t=13s
למה המדבריות נמצאים ליד קו המשווה?
רוב המדבריות הגדולים בעולם נמצאים באזורים הטרופיים, בשתי רצועות, מצפון ומדרום לקו המשווה. הן נמצאות בחוג הסרטן וחוג הגדי.
הסיבה לכך היא שבקו המשווה השמש נמצאת תמיד מעל הראש ותמיד חם באזורים אלה. האוויר מתקרר ונושא עימו אדי מים רבים מהים. הוא מוריד גשמים כבדים, שאופייניים לאזורי קו המשווה, אבל כשהמים יורדים בגשם נותר האוויר יבש והוא מתפשט לצפון ולדרום ושוקע כאוויר חם ויבש במדבריות של חוג הסרטן וחוג הגדי - אותן רצועות מדבר גדולות, שמצפון ומדרום לקו המשווה.
הנה סרטון מתורגם לעברית, שמסביר את המדבריות שסביב קו המשווה:
http://youtu.be/T6Us1sPXBfA
הסבר באנגלית על המדבריות:
https://youtu.be/w9J4LFAGe5M
מצגת תמונות ממדבר נמיב, מהמדבריות החמים בעולם:
http://youtu.be/0mFD3J4B9M8
ורצועת המדבריות העולמית שבאזור קו המשווה, החם יותר (עברית):
https://youtu.be/giA_lupwQ8U?t=15s
רוב המדבריות הגדולים בעולם נמצאים באזורים הטרופיים, בשתי רצועות, מצפון ומדרום לקו המשווה. הן נמצאות בחוג הסרטן וחוג הגדי.
הסיבה לכך היא שבקו המשווה השמש נמצאת תמיד מעל הראש ותמיד חם באזורים אלה. האוויר מתקרר ונושא עימו אדי מים רבים מהים. הוא מוריד גשמים כבדים, שאופייניים לאזורי קו המשווה, אבל כשהמים יורדים בגשם נותר האוויר יבש והוא מתפשט לצפון ולדרום ושוקע כאוויר חם ויבש במדבריות של חוג הסרטן וחוג הגדי - אותן רצועות מדבר גדולות, שמצפון ומדרום לקו המשווה.
הנה סרטון מתורגם לעברית, שמסביר את המדבריות שסביב קו המשווה:
http://youtu.be/T6Us1sPXBfA
הסבר באנגלית על המדבריות:
https://youtu.be/w9J4LFAGe5M
מצגת תמונות ממדבר נמיב, מהמדבריות החמים בעולם:
http://youtu.be/0mFD3J4B9M8
ורצועת המדבריות העולמית שבאזור קו המשווה, החם יותר (עברית):
https://youtu.be/giA_lupwQ8U?t=15s
למה כדאי לחסוך בשימוש בשקיות פלסטיק?
מאות מיליארדים של שקיות ניילון או פלסטיק מיוצרות בכל שנה. אנו מקבלים אותן בחינם בחנויות, אבל בגלל עלות המיחזור היקרה, רובן אינן ממוחזרות. המיחזור, מה לעשות, הוא יקר מהייצור של שקיות ניילון חדשות..
השקיות הללו הופכות לזיהום רציני בים, באגמים ובחופים בעולם, חיות וציפורים בולעות אותן וגם הפירוק שלהן עם הזמן הופך אותן לחלקים קטנים ורעילים של חומר. כי רבים לא יודעים, אבל משך הזמן שלוקח לשקית ניילון להתכלות ולהתפורר, עד שהיא נעלמת לחלוטין וחוזרת לטבע, הוא 400 שנים! - במשך כל התקופה משחררת שקית הפלסטיק או הניילון הזו חומרים רעילים ולא בריאים - לאוויר, למים ולאדמה. החומרים הללו הורגים בעלי חיים ונכנסים לשרשרת המזון, שתפגע גם בבני-אדם.
בואו נחסוך בשקיות ניילון. כמה שפחות - יותר טוב!
ללא מילים - על נזקי שקיות הפלסטיק:
https://youtu.be/dNsDxRytmXQ
מצגת וידאו שמסבירה למה כדאי להשתמש פחות בשקיות פלסטיק (עברית):
http://youtu.be/rvt1-0Z2_1g
והאמת היא שאם כבר מצמצמים, אז גם את התוכן של השקיות - צמצום האוכל הנזרק (עברית):
https://youtu.be/rEqgFBJcDOw
מאות מיליארדים של שקיות ניילון או פלסטיק מיוצרות בכל שנה. אנו מקבלים אותן בחינם בחנויות, אבל בגלל עלות המיחזור היקרה, רובן אינן ממוחזרות. המיחזור, מה לעשות, הוא יקר מהייצור של שקיות ניילון חדשות..
השקיות הללו הופכות לזיהום רציני בים, באגמים ובחופים בעולם, חיות וציפורים בולעות אותן וגם הפירוק שלהן עם הזמן הופך אותן לחלקים קטנים ורעילים של חומר. כי רבים לא יודעים, אבל משך הזמן שלוקח לשקית ניילון להתכלות ולהתפורר, עד שהיא נעלמת לחלוטין וחוזרת לטבע, הוא 400 שנים! - במשך כל התקופה משחררת שקית הפלסטיק או הניילון הזו חומרים רעילים ולא בריאים - לאוויר, למים ולאדמה. החומרים הללו הורגים בעלי חיים ונכנסים לשרשרת המזון, שתפגע גם בבני-אדם.
בואו נחסוך בשקיות ניילון. כמה שפחות - יותר טוב!
ללא מילים - על נזקי שקיות הפלסטיק:
https://youtu.be/dNsDxRytmXQ
מצגת וידאו שמסבירה למה כדאי להשתמש פחות בשקיות פלסטיק (עברית):
http://youtu.be/rvt1-0Z2_1g
והאמת היא שאם כבר מצמצמים, אז גם את התוכן של השקיות - צמצום האוכל הנזרק (עברית):
https://youtu.be/rEqgFBJcDOw
מדוע צמחים מסוימים טורפים חרקים?
אמנם הצמחים הם בתחתית שרשרת המזון. הם אינם טורפים שום יצור אחר, אלא יוצרים לעצמם את המזון בתהליך הפוטוסינטזה. אך שונים משאר הצמחים הם הצמחים הטורפים, שחוץ מהפוטוסינזטה יודעים גם להזין את עצמם מחרקים שהם לוכדים. יש לא פחות מ-600 זנים טהורים של צמחים טורפים כאלה.
למה הם טורפים? - ובכן, ביערות הגשם, שבהם חיים צמחים כאלו, האור לא תמיד מספיק כדי לאפשר את הפוטוסינטזה הרצויה. גם הקרקע דלה במינרלים הנחוצים להם ובחנקן. לכן הצמחים הטורפים משיגים מזון ומינרלים מהטרף שלהם, חרקים שנלכדים בהם.
לעיתים לוכדים הצמחים הטורפים בתוך הפרחים שלהם, כמו הכדנית ולעיתים באמצעות עלים דביקים, כמו אצל החמאית והטללית. בצמח הדיונאה מדובר במנגנון מתוחכם עוד יותר. לדיונאה יש שש שערות קטנות. אם נוגע משהו בשתי שערות שונות או נוגע פעמיים בשערה אחת, הדיונאה נסגרת וסוגרת עליו. לצמח בשם נדיד, שחי בתוך המים, יש מלכודת יניקה. על פתח השלפוחית שלו, יש לו שערות קטנות, מלכודת של ממש. כשהשערות הללו מרגישות תזוזה, נשאב החרק בתוך שבריר שנייה, לתוך השלפוחית. הפרשי לחצים הם ששואבים אותו.
ואגב, יש מי שקונים צמחים כאלה כדי להיפטר מיתושים וזבובים ושאר מזיקים בסביבתם.
הנה הסבר על הצמחים שטורפים חרקים (מתורגם):
https://youtu.be/ee7muQ_qKU0
כמה צמחים טורפים בפעולה:
https://youtu.be/UoL1dg3SzOI
הסבר על שיטות שונות של צמחים לטרוף (עברית):
http://youtu.be/abQWIsPTJCA
צמח טורף סוגר על דבורה:
http://youtu.be/4Uv-4tCcYcM
צמח טורף להדברה ירוקה:
https://youtu.be/eseneo2FelI
וזו כבר מתיחה:
http://youtu.be/n2NN3TNNNiI
אמנם הצמחים הם בתחתית שרשרת המזון. הם אינם טורפים שום יצור אחר, אלא יוצרים לעצמם את המזון בתהליך הפוטוסינטזה. אך שונים משאר הצמחים הם הצמחים הטורפים, שחוץ מהפוטוסינזטה יודעים גם להזין את עצמם מחרקים שהם לוכדים. יש לא פחות מ-600 זנים טהורים של צמחים טורפים כאלה.
למה הם טורפים? - ובכן, ביערות הגשם, שבהם חיים צמחים כאלו, האור לא תמיד מספיק כדי לאפשר את הפוטוסינטזה הרצויה. גם הקרקע דלה במינרלים הנחוצים להם ובחנקן. לכן הצמחים הטורפים משיגים מזון ומינרלים מהטרף שלהם, חרקים שנלכדים בהם.
לעיתים לוכדים הצמחים הטורפים בתוך הפרחים שלהם, כמו הכדנית ולעיתים באמצעות עלים דביקים, כמו אצל החמאית והטללית. בצמח הדיונאה מדובר במנגנון מתוחכם עוד יותר. לדיונאה יש שש שערות קטנות. אם נוגע משהו בשתי שערות שונות או נוגע פעמיים בשערה אחת, הדיונאה נסגרת וסוגרת עליו. לצמח בשם נדיד, שחי בתוך המים, יש מלכודת יניקה. על פתח השלפוחית שלו, יש לו שערות קטנות, מלכודת של ממש. כשהשערות הללו מרגישות תזוזה, נשאב החרק בתוך שבריר שנייה, לתוך השלפוחית. הפרשי לחצים הם ששואבים אותו.
ואגב, יש מי שקונים צמחים כאלה כדי להיפטר מיתושים וזבובים ושאר מזיקים בסביבתם.
הנה הסבר על הצמחים שטורפים חרקים (מתורגם):
https://youtu.be/ee7muQ_qKU0
כמה צמחים טורפים בפעולה:
https://youtu.be/UoL1dg3SzOI
הסבר על שיטות שונות של צמחים לטרוף (עברית):
http://youtu.be/abQWIsPTJCA
צמח טורף סוגר על דבורה:
http://youtu.be/4Uv-4tCcYcM
צמח טורף להדברה ירוקה:
https://youtu.be/eseneo2FelI
וזו כבר מתיחה:
http://youtu.be/n2NN3TNNNiI